"אם תעשיית הרכב הייתה מתפתחת כמו תעשיית המחשוב, היום מכונית רולס-רויס הייתה עולה רק מאה דולר, משתמשת בליטר דלק לכל אלף קילומטר, ומתפוצצת לחתיכות פעם בשנה..."
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS
התנצלותנו לכל הקוראים שלא הצליחו לקרוא את המגזין בתחילת השבוע האחרון. ספק האחסון הנוכרי ביצע במהלך סוף השבוע האחרון מעבר לשרתים חדשים ומשוכללים אך נאלץ להפסיק את השירות בזמן המעבר.
במהלך תערוכת FISCOM השבוע, חילקנו תקליטור של חברת צ'יף. להלן תכולת התקליטור:
תוכנת BOS המלאה גרסה 2.2.3 סרט הדגמה על יכולות מערכת BOS מצגת מערכת BOS מחירון BOS חורף 2007 דפי הדרכה להתקנת ותפעול מערכת BOS מידע כללי על חברת צ'יף והשירותים הניתנים על ידה תוכנות עזר לצפייה ב PDF תוכנת עזר לתמיכה מרחוק תוכנת עזר לפתיחת קבצים נעולים תוכנת עזר לגיבוי ל- ומ- FTP תוכנה לצפייה בסרטים והאזנה למוזיקה – Boot CD Media Center
כאשר בנינו את הבית, הוא נראה לנו ענקי. קראנו אחד לשני מקצה לקצה של חדרים חצי ריקים וההד חזר אלינו בפליאה. לאחר זמן מה החלו הילדים להגיע, הבית התחיל להתמלא בריהוט תינוקות, ילדים ונוער, יצירות בלתי פיגורטיביות שהזאטוטים פיסלו בגן, מתנות, ספרים, גרוטאות בעלות ערך רגשי/היסטורי/תיעודי/פוטנציאלי, רכישות בקטגוריית "סמל למעמד", גדג'טים אלקטרוניים, מזכרות מנסיעות לארבעת כנפי תבל... פתאום הבית נראה צפוף ובקושי נשאר בו מקום לעבוד. המושג "בית זן" נראה לנו חלום בלתי אפשרי בגלגול הזה. אותו דבר בדיוק קרה לנו כאשר קנינו מחשב חדש. מדי יום אנו עומדים מול היצע עשיר של קבצים מפתים להורדה. חלקם קבצי וידיאו גדולים, זוללים תאוותנים של מקום אחסון. גם היישומים המודרניים מורכבים ו"כבדים" יותר מאשר בעבר. מדי תקופה רובנו תופסים את עצמנו ומתיישבים לנקות קבצים מיותרים, אך למעשה, לאורך זמן לא תהיה לנו ברירה אלא להוסיף עוד דיסק קשיח –פנימי או חיצוני. או לחלופין, להחליף את המחשב כולו, או את הדיסק בלבד בדגם בעל נפח גדול יותר. במקרה זה, רצוי לשמור על הדיסק הישן למשך תקופה, עד אשר בטוחים שהמערכת החדשה פועלת היטב וכי מידע יקר לא אבד במעבר. וכאשר מגיעה העת להיפטר גם מהדיסק הישן, רצוי לבצע עליו תהליך מחושב של איון מידע (data annihilation), בכדי שהתמונות והמידע הפרטי שלנו לא ימצאו את דרכם לידיים הלא נכונות.
ההחלטה הראשונה שעלינו לבצע היא האם להוסיף למחשב דיסק קשיח פנימי או חיצוני. דיסקים חיצוניים נמכרים במארזים, אך הם למעשה זהים לדיסקים פנימיים. לטעמנו הרבה יותר זול ובטוח לרכוש בנפרד דיסק חדש ומארז עבורו. כך נוכל לבחור את המרכיבים על פי הנדרש והרצוי, לצור את הזיווג ביניהם תחת שליטה וללא כפייה של תוכנות מיותרות, נחסוך לנו נקודות כשל מהסוג של אלה המתגלות חדשות לבקרים בדיסקים מסוג "כפתור אחד", וכו'. מארזי הדיסקים החיצוניים מתחברים למחשב באמצעות חיבור USB. קל לחבר וקל לנתק אותם, ניתן להעביר אותם בין מחשבים שונים והם אמצעי נוח לגיבוי. עם זאת, לעיתים הם זקוקים למקור חשמל נפרד, הם דורשים מקום פיזי נוסף (על המחשב או השולחן), ולעלות הדיסק מתווספת עלות המארז (לא משהו קריטי).
בכדי להוסיף דיסק פנימי יש לפתוח את מארז המחשב ולמצוא מפרץ פנוי לדיסק, להכניס את הדיסק למסילות –אם יש, או להוסיף לו מסילות פלסטיות- ולחבר אותו לחיווט החשמל והממשק. לחבר את המגשרים (ג'מפרים) הנכונים במקומות הנכונים. לאחר מכן עלינו להגדיר את הדיסק במערכת ההפעלה כדי שתהיה לה גישה אליו. דיסקים פנימיים יכולים להיות מהירים יותר מדיסקים חיצוניים. במקרים מסוימים יש צורך להוסיף דיסק ישן למחשב חדש. לשם כך משתמשים באביזר ושמו Caddy, (מארז), קופסה ייעודית ההופכת את הדיסק הפנימי של פעם לדיסק חיצוני שיכול להתחבר למחשב האישי באמצעות חיבור USB2, פיירווייר או SATA חיצוני (מחיר: 20 -40$). גם אם נבחר דיסק פנימי וגם אם חיצוני, עלינו לחשב את כמות המידע שנרצה לאחסן בו. ניתן להשיג היום דיסקים בנפחים שבין 80 ל-1000 GB, אך באופן כללי מומלץ לרכוש דיסק בעל קיבולת כפולה מזו של הדיסק הישן. הדיסקים של 500GB שנמכרים היום מציעים בתמורה למחיר סביר, נפח אחסון שיכול להספיק לשנים אחדות. מרבית המחשבים השולחניים מגיעים עם דיסקים של 3.5 אינץ' (שהוא קוטר הפלטות), והמחשבים הנישאים עם דיסקים של 2.5 אינץ'. כמו במקרה של בגדי הים של הבנות, כמה שיותר קטן הדיסק, גם יקר יותר.... ניתן, עם חייבים, להתקין דיסק 2.5 אינץ' במחשב שולחני, אך זו בדרך כלל משימה מורכבת, מיותרת ויקרה יותר. את הדיסק הקשיח יש לחבר למחשב באמצעות שני כבלים: אחד המוביל חשמל לדיסק, והשני המוביל מידע בין הדיסק למחשב. במחשבים האישיים העכשוויים ניתן למצוא שני סוגים שונים של ממשק להובלת מידע: PATA או SATA. הכבלים PATA הם בדרך כלל אפורים, דמויי סרט רחב, עם קצוות רחבים ובד"כ כחולים. בממשק SATA הכבלים צרים יותר (כ-1 סנטימטר רוחב), צבעוניים, ועם קצוות שחורים. מי שקשה לו לאבחן איזה ממשק נחוץ לו, יכול לעיין בספר המחשב, שם לפעמים מתייחסים לממשק PATA בתור ATA או IDE.
בשבוע הבא נתייחס לשימוש המועיל של דיסק שני לצרכי גיבוי.
בשבוע שעבר עורר לקט השיער שלנו עניין, גיחוך, אדישות וגם תגובות מעודדות. קורא אחד שאל "מתי יבואו עוד לקטים בנושא שיניים, ציפורניים, ריסים, גבות, מפשעות ושחי". והנה כבר השבוע, לקטון קצרצר המכונה:
1. לקוראות הקוקטיות אשר נגמרו להן הרעיונות לקישוט הציפורניים, מגזין NAILS (http://www.nailsmag.com ) מציג גלריה מקוונת עם מעל עשרים אלף דוגמאות יצירתיות.
2. Thumbnail, יענו, ציפורן הבוהן, היא תמונה ממוזערת – גרסא קטנה של גרפיקה המקושרת בהיפר קישור לגרסא גדולה יותר. המידע השלם בוויקי.
3.האגודה לשלום הסלון. "כששמעתי לראשונה על הפתרון הזה גיחכתי לי מתחת לשפם והפטרתי: "כל כך אמריקקי"... כיום כמעט שנתיים אחרי שהתנסיתי במספר עשרות של חתולים המתהדרים בציפורניים מלאכותיות, קשה להבין איך לא חשבנו על זה קודם... הציפורניים המלאכותיות הן למעשה כיסויי ציפורניים חלולים העשויים ויניל (סוג של פולימר רך וגמיש) המודבקים על הציפורן המקורית לאחר קטימתה. הן בצורת הציפורן אך עם קצוות כהים (בניגוד לציפורן החדה) המונעים את הנזק שבפעולת השריטה או ההשחזה. החתולים לרוב אינם מודעים לתוספת על אף שהיא קיימת בשקוף, אדום וכחול .את הכיסויים מדביקים אחת לחודש עד שישה שבועות או כאשר היא נופלת בצורה טבעית בתהליך צמיחת הציפורן!" מתוך מאמרו מ-2004 של דר' שביט. מי שמחזיק חתולים בסביבה ממוחשבת -רווית מתכת ופלסטיק- יודע שכיוון ואין שם הרבה משטחים מתאימים להשחזת ציפורניים, נטפלים הנמרים הקטנים לשולחנות עץ, פדים של עכבר, קרטון, ניירת ושטיחים.
לשאלתנו האם ממשיכה הצלחת הטיפול בפרספקטיבת הזמן, ציין השבוע דר' שביט: "כנראה שלא. מעט מאוד לקוחות שלי התמידו, אבל מי שכן מתמיד מאוד נהנה מהתוצאה. אני חושב שכיסויי ציפורניים אינם בהכרח מתאימים לחתול הישראלי מכיוון שהוא יותר פראי מעמיתו הצפון אמריקאי, ואולי גם לא מתאימים לבעליו שהם פחות מקדישים ופחות מחויבים מהבעלים הצפון אמריקאי הטיפוסי. ועדיין מי שכן משתמש באדיקות, מרוצה מהתוצאה, אך כאמור אלו במיעוט. בברכה, ד"ר עופר שביט Bvsc MRCVs
S.O.S.
הקובץ נעלם ?
לחץ בריבוע ?
לחץ בריבוע !
נא לא להתאפק
יש לנו בעיה קטנה: לקוחותינו הישראלים מרוצים עד הגג מהשירות ומן המוצרים שלנו, כך הם אומרים לנו, לחברים שלהם ולמנהל שלהם. אבל מה, לכתוב את זה קשה להם מאוד. פה ושם (כמו בשבוע שעבר) אנו מקבלים תיעוד נדיר וסופרלטיבים בכתב אלקטרוני רהוט על גבי אתר רישות עסקי, אבל בשאר ימות השנה, נאדה... תחילה נראה לנו שפל לבקש כאן את הערכתכם, עד שיום אחד הגענו לאתר הפרסומאי י.קורן, וראינו שם מכונה משומנת לטיפוח האגו. ראו בעצמכם: www.yudkoren.co.il/appreciation.htm אז בכל זאת, מי שיש לו משהו טוב לכתוב, שלא יתאפק!
"אירוע סחר החוץ של ישראל 2007" נפתח ב 30 אוקטובר ע"י סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי ועמיתו שר הכלכלה האוקראיני, סגן ראש ממשלת סלובקיה, מנכ"ל מכון היצוא יחיאל אסיה, יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, יו"ר אגוד לשכות המסחר, יו"ר פולאר השקעות ומנהלי חברת גלובוס גייט גרופ, מפיקת האירוע.
האירוע הסתיים השבוע ושימש כפלטפורמה ליצירת הזדמנויות עסקיות, שיתופי פעולה בין לאומיים, עידוד השקעות חדשות, וחיזוק הקשר המסחרי עם מדינות שונות. באירוע התקיימו שמונה סמינרים בינלאומיים מקבילים בנושאי השקעות גלובליות, סמינר עסקים בסין, "הודו ארץ האפשרויות", סמינר עסקים באוקראינה, סדנת "יעוץ והכשרה בין תרבויות", פלנדרס-בלגיה כיעד השקעות, הזדמנויות עסקיות בתחום החקלאות והמים במרכז אירופה עם מרצים ידועים ממרכז אירופה, וגם סמינר "עושים עסקים עם פולין". האירוע נערך זו השנה החמישית ברציפות, ע"י חברת "גלובוס גייט גרופ", המכון הישראלי ליצוא ושת"פ בינלאומי, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ובעידוד איגוד לשכת המסחר הישראלי, משרד החוץ, התאחדות התעשיינים, ומשלחת האיחוד האירופי ולווה בפגישות אישיות עם השגרירויות לאורך כל הדרך. אילנה ועודד קפיטולניק עומדים מאחורי הרמת האירוע והתערוכה. רעיון כלכלי שמניב כסף, השקעות כלכליות ושיתופי פעולה בינלאומיים בישראל ושווקי העולם. לאירוע הגיעו 1,300 אנשי עסקים שרקמו פגישות ועסקאות עם המציגים באירוע. המבקרים היו יזמים, יבואנים, יצואנים ומשקיעים מכל העולם, וכן שגרירים ונספחים כלכליים להם יש נציגויות דיפלומטיות ומסחריות בישראל, משלחות עסקיות מחו"ל, נציגי חברות בינ"ל הפועלות בישראל, ארגונים כלכליים, מוסדות ממשלתיים, וארגונים העוסקים בסחר חוץ. האירוע הוכתר כהצלחה בלתי רגילה בין החברות המציגות ובעיקר בתגובות המבקרים.
ביום הרביעי לטיפול הכימותראפי החליט הצוות הרפואי שהגיע הזמן להעביר אותי ל-"חדר בידוד". היות והמערכת החיסונית שלי כבר כמעט נמחקה לחלוטין (ראה ערך Format במילון מונחי המחשב) ובעצם כל מָקְרוֹבּ טועה יכול להמיתני, אזי יש לנקוט בצעדי הגנה חריפים. כך מצאתי את עצמי בחדר חדש, ראוי מכל בחינה אפשרית, אבל.... נטול אינטרנט. חברים יקרים, אני מוכן לסבול ולהתנסות בכל דבר (כאילו שיש לי ברירה), אבל אני פשוט לא יכול לשאת את שלילת חופש האינטרנט ממני. מה, אני פושע? תבינו, זה פוגע בבריאותי (או מה שבעצם נשאר ממנה). אני מוכן לספור בעצמי את השערות הנושרות, אני מוכן לרוץ כל רבע שעה לשירותים, אני מבטיח להתייחס יפה לעמוד שקיות הנוזלים ולא להתעמר בו, אבל בחייכם, אל תיקחו ממני את האינטרנט. מסתבר שבגלל שעברתי לחדר חדש, יצאתי מהטווח היעיל של הרשת האלחוטית המותקנת במחלקה. עכשיו, אני מבין מה זו אפליה תקשורתית ואפילו מרגיש אותה. אחרי שהבנתי שתקשורת אינטרנט לחולים אינה ממוקמת במקום הראשון בסדרי העדיפות של בית החולים, קלטתי שלא תהיה לי ברירה ואם אני חפץ חיים אאלץ לפעול כפיראט אינטרנט מצוי. זאת אומרת שאחפש באוויר איזה נתב אלחוטי פעיל ולא מוגן בסביבה הקרובה ואתפוס עליו טרמפ. הניסוי הראשון היה מאכזב, מצאתי שש רשתות אלחוטיות, אבל כולן היו מוגנות ולא יכולתי להשתמש בהן. אבל בניסוי השלישי מצאתי את מֹשֶה. אחרי שגלשתי ודוא"לתי ברשת שלו כמה ימים הוא עלה עלי ועל כתובת הדוא"ל שלי ושלח לי את ההודעה הבאה: "הי נמושה, תפסיק להתעלק על הרשת שלי, כמוך אני אוכל חמישה לארוחת בוקר בכל יום. אם לא תפסיק מייד, אמצא אותך ואמצוץ ממך כל byte של חיים" (כן, byte במקור). אז כתבתי לו תשובה שבגדול הסתכמה בתיאור מצבי העגום במחלקה ההמטו-אונקולוגית ואת הנואשות שלי בחיפוש אחרי קמצוץ של חמצן אינטרנטי. גם שיתפתי אותו בעובדה שהסיגנל שמגיע מהנתב שלו ממש עלוב ולכן רוב הזמן אני בניתוקים. גם סיפרתי לו שהצוות הרפואי מייחס את ההתנהגות האגרסיבית שלי למחלתי ואין להם שמץ של מושג איך הם יכולים לעזור לי. הוספתי שאני מתנצל ושלא התכוונתי להפריע או חס וחלילה לגרום לו נזק, סימנתי את תיבת בקשת אישור הקריאה ושלחתי אליו. אחרי שלוש דקות קבלתי ממשה אישור קריאה עבור ההודעה ששלחתי אליו, וחוץ מזה... שקט. התנתקתי מהתקשורת. לא כל כך פחדתי מהאיומים שלו כי הרגשתי ממש מוגן בתוך המחלקה, אבל הייתי מבואס. ככה הלכתי לישון, שינה טרופה, מופרעת באין ספור ריצות לשירותים עם בן זוגי לטנגו, הלא הוא העמוד עם שקיות הנוזלים. למחרת בבוקר, אחרי מציצת הדם היומית ועוד לפני ביקור הרופאים, לא הצלחתי להתאפק והתחברתי לרשת של משה. תוכנת הדוא"ל שלי התחילה מייד להוריד את ההודעות שנשלחו אלי. הראשונה בתור הייתה ממשה שכתב: "אתה יכול להמשיך להתחבר, זה לא מזיז לי." לא יודע למה, פרצתי בבכי. הצוות של ביקור הרופאים חכה מאחורי דלת הזכוכית עד שאירגע. הרופאה הסבירה לי שהתגובות שלי הן נורמאליות ומתאימות למצבי ושהיא נותנת עכשיו פקודת תרופה למשהו שיקל עלי את המשך ההתמודדות. הייתי ממש חסר סבלנות אליהם ורציתי בכל לבי שילכו כבר. אפילו לא בדיוק הקשבתי למה שאמרו. הכי רציתי לשלוח למשה את המסר "תודה, אתה גדול". אחרי שהסתיים ביקור הרופאים חזרתי אל המחשב הנייד שלי וכתבתי למשה שאני לא יודע אם הוא יציל אותי מגורלי, אבל ללא ספק הוא יגרום לדחייה משמעותית. לא בקשתי אישור קריאה, אבל אחרי שלוש דקות הגיע ממנו המסר "תהיה לי בריא" המשכו של אותו יום היה גרוע במיוחד. הרגשתי ממש רע ורק התחפרתי במיטה כל היום, מכווץ כילד קטן. המחשב נזנח ואפילו להפעיל את ה-MP3 שלי לא הצלחתי. רק למחרת התאוששתי קצת, הדלקתי את המחשב והתחברתי. הגיע דוא"ל ממשה "איך הסיגנל עכשיו?" בדקתי את עוצמת סיגנל הקליטה שמגיעה מהנתב של משה ונדהמתי. העוצמה שהייתה Very low התחלפה ל-Excellent. גם רוחב הפס עלה מ-5MB ל-54MB. אלוהים, מי זה המשה הזה?
המשך יבוא....
לעבודה מהבית דרוש מתכנת מנוסה VB.NET+SQL. אפשרות לשותפות. שלחו בבקשה קורות חיים לגבריאל שטיינר, מנכ"ל גב אור תוכנה, gavor@017.net.il.
"נייר עמדה"
נייר עמדה הנו שמה של תערוכה ייחודית בנושא אלימות כלפי נשים ונערות התערוכה תפתח במעמד מר מאיר ניצן ראש עיריית ראשל"צ ורעיתו נעמי ניצן, במוצ"ש 10/11/07 בשעה 19:00 בגלריה של מרכז האומנות, רחוב מורדי הגיטאות 6, שיכון המזרח, ראשון לציון. האוצרות הן האמניות מיכל שירי, עליזה מלמד, עירית חכים ופנינה שריג.
ספר חדש
ביום חמישי ה-15 בנובמבר בשעה 18:00 תתקיים מסיבת השקה לספר "Lazos Umbilicales" ("קשרים טבוריים"), אוסף ספרותי בנושא יחסי הורים וילדים מאת סופרים ישראלים הכותבים בספרדית.
הערב יתקיים באולם הספרייה של ארגון עולי דרום אמריקה "OLEI", רחוב מרמורק 9, תל אביב.
במהלך הערב יוקראו קטעים מהספר ויוצג מופע אומנותי. כל דוברי הספרדית מוזמנים!
השורות של עמית
טיפים ושביתת מלצרים
מלצריות הרשת "קופי טו גו" שובתות בגלל שההנהלה לא מוכנה לחתום עמן על הסכם. הסכם שמטרתו למנוע ניצולן בעתיד. נכון להיום ההנהלה לוקחת את הטיפים ומכסה את החורים שנשארו בתקציב כדי לשלם שעות נוספות לעובדים. אבל הלקוח משלם את הטיפ למלצר/ית ולהם בלבד, כגמול על שירות טוב. הנהלת הרשת טוענת שהמלצרים בסך הכל חמדנים ולא מוכנים לחלוק את הטיפים עם הטבחים (??!!). ממתי הטבחים מקבלים טיפים ? הרי הם מקבלים משכורת קבועה ומסודרת! והרי אני כלקוח משאיר טיפ ומייעד אותו למלצר, ממתי מישהו יגיד לי למי אני אמור לשלם את הטיפ ? בצרפת ובאיטליה הבעיה נפתרה (ולכן בין היתר המחירים עלו) החוק מחייב את הכנסת הטיפ לתוך החשבון, כך שבאופן תיאורטי אין ללקוח שום צורך להשאיר ולא סנט אחד נוסף, מעשית הלקוחות אכן משאירים טיפ (למרות שהם אינם חייבים) אבל המלצר מכניס אותו ישירות לכיסו ובזה נגמר הסיפור. להזכירכם בישראל מס הכנסה מתעקש לאכול גם את הטיפים המסכנים של המלצרים ולכן נוצר בלגאן.
משרד האוצר מסתבך
משרד האוצר של מדינת ישראל עדיין לא למד איך משתמשים בדואר אלקטרוני, ועל מנת לא לטפל בתלונה הוא משתמש בתירוצים שפשוט לא מתאימים לתכתובת אלקטרוני, והרי לכם הפרסה: מגיע לי החזר מס, הרבה כסף (בסטנדרטים שלי לפחות) אבל כמו שכבר כתבתי פעם, אינני יכול לקבל אותו כי אין לי חשבון בנק במדינת ישראל. כתבתי מכתב תלונה והעברתי אותו למספר גורמים בשלטונות המס וכמו כן למשרד האוצר. אחרי חודש! קיבלתי בדואר האלקטרוני תשובה "מכתבך לא היה קריא אנא שלח אותו שוב כקובץ" אבל הפלא ופלא, תוכן המכתב שלי היה מצוטט בעברית צחה וקריא בהחלט בתחתית המכתב... לא רציתי להתווכח, אבל ברור לי שמדובר בתירוץ לא לטפל בנושא, ותירוץ של אידיוט שלא מבין את הכלים שבידיו. שלחתי את הקובץ (בדיוק כמו שאני שולח כל חודש את הטור שלי) ושוב, חודש מאוחר יותר נתקבל המכתב הבא: “ קיבלנו את פנייתך, אולם היא אינה קריאה בשל שיבוש בהעברתה. נודה אם תשלח מכתב ברור לפקס מספר 02-6559452 לחטיבת ביקורת פנים". מעולם לא שמעתי על שיבוש בקריאה של קובץ דיגיטאלי. אני מתכתב עם חצי עולם ואשתו, שולח קבצים בעברית, אנגלית וצרפתית ותגובה שכזו מעולם לא קיבלתי. חודשיים עברו מאז הגשתי את התלונה שלי והם עדיין לא יכולים לקרוא אותה. יתכן שהדואר האלקטרוני סיפק למשרדי הממשלה טכניקה חדשה לדחות טיפול בבעיות: “כאן מס הכנסה, משרד האוצר, עקב היותנו טמבלים לא נוכל לטפל בפנייתך, אנא התייחס אלינו בהתאם !"
עובד על מישהו?
מר אהוד אולמרט טוען כי המצב הכלכלי בישראל טוב!. כן, בטאאאאח! מעולה! הבעיה היא, מר אולמרט, שמדינת ישראל היא לא רק אתה וחבריך, היא לא רק 18 המשפחות השולטות בהון, היא לא רק שמנה וסלטה של מנגנון עובדי המדינה והמשפט. מדינת ישראל היא גם מאות אלפי המובטלים, מאות אלפי הילדים שחיים במצוקה, תושבי שדרות שלא רק שהמצב חרא גם דופקים להם בראש יום יום. מדינת ישראל היא גם הקשישים שמוזנחים, ניצולי השואה שנעשקים, הנכים שלא מתייחסים אליהם בטיפה כבוד. מדינת ישראל היא אנחנו, לא אתה!
ההיגיון הישראלי
שישה ראשי ערים פנו לראש מרכז השלטון המקומי בבקשה להשבית את כל מערכת החינוך כדי להביא לסיום שביתת התיכוניים... אני מבין את צורת החשיבה, אבל תסלחו לי היא אידיוטית זה כמו לנסות לכבות אש עם גז דליק במיוחד. בכלל אני מתנגד נחרצות למה שנקרא "שביתת הזדהות", תגובת שרשרת של משק בעייתי (מאוד מאוד דומה לצרפתי) כולם בעקבות אחד, אם אין לגוף מסוים סיבה לשבות ולא הוכרז סכסוך עבודה יש לוודא שמי שישבות שביתת הזדהות יתחיל בו זמנית לחפש עבודה, או שיש לפרק את האיגוד ולהכריז עליו כלא חוקי עקב שימוש חסר סיבה בנשק השביתה. בסופו של דבר מי שנדפק הוא אנחנו האזרחים...
ינקי מרגלית מזהיר כי "תעשיית ההיי-טק בישראל עלולה להיעלם תוך 5 שנים". מרגלית טוען שהענף בישראל מנותק מהעולם ויהיר כלפי יזמים זרים, וכמו כן שהתשתית בישראל לא מתאימה למדינה מודרנית כמו בעולם המערבי.
כעקרון תעשיית ההיי-טק הישראלית היא חיה שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם, היא מבוססת על רעיונות ויצירתיות אבל ללא בסיס מסחרי. אין בישראל כסף, נקודה. הממשלה לא תומכת בענף, המדען הראשי הוא חבילת ניירת אחת גדולה עם מעט מאוד כסף או רצון. משקיעים זרים לא ממהרים להיכנס, בין היתר בגלל הניהול הישראלי המפוקפק, אבל גם בגלל הזלזול של היזמים במשקיעים (מה הם מבינים). תעשיית ההיי-טק בישראל מבוססת על אוסף ילדים שחלב נוטף משפתותיהם, הם מגנים על מעמדם על חשבון החברה וברוב המקרים פועלים בשיטת חבר מביא חבר כל כך גסה שמינויים פוליטיים נראים לידה כמו משחק בגנון. רבים ממנהלי החברות בישראל לא ראויים לתפקידם, כי: אין להם מושג מה תפקידו של מנכ"ל, הם יושבים בכיסא המנכ"ל בגלל שהם יזמו או ייסדו את החברה לא בגלל שהם טובים. רוב חברות ההיי-טק בישראל לא יודעות ולא מבינות את משמעות המושג פיתוח עסקי ומשוכנעות שמדובר במכירות. הישראלי לא מכיר במושג שותפות אסטרטגית, ולמען האמת המילה שותפות עושה להם חררה. היזם הישראלי מתייחס למשקיע כמו לאויב שרוצה לגזול ממנו את מה ששיך לו ולו בלבד, ואלפי סיפורים מסתובבים על מערכות יחסים עכורות בין היזמים ומנהלי החברה (בדרך כלל אותם אנשים) למשקיעים שלהם. הישראלי לא מוכן להשקיע כסף במכירות והוא מצפה שהעולם יבוא אליו. ולעולם הרבה יותר נחמד לטוס לניו יורק או לקליפורניה מאשר לישראל (עם כל הכבוד). להחזיק אנשי מכירות או משרדים בעולם עולה כסף, אבל שווה זהב, אך המנכ"ל הישראלי יעדיף לשרוף עוד 2,000-5,000 דולר בחודש על צי מכוניות או כל דבר אחר, ויצפה שמאן דהו יתרוצץ בעולם על חשבונו הפרטי רק בזכות העובדה שהוא מוכר מוצר ישראלי. בימים אלו אני מנהל מגעים להקמת חממה ישראלית בצרפת. צרפת זקוקה לטכנולוגיה, למערכת שתכשיר אנשים טכניים ולמוצרים לייצוא מצרפת. לישראל יש את הכל (פרט לשכל) המפה הכלכלית בצרפת עוברת שינוי מהותי, המערכת המקומית כאן במרסיי הקימה אזורים פטורי מס, ויש אפילו את הכלים לגייס כספים. הבעיה כמו תמיד היא הישראלי המצוי. אם יש לך מוצר ואתה רוצה למכור אותו ברחבי העולם, אתה צריך לקחת בחשבון שזה עולה כסף. במנגנון אותו אנחנו בונים כאן זה יעלה לך 2000 יורו לחודש (עשירית מעלות של תערוכה בת יומיים, ופחות ממשכורת שתשלם לכל אחד מעובדיך בישראל). אתה מחפש משקיעים, אין בעיה, שיהיה ברור לך שאתה צריך לתת משהו תמורת הכסף, נכון זה פתוח למשא ומתן אבל המשקיע איננו האויב שלך, למעשה הוא תלוי בך לא פחות משאתה תלוי בו. נכון משקיעים רבים הם אידיוטים חסרי הבנה אבל הם שמים את מיטב כספם וסומכים עליך שתעשה ממנו הרבה יותר, לכן תהיה הוגן אתם אל תסתיר מהם דבר, ותן להם את הכבוד כמו שהם נותנים לך.
אם מישהו מעוניין לשמוע יותר על התכנית עליה אני עובד בימים אלו הוא מוזמן ליצור עימי קשר בכל עת. חברות, יזמים, וסתם אנשים טובים.
פיתוח של אתרי אינטרנט דינאמיים ויישומים מיוחדים יכול להיות קוץ בתחת ענק ויקר. אבל על הרשת קיימים אלפי סקריפטים ויישומים מוכנים בחינם. בעיה מספר 1: לסנן אותם, חלקם לא עובדים משום מה, חלקם מתוחכמים הרבה מעבר לצרכים שלנו, חלקם לא בשפה המתאימה, ולרובם אין דוקומנטציה נורמאלית. בעיה מספר 2: להתקין אותם. היות ובשנה האחרונה עסקתי בסינון סקריפטים הרי שאין שום סיבה שלא אציג לכם את הנבחרים להורדה חינם. כולם נמצאים בכתובת הבאה http://www.not2pay.com
מדובר באוסף לא גדול (אבל יגדל) של סקריפטים ויישומים שנבדקו היטב ונמצאו טובים ונוחים להתקנה ותפעול. ואם אתם לא מסתדרים, אשמח לעזור לכם...
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון
