גיליון מספר 46 שנה VII - יום חמישי, 29 בנובמבר 2007

 

«-לגיליון קודם 2007 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם, מאז 1986 בנס ציונה

    

"זיכרונות טובים"


(מדבקה מזהה על מדף לאחסון רכיבים במעבדת צ'יף)

 

 

 
 

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.3
 

▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS

   
 

התפתחות המתכנת
(תודה לגרי)


















אומנות התכנות


"ביום שירדה כמות הגשם הצפויה לחודש שלם, הפסקת החשמל תפסה אותנו בישיבת ועד הורים, בבית אחד ההורים. ישבו איתנו בחושך הפתאומי עוד כמה זוגות יחסית צעירים. כצפוי, הבטריות של תאורת החרום שבקו חיים אחרי קיץ ארוך ללא שימוש, של טעינת שווא. המארח חש להקריב את הנרות הדקורטיביים של אשתו. זה יצר "אווירה קסומה" (אומרת יושבת הראש) שהברקים קטעו לפרקים. נראה כאילו אי אפשר להתקדם בסדר היום עד שהחשמל שוב יאיר את פני הנוכחים. משום מה, לאור נרות רכרוכי לא ניתן לקבל החלטות אופרטיביות בנושאים ענייניים כמו איסוף כספים, תוכנית שנתית או נציגות בוועד הארצי.
מה עושים? בהמתנה חסרת אונים (אני) ובאתנחתא חברתית מזדמנת (אשתי), מגלגלים שיחת חולין חסרת ערך (אני) ופותחים אשנב לחיים הפרטיים שלך ושל הזולת (אשתי).
מהר מאוד התחדד המדרג החברתי של כל אחד. דווקא רופא השיניים לא זכה ליוקרה הראויה למחירון שלו. הפדיקוריסטית, לעומת זאת, גזלה לעצמה תשומת לב ראויה לציון - בזכות מעורבותה החודרנית בכל נושא שעלה. אבל, מי שהפך לכוכב הבלתי מעורער של ההאפלה היה האומן. אני כותב שורות אלו בניסיון התעלמות אמיתי ודי מוצלח מרגשות הסלידה שהאיש מעורר בי - אין לאלו כל קשר למחאה שלי.
הגברות (גם אשתי), נוהגות לגלגל עיניים בהערצה כשמדובר בנציג הבוהמה (זה הספציפי או כל אחד אחר). "הוא כזה יוצר מוצלח!". "איזה דמיון מפותח", "איזו יצירתיות שופעת"... ועוד בלבולי שכל שלדעתי לא מתאימים בכלל לבריאות הגרוטסקיות שלו ("אבסטרקטיות", מתקנת אשתי) שיצא לי לראות.
אני מתכנת, רבותי. אנשים כמוני הם היוצרים האמיתיים של האלף הזה. אני יוצר אוצרות קוד, שורות ג'יבריש שיכולות אולי להראות מונוטוניות ליושבים באסיפת הוועד המשעממת, אבל הן הקוד הגנטי של יישומים קסומים, מועילים, חיוניים. אנחנו המתכנתים, האומנים שמאחורי כל מסך, יוצרים תוכנות המניעות כלים תעשייתיים, דיאגנוסטיים, מוצרי צריכה, אמצעי בידור. יצירות עם תצוגה משתנה, אינטראקטיבית, צבעונית, לעיתים גם מוזיקאלית. אנחנו מזיזים את גלגלי השיניים של המדע, מפסלים הרכבי ביטים במוחותינו ושופכים אותם למקלדת בפרצי יצירתיות ייחודיים. אנחנו המתכנתים כותבים עלילות בינאריות שהופכות ללהיטים בבורסות העולם. אנחנו תורמים לחינוך, לרפואה, לסחר, לכיבוש החלל, לתובלה, לחקלאות, לתל"ג. אז אולי שמותינו לא מתפרסמים אחד-אחד, החתימה שלנו לא גלויה, אבל תאמינו לי שהיא שם למי שיודע לחפש.
בתוקף היותי אומן יוצר, אני מכריז בזאת שעולמי עמוס השראה, מוחי רווי רעיונות לייעל את הפרויקט האחרון של מעסיקי. אני כולי מתפקע דחיפות לקמפל את ההברקות האחרונות שלי ולראות תוצאות. ולכן, גבירותיי ורבותי, מתכבד להודיעכם מראש שלא אוכל להגיע לישיבות וועד הבאות, אתכם הסליחה."

----------------------------------

("אלדד, אני שולח לך את השורות הללו מפני שאתה מבין עד כמה המקצוע שלי יצירתי." "...הצעת לי אז את הפתרון המיוחד שלכם להגן על גרסאות קודמות -שאם אצטרך לשכתב כבר לא ייצאו לי זהות למקור"..."התחלתי להשתמש ואני מבסוט. שלח מחר הצעת מחיר למנכ"ל שלנו.")

(שם השולח שמור במערכת)

   
 

S.O.S.

התיקייה איננה ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !









כמות ואיכות


שמעו, הפעם זה לא אנחנו. נכון, נכון שזה מה ששמעתם מאיתנו לא פעם ולא פעמיים, אבל עכשיו מורחים את זה גם על פני העמודים הצהובים והמעוצבים של Computerworld. ואם כך, הרי שסביר מאוד שבקרוב האנשים יבינו, והסברה תהפוך למוסכמה, סוף סוף.
אם לאחרונה חשפתם את כוונותיכם להתחיל לגבות על- ולשחזר מ- דיסקים קשיחים מבלי להשתמש בדה-דופליקציה ("dedup" בפי החברים), סביר מאוד שגם נתקלתם בעמיתים "נחשבים" שגלגלו עיניים בצורה משפילה... תתעודדו!: "הדה-דופליקציה קשורה לצמצום מידע, ובכלל לא לגיבויים מהירים ויעילים יותר, או לאחזורים בטוחים יותר. הבעיות שהדה-דופליקציה יוצרת הן לעיתים משמעותיות הרבה יותר מהבעיות שהיא פותרת!".
התכונה היפה ביותר של הדה-דופליקציה היא צמצום פנומנאלי של המידע המגובה. קסמים כמו צמצום המידע המגובה ביחס 1:20 היו אולי יכולים לשכנע את העקשנים שעד כה לא היו מוכנים להחליף את הטייפים בדיסקים למרות החישוב השנתי הברור שמוכיח שעלויות הגיבוי בטייפ -כולל רכישות המצע המתכלה- עולה במספר מונים על עלות רכישה חד פעמית של נפח דיסקים מתאים.(PDF על טייפים לגיבוי)
מי שמסתכל על הדה-דופליקציה דרך חור המנעול של העלויות שוכח כי השימוש בטכניקה זו יכולה בכלל לפספס את המטרה שבגללה נבחרו מלכתחילה הדיסקים כמצעי גיבוי. הדיסק הוא אמצעי שעושה את הגיבוי והשחזור קלים ומהירים יותר. הדיסק חייב לספק את הסחורה כל הזמן ולאורך זמן. הכנסת כלים שמבצעים דה דופליקציה בתהליך הגיבוי והשחזור פשוט מכניסים גול עצמי - הם יאטו ויסרבלו את תהליכי הגיבוי והשחזור במספר דרכים. כאשר מידע מסוים מגובה בפעם הראשונה, כלי הדה-דופ מנתח ו"שובר" את המידע הנכנס ל"גושים" הקטנים ביותר שאפשר. כאשר אנו מבקשים לשחזר, מתרחש תהליך בדיוק הפוך. האלגוריתם של הדה-דופליקציה צריך להרכיב מחדש את הפאזל, לשחזר את הקבצים מאותם גושי מידע. ראשית, לוקח זמן מסיום לצור את אותם גושים ולאחר מכן לבנות אותם מחדש. הזמן הזה יכול להגיע ולהיות יותר ארוך ממה שצפינו או שניתן לסבול.
הדופליקציה היא גם חברה טובה שלנו במעבדה לשחזור נתונים. לעיתים גרסה אחת של קובץ היא בלתי ניתנת לשחזור, אך ראה זה פלא - אחותה התאומה עדיין שם ומאפשרת לנו להחזיר את המידע ללקוח בפחות מאמץ, זמן ועלויות!
במרד גלוי נגד הדה-דופליקציה נשוב ונאמר בריש גלי:
הדה-דופליקציה קשורה לצמצום מידע, ובכלל לא לגיבויים מהירים ויעילים יותר, או לאחזורים בטוחים יותר. יש הרואים אותה כהתפתחות הכרחית בגיבוי מבוסס דיסקים, אבל כל ארגון חייב לעצמו חשבון מקדים ונבון לגבי כדאיות הנושא.
 

   
 


מנמ"ר מצטיין


שוב הגיע הזמן בשנה להגשת מועמדות לתחרות נושאת הפרס למנהל מערכות מידע מצטיין, המוענק על ידי לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל על שם מר לודוויג מיטווך ז"ל. הפרס נתרם ללשכה ע"י חברת י.א.מיטווך ובניו, על מנת שהלשכה תחליט למי להעניקו.
השיטה והקריטריונים להשתתפות והענקת הפרס נקבעו על ידי ועדת הפרסים של הלשכה. למנמ"ר המצטיין שיבחר לקבלת הפרס יוענק סך של 5,000 ש"ח.
כל הקריטריונים לבחירה אמורים לשקף את תרומת המנמ"ר לארגונו בשנה שקדמה למועד בחירת הזוכה. להלן רשימת קריטריונים להערכת מנמ"ר:
א. חדשנות אותה הביא לארגון (שיטות עבודה, הכשרת כ"א, תכנון ותקצוב פרויקטים ופעילויות אחרות, טכנולוגיות חומרה, תוכנה ופיתוח וכו').
ב. פרויקטים מובילים (עמידה בעלויות, לוחות זמנים, תכולה ואיכות - תכנון מול ביצוע)
ג. תרומה לארגון במונחי עלות/תועלת.
ד. שירות לארגון, מרמת ההנהלה ועד לרמת אחרון העובדים.
ה. שאיפה לאיכות.
ו. ראיה כוללת של צורכי הארגון.
ז. תמיכה בהטמעת טכנולוגיית המחשוב בארגון.
ח. שיתוף פעולה עם היחידות האחרות בארגון.
ט. ניהול צוות העובדים והיותו בעל דוגמא אישית (שביעות רצון העובדים, הכשרת כ"א, רמת עזיבת הארגון ורמת הגיוס של עובדים חדשים, אדיבות, פיתוח וטיפוח העובדים).
י. התרומות של כל מנמ"ר ישקלו בהתאם למורכבות, להיקף ולוותק בתפקיד.
מנמ"ר שהינו חבר לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל, זכאי להיות מועמד לפרס.
זכרו שאת המועמדות לפרס יגיש הממונה על מנהל מערכות המידע בארגון. על ההמלצות לכלול תשובות לקריטריונים המצוינים לעיל והן חייבות להינתן על ידי הממונה על המנמ"ר. את ההמלצות ניתן להגיש עד ל-30.12.2007 למזכירות לשכת מנתחי מערכות מידע, טל' 03-9040997 -ת.ד. 352 נווה ירק 49945 פקס: 03-9040998
 

   
 

 

"...a successful Business Continuity planner
 - must think outside the box
- can't work in a vaccum"
E.Beser

   
 










DD של BOS מככב בטוקבקים
על קלונינג
















,
"את כל זה חסכתי עם BOS" :)




מפחד להתנפח


בשבוע שעבר כתב לנו מארק:
"אני מעט מבולבל לגבי חישוב המידע הארכיוני למטרות חישוב המחיר של תוכנת ה-BOS שכדאי לי לרכוש. מה זה בעצם "מידע קר"? אם נניח, אני צריך לגבות מחשב אחד, יהיה לי בו קבצי מערכת שאני מגבה פעם אחת ודי, קבצים רגילים אחרים על גבי התחנה שאני מגבה פעם אחת ולא ישתנו לעולם, קבצי מידע שנמצאים בתחנה ומשתנים מדי פעם ומהם הייתי רוצה לשמור גרסאות, ועוד קבצים של מידע שנוצרים על גבי התחנה לאורך זמן אחרי שהתקנתי את ה-BOS..."
תשובה:
קודם כל צריך לזכור שהדרך הפשוטה ביותר לתמחר רישיון BOS היא פשוט להתקין אותו ולהשתמש בו. לאחר שימוש במשך זמן מה, ניתן לדעת בדיוק איזה רישיון נדרש לשם גיבוי המידע הקריטי של הארגון על גרסאותיו השונות.
הרעיון מאחורי מידע קר הוא שלאחר שמידע מסוים גובה ל BOS (נכלל ומחושב לצורך הרישיון) ניתן להעביר אותו מתוך הגיבוי לאזור אחסון קר - ARCHIVE. העברה זו אינה פוגעת במידע, זו רק העברה מספריה לספריה בדיסק, אבל מבחינת ה BOS פירושה הסרת נפח המידע הארכיוני מחישוב לצורך הרישיון וכן הפסקת הגיבוי של מידע זה. המטרה היא כמובן הגנה על מידע שלא אמור להשתנות מפני שינויים.
כמובן שכל מידע אחר חדש או משתנה, ראוי שיוגדר לגיבוי תכוף ומתוזמן.

שאלה שנייה:
אני מניח שיהיה לי יחס של "אחד-על-אחד פלוס" לגבי דרישות נפח האחסון של BOS. כך שאם יש לי 100GB קבצים לגבות, אזי שאצטרך נפח נוסף של 100GB ועוד רזרבה, ועוד כמה אחוזים לשמירת גרסאות של אותם הקבצים. זה כמעט משלש את דרישת נפח האחסון שלי, מה שבאמת יקשה עלי, לא משנה כמה נהדר הוא פתרון ה-BOS. האם אני מנחש שאתם לא משתמשים בדחיסה?
תשובה:
היקף הנפח הנדרש הוא בדרך כלל כ- 100% + 1% לכל יום היסטוריה. כלומר הגדרת ה BOS לשמירת 30 ימי היסטוריה דורשת בדרך כלל - בממוצע - 130% מהנפח המקורי. כמובן שבכל ארגון ולכל סוג מידע האחוזים יכולים להיות שונים. המערכת מאפשרת שימוש בכמה רמות של פילטרים כדי לא לגבות כלל מידע שאין בו צורך. אפשר כמובן להשתמש בדחיסה של מערכת ההפעלה למרות שאנו לא ממליצים על כך מכיוון וזה מאט את פעולת הגיבוי ויכול להקשות על תהליכי שחזור. הפרמטר החשוב ביותר הנו שמחירי הדיסקים כיום לא מצדיקים חסכון בנפח גיבוי שיביא לעיקובים או Consta\rains בעת השחזור.

ובהמשך לשאלתי הקודמת:
אם יש תחנה המכילה קובץ בנפח 1MB ו-BOS מגבה אותו, ואז המשתמש משנה את הקובץ, הרי שבגיבוי הבא כל הקובץ מגובה שוב או רק השינויים שלו? האם יש לי עוד גרסה של 1MB של אותו קובץ באחסון של BOS, כלומר 2MB בסה"כ?
תשובה:
כל הרעיון מאחורי BOS הוא שלא יהיה כל תהליך נוסף בעת השחזור, גיבוי של חלק מהמידע ידרוש תהליך כזה ולכן הגיבוי הוא של הקובץ השלם וגם שמירת הגרסאות היא של גרסאות שלמות. במידה ומערכת ההפעלה קורסת או תוכנת BOS כלל לא מותקנת במחשב עדיין ניתן, בחיפוש מערכתי רגיל, להגיע לכל קובץ על גרסאותיו השונות ולעשות בו שימוש מיידי.
בנוסף מודול DD שקיים בתוכנה מאפשר סנכרון אינקרמנטאלי של כל דיסק קשיח שלם או קובץ בודד ברמת הבלוק. כך שאם יש לך קובץ בגודל 1MB אני אמליץ על גיבוי רגיל אבל אם יש לך קובץ בגודל של 10GB אני אמליץ לבצע גיבוי באמצעות DD שמעדכן רק את הבלוקים שהשתנו בקובץ המקור ישירות לתוך קובץ המטרה. במקרה זה, כמובן לא יהיו גרסאות נוספות מכיוון ומדובר בסנכרון ולא בגיבוי.

הפחד שלי הוא:
שאם יש לי היום 4TB של מידע לגבות, הרי שאצטרך להשקיע בעוד 4TB+ על מנת לגבות ולשמור גרסאות של המידע. אני לא בטוח שזה כדאי לי...
הרגע, ידידי.
מכיוון ומדובר על מערכת גיבוי והמשכיות עסקית ולא על שרת ארגוני הרי שניתן להשתמש במערכי אחסון מהזולים ביותר הקיימים בשוק ואפילו לבזר את התוכנה לכמה מערכות מחשב בסיסיות המכילות כל אחת 4 עד 8 דיסקים זולים בנפח 1TB כל אחד.

שאלה אחרונה:
מהו הגבול העליון לנפח אחסון בדיסק ש-BOS יכול לגשת אליו דרך מערכת ההפעלה XP?
היות וזו מגבלה של מערכת ההפעלה, מומלץ לעיין במידע אשר בקישור הבא:

http://technet2.microsoft.com/windowsserver
 

   
 

 


המון גופים ועמותות חושקים היום בכספיכם, ולכל אחד יש כבר את התרומה השנתית שהוא "תורם במשרד".
אם בכל זאת עוד לא התקבעתם על תרומה תקופתית קבועה וחשקה נפשכם בקידום חינוך חופשי בין לאומי, כנסו לאתר המרצ'נדייז של וויקיפדיה, שם עם כל רכישה נתרמים 5 דולרים לאיגוד וויקימדיה, וגם יש שם דברים ממש מגניבים לחנונים מוצהרים.
http://www.cafepress.com/wikipedia

י.ג.

   
 


"Once again spy scandals are hitting the headlines in Formula1 and I find myself asking what the difference is between carrying information on a disk and a clever engineer having it all in his head, only to replicate it all when he gets to a new team?" - David Coulthard, ITV Sport.

   
 

שקע ותקע


בקישור הבא תמצאו פירוט סוגי השקעים הקיימים לפי מדינה – לחיצה על אות השקע (תחת עמודת PLUG) תציג איור של השקע, התקע התואם ורשימת המדינות בהן נעשה שימוש בשקע זה -  International

בקישור הבא תמצאו את מפת המתחים/תדירויות העולמית ואת רשימת השקעים/תקעים מסודרים לפי אות התקן ובצירוף תמונות (חלק התחתון של העמוד)plugs_and_sockets


תודה לדור פלס

   
 

חנוכה בפתח תקווה










חנוכה בחיפה


נורית הירש, אילנית ו-יזהר כהן
 יופיעו בערב למען שיפור איכות החיים, של אנשים עם מוגבלות לקידום מטרות עמותת "אחווה"(*), ביום שני, ו' חנוכה, 10.12.07, בשעה 19:30.
באולם "קריגר", רחוב אליהו חכים 6, בחיפה.
הערב יתקיים במעמד ראש עיריית חיפה.
מחיר כל כרטיס: 130 שקל לאורח

להזמנות: איילת דקל, עובדת סוציאלית בעמותה, טלפון 04-8512652
אבנר ארליק, מזכיר מועדון ליונס חיפה, טלפון 04-8374471 נייד 052-3603555

(*) עמותת "אחווה", הוקמה לפני 25 שנה, על ידי אנשים עם מוגבלות גופנית ומשרתת כ-300 חברים ברחבי חיפה והצפון. היא מתמקדת, בקידום איכות חייהם, של חבריה הנכים. מטרתה המרכזית היא להוות גורם חברתי-שיקומי בקהילה, עם דגש לצרכים המיוחדים, של אנשים עם נכויות קשות.
ההכנסות מאירוע ההתרמה, יאפשרו השקעה והרחבה, של תוכניות השיקום והפיתוח, של יוזמות ופרויקטים, שיוקדשו ישירות לשיפור חיי המוגבלים.

   
 

השורות של עמית

ספורטאי וג'נטלמן


האם כל ספורטאי הוא חייל קרבי? העליהום הגובר כנגד בעלי פטור משירות צבאי מתחיל לעלות לי על העצבים ומחזיר אותי 25 שנה אחורה. התגייסתי לצה"ל בגיל 18 כמו כל אחד אחר. שלא כמו כל אחד אחר הייתי ספורטאי בכושר מעולה, ובאמת ובתמים רציתי להיות חייל קרבי (עם הדגש על תמים). רצון לחוד ומעשה לחוד, לצערי הרב אני חרש כמו בלטה, גם אם יפוצצו לי RPG בתוך האוזן זה לא ממש יעזור. ניסיתי לתחמן, אבל במוקדם ובמאוחר מצאתי את עצמי בחיל המודיעין משתמש במוח ולא באוזניים. ביחד עמי בטירונות היו עשרות ספורטאים, אמיר גניאל מי שהיה שיאן ישראל בשחייה, מני רוזנברג אלוף ישראל ב-100 מטר ריצה, שמוליק איס, אלוף ישראל ב-400 מטר ריצה, שחקני כדורגל כמו דויד פיזנטי ושחקני כדוריד וכדורסל. רובם ככולם הוגדרו כספורטאים מצטיינים וקיבלו הטבות על מנת שיוכלו להמשיך לעסוק בספורט ברמה הבכירה אבל למען האמת לרובם גם לא היה פרופיל קרבי, ולא בגלל רמאות חס וחלילה. מגוון המחלות שרבים מהם סבלו מהן יכול היה למלא ספר מקצועי (בתחום הרפואה כמובן). מסרטן ממאיר בגיל צעיר, ועד בעיות נשימה, חלקם הגדול פנה לספורט כתרופה למחלתם. בזמנו הם היו מטרה ללעג וקלס, לא שמישהו מהם התרגש מכך, אבל בפנים עמוק הרגשנו רע עם זה. לא, לא יכולנו לעשות דבר כנגד זה, אבל המערכת טחנה את הנושא עד דק והציבור לא יכול היה להבין איך יתכן שספורטאי לא יכול להיות חייל או אפילו חייל קרבי. המשפט ששחררתי מאות פעמים במהלך השירות שלי היה "אני שוחה עם הידיים והרגלים ולא עם האוזניים, אבל אם תשים אותי לשמור עליך עם נשק או בלעדיו זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שיכנס לך לראש שספורטאי הוא לא בהכרח חייל".
לצערי הרב העליהום חוזר. הבעיה היא שצה"ל לעולם לא ידע מי באמת חולה ומי באמת משתמט, והתוצאה: אנשים שלדעתי לא ראויים לדרגתם כמו האלוף שטרן יוצאים במתקפה חסרת אחריות בעקבות שר הצבא מר אהוד ברק - ויורים לכל עבר בלי אבחנה.


BSA


מאמר זה נכתב על מחשב נייד, שהתכנה היחידה עליו שנרכשה (וגם היא הגיעה יחד עם המחשב) היא החלונות. קראתי כי ה-BSA נטפל לעסקים קטנים שבמקרה נתפסו עם תכנה לא חוקית, לא תמיד בגלל שהיא לא חוקית - לפעמים בגלל שהתבצעו קיצורי דרך בהתקנה שלה. תשאלו את מיקרוסופט למשל, מדוע צריך קוד ואחר כך מספר רישוי וכדי לעדכן צריך לוודא שהגרסה מקורית, ואיך כל הבלגאן הזה מתחיל מחדש כשהדיסק הקשיח הולך. (דיברנו פעם על משהו דומה ב-GHOST)
כל שאר התכנות על המחשב שלי הן חינם, כי יש תחליף כמעט לכל דבר. ולא חשוב מה יאמרו לכם, תמיד יש תחליף ואם זה לא חינם אז ניתן להשיג תכנה מקצועית למהדרין למשתמש העצמאי בכמה עשרות דולרים במקום כמה מאות. למי שלא מכיר, במקום להפציץ אתכם בלינקים, קבלו פשוט את הכתובת למאגר הגדול ביותר של תכנות קוד פתוח ופרויקטים על האינטרנט:  www.sourceforge.net

אבל מעבר למחיר... אני לא משתמש ב-Adobe Photoshop כי הוא פשוט כבד להחריד והתכנה שקניתי ב-24 דולר עושה את הכול לא פחות טוב. יש דברים שהיא עושה שהפוטושופ לא יעשה בחיים. תכנות עריכת וידאו יכולות לעלות החל ממאות דולרים ועד כמה אלפים, ועדיין תזדקקו לקורס כדי ללמוד לתפעל אותם. אני אישית מעדיף את מה שיש לי על המחשב או הגיע ביחד עם חומרה כלשהי, קל ופשוט ולא עולה הרבה כסף. אני לא נוגע ב-Autocad כבר שנים, אבל אפילו תכנות תלת מימד ואנימציה טובות ניתן להשיג בחינם.
אני חוזר... כמעט ואין תכנה שאי אפשר למצוא לה תחליף בזול או בחינם! ושחברות כמו אדובי ימשיכו לשכור את ה-BSA וישלמו במיטב כספם כדי שהנבלות יעשקו עסקים קטנים.
רוצים לבדוק? נסו אותי... ואני מתכוון לזה.


יחי ההבדל הקטן


קראתי שבזק מציעה חבילת גלישה מרשימה של 8 מ"ב לשנייה עם 800 ק"ב במעלה הזרם. בדיוק בשנייה שראיתי את הכתבה הנ"ל צצה בפני הפרסומת של Numericable בטלוויזיה שמציעה חבילת גלישה קצת פחות מרשימה של... 100 מ"ב לשנייה ! כשרוחב הפס במעלה הזרם הוא 15 מגה ביט לשנייה. ולא שכחתי: טלפוניה חינם, טלוויזיה דיגיטאלית עם דיסק קשיח להקלטה של עד 120 גיגה בייט), חיבור אלחוטי ובשביל הספורט: תכנה לצפייה בערוצי הטלוויזיה דרך המחשב. המחיר בצרפת עבור כל החבילה זהה למחיר בישראל רק עבור האינטרנט, השירות זמין בישראל רק ל-40% מהתושבים בעוד שבצרפת לכולם (פרט לאזורים נידחים במיוחד – דבר שלא קיים בישראל). הוא שאמרתי... יחי ההבדל הקטן.
אבל השורה התחתונה היא שמספר התקלות בישראל כה גבוה, שלא חשוב מה מהירות הגלישה שקונים, יש רבים וטובים (ביניהם אשתי) שישמחו אם החיבור לאינטרנט יחזיק מעמד יומיים רצוף.

נפט


מחיר הנפט בכל העולם משתולל, לשם שינוי בגלל צריכה לגיטימית שנובעת מעליה משמעותי ברמת החיים של די הרבה סינים והודים, ללמדכם מה ההשפעה הכלכלית של מדינות בנות למעלה ממיליארד תושבים.
הצרפתים יוצאים מדעתם לחלוטין עקב כך, בעיקר בגלל המיסוי האסטרונומי שיש בצרפת על הדלק (68%) ומי שלקח את לפיד המאבק הם דווקא הדייגים. הם חוסמים נמלים שלמים ובין היתר גם את נמל פריקת המיכליות הגדול ביותר באירופה, שנמצא, איך לא... באזור מרסיי.
בעבור הדייגים מחירי הנפט הם עניין קטלני, והם דורשים מהממשלה להוריד את המיסים לרמה סבירה שתאזן את העלויות המטורפות. אבל אם חושבים על זה. מחירי הנפט נמדדים בדולרים והדולר קורס לו בכל העולם בכל תרועה רמה, עד כדי כך שלצרפתי יותר זול לצאת למסע קניות בניו יורק מאשר בפאריס. מטורף, מטורף העולם.
 

אלון


השבוע נדרס למוות על ידי רכבת חבר ילדות שלי. לא היה בינינו קשר מאז אותה ילדות בנתניה, ואני יודע מעט מאוד על אודותיו בשנים שעברו. היות ונתניה היא עיר קטנה, הרכילות מתרוצצת. תאמינו לי שלא ממש אכפת לי מדוע נהרג אלון (וזה בטוח לא אשמת נהג הקטר), פשוט כואב הלב. אלון לא היה מושלם בתור ילד וסביר להניח שגם לא בתור אדם בוגר, אבל הוא היה אדם טוב. הלוואי שהרכילאים יזכרו עובדה זו בלבד.
 

וידאו לקידום מכירות


מאז תפס הפס הרחב את מקומו בחיינו (למי רחב יותר ולמי... נו, בוא נאמר, קצת יותר רחב) הווידיאו הפך לא רק לאמצעי בידור אלא גם לכלי מסיבי לקידום מכירות. עשרות אתרים מציעים אחסון של קבצי הווידיאו שלכם, רק תבואו. למה? כי כולם רוצים תוכן, תוכן שעליו יוכלו להדביק (אולי) פרסומות, תוכן שימשוך יותר קהל שיצפה בפרסומות. על מנת להשיג אפקט מקסימאלי, כל האתרים הללו עברו אופטימיזציה מקסימאלית למנועי החיפוש, מה שגורם לגוגל כמנוע חיפוש להיות פחות יעיל, מכיוון שרוב הזבל מטפס מדי יום לעמוד הראשון שלו.
למרות שווידאו הוא עיסוקי, אני לא מת על התופעה, אם כי היא תופעת עדר קלאסית מובנת וברורה. אני רואה בווידיאו כלי ויזואלי להצגה יעילה יותר של מידע, ועצם העובדה שמנועי החיפוש משתוללים ומדי פעם סרט זה או אחר שאני חפץ ביקרו קופץ לראש רשימה כלשהי לא נותן לי הרבה.
אבל... אחד הכלים לעשות רעש, ולקדם מוצר, או שירות, אדם או קבוצה של אנשים או אפילו רעיון (ואני לא כולל את אוסף המכוערים שהתפשטו מול שמעון פרס כדי למחות בצורה הכי מטומטמת כנגד הפצת הגרעין במזרח התיכון)... בקיצור, הווידיאו יכול לעשות את זה, בין היתר מכיוון שמגוון האתרים המאפשר אחסון שלו מראש מביא לכל סרט חשיפה גדולה יותר, וגם מכיוון שהמערכות הדינאמיות של אתרי האחסון כבד יעשו לכם את העבודה.
איך ואיפה ? בשבוע הבא.

מי צודק?


המורים בישראל רוצים כיתות קטנות, תקציבים ועוד. המורים בישראל שובתים חודש וחצי! המדינה לא יכולה -גם לו רצתה- לספק את כל דרישותיהם. ולגבי רצונה יש ויכוח לא קטן, אבל הוא לא העניין. מורים ששובתים חודש וחצי לא שמים קצוץ על התלמידים שלהם! וכל התביעות היפות שלהם נראות באור אחר לגמרי כשצריך צווי מניעה כדי להחזיר אותם לעבודה.
דרישות יפות זה לחוד, ואני מעריך את רצונם לשפר את תנאי הלימוד של ביתי אבל לא ממש אוהב את הרעיון שהם עושים את כל זאת תוך כדי כך שהם משביתים אותה ואת חבריה לחודש וחצי.
 

סרטים חדשים לשבוע


אוסף מרהיב של פספוסי ספורט מכל הצבעים והמינים. חלקם ביתיים, חלקם מקצועיים, חלקם כואבים, חלקם כואבים מאוד אבל כולם כולם מצחיקים.
כולם נמצאים בנגן החדש - http://www.videowebgate.com/pro-play
 

תגובה לשורות של עמית

   
 

 


לכל בני משפחתי הקרובים והרחוקים,
לכל עמיתי, חברי, ידידי ומכרי,
ולכל אלו שאכפת היה להם.

לכולכם ולעוד רבים אחרים שלוחות שלושים אלף תודות, כמספר דגימות דמכם שנאספו במבצע של עמותת "עזר מציון" לאיתור תורמים של מוח עצם.
כל אחד ואחת מכם עשוי להיות התורם שלי, או של אדם אחר שראוי שחייו ימשכו.

לעיתים רחוקות עושים רבים כל כך לטובת מעטים כל כך.
אין בטבע יצור חי, פרט לאדם, הנכון לתרום מדמו על מנת להציל את האחר.
זו תמצית האנושיות וזה מה שאתם הנכם - בני אנוש.

ושוב תודה.
שלכם,
א.א.
 




























 

   הֲיְשֶר מהמחלקה הָהֶמָטוֹ-אונקולוגית - פרק 4

מאת: א.א. (פרק 1 ; פרק2 ; פרק 3)
 

איך לאכול

עוד לא הספקתי לעכל את חווית ראשי המגולח ושפתי העליונה העירומה ו... או! או! כאב חד הבזיק פתאום בגרוני. בדקתי בזהירות איזו תנועה או פעולה גרמה לכאב וגיליתי שזו הייתה בסך הכול בליעת רוק רגילה לחלוטין. פעולה אוטומטית ובלתי מודעת שכל אחד עושה אין-ספור פעמים ביום. הכאב הפעם לא היה דומה לכאב גרון המלווה התקררות, אלא נבע ממקום בלתי מוגדר בבסיס הלשון. מסתבר שבין היתר, לטיפול הכימותראפי האינטנסיבי, יש השפעה על בלוטות שונות בגוף, והפעם הגיע תורן של בלוטות השייכות ללשון.
כמו להכעיס, מוגשת עכשיו ארוחת הצהריים לחדרי, מהבילה ומדיפה ניחוח של מזון מבושל היטב (אין לתיאור זה כל קשר עם הטעם, פשוט אין לאוכל טעם בכלל, רק צורה). במשך כל שהותי במחלקה, יש לי תיאבון של אדם בריא. גם עכשיו אני רעב ופי מתמלא רוק שאיני יכול להפטר ממנו. לא ברור לי כיצד אצליח לאכול עם הכאב הזה. אני בודק את גבולות הכאב ומנסה לאתר תרגילי "אקרובאטיקה לשונית" שיאפשרו לי לבלוע משהו, אך לשווא. הדבר היחידי שאני מצליח לבלוע בקושי הן לגימות קטנטנות של מים פושרים בטמפרטורת החדר. המגש עם ארוחת הצהרים נשאר כמעט בשלמותו, מיותם. רק את הג'לי בטעם תות ובצבע של חֲבּוּרָה טרייה הצלחתי איכשהו להחליק אל עומק גרוני.
במהרה מסתבר שבעיה זו מוכרת לצוות הרפואי, לא גיליתי שום דבר חדש. אני מקבל שיקוי עם רכיבים שונים האמורים להקל על הכאב ולאפשר לי לאכול. לפי ההוראות אני מגרגר אותו חצי דקה, בולע וממתין. מנסה לבלוע, כואב לי, ממשיך להמתין. אחרי כחמש דקות משתררת תחושה מוזרה בפי. כל הלשון נרדמה כמו אצל רופא שיניים, אבל בעוצמה רבה יותר. אני מנסה לבלוע, לא כואב לי אבל גם לא נבלע לי. הלשון לא בדיוק מצייתת לי. או לפחות אני לא מרגיש אם היא מצייתת או לא.

אני מחליט להימנע מלבדוק איפה עובר סף היכולת שלי ומתאפק. חששתי מהאפשרות שבליעה לא מוצלחת עלולה להסתיים בחנק. החלטתי שלא אשתה ולא אוכל עד שתשוב התחושה לפי, עם או בלי כאב.
(המערכת ממליצה לנצל את שביתת הרעב המאולצת ולהקדישה למורים השובתים, למחאת ההורים נגד השביתה, בעד או נגד פסגת אנאפוליס, או לכל נושא אחר הקרוב ללבך).
מתוסכל וכואב הלכתי לישון כמו אבא של הרשל'ה (ע"פ האגדה כשלא היה לו מה לאכול היה עולה על יצועו רעב).
אחרי הצהרים התעוררתי רעב (כך גם נשארתי כיומיים, עד שהבלוטות הסוררות החליטו לחזור למוטב).
 

איך לאכול אותם

בחמש צלצל לנייד שלי: מכר ותיק מאוד, שלא היה לי קשר אתו במהלך שלושים השנים האחרונות. הביע כמובן אמפתיה, איחל מה שאיחל והחל לחקור אותי על הטיפול הנוכחי בפרט ועל התוכנית הטיפולית בכלל והגיע לשלב שאלת מיליון הדולר: "תגיד, ומה הסיכויים שלך לצאת מזה?" אחרי שנייה וחצי של היסוס עניתי:
"אני בטוח יוצא מזה, אני רק עוד לא יודע איך" וניתקתי את השיחה.
אידיוט. והוא לא היחידי.

באותו ערב התקשרה מטרוניתה מכובדת אחת. ברגע ששמעה אותי אומר "ערב טוב" היא התחילה ליבב ולקונן עלי בטלפון: "אוי מה קרה לך? למה זה הגיע לך? מה לא עשית טוב שקבלת כזה עונש? איך מתקנים דבר כזה? מה צריך לעשות כדי לשנות את רוע הגזירה? אני לא יכולה יותר. אתה לא מתאר לך מה זה עושה לי. אתה לא יודע כמה זה קשה לי. אני ממש משותקת. אני לא מסוגלת לכלום. רציתי לבקר אצלך אבל אני פשוט לא יכולה"...
ניתקתי.

אני מקבל כל יום הרבה שיחות, לא סופר כמה.
רובן מאנשים שמכירים אותי היטב, שזה עתה שמעו על מצבי והם נסערים. אני יכול להבין שהמצב הזה עושה לאנשים משהו חזק. אני זוכר, גם אני עמדתי במצבים דומים עם חברים שלי בעבר. אבל בחייכם, לפני שאתם מחייגים אלי קחו אוויר, חישבו על מה שאתם הולכים לומר לי. גם שיחות שמאחוריהן כוונה טובה יכולות להישמע כמטופשות ואפילו לגרום לנזק מוראלי. כל שאלה או אמירה שאינה אופטימית או מציעה עזרה היא מיותרת. כמה פעמים בכל יום אני יכול לדקלם את תיאור מצבי והטיפולים שאני עובר עכשיו ושאני עתיד לעבור. אולי כדאי שאקח יחצ"ן שיעשה זאת במקומי. אני מרגיש שבמצבי יש לי פריבילגיה, אני יכול לקצר שיחות ואפילו לנתק. הטיעון שאני לא מרגיש טוב יתקבל תמיד בהבנה. אבל איך בני משפחתי יכולים להתגונן, גם אותם תוקף הטלפון ללא הרף ולהם אין פריבילגיה כשלי.

לעניין הסיכויים של ההחלמה, חשוב שהדברים יהיו ברורים!
אף אחד לא יגיד לי או לכם מהם הסיכויים. אמת היא שלא מעט אנשים החלימו ממצב דומה לשלי ואפילו ממצבים חמורים הרבה יותר, אבל היו גם לא פחות אנשים שלא החלימו. אז בבקשה, אל תשאלו אותי או את בני משפחתי את השאלה המטומטמת הזו שלא עוזרת לאף אחד בשום דבר ובכלל אין לה תשובה!
 

פרחים ממשה

עם הגשת ארוחת הערב (שלא אכלתי, כמובן) דווחתי שבזמן שישנתי אחר הצהרים בא לבקר אותי חבר שהביא לי זר פרחים ענק. הזר הושאר בתחנת האחיות כי את הפרחים ממילא אסור היה לי לקבל, הם מלאים בבקטריות ומזיקים שונים שגופי אינו יכול להתמודד מולם. את האיש שלחו לביתו כי שנתי הייתה עמוקה מאוד והוא בקש שלא להעירני.
לא אמר את שמו, אבל על הזר היה פתק ובו מלה אחת בכתב יד: " ממשה"
בדקתי ברשימת אנשי הקשר שלי ב-Outlook ומצאתי 37 קישורים לאנשים ששמם משה.

תגובה ל-א.א.

  
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון

 
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

 

 
 

http://www.bos.co.il

  
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2007