חברים יקרים מאזור חוף אשקלון והנגב המערבי:

עם החרפת המצב הביטחוני באזורכם וכדי לאפשר למערכות BOS אשר ברשותכם למלא את כל דרישות הגיבוי האופטימאלי,
זכרו כי חשוב לקיים את דרישת ההפרדה הפיזית המשמעותית בין ה-Data Source  ל- Data Target.
אם לא עשיתם זאת עד כה, הגיע הזמן לחשוב ולפעול.
שמרו נפשותיכם ורכושכם.

צוות התכנון בצ'יף

עדות מומחה

באתר הלשכה לאתיקה רפואית קיים פרסום משנת 2002 על מקרה של חוות דעת רפואית שהוגשה לבית משפט. באתר מסופר על אישה שתבעה את הרופא שטיפל בה על נזקים רפואיים שנגרמו לה, לדעתה, בשל רשלנות רפואית של אותו רופא. האישה הגישה תביעה לבית המשפט בליווי חוות דעת רפואית מאת רופא אחר באותו המקצוע. בחוות הדעת נכללה ביקורת לגיטימית על הטיפול הרפואי שניתן בעיתו, אך גם שפע בביטויים מעליבים כלפי הרופא שטיפל, כגון: "הרישומים העלובים מעידים על הרמה המקצועית הירודה של ד"ר נתבע, על זלזול וחוסר מקצועיות"; "גיליון הניתוח מבולבל, האבחנות וכותרות הניתוח מבולבלות וחלקיות בלבד, תיאור מהלך הניתוח חלקי מבולבל ולא הגיוני"; "דוח הניתוח מעיד על חוסר מקצועיות של המנתח"; "מכתב הסיכום כתוב בשפה עילגת"; "כל אלה מעידים על חוסר מקצועיות וגישה רשלנית של ד"ר נתבע".
בלשכה לאתיקה סברו כי אין זו צורה נאותה להעביר ביקורת על חבר למקצוע, תוך פגיעה בכבודו ובמעמדו של הרופא הנתבע. עוד סברו בלשכה כי כל רופא רשאי להעביר ביקורת על הטיפול הרפואי הניתן על ידי רופא אחר, כל עוד ישתמש בלשון מאופקת ועניינית. המקרה הביא לכתיבת כללים אתיים להתנהגותו של הרופא המומחה בבית המשפט. כלומר, לא די בהתנהגות על פי אתיקת המקצוע כאשר עוסקים במקצוע, אלא שכאשר נושאים בתואר המקצוע כעד או יועץ בבית דין, חלים על הרופא במקרה זה - ולמעשה על כל בעל מקצוע בכל שאר המקצועות- כללי אתיקה נוספים.

בהתבוננות בתחום המחשוב המשפטי (Forensic computing) ויישומו בארץ הצבר, פעמים רבות עולה כי למעורבים בו, כמו גם למעורבים בהיבטים שונים של טכנולוגיות המחשוב, לא היה בכלל מזיק לאמץ את הקודים האתים שנכתבו בעבור העדים-רופאים.
מחשבה זו הביאנו לנסות ולהציג את הכללים הללו, כאשר החלפנו בכל משפט את המילה "רופא" ו-"רפואי" ב-"טכנאי" ו-"טכני". להלן.

א. כללי:
1. מתן חוות דעת טכנית לבית המשפט הוא מחויבות אזרחית ומוסרית המוטלת על הטכנאי בהיותו בעל מקצוע בתחום זה. חוות הדעת תשמש כראיה במשפט ותסייע לשופט בחקר האמת ובהכרעת הדין.
2. טכנאי יסכים לשמש עד מומחה רק במקרה שבו הוא מאמין כי יש יסוד מוצק בתלונת התובע או בעמדת הנתבעים.
3. מתן חוות דעת מקצועית, אמינה וחסרת פניות, הנשענת על בסיס מדעי ועל סטנדרטים טכניים מקובלים, תסייע במקרה הייחודי שבו נתבקשה דעתו של הטכנאי ותביא במקביל גם לשיפור הטיפול הטכני במקרים דומים בעתיד.

ב. כישורים נדרשים מהטכנאי המעיד:
1. לעד המומחה הטכני תהיה הכשרות למלא תפקיד זה על פי הדין החל בישראל.
2. המומחה הטכני יהיה בעל המומחיות הרלוונטית על פי נסיבות המקרה שבו הוא מעיד.
3. המומחה הטכני יהיה בקי ברמת הידע ובנוהגי הביצוע המקובלים במקצוע והאסכולות השונות, אם היו כאלו, בתחום ובתקופה הרלוונטית לנשוא התביעה.

ג. גילוי נאות:
1. המומחה הטכני יציין בראש חוות דעתו, כנדרש על פי דין, את פרטי זיהויו ואת הכשרתו ומעמדו המקצועי והאקדמי.
2. המומחה הטכני יציין אם יש או היה לו עניין אישי עם מי מבעלי הדין, לרבות גוף השירות המעורב, המבטח או מי מעורכי הדין המעורבים במקרה.

ד. הנחיות למומחה הטכני:
1. המומחה הטכני ימסור באובייקטיביות, בהגינות ובכל האמת את כל המידע הטכני והמדעי הנוגע למקרה הנדון ויעשה מאמץ סביר להשיג את כל התיעוד הרלוונטי למקרה.
2. מצא המומחה הטכני צורך להסתמך על ספרות טכנית, יצרפה לחוות דעתו או יציין את מראה מקומה בצורה ברורה ונכונה כמקובל.
3. המומחה הטכני יחווה דעתו המקצועית רק לאחר שבדק את נשוא התביעה. במקרים חריגים שבהם לא נערכה בדיקה, יירשם הדבר בחוות הדעת. חוות דעת על בדיקת הדמיה או בדיקת מעבדה תיתכן ללא בדיקת נשוא התביעה.
4. המומחה הטכני יתייחס לסטנדרטים הטכניים שהיו מקובלים במועד שבו נוצרה עילת התביעה, לרבות כל האסכולות הטכניות שהיו קיימות באותו הזמן.
5. המומחה הטכני יכתוב את חוות דעתו וימסור את עדותו בלשון עניינית, צנועה ומאופקת, המבוססת על העבודות בלבד ועל האמת הטכנית והמדעית.
6. המומחה הטכני רשאי לחלוק על חוות דעת טכניות אחרות שניתנו לבית המשפט. הדבר ייעשה בלשון עניינית ומאופקת. אין להעביר ביקורת אישית על מומחים רפואיים אחרים.

ה.שכר טרחה:
1. התשלום למומחה הטכני יהיה סביר על פי מעמדו המקצועי של המומחה, הזמן המושקע בהכנת חוות הדעת ומתן עדות בבית המשפט.
2. שכר הטרחה של המומחה הטכני לא יותנה בתוצאות הדיון המשפטי.
3. המומחה הטכני לא יחלוק את שכר טרחתו עם כל אדם אחר, לרבות זה שהפנה אליו את המקרה נשוא חוות הדעת.

כפי שהן נראות לאחר החלפת ההתייחסות למקצוע, נורמות אלו מתאימות ומדגישות את השקפת עולמנו בצ'יף. מבלי להכירן בעבר, כך פעלנו תמיד.
 

BOS בזיגזוג

לאחרונה קיבלנו פניות ממספר לקוחות המבקשים לשמור את הגיבויים המבוצעים על ידי BOS בשני דיסקים נפרדים לסירוגין. שני הדיסקים מחוברים קבוע למחשב באמצעות חיבור USB והבקשה היא שמדי יום יוחלף דיסק הגיבוי באופן אוטומטי. כלומר שה BOS יגבה בכל יום לדיסק אחר.
 
רכיב ה BOS המתואר כאן מאפשר להגדיר עד שני דיסקים שונים כיעדי גיבוי ואת שעת ההחלפה ביניהם.

בשלב הראשון נבחר את הדיסק הנוכחי:
 

בשלב השני נבחר את הדיסק המשני:
 

נבחר את השעה הרצויה לביצוע ההחלפה: (מומלץ להגדיר שעה שבה לא מתרחש גיבוי)
 

ונקבל מסך המדווח על השעה הנוכחית, על שעת ההחלפה ויתרת הזמן עד להחלפה:

בשעה היעודה יוחלף דיסק הגיבוי של ה BOS והגיבוי הבא יבוצע לדיסק הבא, למחרת באותה השעה תבוצע החלפה  חוזרת בין שני הדיסקים.

רכיב BOS זה זמין ללקוחות הסכם שירות ללא כל תשלום, לקבלתו יש לפנות אלינו ל: support@bos.co.il ולבקש את תוכנת Drive Switch.
 

מסד נתונים SQL - גיבוי ושחזור

קיימות שלוש דרכים מקובלות לשחזור שרתי SQL, ועל פיהן -על פי בחירתנו מתוכן- עלינו להגדיר את הדרך בה השרת שלנו מנהל את קבצי הלוג, בהכנה לקריסה אפשרית או "אסון מחשוב" כלל ארגוני. כל אחת מאותן דרכים מהווה גישה שונה להגיע לשביל הזהב בין שני אינטרסים שקיימים אצל מנהל המחשוב: לחסוך בנפח דיסק ולספק התאוששות בעת הצורך. שרת ה-SQL מאפשר שחזור נתונים על פי "שחזור פשוט", "שחזור מלא" ו-"שחזור לוגים מקיף"

בדרך השחזור הפשוט, שרת ה-SQL שומר כמות מזערית של מידע בלוג הטרנסקציה. השרת קוטע את הלוג בכל פעם שמסד הנתונים מגיע לנקודת בדיקה של הטרנסקציות, ולא משאיר רשומות של לוגים למטרות הצלת נתונים. על כן, במסדי נתונים המשתמשים בשיטה זו, ניתן לשחזר גיבויים מלאים או דיפרנציאליים בלבד. כלומר, לא ניתן לשחזר את מסד הנתונים נכון לרגע מסוים (point in time) אלא רק ניתן לשחזר את המערכת לרגע בו נעשה גיבוי מלא או דיפרנציאלי. לכן, כל שינוי למידע שנעשה בין הגיבוי (המלא או הדיפרנציאלי האחרון) לבין רגע התקלה, יאבד.

דרך השחזור המלא מביאה לשחזור מלא של מסד הנתונים. מערכת שרת ה-SQL  משמרת את לוג הטרנסקציה עד אשר מגבים אותו. הדבר מאפשר תכנון של תוכנית להמשכיות השירות שתכלול שילוב בין גיבויים מלאים ודיפרנציאליים למסד הנתונים, יחד עם גיבויים ללוגים של הטרנסקציות. במקרה של תקלה במסד הנתונים, עם השחזור המלא יהיה לנו גמישות מרבית בשחזור המידע. בנוסף לשימור שיוניים שנשמרים בלוגים של הטרנסקציות, נוכל גם להחזיר מסד נתונים לנקודה ספציפית בזמן. למשל, אם שינוי שגוי בוצע ביום א' בשעה 11:15, ניתן יהיה להשתמש בשחזור של שרת SQL כדי להחזיר את מסד הנתונים למצבו שהיה באותו יום א' שעה 11:14 ולבטל את תוצאות השגיאה.

לדרך השלישית התקשינו למצוא שם עברי קליט. באנגלית זה נקרא Bulk-logged Recovery ומדובר בדרך שדומה לשחזור המלא אך מכוונת לצרכים מיוחדים. ההבדל בינה לבין השחזור המלא היא הצורה בה נשמרות פעולות השינוי ל-bulk data. פעולות אלו נשמרות בלוג הטרנסקציה באמצעות טכניקה הידועה כ-"minimal logging". שיטה זו חוסכת כמויות משמעותיות של זמן עיבוד אך מונעת מאיתנו את השימוש באפשרות של שחזור ל-point in time.

מה אומרים במיקרוסופט? את הדרך האחרונה שתיארנו הם ממליצים רק לתקופות זמן קצרות. כלומר, לחבר את מסד הנתונים לגיבוי מסוג bulk-logged recovery לפני שמבצעים פעולות מקיפות, אך להחזיר את המערכות למצב של שחזור מלא ברגע שהסתיימו פעולות חריגות אלו.

ואם כבר דיברנו על פעולות מקיפות, הרי שגיבויים אפשר לעשות בהיקפים שונים, היקף הגיבוי מגדיר את החלק של מסד הנתונים שהגיבוי מתייחס אליו, כלומר מגדיר את הקובץ או קבוצת קבצים במסד הנתונים ש(במקרה זה שרת ה-SQL) יגבה.
גיבויי מסד הנתונים מכסים את כל המערכת, כולל את המידע על מבנה המסד, תוכן המידע במסד הנתונים, וכל חלק בלוג של טרנסקציה שנדרש לשחזור מסד הנתונים מ-אפס למצב בו היה ברגע של תקלה. גיבויי מסד הנתונים שחילקנו קודם לשלוש דרכים לעשותם, הם הדרך הפשוטה ביותר לשחזר את המידע במקרה של קריסה, אך הם צורכים קיבולת דיסק גדולה וזמן ארוך להשלמת השחזור.
לחלופין, ניתן לבצע גיבויים חלקיים למסד הנתונים - בעיקר למסדי נתונים גדולים מאוד- אשר מכילים כמויות נכבדות של מידע לקריאה בלבד. אם במסד הנתונים שלנו קיימות קבוצות קבצים לקריאה בלבד, קרוב לוודאי שאין טעם לגבות אותם לעיתים קרובות,  מפני שהם לא משתנים. ולכן, היקפו של גיבוי חלקי יכלול את כל הקבצים בקבוצה הראשונית של קבצים, כל קבוצות הקבצים לקריאה ולכתביה, ורק את קבוצות קבצים לקריאה בלבד שנגדיר במיוחד.
גיבוי הקבצים מאפשר גיבוי קבצים או קבוצות קבצים מתוך מסד הנתונים, וניתן להשתמש בהם כדי לשלב עם גיבויים  חלקיים על דיד יצירת גיבוי חד פעמי של קבוצות הקבצים לקריאה בלבד, או לשילוב בדגמי גיבוי מורכבים אחרים.
 

אחת ההחלטות החשובות שעלינו לקבל כאשר מתכננים את גיבוי שרת ה-SQL שלנו הוא סוג הגיבויים שנכלול בתוכנית. סוג הגיבוי מתאר את הכיסוי בזמן של גיבוי מסד הנתונים. שרתי SQL תומכים בשני סוגים שונים של גיבויים:
הגיבוי המלא כוללים את כל המידע מתוך היקף הגיבוי. למשל, גיבוי מסד מלא יכלול את כל המידע במסד, בלי קשר למועד יצירתו או שינויו. בדומה, גיבוי חלקי מלא יכלול את כל התוכן של כל קובץ וכל קבוצת קבצים מתוך ההיקף של אותו גיבוי חלקי.
הגיבויים הדיפרנציאליים כוללים רק את אותו חלק של המידע שהשתנה מאז הגיבוי המלא האחרון. למשל,אם בצענו גיבוי מלא של מסד הנתונים בבוקר יום א' ולאחר מכן גיבוי דיפרנציאלי בערב של אותו יום, הגיבוי הדיפרנציאלי יניב קובץ קטן הרבה יותר מזה של הגיבוי המלא, וגם ייקח הרבה פחות זמן ליצור אותו. הוא יכיל רק את המידע שהשתנה במהלך שעות העבודה של יום א'.
חשוב לזכור כי היקף וסוג הגיבויים הן שתי החלטות נפרדות כאשר אנו יוצרים את תוכנית הגיבויים. כפי שאמרנו קודם, שילובים בין סוגים שונים והיקפים שונים מאפשרים לנו לווסת את כמות המידע שייכלל בכל גיבוי, ולכן גם את אורך הזמן הנדרש להשלמת הגיבוי ולשחזור מסד הנתונים בעת אסון.

עוד על גיבוי ושחזור SQL :
http://www.chief.co.il/magazine/2006/44/index.htm#SQL
http://www.chief.co.il/magazine/2007/17/index.htm#SQL
http://www.chief.co.il/magazine/2007/20/index.htm#SQL
http://www.chief.co.il/magazine/2007/41/index.htm#SQL

וחשוב מכל - תמיד להתאים את הגיבוי לצרכי השחזור וההתאוששות. ביצוע גיבוי מהיר או חלקי שתוצאתו התאוששות ארוכה וכואבת, יוצא שכרו בהפסדו.
 

השורות של עמית

פשע כנגד הציבור

לאורך ההיסטוריה בעולם כולו המשפטים "למען ילדינו", “למען המדינה", “למען הביטחון" סימנו התחלת מותה של עוד דמוקרטיה. כן, חוק סינון האתרים עבר (למען ילדינו) ואסופה של 46 @#$% הצביעו עבורו. חרדים יהודים, מוסלמים דתיים, אוסף של זקנים (שבעוונותינו רבים מאיתנו החליטו להצביע להם, בערך כמו שהפלסטינאים החליטו להצביע לחמאס "כדי לדפוק את...” וכמובן קדימה ומפלגת העבודה. אלו שלא התייצבו להגן על חופש הגלישה, הצביעו בעד החוק הנאלח הזה.
או קי אז הדמוקרטיה שלנו בתהליך חיסול בחסות אהוד אולמרט וכל אלו שחושבים שזה למען ילדיהם, שיתעוררו. ילד שרוצה לצפות בפורנוגרפיה יצפה בה ולא יעזור כלום, הם רוצים לחסום את מה שיתחשק להם בעתיד. הרי לא ממש היה צורך בחוק שכן להורה דואג תמיד הייתה האופציה לבקש שירות חסימה. החוק היה נחוץ כדי לחסל את המערכת הדמוקרטית היחידה שקיימת, המקום היחיד בו נוכל לקבל יותר מידע (אם כי לא תמיד נכון) על כל דבר, המקום היחיד בו דעת הציבור נשמעת. כל הללו לא רצויים במדינת ישראל.
אני מקווה שאם תהיינה בחירות בעוד 3 שנים (לך תדע לאן זה יוביל...) לא תהיו עיוורים ותזרקו אותם. מבחינתי מי שחפצה נפשו במדינה דמוקרטית כדאי שיצביע עבור מר"צ (ותאמינו לי המשפט האחרון עלה לי בדם). לא, המצב הביטחוני איננו בעיה, גם מדינה פלסטינאית לא. גם שטחים, שטוחות ומשטחים, חומות וחומים. רק דבר אחד חשוב, להחזיר למדינת ישראל את חופש הדיבור, שכן מה שווה מדינת ישראל גדולה וחזקה אם לאזרחיה אין זכות לפתוח את הפה. בין אם אתם שמאלנים או ימניים, דתיים (כן גם דתיים) או חילוניים עליכם להבין שזה לא נגמר כאן, זה רק מתחיל כאן. עזבו אתכם מפורנוגרפיה, היא רק כיסוי תחת, הרי ברור לכם כגולשים ותיקים שאף אחד לא נתקל בפורנוגרפיה אם איננו רוצה, ומי שרוצה להתווכח איתי בנושא כדי שיבין שאני משתמש באינטרנט 14 שעות ביממה, ואם אני לא רוצה לראות ציץ אז הוא לא יציץ ובטח שלא במקרה. דני יתום, שלי יחימוביץ', ציפי ליבני, אפריים סנה, גדעון עזרא, יוחנן פלאסנר, מיכאל נודלמן, רפי איתן, העבריין הירשזון (אללה יודע מה הוא עדיין עושה בכנסת, אבל בעצם למה לא, כולם גנבים, כולם רמאים אותו רק תפסו) ואפילו ח"כ "קרציאנו". כולם חילונים כולם בגירים וכולם פוליטיקאים מהזן הנחות ביותר, הזן שיסתום לנו את הפה. האם אתם מסוגלים לזכור את היום הזה ולהכות בהם חזרה בבחירות הבאות? האם אתם מסוגלים להתארגן ולהזיז את התחת מהכורסה בבית (לא כדי ללכת למנגל) ולהצביע (זכות ש-30% מהישראלים ויתרו עליה, ובדרך ויתרו גם על חופש הדיבור). ואם יש לכם זיכרון קצר, אזי אני הולך לטחון לכם את המוח מדי שבוע, כדי שלא תשכחו, ואם יש ביניכם כאלו שבאמת רוצים לעשות משהו, תפיצו את האזכורים האלו, כדי שאיש לא ישכח.
אני מאוד רוצה לחזור לארץ... אבל לא לחורבות שהממשלה הנוכחית משאירה. זה הזמן, זה היום להתחיל בקמפיין ציבורי דרך אותה מדיה שהפוליטיקאים כל כך רוצים לחסום, זה הכלי היחיד שיש לנו, ואל תצפו לסיוע מהעיתונות הכתובה היא בידיים של האוליגרכיה, כנ"ל המדיה האלקטרונית.
 

קרטל הסלולר מכה בשנית

היפ היפ הוריי, הורידו את דמי הקישוריות! וכולם ביחד כל שלוש חברות הסלולר היוצרות קרטל שמדינת ישראל מתעלמת ממנו למרות שהוא משתין לה על הראש (כסף כבר אמרנו?) כל השלוש העלו את תעריפיהם ב-4% כולן! ספרו לי שזה לא קרטל... תגידו לי מה שתרצו, מדובר בקרטל שכל מדינה נורמאלית בעולם הייתה מחסלת, תובעת ושוללת את הרישיון. לא באוליגרכיה הישראלית, כאן הכסף מדבר. מעל החוק, מעל האזרח, מעל הרשויות, מעל הממשלה (איזה ממשלה?). מה יכול האזרח לעשות? לא נעים להגיד, אבל האזרח לא נחשב, הלקוחות נחשבים זבל ובית המשפט לא ייתן להם תמיכה. (ואולי הם צודקים, אולי אנו הצרכנים חבורת מכורים שלא יכולים לוותר כך סתם על טכנולוגיה שהתמכרנו אליה...) לכן האפשרות היחידה היא לא כל כך קריאטיבית אבל כרוכה בהרבה זכוכיות שבורות. מצד שני, חשבתם מה יקרה אם מיליון לקוחות של סלקום -או פלאפון או אורנג'- יבטלו בו זמנית את ההוראה בכרטיס האשראי שלהם, נכון "סלקופלאורנג'" תמצא את עצמה בבעיה לתבוע מיליון לקוחות. בית המשפט יתפוצץ מעומס, תיקים ויהיה מעניין ....
 

ארל – פרובנס

בשבת האחרונה לקחתי לי יום חופש ונסעתי לראות את העיר Arles שנמצאת פלוס, מינוס באמצע הדרך בין מרסיי למונפלייה. ארל היא שריד רומאי על כל המשתמע מכך, שכן הרומאים עשו ממנה בירת הכיבוש הרומאי בצרפת. כך שמדובר באחת הערים העתיקות בצרפת. כמו כל דבר שהרומאים בנו ועד היום עומד שריר לקיים וגורם התפעלות לכל מי שמצליח להכניס לראשו שמדובר במבנים בני 2000 שנה. הקולוסאום הקטן של ארל לא רק שנשמר, גם משמש את הציבור המקומי למלחמות שוורים. כאן המקום לציין כי בדרום צרפת ה"corrida" היא עסק פופולארי. ארל עצמה יושבת על גבול הקמרג שהוא איזור ביצות הידוע (בין היתר) בגידול שוורים למטרה אכזרית זו. האמפיתיאטרון הרומאי העתיק מכיל 20,000 מקומות. לא הרבה מגרשי כדורגל בישראל יכולים להתגאות בקיבולת הזו. העיר יושבת על גדות הרון (Rhein בפי הגרמנים), ורחובותיה הצרים משולבים במבנים מתקופות שונות ומשונות שנשמרו היטב. הקתדראלה המקומית לא מחייבת אפילו כניסה, מספיק להעיף מבט על החזית המדהימה כדי להיתקע שם שעה וחצי.
לאורך השנים תמיד שמעתי את הטענה על הישראלי המכוער שמשאיר את שמו על כל קיר ברחבי העולם. אבל אם אתם חושבים שהישראלי המציא את הגרפיטי אז יש לי חידוש עבורכם... המגדל באמפיתיאטרון העתיק הזה מחורץ בכתובות גרפיטי מתקופות שונות: מהמאה ה-19, ה-18 ואפילו לפני כן. בירור קטן יוכיח כי בפירמידות שמצרים מופיעות כתובות גרפיטי של חיילים רומאים (היינו בני 2000 שנה), ההבדל הגדול הוא שלחרוץ את שימך על אבן זה קצת יותר מסובך וגוזל קצת יותר זמן מטוש שחור.
תמונות מהעיר ארל תוכלו למצוא בכתובת:  http://www.not2pay.com/Arles

חרשים

קראתי על "שירת האדם" שהיא התארגנות של חרשים וכבדי שמיעה לשירה בציבור משותפת, בלי בושה ובלי חשש מהיחס למכשיר השמיעה. אני חרש, מרכיב שני מכשירי שמיעה, ואני מודע ליחס הפחדני של הציבור השומע מאנשים לקויי שמיעה. לפעמים נדמה לי שהם רואים במכשיר השמיעה מעין מוח מלאכותי. אז כאן המקום לומר. לכל חרש שהכרתי אי פעם הייתה לו לפחות תכונה אחת או סט כישורים שלשומעים לא יהיו אף פעם. כל חרש שמתערה בחברה שומעת ניחן בקישורי תקשורת טובים מכל אדם שומע. אני לא מאמין שחרשים צריכים להתאסף יחדיו כדי לתמוך אחד בשני. אני מאמין שחרשים צריכים לחיות מילדות בחברה שומעת וללמוד בבית ספר רגילים, כי למרות היותם חרשים, או כבדי שמיעה, הם בני אדם רגילים, ועל החיסרון של השמיעה הם מפוצים בראיה טובה יותר, יכולת הבחנה דקה במיוחד, רגישות לבני אדם וחוש מישוש מפותח. אבל... הם מזייפים קשות בעת שירה... עובדה, תשאלו את השכנים שלי.
 

הקרב על המוחות הבורחים

מדינת ישראל גילתה סוף סוף שבורחים לה מוחות, האוצר מאשים את המרצים, המרצים מאשימים את האוצר והאוניברסיטה. ואני מאשים את כולם. המדינה שהפכה את ההשכלה הגבוהה לזבל שכל אחד יכול לבחוש בו אפילו אם אין לא מספיק קיבולת בקודקוד. המרצים שיושבים להם שם במגדל השן ויוצאים ממנו רק שהם רוצים העלאה במשכורת, השוק המסחרי שלא מבין שתמיכה בהשכלה הגבוהה (לפחות זו הטכנולוגית) רק יועיל וכולם ביחד שמנסים בכל מאודם -כל אחד מסיבותיו- לתקוע את דו"ח ועדת שוחט. הכול טוב ויפה, בינתיים בורחים מוחות ועלינו להודות על כך שיש בכלל מוחות שיברחו, לא ירחק היום וגם זה לא יהיה.
 

סרטים

בחזרה לפרסומות מצחיקות מכל העולם כרגיל ב:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

ההחלמה - פרק 17

מאת א.א. - לפרק הקודם

זהו זה. שגרה לכאורה עם ציפוי דקיק אבל בהחלט מורגש של מתח וציפייה. כל שיחת טלפון וכל מפגש עם חברים מתחיל בשאלה "נו, אז איך אתה מתקדם?". איזה מתקדם? מתקדם לאן? מה אני אמור לענות על שאלה כזו?
בסגנון תוכנית הטלביזיה אחד נגד 100, מהי התשובה הנכונה?
א. אני לא מתקדם.
ב. אני מתקדם יפה.
ג. אני חולם על ימי קדם.
ד. אני רק פרט סטטיסטי בלתי חשוב בתהליך אוניברסאלי של קידמה רפואית.
מסתבר שתהליך של החלמה לאחר השתלת מוח עצם אינו דומה להחלמה ממחלה שגרתית כמו שפעת. התהליך מתחיל מנקודת פתיחה שונה לחלוטין. הגוף כולו מרוקן מאנרגיה. אחרי שיחת רֵעִים של שעה בסלון הבית, אני מותש כמו אחרי מסע אלונקות בצהרי יום קיץ לוהט. ניסיון פתטי לעזור לרעייתי לשאת קרטון פירות וירקות מתא המטען של המכונית למטבח (15 מטרים המסלול כולו) מצריך הפסקה בדרך, מנוחה של חצי שעה בכורסת הטלביזיה וכאבי כתפיים חצי יום אחר כך. אני אוכל שלוש ארוחות טובות ביום ומנשנש ביניהן, כמעט ולא מבצע פעילות גופנית ולא מוסיף גרם למשקלי.
מסתבר שגופי עדיין לא סיים להגיב על סדרת הטיפולים הכימותראפיים שעבר. במוח העצם שלי עדיין מתחוללת "סערה" של בניית תאי דם חדשים בקצב מואץ ובנוסף לכך מתחיל מאבק הדחייה בין חומר ההשתלה שנתרם לי לבין גופי המארח אותו – מאבק של המערכת החיסונית של השתל המזהה את גופי כגוף זר.
את המאבקים והשינויים הפנימיים המתחוללים בגופי פנימה לא ניתן לראות, אבל בתופעות הלוואי שלהם ניתן לחוש. מצב הרוח יכול להשתנות תוך שעות, מצב של עייפות ותשישות יכול להתחלף בפרץ אנרגיה קצר, תחושה של רעב בריא נדחקת במהירות על ידי תחושה של בחילה ומֶלֵאוּת בלתי מוסברת.
חלפו כבר ששה שבועות מיום ההשתלה ועדיין איני יכול לזהות אצלי תהליך ברור של התחזקות גופנית. המדד היחידי עליו יכול אני להסתמך הוא תוצאות בדיקות הדם הנערכות שלוש פעמים בשבוע. לפי מדד זה מצבי טוב ואני עובר את התהליך המורכב והקשה הזה לפי הספר. זה כמובן מעודד מאוד מההיבט המוראלי, אבל לא בהכרח תואם את התחושות הפיזיות. בקיצור, ההתקדמות היחידה המוחשית היא הימים שחולפים ולא משאירים שום חותם.

שלוש פעמים בשבוע רעייתי (הידועה בכינוי "אחותי הצמודה") נוסעים בבוקר אל בית החולים "לבילוי" של מספר שעות. במרכז לטיפול יום הסמוך למחלקה להשתלת מוח עצם מבוצעות בדיקות המיועדות לכוונון עדין של "המנוע שלי". כמו במוסך משוכלל מתבצעות בדיקות לפיהן יקבע הטיפול - המינון המדויק של התרופות אותן אני מקבל, מה יגרע ומה יתווסף, מה בעירוי ומה בגלולות.
המרכז לטיפול יום מאויש בצוות רפואי מעולה של רופאים ואחיות. הידע, המיומנות וההתייחסות האישית לכל מטופל מרשימים לפי כל אמת מידה. רק במילים חמות ואוהבות ניתן לתאר אותם. כגודל הערכתי לצוות הרפואי, כך גדולה אכזבתי מהאכסניה בה שוכן המרכז.
המרכז הנו אולם מלבני. לאורך שני קירות האורך מוצבות כורסות טלביזיה במידות SMALL המיועדות למטופלים. ביניהן כסאות פלסטיק המיועדים למלוויהם. המטופלים יושבים באופן כזה שכל אחד רואה את כולם. אי אפשר להסתתר ואי אפשר להסתיר את מה שעובר עליך במהלך השהות במקום. מי שמרגיש לא טוב מדביק בתחושתו את שכניו. מי שמקיא גורם לתחושת קבס אצל כל הנוכחים באולם. כולם בודקים את כולם כל הזמן. צמוד לאולם חדר שירותים אחד המיועד לכל המטופלים. לעיתים קרובות נוצר תור ממתינים לשירותים ולפעמים לא אפשרי להיכנס עד לניקוי יסודי של המקום, שכמובן אינו מתרחש בן-רגע.
בקצה האולם חדרון טיפולים קטן המוקף במחיצת זכוכית אטומה. מטופלים הזקוקים לטיפול פולשני מוכנסים לחדרון ובמשך הטיפול הם מוגנים מעיני כל יתר הנוכחים באולם. אבל לעיתים הטיפול מפחיד או מכאיב ואז עולים מהחדר קולות המבטאים את תמצית הכאב. על עצמי אני מעיד שלא יכולתי להישאר שווה נפש ולא הייתה לי באולם הטיפולים חוויה קשה מההאזנה הכפויה לקולות שבקעו דרך מחיצת הזכוכית הדקה. משנסתיים הטיפול הכואב ולאחר מנוחה קצרה, חוזר המטופל לאולם ולחשיפה המלאה, כשעיני כל סוקרות אותו ברחמים רבים.
השהייה במקום נמשכת מספר שעות, עמוד המתכת ועליו עירוי המגנזיום מחובר לזרועי ואיני יכול להלחם בעייפות המצטברת. אולי גם מתוך רצון לברוח קצת מהחשיפה המתמשכת אני נזקק לנמנום של ממש. אני מסב את משענת הכורסא לאחור, הדום הרגלים נשלף ממקומו וגופי נוטה למצב של שכיבה מוזרה. משענת הכורסא מגיעה עד לכתפי בלבד וראשי מונף באוויר, כמוהו גם כפות רגלי החורגות מן ההדום ובולטות אל מרכז האולם ומסכנות את העוברים ושבים. אני מתכווץ בכורסא, מקפל את רגלי מרכיב את האוזניות על ראשי ומאזין בדרך כלל לקול המוסיקה. הצלילים האופפים אותי מנתקים אותי לאט לאט מהמציאות של המקום ואני שוקע בתרדמה קלה.
לאחר שעה קלה אני מתעורר, קם בכבדות ובזהירות ובוחן את דלת חדר השירותים, נעולה או פתוחה? נעולה. מתיישב שוב בכבדות על הכורסא וממתין. אופס, החמצתי את ההזדמנות. הגברת היושבת מולי הקדימה אותי בשתי שניות. הפעם ההמתנה ארוכה ויכולת ההתאפקות שלי פגה. אני קם, גורר אחרי את עמוד נוזלי העירוי ויוצא מאולם הטיפולים. בחוץ, בחדר ההמתנה ישנו חדר שירותים נוסף המיועד לבני משפחה ומלווים, לאושרי הוא פנוי.
מהשעה אחת בצהריים מתחיל האולם להתרוקן מיושביו. בדרך כלל (אבל לא תמיד) ראשונים ללכת הם המקדימים לבוא. מי שתוצאות בדיקותיו כבר הגיעו מהמעבדה וסיים את הטיפול נפגש עם הרופא המטפל שלו לסיכום ולהתוויה של ההמשך ואח"כ יוצא לביתו. הניסיון המצטבר מראה שלעיתים קרובות נשבר עקרון ה-"ראשון נכנס ראשון יוצא (FIFO)" בגלל הקצב בו מגיעות תוצאות הבדיקות מהמעבדה. קורה שמטופל שהגיע בשעה 10 עוזב את בית החולים בשעה שמטופל שהגיע בשעה 8 עדיין ממתין. כל ניסיון לפענח את המנגנון הזה נדון לכישלון.
בשבת האחרונה חגגנו חברתי המחלימה ומשפחתה ואנכי ומשפחתי את העצמאות המחודשת שלנו בבית חברתי. סביב לשולחן גדול סעדנו כולנו ארוחת בּוֹקֶרָיִים (brunch) עשירה ומעודנת המותאמת לכל ההיתרים והאיסורים. תאמינו לי, עם כל המגבלות וההתניות – אפשר לחיות, ואפילו טוב.
ברקע כתיבתי פועלת תחנת רדיו אינטרנטית. באקראי מתנגנת בה הסימפוניה התשיעית של דבוז'ק – מן העולם החדש. עכשיו בוקעים מהרמקולים הצלילים האחרונים של היצירה הקסומה הזו. אין רקע מוסיקלי ענוג ומתאים יותר לסיומו של פרק בחיים חדשים!

כיון שפחת קצב האירועים והקצב הואט, יפורסם הפרק הבא בעוד שבועיים.

תגובות לא.א.