תורמים מישראל לגרמניה

מועדון ליונס נס ציונה, הפועל בדרך כלל בקהילה המקומית, בשיתוף פעולה עם חברי מועדון ליונס בגרמניה, הרים תרומה גדולה לשיפור מערך מחשוב בבתי הספר המקומיים בצפון בוואריה.
בטקס שנערך בשבוע שעבר בגרמניה בנוכחות אנשי חינוך, אקדמיה, ממשל ועיתונות נמסרו תוכנות ורישיונות תוכנה לשישה בתי ספר בעיר הרצוגנאוראך (Herzogenaurach) אשר בצפון בוואריה, גרמניה, לשימוש בתי הספר לצרכים אדמיניסטרטיביים ופדגוגיים. התוכנות שנתרמו הנן תוכנות ממשפחת מוצרי BOS המיוצרות בישראל על ידי חברת צ'יף ומשמשות לגיבוי והגנה על מסמכים ארגוניים ופרטיים במערכות הניהוליות והפדגוגיות של בתי הספר. שווי התוכנות והרישיונות שנתרמו על ידי חברת צ'יף באמצעות מועדון ליונס נס ציונה ובשיתוף חברי ליונס מהמועדון בגרמניה הנו €30,000 (כ- ₪170,000 ).
יוזמי התרומה הם אלדד גלקר -נשיא מועדון LIONS נס ציונה ומנכ"ל חברת צ'יף- ויורג דסלר (Joerg Dassler - נכדו של מייסד חברת אביזרי הספורט PUMA ), חבר מועדון LIONS Herzogenaurach ומנכ"ל חברת ComDas, המפיצה את מוצרי צ'יף בגרמניה. בנוסף לתרומת חברת צ'יף את התוכנות ורישיונות התוכנה, תרמה ComDas את עבודת ההתקנה, ההטמעה וההדרכה בבתי הספר וכן ימי הדרכה מרוכזים במרכז ההדרכה שלה. ראש העירייה הבא מר Walter Nussell הודה בנאומו לתורמים ואמר כי בתי הספר קיבלו "מתנה נאה לחג המולד". מנהלי ונציגי בתי הספר הודו ארוכות לחברי הליונס ולתורמים על אספקת האמצעים לאבטחת שרידות המידע במוסדות החינוך. כמו כן נאמר שפתרונות אלו יתנו מענה לצרכי בתי הספר למשך עשר השנים הבאות.

לכתבה ב-"חדשות צפון בוואריה" Nordbayrischen Nachrichten
לכתבה במקומון, HERZOaktuell עמוד 6
למידע נוסף על ליונס ישראל:  גם בוויקיפדיה. למידע על מועדון ליונס נס ציונה 
למידע נוסף על צ'יף ועל משפחת מוצרי BOS
לאתר של חברת ComDas

דברים טובים, תוכנה בחינם

שיפור ביצועי האינטרנט

כל אחד מאיתנו המבלה את מרבית יומו מול מסך ה Google בחיפושי מידע, מגלה לעתים רבות שקבלת המידע מהאחסון הזמני של Google מהיר הרבה יותר ממשך קבלת המידע מהאתר המקורי. יש סיבות רבות לשוני בביצועים וביניהם חוזק השרתים ומספרם בחברת Google לעומת השרתים האחרים.

מוצר מעניין שפותח במעבדות Google מאפשר עבודה ישירה מול השרתים המהירים שלהם במקום עולם האינטרנט כולו. התוצאה טובה למדי ומשך הורדת העמודים יורד בצורה משמעותית.

התוכנה גם מאפשרת לקבוע לאיזה אתר לפנות ישירות ולאיזה אתר לפנות דרך שרתי Google, אפשרות זו מאפשרת שמירה על פרטיות הגולש באתרים שאותם אין ברצונו לשמור בספריית המסמכים הזמינים שלו ב Google.

המוצר ניתן להורדה מהכתובת: http://webaccelerator.google.com
 

מצמץ נא

בעקבות הכתבה למשתמשי מחשב המרכיבים עדשות מגע, העביר לנו האופתלמולוג דר' שחר פרנקל את ההמלצה הבאה:

 "Every 15 minutes, close your eyes for 15 seconds.
You will feel an immediate difference".

מה עושה אמא שלך?

לפני עשור, לבן של אחת העובדות בצ'יף היו לפעמים בעיות בגן. כי אף אחד, כולל הגננת, לא הבין ממה מתפרנסת המשפחה הקטנה. היום, כאשר השימוש במחשב בבית ובעסק נפוץ הרבה יותר, אפילו הפעוטים בגן מסוגלים להבין מה זה "מצילה נתונים".
מעטים מן הסובבים אותנו לא חוו אף פעם את התסכול המתעורר כאשר באמצע הקלדה נמרצת, המסך במחשב שלנו נהיה אטום. וכאשר מנסים לאתחל אותו מחדש... מופיעה שם הודעה סתומה על כך שאין כל דיסק קשיח בנמצא.
מצב אחר, לא פחות מתסכל, הוא זה בו אנו דורסים או מוחקים בטעות קבצים מן הדיסק, או כאשר מבנה הדיסק משתבש מסיבה כלשהי.
היום, חברות הצלת נתונים רבות בעולם מציעות שירותי טיפול בדיסקים קשיחים ו"הצלת נתונים" (מושג שטבע בשפה העברית מנכ"ל צ'יף בשנת 1988).

הצעד הראשון מול תקלה עם העלמות נתונים הוא להאמין כי ניתן לשחזר אותם. גם אם אותם קבצים נמחקו בשוגג, במודע או בזדון. לא בכל המקרים המידע נעלם או משתבש באותה דרך או מאותה סיבה. הסיבות ושילובי הסיבות רבים, וככל שמערכות מחשב נעשות מתוחכמות יותר, כך גם גדל מגוון הסיבות לתקלה ולאובדן מידע. בהתאם, חייבות חברות הצלת הנתונים להמשיך ולפתח כלים ומתודולוגיות חדשניים לטיפול בבעיות החדשות. לפי כך, אנו רואים בתחום הצלת הנתונים נושא מאתגר, יצירתי, שאין לו כל קשר להורדת תוכנות שחזור מסחריות מאתרי אינטרנט (ש-אגב- יכולות להביא בידיים בלתי מיומנות, יותר נזק מאשר תועלת).

הצעד השני באירוע של אובדן מידע, הוא לאמוד את ערך המידע האבוד. למשל, במקרה שהמידע תועד על גבי מצע אחר (כגון נייר) וניתן להקלידו מחדש, יש להעריך את הזמן וכוח האדם הנדרשים ליצירה מחדש של העותק האלקטרוני. לצד אלו, יש לשקול תופעות שליליות נוספות שיגרמו עקב עיכוב המצב של מידע זמין ויובילו בסופו של דבר לאובדן הכנסות ו/או להוצאות נוספות.
מידע שהיה קיים אך ורק על גבי המצע התקול, או מידע שהגיבויים הזמינים שלו אינם עדכניים, יש להעריך את ערכו בזמן נתון. למשל, הצעה למכרז מורכב שלקח שבועות לערוך, ונמחקה... ערכה יהיה גבוה עד ליום הגשת המכרז, אך יצנח לאפס לאחר סגירת המכרז.

כאשר אנו מבינים כי המסמך או הספרייה שאבדו או השתבשו חיוניים לנו, כי אין להם תחליף ראוי או כי לא ניתן לשחזר אותם בדרכים עקיפות (מגיבויים חלקיים, מטיוטות, וכו'), עומדת בפנינו האפשרות למסור את הטיפול לידי מעבדה להצלת נתונים.
המעבדה של צ'יף מספקת שירותי הצלת נתונים משנת 1986. לצד פעילות שגרתית זו, שבמהלך השנים הולידה חברות הצלת נתונים נוספות בישראל, צ'יף גם מספקת הדרכה לארגונים בתחום רחב של תהליכי מניעת אובדן מידע, ובסוגיות ממוקדות של בניית מערכי גיבוי ושחזור מקומיים ומבוזרים.

שירותי הצלת נתונים סטנדרטיים ניתנים בצ'יף ללקוחות פרטיים וארגוניים לאחר בדיקה והפקת דו"ח אבחוני לכל מקרה ומקרה של אובדן מידע. תהליך הבדיקה אורך בין מספר שעות למספר ימים, וכולל את אבחון התקלה, הערכת סיכויי הצלחת השחזור, הערכת זמן עבודות השחזור והערכת עלות עבודות השחזור. פעמים רבות, תהליך זה דורש מאמצים טכנולוגיים המשתווים ואף עולים על הנדרשים לביצוע השחזור עצמו.  בסיום התהליך, על הלקוח להחליט, בהתאם לחישובי הכדאיות שהבהרנו קודם, באם להזמין את עבודות השחזור.
הן האבחון והן השחזור יכולים להתבצע על ידי צוות המעבדה בקצב עבודה רגיל או מואץ. קצב מואץ בסביבת המעבדה פירושו נטישה זמנית של עבודות השחזור של לקוחות אחרים, תגבור בכוח אדם את העבודה המואצת וגם המשך עבודה בלילות וימי מנוחה.
התנהלות עמדות האבחונים במעבדה דומה להתנהלות של חדר מיון. סדר עדיפויות נקבע על פי אילוצי הלקוח, ומטבע הדברים הקדימות מתומחרת בהתאם.

ילדי העובדים של צ'יף דאז כבר עומדים לסיים תיכון. הילדים שלנו למדו להבין כי כאשר הוריהם נשארים במעבדה שעות ארוכות, הם עושים זאת לא רק כפרנסה, אלא גם למען רווחת הזולת, בכדי להחזיר את הרוגע לעוד פונה מבוהל, את הצבע ללחיים של עוד סטודנט לחוץ, את החיוך לעוד מנמ"ר שארגונו שותק.

כוכביות

לא אנחנו נרוץ ונפרסם ללא תמורה את חברות כרטיסי האשראי. אבל הפעם זה שונה. במהלך חודש דצמבר מקיימת חברת ישראכרט כרטיסי אשראי, מבצע המרת כוכבים לשקלים למען הקהילה. כל 150 כוכבים יהיו שווים 20 ש"ח.
המרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים הוא אחת מהעמותות שנכללות במבצע תרומות זה.
העלות להכשרת כלב נחיה הוא מעל 25,000 דולר, אך האדם העיוור מקבל את כלב הנחיה ללא תשלום.
עיוורים רבים ממתינים לעתים במשך שנים לקבלת כלב נחיה. לסיוע, באמצעות תרומת כוכבים ניתן להתקשר לטלפון 054-4001004
שאלות לעמותת בית הספר, בדואל info@igdcb.org
הזדרזו! עוד מעט תגמר המבצע!
 

דואל, מכרה של ראיות משפטיות

האנושות הגיעה בימינו למצב בו נוצרת הרבה יותר תכתובת בדואר אלקטרוני מאשר בדואר רגיל. לדואר האלקטרוני, על כל יתרונותיו, יש גם חסרונות לפעמים. למשל, האפשרות של משלוח מסר בטעות לנמען שלא התכוונו, האפשרות לקבל כמויות דואר בלתי מבוקש שמסוגלות למוטת את השרת או את תיבת הדואר שלנו. ולמי שמעורב בפליליים, מכתב שנכתב על נייר אפשר למחוק, להשמיד, לשרוף או לבלוע ויתכן ולא תישאר דרך להעלות מחדש את הכתוב בו.
במערכת דואר אלקטרוני, ה"מכתב" שלנו עובר בשלמותו במסלול אלקטרוני המוביל אותו ממערכת המקור ליעד האחסון שלו (תיבת הדואל של הנמען בשרת דואל כלשהו, ובספריית הדואר הנכנס ביישום הדואל של הנמען).
בניתוח פורנזי של דואר אלקטרוני לא בודקים רק את תוכן המסרים, אלא גם את תבנית התקשורת של אדם או קבוצה. לעיתים מתמקדים דווקא בתזמון, כמו במקרה של מסר דואר שנשלח לפני או אחרי אירוע מסוים (לדוגמא, מתי מכר רמטכ"ל כלשהו את המניות שלו...). בכל מקרה, במשימות מסוג זה יש להבין ולאתר את מסרי הדואל בפורמט המקורי שלהם.
בסביבה הארגונית קיים בדרך כלל מערך דואל מרכזי, הכולל בד"כ שרת דואל מרכזי מסוג Microsoft Exchange, Lotus Notes, GroupWise או סוגים שונים של Unix. בנוסף, קיים יישום כגול MS Outlook, Outlook Express, Thunderbird או Eudora המוביל את הדואל אל מכונות המשתמשים (ה-"clients"). ברשימה זו לא כללנו מערכות הדואל מבוססות האינטרנט, כגון Yahoo, Hotmail ,G-mail ועוד, שמשתמש יכול להפעיל במקביל ובצרוף ליישום ה-client הארגוני. בחיפוש פורנזי אחר דואר אלקטרוני עלינו לבדוק את כל המערכות הללו.
כאשר החשודים מקבלים מראש התראה על תחילת חקירה, יש בידיהם דרכים רבות לשבש את הראיות. עדיין, מערכת יעילה לגיבוי-שחזור דואל תהווה מקור אמין ובלתי ניתן לשיבוש.
לאחר שאנשים מוחקים את המסרים מתיבת הדואל שלהם, נשארים במערכות הירארכיות עדיין מספר עותקים. זו אחת הסיבות בגללן לא מומלץ לנקוט בגישה של חסכנות יתר בנפח אחסון. עדיף לשמור יותר דורות אחורה של המידע, יותר ימים/חודשים/שנים אחורה של המסמכים ומסרי הדואל. הם יכולים להיות לנו קרש הצלה בעת צרה.
"מכרה זהב" לחוקר הפורנזי הוא בית הקברות לקבצים המחוקים. שרידי קבצים מחוקים יכולים להוביל לראיות או להפוך בעצמם לראיות מוצקות.
לשמחתנו, יישומים (ואפילו מכשירים) למחיקת דיסקים קשיחים לא מספקים את הסחורה כפי שמובטח. מצאנו בעבר מצעים שנמחקו בעזרת תוכנות שהעלימו את תוכן הקבצים אך לא את שמותיהם או את הפרטים שלהם (מיקום, נפח, תאריך יצירה, וכו'). כל אלה יכולים להוביל את החוקר הלאה או אפילו לספק לבית משפט ראיה מחשידה. כבר השימוש עצמו של תוכנת מחיקה יכול במצבים מסוימים להצביע על חוסר תום לב של המוחק המזדמן.
העיתונות מספקת דוגמאות רבות של גניבת קניין רוחני, בהן מציאת כמות קטנה ביותר של מידע (שתי שורות של ספר הוראות, שהוכיחו כי המסמך הועתק ולאחר מכן נמחק) מספיקה לסגירת פרשה שלמה ומתוקשרת.

עלו ברשת

● לא לשבת על הגדר בענייני תקינה ואבטחה - בבלוג של עמיחי שולמן.

● החקר המלא של מגמות האבטחה באינטרנט לשנת 2008 פורסם החודש על ידי יחידה עסקית של חברת סיסקו. עד כמה המאפיינים העכשוויים של דואר הזבל מסכנים את יציבות הרשת והמערכות שלנו.

● לקורא המתעניין אורן, לגבי המאמר של יובל שביט, מפורטות בו שלוש דרכים נפוצות של גיבוי: טייפים, גיבוי מקוון ומירור. השיטות כשלעצמן בעלות יתרונות, אך מומלץ שלא להסתפק באחת מהן. הניסיון מוכיח כי לא מומלץ להישען על שולחן בעל רגל אחת. נשמח לסייע ולבדוק אלו שיטות מתאימות ביותר לשיפור שרידות המידע בארגונך.
לגבי המושגים שהמחבר מעלה, כתבנו עליהם בעבר והם חלק מכל תוכנית להמשכיות השירות בסביבה ממוחשבת:
RPO - Recovery Point Objective: הנו רמת עדכניות המידע בנקודת זמן מסוימת אליה רוצים להגיע בעת השחזור. רבים מגדירים אותו כ "הזמן שבין הגיבוי הזמין האחרון ורגע קרות התקלה". ערך ה-RPO נקבע על פי הסבילות לאובדן מידע או הקלדה מחדש של מידע. (דוגמא: RPO של חצי שעה אחורה)
RTO - Recovery Time Objective: לעומת זאת, הוא משך הזמן הדרוש כדי להחזיר את המערכות, את המידע (או תהליך עסקי כלשהו) לרמת פעילות נדרשת לאחר קרות נזק או אסון, על מנת למנוע תוצאות בלתי רצויות הקשורות להפסקה ברצף ההמשכיות. (דוגמא: RTO של חצי שעה כדי להמשיך לעבוד ביכולת מלאה).
 

הישר מהמחלקה ההמָטוֹ-אונקולוגית - פרק 7

מאת: א.א (לפרקים הקודמים, לפרק 6)

הקליטה מחדש במחלקה הייתה קלה ומהירה. הכול כל כך מוּכר. המחלקה הייתה צפופה ולכן חלקתי חדר עם חולה נוסף. ההבדל בין השהות הקודמת שלי לנוכחית היה מהותי.

פחות משעה אחרי שהתמקמתי בחדר הביאו לי האחיות שולחנון קטן, עליו מיקמתי את המחשב הנייד שלי. כמה חיבורים מהירים, הדלקה ו....לא יתכן. יש לי קליטת רשת אלחוטית בעוצמת קליטה של EXELENCE. החדר שלי בכלל אחורי ואינו פונה לרחוב. לא יתכן שמשה שיפר עד כדי כך את השידור שלו. בדקתי את נתוני הרשת ומצאתי שלא הייתה מאובטחת. והנתב זיהה את עצמו "FREE ZONE FLOOR 1 ROOM 57 - (SSID) ". ובכן, אני יושב עכשיו על בומבה של HOT POINT. כיון שעדיין לא הייתי נתון בבידוד, יצאתי לסיור במחלקה. תוך דקה גלתה עיני המיומנת רכיב חדש ולא מוכר המותקן אל התקרה האקוסטית ליד תחנת האחיות שבמרכז המחלקה: נתב אלחוטי תקני ויפהפה מוזן בכבל מתח ובכבל DATA. מה יהיה עם משה?
חזרתי לחדר, התחלתי לגלוש ובדקתי את נתוני הקישור. מישהו עשה כאן עבודה מסוג א'.

עכשיו הרגשתי צורך להוריד פרופיל בכל מיני פעילויות שלי על מנת להפחית ככל האפשר את ההפרעה לשכני. אפילו שיעול פשוט כבר לא היה אוטומטי אלא מחושב ומהוּסֶה. מהר מאוד הבנתי שטעות בידי, משום ששכני לחדר לא רק שאינו מרגיש במאמצי להפחית כל אי-נעימות אפשרית, אלא שהוא בכלל לא שם את הקצוץ שלו בכיוון. ולראיה: מספר פעמים ביום היה נכנס לחדר השירותים המשותף שלנו שדלתו פתוחה לתוך חדרנו, משאיר את דלתו פתוחה לרווחה ומשתין בול קליעה אל המים שבאסלה. כשלא השתין, בהה בטלביזיה שגרגרה שידורי ספורט ללא הרף, יום ולילה. גם שיצא מהחדר לפרקי זמן ארוכים השאיר את הטלביזיה דולקת. ואני הייתי מנצל את היעדרותו ומזנק על המפסק שלה להשתיקה. כששמעתי אותו כבר בשעות הראשונות שלנו יחד בחדר מתווכח ורב בקולי קולות עם הרופאים, הבנתי שההבלגה תביא לי את התוצאות הטובות ביותר.
נחמה הייתה לי בידיעה שבעוד ימים ספורים, כאשר יתחיל הטיפול הכימותראפי לתת אותותיו בגופי, אועבר לחדר בידוד, שכשמו כן הוא: לבד....

אני יודע שחסרים פרקי זמן ברצף הסיפור שלי. זה לא בגלל שאני סופר מתוחכם ומֵתָּחְמֶן, אלא דווקא בגלל חוסר הניסיון שלי בכתיבה כזו ובגלל העדר תכנון מוקדם. אני לא מנהל את הכתיבה כפרויקט IT ואין לי תרשימי גָאנט, אבל יש Deadline - יום רביעי בכל שבוע, להגשת פרק חדש. כך קרה שנתקעתי עם כל מיני קטעים שכתבתי בנקודות זמן שונות ושלא פורסמו. קטע אחד כזה נראה לי חשוב להבנה של כל מה שקורה אתי ואני "שותל" אותו כאן למרות שנכתב כבר לפני שבועות רבים.

אחר הצהריים נכנסה הרופאה מנהלת המחלקה לחדרי. בניגוד למנהגה בימים הקודמים, התיישבה הדוקטור ליד מיטתי בנוחות, כמי שכל זמנו בידו. לי היה ברור מייד שאין מדובר באירוע חברתי.
"אני רוצה ליידע אותך במה שצפוי לך בחודשים הקרובים" אמרה. "סיימת את שבעה הימים של קבלת הטיפול הכימותראפי הראשון, עכשיו גופך צריך להגיב לחומרים השונים. כתוצאה מהטיפול, אמור מוח העצם בגופך להפסיק זמנית לייצר את תאי הדם מהם מתפתחות כדוריות הדם למיניהן. כתחליף למחסור בכדוריות הדם שגופך יפסיק לייצר, תקבל בהתאם לצורך, עירוי של מנות דם מבנק הדם ועירוי של טסיות האחראיות על מנגנון קרישת הדם. העירויים האלו הם קריטיים עבורך, בלעדיהם מערכות שונות בגוף תקרוסנה במהירות.
כאשר תגובת גופך לטיפול הכימותראפי תגיע לשיאה -הצפוי והרצוי- ספירת הדם שלך תגיע לאפס. כלומר, "המפעל" שמייצר את כדוריות הדם ישבות לחלוטין. זה לא מצב קבוע אלא זמני. לאחר ימים ספורים של השבתה, כשההשפעה של החומרים הכימיים תפוג, ישוב מוח העצם ("המפעל") לייצר תאי דם חדשים, שמהם תיווצרנה כדוריות דם חדשות וטריות. הצפי הוא שאז השכיחות של תאים פגומים בדם תעלם או תפחת באופן משמעותי. אין לראות במצב זה משום החלמה, אלא רק הפוגה במחלה. הניסיון מראה שבמקרים כמו שלך, לאחר זמן, ישוב מוח העצם לסורו ויתחיל לייצר תאי דם פגומים... ואפקט המחלה יחזור. לכן, התחזית הטיפולית שלך מתבססת על השתלת מוח עצם. בינתיים, עד למועד ההשתלה שאינו ידוע כרגע, תקבל טיפולים כימותראפיים שכל אחד מהם ישיג לך הפוגה זמנית, עד למועד ההשתלה. השתלת מוח העצם היא הפתרון שאמור לספק לך החלמה מלאה, שכן בעקבות ההשתלה, אמור מוח העצם שלך להפסיק לייצר תאי דם פגומים."
הרופאה ליטפה את זרועי ואמרה "אשאיר אותך עכשיו לבד, אתה זקוק לזמן בכדי לעכל את המידע הזה. אם תרצה מידע או הסבר נוסף ממני, אני כאן לרשותך."

פתאום הרגשתי כל כך עייף.
לפני שאשכח, רשמתי במהירות על דף נייר כמה מהמושגים שהרופאה השתמשה בהם בסקירה שנתנה לי. קיוויתי שהתקשורת באמצעות הנתב של משה תהייה פעילה וסבירה, התנפלתי על המחשב והתחלתי לדפוק מילות חיפוש ב-Google.
התקשורת הייתה טובה, קבלתי ים של קישורים למאמרים בארץ ובחו"ל. מצאתי גם כאלו שנכתבו ופורסמו ע"י הרופאה שלי. אבל לקרוא אותם, לא יכולתי. דעתי הייתה פזורה מדי בכדי להתעמק בתוכן הנקרא ולהבינו. תפסתי שאני מצוי בעיצומה של סערת נפש ושאני צריך למתן את הפעילות שלי. שמרתי כמה מסמכים שנראו לי מעניינים על שולחן העבודה ונטשתי לטובת המיטה.
בערב, כאשר רעייתי ובתי הצעירה נכנסו אל חדרי, עמוסות בכל טוב הבית, לא נותר ולוּ סימן זעיר לסערה שחלפה.

ביום הרביעי לאשפוז השני הועברתי לחדר הבידוד, כלומר לבד. ההרגשה הייתה כל כך טובה עד שהדימוי שנראה לי מתאים הוא "כמו לחזור הביתה לחופשה ראשונה מהטירונות". שקט, פרטיות, אפשר להשתעל/לנפוח/לגרד/לגלוש באינטרנט/לצפות בסרט במחשב בכל רגע נתון שבו אין אדם אחר בחדר, וכזה הוא המצב ברוב שעות היום.
מיקמתי ברווחה יחסית את חפצי בארון הבגדים, על שולחן הכתיבה ובארונית שלצד מיטתי ולראשונה בתהליך של התמקמות בחדר חדש הכנתי לעצמי ספל קפה שחור עם הֶל, לפני שאני בודק את תקשורת האינטרנט. כבר ידעתי שבתקופת ההפוגה של השבועיים בה שהיתי בביתי, התגבר השלטון המרכזי של בית החולים על השיתוק שאחז בו ונמצאה הדרך לשחרר את הפקק הבירוקראטי והתקנת הרשת האלחוטית במחלקה בוצעה.
לא אסתיר מכם, חלף לו הפחד הקָמָאִי הגדול מהמחלה ומהטיפולים – יש אינטרנט מעולה במחלקה. לא רק לי אלא לכל המאושפזים. היום, מחר ולתמיד. יש דוא"ל, יש חדשות, יש רדיו, יש מוסיקה מכל סוג שאחפוץ ובכל זמן שרק יתאים לי, יש SKYPE ויש OOVOO. בקיצור, השנורקל שלי מן החדר האטום, חזק ויציב ומספק למוחי חמצן ככל שנדרש לי.

לאחר ארוחת הערב, דממו חניכי בעת צחצוח השיניים. כשקינחתי את אפי, נצבע הכיור אדום.
 

השורות של עמית

לפטר אותו

מר יצחק גת מנכ"ל אלישרא הוציא את המרצע מן השק. הוא הכריז בריש גלי שהוא מפלה לרעה עובדים מבוגרים: “אני רוצה עובדים עם שיער שחור ולא עובדים עם שיערות לבנות". אני בן 44 ושיערי מלבין, ואני לא היחיד. גם יצחק גת עצמו בעל שיער לבן והוא מתקרב לגיל הפנסיה. לא הייתי רוצה שאדם שכזה, שבקולי קולות מכריז אני מצפצף על חוקי השוויון בתעסוקה יגיע לגיל הפנסיה בתפקיד מנכ"ל של חברה כלשהי. למען האמת הייתי רוצה שגם יפטרו אותו וגם יעמידו אתו לדין. ואכן יש מי שפועל לפיטוריו, ויש כבר עצומה: http://www.israel-hosting.net/club50/index.php. הגיע הזמן לנקות את הנעליים....
 

אוי לאותה בושה

בעוד שהמרצים הבכירים באוניברסיטאות שובתים, והם לא ממש רעבים ללחם, יוצאים הנכים למאבק, ולהלן כמה מדרישותיהם:
העלאת שיעור קצבת הנכות לגובה שכר מינימום – דרישה כל כך בסיסית, מזעזע לחשוב שהסכום היה עד היום נמוך משכר המינימום.
העלאת קצבת הניידות בהתאם לעלות החזקת הרכב – שוב, בסיסי לחלוטין. הם פשוט דורשים את המינימום ההכרחי.
הכפלת קצבת השירותים המיוחדים בהתאם לעלותו הריאלית של עובד סיעודי - כנ"ל.
מדינת ישראל זונחת באופן עקבי את החלשים. זה נכון שהיא גם לא מתייחסת למרצים באוניברסיטאות, אבל...הנכים? מה הם בסך הכול דורשים, את המינימום הראלי כדי שיוכלו... לחיות.
 

JAXTR

נשבע לכם, זה עובד! בשבוע שעבר שלחתי לכם לינק ל-JAXTR. כיאה וכיאות לכל ישראלי ספקן, רבים נגשו ללינק ו.. התקשרו אלי. כאן המקום להסביר איך זה עובד וזה עובד, המתקשר איננו משלם אבל מקבל השיחה מוגבל בקרדיט, אותו הוא מקבל אוטומטית והוא מתחדש פעם בחודש. כעקרון, כל מי שהצטרף דרך הלינק שנתתי לכם אמור היה להגדיל את הקרדיט שלי לקבל יותר ויותר שיחות, אבל רבים וטובים החליטו לעשות ניסוי מבלי להירשם וחיסלו לי את הקרדיט... יש לי כעת עוד שבועיים עד שאוטומטית הקרדיט שלי יגדל. אז יאללה, הנה הלינק שוב. הצטרפו ותפסיקו להיות ספקנים, היה נחמד לדבר עם כולכם, אבל בשבועיים הקרובים אני בדממת תקשורת כפויה.  http://www.jaxtr.com/amitm123
 

כוחו של הרגל

נרגעו קצת הרוחות סביב עמלות הבנקים ושוב סיבוב חדש מתחיל. הפעם פותח את הסיבוב הבנק הבינלאומי, שמעלה את כל העמלות הרלוונטיות. טענת הבנק אל מול הביקורת (לא שהיא מזיזה לו) "לא העלינו עמלות כבר יותר משנה". תגובה זו מוכיחה שמדובר בהרגל - מי אמר שצריכים להעלות עמלות באופן קבוע? הרי האינפלציה בישראל נמוכה במיוחד. אבל ברור שלא בזאת מדובר. הבנקים שקפאו קלות על שמריהם וקיבלו מבנק ישראל את רשימת העמלות שמותר להם לגבות, מתחילים במבצע "כיסוי תחת" וכדי לגשר על "ההפסדים" הם מעלים את העמלות שאינן בפיקוח. כל כך צפוי, הדבר מוכיח שהבנקים צריכים פיקוח כמו במשטר קומוניסטי קשוח, אחרת הם יתפרו אותנו הצרכנים.
 

הישראלי הרוצח

הקטל בדרכים בישראל עולה ופורח, ואנחנו חסרי אונים נוכח המצב. ירידה לכביש פירושה ניסיון התחמקות מאוסף של רוצחים חובבניים שהמשותף ביניהם הוא כלי הנשק, מכוניתם. הקטל בדרכים הוא תוצאה ישירה של חוסר רצון להישמע לחוקים מחד ואמונה אמתית ומטומטמת ביכולת של כל אחד לצאת מכל מצב נתון. דהיינו הישראלי הוא לא ממש חכם מכיוון שהוא מעדיף להיכנס למצבים שהוא מאמין שיצא מהם. רבים יצאו מהם על אלונקה או בתוך שקית ניילון שחורה. חוסר הרצון להישמע לחוקים הוא טיפוסי ללטיניים ולמזרח תיכוניים, כך למשל האיטלקים מטורפים על כל הראש והצרפתים בעיקר בדרום הם מתאבדים מקצועיים, אבל הישראלי הוא תערובת של שלושה גורמים: טירוף, ביטחון עצמי מופרז וחסר בסיס, ויכולת נהיגה עלובה. הנהג הגרמני, שחוקים ותקנות הם אורך חיים עבורו, נהנה מהעובדה שאין מגבלת מהירות באוטוסטראדות, אבל היות והוא נענע לחוקי היסוד "עקפת, חזור לימין" אז גם אוטוסטראדה שנראית כמו מרוץ של פורמולה 1 נשארת נקייה משברי מכוניות. הישראלי, משום מה, משוכנע תמיד שהוא המהיר ביותר על הכביש ותמיד נשאר במסלול השמאלי, בכך הוא מכריח את שאר הנהגים לעקוף אותו מימין והבלגאן חוגג.
הולכי רגל הם בכלל מטרה נייחת לכיסוח, פסים לבנים? לא מכיר! בכל מקום נורמאלי וזה כולל את צרפת, מעבר חציה הוא קודש! רק בישראל הולכי רגל נדרסים במעברי החצייה בהמוניהם. פסי האטה זה נחמד אבל רבים מתייחסים אליהם כהזדמנות להרגיש כמו ברכב 4X4. אברהם, אחד מקוראינו, העלה רעיון לשלב את פסי ההאטה בתוך מעבר החצייה. רעיון נחמד אבל מסוכן לא פחות, כי הנהג הישראלי יגיע אל מעבר החצייה במהירות רבה מדי ובאוויר, מה שיהפוך את התאונות לקטלניות עוד יותר. ליד ביתי בירושלים יש מעבר חציה בצומת מרומזרת היטב, וגם שוטר. אלא שהשוטר לא מתעניין בעבירות תנועה... הוא מתעניין ברכבים ערביים. אני במעבר חציה זה מעולם לא עובר באור ירוק, מכיוון שמדובר בסכנת נפשות, כל סיבוב רמזורים משמעותו 3 רכבים שעוברים באדום ושניים בכתום. כשיש להולכי הרגל אור אדום אני לפחות בטוח שהם נוסעים. כשיש לי ירוק, אני מהמר בגדול.
הדרך היחידה לטפל בבעיה היא ענישה. קנסות עתק, מאסרים ארוכים, החרמת רכבים ועוד. הבעיה היא שמשטרת ישראל מעדיפה להיטפל להולכי רגל (כמעט אך ורק בישראל הולכי רגל נקנסים על מעבר באדום) כי זה יותר פשוט, יותר חסכוני, ולא דורש אינטליגנציה רבה, משהו שלא זמין במחוזותינו.
לשופטים בישראל יש את הכלים, אך משום מה עדיין נתפסים על הכבישים נהגים עם עשרות עבירות תנועה בתיקיהם, מדוע? האם זה קשור לחידלון האישים הטוטאלי של מערכת המשפט? אין לי מושג, מה שאני כן יודע זה שכל דבר אחר כבר נוסה בעבר ומספר הנפגעים בתאונות דרכים לא ממש מצטמצם.
 

חג המולד

אירופה במסע קניות מטורף, אנשים מתרוצצים ברחובות עם עשרות שקיות אחרי שקנו חנויות שלמות במחירים גבוהים במיוחד. חנויות שבימים רגילים משרתות 500 איש, משרתות בימים אלו 1,500 איש ביום. היורו יקר וכל אירופה מתלוננת על כך ועם דמעות בעיניים קונה מכל הבא ליד. מזג האוויר המקפיא שתקף גם את דרום צרפת לא מרתיע את הצרכן הצרפתי והוא משתולל חסר רסן ברשתות הגדולות כמו גם בחנויות הקטנות. דקה לאחר ה-4 לינואר כל המחירים צוללים לכדי 50% מהמחיר שלפני החג. אבל אין דבר חזק יותר מהמסורת: לקנות עכשיו וביוקר.
 

סרטים

אוסף חדש של פרסומות מצחיקות ויפות, הפעם רובן מניו זילנד, שכיאה וכיאות למדינה שנמצאת הרחק מעבר למה שמוגדר "סוף העולם" מוכיחה שיש לה חוש הומור והוא לא רק עוסק בכבשים.
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
באוסף הסרטים באורך מלא יש עכשיו לינק לדף המידע על כל סרט ב- IMDB (כפתור קטנטן מצד ימין לשם הסרט, וכמובן סרטים חדשים.
http://video.videowebgate.com/movies
 

תגובה לשורות של עמית

לא מושלמים

● מערכות יחסי ציבור שאינן מקבלות מספיק חדשות לא נותר להן אלא למחזר סיפורים ישנים למען שמירה על שלהבת הלקוח בעמודי החדשות. אפילו אנחנו בצ'יף, עקב הצטרפות מתמדת של קוראים חדשים, נוהגים מדי פעם לשוב ולטפל בנושאים שכבר פורסמו, לטובת אותם מצטרפים. אבל השבוע לא יכולנו אלה להרים גבה מול אי-דיוק בנושא המשותף לתיקון דיסקים קשיחים, ול...אנטומולוגיה.
בעלי זיכרון לפרטים הקטנים יזכרו שסיפרנו כאן פעם על מקרה מפתיע שארע לנו -אי שם בשנות השמונים או התשעים האגדיות- של פתיחת דיסק קשיח שכשל עקב הימצאותם של חלקיקים זרים בחלל המארז שלו. אנשי צ'יף נדהמו לגלות כי אותם חלקיקים היו לא אחרת מחלקי גופם של נמלים (Hymenoptera, Formicidae). ככל הנראה, הנמלים

חדרו למארז האטום בעת שהיה עדיין פתוח במפעל הייצור. לכל הדעות, הנמלים המסכנות שנכלאו בכונן לא זכו לעדנה רבה, ובוודאי שלא להקמת קהילה משגשגת בחלל הדיסק, הרחק ממקורות מזון חיוניים.
להפתעתנו, גילינו "מחזור מקורי" של הסיפור בגרסה תמוהה ביותר. חברת הצלת נתונים זרה, הידועה מזה זמן בהזנת "קוריוזים" שחוזרים על עצמם למערכת יחסי הציבור שלה, פרסמה השבוע מחדש לקט סיפורי הצלת נתונים הדומים -בצורה לא מפתיעה- לאחדים שנרשמו בהיסטוריה של המעבדה בצ'יף. אלא שנושא הנמלים טופל שם מזווית סנסציונית מה...(?understatement). ולראיה, נצטט: "דיסק חיצוני בתאילנד הפך למקום מחייה בלתי שגרתי לנמלים, אז בעליו פתח את המארז ומילא אותו בחומר דוחה חרקים. הוא לא ידע כי דוחה החרקים גם מזיק למידע כפי שהוא מזיק לחרקים".

● השבוע ביקש חבר צוות בצ'יף להסיר את כתובת הדואל שלו מרשימת תפוצה של דואר פרסומי בתחום הריהוט. כפתור ההסרה הוביל אותו למערכת יעילה (לפחות כך נראה בינתיים), שהציגה בפניו מספר אפשרויות בחירה לסיבה בגללה חפץ הנמען בהסרה, להלן:
"לא זכור לי שנרשמתי לרשימה הזאת"
"גם ככה אני מקבל יותר מדי אימיילים"
"לא הצלחתי לקרוא את המייל מסיבות טכניות"
"המידע הכלול במייל זה אינו רלוונטי לתחומי העניין שלי"
"אין לי שום צורך במינוי הזה"
"אחר" - הופה!, כאן יכולים אנו לתרום מספר אפשרויות נוספות ומקוריות מבין דוגמאות שקיבלנו במהלך השנים האחרונות. למעשה, האוסף המכובד של תגובות בעד ונגד מתחיל לקבל נפח שלא יבייש אנציקלופדיה קטנה, או לפחות ספר הומוריסטי עב כרס.

"זה מאוד מעניין אבל אין לי בכלל זמן לזה" (קצת בנאלי אך נפוץ ביותר)
"סוף סוף רואה אנוכי ההזדמנות להסיר את עצמי מרשימת המכותבים שלכם. אולי הידיעון שלכם מוצלח מאד, אין לי מושג, אך היות ואין אני עוד בקשר עם מי שרשם אותי - אני מסרבת באופן עקרוני וקבוע לקרוא בו." (הא!)
"ידיעון מהמאה ה -21 שמחלק את העולם לנשים במטבח וגברים מסורסים איננו מתאים לי. תפסיקו לשלוח" (עקב בדיחת פולניות שרובכם נהניתם ממנה).
"קודם כל אני דורש לדעת איך, ממי ומתי קיבלתם את כתובת הדואר שלי."(היא נתגלתה, מתנוססת בשחצנות מה ובאותיות דפוס זהובות על גבי כרטיס ביקור שמסרת לנו עם חיוך אדיב לפני שבועיים, אבל אתה כנראה כבר לא זוכר...) "דבר שני: אני דורש למחוק את הכתובת שלי _מיד_ מכל הרשומות שלכם ולהפסיק לשלוח לי הודעות מכל סוג שהוא. דרישה זו לא מתייחסת, כמובן, לתשובה לשאלה שלי שאני מצפה לקבל בהקדם האפשרי. להזכירכם, הפצת דואר ללא הסכמת המקבל הינה עבירה פלילית ואני לא אהסס לפנות למשטרה וגם לתבוע מכם כסף על אובדן זמני היקר." (ואנחנו מייחלים יחד עמך, קורא-עוזב יקר, ליום שנוכל להפסיק לטרוח לפרנסתנו וליהנות מפירות כל תביעות הפיצויים על כל הזמן האבוד בעיון בדואר זבל שקיבלנו אי פעם).
ולסוף, המסר האהוב על כולנו:

"אינני מעוניין יותר לקבל את הידיעות -תודה. אני מתחתן מחר!"