שומרים על המידע ב Outlook

שאלה:
"כאשר אני מגבה עם BOS את תיבות הדואר, אני מעוניין לשמור גרסא אחת של הקבצים ולא 99999999 גרסאות (מספר הגרסאות המרבי האפשרי בגיבוי רגיל עם BOS). לא ראיתי שניתנת אפשרות לערוך את ה session של ה-outlook quick backup בתוכנה".

תשובה:
תוכנות Outlook או Exchange בדרך כלל אינן מבצעות שינויים באובייקטים קיימים. לדוגמא, כאשר משנים פרטים בפגישה נוצר למעשה אובייקט חדש. הודעות דואר ניתן לשלוח הלאה או להשיב אבל לא ניתן לשנות את התוכן וכדומה.
כתוצאה מכך אין כל משמעות למספר גרסאות ההיסטוריה של האובייקט ב Outlook ואין צורך להגדיר אותו.

כדי להפחית את העומס מומלץ להפעיל מדי פעם את Outlook-Comp שמבצע Purge ומוחק מהגיבוי בלבד את כל האובייקטים שלא נמצאים יותר במקור הגיבוי.

יש לקחת לתשומת לב כי סביר להניח שמייד לאחר הפעלת התהליך יגיע מישהו שירצה חזרה הודעת דואר שנמחקה בטעות.

המטרה של המערכת היא הגנה על המידע גם מפני מחיקה אבל ברוב הסביבות זה לא סביר להמשיך לשמור את המידע לעד ויש לקבוע תפוגה.

אפשרות נוספת היא לחפש בספריות אחר מקור הנפח, לעיתים מדובר בקבצי שירים או סרטים שניתן להוסיף את הגדרת הסיומת שלהם לפילטר ולמנוע את המשך הגיבוי שלהם.
 

הבוס

שלמה יוצא בבוקר מביתו ונכנס אל החלל המבושם של אחד האולדסמובילים שלו. סוליות נעליו האיטלקיות שוקעות בשטיח העבה. ידיו, שידעו פעם חספוס רב, מתענגות כעת במגע העור הבהיר של המושב האחורי. הוא מברך את הנהג, נצר למשפחת שכנים מן המעברה של פעם. חדשות הוא כבר שמע מוקדם יותר ועכשיו, ביציאה משכונת היוקרה בה כל בית מבוצר, הוא מסתקרן מהעיתון המונח במושב הקדמי. מתמתח ולוקח אותו, מרכיב את משקפיו שעלו כמו לפטופ צנוע ומבין שמדובר במהדורה של "24 דקות" מיום חמישי הקודם, ה-17 בינואר. "מאיפה זה, יוסי?". "קיבלתי בפיצוצייה", משיב יוצא היחידה המובחרת אשר מתפקד כנהג, מאבטח אישי ואיש סוד.
כתוב שם: "מיקרוסופט מציגה: האח הגדול. החברה מפתחת תוכנה שתאפשר לבוס לפקח על יעילות העובדים ועל בריאותם. חיישני המחשב יעקבו אפילו אחרי הבעות פנים. חברת מיקרוסופט מפתחת תוכנה חדשה בסגנון "האח הגדול", שמטרתה לפקח מרחוק על פרודוקטיביות העובד, בריאותו  הפיזית וכשירותו."
שלמה מחייך עם קצה הפה שבצד נקודת החן שלו (וכבר אמרנו יותר מדי, כי לא קוראים לו שלמה... אבל כל שאר המידע עליו די מדויק). אכן, אותו חיוך שבוודאי מצטייר בפניו עם קרוא שורות אלו. הוא ממשיך לעיין בכתבה: "חברת המחשבים הגישה בקשה לרשום כפטנט את התוכנה שמודדת את המטבוליזם, הדופק, טמפרטורת הגוף, לחץ הדם ואפילו את הבעת הפנים של העובדים. נתונים אלו מתקבלים באמצעות סנסורים אלחוטיים שמקשרים את העובד למערכת המחשב. תוכנות מעקב כאלו כבר קיימות, אך משמשות בעיקר אסטרונאוטים, טייסים וכבאים. זו תהיה הפעם הראשונה שעובדים מן השורה יהיו תחת פיקוח מתמיד. התוכנה מעודכנת במצבו הפיזי של כל עובד (גיל, משקל, מצב בריאותו), וכאשר היא מזהה שינוי משמעותי בנתוניו, המעידים על תסכול או לחץ, היא מתריעה להנהלה שהוא זקוק לעזרה. ארגוני זכויות אדם ועורכי דין המתמחים בהגנה על פרטיות מבקרים את העלייה ברמת הפיקוח, הפולשניות והחדירה לפרטיות העובד. לדעתם התוכנה אף עלולה להוביל לפיטורים לא מוצדקים, שכן היא מפקחת על כל פעולה ותזוזה של העובד, אך לא מתייחסת לתוצאות של עבודתו בשטח".

שלמה מקפל את העיתון הצבעוני ומחזיר אותו למקומו הקודם. אנחת סיפוק נפלטת מריאותיו החסונות. "מה לנו ולכל המצאות הגויים המיותרות?". העיניים המנוסות שלו ושל סגניו הוכיחו את עצמן לא פעם ולא פעמיים באבחון מוקדם של מצבים טעוני טיפול. כאשר מנהל הכספים התחיל לאחר לישיבות ושקיות כהות הצטיירו תחת עיניו, הוא ישר קרא לו לשיחה והשתלט על המצב. כאשר הבחורה הצעירה מן הארכיון הגישה לו את התיקים וגוון ירקרק על עור פניה, הושיב אותה מולו והוציא ממנה את כל הסיפור שהטריד אותה. וכך גם יודעים לעשות המנהלים שתחתיו, כך תודרכו, כך הם בעצמם מנוטרים. יש רק דבר אחד בנושא בו הוא נעזר בטכנולוגיה, וזה בדיוק מה שהתוכנה של מיקרוסופט לא בדיוק עושה. שלמה למד להשתמש בתוכנת ה-BOS כדי למדוד ולנבא את יעילות ותוצרת אנשיו.

מדי בוקר, אחרי שמתיישב מול שולחנו הרחב (רהיט מרשים מעץ אפריקני) שלמה בודק דואר אלקטרוני ואת הלוגים של ה-BOS, מערכת המשכיות העסקית בחברה, שמגבה אוטומטית בכל מספר דקות את תחנות העבודה והשרתים במשרד ובסניפים. יש לו חשבון Administrator למערכת, אבל הוא לא משתמש בו לניהול הגיבויים, בשביל זה יש לו בחור פיקח ותזזיתי שכל הזמן נזעק לכאן ולשם ברחבי הארגון. שלמה שלנו מסתכל על המספרים שאומרים כמה קבצים חדשים נוצרו וכמה קבצים שונו ביממה הקודמת. אפשר גם לראות שם באיזו שעה שונה אחרון הקבצים, רמז לשעה בו הפסיק לעבוד כל עובד יצרני. נפח הקובץ פירושו מאמץ שהושקע במסמך בודד. ספריות חדשות פירושן לקוחות חדשים. ספריות שהועברו לארכיון פירושן תיקים סגורים שייצרו הכנסה.
עם ה-Montblanc Starwalker השמנמנה (עשויה שרף ופלטינה) בדיו שחור, הוא משרבט על הנייר העבה כמה שאלות למזכירתו הנאמנה. האם עובד זה או אחר לא הגיע אתמול (למה לא הייתה בכלל פעילות בתחנה שלו?) ולמה. למה מסמך זה או אחר שונה כל כך הרבה פעמים, כפי שנראה ב"היסטוריה". למה נפתחה תת-ספרייה שנייה לאותו לקוח, האם הוא "פתח חשבון" נוסף?... לסוף הוא משאיר סוגיות שברצונו לחקור בעצמו. למשל, מה קרה שבתחנה זו נמחקו יחסית כל כך הרבה קבצים? הלא אם הייתה זו טעות ניתן עדיין (ובמשך החודש הקרוב, כפי שזה הוגדר בחברה שלו) לשחזר אותם באמצעות ה-Deleted Files' Management. ואם זו לא הייתה טעות, למה למחוק? מה יש שם להסתיר?
פעם אחת הראו הגיבויים של עובד צעיר שנפח המידע בתחנה שלו מתנפח במונים שערורייתיים במהלך היום, אך חוזר למימדיו הרגילים לקראת סוף יום העבודה. כך יום אחר יום, עד שעמית נשלח לבדוק את התופעה מקרוב. הסתבר שהבחור הוריד שירים וסרטים להנאתו מן האינטרנט, קצת לפני שהלך הביתה צרב את היבול היומי על תקליטור ומחק את המקור מן המחשב שלו. היה זה עובד לא רע שקיבל רק הערה שתעזור לו להתמקד בעיקר, אבל הוא למד להשאיר את תחביביו לזמן הפנוי בביתו...
פעם אחרת יצאו עניינים מידי שליטה, עובד שפוטר בעיצומו של וויכוח מכוער קם ונסע הביתה עם המחשב הנישא, הטלפון הנייד והרכב, כולם בבעלות החברה. כשהחזיר אותם היה הרכב ריק מדלק, הטלפון לוהט משיחות בצרורות והלפטופ ריק ממידע. שלמה אמנם איש שלום, אבל דמו רתח עד אשר ווידא כי כל תוכן המחשב אותר, בריא, שלם מעודכן עד לחמש דקות לפני ה"פיצוץ", בספריות המתאימות של שרת ה-BOS

שלמה צחק כשסיפרנו לו על הפתגם בספרדית "El ojo del amo engorda el ganado" - עין הבעלים משמינה את המקנה. בדיוק ככה. עינו הפקוחה עוקבת אחרי הבריאות ומצב הרוח של אנשיו. דרך העין של ה-BOS הוא רואה את התקדמות העבודה, יצרנות כל אחד העובדים והצוותים, ואף צופה את היקף הפעילות לתקופה הקרובה.
הלקוח החביב שלנו מסביר מאחורי ענן עשן של Montecristo Media Noche (סיגר קובני ב-16 דולר ליחידה) שהוא יודע שכולם יודעים. לכן לא מאמין שמדובר בחדירה לפרטיות. "ואם נניח שכן"- הוא משתובב -"זהו הזמן שאני משלם עליו והוא כולו שלי".
רק דבר אחד עדיין לא מובן... בכל פעם שמבקש הרכש של חברתו הדשנה להגדיל את נפח הרישיון של BOS, מתנהלת מלחמת חורמה על מחיר ההרחבה... מחיר שידידינו לא היה מהסס לשלם בעבור ארוחה זוגית אחת במסעדה!
 

נוצה וקוץ בה

לכולנו נפלו הלסתות  ברגע שסטיב ג'ובס הוציא את ה-MacBook Air ממעטפת הנייר המשרדית. אבל מכאן ועד שנרוץ להזמין יש לעבור לא רק את רשימת סדר העדיפויות, אלא גם מסקנות ההצצה אל תוך הקנקן.
הלפטופ הטוען שהוא הדק ביותר בכדור הארץ, שעוביו 0.16 אינץ' בצד אחד ו-0.76 אינץ' בצד השני, קל כנוצה. מסך התצוגה -נטול ארסן וכספית- בהיר וברור בצורה מדהימה, וגם חסכוני ביחס למערכות תצוגה קונבנציונאליות. השבבים במוצר לא מכילים PVC או משטחים מצופים ברום.
כיצד עושה BOOT הפלא השביעי הזה של העולם המודרני?
ל-MacBook Air אין כונן אופטי, אבל מכיל מאפיין תוכנה חדש שנקרא Remote Disk ועובד גם עם מערכות מאק וגם עם PCs. פשוט מתקינים את תוכנת ה-Remote Disk על גבי מחשב ( כאמור Mac או PC) שיש בו כונן אופטי, ואז אותו כונן יהיה זמין למקבוק-אייר. הכנס לכונן האופטי תקליטור, וה-Remote Disk יופיע  בדפדפן של נייד הפלא. באותה צורה אפשר להתקין כל תוכנה שתרצו, אך לא תוכלו לצרוב תקליטורים באמצעות ה-Remote Disk.
Remote Disk הוא פתרון אלטרנטיבי ל-BOOT, אבל הוא כמובן דורש גישה למחשב אחר, ולרשת. זה אומר שהצעצוע הנפלא יתקע אותנו כאשר אנחנו בנסיעות, למשל. אז כמו בטכנולוגיות שבת, קיים עוד פיצ'יפקע כדי שנתגבר על האילוץ: ה-USB SuperDrive, כונן נוסף ונפרד לרכישה אופציונאלית יחד עם  ה-MacBook Air (עוד כ-100 דולר וכמה גרמים שהורידו קודם למחשב הנישא).
כדי לחסוך במשקל ובעובי, גם הורידו ל- MacBook Air כמה פורטים אליהם רגילים משתמשי מקינטוש. הוא מגיע רק עם פורט USB אחד, חיבור חשמל, חיבור DVI (ממשק לוידיאו דיגיטאלי) למסכי תצוגה חיצוניים, וחיבור לאוזניות. הלכו להם ה-FireWire  וה-Ethernet.
חבל לנו במיוחד על ה-FireWire, בו נהגנו להשתמש ל-Target Disk Mode, שאפשר לעשות mounting לדיסק פנימי של מקינטוש במחשב מקינטוש אחר. אותו מוד שימש לשירות "MacOS X Migration Assistant" להעביר קבצים למקינטוש חדש... יש להודות שלדגם החדש יש גרסה מעודכנת של ה-Migration Assistant, שיכול להעביר קבצים והגדרות דרך רשת אלחוטית, למרות שהביצועים שלו רחוקים מהשימוש ב-FireWire אם כרטיס הרשת האלחוטית איטי, או אם רשת האלחוט לא כל כך חדישה.
עוד חבל גדול הוא העדר Ethernet, מה שהופך את ה- MB A למכונת Wi-Fi בלעדית.
למרות ששיטת ה-Wi-Fi נפוצה, פורטים פיזיים יעילים מאוד כאשר מחפשים לבודד חלקים של הרשת ולהגביל את הגישה הקלה אליה. באופן תיאורטי, ניתן לעשות זאת גם עם Wi-Fi, אך הדבר דורש תכנון רשת מורכב יותר. גם למטרה זו מגיע המוצר עם מתאם USB למקרים שתידרש Ethernet. כמו קודם, עוד כ-30 דולר וכמה גרמים שהורידו קודם למחשב הנישא.
סוללת ה- MB A תוכל לספק כוח למשך כ-5 שעות עבודה. המכשיר מכיל סוללה אחת בנויה בתוך המחשב כדי לחסוך במקום. (עיצוב זה מונע מן המשתמשים את הנוחות של לקחת עמם עוד סוללות להחלפה בעת הצורך).
משתמשי iPod יודעים שכאשר הסוללה של המכשיר מתחילה להתיישן ולאבד את יכולתה לשמור על טעינה לאורך זמן אין דרך קלה להחליף אותה. דבר דומה ייקרה כנראה לבעלי ה-MB A. היות ומי שרוכש מחשב מצפה להשתמש בו למשך מספר שנים, סוללה מתיישנת יכולה להוות צרה צרורה. היצרן יעמיד למכירה סוללות במחיר של כ-129 דולר, קרוב לעלות החלפת סוללה לניידי מקינטוש אחרים.
וכעת, לדיסק הקשיח: למוצר יש אפשרות להשתמש בדיסקים קשיחים של 1.8 אינצ' של 80GB במהירות של 4,200 rpm, ואפשרות ל-SSD שהוא מהיר יותר אבל גם קטן יותר (רק 64GB מידע). ה-SSD נמכר בתוספת של כ-1,000 דולר מעבר למחיר הלפטופ. היום, כאשר כולנו משקיעים בציוד עם ראיה לעתיד, אנו בספק שנוכל לשדרג את קיבולת הלפטופ הקטן במיוחד. ה-RAM של 2GB מוטמע בלוח האם, ויתכן ובעתיד זה לא היה כבר מספיק לכל אחד.
 

בהמשך לידיעתנו משבוע שעבר, יותר ויותר אנשים נראו השבוע עונדים את הצמיד שחציו סגול וחציו צהוב, ועל גביו המשפט:

"We serve so others might See"

הצמיד מציין תרומה של 25 ש"ח לקמפיין עולמי לטיפול ומניעת עיוורון. פעמים רבות אנו שומעים כי רופאים מתנדבים לעבוד בארצות העולם השלישי, אך הטסתם, כלכלתם, הציוד הנדרש לטיפול בחולים ועוד, נתרמים על ידי גופים בינלאומיים כגון קרן LCIF, המממנת פעולות אלו מתרומות ומן ההכנסות ממכירת אותם צמידים ססגוניים.
בשבוע שעבר הוכרז מבצע התרמה מיוחד ללקוחות צ'יף ולקוראי המגזין: עד פסח השנה או עד גמר המלאי בנס ציונה, יימסר כל צמיד (unisex) בעבור תרומה של 20 ש"ח

להזמנות: 08-9400070 או במשרדי צ'יף בנס ציונה.
 

פנסיה לכל עובד

דרכי התמודדות לעסקים קטנים ובינוניים

מאת אבי קרעין וזאב הרשקוביץ מבעלי ניהול נטו – מנהלי כספים.

עסקים קטנים ובינוניים מתחבטים היום באופן ההתמודדות עם הסכם "פנסיה לכל עובד" אשר סוכם בין ההסתדרות למעסיקים ואשר תחילת יישומו בינואר 2008 ויישומו המלא יושלם בשנת 2012.

להלן מספר נתונים: החל מינואר 2008 חויבו כל העובדים להפריש 0.83% ממשכורתם לטובת פנסיה עתידית. המעסיקים נדרשים להפריש סכום כפול מזה, מחצית לפנסיה ומחצית לפיצויי פיטורין. עד שנת 2012, באופן מדורג תגדל הפרשת העובדים ל-5% משכרם והפרשת המעסיק ל-10%. הבעיה מבחינת המעסיק רלוונטית בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, מאחר ובמרבית החברות הגדולות מפריש המעסיק כספים לעובדים לפנסיה. רצוי שההתמודדות עם הנושא תתבצע באופן מושכל ולכן אנו מביאים שלבים להתמודדות עם השינוי הצפוי:

1. מהו גודל הבעיה לגבי כל עובד? – יש לבדוק לגבי כל עובד, האם מופרשים כספים בעבורו לפנסיה. אם מופרשים, האם הכספים שמופרשים גבוהים יותר מהנדרש על פי ההסכם החדש. אם לא, אזי תהיה תוספת כספית למעביד בעבור אותו עובד, מכוון וההסכם מחייב את המעביד להפריש את המינימום המתחייב על פי חוק. כמו כן יש לכמת את העלות לעובד.

2. מהי סה"כ עלות ההסכם לעסק בכל שנה? על מנת לבדוק איך מממנים את העלות הנוספת. מניסיוננו כמנהלי כספים בחברות קטנות ובינוניות, עסקים קטנים ובינוניים רבים נאבקים על קיומם ברמה היומיומית ושינויים אלו עלולים לפגוע מהותית ברווח ותזרים המזומנים שלהם (הדבר נכון בעיקר בענפים מוטי הון אנושי ובעלי מתח רווחים נמוך).

3. השפעה לטווח ארוך – כאשר בוחנים את השפעת ההסכם על החברה ישנה חשיבות גבוהה לבחינת כל שלבי היישום עד השלמתו המלאה, משמע, בראייה ל-5 שנים קדימה. ההמלצה היא לתכנן תקציב רב - שנתי למספר שנים (3 עד 5 שנים) לנהל תחזית תזרים מזומנים מלאה למספר חודשים קדימה ולעדכן את התוכניות העסקיות בהתאם להסכם הפנסיה החדש. כהערת אגב, יש לשים לב גם לנושא השינוי במיסוי על רכבים צמודים , משום שגם הוא יכול להוות השפעה נוספת על הרווח ותזרים המזומנים של החברה.

4. ההסכם כהזדמנות – לאחר שכל הנתונים זמינים, זו הזדמנות מצוינת לבחון מה עושים עם כל עובד. האם עובד מסוים רווחי לחברה או לא? האם העובד אכן חיוני לחברה ולא ניתן בילתו? האם ניתן להמיר עבודת עובדים במכונות מתקדמות? האם ניתן להחליף עובד ותיק שעלותו גבוהה בעובד זול יותר?

5. חוק 9 החודשים – יש לשים לב שאם עובד מועסק בחברה פחות מ-9 חודשים, אין חובה להפריש עבורו הפרשות לפנסיה. יש לבחון היטב נחיצות והתאמה של עובד לפני תחילת העסקה של עובד מעבר ל-9 חודשים.

6. מהם מקורות המימון האפשריים? האם מסגרות האשראי מספיקות או אולי יש להגדילן? האם אפשר להגדילן? האם מימון בנקאי או חוץ בנקאי (בהתאם לענף בו העסק פועל)? למעשה, בחינת כל הנושאים הקשורים במימון לצורכי הון חוזר.

7. מהן האלטרנטיבות? לאחר שאנו יודעים מה מקומו של כל עובד בעסק ואנו מבינים את מקורות האשראי העומדים לרשותנו, ישנן מספר דרכי פעולה:
א. לא לעשות דבר ולספוג את העלות.
ב. להשית את ההוצאה הנוספת על העובדים הרלוונטיים באמצעות הורדת שכר מוסכמת, או הצגת התוספת בשכר כחלק מעליית השכר השנתית המתוכננת לעובד (בפועל, הקטנת או ביטול העלייה המצופה בשכר).
ג. פיטורין של עובדים ספציפיים, למטרת התייעלות, אשר יממנו את העלות הנוספת בגין העובדים הנותרים.

8. שלב קבלת ההחלטות – יש לבחון את האלטרנטיבות הן מתוך ראייה פיננסית והן מתוך ראייה פסיכולוגית ארגונית.

לסיכום, נדגיש כי הפרישה של הסכם הפנסיה ל-5 שנים נותן אפשרות לחברות להתארגן באופן מושכל ומתוך ראייה ארוכת טווח. יש לתת את הדעת ולתכנן את העתיד תוך התחשבות בחוק פנסיה לכל עובד ושינויים נוספים הצפויים להתרחש (כגון נושא המיסוי על רכבים צמודים) על מנת להשכיל ולבנות היום את הבסיס לעסק בריא על מנת למנוע הפתעות בעתיד. רק כך תצליחו להבטיח את הצלחת העסק שלכם לאורך שנים.

תגובות

וירטואלי = מדומה

תוכנת ה-DOSBox (קוד פתוח) היא דוגמא לוירטואליזציה. מטרתה לחקות את סביבת העבודה של מערכת ההפעלה DOS על מנת להריץ במחשב עם מערכות הפעלה חדישות יותר (לינוקס, ווינדווס) או במחשבי מקינטוש, משחקים שתוכנתו ל-DOS. ה"חיקוי" כולל האטת פעולתם של המשחקים כדי שזה באמת יראה כאילו משחקים אותם על מחשבים של פעם, איטיים יותר. אבל ה-DOSBox מחקה את פעילות המעבד, בזמן שתוכנות אחרות מסוגלות לדמות אותה.
וירטואליזציה היא הדמיה. ווירטואליזציה הוא מושג רחב המתייחס להַפְשָׁטה של משאבי מחשוב. למה היא כרגע כה פופולארית? ראשית, היא חלק משמעותי מהתפתחות המחשוב, ואפשר לברך "שהחיינו" על כיכובה בכותרות מכל עבר. שנית, היא מאפשרת מידה גדולה יותר של עצמאות בניהול האחסון והגיבוי, ניצול טוב יותר של משאבי חומרה, אפשרות פיצול, איחוד והרחקת מצבורי מידע לשם שרידות וחיסכון.
קיימות טכנולוגיות וירטואליזציה שונות, וכל אחת מהן פועלת בדרך מעט שונה מן האחרות.
כל סביבה של טכנולוגיות מידע היא ייחודית, שונה במידת מה מן האחרות, עם תבניות עבודה, הרכבים טכניים ואילוצים עסקיים שונים. מסיבה זו יש סיכוי שלעולם לא נוכל להמליץ על טכנולוגיית ווירטואליזציה אופטימאלית לכל זירות ה-IT גם יחד. אין לנו ברירה אלא לנסות ולמצוא את הטוב ביותר במסגרת המגבלות של כל אחת.
במהלך החיפוש אחר טכנולוגיה מועדפת לסביבה שלנו, עלינו לקחת בחשבון גורמים כגון היכולת לנוע בין תשתיות פיזיות ללא הפרעה, מהירויות קריאה כתיבה, רמת אבטחה נדרשת, ועוד.
מאפיין הניידות מאפשר ליישומים לנוע בין שרתים פיזיים ללא הפרעה. טכנולוגיות כגון VMware ו-VMotion מסוגלות להשפיע על ניהול קיבולות השרתים. הניידות מסוגלת לגרום לבעיות חוסר יציבות, אתגר בעייתי לקבוצות ניהול מידע שמחייבות ניהול תקלות והתאמה לדרישות החקיקה. כדי לדעת אם מאפיין הניידות מתאים לסביבה מסוימת, יש לנתח את חלונות התחזוקה, עומסי עבודה ואסטרטגיות להתאוששות מאסון.
חלונות התחזוקה של מערכות שונות המשולבות על גבי תשתית פיזית אחת יכולות לצור מצב בו לא נשאר חלון זמן מתאים לתחזוקת החומרה עצמה. אותה בעיה נוצרת גם לגבי מקרים בהם תוכנה קופאת. היכולת לנייד מכונות וירטואליות יכולה להקל על בעיה זו באמצעות מעבר המכונות הווירטואליות ל-offline וביצוע של תחזוקה יזומה, עדכוני תוכנה ועוד. מאידך, ללא אפשרות ניוד, חשוב להתקין נכון את היישומים על גבי מערכות וירטואליות הישר מן ההתחלה.
היתרונות של האפשרות לנייד יכולים להשתנות בהתאם לרמת אי היציבות בדפוסי עומס העבודה. היתרונות לא כל כך גדולים במערכות יציבות יחסית.
בעת שמתכננים אסטרטגיה להתאוששות מאסון חייבים להתייחס ברצינות לנושא זה. חשוב שבעקבות הוירטואליזציה מערכות מקור לא "יישבו" בטעות על גבי אותן תשתיות המיועדות לגיבויים לעת צרה וההיפך.
הצלחתה של הוירטואליזציה תלויה בגורמים רבים הקשורים לתפקוד החומרה - טיפול בנושאי קריאה/כתיבה, ערכי CPU מרביים לכל מכונה וירטואלית, ורישוי התוכנה המותקנת על גבי פלטפורמות החומרה. מרכיבי תוכנה כגון שרתי מסד-נתונים אשר מפעילים פעולות רבות של קריאה/כתיבה ליחידת זמן מתאימים יותר לטכנולוגיות וירטואליזציה שלא משתמשות בדרייברים למכונות הוירטואליות. למה? מפני שאותם דרייברים מכבידים על ה-CPU עם כל טרנסקציה של קריאה/כתיבה שהם מבצעים ומביאים את המערכות לגבולותיהם העליונים הרבה יותר מהר. קיימות טכניקות כגון RDM ( או Raw Device Mapping) בה משתמשות תוכנות כדי ליעד raw disk ( דיסק במכונה וירטואלית אשר ממופה לכונן של דיסק פיזי במחשב המארח) הישר למכונה וירטואלית ללא צורך בשימוש במערכת הקבצים של המכונה הוירטואלית. הדבר מאפשר תחבולות כגון clustering של שרת פיזי למכונה וירטואלית, השימוש ב- Microsoft Cluster Service או ה-Oracle Real Application Clusters בין ובתוך מכונות וירטואליות.
ה-Raw Device Mapping מייעל את העבודה אך מצד שני מונע אפשרות של ניידות.
לא רק השימוש ב-CPU מהווה גורם מגביל, אלא גם כמות הזיכרון הזמין. יישומים פעילים יותר ופעילים פחות יכולים להשתמש באותה כמות של זיכרון. שילוב של מספר יישומים כאלה יכול מהר מאוד לרוות את קיבולתה של מערכת המטרה גם אם לא השפיעו יותר מדי על רמת ה-CPU.
בנוסף לכול, גם יכולת השדרוג בנפח של ארכיטקטורת התשתיות משפיעה על תפקוד המכונות הוירטואליות. יש אפליקציות שיקרסו עם ריבוי ה-images, בלי קשר למה הן בדיוק עושות באותו רגע. יש גם יישומים שלא נתמכים על ידי טכנולוגיות ווירטואליזציה אלו ואחרות.
שיטת הרישוי חשובה לא רק מבחינת התמיכה ביישום. המודלים לרישוי תוכנה יכולים לשחק תפקיד משמעותי לחיסכון המושג על ידי וירטואליזציה. כאשר היישום נושא רישיון על פי שרתים פיזיים, לא נחסוך עלויות ברישוי עם הוירטואליזציה.
הרישוי של תוכנת BOS אינו מוגבל על ידי הוירטואליזציה מכיוון והוא מחושב על פי נפח הקבצים המגובים בארגון ולא על פי מספר או סוג המעבדים
 

בשבוע הבא נמשיך בנושא זה וגם נזכיר את היבט האבטחה במכונות הוירטואליות.
 

בהמשך ל"קדחת האלחוט"

ה-DLNA הוא הגוף הפועל למען ההפעלה המשולבת של מוצרי צריכה חוטיים ואלחוטיים. טכנולוגיית DLNS מאפשרת לסוגים שונים של מכשירים ביתיים להתחבר בקלות אחד לשני ולפעול כמערכת מוטמעת. עד כה רשם ה-DLNA מעל 1,800 מוצרים בקטגוריות של המחשב האישי ומוצרי הצריכה האלקטרוניים. בקטגוריה זו נרשם גם הטלפון הנייד בדגם Nokia N95 עם זיכרון 8GB כשרת מדיה דיגיטאלי נייד. זהו המוצר הראשון שכך הוגדר ונרשם. למעשה, הוא הטלפון הנייד הראשון שבכלל נרשם בכל הקטגוריות של DLNA.
שרתי מדיה דיגיטאליים מאחסנים תוכן ועושים אותו נגיש למגישי ולנגני מדיה דיגיטאליים מרושתים - עוד שני סוגים של מכשירים רשומים על פי DLNA. שרתי מדיה דיגיטאליים היו עד כה רק מכשירי PC ו-NAS.
חברת נוקיה אומרת כי רישום זה פירושו שדגם ה-Nokia N95 8GB מסוגל לשמור מבחר די גדול של תוכן מועדף: אלבום תמונות, אוסף מוזיקאלי, שאפשר לחלוק בצורה אלחוטית עם חברים על גבי מערכת בידור ביתית מורשית DLNA, לצפות בתמונות המוקרנות במסך הטלוויזיה בגודל מלא, או להקשיב למנגינות הבוקעות ממערכת הסטריאו הביתית.
המכשירים הניידים שנכללו בראשית 2006 בהנחיות DLNA להפעלה משולבת של מכשירים מרושתים, הפכו היום לחלק מתוכנית הרישוי של DLNA שיצאה לא מזמן. אתר הארגון קובע כי גם טלפון נייד יכול להירשם כנגן מדיה דיגיטאלי נייד כדי לנגן תוכן דיגיטאלי ממכשירים רשומים אחרים, אבל כי "מעניינת במיוחד תהיה יכולתו כבקר נייד של מדיה דיגיטאלי (MDMC). הדבר יאפשר לנו להשתמש בטלפון הנייד לבקרת תוכן דיגיטאלי ממכשיר רשום ע"י DLNA למשנהו.
 

השורות של עמית

סחרור באוניברסיטאות

האחרונים שלדעתי מגיע להם כסף, במסגרת המערכת האקדמית בישראל, הם הראשונים לזכות. ככה זה כשיש לך מספיק כסף כדי לשבות. שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושב שהמרצים מקבלים מעט, אבל אני יודע בוודאות שלפניהם בתור עומד הסגל הזוטר שהאוניברסיטה מתעללת בו, משלמת לו משכורות רעב (וזו לא קלישאה), מכריחה את המרצים הללו להצהיר שזו עבודה שנייה שלהם על מנת להרוויח את הפרשי המס, מפטרת אותם כל שנה מחדש ורק בדקה ה-90 הם יודעים אם אכן יש להם עבודה בשנה הבאה או לא... ועוד.
אז הבכירים קיבלו את שלהם, הזוטרים הכריזו על סכסוך עבודה וגם ממנו הם יתקפלו כי הם הפראיירים של המערכת. ראשי האוניברסיטאות, כצפוי, רוצים לספוג את ההפסדים על גב הסטודנטים שרק בשנה שעברה בילו חודש בשביתה למניעת העלאת שכר הלימוד. והם, למרות שהייאוש אוחז בהם חזק, מתכוננים למלחמה על שכר הלימוד. דקה בטרם סיום שביתת המרצים הכריזו ראשי האוניברסיטאות: "אסון לאומי אם יסגרו הקמפוסים - מכריז פורום הדיקנים - בין היתר יאיץ בריחת מוחות, התחייבויות למחקרים ומוניטין וכו'... הרס תשתית שנבנתה בדם".
אולי כדאי שמישהו יסביר להם שהמערכת הזו שהם מנהלים בצורה כל כך עלובה רקובה מהיסוד וכמו שהמצב נראה, אסון לאומי יתרחש דווקא אם היא לא תפורק ותבנה מחדש.
 

בנקים וכלכלה

עוד תרגיל בנקאי של בנק המזרחי. הבנק מגדיל את מסגרת האשראי ללקוחותיו ב-20%, ומקטין במקביל את המדרגה הראשונה של האוברדראפט עליה גובים ריבית יותר נמוכה משתי המדרגות העליונות. התוצאה: לקוחות ישלמו ריבית גבוהה יותר על אותו מינוס. אין גבול לחוצפה ולעזות המצח ואין איש פוצה פה ומצפצף.
אבל יש גם חדשות טובות...אושרה תביעה ייצוגית ב-7 מיליארד שקל נגד הבנקים! בית המשפט המחוזי אישר כייצוגית תביעה בסך שבעה מיליארד שקלים נגד פועלים, לאומי ודיסקונט. התביעה טוענת להסדר כובל של הבנקים הנתבעים בקביעת שיעורי הריבית הפריים והריבית בחשבונות עסקיים רגילים. אבל, הסיבה שאושרה הבקשה מרתיחה לא פחות. השופט קבע כי "לנוכח רווחי העתק של הבנקים בשנים האחרונות והונם העצמי, לא קיים חשש כי ניהול התביעה תפגע ביציבותם הפיננסית". דהיינו התחת של הבנקים ויציבותם חשוב יותר מהציבור שנעשק על ידיהם, או במילים אחרות אם הבנקים היו במצב פחות יציב, הם היו מקבלים אישור רשמי מבית המשפט לעשוק את הציבור.

ידיעה ישנה ועצובה
קראתי ששיעורי ההישרדות של עסקים קטנים ובינוניים בישראל מהנמוכים בעולם. לא מדובר בנתונים חדשים אבל מסביר עד כמה הכלכלה הישראלית עלובה ותלויה על קרעי תרנגולת, בעוד שבכל העולם הנאור הכלכלה מושתתת על גבי העסקים הקטנים והבינוניים, בישראל הם המחלבה של המערכת הבנקאית ומערכת המיסוי, פחות מ-30% מהם שורדים את השנה השלישית. אבל משום מה זה די ברור, כי אף אחת מ- 18 המשפחות השולטות במשק לא מקימות עסק קטן ובינוני.
 

Facebook והפרטיות שלכם

היישר מפייסבוק:
● אנחנו אוספים מידע אודותיך

"When you use Facebook, you may set up your personal profile, form relationships, send messages, perform searches and queries, form groups, set up events, add applications, and transmit information through various channels. We collect this information so that we can provide you the service and offer personalized features."

● גם אם תרצה אתה לא יכול למחוק כלום

"When you update information, we usually keep a backup copy of the prior version for a reasonable period of time to enable reversion to the prior version of that information."

● יש לנו אבטחה מחורבנת וכל אחד יכול לראות מה ששמת על פייסבוק

"... we cannot and do not guarantee that user content you post on the site will not be viewed by unauthorised persons. We are not responsible for circumvention of any privacy settings or security measures contained on the site. You understand and acknowledge that, even after removal, copies of user content may remain viewable in cached and archived pages or if other users have copied or stored your user content."

● אין מקום לברוח, אנחנו אוספים עליך מידע לא רק על פייסבוק

"Facebook may also collect information about you from other sources, such as newspapers, blogs, instant messaging services, and other users of the Facebook service through the operation of the service (eg, photo tags) in order to provide you with more useful information and a more personalized experience."

● אנחנו נשלח לך דואר גם אם אתה לא רוצה לקבל, זו זכותנו.

"Facebook reserves the right to send you notices about your account even if you opt out of all voluntary email notifications."

● כאמריקאים אנחנו כפופים לחוק האמריקאי גם אם אתה לא המידע עליך חשוף לכל הסוכנויות הלאומיות האמריקאיות.

"By using Facebook, you are consenting to have your personal data transferred to and processed in the United States ... We may be required to disclose user information pursuant to lawful requests, such as subpoenas or court orders, or in compliance with applicable laws. We do not reveal information until we have a good faith belief that an information request by law enforcement or private litigants meets applicable legal standards. Additionally, we may share account or other information when we believe it is necessary to comply with law, to protect our interests or property, to prevent fraud or other illegal activity perpetrated through the Facebook service or using the Facebook name, or to prevent imminent bodily harm. This may include sharing information with other companies, lawyers, agents or government agencies."

 
מונולוג מס. 2
בעל הבית בערוץ 12

"רייטינג... רק המילה גורמת לי לזקפה, ובגילי זה לא משהו בנאלי. הכול מסתובב סביב הרייטינג ואל תאמינו לאף אחד שאומר אחרת. רייטינג מביא פרסום, פרסום מביא כסף, כסף מביא עוד כסף, ועוד כסף מביא לי בונוסים. נכון אני לא מביא תכניות איכות והצבע החום ששולט על המסך הוא בעצם (תסלחו לי על הביטוי) צואה מסוכרת, אבל הציבור אוכל את זה, עובדה תראו את הרייטינג. נו טוב אנחנו עוברים על החוק לא פעם וחורגים מתנאי המכרז, אבל מי ייקח לנו את הזיכיון? מקסימום נשלם קצת קנס (עלות חצי דקה חריגה בפרסומות, ואנחנו חורגים ב-10 דקות כל שעה) וגם את הקנס הזה יצמצמו כשנבכה שאנחנו מפסידים כסף. פרסומת נוספת כאן ופרסומת נוספת שם ונכסה את הנזקים ובשנה הבאה כבר יקלו לנו את התנאים, בעל הבית ילחץ, והרשויות יתקפלו. רייטינג... כוכב נולד, כוכב נופל, יש לי את נינט. מי צריך תכניות איכות! מילא אם היה לי ציבור איכותי, אבל התסרוקת של זו והעיניים של זה עושים את העבודה. וכי מה יותר איכותי מרייטינג? תנו להם צ'אנס לענות לאוסף שאלות מטופשות ולהיות מיליונרים, תסגרו אוסף של ילדים יפים ונטולי השכלה בבית אחד עם האף של האחד בישבן של השני והם מאושרים. מדי פעם איזה אילנה דיין אחד (גם לנו יש תחת לכסות) והכול טוב. אה ויש לנו כלב צייד, נצוד פדופילים, נשים יעני קטינה, נחרמן יורמים, נגרור אותם לאן שהוא, נביא משטרה ונעלה את הרייטינג, העיתונות כבר תעשה לנו את השאר (אותו בעל בית). לא ממש חוקי? פדופילים רבאק, מי ישים לב לחוק? רייטיג רבותי זה שם המשחק."
 

סרטים

השבוע יש לנו את כל שלישית דני אושן (11,12,13) וקיס קיס בנג בנג יופי של קומדיית מתח עם רוברט דאוני ג'וניור.
בקליפים של השבוע תמצאו: אריה ענק שמחבק ומנשק, פנדה קטנטן שמתעטש וצפרדע שמסתבכת קשות עם הטרף שלה, אפקט הדומינו בפרסומת של גינס, סידרה של 50 שערים מרהיבים בהיסטוריה של הכדורגל ועוד...
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
להזכירכם סרטים לפי הזמנה אפשרי רק תכתבו לי איזה סרט אתם מחפשים...
 

תגובה לשורות של עמית

 חלק ב - הֲיְשֶר מהמחלקה להשתלת מוח עצם - פרק 12

מאת א.א. (לחלק א')

זהו זה, הגענו. חדר 11 חכה לנו מסודר ופנוי, מאובזר בציוד רפואי רב ובחלון זכוכית המשקיף על מרפסת הנמצאת בשימושן הבלעדי של היונים. בחדר מערכת מיזוג אוויר מיוחדת ואת חלון הענק אסור בהחלט לפתוח, אפילו במעט.
תהליך הקליטה במחלקה היה ידוע מראש ומוכר לי מאשפוזיי הקודמים. למרות זאת התברר מהר מאוד שעלי להחליף דיסקט בראש. המחלקה אחרת, המקום הפיזי שונה, החדר מתוכנן באופן שונה, המיטה אחרת, הצוות שלמדתי להכיר מקרוב התחלף בצוות חדש. אפילו שגרות קטנות שמעצבות את סדר היום, שונות. המשחק המקדים הסתיים והוא מאחורי, עכשיו מגיעה התכלית – ההשתלה.
היום הראשון לאשפוז במחלקה להשתלות מוח עצם (בעצם רק חצי יום) חלף בהתארגנות בחדר ובבדיקות מקדימות. הבדיקות הרפואיות כולן הראו מצב גופני טוב מאוד שמסמן תחילת תהליך השתלה אידיאלי. הבדיקה היחידה שנכשלה, ובגדול, הייתה בדיקת החיבור לאינטרנט. למרות שהמדיניות של המחלקה מעודדת שימוש באינטרנט ולמרות שבפרוספקט המהודר של המחלקה כתוב במפורש ש"ניתן להתחבר לאינטרנט" – חיבור לאינטרנט לא נמצא. הפעלתי גם את "פטנט משה" הזכור לטוב, שלא עבד הפעם בכלל - כנראה משום שהבניין בו נמצאת המחלקה ממוקם בלב הקמפוס של בית החולים, רחוק מדי מטווח קליטה של נתב אלחוטי פרטי כלשהו.
למחרת בבוקר החל מצעד שקיות הנוזלים וכוסיות הפלסטיק עם הכדורים. בהתחלה ניסיתי לעקוב אחרי השטף, לשאול ולנסות להבין את השרשרת הטיפולית, מה מיועד לְמָה ומהן התגובות הצפויות, אבל מהר התייאשתי. גודש השמות הרפואיים הארוכים במבטא הרוסי הכבד של חלק מהצוות, דִכְּאוּ אצלי את הצורך לדעת.
היומיים הראשונים עברו בקלילות יחסית, התגובה העיקרית של הגוף הייתה בתחושת עייפות כבדה ורצון עז לנמנם כמעט בכל שעות היום. אח"כ הצטרפו לעייפות גם רעד בידיים ועצירות. לכל אורך התהליך עד עכשיו, לא היו לי כאבים, רק הרגשה של סימום כבד.

שלושה ימים נוספים חלפו, נוחים פחות מהראשונים. תחושת הבחילות גברה ולמרות הטיפול האמור למנוע או להפחית תחושות אלו, לא יכולתי להתעלם מקיומן ברוב שעות היום.
שלשום בלילה חוויתי חוויה שלא הייתה מוכרת לי, כזו שאין לי ממנה שום זיכרון קודם. לא הייתי מופתע מכך שזה קרה כיון שתודרכתי היטב. אבל הופתעתי ממה שחשתי. הרגשתי שבגוף שלי פועלים שני כוחות מנוגדים. כוח אחד משגר את תוכן הקיבה למעלה אל הלוע וכוח שני מתנגד ומפעיל שסתום אדיר כנגד הזרימה הזו. המאבק הזה נמשך זמן ארוך דיו בכדי שאוכל להבחין בו, בלי שיש לי יכולת להשפיע לכאן או לכאן במלחמת ההקאה. כל שרציתי הוא רק שהמאבק יוכרע ושיוקל לי. בסופו של דבר נצחה הקיבה את השסתום. שטיפה קלה וזחלתי לישון. אחרי כשעתיים חזר על עצמו הסיפור במתכונת זהה. לא הייתי מופתע יותר.
כשהעניין נרגע נשארתי ערני לחלוטין. ניקיתי אחרי, התרעננתי וחזרתי למיטה. משכתי את שולחן השידה עם המדף המתכוונן, שהוכן מראש עם המחשב הנייד עליו אל מעל המיטה ובעדינות זחלתי לתוכה. חשבתי שאצפה בעוד פרק בסדרת הטלביזיה "קייל המסתורי" ולאכזבתי גיליתי שכבר צפיתי בכל הפרקים שאיתי. ההוכחה שנרדמתי בכל זאת הגיעה אחרי שעתיים כאשר התעוררתי ונזקקתי לרדת לשירותים (נראה אתכם מקבלים 5 ליטר נוזלים ויותר בכל יום, פרט לשתיה ואוכל ומים שנשתים עם התרופות). התרוממתי במיטה מתוך הרגל, ונזרקתי בחזרה כאשר פגעה בטני במדף המתכוונן של שולחן השידה. למחשב ולשולחן שלום, הכתם הכחול על בטני יחלוף בקרוב.
היום הוא האחרון לטיפול הכימותראפי, לכאורה עוד יום רגיל מתוך סדרה ארוכה שעברתי בחודשים האחרונים. אבל לא כך הוא. מחר זה לא רק יום חדש, מחר מתחיל עידן חדש – מחר תבוצע השתלת מוח העצם שקבלתי מתורם אלמוני. לאחר ההשתלה יתחיל המאבק על קליטתה והצלחתה. שבועות רבים יחלפו לפני שאפשר יהיה לערוך סיכומים. יהיו אלו שבועות לא פשוטים כלל. אבל כל דבר במועדו.
מחר יום הולדתי. בדרך כלל אני סולד מימי הולדת, שלי וגם של אחרים. אני נוטה באופן מוזר לשכוח אותם. אבל מחר אחגוג פעמיים: את יום הולדתי הוותיק ואת יום הולדתי החדש. אני חושב שזו תהיה חגיגה לרוחי: מעט משתתפים, בלי כיבוד שאינו סטרילי, ללא משקאות מוגזים או אלכוהוליים, אבל עם המון שמחה בלב והערכה רבה לצוותים הרפואיים ולבני משפחתי וחברי האופפים אותי כל הזמן ושופעים עלי את אהבתם.
נשתמע, אחרי..