סודות גלויים

יתכן והמחשב שלך מכיל סוד קטן שהיית מעדיף שאחרים לא יידעו עליו. וגם יתכן ואותו הסוד בכלל לא "מלוכלך", שלא כמו הקבצים בלפטופ של השחקן סיני-קנדי אדיסון צ'ן* - צילומים כמעט פורנוגראפיים של כיבושיו בחדר המיטות שעשו את דרכם לאינטרנט. או כמו הקבצים של הטייס של סינגפור-איירליינס שנתפס השנה בשדה התעופה הבינלאומי אדלייד ונקנס על החזקת פורנו במחשב הנישא שלו. אבל, גם אם מדובר באלבום תמונות משפחתי, מסרי דואל פרטיים, מידע פיננסי (כמו מספרי חשבונות בנק וסיסמאות) או מסמכים עסקיים רגישים, הרבה משתמשי מחשב עדיין לא יודעים כיצד למנוע מן המידע החסוי להגיע לידיים הלא נכונות.
מחוץ לתעשיית מערכות המידע, אנשים רבים לא הבינו עד כה כי אחרי מחיקת מידע או אפילו פורמט של הדיסקים ("וגם low level format" -כשאלת התלמידים בקורסים למחשוב), עוד אפשר להגיע אל המידע המחוק ולשחזר את תוכן הקבצים.
השבוע שאלה אותנו משתמשת צעירה: כיצד למנוע באופן אבסולוטי ובכל מצב חשיפה של תמונות בעייתיות אשר במחשב. בתנאים הספציפיים שלה, המלצנו פשוט להימנע מלצלם אותן. במצבים אחרים ומול גופים עסקיים, המלצתנו שונה.

(*) אוסף התמונות החושפניות של צ'ן נגנב מן הדיסק הקשיח שלו כאשר שלח את הלפטופ לתיקון... היום הוא מסיק כי היה צריך להוציא את הדיסק הקשיח מהמחשב ולבקש שיתקינו דיסק אחר, או לחלופין לפנות את ספק אמין יותר, עם נהלים מחייבים של סודיות הלקוח. לחלופין, ניתן היה להצפין את הקבצים הרגישים כדי שהטכנאים לא יהיו מסוגלים לצפות בהם ללא מפתח פענוח. צ'נג האמין, כמו כל לקוח של הפעם הראשונה, שהקשה על "delete" באמת מעלימה את הקבצים לחלוטין. לפני מספר שנים, חוקר אוניברסיטת הארווארד, שמשון ל. גרפינקל, רכש ב-eBay כמה מאות דיסקים משומשים והצליח לדלות מהם מאות מספרי כרטיסי אשראי, רשומות פיננסיות, רפואיות, סודות מסחריים ומידע אישי, על אף שהדיסקים פורמטו לפני המכירה. כל מי שנחשף לתוצאות הניסוי נהיה חשדן יותר, זהיר יותר.

הן אם מדובר באיון של מידע ספציפי במחשבים פרטיים או עסקיים, והן אם השמדת דיסקים קשיחים שלמים, קיימת קשת רחבה של פעולות שאנשים יצירתיים נוהגים לבצע - החל משימוש בתוכנות "מחיקה", פטיש ואזמל, חומרים צורבים ואפילו התכה - שעדיין, לא יאמן כי יסופר, משאירות שאריות מידע שניתן לקרוא תחת תנאים מסוימים.
בצ'יף התנסינו בשחזור מידע בתנאי נזק קיצוניים וניסיוננו מסייע לנו בהצעת שירותי איון מידע מסווג והשמדת מצעי מידע על פי תקנים מחמירים. הנזקקים לשירות, צרו קשר.
 

דברים טובים - תוכנה בחינם

ניהול מרחוק

תוכנת שליטה על מחשב מרוחק, ללא התקנה וללא צורך  בידע מיוחד.
 
תוכנת ShowMyPC משלבת את טכנולוגיית הגישה מרחוק של VNC עם קליינט העברה SSH על מנת לספק את הדרך לאפשר לראות ולנהל שולחן עבודה מרוחק. למשתמש המרוחק צריך להיות לשם כך את אותה תוכנת ShowMyPC כדי שיוכל להיכנס למחשב המארח עם סיסמא בלבד (ללא צורך בכתובת IP). סיסמת session זמנית וחד פעמית נוצרת באופן אוטומטי כאשר מפעילים את התוכנה במחשב המארח בתצורת "ראה אותי". במחשב המתארח יש להקליד את אותה הסיסמה אותה יש להעביר למשתמש המרוחק בדואל, בטלפון או בדרך אחרת. ניתן לעשות שימוש בשרת SSH ארגוני, ולהשתמש בו במקום הסיסמא המסופקת על ידי הכלי.

בתוכנה שני כפתורים עיקריים, "ראה אותי" ו- "ראה מחשב מרוחק"

פרטים טכניים:
חינם - ללא רישוי, ללא LogIn, רק להוריד ולהשתמש.
מחשב פי סי בשיטוף יכול להראות על ידי צופים מרובים מרחוק, אידיאלי לאירועי תמיכה או מפגשי IT.
עובד עם שרת SSH פנים ארגוני (גרסה 2).נבדק עם OpenSSH ו- WinSSHD.
התוכנה אינה מתקינה דבר. כדי להפסיק את פעולתה פשוט סוגרים אותה ואין צורך לעשות uninstall
ShowMyPC יכול לגשת למחשבי פי סי מרוחקים דרך פיירוולים (באמצעות פורט 443)ובינתיים לא דורשת תמיכת פרוקסי
מבוססת plink SSH client ו- RealVNC. ה-ShowMyPC מריצה את VNC ב-user mode, כך שבמידה ושיתוף הפי. סי. נעול (Cntl-Alt-Del) או נמצא במהלך אירוע עם מחשב מרוחק, לא ניתן לראות אותו מרחוק ( מגבלות של VNC ב-user mode)
סיסמאות אינן נשמרות בשרת SSH מרכזי כלשהו.

לחצו על הלחצן הירוק למעלה להורדת התוכנה.
 

צ'יפים

אינטל יצאה עם משפחת מעבדים חדשה -Intel Atom- יעילה יותר בצריכת הכוח שלה, שתוכננה במיוחד למכשירי אינטרנט ניידים (Mobile Internet Devices, MID) ולסוג חדש של מחשבים פשוטים ממוקדי אינטרנט שייצאו לשוק עוד השנה. היצרן הכריז על טכנולוגיית העיבוד הכוללת צ'יפים רבים המאפשרים שיפור של חוויית האינטרנט במכשירי כיס.
המיקרו-ארכיטקטורה החדישה של הקו Intel Atom שומרת על תאימות לסט הפקודות Intel Core 2 Duo לה רגילים כל צרכני האינטרנט המשתמשים ב-PC רגיל. המבנה תומך בצ'אנלים רבים עם ביצועים גבוהים ויכולת תגובה טובה יותר של המערכת. השבב קטן מ-25 מילימטר רבוע, ובכך הינו המעבד הקטן והחסכוני ביותר שנולד עד כה בבית אינטל.
מדובר במעבד הקטן ביותר של אינטל, עם הטרנזיסטורים הקטנים ביותר שקיימים עד כה.  כל "die" (תבנית מרובעת על גבי הוואפר סיליקון המכילה מעגלים לביצוע פונקציה מסוימת) מכיל 47 מיליון טרנזיסטורים. שטחו של מטבע סנט אמריקני, אומרים, יכול להכיל עד 11 תבניות כאלו. הצ'יפים הללו, המכונים בשמות קוד Silverthorne ו- Diamondville, יצרכו בממוצע בין 0.6 ו-2.5 וואט, במהירות של עד 1.8GHz, בהתאם לעיצוב ולצרכי הלקוח. בהשוואה, הצ'יפים Core 2 Duo ניידים בעלי ביצועים גבוהים, צורכים בממוצע כ-35 וואט. מאמר מעניין בנושא צריכת חשמל של מעבדים.
המעבדים מיועדים לא רק לשוק המכשירים הנישאים החדשים שיחברו כ-אלף מיליוני צרכנים נוספים לאינטרנט, אלא גם לקטגוריה חדשה בשם "netbooks"- מכשירים נישאים זולים ממוקדי אינטרנט, ול"nettops" - מחשבי PC שולחניים בסיסיים, מבוססים אינטרנט.
טכנולוגית העיבוד של Intel Centrino Atom מוטבת לשימוש ב- MIDs וכונתה תחילה בשם קוד Menlow. היא כוללת לוח חסכוני באנרגיה, בעל עיצוב קל ודק יותר, עם גרפיקה מוטמעת המיועד למתן אורך חיים מורחב לסוללה.
 

כולם שואלים אותי

"אני נשאל מדי יום מה טוב יותר ללקוח ביטוח מנהלים או פנסיה מקיפה או קופת גמל...
אז מעבר לתשואות, דמי הניהול, עלות הביטוח וההגדרות של מקרה הביטוח, ההבדלים העקרוניים בין ביטוח ופנסיה (כלומר, קרן פנסיה מקיפה או כללית ללא

ביטוח ) הם מאד מהותיים:
קרן פנסיה אינה למטרת רווח והיא שייכת לעמיתים בה, הגוף המנהל מרוויח מדמי הניהול שהוא גובה וכאשר יש הפסד, הוא מתגלגל לפתחם של כלל העמיתים.
בחברת ביטוח יש מטרת רווח ברורה, ויש התחיבות כתובה, לא ניתן לגלגל רווח בגלל ריבוי תביעות לפתחם של כלל העמיתים. מכאן שבקרן פנסיה ישנו תקנון שעשוי להשתנות בהתאם לתשואה הדמוגרפית (שיעור התביעות והרווח על ההשקעות) בעוד שבחברת ביטוח ישנה פוליסה שבה נקובים התנאים ללא תלות בתוצאות החיתומיות (שהן הפסדים או רווחים בביטוח, לא בהשקעות)

החל מ-1.1.2008 הונחלה "פנסיית חובה" החלה על כל המשק והיא נחלקת לשניים:
חובה להפריש לפנסיה עבור כל העובדים במשק, אין עובד שהחוק לא חל עליו וגם לא ניתן למשוך כסף בסכומים חד פעמיים בגין הפקדות מ-1.1.2008 ואילך, אלא אם עומדת לרשות העמית קצבה של לפחות 3,850 ₪. נכון לשנה זו, את השקל ה- 3,851 ניתן יהיה למשוך בהוון.
כאן עולה החשיבות של המקדם: כרגע פנסיית החובה משמעותה בחברת ביטוח צבירה של כ-800,000 ₪ אם מקדם הקצבה יעלה, יאלץ החוסך לצבור הרבה יותר ו/או לקבל רק קצבה.
מכאן חשיבות גדולה למקדם הקצבה הקבוע , הקיים רק בחברות הביטוח".

עופר צינורי -C.L.U. - מנהל פורום ביטוח בתפוז
ביטוח חיים, פנסיה, גמל בריאות וסיעוד - טל' 0505-303635
עוד שאלות לעופר

תהליך השחזור

דייב ראפו, מנהל החדשות באתר עיתונות נחשב העוסק בגיבויים, טוען כי הבעיה העיקרית בשירותי הגיבוי המקוון -אשר העסיקו רבות את יצרני מוצרי האחסון בחודשים האחרונים- היא להשיג את אמון הלקוחות המעוניינים במיקור חוץ של הגיבוי. אותם לקוחות מוכנים להשתכנע שהמידע שלהם נמצא במקום בטוח וזמין בעת הצורך. רשימת היצרנים שמציעים היום גיבוי מקוון בארצות מסוימות, כוללת שמות מוכרים -כמו EMC, Symantec, IBM, Iron Mountain, Amazon, Google, AT&T, Verizon Business ועוד רבים שבכלל מנסים להגיע לתודעת הציבור ולבנות לעצמם שם על ידי הצעת שירותי גיבוי מקוונים. אבל, כמה מן השמות הגדולים כבר עשו בושות, כמו Amazon S3 בתחום האחסון הפשוט -  (S3 =Simple Storage Service). הציבור לא מבין שאותם ספקים הם במהותם מחסני גיבוי וכי זמינות, איכות, מהירות, עדכניות ובכלל אפשרות השחזור הם ערכים מוספים במקרה הטוב, ומותרות במקרה הפחות טוב. למה? כי כל גיבוי מותנה בתהליך שחזור, ורק גיבוי שאינו מותנה בכך יספק את המדדים הללו במיטבם.

בריין פוסי הקדיש השבוע את כתבתו ב-TechTarget להתאוששות מתקלת דיסק בשרת (system volume failure). ההתאוששות במקרים אלו קשה במיוחד כאשר אין גיבויים (או לפחות גיבויים עדכניים וזמינים), אך גם במקרים ונעשו גיבויים באמצעות מוצרים קונבנציונאליים, זה לא פיקניק. ההתייחסות בכתבה מתמקדת ב-Windows Server 2003 אך ניתן להשליך את המסקנות גם למערכות אחרות.
רבים מניחים שלאחר תקלת כשל של ה-system volume פשוט ניתן להחליף את הדיסק הקשיח ולשחזר את הגיבוי. למשתמשים בכלים כמו NTBACKUP זה לא נגמר שם.
לפני שנוכל בכלל לחשוב על לשחזר את הגיבוי, יש צורך בהתקנת ווינדווס מאפס, מפני שה-NTBACKUP, כמו מוצרי גיבוי רבים אחרים, רץ על ווינדווס, ורק באמצעות אותו מוצר גיבוי שיצר את הגיבוי, ניתן בכלל לשחזר את המידע המגובה. שלא נדבר על כך שיש חלקים של מערכת ההפעלה החלונאית שה-NTBACKUP בכלל לא מגבה. התקנה מלאה של מערכת ההפעלה תבטיח נוכחות של כל המרכיבים החיוניים.
עם סיום התקנת החלונות יש צורך להוסיף את כל העדכונים של מערכת ההפעלה, או -אם נדייק -  את כל העדכונים שהיו קיימים במערכת בעת שנוצרו הגיבויים שלנו. הניסיון הקולקטיבי המצטבר מראה כי בניסיונות שחזור גיבויים להתקנה של חלונות שמכילה רמה שונה של עדכונים (service packs) מופיעות בעיות קשות, יתכן מפני שחלקים שונים ממערכת ההפעלה לא גובו (כמו קבצים פתוחים, זמניים, קובצי רג'יסטרי על גבי מערכות מרוחקות, NTdll.dll, לוגים ועוד). גם בממשק המשתמש של מערכת הגיבוי הזו קיימים קבצים שנשארים מחוץ לגיבוי וניתן לראות אותם ב- Options <=Tools=>
Exclude Files<=Options properties
לאחר שהשלמנו את מלאכת העדכון, עוד נשאר לנו להתקין את הדרייברים השונים למרכיבי החומרה של השרת.
כאשר מכינים את השרת לשחזור, לא מצרפים אותו ל-domain. במקרה שחייבים לצרף אותו ל-domain כדי שנוכל לגשת באמצעותו לקובץ הגיבוי, הרי שעלינו לתת לשרת שם שונה משמו המקורי של השרת.
רק לאחר שהשלמנו בהצלחה את כל הצעדים הללו, מגיע זמן השחזור מגיבוי, ואת זה נעשה כאשר נכנס (log in) למערכת דרך חשבון בעל הרשאות אדמיניסטראציה.
ראשית משחזרים את הגדרות המערכת ולאחר מכן את הקבצים עצמם, בזהירות להחזיר אותם למקום המתאים ולאחר מכן להחיל עליהם את ההרשאות המתאימות.

ככל שמערכת הגיבוי תהיה יעילה ומהירה, שחזור תמיד יימשך זמן יקר. ככל שספק הגיבוי יהיה גדול ואמין ויציב, עדיין ייתכן ובעתיד הוא לא יתמוך בגרסת התוכנה המסוימת (ראה ערך מייקרוסופט), או לא יתקיים כלל (ראה ערכים רבים וטובים אחרים).

מערכת המשכיות עסקית טובה צריכה שלא להיות תלויה בספק חומרה או תוכנה. הגיבויים צריכים להיות זמינים לכל שימוש בכל עת ובאופן מיידי וללא כל תלות בתוכנה שיצרה אותם (ראה ערך BOS).
 

כל מיני

● זוכרים את המידע על ביטול יעילותה של הצפנת הדיסקים  הקשיחים? - באתר Techdirt נמצא סרט המסביר יפה את הנושא וגם חושף אחת הטכניקות הפורנזיות השמורות למקרים מתאימים.

● על האייקונים במערכות ההפעלה למקינטוש - blogs.zdnet.com/Apple

● בעבר הכרנו מכשירים לקריאת טקסטים מודפסים בעבור עיוורים ולוקים בראייתם, אבל עד כה לא היה ניתן להשיגם בפורמט כה קטן כמו זה של טלפון נייד. חברת  Kurzweil פתחה בשיתוף עם הפדרציה הלאומית של העיוורים בארה"ב, תוכנה ספציפית לאינטרפרטציה של טקסטים כתובים המותאמת לדגם סלולארי Nokia N82. התוכנה משלבת OCR עם טכנולוגית הפיכת טקסט לקול.
באמצעותה יוכלו העיוורים לשמוע בשפה ברורה כל מלל כתוב. המכשיר הנייד שוקל מעט מעל 100 גרם, ויכול לשמש להקראת תוכן תפריטי המסעדות ועד עמודי ספרים.
המכונה הראשונה מסוג זה הייתה בגודל מכונת כביסה, אך ככל שהטכנולוגיה האופטית לזיהוי טקסט הלכה והתאימה את עצמה למכשירים יותר ויותר קטנים, גישת העיוורים לטקסטים הולכת ונעשית קלה יותר ויותר.

● משהו מאת דפנה לוי, (זוכרים?) לא טכני אך רלוונטי לפלח גדול מקוראי המגזין מפאת גיל, מגדר, או שניהם גם יחד.

● ב-PC Magazine מקדמים קונספט של ריכוז ניהול אמצעי האבטחה הדיגיטאליים.

במקורות

בשבוע שעבר ביקשנו לשלוח אלינו מידע על מקרים של אחזור וגיבוי במקרא. שני קוראים השיבו, ולהם התודה.
 

● ראשון, שלח אותנו קובי בילר (מר דיסקלייס) ללמוד על הפעם הראשונה בה השתמשו בגיבוי לצורך שחזור - מלכים ב פרק כב פסוק ח

● עופר גביש, מנחה שירה ומרצה בתחומי זמר עברי, היסטוריה ותנ"ך, עיין בעבודותיהם של מספר פרשנים בהם רש"י רמב"ן, ובמאמר אינטרנטי של יהודה אייזנברג, וכתב:

"חטא המרגלים - תקלה באחזור נתונים

פרשת המרגלים בספר במדבר (מפרק י"ג פסוק 1 ועד פרק ט"ו פסוק 41) מביאה דוגמה מעניינת לתקלה שקרתה במערכת בעת שהיה צורך להשתמש בסדרת נתונים שנקלטה בה.
המרגלים התבקשו לדווח על חמש עובדות:
וראיתם את הארץ מה היא
1. ואת העם היושב בה החזק הוא הרפה? המעט הוא אם רב?
2. ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה?
3. ומה הערים אשר הוא יושב בהן הבמחנים אם במבצרים?
4. ומה הארץ, השמנה היא אם רזה?
5. היש בה עץ אם אין?
משה כמובן יודע משיחותיו עם הקב"ה את התשובות, והוא מסדר את השאלות כך שהתשובות שינתנו תגענה בסדר זה: שלילי, חיובי, שלילי, חיובי, חיובי. הסדר חשוב לו על מנת לפזר את התשובות השליליות בין החיוביות וכן על מנת לסיים בשתי תשובות חיוביות שישאירו את הרושם הסופי.
המרגלים אכן ביצעו את תפקידם, ואכן תאמו התשובות לשאלות שנתן משה, אולם בעת אחזור הנתונים חל שיבוש בסדר.
וכך נאמרו הדברים:
באנו אל הארץ אשר שלחתנו
וגם זבת חלב ודבש היא (התייחסות לשאלות 2+4)
וזה פריה (התייחסות לשאלה 5)
אפס כי עז העם היושב בארץ (התייחסות לשאלה 1)
והערים בצורות גדולות מאד (התייחסות לשאלה 3)
וגם ילדי הענק ראינו שם (התייחסות לשאלה 1)
התשובות איחדו שתי שאלות חיוביות לאחת, ופרקו שאלה שלילית אחת לשתיים, אך החמור יותר היה בלבול הסדר במתן התשובות, מה שיצר את המצב הבא: חיובי, חיובי, שלילי, שלילי, שלילי.
נו והסוף ידוע, העם נחרד מהתשובות ושאל את משה: "ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת". התשובות היו נכונות אך סידור הנתונים יצר את התקלות בהבנה."

● השבוע גם למדנו מי בכלל החלוץ האבסולוטי בענייני DRP, ולראיה המשפט בו פתחנו גיליון זה של המגזין.
 

השורות של עמית

ראש נקי

מי שמכיר אותי יודע שאני מאלו שהשיער שלהם הוא מקור גאווה, רעמה ענקית שחייבת גיזום מתמיד, משהו כמו השפם של אלדד. היות ואני ברוב המקרים בסביבת קרחים או מתקרחים אז אני נוטה לגדל את השיער לפעמים קצת יותר מדי. לספר אני הולך כשאני כבר לא מכיר את האיש שבמראה בבוקר. אז היום הנ"ל הגיע... ואוי לאותו היום. יש דברים שהצרפתית שלי עדיין לא מספיקה בשבילם אז לייתר ביטחון אני הולך לאותה ספרית (פעם בארבעה חודשים - חצי שנה, לא הכנסה מי יודע מה). הפעם משום מה הייתי חסר סבלנות והיות והיא לא הייתה זמינה הלכתי לחפש לי ספר אחר... ומצאתי... ואוי לאותה בושה, יש ספרים שהמושג "קצר" בשבילם הוא 2 מ"מ שיער, וזה בדיוק מה שקיבלתי... בקיצור בשבועיים הקרובים, לא יוצא מהבית ולומד היטב את כל מונחי הספרות בצרפתית, על כל צרה שלא תבוא.
 

מי צריך את זה?

השבוע מצאתי את עצמי בחנות מחשבים בוהה במחשב הנייד הקטנטן של ASUS, מכשיר חמוד במיוחד (Asus Eee) ואז עלתה בי פתאום השאלה, מי צריך את זה?
בואו ונעיף מבט על כל הגדג'טים שאנחנו מחזיקים בכיסינו. נתחיל עם הצעצוע הנ"ל של ASUS. יש לו רשת אלחוטית, נגן מדיה, מצלמה מובנית, חבילת אופיס, סקייפ וכו'... את כולם אפשר למצוא על מחשב כף היד בן ה-4 שנים שלי. זיכרון? הצעצוע מכיל רק 4 גיגה זיכרון מובנה (תחליף דיסק קשיח). אי אפשר לבנות עליו להרצת תכנות (גרסת לינוקס מוגבלת במיוחד). היתרון היחיד שלו הוא כניסות ה-USB המהיר המובנות בו אשר כעקרון מאפשרות חיבור אביזרים חיצוניים, אבל אז... כבר צריך מזוודה מלאה חוטים וכבלים וכמובן אביזרים כדי לשאת אותו.
הלאה...
הטלפונים ה"חכמים" - בואו נתעלם מהעובדה שאף אחד מהם לא מושלם ונראה מה יש בהם: נגן מוסיקה (בדרך כלל בעוצמה מוגבלת Volume) מצלמה (חיישן CMOS איטי להחריד ברזולוציה נמוכה). מהירות התגובה של החיישן היא קריטית במצלמות מהסוג הזה, הרי היתרון היחיד של המצלמות הללו היא יכולתם לקחת תמונה או וידאו מבלי שאיש ירגיש או לאפשר לקיחת תמונה במצבים חריגים. בשני המקרים המצלמות הללו לא שוות כלום שכן החיישן מגיב כל כך לאט, היציבות כל כך חשובה שלקיחת תמונה באיכות סבירה גוזלת אותו משך זמן כמו מצלמת פילם עם עדשה. רוחב העדשה של המצלמות הללו בעייתי גם הוא נוכח הצורך במינימום עובי, ולכן תמונות נוף כלל לא באות בחשבון, ובעצם כל תמונה ממרחק של יותר מ-10 מטר לא רלוונטית.
הלאה...
נגני MP3 הם דבר גדול אבל תאמינו לי אין שום סיבה לקנות נגן עם מסך צבעוני שמסוגל לנגן קבצי וידאו. המסך כל כך קטן שממש אי אפשר להבחין בכלום, שלא לדבר על הצורך (ברוב המקרים, לא בכולם) להמיר את הסרטים לפורמט AMV או 3GP, בטרם העלאתם.
הלאה...
הפוקט פי.סי. הוא צעצוע נחמד ויעיל אבל אל תבנו עליו לגלישה באינטרנט, שכן הוא לא ממש מסתדר עם האתרים עמוסי הפלאש דהיום, הוא גם לא פתרון יעיל במיוחד לניהול שיחת Skype ווקאלית, שכן הוא מתקשה בטיפול בקול דו-כיווני (נכנס ויוצא) בו זמנית.
הניסיון שלי אומר: כלום לא יחליף את המחשב הנייד שלי (חוץ ממחשב נייד אחר), הטלפון הסלולארי הוא מכשיר לניהול שיחות טלפון בלבד (משחקים זה נחמד ומעביר את הזמן), הפוקט פי. סי. הוא אמצעי לארגון פנקס הטלפונים שלי, הורדה ומשלוח דואר בשטח, משחקים ברמה קצת יותר גבוהה, ניהול צ'אט דרך הסקייפ (באיטיות) ולא הרבה יותר מזה. נגן ה- MP3 הוא... נגן MP3 ומצלמה דיגיטאלית היא הדרך היחידה לצלם בצורה נורמאלית !
 

פרסום אחר באינטרנט

האינטרנט כמדיה פרסומית משנה צורה. בגוגל כבר הבחינו בעובדה שמה שהיה מכרה זהב -מודעות הטקסט- מאבד גובה במהירות. גוגל כבר יצא בהכרזה שאין מדובר בחולשה, אבל כאחד מאלו שחלק מהכנסתם מקורה בגוגל, אני רואה ירידה של 70%. לדעתי בעיית הפרסום הנ"ל היא ריבוי הפרסומות החוזרות על עצמן. אז הלקוח משלם לגוגל על כל קליק, אבל לא רבים רצים להקליק. והיות ונמאס להם לראות את אותה מודעה חוזרת על עצמה הם מפסיקים לשים לב. יש לא מעט מקורות הכנסה לבעלי אתרים על האינטרנט, אבל הגוגל היה האמין והיציב מכולם וכשהגוגל מוטל בספק, אזי יש בעיה. אני משוכנע שאתרים עתירי פרסומות מנדנדות ומטרידות (כמו רוב אתרי העיתונות) גם הם חלק מהבעיה.
הבעיה המרכזית היא שהפרסום על האינטרנט הפך כל פשפש למלך (ואני מתכוון במובן החיובי של המשפט) גם בעל אתר קטן וערמומי יכול היה לזכות להכנסה שתממן (פלוס) את האתר שלו.
אין ברירה, יהיה צורך לבחון מחדש את כל נושא הפרסום על האינטרנט שאיכשהו אף אחד מעולם לא נתן עליו ממש את דעתו והעובדה היא שהמודעות נראות כמו פינת המודעה הקטנה של כל יומון מסכן בעיר נידחת, או באנר (שהוא מודעה קצת יותר צבעונית) בתנועה לפעמים (שמוציאה לצופה את העיניים ומעלה לו את לחץ הדם) או במקרה המיוחד ביותר היא לקוחה מהטלוויזיה. אבל שום דבר שמתאים לאינטרנט. כולם עסוקים כל כך בפילוח ששכחו את הצופה.
 

התנצלות מראש...

אני כותב במגזין צ'יף כבר לא מעט שנים, ואני מקווה להמשיך כך עוד לא מעט שנים, לפחות עד שהצ'יפים יחליטו שהגיע הזמן לבעוט לי בישבן. הכתיבה מספקת לי כלי מחאה, אבל לא הרבה יותר מזה. לצערי הרב יש הרבה מה לומר והרבה אנאלפביתים או סתם כאלו שלא מכירים את המגזין שלנו.
למזלי יש לי עוד כלים, למרות שעד היום לא עשיתי בהם שימוש. זהו, החלטתי להוריד את הכפפות, לנעול מגפיים עם שפיץ ולבעוט לכל הכיוונים. מלוכלך, אכזרי, גס, ברברי, ואפילו כואב. את הסחורה הזו סביר להניח שלא תמצאו במגזין זה, כי אני באמת מתכוון לבעוט נמוך, אבל מי שרוצה ימצא.
כעקרון נשבר לי, לעבור על דברים בשתיקה, נשבר לי לשמוע שטויות שחלקם גורמות לי להתבייש בהיותי ישראלי ועוד יותר חמור בהיותי יהודי. כך למשל מר בניזרי בהכרזתו "משגלי זכר גורמים לרעידות אדמה" הביא אותי לתהות כיצד יתכן שאנחנו בני אותו עם, אבל כשקראתי את הטוקבקים הסתבר לי לתדהמתי שבניזרי לא לבד.
נמאס לי להשתמש בשפה שרק מעטים, משכילים או נבונים מבינים, הגיע הזמן לבעוט בביצים ובכוח, באמצעות סרטונים.
אני מתנצל מראש על הגסות, ההומור הנמוך וחוסר הטעם שיהיה נחלת חלקם של לפחות חלק מהסרטונים. לצערי הרב ככה זה עובד. אני אגב מתכוון לנהל רישום כמה מהר יורידו אותם או יחסמו אותם...
 

סרטים

כמה סרטוני אנימציה חדשים בראשם הסרטים אודות החתול של סימון שווה צפייה וכל בעל חתול יזדהה איתם ועוד...
כרגיל http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית

ההחלמה - פרק 18

מאת א.א. - לפרק הקודם

עוד שבועיים חלפו. אז מה היה לנו?
המון ביקורי חברים ובני משפחה, הבילוי הקבוע בבית החולים, המון שעות מחשב, שעות של קורת רוח מהאזנה למוסיקה (קלאסית בעיקר וגיטרה ספרדית) והתחלה צנועה של חזרה לפעילות במינונים קטנים מאוד.
מסתבר שהחוגים הקרובים אלי נוהגים לקרוא את פרקי יומן זה ולהפיק לקחים. זה טוב. השאלות המרגיזות אודותן כתבתי הוחלפו באחרות, מתחכמות יותר ולא פחות מרגיזות.
"אז מה אתה אומר, ההשתלה שלך הצליחה?"
אני לא יודע עדיין, אני מחכה לתשובה מבדיקת מח העצם שעברתי לפני שבועיים.
"אז מה הסיכויים?"
לא שאלתי.
"אם ההשתלה תצליח אז בטח תחלים והכול יהיה בסדר, אבל מה יקרה אם יתברר שההשתלה לא הצליחה?"
תירגעו כולכם. אל תפילו עלי את החרדות שלכם, די לי בשלי.
מסתבר שיש יותר ממבחן אחד למדידת ההצלחה של קליטת השתל של התורם בגופי, כל אחד מהם בזמנו שלו לאורך התהליך. המבחן המשמעותי הראשון הוא בכך שתאי הדם החדשים הנוצרים בגופי נושאים את מאפייני מח העצם של התורם (ולכן הם בריאים ללא סימני המחלה) ולא את מאפייני מח העצם המקורי שלי שאכזב ויצר תאים פגומים.
לפני ימים ספורים התבשרתי רשמית שכל תאי הדם הצעירים בגופי (100%) נושאים את מאפייני התורם.
חצי השנה האחרונה נראית בעיני כתקופה אחת רצופה של סערה גדולה, המטלטלת אותי הן מההיבט הגופני הפיזי והן מההיבט התודעתי הנפשי. בתוך תקופה זו ועד היום, מבין כל התחושות והחוויות, ארבע אבני דרך בולטות בעוצמתן: היום בו נודע לי על מחלתי, היום בו התבשרתי שנמצא לי תורם, מעמד ההשתלה והאחרונה – הבשורה שכל תאי הדם הצעירים שבגופי תקינים.
שלושה שבועות חלפו מיום לקיחת הדגימה של מח העצם ועד לקבלת הבשורה. שלושה שבועות של מתח עצור והתאפקות. שלושה שבועות של סימני שאלה ושל סימולציה בלתי פוסקת, יום ולילה בשעות ערות ובשינה, ברזי תורת המשחקים וכל האפשרויות.
הידיעה שכל תאי הדם תקינים מצריכה תהליך של הטמעה תודעתית והבנה. זה לא סתם פריט מידע שמתעלמים ממנו או זורקים לפינה נעלמה בזיכרון. זו גם לא עוד בשורה אחת טובה שחוגגים עם חברים במסעדה כמו שחוגגים יום הולדת. זה משהו אחר, הרבה יותר עמוק. את החיים בהם זכיתי אני מעביר יחד עם היקרים והקרובים לי, אבל את החוויה הפנימית אני חווה לבד.
אני יודע שלאורך הדרך עוד נכונו לי מבחנים רבים וקשים ושהסיפור הזה עוד רחוק מקו הגמר, אבל משהו בתוכי משנה כיוון. שוב אני מוצא עצמי מתכנן לטווח ארוך ומתעניין במה שמתרחש במעגלים גדולים ורחבים ולא רק במעגל המצומצם שסביבי.

תהיינה לי שוב גבות מעל עיני ואצטרך להחליט אם לגדל שוב שפם או לוותר (אם אתם רוצים לראות אותי עם שפם שלחו SMS עם הספרה 1, ללא שפם שלחו את הספרה 0).בחוץ יום מקסים. הטמפרטורה נוחה והשמיים צחים לחלוטין. זמני בידי וגינת הבית קורצת לי. למרות כל זאת אני כלוא בבית, נאסר עלי לקיים יחסים עם אור השמש בגלוי. בצר לי אני הולך למטבח להכין לי נחמת צהרים.
 

תגובה לא.א.

תנינים

הסיפור שקיבלנו השבוע מספר על מולטי-מיליונר שערך מסיבה מפוארת באחוזתו אשר בפלורידה והחליט לאתגר בה את אורחיו. לאחר שכולם אכלו ממזנון משובח והתבסמו במיני שיכר יוקרתיים בגינת הפאר היפהפייה סביב בריכת התנינים רחבת הידיים, ביקש בעל הבית את תשומת הלב של כולם והכריז: "את ביתי ואת עשרות הדונמים שסביבו, את צי מכוניות היוקרה שלי, את קבוצת הכדורגל שלי, את שלושת מטוסי המנהלים שלי ואת אוסף התכשיטים אשר בכספתי הפרטית אתן כפרס למי שמוכן לחצות בריכה זו, השורצת תנינים רעבים, מצד לצד".
מיד השתתקו כולם ותיכף נשמע מישהו צולל ללא היסוס למים בקצה המרוחק של הבריכה. מיד התעוררו התנינים המפחידים, עטו אל האיש הנועז, שנאבק בכל כוחותיו. לאחר כמה דקות ארוכות של מתח, יצא האורח בצד השני של הבריכה, כולו שרוט וחבול, בגדיו קרועים לגמרי, וברק פראי בעיניו.
"כל הכבוד, בחורצ'יק" - אמר בעל הבית- "זכית בכל הפרסים, מגיע לך את ביתי ואת כל רכושי שהצעתי! מתי תרצה לקבל את המפתחות?"
"שום דבר אני לא רוצה ממך" - השיב המנצח הרטוב והחבוט - "יש לי בית חדש, גדול אפילו מזה שלך, קבוצות כדורגל בכמה מדינות, מכוניות יוקרה ומטוסים משלי ולאשתי אוסף תכשיטים עצום ומעורר קנאה. אני רק רוצה דבר אחד!"
"והוא מה?" שאל המיליונר המופתע.
"לדעת מי הבנזונה שדחף אותי למים".

כמו באלגוריה, לאתגרים מסוכנים, שאת הפרסים שלהם אנחנו ממש לא צריכים ושמהם יוצאים חיים בקושי, דוחפים אותנו פעמים רבות בני בלייעל שבלעדיהם היה העולם הרבה יותר טוב.
(ויש גם מי שנכנס לבריכה עם תנינים כי מאמין שהם חיות חביבות ותרבותיות כמוהו).