אהוד אבנר

ידידנו, חברנו, מורנו, מדריכנו, אב, בעל ואדם יקר

הלך לעולמו ביום שישי 08/08/2008
 

 
              
 

אהוד אבנר שירת בצה"ל בין השנים 1962-1982 בתפקידי פיקוד וניהול שונים בתחום מערכות המידע. לאחר שחרורו בדרגת סא"ל שימש כמבקר אבטחת מידע ראשי של מערכות המידע הממוחשבות בבנק הפועלים. כמו כן, ייסד וניהל את חברת ש.א.ן- ביטחון מערכות מידע ושימש כסמנכ''ל פרוייקטים באלישים. בשנת 1997 כיהן כמנכ''ל והיה בין בעלי השליטה באינפו-פורט שעוסקת בתחום טכנולוגיות אבטחת מידע במערכות ממוחשבות ותקשורת. בשנים האחרונות שימש כיועץ בכיר לתחום אבטחת המידע בקבוצת התשתיות והאינטגרציה בנס טכנולוגיות.
אהוד אבנר שימש כיו''ר ועדת התקינה לאבטחת מערכות מידע ממוחשבות של מכון התקנים הישראלי והיה חבר פעיל באיגוד האינטרנט הישראלי.

 
מאבקו העיקש במחלת הלויקמיה תועד על ידו מתוך מטרה מוצהרת לסייע לחולים במחלה זו.
 
אנשים ומחשבים PDF
אנשים ומחשבים
מהטלוויזיה הקהילתית א'
מהטלוויזיה הקהילתית ב'
אנדרטה
האיגוד הישראלי לאבטחת מידע
תפוז
מאמר
 

הֲיְשֶר מהמחלקה הָהֶמָטוֹ-אונקולוגית

 
פרק 1 - גיליון מספר 43 שנה VII - יום חמישי, 8 בנובמבר 2007
פרק 2 - גיליון מספר 44 שנה VII - יום חמישי, 15 בנובמבר 2007
פרק 3 - גיליון מספר 45 שנה VII - יום חמישי, 22 בנובמבר 2007
פרק 4 - גיליון מספר 46 שנה VII - יום חמישי, 29 בנובמבר 2007
פרק 5 - גיליון מספר 47 שנה VII - יום חמישי, 6 בדצמבר 2007
פרק 6 - גיליון מספר 48 שנה VII - יום חמישי, 13 בדצמבר 2007
פרק 7 - גיליון מספר 49 שנה VII - יום חמישי, 20 בדצמבר 2007
פרק 8 - גיליון מספר 50 שנה VII - יום חמישי, 27 בדצמבר 2007
פרק 9 - גיליון מספר 1 שנה VIII - יום חמישי, 3 בינואר 2008
פרק 10 - גיליון מספר 2 שנה VIII - יום חמישי, 10 בינואר 2008
פרק 11 - גיליון מספר 3 שנה VIII - יום חמישי, 17 בינואר 2008
פרק 12 - גיליון מספר 4 שנה VIII - יום חמישי, 24 בינואר 2008
פרק 13 - גיליון מספר 5 שנה VIII - יום חמישי, 31 בינואר 2008
פרק 14 - גיליון מספר 6 שנה VIII - יום חמישי, 7 בפברואר 2008
פרק 15 - גיליון מספר 7 שנה VIII - יום חמישי, 14 בפברואר 2008
פרק 16 - גיליון מספר 8 שנה VIII - יום חמישי, 21 בפברואר 2008
פרק 17 - גיליון מספר 10 שנה VIII - יום חמישי, 6 במרץ 2008
פרק 18 - גיליון מספר 12 שנה VIII - יום חמישי, 20 במרץ 2008
פרק 19 - גיליון מספר 14 שנה VIII - יום חמישי, 3 באפריל 2008
פרק 20 - גיליון מספר 16 שנה VIII - יום חמישי, 17 באפריל 2008
פרק 21 - גיליון מספר 18 שנה VIII - יום שלישי, 6 במאי 2008
פרק 22 - גיליון מספר 21 שנה VIII - יום חמישי, 29 במאי 2008
פרק 23 - גיליון מספר 24 שנה VIII - יום חמישי, 19 ביוני 2008
מעין אפילוג- גיליון מספר 32 שנה VIII - יום חמישי 14 באוגוסט 2008
תודה- גיליון מספר 33 שנה VIII - יום חמישי 23 באוגוסט 2008

הודעות שהתקבלו


לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל מרכינה ראש עם פטירתו של אהוד אבנר, מקצוען ה-IT , ומשתתפת באבלה של משפחתו. אהוד יחסר לנו מאד בכנסים המקצועיים של הלשכה בעתיד.

Dorit Cohen

לא הכרתי אישית את אהוד אבנר, וחבל. האמת היא שרציתי לכתוב לו, רציתי לומר כל הכבוד על הקרב ועוד יותר להודות לו על שחלק עימנו. אבל לא ידעתי מה לומר, שיחה עם חבר שמבין יותר ממני הבהירה לי שמדובר במאבק מר לחיים עם סיכוים רבים שיסתיים במוות. ושוב דחיתי ולא כתבתי, והשעון מתקתק ואני חרש שכמוני לא שומע. אבל אני קורא ומשתאה בכל שבוע על הכוח ועל ההומור...הומור עדין קצת שחור אבל איכשהו גם בין השורות היה קשה להבחין שמדובר במחלה קשה, תמיד נראה ואפילו היה ברור שאוטוטו הוא הולך הביתה, בריא. אני אוהב לכתוב אבל שום דבר שאכתוב אי פעם לא ישאיר את הרושם שאהוד השאיר בכתבותיו. לילדיו ולמשפחתו וכל חבריו ומכריו אני מצרף את תנחומי, אבד אדם דגול, שלצערי לא הכרתי מעולם.

Amit Mendelsohn - IT and Internet expert, amit@amitm.com

איש יקר זיכרונך יהיה תמיד איתנו כאיש אמיץ, בעל חזון ורגישות לכל הסובבים אותו
מי ייתן ולא תדעו עוד צער

 Amnon Pelz | CEO | Taburit - Cord Blood - Stem Cell solutions, amnon.pelz@taburit.org

זכיתי בזמנו לקבל הרצאות מאהוד אבנר בנושא אבטחת מידע. איש יקר.
פעם סיפרו עליו חברים שניסה לגדל עץ קפה אצלו וכשקטף את פולי הקפה אחר כך לא יכול היה לישון מספר ימים.
יהודה קורן

עצוב מאד היה לי לשמוע שהאיש החייכן עם המקטרת הנצחית, שלפני עשרים וחמש שנים (!) לימד אותנו את מודל שבעת השכבות ועקרונות התקשורת, שוב לא אתנו.
דוד תירוש, רחובות

הכרתי את אהוד כמרצה בקורס לאבטחת מידע בשנת 1997, שהיה מיועד למנתחי מערכות מידע ומתכנתים.
אהוד כבש אותי בשמחת החיים שלו. כשרון הביטוי, הסיפורים ועושר הדימויים שהיו באמתחתו לכל מצב.
מהר מאוד הבנתי שאהוד הוא מורה לחיים ולא סתם מורה בקורס לאבטחת מידע.
מאז שמחתי לפגוש אותו בהזדמנויות שונות. תמיד היה זה מפגש חם, שמח ותומך.
יהי זכרו ברוך.
יעל אדרי

בכאב עמוק קראתי את הודעת הפטירה. אהוד אבנר היה מרצה שלי בשנות השמונים כאשר למדתי בטחון אבטחת מידע, שנים רבות ליווה אותי בעצה ובבדיחה. איש יקר, מקצוען, תומך וידיד.
איתכם בצערכם.
שלמה מוסלי

הכרתי אותו דרך היומן שפורסם במגזין. הכרתי אדם מציאותי ונבון במיוחד, עקבתי אחר קורותיו והחזקתי לו אצבעות בתקווה שיצא מהמחלה הזדונית הזו. כואב הלב לשמוע שהאדם האמיץ הזה נכנע לה אבל הנחמה היחידה היא שהוא נגאל מייסוריו. אני מעביר את תנחומי מכל הלב למשפחה ולחברים ושלא תדעו דאבה עוד.
מוטי קרן

משתתפים בצער המשפחה. שלא תדעו עוד צער

Karakop Rahamim, General Manager, Karakop Ind Ltd
Nazareth Eliit, Israel

הכרתי את אהוד עוד בתקופת שרותנו בצה"ל. מאז היינו מתראים בשרות מילואים - בתרגילים ואף במלחמות. לימים פניתי ללימודי מחשבים ושוב נפגשנו - באוניברסיטה - אהוד העביר הרצאה בנושא אבטחת מידע. נעזרתי בו בכתיבת עבודה בנושא. במהלך השנים דרכינו הצטלבו רבות, התכתבנו בנושאים שונים.אהוד תמיד הצטיין ברצון עז לעזור ולתמוך, תמיד היה שם כשמישהו ביקש דבר מה.
תמיד לומד ומלמד. תמיד בן-אדם.
תנחומי למשפחה.
איתן פולק

בצער רב עד מאוד קיבלתי את המייל על פטירתו של אהוד. עקבתי בעיון אחר הכתיבה שלו, אנא מסרו לבני משפחתו את השתתפותי הכנה באבלם, למרות שלא הייתה בינינו היכרות ממשית אלא דרך הכתבות שלו. שלא תדעו עוד צער.
אגון ליאון, דור מחשבים חומרה ותוכנה

בצער רב קבלתי את ההודעה. תנחומי למשפחה על פטירתו של אדם גדול, שנלחם על חייו עד כלות הנשמה. יהיה זכרו ברוך.
שוש גלקר

משתתף בצער המשפחה על האבדן. הכרתי את אהוד אבנר לפני כ 8 שנים בתקופה בה ניהלתי את חברת דטה-סק. אהוד אבנר התגלה כאיש נעים הליכות, בעל חוש הומור חד ומיוחד ,ועשיר במידע וידע .
כל פגישה איתו הייתה מעניינת מקצועית ולא פחות חשוב מרתקת ועשירה ומלאה הומור.
יוסי כהן, סקיוריטרי אינטרנשיונל

אינני מכיר אישית את אהוד... וחבל שכך. אולם בצירוף מקרים מוזר אחותי חלתה במחלה הנוראית בערך באותו הזמן שאהוד החל לכתוב. וכך,דרך הכתיבה שלו התמודדתי עם מחלתה של אחותי...
בתאריך 30/7/08 נפטרה אחותי מהמחלה, לאחר ייסורים רבים וקשים. והנה אני פותח את המייל לאחר כמעט שבועיים ושוב, בצירוף מקרים מצמרר, אני קורא את הודעת הפטירה.
אז לא הכרתי אותו אישית אבל שאבתי ממנו כוחות רבים במשך כל ההתמודדות עם העובדה שבן משפחה חולה במחלה הקשה הזו. יהיה זכרו ברוך.
רענן חכם, פאראמדיק איזור ירדן

העליתי לאתר אלבום משותף עם משפחת אבנר בטיול לקרואטיה ב-2006: http://picasaweb.google.com
בברכה
שיר סגל, סגל מחשבים ותוכנה

חבל. חריפות עם חיוך (לפעמים קצת מלגלג בזוית הפה), סדר מופתי עם חשיבה מתפרעת, יסודיות ועומק בכל נושא ובעיקר חבר אמיתי שיודע להקשיב ולעזור - זהו אהוד שהכרתי.
והתברר לי שגם הכתיבה של אהוד ממחוזות כל כך כואבים, על גבול התקווה יכולה להיות אמיצה, מעודדת ולא מוותרת. בהוקרה רבה
גרי מנדלסון

מכתב פרדה
הכרנו הכרות חד צדדית דרך מגזין צ'יף. עקבתי אחר סיפור מחלתו. כבר בפרק הראשון נתפסתי לסגנון הכתיבה ושפת התיאורים העשירה. נפתח לי חלון להבין במעט את המציאות שעוברת על היקרים לנו (חברתי הטובה עוברת טיפולים בפעם השנייה אחרי 11 שנה). האנונימיות, (מובנת מאליה- במצב כזה רוצים רק חברים קרובים ובני משפחה) לא שינתה במאומה.
מי ייתן כוח ללאה והילדים, לזכור את תבונתו, אהבתו וחייו העשירים וייתן מזור לכאבם באבדונו.
א.מ.

בס"ד,
קבלו נא בבקשה את השתתפותי בצערכם. בברכה,
שמואל כפיר-אל

יהיה זכרו ברוך

Shomron Tahel, C T O, We Make IT Easy

כמי שעוקב במשך זמן אחרי מאבקו של אהוד, אני מבקש שתביע בשמי את תנחומי למשפחה.
כמי שעבר את מסלול הייסורים שעבר אהוד אני יכול להבין את תיאור מהלך הטיפולים.
תיאור מהלך הטיפולים שעבר אהוד היה כל כך מדויק ומרגש,
אני מציע להעביר את החומר שכתב אהוד לאגודה למלחמה בסרטן ושהם יעלו אותו לאתר על מנת שרבים יקראו את החומר שהוא העלה על הכתב. אין הרבה אנשים שמצליחים להביע זאת בצורה כזאת. בתודה
יולס מוטי

א ה ו ד
לא נשמע יותר את קולו הרועם.
לא נחכים עוד מדעתנותו השנונה והמקורית.
לא נתפלא עוד על ידענותו והתעמקותו מעוררי הפליאה.
לא נוסיף לעקוב אחר מאבק הגבורה שלו במחלה המייסרת.
לא נצא מחוזקים יותר משבאנו לחזק.
אהוד אבנר אינו יותר איתנו.

כואבים עם משפחתו וידידיו
האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע,
שאהוד ידידנו וחברנו הטוב, גם נמנה עם חבריו.

(התקבל באמצעות מר איתמר מור MPA, CISM)

משתתף בצערכם ובצער המשפחה
אמנון אזולאי

משתתף בצערכם
Yaron Farzan

שלום,
נדהמתי לשמוע על הסתלקותו של אהוד. לא היינו ממש קרובים אך כל פעם שנפגשנו נתן לי אהוד את ההרגשה כאילו מעולם לא נפרדנו.
הכרתי את אהוד ב-1972. הוצבתי בעזה והוא כבר היה שם כמפקד יחידת בטחון שדה, רס"ן. לא היו לנו הרבה תחומי עיסוק משותפים אך אהוד היה קרוב לכולם. עם כל אחד היה לו נושא לשיחה. אהוד התמצא כמעט בכל דבר. היה לו חיוך שובה לב ומשכנע בכל שיחה וויכוח. אהוד לא ידע לצעוק. מעולם לא שמעתי אותו צועק גם כאשר לא היה מרוצה מעניין מסוים. תמיד ניהל את שיחותיו בנוחות ורוגע.
נפגשתי עם אהוד פעמים ספורות לאחר שעזבתי את הרצועה ב-1978. תמיד אזכור אותו כאדם נהדר, נוח לבריות וכחבר נאמן.
יהי זכרו ברוך,
אמיר חשין, מעלה אדומים

כולנו מרכינים ראש לזכרו של אהוד, ומשתתפים בצער המשפחה. כמי שפגש בו לראשונה עוד בתקופת אלישים בחיפה וגם בתקופות שלאחר מכן, קשה היה שלא להתרשם מידענותו. האיש נסך בטחון בסובבים אותו, וכשהפקדת את אבטחת מערכת המידע שלך בידיו – ידעת שאתה בידיים טובות. יהי זכרו ברוך.
בני גנור

אהוד
כבר עברה  תקופת ה"שבעה" והלב לא מאמין... משהו פה לא נכון,לא ראוי, זה לא קרה לנו!
אהוד אבנר. סלע יצוק, בן-אדם משהו, הכול יודע, מעמיק ומסביר, מנתח בבהירות ושם את הכול במקום המתאים, ריאלי לגמרי – איך אפשר בלעדיו?!
ומאז מחלתו-איזו פתיחה של אישיות רגישה, איזו כתיבה פתוחה וסוחפת, שילוב מהמם, כמעט בלתי אפשרי, חיבור וירטואוזי בין ניתוח מעמיק של שלבי הטיפול הרפואי במחלה לבין תאור רגשות ו"חוויות" אישיות לאורך הדרך.
ואנחנו, חברי צוות הטלוויזיה הקהילתית של ארגון גמלאי צה"ל, ליווינו את אהוד במחלתו, זה היה רצונו-הכול פתוח, שיידעו כולם מה, איך, איזה שלבים. לצלם, לתעד, לראיין את הרופאים יחד עם ההסברים המפורטים שלו.
ואני-ביקרתי, כל הזמן עקבתי, רציתי לתרום, לעזור אך לא ידעתי איך, היה לי קשה מנשוא להצטרף לצילום, הרגשתי קושי מיוחד, אולי בגלל שהכרתיו כל כך מזמן.
תחילת הכרותינו- לפני כמעט חמישים שנה. תלמידים באותו המחזור, במקווה ישראל ,מחזור נ"ו. בלט בקומתו, בחוסנו, התמחותו-בכרם, גידול גפנים.
בצבא שירתנו בחילות ובתחומים שונים והדרכים נפרדו, פגשתיו פעם או פעמיים אך כל אחד-לדרכו.
ואז,לפני כשלוש שנים הגעתי, יחד עם רינה אשתי, כחניכים בקורס הטלוויזיה הקהילתית. ואהוד יושב שם! לא השתנה כמעט - השפם, השיער המרשים, העיניים השחורות, הרושפות וקולו הרועם!
והקורס מתקדם, אהוד הטכנולוגי, מלך הסאונד, איזה ידע בכל תחום וכה רוצה ללמוד, לצלם, לעשות סרטים.
תרגילי צילום ראשונים, ביקשנו ממנו – תבוא אלינו הביתה, נעשה "סרט" על פרשיה שהתרחשה בזמנו בהודו, על בננו שנקלע לרעידת אדמה שם. וקבענו, והוא מגיע אלינו, מצלצל בדלת, הפתעה-עם לאה! כל כך שמחנו!
סרט ממש ראשון, "אמיתי", רעיון ותסריט של אהוד – על ה"קומנדו" של יהודה וצוותו, מתחזקי מערכות המים והביוב של עירו, ראשון לציון. פעולות התחזוקה – בלילות, לאחר חצות, כשהעיר ישנה. ואנחנו-אחריו: ציוד צילום וכמובן סאונד, אלתורים של אהוד: מיקרופון מודבק למקל ארוך.
יושבים על קטעי הצילום, שעות רבות עם העורך -מדריך שלנו – ויש! סרט ראשון להקרנה בטלוויזיה!
ואהוד – מתלהב ומשקיע, קונה מצלמה משוכללת. מדבר כבר על פרישה מעבודתו המקצועית. אצלו – תקופת הפנסיה תהיה בתחום עשיית הסרטים, שכה אהב.
ממש לפרוש, לא נותנים לו, איפה ימצאו מקצוען כמוהו? והוא ממשיך, במקביל, אך ברור איפה ליבו, איפה מצא את מקומו. והסרטים-נערמים, הוא כבר השתלט על תוכנת העריכה וה"תוצרת" מרשימה-סרטים על מתנדבים, סרטים  על נושאי בריאות בגיל השלישי- ערמונית, שתלי שיניים וכו'...
ופתאום, כרעם ביום בהיר, כפצצה על הראש: הודעה במייל, אשפוז וטיפול מיידי, לויקמיה דוהרת!
אהוד, לא טעית בכתיבתך: לאה הינה מניית-זהב, אהבתה ומסירותה, זהב טהור!
ב"שבעה", בביתך, ראיתי תמונות באלבום המשפחתי, וביניהם תמונה מלפני כעשרים שנה, אתה עומד בגינה ומצידיך – שלשת ילדיך הצעירים. איזו הרמוניה ותמונה נהדרת!  ואז -קלטתי בעוצמה את האובדן הנוראי עבורכם, אבא כזה שאינו עוד, שלא יזכה לראות את נכדיו העתידיים... אין מילים שיכולות להביע את הצער והאובדן שלכם, משפחתו הקרובה. אך, גם לנו מאד קשה: איזה חוסר צדק! אי- אפשר היה  לתת לנו חברות יותר ארוכה ועשייה יצירתית משותפת? מה בוער? אי אפשר לחכות 20-30 שנה?
א"א – אלוהים אדירים – למה את א"א – אהוד אבנר – שלנו,למה?
מיחיאל ורינה הל-אור

היום חזרתי מחופשה והצטערתי לקבל מייל זה.
דמותו ואישיותו תמיד יהיו איתנו.
נועם הליכותיו, ידענותו, רוח ההתנדבות, האיש הדומיננטי והמוביל - נזכור אותו לעד.
שמחתי לשמוע ממנו לפני שנים קצרות שהפסיק לעסוק באבטחת מידע ועוסק בטלוויזיה להנאתו.
חבל שלא הספיק ליהנות שנים רבות יותר כגמלאי. אנא מסרו תנחומי למשפחה.
אהוד ייזכר לעד ויחסר לכולנו. בעצב רב
עופר עגור, מנהל תחום , אגף התקינה מכון התקנים הישראלי

בצער עמוק ובחוסר אמון אנו מוסיפים את תנחומינו.
אבדנו חבר יקר ואישיות מיוחדת מתקופת שרותינו בצה"ל ובמהלך השנים, ראש למשפחה שנקטף טרם זמנו.
זיכרונך חרוט בליבנו לתמיד והקשר עם משפחתך לא יפסק.
שושי ותומס בן–אלי, Montreal , Canada

לכל מוקירי זכרו של אהוד,
ברצוני להודות לכם על התמיכה והתגובות החמות למקרא פרקי היומן לאורך השנה ובמהלך השבעה.
באהדתכם עודדתם את אהוד להמשיך לכתוב ולהגשים את מטרת הכתיבה לשתף במציאות הקשה שעוברת על חולי הסרטן וכל זאת בנימה הומוריסטית ואופטימית.
לנו האבידה קשה מנשוא, אך יש מן הנחמה לדעת עד כמה אהוד היה אהוד ובעל השפעה, והטביע את חותמו על כל אשר עשה.
ממני והילדים, תודה לכולכם מקרב ליבנו
והעיקר – תהיו בריאים

לאה אבנר

 

קישור לעמוד זה: http://www.chief.co.il/magazine/2008/EhudAvner.htm

שלח קישור בדואר אלקטרוני

הוסף מסר לעמוד זה