בישיבה הבאה...

יש הרבה נושאים שכיף לדון עליהם בפגישות הנהלה. אחרי שדנים בעבר, בעתיד, בשיווק וביחסי הציבור, במתחרים, במאזנים, בהוצאות ובבונוסים, כוסות הקפה מתרוקנות, אנשים מצניעים פיהוק ומגניבים מבט אל השעון שבקיר כי יודעים שהנושא האחרון הוא המשכיות עסקית ותכנון ההתאוששות. ובשביל רוב האנשים -גם אלו שקבעו את סדר היום לישיבה - זהו נושא טכני שעדיף יטופל במחלקה הטכנית ועל ידי אנשים טכניים.
למודי אסונות מציעים לא לתת אפילו לישיבה אחת לעבור מבלי להתייחס להמשכיות העסקית. מעטים הדברים החשובים מתוכנית כוללנית להתאוששות במקרה הצורך. תוכנית כזו בונים, מיישמים ומתקנים כל הזמן בהתאם לשינויים שהארגון עובר. התוכנית מלווה את העסק -גדול או קטן ככל שיהיה- כמו שגלגלי ההצלה מלווים כל כלי שייט, מקטן ועד גדול. המסגרת והתוכן לכל תוכנית התאוששות ותכנון המשכיות עסקית נראה שונה לכל ארגון, אך המכנה המשותף הוא מעורבות של כל הדרגים, ולא הטכני בלבד. ועוד, בתהליך בניית התוכנית מעורבים כל הגורמים המפיחים רוח חיים לעסק - עובדים, מנהלים ופעמים רבות גם ספקים.
לאחר סיום בנייה ותיקון תוכנית התאוששות, כל החברה צריכה ללמוד על פיה, מה לעשות בעת אסון. מרעידת אדמה ועד לחדירת וירוס למסד הנתונים, התוצאות הסופיות הרבה פעמים תלויות במוכנות ובציות להנחיות הפעולה שנקבעו מראש.
לתשומת לבכם בישיבה הבאה...

צריכים עזרה בתוכנית ההמשכיות העסקית שלכם? - צרו קשר

Degausser

מדי פעם הם מרימים ראש מחדש, יצרני הדה-גאוסרים. הם באים לחפש אחר כל דור תמים שעדיין לא הבין שהקוסם לא באמת חותך את הבחורה לשתיים. היצרנים מנסים את מזלם ומצליחים למכור כמה יחידות (אולי כמה מאות, ואפילו כמה אלפי יחידות!) לצעירים במשחק, במחיר מוגזם... ובוודאי כבר שמעתם מאיזה סבא סגפן ש-"גם שקל אחד הוא מחיר מוגזם למשהו שאני לא צריך". אבל מכונה שמוחקת דיסקים זה דווקא משהו שכן רובינו זקוקים לו. הבעיה ששיטת הדה-גאוסינג, לפחות כפי שהיא מיושמת במכונות הללו, פשוט לא עושה את זה.
אפילו בפוג'יטסו יצאו עם מכונה כזו, לא סתם: עם מנואלה!. מנואלה? מכונה ידנית!. סביר שאתם זבי החותם לא הבנתם את המילה, הרי כי אנו חיים היום בתקופה בה מגרסות ומדורות כבר לא מספיקות כדי להרוס רשומות בסניף שנסגר, במתקנים צבאיים או ממשלתיים שננטשים. בעקבות השימוש הצבאי הפוטנציאלי, פוג'יטסו השכילו להיכנס להרפתקה של יצור דגם ידני של דה-גאוסר, לצרכי חירום.
המכונה נקראית ME-P3M, וקהל היעד הן ממשלות העולם, שיכלו לצייד את יחידות ההשמדה הצבאיות. ללא אספקת חשמל, רק בכוח הזרוע המסובבת נמרצות ידית סביב ציר,  תוך 10 עד 20 שניות הושלמה אשליית המחיקה.
הדה-גאוסר עשוי ליצור כוח מגנטי הפוך (coercive - כפייתי?) המנטרל את המגנוט של הדיסקים הקשיחים מה שעשוי להשאיר את המידע במצב בלתי ניתן לקריאה או לשחזור "באמצעות כל טכנולוגיה ידועה". פוג'יטסו גם מצאו את החברה להצלת נתונים המוכנה להעיד (וגם מצאו את הניסוח הנכון לכסת"ח) שהמכשיר משאיר את כל המידע על גבי הדיסק הקשיח "בלתי ניתן לשחזור באמצעים מסחריים".
אם תשאלו אותנו, מכשירים בהפעלה מכאנית יכולים לעיתים להיות הרבה יותר אמינים ממכשירים חשמליים. לגבי תוצאות העבודה של המכונה, יכול להיות של-פוג'יטסו העולמית יש את האמצעים לשלם עבור ניסיונות שחזור חריגים, שנופלים הרבה מעבר לקטגוריה של "אמצעים מסחריים". ניסיונות אלו כרוכים במחקר ופיתוח רציניים, וספק אם הם בכלל ניסו.
אם פעם קניתם מכונה שאופה לבד את הלחם בבוקר, לפחות ראיתם ממנה לחם פעם או פעמיים. אם הלכתם על מכשירי כושר ביתיים, אולי אפילו מתחתם שרירים בצורה שהכאב הוכיח את יעילות הקנייה. כעת, כאשר תזמינו הביתה את הדה-גאוסר הידני, תעשו איתו כמה סיבובים על דיסקים ישנים, ואז מה? אתם באמת תרצו לזרוק את הדיסקים ה"מחוקים" לפח? האם באמת קניתם לכם שקט נפשי לגבי הקבצים החסויים, מידע על לקוחות ושאר רשומות שהשתיקה יפה להן?
דווקא היו בצ'יף מי שפינטזו לבקש צעצוע כזה לראש השנה, במקום להתמיד בשרשרת התהליכים המייגעת של איון מידע והשמדת דיסקים שאנו מבצעים במעבדה כדי לעמוד בתקנים הבינלאומיים המחמירים של איון מידע.
 

מהיר יותר

השמועה החמה משבוע זה מספרת על Western Digital, שם עובדים על דגם חדש של דיסק קשיח מקו דגמי ה-ראפטור שיחוג במהירות של 20,000 סיבובים בדקה. זאת, אומרת אותה שמועה, על מנת להתחרות ביצרני ה-SSD המתכננים להוזיל בעוד שנה או שנה וחצי את המוצרים שלהם בצורה משמעותית.
ההיגיון הפופולארי אומר שיצרני הדיסקים מודאגים מכוונות שוק ה-SSD, במיוחד בתחום הביצועים - ופחות בתחום קיבולת האחסון.
הדגם החדש יהיה כנראה דומה מאוד ל-VelociRaptor החדיש בכך שגם הוא יגיע בפורמט של 2.5 אינץ', בתוך מארז של 3.5 אינץ' סביבו. פרטים נוספים לא ידועים בשלב זה. עם זאת, ידוע שאחת התכונות ש-WD מאוד רוצים להעניק למוצר החדש הוא שקט תעשייתי, כלומר עבודה שקטה למרות המהירות המסחררת של סיבוב הפלאטות. את התכונה הזו ניתן להסיג באמצעות שיפור טכנולוגיית המארז, שלא רק יפעל לפיזור החום אלא גם לבידוד מפני הרעשה. ואם כבר, אז רצוי שהמארז המשופר יכלול גם איזו שהיא פטנט נגד תנודות, בעיה בוערת במהירויות הגבוהות

ומה חדש בתחום הממשקים?
ה-Serial ATA International Organization או SATA-IO הינו הארגון התומך באיכות, שלמות והפצה של טכנולוגיית Serial ATA. בתוכו, מספר קבוצות עבודה עוסקות היום בהכנת המפרטים במסגרת גרסה 3.0 של התקן. השבוע הפיץ הארגון בין חבריו את החומר הקשור לרובד הפיזי ( physical layer -PHY) של הספציפיקציה. החדשות לגבי התקן החדש קשורות למהירות מעבר המידע, שתוכפל מ-3Gb/s ל-6Gb/s, מה שייתן לממשק אפשרות לעבוד עם זיכרונות במצב מוצק ודיסקים קשיחים  עתידיים. מה שבעצם חשוב הוא שלמרות שהתקן החדש יכיל מאפיינים של מעבר מידע מתקדמים וניהול אנרגיה, הוא ימשיך להיות תואם לדגמים הקודמים, מחירו ימשיך להיות נמוך, ניתן יהיה להמשיך ולהשתמש באותם כבלים ומחברים כפי שנעשה עד כה. עם זאת, SATA-IO ממליצים להשתמש ברכיבים איכותיים בכדי לשמור על שלמות המידע במהירות הכפולה.
אפשר לומר מבלי להסתכן ש-SATA הפך לממשק הפופולארי מכולם, עם 650 מיליוני דיסקים קשיחים הכוללים אותו, שנמכרו מאז השקתו בשנת 2001. תקן זה גם ככב בדיסקים הקשיחים של יותר משלושת רבעי המחשבים השולחניים והמחשבים האישיים הניידים שנמכרו  בשנת 2007. מנהל חקר הדיסקים הקשיחים בחברת IDC אומר שהטכנולוגיה נוכחת ברבים מן השרתים ברמה בסיסית עד בינונית, כמו גם במערכות אחסון חיצוניות, בנוסף להתקנים שאמצו את ממשק ה-SATA כמו כוננים של דיסקים אופטיים, כונני זיכרון במצב מוצק, ויישומי אחסון רבי משתמשים.
 

אם פספסתם: השבוע פורסמה כתבה של יניב פוהורילס בנושא זייפני הקלקה. תגיעו אליה דרך הקישור msnBusiness/Hitech

ברכות

לפרופסור אמיר שגיא
דיקן חדש בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון!

"קבוצת המחקר שבראשה עומד פרופ' שגיא גילתה בשנים האחרונות גנים חדשים המקדדים להורמונים דמויי אינסולין הקשורים לבקרת המיניות, וקבוצת חלבונים בעלי תפקוד בביומינרליזציה בהקשר של משק הסידן. לבד ממחקריו המדעיים הבסיסיים הללו, שהובילו לפרסומים במיטב כתבי העת המדעיים, שגיא מעורב בפרויקטי מחקר יישומיים במדינות דרום מזרח אסיה, כוייטנאם ותאילנד, ולאחרונה הוקם בהודו מרכז מחקר ופיתוח ייחודי ליישומיו בתחום המניפולציה הזוויגית בסרטנים במימון משרד התמ"ס ההודי".

דלק ירוק ופוטוסינתזה

דר' ליאונה ספיציה אמר ל-UP: "העתקנו מן הטבע, לקחנו את האלמנטים ואת המנגנונים הנמצאים בחיים הצמחיים, אשר התפתחו במשך מיליארדים של שנים, ויצרנו מחדש את אחד מתהליכים אלו במעבדה". זאת, במהלך ראיון בנושא עבודה חדשה של צוות אמריקני-אוסטרלי התפרסמה תחת השם:"Sustained Water Oxidation Photocatalysis by a Bioinspired Manganese Cluster". מדובר בניצול המימן כחומר דלק "ירוק", שהתוצר הלוואי היחיד שלו... הוא רק מים.
אם תזכרו בכימיה של חטיבת הביניים:
2H₂O (שתי מולקולות מים) + אנרגיה = 2H₂ (גז מימן) + O₂ (גז חמצן). האלקטרוליזה של המים מושגת כאשר מקור כוח, זרם חשמלי ישיר (DC) מופעל על המים. תוך כדי שזה קורה, המימן מכוון לקתודה (אלקטרודה דרכה החשמל זורם "החוצה" במכשיר חשמלי קוטבי). כך, תהליך זה מפצל מים למימן ולחמצן, אמנם מקשה על יצירת המימן בשל העלות הגבוהה של כימיקאלים המשמשים כקטליזאטורים לתגובה הכימית. ובעקבות העלויות קשה להשתמש במימן כדרך מסחרית וזולה להניע מנועים ומכשירים למיניהם.
להבדיל, הדרך בה הטבע יוצר מימן, פשוטה הרבה יותר. צוות המחקר מדווח על השימוש באור השמש, עם פוטנציאל חשמלי של 1.2 וולט, ועם אותו החומר הכימי בו הטבע משתמש, בשינוי קל של תהליך הפוטוסינתזה (יצירת פחמימות). במקום לצור פחמימות כמו שהצמחים עושים, התוצרים הסופיים שלהם  הם מימן וחמצן. התהליך המוצע בעיקרון מחמצן את המים על מנת לצור פרוטונים ואלקטרונים שמאוחר יותר הופכים לגז מימן.
הציוד הנדרש הוא אלקטרודה מצופה חומר מוליך פרוטונים. האלקטרודה נספגת בסוג של מנגן (Mn) שבטבע נמצא במקבצים של אטומים של מנגן, מקושרים על ידי גשרים מאטומים של חמצן. באותם מקבצים משתמשים הצמחים על מנת לצור פחמימות ממים, CO₂ ואור השמש. בדרך כלל, מקבץ מנגן (או "cubane") מכיל ארבע אטומים של מנגן וארבע של חמצן. במעבדה השתמש צוות המחקר בחיקוי של אותם מקבצי מנגן שפותחו לפני זמן מה ע"י הפרופ' Charles Dismukes מאוניברסיטת פרינסטון.
מסתבר שכאשר הקבאנים - בגודל 1.5 ננומטרים רבוע- שולבו עם מוליך הפרוטונים, הם הפכו יותר יציבים ופחות נוטים לפירוק.
כאשר צופתה אנודה במוליך פרוטונים בשם Nafion, נוצרה ממבראנה פולימרית בעובי מספר מיקרומטרים, שפועלת כרשת מארחת למקבצי המנגן. כך הקטליזאטור, שהוא בד"כ בלתי מסיס במים, נקשר לקרום הנאפיון והפך ליציב כנגד פירוק וגם המים יכלו להגיע אליו ולהתחמצן עם החשיפה לאור.
באופן רגיל, כאשר מתחילים לחמצן מים, מקבלים תוצר רדיקאלי שבדרך כלל מגיב והורס את הקטליזאטור. אבל כאן נמצאה דרך לעצור את הצד הזה של התגובה.
הצעד הבא לצוות הוא לשפר את יעילות התהליך החדש ליצירת מימן מאור השמש. המימן נחשב כבר זמן רב הדלק הירוק האידיאלי, עשיר באנרגיה וניטראלי מבחינת פחמן. ייצור מימן באמצעות מים ושמש בלבד מציע מקור אנרגיה ידידותי לסביבה בשפע, מתחדש וזמין בכל העולם.

מקור: Angewandte Chemie

תודה

לכל מוקירי זכרו של אהוד ("א.א."),

ברצוני להודות לכם על התמיכה והתגובות החמות למקרא פרקי היומן לאורך השנה ובמהלך השבעה.
באהדתכם עודדתם את אהוד להמשיך לכתוב ולהגשים את מטרת הכתיבה לשתף במציאות הקשה שעוברת על חולי הסרטן וכל זאת בנימה הומוריסטית ואופטימית.
לנו האבידה קשה מנשוא, אך יש מן הנחמה לדעת עד כמה אהוד היה אהוד ובעל השפעה, והטביע את חותמו על כל אשר עשה.
ממני והילדים, תודה לכולכם מקרב ליבנו. והעיקר – תהיו בריאים

לאה אבנר
 

השורות של עמית

התעללות

נערי האוצר, עם חוק ההסדרים שלהם והתקציב המפורסם, מהלכים להם כפיל בחנות חרסינה, לפעמים נדמה שבמטרה לרסק הכול. אפילו לחוקים שעברו בכנסת אין חשיבות יותר. 4.5 מיליון שקלים תקציב שהועבר לעיקור חתולים בחוק, מוטל בספק באמצעות חוק ההסדרים של משרד האוצר, שרק שמו גורם לי להתחלחל. משרד האוצר מצפצף על החוק!
בכלל, מדינת ישראל הופכת במהירות לגרסה המכוערת של הקפיטליזם האמריקאי. נכים, ניצולי שואה, נשים בהריון, כלבים וחתולים ומי שיתקשה להילחם ימצא את עצמו נזרק מחוץ למעגל. מי ששמן ולא זקוק לזה ימשיך להשמין ולטפוח. מאיזושהי סיבה הפכנו את הסוציאליזם לקללה ואנחנו עומדים לשלם על כך מחיר יקר מאוד. הפערים מטורפים ורק הולכים וגדלים, ההון הולך יד ביד עם השלטון ולצערי רק השלטון הולך לכלא וגם זה לא לעתים קרובות. זכויות האזרח שלנו נרמסות ועכשיו גם רוצים לתייק אותנו בצורת טביעות אצבע. למה? אין לי מושג ירוק, טביעת העין של מג"בניק ממוצא טובה יותר ממאגר טביעות אצבעות שכל האקר ישאב בהזדמנות הראשונה. אם לא נתעשת ונעיף את השלטון הקיים, אפילו אם יהיה צורך במהפכה, אנשים יתחילו להיזרק לרחובות ולמות ברעב, כי אנחנו מתעקשים על המודל האמריקאי.
 

רפורמות

בדיקה קלה של דו"ח הבנק האחרון שלכם תגלה שהרפורמה בעמלות הבנקים לא בדיוק פועלת לטובת הציבור והבנקים הכפילו את העמלות אותן גבו עד היום. כל זאת בסיוע אוסף המטומטמים שיושב בבנק ישראל, אותם פקידים ששבתו ימים ארוכים כדי שמשכורותיהם, שגבוהות במלא, יגדלו עוד יותר.
איך קורה שבמדינת ישראל כל רפורמה מוצעת דופקת את הציבור, או שפשוט לא יוצאת לפועל. מדינת ישראל היא אוליגרכיה, ידוע שהכוח במדינת ישראל מתחלק בין 18 משפחות, הוועדים החזקים (אלו שחבריהם מרוויחים הון תועפות) ועל ידי כנסת שרוב חבריה -בצורה זו או אחרת- שחקו לפחות חצי לשון בישבנם של אחד משני הראשונים.
התנהלות בנק ישראל בנושא עמלות הבנקים היא הוכחה חותכת לכך. הציבור כורע תחת עומס עמלות הבנקים, בנק ישראל יוצא בקריאה להנהגת רפורמות ו- הפלא ופלא- הרפורמה מיטיבה עם הבנקים. כל כך מיטיבה עימם, שהיא תכפיל את הכנסותיהם. וזה בדיוק בשנה שבנק הפועלים, למשל, הפסיד 2 מיליארד דולר במשבר הסאב פריים. אז מישהו מעוניין להציל את הבנקים בישראל על חשבון הציבור. עכשיו תגידו לי שזה רק במקרה? הרי אין בהיסטוריה העולמית שום דוגמא לרפורמה כלכלית בארץ דמוקרטית שדופקת את הציבור מידית ומיטיבה על בעלי ההון.
(ללקוחותינו במערכות הבנקאיות, תודה לכם על כי אינכם מתייחסים לשורות של עמית באופן אישי, וממשיכים לעבוד עמנו בהרמוניה...)
 

ועוד רפורמה לזבל

מס ההכנסה השלילי, רפורמה נוספת לטובת האזרח שהייתה צריכה להיכנס לתוקף באוגוסט, תידחה שוב. למה? כי עובדי מס הכנסה רוצים תוספת? למה? הרי לא ידרשו מהם לעבוד שעות נוספות, הם פשוט יצטרכו לעבוד בזמן שהם במשרדים, רחמנה לצלן. לעבוד? מס הכנסה? ועוד לטובת האזרח, אלוהים ישמור. חייבים לדרוש תוספת משכורת. הם רוצים תוספת תגמול... אל תשאלו אותי מה זה. הם רוצים תוספת תקנים כדי שחס וחלילה הם באמת לא יצטרכו למלא את כל שעות היום בעבודה. אוסף של נוכלים שאי אפשר לפטר, ואי אפשר אפילו לעכב לחלאות דרגה, אבל הם יכולים לעכב ביצוע של חקיקה.
(לצוות פקיד השומה של צ'יף, תודה לכם על כי אינכם מתייחסים לשורות של עמית באופן אישי, וממשיכים לעבוד עמנו בהרמוניה...)
 

סיפור עם שיניים

קם לו מיקי רוזנטל, המכונה הבולדוג או/ו הבולדוזר, ומבצע חרקירי. הוא מפיק סרט בשם "שיטת השקשוקה" על הקשר בין הון ושלטון בישראל ומציג את סיפורה של משפחת עופר. עוד בטרם ראה מישהו את הסרט כבר נעמדה משפחת עופר על הרגליים האחוריות, שלחה מכתבים מאיימים ועורכי דין למיניהם, והופ! הסרט ירד מתכנית השידורים של Yes. הבעיה של רוזנטל היא שמשפחת עופר היא בין היתר מהבעלים של ערוץ 2 שמעסיק אותו. הסינמטק רוצה להציג אותו, אבל אני מוכן להמר שאלון גרבוז מנכ"ל הסינמטק, מהפכן ככל שיהיה, ירד מהעץ מהר. משפחת עופר מיוצגת על ידי מיטב החלאות שאכלסו את לשכת עורכי הדין וחיים מכיסוי ישבנים של העשירים. לא שזה קשה כי בית המשפט לא ממש אוהב לדפוק את העשירים וישבן של עמך נראה כנראה יותר עסיסי. מיקי רוזנטל הולך עם הראש בקיר וסביר להניח שאמצעי ההפצה היחיד שנשאר בידיו יהיה האינטרנט, אבל תהיו בטוחים שאם משפחת עופר שולפת ארטילריה הרי שהסרט של מיקי רוזנטל שווה צפייה, ולמרות האיומים בתביעת דיבה אני מהמר שכל מילה אמת.
(למפעלים אשר בשליטת משפחת עופר, תודה לכם על כי אינכם מתייחסים לשורות של עמית באופן אישי, וממשיכים לעבוד עמנו בהרמוניה...)
 

מעבר לשפיץ

מייקל פלפס הוא השחיין מספר אחד בהיסטוריה. הוא שובר שיאים, אבל הישראלי מאמין שמדובר בבגד הים החדש שלו ואפילו מאמין שהסינים קיצרו את הברכה. רק שאחינו שוכחים שלפני 4 שנים, עם בגד ים אחר ופחות מתוחכם, לקח מייקל פלפס בהיותו בן 19, חמש מדליות זהב. עכשיו שכולם מדברים על הדיאטה המטורפת שלו שכוללת 12,000 קלוריות ביום (רובם זבל נכון, אבל אחרי הכול הוא אמריקאי) הישראלי ברחוב מדבר על סטרואידים. הכול שטויות ואני מדבר כשחיין בעבר. שחיה היא ענף הספורט הקשה ביותר שיש וגם שחיין ישראלי ממוצע שוחה ביום למעלה מ-10 קילומטרים בשני אימונים (בוקר ואחה"צ) ובאמצע עוד שעתיים של אימוני כושר. באימון שכזה שחיין שורף כל כך הרבה קלוריות שקשה לתפוס את עוצמת הרעב אחר כך. כשהייתי שחיין אכלתי 8,000-10,000 קלוריות ביום ומשקל הגוף שלי מעולם לא עלה את 60 הקילוגרמים. שרירים שורפים קלוריות גם במנוחה, ולאלו שחושבים שמייקל פלפס הוא מקלון, דעו ששרירים של שחיין הם שונים משרירים של אצן למרחקים קצרים או של בודי-בילדר. הם אמורים להיות ארוכים וגמישים, ולא מנופחים. עם צורת האימון של שחיין, סטרואידים יהרגו אותו (חד משמעית). פלפס נולד עם כישרון שאותו הוא מטפח בעבודה קשה, ובעזרת המאמן הטוב ביותר שיש ותאמינו לי שעשרות לבורנטים מסתובבים סביבו עם מבחנות והשתן שלו מככב בכל מעבדה באולימפיאדה, ו... כלום! הבן אדם נקי. אז לכל אלו שיושבים מול הטלוויזיה עם פחית בירה, מגרבצים ומנשנשים עוד נגלה של פיצוחים: בבקשה, קצת כבוד. מדובר בשחיין שלקח את הכישרון שלו ובעבודה קשה תוך ויתור על רוב הנאות החיים (לא נשאר זמן או כוח) הביא את עצמו לפסגת הספורט העולמי בדיוק בזמן, לא סטרואידים, לא בריכה קצרה ולא שטויות.
(למרק שפיץ היהודי היקר, תודה על כי למרות הכוכב העולה של מייקל פלפס, תמשיך להיות אליל ילדותינו. דווקא אהבנו את בגד הים שלך...)
 

סרטים

ואיך אפשר לסיים בלי איזה חיוך קטן על השפתיים, זה שכולם מנסים למחוק בכל כך הרבה מאמץ: http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית

פורנזי, פירנצה

הקרובים לי מאמינים שאני סובלת מ"תסמונת ירושלים". מי שלא שמע, יכול להציץ בוויקיפדיה. שם מתוארת ההפרעה כפסיכוזה (טירוף) בעלת אלמנטים דתיים התוקפת מבקרים בעיר הקודש, ובד"כ נסוגה עם עזיבת העיר. למרות שהתקפים דומים נרשמו אצל מבקרים בערים קדושות אחרות -רומא, מכה- התסמונת הירושלמית מפורסמת יותר, פוגעת ביהודים ובנוצרים כאחד ואחראית לאשפוזים רבים. במקרה הספציפי שלי, נמנים בין יתר סימני הטירוף גם פחד בלתי מוסבר מאי-מציאת חניה, קללות עסיסיות לנהגים פרועים בסמטאות צרות, גרבת גרביים ארוכים גם בקיץ (בתפקיד "האלמנט הדתי") ותיאבון חולני לאיברים פנימיים של בעלי חיים... הנמכרים בפיתה או בצלחת ברחוב אגריפס הסמוך לשוק מחנה יהודה.
תסמונת ירושלים היא מחלה פסיכו-סומאטית, כמו גם תסמונת פאריז (לה רגישים במיוחד התיירים היפניים). ויש עוד אחת: תסמונת פירנצה או Stendhal syndrome, הגורמת להאצת קצב הלב, סחרחורת, בלבול והזיות בעקבות חשיפה פתאומית למנות גדולות של יופי (יצירות אומנות, ארכיטקטורה או טבע). עונת החופש מסוכנת במיוחד לרגישים, ולכן עלינו להכיר תודה לכל מי שעוסק בפעולות מנע ומשתדל לכער את הסביבה- הן בבניית מפלצות אורבאניות מסחריות ששוברות את הרמונית הערים העתיקות, הן בקביעת שלטי חוצות לאורך הדרכים הפסטוראליות, ועד לשרבוט גרפיטי על כל משטח פנוי.
מי שביקר ביולי-אוגוסט בפירנצה יתכן נחסך ממנו הלם היופי הודות להצפה התיירותית המסורתית. אבל, יש סיבות רבות להגיע לעיר גם במועדים אחרים. אחת מהן היא ידע שמתפתח ונאגר באוניברסיטה המקומית.

הולדת האינטרנט כגוף מסחרי והפיתוח של טכנולוגיות יותר ויותר מתוחכמות לצרכן הדיגיטאלי, הובילו ליצירת הזדמנויות חדשות לפשע ולאתגרים חדשים לגופי אכיפת החוק. אותן טכנולוגיות גם מציעות כלים חדשים לחקר מדעי של ראיות.
בטלקומוניקציה, תחום ה-VoIP מעלה אתגרים משמעותיים לירוט שיחות ומעקב נתיב ההתקשרות. מערכות המידע מתחילות להגיע לגדלים מדהימים והאתגר של קישור מידע רלוונטי ממקור אחד לשני ידרוש כלים חדשים ומתוחכמים. מכשירי מולטימדיה לצרכן, במיוחד מצלמות ומצלמות וידיאו, הופכים כל פעם יותר לאמצעי יצירת תוכן בלתי חוקי.
בו זמנית, חיפוש המידע המדעי וחקר הראיות בזירת הפשע הולך ונכנס לטכניקות דיגיטאליות, ומעלה שאלות של אמינות ושלמות הראיות.
בשנה שעברה פרסם צוות משולב של אוניברסיטת פירנצה ואוניברסיטת סיינה (Mondaini, Caldelli, Piva, Barni, & Cappellini) עבודה שתיארה שיטה חדישה לאיתור זיופים בסרטי וידיאו דיגיטאליים באמצעות תבניות רעש החיישנים. רעש תבניתי במצלמות הינו מאפיין סטוקָסטי בעל תדירות גבוהה של חיישני הדמיה. איתור הפריימים המזויפים בסרטי ווידיאו נקבע על ידי השוואת הקורלציה שבין הרעש בפריים עצמו, לרעש התבנית הרפרנטית, עם סף אמפירי. אותה תבנית רפרנטית נוצרת למען זיהוי המצלמה ואימות קובץ הווידיאו. התבנית נבנית מעצמה, כלומר היא נוצרת על ידי רצף הוידיאו במהלך התפתחות הזמן, עם טכניקה מיושמת לכל פריים וקביעת ממוצע הרעש שהתקבל בכל פריים. השיטה היא בחלקה שינוי של מערכת קיימת ששמשה לתמונות סטטיות, והוכחה כמוצלחת גם בקובצי וידיאו שעברו דחיסת MPEG או אינטרפולציית הפריימים ( Frame Interpolation הוא תהליך יצירת פריימים בוידיאו מתוך שני פריימים שאינם עוקבים, באמצעות המידע שבשני פריימים עוקבים בוידיאו מקודד. האינטרפולציה מגבירה את יחס הפריימים בוידיאו מקודד בעת הדה-קידוד)

בימינו גם המכשירים הסלולאריים נחשבים להתקני לווין לציוד המחשוב, ניתן לעשות בהם שימוש פלילי ובראיות על גביהם ניתן לחבל. קודם דיברנו על זיהוי זיופים בסרטי וידיאו, אך גם הפצה ללא רשות של סרטים כתוכן סלולארי מהווה עבירה פלילית. ספקיות התוכן מחפשות דרכים חדשות לטרפד את ההפצה הבלתי חוקית. חוקרים בחברה בשם Cinea (ממשפחת דולבי) עובדים היום על מערכת המטביעה חותמת דיגיטאלית ייחודית ("forensic watermark") לאחר ההורדה. החותמת מכילה חלקי מידע בלתי נראים המאפשרים לספקי התוכן לעקוב אחר מקור של וידיאו (לטלפון הסולארי או להתקן ששימש להורדתו). המטרה היא להרתיע אנשים מלהפיץ בהרחבה סרטים שהורדו וגם שתהיה שיטה למצוא ולהעניש את המפיצים וידיאו באופן בלתי חוקי.
הטבעת סימני מים היא סוג של סטגנוגרפיה (כתב סתרים). היישומים הסטגנוגרפים (*) מחביאים מידע במדיה אחרת, תמימה לעין. תוצאות הסטגנוגרפה הממוחשבת יכולות "להתחפש" לסוגים אחרים של קבצים או מידע, ולהיות מוסתרות בסוגים שונים של מצעי מידע ומדיה, או אפילו מוסתרות בתעבורת הרשת או במקום כלשהו בדיסק. רק הדמיון מגביל אותנו בהעלאת הסוגים השונים של מידע ודאטה שניתן לנצל על מנת להחביא מידע. במשך שנים רבות החבאת המידע כבש את דמיון החוקרים. החתימה באמצעות סימן מים דיגיטאליים וטכניקות סטגנוגרפיות מהוות אתגר מעניין לחקירות פורנזיות דיגיטאליות מפני שבאמצעותם יכול המידע לעבור בקלות דרך פיירוולים מבלי שתתגלה. חקר טכניקות ניתוח סטגנוגרפי מסייע בגילוי המידע המוסתר וגם מובילה לפיתוח שיטות משופרות להסתרת מידע.
הדרך הנפוצה ביותר להרתיע מפני הפצה בלתי חוקית של מוזיקה וסרטים היא היום דרך טכנולוגיית DRM או Digital Rights Management, עם פקודות מוטמעות בקבצים המגבילים את השימוש שלהם. למשל, שירים שנרכשו מחנות ה-iTunes של אפל, ניתנים לנגינה רק על גבי ה-iPod, נגן MP3 של אפל ומספר מחשבים מורשים, הודות למערכת DRM בשם FairPlay. למערכת יצא שם רע, איש לא אוהב לשלם על מוצר עם אופציות מעטות ליהנות ממנו. לטכנולוגית הטבעת חתימה מסוג סימן מים דיגיטאלי יש פוטנציאל להיות פחות מגבילה. המגבלות של ה-DRM נוצרו לא כדי למנוע מן המשתמש לעשות 4 או 5 עותקים מהשיר שהוא קנה, אלא כדי למנוע מגנבי זכויות לבצע מיליוני עותקים. מאידך, סימון המים יכול לאפשר מעבר תוכן מהתקן להתקן כדי להעביר עותקים לחברים. הרי אם קבוצת חברים תצפה באותו סרט כל אחד במכשיר שלו, איש לא יידע שסימן המים נמצא בו, איש לא יפריע להם. אבל, כאשר יימצאו על גבי האינטרנט אלפי עותקים של סרט שישא את סימן המים של אדם אחד, יהיה את מי לחפש ולתבוע.
הטבעתו של סימן מים פורנזי הינה משימה חישובית עזה. יש צורך לשנות פיקסלים בוידיאו על מנת לצור את הסימן ורצוי כי שינויים אלו יהיו בלתי נראים. יש צורך בניתוח של כל סצנה על מנת לקבוע אילו פיקסלים ישונו. המשימה העיקרית של הפיתוח העכשווי היא לצור מערכת שתוכל להטביע את סימני המים באמצעות כוח העיבוד המועט של מכשירים כמו טלפונים ניידים.

* בעמוד http://www.jjtc.com/Steganography/toolmatrix.htm קיימת רשימת כלים סטגנוגרפים המיועדים למערכות הפעלה שונות. (ביניהם גם אחד של בחור מרעננה שהכרנו פעם)

פ.ג.