ניהול גיבוי על קלטות היה ונשאר עסק מורכב - לא רק בעקבות המגבלות הטכניות של השיטה עצמה והמצע בפרט, גם מפני המערך הלוגיסטי של ניהול הקלטות, הסעתן לאתר מרוחק, אחסונן התקין והמסודר, והחזרתן לצרכי אחזור מידע בעת משבר. חברת פוג'יפילם החלה בבדיקת שיטה חדשה לסיוע הלקוחות שלה באיתור קלטות גיבוי - באחסון או בדרך אליו / ממנו. השיטה מבוססת מכשיר (ה "Tape Tracker") שמשתמש ב-GPS כדי להצביע על מיקום כל קלטת, והרעיון נולד בעקבות הפרסום של מקרים בהם קלטות אבדו, נגנבו או ניזוקו. בשני המקרים הראשונים מחויבות היום חברות אמריקניות לדווח לציבור, עם הפגיעה המשתמעת בשמם הטוב ובערך מניותיהן. בין המקרים המפורסמים של ארגונים שזה קרה להם היו בזמנם גם Ameritrade וה- Bank of America. בשני המקרים הללו, הקלטות הכילו מידע אישי של חשבונות וסיכנו חשבונות של לקוחות בסך מיליוני דולרים. זה נכון שהיום קלטות (LTO) מהדור המתקדם מגיעות עם אפשרות להצפנה, מכשול נוסף להפרת הפרטיות, שהוא גם מכשול כשלעצמו ויש להתגבר עליו - לא תמיד בהצלחה- בעת שחזור המידע מהקלטת. פוג'יפילם מייצרת מצעי סרט מגנטיים לשוק מרכזי מידע ותשדורת מקצועית. החברה התחברה לפירמה העוסקת בהגנה ואבטחה (QinetiQ), על מנת לצור מערכת דמוי- "איתוראן" לקלטות. תוצר השותפות הוא מערך GPS ברמה צבאית, רגיש פי אלף מקולט GPS קונבנציונאלי, הנכנס לקלטת רגילה LTO של חצי אינץ'. המוצר רגיש על מנת להתגבר אל מצבים כגון קלטות ארוזות בארגז, שנמצא בתוך משאית ואינו פונה ישירות אל השמיים הפתוחים. הוא יכול לעזור למנהלי האחסון לנטר אחר משלוחי הקלטות לאחסון מרוחק, ולאתר אותן גם אם נגנבו או אבדו. ה-טייפ טראקר משתמש בעצם בטלפון נייד מוטמע, השולח אותות תקופתיות לדיווח על מיקומו. מחשב וובי מאפשר למנהלים לעקוב אחר תנועת המכשיר על גבי מפה, עם גישה לוויינית לתמונות המיקום. כמו כן, ניתן לתכנת את היחידה כדי ש"תתעורר" ברגע שאריזתה עוברת תנודה או תזוזה כלשהי, ולשלוח התראה למנהל המערכת במידה ויצאה מאזור גיאוגראפי מוגדר (מחסן או דומה). צפוי כי המערכת תצא לשוק ברבעון הראשון של 2008, ובינתיים נמצאת בבחינה אצל לקוחות גדולים בסקטור הפיננסי ותעשיות נוספות. מחיר מוערך: בסביבות ה-1,000 דולר. אם לא קראתם את ה-PDF שלנו על קלטות, אתם עוד עשויים להתפתות...
חברת החדשות IDG מאווררת שוב השבוע את שערוריית הדואר האלקטרוני הנעלם. צו בית משפט אמריקני מיום ראשון אחרון מורה לבית הלבן לשמר דואר אלקטרוני נכנס ויוצא ולשמור עותקי הגיבוי של מיליוני מסרים שנעלמו ואינם. קבוצה בשם (CREW (Citizens for Responsibility and Ethics in Washington פנתה בספטמבר השנה לערכאות במחוז קולומביה, ארה"ב, בתביעה כנגד לשכת הנשיא ורשות הארכיונים והרשומות הלאומיים. הקבוצה טוענת כי הבית הלבן לא לקח אחריות על מסרי דואר אלקטרוני שנמחקו ומחזיק מערכת ארכיונית לקויה. התביעה גם מזכירה כי הנתבעים לא הצליחו לאחזר, לשחזר ולשמר מיליוני רשומות של תקשורת אלקטרונית בבית הלבן. ובעיקר, CREW טוענים כי אותם מסרים נמחקו מן השרתים בצורה לא הולמת. הקבוצה אומרת שאם עותקים של אותם מסרי דואל היו קיימים, הם היו במערכות הגיבוי, וביקשו לשמר את אותן מערכות ומסמכים. צו בית המשפט יוסיף שקיפות ל"ממשל שהוא יותר מחויב לסודיות מאשר לציות לחוק", אמרה היועצת הראשית של CREW, על ממשל הנשיא בוש. באופן רוטיני, הבית הלבן נהג לאשר ל-CREW שקיימת מערכת ארכיון מתאימה, אמנם לא כך. בשנת 2005 התגלה כי מספר בלתי ידוע של מסרי דואל היו חסרים במערכת הארכיון של הבית הלבן. הקבלן האחראי לבדיקה היומית של מערכת הדואר האלקטרוני לא הצליח לגלות את הבעיות בזמנן!
לו היה BOS מותקן בבית הלבן, יכול היה כל משתמש למחוק את המסרים הבעייתיים שלו הן מתיבות הדואל שבתחנות והן מן השרת, ועדיין היו נשארים הגיבויים שרירים וקיימים בגיבוי זמין ונגיש לכל חקירה בגרירת עכבר.
בשבת האחרונה נכתב באתר של סיגייט (www.seagate.com), יצרנית הדיסק הנייד Maxtor Basics Personal Storage 3200 שיתכן והדיסקים שתאריכי הייצור שלהם אחרי אוגוסט 2007, נגועים בוירוסים. גם יצרן האנטי וירוס קספרסקי יצא בהודעה דומה. הדיסקים עצמם הורדו מן המדפים ולא ניתנים לרכישה במקומות מסודרים. יש לציין שכבר בחודש ספטמבר נכתב במגזין הבריטי "The Register" שמעבדות קספרסקי מצאו וירוס מותקן מראש בדיסקים הקשיחים מסוג Maxtor 3200 שנמכרו בהולנד, בשם Virus.Win32.AutoRun.ah החקירה בנושא גילתה שהיצרן האמריקני שמכר את הדיסקים בטייוואן משתמש בקבלני משנה סיניים בתהליך הייצור. תחת אותם קבלנים התרחשה כנראה ההדבקה בסוס טרויאני אשר מעלה באופן אוטומטי וללא ידיעת הבעלים, את המידע שנשמר בדיסקים לאתרי אינטרנט בבייג'ין. סיגייט מצאו במהלך החקירה כי מספר קטן של הדיסקים אצל קבלן המשנה היו נגועים. עם זאת, הם לא הסבירו דבר על השלב בתהליך הייצור בו התקין ספק המשנה את הסוס הטרויאני. חברת היצרן דיווחה כי המוצרים בקבוצה הבעייתית נסרקו וכל הוירוסים נוקו, וכי התהליך יעשה גם בכל הדיסקים שהוחזרו בטרם ישובו לחנויות המכר. היא גם המליצה לכל הלקוחות שרכשו את המוצרים, להתקין תוכנת אנטי וירוס הגנתית. השמועות אומרות כי כאשר הווירוס ניגש לתוכנה, הוא מחפש סיסמאות ומוחק קובצי MP3. על פי The Register, מאמינים בקספרסקי כי הדיסק מגיע מפורמט וברגע שהמשתמש מתקין את הדיסק ומקליק על הצלמית שלו, הווירוס מותקן.
ואנחנו בצ'יף אמרנו כל הזמן לא לגעת בדיסקים הללו, אין להם כל יתרון על דיסק קשיח רגיל במארז USB רגיל.
תודה לכל אחד מכם שעצר בביתן צ'יף לשיחה טכנולוגית, לתה צמחים, או למילה טובה במהלך תערוכת FISCOM 07.
"אני פנסיונר, מתנדב-מחשבים פעיל בעמותות נכים בתמיכה-חומרה-תוכנה. ההתנדבות היא עבודתי וחברת ההפקות... (השם שמור במערכת) מונעת ממני ללמוד מהמצגות במפגש הקרוב שלכם ב-26/11. ההסבר שלהם הוא שלא מאפשרים הרשמת מתנדב!". (פרטי השולח שמורים במערכת).
כך זה התחיל. נשבענו לפונה היקר שאין לנו כל מפגש באותו תאריך. לאחדים מאיתנו נקבעו באותו יום פגישות עסקיות, לימודי ערב, התקנות תוכנה, אירועים חברתיים ואפילו תור אצל רופא השיניים... באמת שלא תכננו עם כל חברת הפקות שום דבר סודי או מוגבל למשתתפים. בהמשך, הזמנה שקיבלנו מחברה שאנו מכירים כבר שנים בשם "בוסקום" ספקה בסופו של דבר הסבר לסוגיה. לאחרונה מתפרסמת חברה זו כ"בוס" במסע פרסום אינטנסיבי ומצטרפת לרבים המשתמשים בצירוף של אותן שלוש אותיות, כפי שאתם רואים כאן בצד: אי לכך, אנו חייבים לכם הסבר קטן.
הסבר קטן מעולם הגיבוי לפני שנים רבות, כאשר ה-BOS שלנו קיבלת את שמו, המושג "nearline" (קרוב קו?) לא היה נפוץ בסביבתנו ולכן כונה המוצר Backup Online System. אחסון ניר-ליין הינו פשרה בין שיטת האחסון המקוון או Online -שהוא מתמיד ואמור לספק גישה מהירה למידע- לבין אחסון מנותק מן הרשת (Offline), שאינו זמין לגיבוי מתמשך ומשמש בדרך כלל לצרכי אחסון לטווח ארוך (ארכיוני). בעולם הגיבוי נפוצות מאוד מערכות אונליין, בהן כל שינוי שמתבצע במערכות המקור מתורגם מיד באותם השינויים שמתרחשים במידע המגובה. כך למשל, הגיבוי המוצע על ידי ספקי הגיבוי מרחוק ללקוחות ביתיים. פתרונות BOS של צ'יף נמנעים, מטעמי הגנה על המידע, מלבצע שינויים מידיים. כך למשל, לאחר מחיקת פסקה בקובץ, או קובץ שלם, או ספרייה... אותו המידע חדל מלהתקיים במקור, אך ההפרש בזמן עדיין מאפשר את הצלתו מן הגיבוי. זאת, עוד לפני הפעלת מנגנון ניהול הקבצים המחוקים שהוא השני מבין שלושת הפטנטים של BOS. כאשר ראינו צורך בשינוי המושג "אונליין", בחרנו שלא להשתמש בחלופה של המושג "ניר-ליין", היות וזו שאולה מעולם הגיבוי על קלטות (שם מערכת האחסון "זוכרת" באיזו קלטת נמצא המידע ומבקשת מרובוט הגיבויים לשלוף את אותה קלטת ממקומה, להחדיר אותה לכונן, ולאחזר את המידע שהיא מכילה. התהליך הזה אינו מידי, דורש זמן
BOS Backup prOxy Server BOS Boston Red Sox (baseball team) BOS (Furniture dealership in the Chicago area) BOS Boston, MA, USA - Logan International Airport (Airport Code) BOS Back Office System BOS Back-Off Sub (drilling industry) BOS Background Operating System BOS Backup Operating System BOS Balance of State BOS Balance of System BOS Balikpapan Orangutan Society BOS Bands Of Separation BOS Bank of Scotland BOS Bank of Switzerland BOS Barber of Seville (opera) BOS Barksdale AFB, Louisiana (designator) BOS Base of Support (physical therapy) BOS Base Operating Supplies BOS Base Operating Support BOS Base Operating System BOS Base Operation Support BOS Base Operations Services BOS Basic Officer School BOS Basic Operating System BOS Basic Organization Structure (Army) BOS Basic Overseer Server BOS Basic Oxygen Steelmaking BOS Battalion Orderly Sergeant BOS Battlefield Operating Systems BOS Battlefield Operation Systems BOS Beacon Only Site (FAA radar) BOS Behavior Observation System BOS Behörden und Organisationen mit Sicherheitsaufgaben (German: Public Safety Authorities and Organizations) BOS Bell Operating System BOS Best of Show BOS Billing Output Specification (Sprint) BOS Binary Orthogonal Signal BOS Bit Oriented Signaling (AT&T) BOS Board Of Studies BOS Bombay Orthopedic Society BOS Book of Occasional Services (Episcopal Church) BOS Book of Shadows BOS Book of Style (American Association for Medical Transcription) BoS Boots of Speed (NetHack) BOS Boston Celtics Limited Partnership (stock symbol) BOS Boyfriend Over Shoulder BOS Branchiootic Syndrome BOS Brazil Offshore Services BOS Breathing Oxygen System BOS Bright Object Sensor BOS British Orthodontics Society BOS Broadband on Screen (TV Remote Control) BOS Broadband Operating System (Enron)
BOS Bronchiolitis Obliterans Syndrome (Med.) BOS Brother Over Shoulder BOS Brotherhood of Steel BOS Brothers of Struggle (gang faction) BOS Budget Obligation System BOS Budget Operating System (Army) BOS Buschke-Ollendorff Syndrome BOS Business Object Summit BOS Business Office Supervisor BOS Business Operating Standards BOS Business Operating System BOS Business Operations Support (Sprint) BOS Brain Operating System BOS Engineering Suspensions
וחשוף לתקלות מסוגים שונים). שמו ה"חדש" של מוצר המשכיות השירות של צ'יף נובע מאחת מצורות השימוש בו, והוא: "Backup prOxy Server - BOS".
הסבר קטן מעולם התקשורת ברשתות שרת פרוקסי הינו שרת (מחשב ייעודי או יישום) המשרת את ה"לקוחות" על ידי העברת בקשות או פקודות לשרתים אחרים. כאשר client מתחבר לשרת הפרוקסי ודורש שירות כלשהו (כגון גישה לקובץ, חיבור לאתר, גישה לעמוד אינטרנט או משאב אחר אשר נמצא בשרת אחר), שרת הפרוקסי מספק את המשאב על ידי חיבור לאותו שרת*. (*=שרת פרוקסי המעביר דרישות לשירות ושירות מבלי שיבצע כל שינוי בהם, מכונה בד"כ gateway או tunneling proxy). אבל שרת פרוקסי יכול גם, במקרים מסוימים, לשנות את הבקשה של ה-client או את התגובה של השרת המרוחק, וגם יכול במקרים מסוימים לספק את השירות ללא צורך בהתחברות לשרת המרוחק. בדוגמא האחרונה, הוא מהווה סוג של 'cache' לדרישה הראשונה אל השרת המרוחק, על מנת לשמור את המידע להזדמנות מאוחרת יותר, ובכך לספק את השירות במהירות המרבית. ניתן להתקין שרת פרוקסי על גבי מחשב מקומי של משתמש או לחלופין בנקודות מפתח בין המשתמש ושרתי היעד או האינטרנט. אם כך, הרי מהו שרת פרוקסי לגיבויים (Backup prOxy Server)?
הסבר קטן מעולם המידע-הזמין-ויהי-מה... שרת פרוקסי לגיבויים על פי צ'יף הנו מערכת מחשב ייעודית או יישום המותקן על גבי מערכת מחשב, אשר מאחסן בתוכו את המידע שגובה מתחנות ושרתים ברשת באופן משוחזר שאינו דורש תהליכי שחזור נוספים. המערכת פונה באופן אוטומטי ופעיל, בתדירות שנקבעת מראש, אל התחנות השונות והשרתים ברשת, אל הכוננים (הדיסקים השונים המוגדרים) ואל ספריות או קבצים שהוגדרו, מבחינה בשינויים שנעשו בהם מאז סריקתם הקודמת ומעדכנת את המידע באזור האחסון המשוחזר. מערכת גיבוי קונבנציונאלית שתחובר למערכת זו תוכל לגבות באופן מידי וללא כל תעבורת רשת את המידע מכל השרתים והתחנות ברשת ללא כל תעבורת רשת. מערכת ה BOS תבצע גיבויים אינקרמנטאליים בלבד, במינימום תעבורת רשת, ומערכת הגיבוי הרגילה תוכל לבצע גיבוי מלא כל יום ללא העמסת הרשת. בנוסף מאפשרת מערכת ה BOS המשך עבודה מיידית מהתחנות על הקבצים השמורים באזור המשוחזר - וכל זאת ללא כל תהליכי שחזור.
“There is not the slightest indication that nuclear energy will ever be obtainable. It would mean that the atom would have to be shattered at will.” Albert Einstein, 1932
נביאי התנ"ך מפורסמים מפני שניכר כי נבואותיהם התגשמו. הרבה נביאים מן העת המודרנית -ובעיקר מעידן הטכנולוגיה- מוצלחים פחות (להוציא כמובן את ג'ול וורן). להלן כמה דוגמאות:
ב-1977 אמר נשיא ומיסד חברת דיגיטל, קן אולסון : "אין כל סיבה שמישהו ירצה מחשב בביתו". פעם גם ביל גייטס עצמו אמר "לעולם לא נעשה מערכת הפעלה של 32 ביטים" ב-1961 קבע ראש ועדת התקשורת הפדראלית של ארה"ב ש"אין כמעט סיכוי שיעשה שימוש בלווייני תקשורת מסחריים" (הלוויין המסחרי הראשון החל לפעול ב-1965) ב-1936 נכתב בניו יורק טיימס "טיל מעולם לא יוכל לעזוב את האטמוספרה של כדור הארץ". אבל עוד לפני כן, ב- 1895 קבע לורד קלווין, מתמטיקאי ופיסיקאי, נשיא החברה המלכותית הבריטית, ש"התעופה של מכונות כבדות מן האוויר הנה בלתי מעשית, בלתי משמעותית, אם לא בכלל בלתי אפשרית". לאחר שכבר הוכח ההיפך, עם הטיסה הראשונה של מטוס ה-247 (בעל שני מנועים ועם יכולת להטיס 10 איש), טען המהנדס מר A. Boeing ש"לעולם לא יבנה מטוס גדול יותר מזה". גם דוגמא אופטימית יש לנו, שלמרבה הצער לא התממשה: Alex Lewyt, נשיא חברת שואבי אבק אמר לניו יורק טיימס ב-1955: בעוד 10 שנים יתכן שיהיו שואבי אבק מונעים כוח אטומי". אגב אטום, Ernest Rutherford בעצמו, אחרי שפיצח את האטום בפעם הראשונה, הצהיר: "האנרגיה שנוצרת מפיצוח האטום נמוכה מאוד. כל מי שמצפה למקור כוח משם, מדבר שטויות". וב-1945 אמר לרמטכ"ל האמריקני האדמירל William D. Leahy: "זה הדבר הטיפשי ביותר שעשינו אי פעם. הפצצה מעולם לא תתפוצץ, ואני מדבר כמומחה בחומרי נפץ!" ובפעם הבאה שתבוא להציג סטארט-אפ, זכרו שנשיא בנק החיסכון של מישיגן המליץ לעורך הדין של Henry Ford שלא להשקיע בחברת Ford Motor, מפני ש: "הסוסים כאן כדי להישאר, המכונית היא רק חידוש אופנתי, שיגעון חולף".
בהתחשב בפריחה המפורסמת של התעשייה עתירת הידע בישראל, ראוי שגם לנו בארץ יהיה "מוזיאון המחשב". נכון שמצבורי פריטים מיושנים צומחים במקומות רבים, בדרך כלל בידיים פרטיות, אבל מעטים מעמידים תצוגה למטרות חינוכיות. יום אחד, כאשר יקום מוזיאון כזה, יוכל לשמש לנו מודל המוזיאון אשר ב-Mountain View, קליפורניה. כוכבי התצוגה שם הם המחשבים הענקיים, דומים יותר למקררים תעשייתיים מאשר למכונות חישוב. אבל בנוסף, בשורות אינסוף של מדפים, מאוחסנים פריטים נשכחים רבים מתוך ההיסטוריה המטורפת של תעשיית האלקטרוניקה. המדפים העמוסים ממלאים כשש וחצי דונם של מחסנים. בקופסאות אחסון נטולות חומצה שוכבים חמישים מיליון מסמכים המתעדים את ההיסטוריה של התעשייה הטכנית, החל מן התוכניות ההנדסיות של המחשבים הראשונים, המצוירות בדיו על גבי יריעות (Polyethylene Terephthalate (PET, ועד למחשבים הנישאים הקלים של היום. רוב האוסף מורכב מאַיְטֶמים שהגיעו מעליות הגג של תורמים פרטיים. המוזיאון מציג לראווה כ-600 פריטים, אך במדפי האחסון קיימים עוד כחמישים אלף חפצים שפעם עלו הון תועפות - והיום נחשבים מיושנים. במוזיאון רגיל, פריט משנת 1995 אולי לא נחשב לדבר "עתיק", אך האב-טיפוס של ה-PalmPilot המקורי מאותה שנה, הוא כבר היסטוריה... ובקצה השני של הקשת, נמצאת גם מכונת ההצפנה אניגמה, אשר שמשה לגרמנים כדי לשלוח ולקבל מסרים סודיים במהלך מלחמת העולם השנייה. גם פלטות של דיסקים קשיחים בגודל של פיצה משפחתית יש באוסף, שבסך הכול היו מסוגלות להחזיק 10MB, והן די דומות לדיסק הקשיח שבחדר הקבלה של המעבדה בנס ציונה. היום, ניתן לשמור פי 400 יותר מידע בהתקן הפצפון שמחברים ל- USB. האגף המרשים ביותר במוזיאון של מאונטיין וויו הוא מעבדת השיפוץ, המנסה לשחזר ולהביא לפעילות מחשב מיינפריים IBM 1401 משנות השישים. בין העובדים בה, נמנים כמה מן המתכננים המקוריים של המוצר, שהיום עוברים את גיל שמונים. החדר, שפעם הכיל את מרכז המידע של סיליקון גראפיקס, מכיל היום את הדיסק הקשיח הראשון, Ramac, IBM 305 משנת 1956. וגם מנוע Babbage עובד, מכונת החישוב שהמציא צ'ארל באבאג' בשנות ה-1800. מטרת המוזיאון הינה לפתוח ב-2009 תערוכה של ההיסטוריה של המדע והמחשוב החל מאפלטון, ולשם מכוונים כל המאמצים היום.
בשבוע שעבר עמדנו על הצעדים להתקנת דיסק קשיח שני במערכת. גם אם הדיסק החדש פנימי וגם אם חיצוני, כדאי מאוד להשתמש בו על מנת לשמור גיבוי של המסמכים החשובים. אם הדיסק הראשוני יכשל בכל נקודה בעתיד, יהיה לנו תמיד עותק שמור של הקבצים החיוניים. אם גם נרצה שהקבצים הללו יהיו מעודכנים, מבלי להעמיס על עצמנו את המטלה של ההעתקה, תוכנת BOS יכולה לעשות את העבודה בשבילנו, וגם לשמור גרסאות היסטוריות של המידע - לצרכי התאוששות ממחיקה, מטעות, הדבקה בווירוס, ועוד חולות רעות. ככל שתדירות הגיבוי גבוהה יותר (כל מספר שעות או דקות) רמת ההגנה שלנו טובה יותר. כאשר הדיסק השני הנו דיסק פנימי, ברגע שהדיסק הראשי תקול נוכל לקרוא את כל המידע מהדיסק הנוסף - גם במחשב אחר שעליו מותקנת מערכת הפעלה. אם הדיסק השני הנו דיסק חיצוני, ניתן להחזיק אותו מחובר בעת העבודה וגם לנתק אותו בלילות או בסופי שבוע לצורך שמירה במקום מאובטח (כספת או מקום אחר). גם כאן היתרון זהה: אם גיבינו באמצעות BOS אין קל יותר מלחבר את הדיסק למחשב אחר, גם אם אין בו מערכת BOS מותקנת, ולהמשיך לעבוד על הקבצים כאילו דבר אינו קרה.
תוספת דיסק לרשת מי שמחזיק יותר ממחשב אחד בבית ומשתמש ברשת ביתית לגישה לאינטרנט, או מי שעובד בסביבה מרושתת יכול לפתור את בעיית האחסון הנוסף ולספק צרכי גיבוי נוחים על ידי הוספת דיסק קשיח לרשת המחשבים. דיסק רשת, הידוע גם בשם NAS, או Network Attached Storage, הינו דיסק חיצוני עם ממשק רשת. לרובינו יש נקודת גישה לרשת המכונה Port, שם נחבר את הדיסק לראוטר באמצעות כבל רשת. לאחר הגדרתו, ניתן לגשת לדיסק רשת מכל מחשב. כך, גם אם אחד המחשבים תקול או כבוי ניתן בינתיים לגשת למידע המאוחסן מכל תחנה אחרת.
הטרנזיסטורים שמאחורי מכשירי הרדיו, הטלוויזיה ומוצרים אלקטרוניים שונים שלנו, מבוססים על המטענים המשתנים של האלקטרונים. אך לאלקטרונים יש תכונה נוספת, סחרור (spin) מגנטי שניתן לנצל לפיתוח מכשירים מהירים, קטנים ויעילים יותר. הצעד הראשון הוא לקבוע את התכונות המגנטיות של החומרים שאיתם ניתן יהיה ליצור מכשירים זעירים עתידיים, מטלה זו לא טופלה עד כה באופן אינטנסיבי על ידי המדע. בשבוע שעבר פורסם מחקר שבוצע על ידי קבוצה מאוניברסיטת Ohio, ובו פרטים של טכניקה למדידת המגנטיזם ברמה אטומית, באמצעות מיקרוסקופ סריקה מיוחד (scanning tunneling microscope). הפיזיקאים ארתור סמית והייקיאנג יאנג השתמשו במיקרוסקופ החזק הזה לבחינת התכונות המגנטיות של תרכובת גבישית חדשה המורכבת מחנקן ומנגן (יסוד מתכתי), שנחשב לבעל פוטנציאל גדול בשימוש לבניית מכשירים מגנטיים או אלקטרוניים עתידיים. במכשיר שישתמש גם באלקטרוניקה וגם ב"ספינטרוניקה", שכבה דקה של חומר מגנטי תתווסף לאלקטרוניקה הקונבנציונאלית, על מנת לשפר את הביצועים. יישומים אפשריים לשילובים הללו כוללים LED ספינטרוני למסכי מחשב, דיסקים קשיחים חזקים יותר, ואת המחשב הקוונטי, אשר יאפשר אולי סוגים מסויימים של חישובים מורכבים - אשר הם היום בלתי אפשריים עם מחשבים קונבנציונאליים. מכשול אחד העומד בדרך של המדענים הינו כיצד לגרום למכשירים הניסיוניים הללו לעבוד בטמפרטורת החדר. היום הם מצליחים לעבוד בטמפרטורות נמוכות בלבד (בסביבות ה- 195 מעלות צלזיוס מתחת לאפס).
המדענים מאוניברסיטת Ohio בדקו במשך שנתיים את תכונות החומר הגבישי של חנקן ומנגן, וקבעו שיש לו פוטנציאל לעבוד בטמפרטורת החדר. בניסוי האחרון, הם ציפו קצה של מחט עם אטומים ממוגנטים. לאחר מכם השתמשו במיקרוסקופ אשר בו קצה הדומה למחט של פטיפון לקריאת המידע שנשמר על גבי האזור הזעיר של קצה המחט. הם ראו כי הקטבים המגנטיים של כמה שורות של אטומים הצביעו לכיוון אחד, והקטבים של שורות אטומים אחרות, לכיוון הנגדי. על גבי משטחים בלתי ממוגנטים, לאטומים בכלל אין קטבים מגנטים מכוונים. קבוצות מדענים אחרות הצליחו מעט מאוד באמצעות טכניקות אחרות, פחות מדי רגישות או ישירות, להמחשת הסחרור המגנטי ברמה האטומית. הדבר מרמז על כך שהמיקרוסקופ המיוחד תומן הבטחה לא קטנה למחקר בשטח זה. הננו-מגנטיזם הינו תחום הולך ומתפתח בננוטכנולוגיה. מדענים בתחום מצפים להתחיל לבנות מבנים מגנטיים בקנה מידה זעיר בשנתיים הקרובות. כאת שהצליחו המדענים למדוד את הסחרור בקנה המידע הננומטרי, יש גם תקווה להתחיל להשתמש ב-scanning tunneling microscope לשינוי שטח הפנים של חומרים מגנטיים.
"You've got to do your own growing, no matter how tall your grandfather was". www.thesquirespub.com
הבוקר קבלתי בעירוי שתי מנות דם. מסתבר שהטיפול הכימותראפי עושה את שלו והערכים של כל מיני מרכיבים חשובים בדם שלי (שלכולם שמות ארוכים שנגמרים ב-"ציטים") יורדים במהירות. העירוי אמור לפצות את הגוף על החוסר. פתאום עכשיו, כל העניין הזה של תרומת דם מקבל משמעות שונה ומאוד אישית. תמיד הבנתי באופן שכלי את הצורך לתרום דם. לאורך השנים ניצבתי (או שכבתי על אלונקת התרומות) מהצד התורם ולא היה בחוויית התרומה משהו אישי. עכשיו, כשאני בצד הנתרם, ובגוף שלי זורם דם של מישהו אחר.... אני מביט בשקית מנת הדם התלויה גבוה על בן זוגי לטנגו, סופר את הטיפות המבקיעות בעדינות את דרכן מהשקית, דרך בָּקָר הטפטוף אל צינורית הפלסטיק השקופה המחוברת אל זרועי ומשם פנימה דרך הוריד אל לבי. לא יכול להסביר אפילו לעצמי את התחושה. לפני חיבור מנת הדם אל גופי מתנהל טקס קצר ומהפנט שחוזר על עצמו בכל עירוי. תמיד באים שניים מהצוות, אחד מחזיק את שקית מנת הדם עליה מדבקה עם נתוני המנה, אצל השני תדפיס מחשב צפוף בנתונים. אני נשאל לשמי ולמספר תעודת הזהות שלי, אלו מושווים לתגית שבצמיד הפלסטיק שעל ידי הימנית. ואז מתחיל הדואט הדקלומי בין השניים עם חזרות כמו בהגדה של פסח: א.א תעודת זהות 123456789 א.א תעודת זהות 123456789 AB פוזיטיב (סוג הדם שלי ושל המנה) AB פוזיטיב 11 נובמבר 2007 (כנראה תאריך תפוגה של המנה, לא שאלתי) 11 נובמבר 2007 מסונן ומוקרן (כנראה תהליכים שעברה המנה על מנת להבטיח ניקיון ותקינות) מסונן ומוקרן. נו, ולאחר הטקס, נתלית השקית בראש העמוד, מחוברת הצינורית אל המחבר שבזרועי, הברז נפתח והחיים זורמים לתוכי. כשעה אחרי שהעירוי מסתיים משתפרת הרגשתי הכללית, הראש נעשה כאילו צלול וקל יותר והאנרגיה בגופי מתגברת. בצהריים קבלתי דוא"ל ארוך ממשה: "דָווֶח שלומך, עבור" עניתי שכללית אני בסדר, שקבלתי בעירוי שתי מנות דם ושהרגשתי השתפרה מאוד. תוך שלוש דקות הגיעה התגובה ממשה: "תבקש שיתנו לך את הדם בשתייה במקום לווריד" שלחתי אליו: "?". ענה לי: "שיהיה לך גם טעים". כבר הרבה ימים לא הייתה לי התפרצות צחוק משוחררת כזו. פתאום הבנתי שיש לי חבר חדש, שלא פגשתי אף פעם, שאני לא יודע עליו מאומה ולמרות זאת הוא מאוד קרוב וחשוב לי. אחרי הצהריים שלחתי למשה דוא"ל ושאלתי איך הוא השיג ביצועי נתב אלחוטי משופרים כל כך. את התשובה קבלתי מיוני המכונה מר רֶזוּמֶה, אחיינו הצעיר של משה (אלקטרונאי ומובטל כרוני). רזומה הצעיר נידב נתב אלחוטי ישן מהמעבדה שבה עבד פעם, החליף בו כמה נגדים וקבלים ועשה בו איזה הוקוס פוקוס שהגביר את הספק השידור שלו פי שלושה בערך (רק בערך כי אף אחד לא מדד את ההספק החדש). ועכשיו, FACT שזה עובדה, התקשורת זורמת אחלה. בתור סקרן טכנולוגי מושבע נשארו לי עוד הרבה שאלות, אבל התאפקתי כי לא רציתי להטריד את משה או יוני. לאחר ארוחת הערב בקשתי מאחותי הצמודה (רעייתי אחות במקצועה והיא צמודה אלי באושר וביושר שנים רבות) להכין אותי למקלחת. ההכנה מתבטאת בתרגיל אקרובאטי מורכב שבו חולצת הפיז'מה מוסרת ממני ושקיות הנוזלים שעל בן זוגי לטנגו מושחלות דרך השרוול השמאלי של החולצה ואז נתלות מחדש. ובנוסף לכך זרועי השמאלית נעטפת במספר כריכות של יריעת ניילון נצמד (כן, זה המצוי בכל מטבח), על מנת למנוע הרטבה של האזור בו הותקן החיבור אל הוריד. עכשיו אני ממש מוכן ולהוט. שנינו (העמוד ואני) נכנסים למקלחת כשאני מוביל. שארית הלבוש נזרקת לרצפה ותוך גילוי מובהק של אפליה אני נכנס לפינת הטוש ואילו העמוד נשאר בחוץ מאחורי וילון הפלסטיק. כל האיתותים שלו והמשיכות בצינוריות המקשרות בינינו לא משכנעים אותי. אני נחוש בדעתי לשמור על צנעת הפרט. המים החמים זורמים בנעימות מיוחדת, ראש הטוש גדול ונדיב ואני מרשה למים לזרום כאילו שהכנרת היא בגודל של אוקיינוס. אחרי מספר דקות הבחנתי שהמים מצטברים ואינם מתנקזים כיאות כמו עד היום. כשיצאתי מהמקלחת שאלתי את אחותי הצמודה אם היא מכירה איזו תרופה או שיקוי יעיל כנגד נשירת שיער. בעיניים אדומות ויד רועדת היא ליטפה את ראשי ואמרה "בכלל לא מרגישים". מאוחר בלילה שלחתי למשה דוא"ל: "בדיחה: יש לך משהו נגד נשירת שיער?" קבלתי את תשובתו המיידית: "פסיכי, תזמין סָפָּר" צפיתי בשני פרקים רצופים של "24" ואח"כ כיביתי את עצמי לשנת הלילה.
חברים, למי שעדיין אינו מעודכן, מזה שלושה שבועות שאני מאושפז בבי"ח ביילינסון/מרכז דוידוף בגלל התפרצות של לויקמיה מסוג לא כל כך נחמד. עברתי טיפול כימותראפי ראשון בסדרה. טיפול זה והבאים אחריו אמורים להכין אותי להשתלת מוח עצם חיונית. לשם ביצוע ההשתלה, נדרש תורם מתאים. התורם המתאים יכול להיות מאותר במאגר תורמי מוח עצם המנוהל בישראל אצל עמותת "עזר מציון". מאגר זה מקושר גם למאגר בינלאומי. ככל שמספר התורמים שבמאגר גדול יותר, כך גדל הסיכוי שלי ושל חולים אחרים במצבי למצוא תורם מתאים. תהליך ההצטרפות למאגר אינו כרוך בתשלום מצד התורם, והוא כולל מלוי טופס המעיד על רצון להצטרף למאגר ובדיקת דם פשוטה. כמות קטנה של דם (5 סמ"ק בלבד) נלקחת מווריד בזרועו של התורם הפוטנציאלי. דגימת דם זו נשלחת לבדיקת סיווג רקמות (חלבוני HLA) ותוצאותיה מצורפות למאגר. גיל תורם פוטנציאלי כזה צריך לנוע בין 18 ל-50 שנים, ומצבו הבריאותי חייב להיות תקין. עלות בדיקת סיווג רקמות התחלתית זו הינה שישים דולר, והיא ממומנת ע"י "עזר מציון" ותורמים פרטיים.
"עזר מציון" עורכת בשבוע הבא, יום ד' 21 נובמבר 2007, מבצע ארצי לאיסוף דגימות דם מתורמים. רשימה מפורטת של פריסת אתרי הבדיקה ראו בקישור של "עזר מציון": http://www.ami.org.il/default.asp?V_DOC_ID=2459
אני מודע לכך שחלק מקוראי פניה זו עברו את הגיל המרבי לתרומת מוח עצם. אבל לכולנו משפחות צעירות, מכרים ועמיתים לעבודה שיכולים להתאים לתרומה זו ומן הסתם ירתמו לכך אם יהיו מודעים למשמעותה. צר לי אם גרמתי למי מכם הפתעה לא נעימה, אבל לא עת לנימוסים היא, אלא למעשים. שלכם, א.א.
חכמתו של רפתן (רב-תן? רעבתן?) "אם חלבנו את העדר אך רק החתול שתה אין סיבה שלא נמשיך לחלוב כל עוד חיה הפרה."
בכל פעם שנדמה לי שסיימתי לכתוב את הטור שלי, צץ ועולה ברוך חדש: רפי איתן מסביר למה צריך לצאת לפנסיה ולא לחזור, מאבטח במשחק כדורסל מאבד שתי אצבעות, הליצן מעביר חוק קנסות אסטרונומיים למעשנים, שביתות באוניברסיטאות ובתיכוניים, עיצומים בחברת חשמל וברשות השידור, משרד הפנים מתעלל בתושבים, ראש הממשלה תחת 3 (שלוש !) חקירות פליליות ו... די נגמר לי האוויר...
אבל, רגע לפני שאני מתחיל לקטר, אני רוצה להוריד את הכובע בפני שר התקשורת של מדינת ישראל מר אריאל אטיאס. האיש אמנם לא עושה שימוש באמצעי התקשורת המודרנית אבל מבין היטב את תפקידו ומקצץ את כנפי חברות הסלולארי באופן קבוע. האיש חרדי ונציג ש"ס, הוא אולי היחיד שמייצג נאמנה את הציבור במדינת ישראל ולא את עצמו או את הרב עובדיה יוסף, אין נגדו חקירת משטרה (מגרד לי באצבעות לכתוב "בינתיים" ) והוא לא מפגיז את התקשורת בדברי חכמה מהתנ"ך. האיש עובד ועובד היטב.
ועוד אחד קטן לפני שאני יורה. תודה לכל אלו שהציעו את שיתוף הפעולה שלהם בפרויקט היזמות שלי כאן במרסיי. אנא מכם, טיפה סבלנות, קצב ההתקדמות של הפרויקט הנ"ל לא תלוי בי בכלל. כל כך הרבה גורמים (פרטיים וציבוריים) אמורים להיות מעורבים והם בעצם יכתיבו את קצב הפעילות ואת הצרכים שלי. קצב העבודה וההתקדמות בצרפת איננו דומה למה שאנחנו מכירים בישראל, צורת ההתקשרות עם גורמים ציבוריים מחייבת נימוס והליכים מסוימים שגוזלים זמן, ועד שלא יהיה ברור איך ישובצו הרשויות המקומיות בתהליך, אם בכלל, אין לי מה לעשות פרט לשמור את מספרי הטלפון הכתובות והשמות של כל אותם קוראים נכבדים שביכולתם באמת לתרום. מעבר לכך, על מנת לעבור את השלב הראשון, אני זקוק לגיוס מינימאלי של 100 אלף יורו ואת זה לא אוכל להשיג בישראל. אז אנא מכם, סבלנות...
כמה אפשר?
במשך עשרות שנים עשקה המדינה את ניצולי השואה ובאופן שיטתי גזלה את כספם והלאימה אותו. עד ש... נגמר הכסף, אבל לא נגמרו עדיין ניצולי השואה. והיות ואין כסף ובית המשפט קבע... להחזיר! אז יש בעיה. כמו בכל מקרה של מעילה, המועל שרף את הכסף ואין מאיפה להחזיר אותו. או אז מגיע אחד, רפי איתן, עם פתרון יוצא דופן: במקום שממנו הגיע כל הכסף במשך השנים בטח יש עוד (אחרי הכול, לא מדובר בישראלים) בואו נסחט שוב את הלימון הזה. קשה לי להסביר לכם עד כמה גדולה הבושה אותה אני חש, ועוד יותר קשה לי לחיות עם העובדה שלמר איתן, שר בממשלת ישראל, אין בכלל מאותו מצרך שנקרא בושה.
שביתות
תלמידי התיכוניים בבית כבר חודש, הסטודנטים גם הם לא לומדים כמו שצריך כבר כמה שבועות, היסודיים מתנדנדים (וגם היסודות)... לזה אני קורא חינוך! נכון, המערכת דפוקה עד היסוד וצריך להזרים כספים, לשפר ולתקן וכיו"ב. אבל, להפסיק ללמד? חודש, ועוד ידינו נטויה? בנקודה זו המורים כבר עברו את הגבול. נשק השביתה הוא נשק קטלני והם משתמשים בו שנה אחרי שנה בלי לחשוב על התלמידים. המרצים הזוטרים שמחזיקים את האוניברסיטאות על גבם תמורת שקלים בודדים נלחמים על זכויות בסיס שהאוניברסיטאות גוזלות מהם לעתים קרובות בניגוד לחוק, אבל הבכירים, אלו שבעצם החלו את השביתה, על מה הם שובתים? הרי אין בהם ולא טיפה סולידאריות לעמיתיהם הזמניים שנשכרים (או לא) כל שנה מחדש על מנת שלא יהיו זכאים לשום הטבה. לא מעניין אותם שהזוטרים נאלצים לחתום על חוזים שקריים (למשל: שהעבודה באוניברסיטה היא עבורם עבודה משנית). המרצים הבכירים מוחים על קיצוצי תקציבים, כי קיצוץ בתקציבים פוגע בהם ישירות. לא מזיז להם שיש מרצים שרעבים, רק בגלל שבסמוך לשמם כתוב "מרצה באוניברסיטה". החינוך בישראל פושט (פשט?) רגל.
פינת הארדן
לעלילותיו של חבר הכנסת הפעלתן גלעד ארדן נוסף עוד פרק. מר ארדן הפך את העישון במקומות ציבוריים לעבירה חמורה בהרבה מכל עבירת תנועה, או עבירת חניה. יוזמתו להגדלת הקנסות על עישון במקומות ציבוריים הביאה לקנסות בסכומים אסטרונומיים. במקום לטרוח ולוודא שהחוק הקיים ייאכף, הוא פשוט הפיל את התיק על בעלי העסקים, והעלה את סכום הקנסות לשמיים. נדמה לי שאני מתחיל להבין איך עובד הראש המעוות של מר ארדן. הוא יו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת ולפעמים נדמה לי שהוא לקח על עצמו לפתור את בעיות תקציב המדינה. אם יש משהו שאני משתוקק לו, הוא ליום בו ימצא עיתונאי זריז את חולשתו של מר ארדן, הנקודה בה הוא הופך להיות בן אדם נורמאלי עם חולשה כלשהי, לא חבר הכנסת ה"יורם" שאיננו מעשן, לא שותה, רוכב על אופניים עם קסדה ומתרוצץ בין הרופאים לוודא שהוא מרגיש טוב.
לרשת את הארץ
השופטים רוצים לרשת את הארץ. נשיא בית הדין הגבוה לצדק לשעבר יצא במתקפה חריפה כנגד שר המשפטים, כהמשך לקרב שמתנהל כבר לא מעט זמן בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית. מר ברק טוען ש-"אם הממשלה תנהל את מערכת המשפט לא יהיו שופטים בירושלים". שר המשפטים, פרופסור פרידמן, ששוכב על כל רימוני היד שמפזרת לו החונטה המשפטית, אומר "בית המשפט נטל לעצמו סמכויות שמעולם לא היו לו, יש שופטים בירושלים אבל יש גם מחוקקים". הבעיה עם בית המשפט היא ששופטים אינם פתוחים לדיון ציבורי. המערכת המשפטית אוסרת על השופטים להתראיין, אבל מצד שני מותר להם לצאת בנאומים, כך שנוצר מצב שאי אפשר להציג בפניהם את השאלות הקשות. בית המשפט בישראל אכן נטל לעצמו סמכויות מוגזמות והוא מתיימר לקבוע, בין היתר, אילו חוקים שקבע המחוקק יכנסו לספר ואילו לא, דהיינו מערכת המשפט שנבחרת בינה לבין עצמה, ללא מעורבות הציבור ובאופן לא דמוקרטי. מערכת שבה אי אפשר לפטר איש, גם אם הוא אידיוט גמור, מתיימרת להעמיד את עצמה מעל המערכת המחוקקת, שבין אם נאהב אותה או לא, נבחרה באופן דמוקרטי. אז אם מערכת המשפט רוצה להיות עצמאית, היא חייבת להיות חלק מהמערכת הדמוקרטית של המדינה. היא חייבת להיות פתוחה לדיון, לביקורת וגם לשלם את המחיר על כישלון. וההתנגדות המאורגנת של השופטים בישראל בהווה ובעבר לכל רפורמה שהיא, מרמזת על התארגנות ממשית של חונטה אמתית.
הידעתם...
בכוח חוק השבות, מדינת ישראל מקבלת כאזרחים -לא לפני שטרטרו אותם כהוגן- צאצאים של יהודים עד הדור השלישי, גם אם הם אינם יהודים על פי ההלכה. אבל הדור הרביעי כבר לא זכאי לאזרחות ישראלית. כך קורה שילד שגדל בישראל לאב ואם ישראלים, מתגייס לצבא אבל... אין לו אזרחות ישראלית! בלי אזרחות (כלשהי ולא משנה איזו) הוא לא יכול להתחתן (עם אף אחת) והיות והוא דור שלישי בארץ הרי שאינו זכאי במקרים רבים לקבל אזרחות בשום מקום אחר, או במקרה ומשפחתו מקורה ברוסיה, (נכון גם למדינות אחרות) הוא חייב לשרת גם בצבא הרוסי. הרבה שאלות נשאלות. האחת, איך יתכן שמישהו חסר אזרחות ישראלית חייב בגיוס? איך יתכן שמישהו יהיה בר חובות אבל ללא זכות בסיסית אחת? איך יתכן שקובעי המדיניות במדינה הנצלנית הזו לא חשבו שילדי ישראלים, אזרחים לכל דבר, לא יקבלו אזרחות כמו הוריהם? אני בכוונה לא נכנס לסוגיית הדת, בין אם הנ"ל ירצה להתחתן עם יהודיה ובין אם לגויה גמורה, הרי שמדינת ישראל לא מסוגלת לחשוב יותר משלושה דורות קדימה ולהציע פתרון שיאפשר לו זכות בסיסית כל כך. לא יתכן שזכותו היחידה של אדם במדינת ישראל תהיה למות בעבורה.
מיקור חוץ
ספקית החשמל הבלעדית בישראל פוצחת בסדרת עיצומים נוספת. לא, אף אחד לא מפוטר ולאיש לא מורידים משכורת, גם החשמל חינם לא בוטל. ההנהלה שחייבת לייעל את המנגנון -ועושה זאת עם שתי ידיים ורגל אחת קשורות מאחורי הגב- החליטה לא לשכור עובדים חדשים, אלא לבצע "מיקור חוץ" (outsourcing). אז למה יש לעובדים טענות אם לא פוגעים בהם? בטח שפוגעים בהם! ההחלטה הנ"ל תמנע מהם לסדר עבודה לבני המשפחה וזו פגיעה חמורה באושיות המערכת. הרי, איך יתכן שבחברת חשמל לא יעבדו שלושה, ארבעה בני משפחה אחת? איך יתכן שהכוח להיות לשכת העבודה המשפחתית ייגזל מהעובדים? איום ונורא...
מסנג'ר ועוד סקריפטים
או קי, נשבר לי רשמית מהסקייפ. אז התקנתי על האתר שלי מסנג'ר פרטי נחמד שעובד בלי תקלות. לא, הוא לא מתקשר עם המסנג'ר של מיקרוסופט ולא עם הסקייפ. אבל הוא עובד! נכון, לא רבים רוצים לדבר איתי, ולפעמים הוא נראה כמו ווקי טוקי (אחד על אחד) אבל בכל אופן. מי שרוצה הכתובת היא: www.not2pay.com/amit ואם אתם רוצים אז עטפתי אותו בתכנה www.pmbcom.com/Amess.exe המסנג'ר הנ"ל הוא אחד הסקריפטים הטובים ביותר שנתקלתי בהם ומתאים מאוד לתקשורת בין ארגונית. הוא כותב בעברית ובאנגלית ומסתדר עם צרפתית וגם רוסית. הסקריפט להורדה זמין בכתובת http://www.not2pay.com סקריפטים חדשים שנוספו השבוע הם: מערכת לבניית מודעות מסווגות (Classified ads) ומערכת Blog קטנה ופשוטה מבוססת פלאש ללא צורך בידע מוקדם כמעט בכלום. כולם זמינים להורדה ודוגמאות הכתובת לעיל.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון
