"It’s the friends you can call up at four a.m. that matter."
"החברים שאפשר להזעיק בארבע בבוקר, הם אלה הנחשבים"
Marlene Dietrich
גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.3 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS
תודות
תודה לכל המתנדבים הרבים שתרמו מזמנם להצלת חיים והשתתפו במבצע דיגום מח עצם שהתקיים ביום רביעי השבוע.
תודה לכל המצלצלים, כותבים ומברכים על אזכור ה-BOS שלנו בבלוג היוקרתי של TechRepublic השבוע.
מה כבר אפשר לומר שעוד לא נאמר, אחרי שמידע אישי של חצי ממלכה בריטית על גבי דיסקים הולך לאיבוד, מנכ"ל רשות המיסים מתפטר וראש הממשלה נאלץ להתנצל בפומבי? הנתונים המסווגים, מספרי תעודות זהות וחשבונות בנק של 7.25 מיליון משפחות אנגליות נמצאים כרגע במקום ובידיים בלתי ידועים. אכן, אתמול יום ד' התקשורת הפיצה את הידיעה, אך האובדן עצמו התרחש כבר לפני כשלושה שבועות, כאשר הדיסקים נשלחו לחקירה. מישהו עוד קיווה שבינתיים שני הדיסקים הקשיחים העמוסים עוד ימצאו איפשהו...
עורכי הדין של חברת SanDisk מוצאים את עצמם לאחרונה עמוסי עבודה: החברה תובעת 25 חברות -כולל את LG הקוריאנית- על הפרת הפטנטים במוצרי פלאש ניידים במוצרים שונים, כולל נגני MP3 והתקני USB. בנוסף, תובעת החברה את ועדת המסחר הבינלאומי של ארה"ב, על כי התירה יבוא לארה"ב של מוצרים המפרים חמישה מתוך הפטנטים אשר בבעלותה. במידה והתובעת תזכה, הדבר כמובן ישפיע על המחירים והזמינות של מוצרי החברות הנתבעות. אגב, התביעה גם נוגעת ליצרני כרטיסי קומפקט פלאש, כרטיסי מולטימדיה ועוד מוצרי אחסון פלאש המשמשים למצלמות, טלפונים ניידים וגדג'טים אחרים, וכולל חברות בכל העולם, כגון Acer, Kingston ועוד.
ולעניינינו, בשבוע שעבר הכריזה סאנדיסק על SSD (כונן זיכרון במצב מוצק) בנפחים של 6 או- 8GB ממנו ניתן יהיה לעשות BOOT למערכת הפעלה של מחשב אישי. המוצר מגיע בפורמט מיני-קארד PCI Express ועובד במקביל לדיסק הקשיח ב-PC. שמו "Vaulter" ולא רק מיועד להיות CACHE לדיסק הקשיח. הוא יוכל לעבוד יחד עם הדיסק הקשיח של המחשב, כדי לאחסן וכדי לשגר את מערכת ההפעלה ויישומים נבחרים. צפוי שתוכנות אלו תעלנה בזמן קצר יותר מאשר במערכות המחזיקות דיסקים קשיחים בלבד. לשמחתנו, מסתבר שהכרטיסים לא יהיו מוגבלים לוויסטה בלבד. חברה שתטמיע אותו כ-OEM במחשבי PC או במחשבים נישאים תוכל לשלוט במיקום ובתפקידים של המוצר. באופן כללי, הוא אמור לשפר את הביצועים של מערכת ההפעלה והיישומים במובן של מהירות. זאת, מפני שתיהנה נחוצות פחות פעולות גישה לדיסק הקשיח בזמן העבודה. השילוב אמור להפוך את הדיסק הקשיח להתקן של אחסון כמותי בעיקר. עם יציאת אב הטיפוס של ה-Vaulter טוען היצרן כי שילוב בין מודול מבוסס פלאש, לדיסק קשיח ישפר את הנאתנו מתגובות מהירות יותר של המחשב. ההפעלה המקבילה תהווה יתרון למשתמשי PC, למשל בגישה להרבה קבצים קטנים לביצוע פעולות חוזרות ונשנות, כגון פתיחת יישומים, אך גם בהתנהגות בלתי צפויה כמו בגישה חד פעמית מאתרי אינטרנט, שם המוצר יתפקד כ-cache מסורתי של גישה לקבצים וגם כ-BOOT למערכת ההפעלה ול- code store של היישומים. Vaulter יימכר למחשבי PC וחברות OEM של נישאים בתחילת 2008, ואת המוצרים המלאים נראה בשוק בחצי השני של השנה. עם זאת, עדיין לא הוכרז דבר בנושא מחירים.
יש לציין כי קיימות גישות שונות של שילוב יחידות פלאש למחשבים אישיים. למשל, טכנולוגית ה-Robson של אינטל, המרכיבה cache מסוג פלאש על גבי לוח אם של PC. מוצר זה של אינטל מכונה היום Turbo Memory ומכיל מודולים של 512MB ו 1GB והינו גם PCI Express mini plug-in module, מרכיב אופציונאלי של מערכות מחשב נישאות מבוססות Centrino (מרכיב של מחשבים נישאים ולא של שולחניים). אבל ה-רובסון עובד עם טכנולוגיות Ready Drive של וויסטה ולא יוכל להשפיע על מערכות הפעלה אחרות. הוא גם לא זה המאחסן את מערכת ההפעלה.
לאינטל יש גם את כונן הפלאש Z-U130 למחשבים אישיים. הקיבולת המרבית של זה היא של 4GB ויתכן וניתן יהיה להביא אותו יום אחד ליכולת אחסון של מערכת הפעלה. הברית לאחסון היברידי היא קבוצה מורכבת מהיטאצ'י פוג'יטסו, סמסונג וטושיבה, ומתכננת flash caches מובנים על גבי כרטיסי בקר של דיסקים קשיחים מסתובבים, לכרטיסים קיבולת של עד 4GB. הכרטיס מהווה כאן אמצעי לגישה מהירה למידע המאוחסן על גבי הדיסק הקשיח, אך עד כה לא צוינה אפשרות של אחסון מערכת ההפעלה בכרטיס.
פלאש לארגונים
חברת BitMicro חשפה השבוע כונן מבוסס פלאש המיועד לשוק הארגוני, בקיבולות של עד 1.6TB, בפורמט 3.5 אינץ' ותמיכה בפייבר צ'אנל של 4Gbits/sec. ה-E-Disk Altima תוכנן ליישומי רוחב פס גדול, כגון וידיאו סטרימינג, הדמיה רפואית, אחסון כמותי וטרנסאקציות מקוונות. היצרן מדווח על מהירות העברת נתונים של יותר מ-230MB לשנייה, ו-55,000 פעולות I/O (קריאה/כתיבה) לשנייה. לצורך השוואה, דיסקים קשיחים מסתובבים מגיעים לסביבות של 400 פעולות קריאה/כתיבה לשנייה, אך כידוע, מהירות זה לא הכל. המוצר יימצא בשווקים לקראת הרבעון השני של 2008, למרות שעדיין אין כל רמז למחיר הצפוי.
"מחשבים הן מכונות מרושעות, מתועבות. הן חכמות יותר ממה שהן נראות, ואוהבות להתעסק איתנו, האנשים הפחותים. זו הסיבה בגללה הן בוחרות את הרגעים הגרועים ביותר להתרסק, והדיסק הקשיח הוא המקום המועדף שלהן לכך, תוך גרימת פאניקה. קרא הלאה, לוחם המידע, ולמד כיצד לשחוט את דרקון שודד המידע שבתוך מחשבך."
"Computers are evil, vile machines. They’re smarter than they let on, and they like to mess with us lesser humans. That’s why they pick the absolute worst times to crash, and the hard drive is where they like to do it, making you panic. Read on, data warrior, and learn how to slay the data-thieving dragon within your computer. " - Mike Hickey
הדבר הראשון שעלינו לברר הוא אם באמת יש לנו בעיה. קריסת דיסק קשיח במחשב דומה להתקף לב: לפעמים חשים סימני מחלה כוזבים, אך לפעמים הם קטלניים. ולכן רצוי לעבור על הרשימה הבאה לאימות חומרתם. 1. אם מקבלים שגיאה באתחול, אפשר תמיד לכבות את המחשב, להירגע למשך דקה, אולי לשתות כוס קפה. חום יכול להוות בעיה אמיתית במחשבים, במיוחד בסביבות רוויות אבק (בדקו את החלק האחורי של המחשב, היכן שאסור למנקה לגעת). נקה פתחי אוורור, בדוק תקינות מאווררים, תן למחשב להתקרר ונסה שנית. 2. אם עדיין המחשב לא עולה, נסה לאתחל מתוך תקליטור אתחול. לאלה יש בדרך כלל כלים המספקים מידע על הדיסק הקשיח. אם המחשב אכן מצליח לאתחל מתוך התקליטור, נסה לגשת לדיסק הקשיח ולגבות ממנו את הקבצים החשובים לפני כל דבר אחר. אין לנסות להפעיל את כלי ה-"repair" של ווינדווס או את ה-"Disk Utility" במערכת הפעלה OS X. כלים בסיסיים אלו יבדקו אם קיימות בעיות בחומרה או במבנה הדיסק הקשיח. היישומים הללו מניבים דיווח, אשר אמור לספק מידע על קיום או היעדרות תקלה בחומרה. הם גם נוהגים לשאול "האם לנסות לתקן?" לפעמים, כאשר אנו פוקדים על יישומים אלו לתקן, זה עובד, בהרבה מקרים זה לא רק לא עובד אלא גם גורם נזק לא קטן. כאשר מאתחלים את המחשב חשוב לנטרל את רעשי הסביבה ולהקשיב לצלילים הבוקעים מהקופסה. כל רעש או רחש של "שריקה", "טחינה" או "טקטוק" הוא סימן לדאגה. מדובר בתקלת חומרה, וחל איסור מוחלט להמשיך ולהתעסק במחשב עד אשר ייבדק על ידי מעבדה. כל הפעלה נוספת, כל השמעה של הרעש הולך ומגביר את הנזק, הולך ומוחק יותר ויותר מידע. יש לשים לב לריחות - "חשמל שרוף" (O3) - כלומר קצר, או סתם ריח של חום גבוהה. היה ולא נשמעו צלילים, אפילו קלושים, ואין ריחות חשודים, אפשר תמיד לפתוח את מארז המחשב ולשלוף את הדיסק הקשיח. רעיון לא רע הוא לנסות להתקין אותו כדיסק משני במחשב אחר (של חבר או בן משפחה, אולי). אם זה עובד, ניתנת לנו כאן הזדמנות פז להעביר את תוכן הדיסק לדיסק חיצוני. לחלופין, זו הזדמנות פז ליצור Image, עותק טהור של הדיסק כולו. את ה-Image יש ליצור ללא כל התקנת תוכנה על הדיסק (מסוג Ghost, למשל). זכרו: חל איסור חמור להתקין ולהפעיל תוכנות מסחריות להצלת נתונים. כל התקנה יכולה לדרוס קבצים חשובים שלא יהיו זמינים מאוחר יותר, גם במקרה שהפעולה תצליח. במידה והתקנת הדיסק במחשב אחר לא הצליח, יש אינסוף כישופים שמסתובבים מפה לאוזן ומאתר לאתר ברשת ובדרך כלל גורמים ליותר נזק מתועלת: להכניס את הדיסק לשקית הרמטית ולהכניס ללילה בפריזר (למבקר השנון בתערוכת FISCOM שהאמין שבכך מגלה לנו סוד כמוס, תודה אבל לא), להפעיל את הדיסק בתנוחה אחרת (אנכית במקום אופקית, או להיפך - חס וחלילה!), ואת השאר אנו בכלל מתביישים לציין, כי אתר זה פתוח גם לצעירים מתחת לגיל 18... כמובן, למי שבידו גיבויים טובים ועדכניים אין סיבה לדאגה. אפשר תמיד לרכוש דיסק קשיח חדש, להתקין את מערכת ההפעלה ואת התוכנות (החוקיות, כמובן) ולהעלות את הגיבויים האחרונים. אבל כולנו אנושיים, ובני אדם לא תמיד זוכרים או יש להם זמן לבצע גיבויים תכופים. אחרי פעם אחת שעוברים את מסע הייסורים של קריסת דיסק, אנחנו בדרך כלל נעשים פתאום אחראיים יותר, מתקינים תוכנה לגיבוי אוטומטיומבטיחים לעצמנו שקט בעתיד. לצערנו, כל מחשב ימות, כל דיסק יחוג אל מותו מהר יותר או פחות, עם סימנים מקדימים או בלי. וכאשר זה ייקרה, בדרך כלל יהיה בו מידע יקר לנו. חשוב שנהיה מוכנים לאותו יום גורלי.
"טכנולוגיית אחסון המידע של היום אינן מסוגלות לספק את הצרכים של אחסון לטווח ארוך של החוקרים. זו טרגדיה לאנושות". מייקל תומס.
הטכנולוגיות לאחסון מידע ממשיכות להתפתח כל הזמן, על מנת לנסות ולספק את הדרישה הגוברת בהתמדה לכמויות אחסון פרטיים וארגוניים. השנה הוערך כי לקראת 2010 רק המשתמשים הפרטיים ייצרו כ-70% מן המידע הדיגיטאלי העולמי. מדענים מדווחים כי פרויקט מחקר בודד יכול לצור כחצי טרה בייט של מידע באחסון. בשנה שעברה נוצרו 161 מיליארד גיגה-בייטים של מידע חדש, שאם היינו מדפיסים אותם בספרים, היינו יכולים לערום שני מגדלי ספרים בגובה זהה למרחק שבין כדור הארץ לשמש. למזלנו, לא כל המידע נכנס לארכיונים, חלק ממנו זמני ונמחק, אבל עדיין נשאר המידע שאנשים מאמינים כי חשוב לשמור, ואותו שומרים בדיסקים קשיחים, שהם המצע המסחרי האמין והפופולארי ביותר היום. אכן, דיסק קשיח הוא מצע זמין שמכירו יורד בהתמדה. למרות שבשנת 1989 ניבא ביל גייטס (ולא שוכחים לו!) כי קיבולת הדיסק הקשיח לעולם לא תעבור את ה-40MB, טכנולוגיות הדיסקים הקשיחים השתפרו ובעקבות השיפורים הללו חלה התפוצצות בגדילת הקיבולת שלהם. רק השנה צפוי כי בעולם יצולמו מעל 200 מיליארד תמונות דיגיטאליות. כל אחד מאיתנו גם יכול להרגיש הן במחשב האישי שלו והן ברשת הארגונית, כיצד נפח המידע גדל מיום ליום. דוגמא נוספת הם הוידיאו-בלוגים ההולכים ומתרבים. כל תוכן המידע הזה צריך שייוצרו, יערכו ויאחסנו אותו. והתוצאה הסופית היא יותר ויותר דרישה לאחסון.חסון. במידה ועקומת גידול נפח המידע העולמי תמשיך באותה מגמה גם בעתיד, תוך שלוש שנים מהיום, סך כל המידע הדיגיטאלי בעולם יוכל למלא 72 מגדלי ספרים שיגיעו מכאן ועד השמש. כמובן שקיימות בעיות טכניות הקשורות לדיסקים הקשיחים. הבעיות הללו מעסיקות אותנו בצ'יף ואת יצרני הדיסקים, כל הזמן. היצרנים מתמקדים בפתירת הבעיות הקשורות לנפח פיזי, צריכת אנרגיה, קיבולת ואורך חיים. חוות אחסון מידע גדולות דורשות מיליוני דיסקים כדי להפעיל את האינטרנט. הדיסקים העכשוויים (3.5 אינץ') צורכים בחוות כמויות אדירות של מקום וחשמל. השמועה אומרת כי אחת הסיבות לבעיות של הפסקות חשמל התדירות בקליפורניה לפני כמה חודשים הייתה בעצם צריכת החשמל של אחת מחוות השרתים הגדולות. חוות אלו גם סובלות מתקלות אצל דיסק אחד או שניים כל יום, כאשר אורך החיים הצפוי לכל דיסק נע בין 3 ל-7 שנים. התקלות בדיסקים מהוות גם דאגה למשתמש הממוצע, ולעיתים קרובות מסתימות באובדן של מידע חשוב. סוגיה נוספת היא זו של הגבולות הפיזיים לאחסון מידע על גבי מצעים מגנטיים, עליה כתבנו כאן רבות בעבר. כל הבעיות הללו מעוררות מחשבה לגבי צורות חדשות של אחסון מידע. ונראה כי אחת האפשרויות היותר טובות יהיה האחסון ההולוגרפי. הדיסקים הקשיחים מאפשרים אחסון מידע על גבי שטח הפנים של הפלאטות, בעוד הטכנולוגיות ההולוגראפיות מבצעות אחסון בכל נפח המצע. המצעים ההולוגרפים ישתמשו בקרני לייזר (שתיים או יותר) בשילוב כדי לקרוא ולכתוב מידע אל תוך נפח המצע. כתיבה תלת ממדית זאת תאפשר קיבולות עם גבולות תיאורטיים באזור ה-40,000 טרה-ביטים לסנטימטר מעוקב. שיטות האחסון ההולוגראפיות עשויות להיות גם מהירות, זולות ואמינות יותר. הדיסקים הקשיחים של היום הולכים ונהיים איטיים יותר ככול שהם מכילים יותר מידע. זמן הקריאה והכתיבה הופך לרלוונטי במיוחד כאשר עלינו להעביר את כל תוכן הדיסק לדיסק חדש, למשל במקרה של תקלה. היום, קצב העברת המידע המהיר ביותר בדיסקים קשיחים נמצא בסביבות ה-300MB לשנייה, בעוד שדיסקים הולוגראפיים יוכלו להתפאר בקצב העברה של כ-1,000,000 MB לשנייה. בנוסף, התקלות בדיסקים עשויות להפוך לאירועים נדירים יותר, כאשר אורך החיים של הדיסקים ההולוגרפים יגיע לכ-100 שנה. קפיצה משמעותית זו באורך חיים של מצעי המידע תתרחש הודות לצמצום החלקים המכאניים בכוננים - אותם רכיבים נמצאים בדיסק הקשיח הרגיל בקרבה הדוקה ביניהם ואותם דיסקים מסתובבים במהירויות גבוהות. אף על פי שהדיסקים ההולוגרפים משתמשים רק בקרני לייזר -שאינם רגישים לתקלות מכאניות- אנו, האופסימיסטים צופים סוגים חדשים של תקלות. "נחייה ונראה..."
Bernard Shaw Shaw מצוטט באתר החברה של מייקל תומס, באומרו "כל האמיתות הגדולות מתחילות כחילולי הקודש". כך הוא מנסה להסביר את יהירותו לגבי הדבר הגדול הבא: טכנולוגיות אופטיות חדשות לאחסון מידע (אטומיות הולוגראפיות) שעשויות לדבריו לשים את האחסון המגנטי בכיס הקטן בקרוב. תומס עצמו היה אחד החלוצים בפיתוח טכנולוגיות מגנטיות, אך היום הוא עמוס כרימון ברעיונות מהפכניים שיבטיחו הגדלה לאין שיעור של קיבולת אחסון המידע בשנים הבאות. על פי תומס, כל הפיתוחים האחרונים של IBM בשטח ה-spintronics יגבירו את החום הנפלט מן המכשירים ואת צריכת האנרגיה של אותם ההתקנים שייבנו. בנוסף, יהיה צורך בפתרונות מיוחדים כדי למנוע מן השדות המגנטיים הפרעות למכשירים אלקטרוניים אחרים אשר במעגל. תומס מדווח כי רוחב הפס באחסון האטומי הולוגרפי של תמונות הוא 400,000 פעם יותר מהיר מאשר רוחבי הפס לעיבוד טקסט בינארי בהם משתמשים היום בטכנולוגיות אחסון. בחזונו הוא צפה כי ביום שכונני פלאש יעלו 9 דולר לגיגה בייט כנגד חצי דולר לגיגה-בייט בדיסק קשיח, ועדיין התקליטורים (Blu-Ray / HD-DVD) ימכרו בכ-0.012 דולר לגיגה בייט, כבר ניתן יהיה להשיג מצעי אחסון הולוגרפי W WORM (כמו של חברת InPhase) בכ-חצי דולר לגיגה, וכוננים אטומיים הולוגרפיים במחיר של....0.0004 דולר לגיגה בייט!
הפטנטים שנרשמו בארה"ב באותו נושא, מגנים על שיטה חדשה וייחודית של ראש קורא כותב מוטמע מבוסס מוליך למחצה ללא מגע. הראש הקורא-כותב ישתמש בפוטונים UV שמקורם בקרן לייזר אולטרה סגול/כחול עמוק, המועברים דרך עדשת נושא לאחסון ולאחזור מידע אל ומ-דיסק אופטי אטומי הולוגרפי פרו-אלקטרי לכתיבה חוזרת עד אינסוף (להזכירנו, שבאחסון בפלאש מספר פעולות השכתוב, מוגבל). ניתן יהיה להשתמש בדיודות של הלייזר האולטרה סגול והמתמרים של שדות חשמליים בראש הקורא כותב המוטמע בכל קומבינציה או
לגבי צפיפות באחסון, ה-SuperParamagnetic Limit (מספר הביטים המרבי ליחידת שטח שניתן לדחוס על גבי התקן אחסון מגנטי שמיוצר באופן מסחרי), הינו היום של 50 טרה-ביטים לסנטימטר מרובע. כמובן, אל עף שהביטים המגנטיים נהיים קטנים יותר, יגיע יום ובו הם לא יצליחו עוד לשמור על מטענם. שינויי טמפרטורה מצמצמים את עוצמת האות והופכים את הביטים לבלתי יציבים.
רצף, על מנת לשלוט על המולקולות הכוללות תדירויות של פוטונים אולטרה סגולים וכחולים, ורמה של אנרגיה קוונטית, כמו גם וולטאג' (ננו או מיקרו כוח שדה חשמלי סטטי) וצפיפות השדות (תדירות). מתוכנן שהרווח בין הראש הקורא למצע יהיה בין 1 ל-15 מילימטר, וכך נוכל בעתיד לחסוך את הבעיות הנובעות היום מהרגישות למזהמים במצע או במארז כתוצאה ממרווח זעיר ועדין שקיימות בכוננים העכשוויים. עוד מתוכנן כי גרסת הראש המקובע של הכונן תוכל לעבוד במהירויות של 0.0001 אלפיות השנייה בחיפוש אחר המידע, ו-0.01 אלפיות השנייה ב-חביון, דבר שיוכל להבטיח מהירויות עברת מידע של טרה-ביטים לשנייה.
נאמר כי האחסון האטומי הולוגרפי יוכל לאחסן מידע בצפיפות של יותר מ-100,000 טרה-ביטים לסנטימטר מעוקב. כך שמכשיר אחסון בגודל של אייפוד-ננו או דיסק קשיח של 3.5 אינץ' יוכל לאחסן שירים שניתן יהיה לנגן למשך 300,000 שנה מבלי לחזור אפילו פעם אחת על כל שיר, או וידיאו באיכות של DVD >DVD כדי להקרין סרטים למשך 10,000 שנה ללא כל הקרנה חוזרת... הננוטכנולוגיה אטומית הולוגראפית לאחסון אופטי תשפר יישומים קיימים בצורה משמעותית. הצפי אומר כי על גבי דיסק אחד של 3.5 אינץ' עם קיבולת 10 טרהבייט נוכל להכניס משהו כמו 6,840 שעות בלתי מעובדות ובלתי דחוסות של וידיאו או טלוויזיה, או 2,100,000 צילומי רנטגן חזה, או כ-10 מיליון תמונות ברזולוציה גבוהה, או 30,000 ארונות של ארבע מגירות של מסמכים מודפסים, או 20,000 תקליטורי DVD WORM, ORM, או 4,000 תקליטורי בלו ריי WORM, או כל התוכן של מאה דיסקים קשיחים של 100GB כל אחד, או של 50 דיסקים הולוגראפיים מסוג InPhase.
וכדי לסכם ולפתוח את התיאבון, אלו הם היתרונות שעשויים להיות למצעים הננוטכנולוגיים של העתיד: - שיאנים בקיבולת, בהשוואה לכל מצע אנלוגי, דיגיטאלי או אופטי - במחיר הנמוך ביותר לכל יחידת קיבולת - שיאנים בצפיפות ביטים בהשוואה לכל התקן אחסון מידע - בעלי דרישות האנרגיה הנמוכות ביותר לגיגה בייט. - בעלי אורך חיי המדף בארכיון הארוכים ביותר בהשוואה לכל מצע אחסון אחר - בעלי התנאים והסיבולות הרחבות ביותר מבחינה סביבתית - הטכנולוגיה שלהם תהיה היחידה המסוגלת להשתדרג מפתרונות ננו למאקרו. - בעלות המצע הניתק לקריאה/כתיבה האמין ביותר - ננטכנולוגיה שתשתמש בצריבה ללא מגע, על מנת להגביר את האמינות - בעלי הפוטנציאל למעבר מידע בפס רחב הגבוה ביתר - יהיו המחליף הישיר של הדיסקים הקשיחים - המידע המאוחסן על גביהם לא יהיה רגיש להשמדה באמצעות אור שניתן לראות, אינפרה אדום או אולטרה סגול. - לא יושפעו על ידי קרינה קוסמית או (EMF (extreme high energy כגון זו המשתחררת מהתפרצויות בשמש, ולכן יהיו חסינים לקרינה קוסמית וגרעינית ומתאימים לשמש לצרכי חקירת כוכבי לכת אחרים.
השבוע, שוב רעדה האדמה בישראל. מטבע עיסוקנו בהתאוששות מאסון אנו מורגלים בנבירה במקורות הקשורים להתאוששות עסקים, מוסדות וארגונים, מתקלות ואסונות בכל סדר גודל וממקורות שונים. מדי פעם מקפיץ לנו הדפדפן גם הזהרות לגבי מוכנות אישית ומשפחתית למצבי חרום המצליחות להפר את שלוות הפרברים של כל ישראלי. גם אם אינך גר בקו התפר, קרוב לגבול, במובלעת או בעוטף עזה, שמע לטענות של סוכני הביטוח (אך קרא היטב לפני שאתה חותם) וטפח מעט את הצד הפרנואידי באישיותך. כדאי. כמי שמנהלים כבר שנים מלחמה עקרה נגד חברת ביטוח גדולה וחצופה, הבנו שהדרך הטובה ביותר להצחיק את אלוהים... היא לתכנן תוכניות. ביום הדין, איש לא יהיה שם מלבדך - כוחות ההצלה יאחרו, בביטוח הלאומי הכול יזחל, מבטחי המבנה והטובין יתקמצנו או יפנו אותך לאותיות הקטנות המשחררות אותם מאחריות. כפי שהזהיר אותנו מרפי הידוע - כל מה שיוכל להשתבש, ישתבש. מקרי אסון רבים משאירים מעט מאוד זמן להימלט בבטחה, וחשוב אז לקחת עמנו רק את הדברים הבסיסיים. רצוי שאחד הדברים הללו יהיה תיק קל ועמיד מים עם מספר פריטים חשובים. ובתכולה: ◄ תעודות זהות, מזומן, המחאות, כרטיסי אשראי, טלקרד, טלפון נייד ומטען. תמונות עדכניות של כל בני הבית וחיות המחמד. ◄ תרופות ו/או מרשמים. ◄ מפה ורשימת טלפונים מודפסת. עותקים של מסמכי בעלות וביטוח רכושך, מסמכים הקשורים למצב הבריאותי של בני המשפחה. ◄ מפתחות רזרביים לבית, לרכב, לכספת או למקומות אחסון אשר ברשותכם. ◄ רשימת מלאי עדכנית של כל רכושך, בכל חדר בבית, כולל דגם, מספר סידורי, תאריך ומקום רכישה ומחיר. והיות וכל התיק הזה מכיל מידע חיוני ומסווג, רצוי לשמור עליו במקום בטוח, או לחלק את המידע בצורה נבונה, או כמו שעשו בימי הסבים: לתפור אותו בבטנה של מעיל...
קזחסטאן
ענף התקשורת במכון היצוא הישראלי לשיתופי פעולה בינלאומיים וחברת גלובוס גייט גרופ, בשיתוף שגרירות ישראל בקזחסטן, מארגנים את ה"מפגש עסקי ראשון" לשיתוף פעולה של תעשיות התקשורת הישראלית והקזחית " אשר יתקיים בחודש נובמבר 2007, באל-מהטי, במעמד יו"ר סוכנות המידע והתקשורת הממשלתית ויו"ר קזח טלקום. באירוע משתתפות 20 חברות מהמובילות בשוק התקשורת בישראל. ביום הראשון נקבעו כ-200 פגישות אישיות בין החברות הישראליות לחברות הקזחיות וביום השני ביקורים ממוקדים במפעילים המקומיים. לפרטים נוספים: www.globus-gg.com
פינת התלונות
הבלתי נסבלים
Wikis רבים קמו ברשת העולמית. עד כדי כך נהיה הפופוליזם פופולארי, שיש אפילו חברות המגדירות את עצמן על פי תוכן הוויקיפדיה (דוגמא). ויש וויקי אחד המוקדש לבלתי נסבלים המפורסמים. תרגישו חופשיים להירשם ולהוסיף את המפורסמים המעצבנים אתכם במיוחד: http://dickipedia.org
יום יום אנו פוגשים טיפוסים בלתי נסבלים: נהגי מוניות ואוטובוסים שמדברים עם הנוסעים במקום להתמקד בנהיגה, שוטרים או מאבטחים שמשתעשעים בזמן משמרת, זוגות המתקוטטים בקולי קולות או לחלופין נמרחים באינטימיות מופגנת במקומות ציבוריים צפופים, ובעיקר -או כן!- אלא הבודקים את ה-SMSים שלהם בזמן שיחה אתכם... אם כבר נגענו בעולם הניידים, גם מי שמתקין רינגטון אקזוטי ומגדיר אותו בווליום גבוה מיוחד למטרות דאווין, מככב בין הבלתי נסבלים!. אולי לא פחות מן החברים שמתיישבים במסעדה ומניחים את הטלפון הסלולארי לצד הצלחת. או מאלה המשיבים לצלצול תוך ציון בקול רם של דרגתם/תואר אקדמי/תפקידם ("דר' אדיר שוקלמן, סגן מנהל, מדבר!").
אנצל את המקום שקיבלתי כאן ואמחה גם נגד: - היצרנים הקובעים שמות בלתי ניתנים לביטוי לדגמים שלהם. - חברות הבוחרות בשמות שכוללים סממנים "הייטקים" בצורת האות X, או בשכפול אותיות בלתי נחוץ (OO או LL למשל). - מי שמפרסם דגמים מעולים במחירים מיוחדים - אך בעת פנייה מסתבר שאין להם מלאי. - הספקים שמבטיחים "הכול כלול", ובחשבונית מגלים שהיה הכול כלול "חוץ מ...(רשימה ארוכה של סעיפים)".
וכעת ברצינות: לעיתים אני תוהה אם אני חייזר. תופעות והתנהגויות בלתי הגיוניות משאירים אותי מוכה תדהמה... למרות שאנשים מסביב מקבלים אותם כמובנים מעליהם (?!). קחו לדוגמא רופא בכיר ועתיר ניסיון מבית חולים ידוע, המבצע את אומנותו ביד גסה של סוחר בקר ומתייחס לפציינטים שלו בהרבה פחות התחשבות מאשר אותו סוחר לבהמות שלו. אחיות ומבקרים מזדמנים מפנים מבט הצידה, הביקורת נבלעת עם הרוק המריר. איש אינו יודע מתי הוא בעצמו יהיה זקוק לאותו איש, אז עדיף להם לשתוק.
עוד משהו, מבטיח שאחרון להיום. אני יודע שהגענו לעידן הפייסבוק, אבל בשבילנו, אנשי עסקים, הלינקד-אין לא מת. רציתי כאן להסכים קבל עם ועדה עם נתן מ-Venture Geek ואחרים המאמינים שאנשים המסתירים את רשימת אנשי הקשר שלהם ב-LinkedIn הם פשוט גסי רוח ובלתי מנומסים.!).
אם כן, הלא שעוד מעט חנוכה, בבתים, במקומות העבודה, בבתי הספר ובגנים יחלקו לנו סופגניות שמנמנות (שיעבירו לנו את השמנמנות שלהן, כמובן.) בכל טכס ידליקו נרות חנוכה צבעוניות. הלהבות הקטנות ירעדו ויפיצו אור ותקווה במציאות הכלכלית, הביטחונית והחברתית הקודרת. על אף כל הקלישאות של חגי ישראל הממוסדים, לנרות חנוכה יש חן וקסם שלא ניתן להתעלם מהם. אבל יש תושבים שלא יוכלו להתענג על האור הזה. הם כבדי הראייה והעיוורים בישראל. קיימת דרך בה נוכל לעזור להם.
ביום ראשון ה' חנוכה 9 בדצמבר 2007 ייתקיים מופע חנוכה, סי היימן יחד עם מקהלת כבדי הראייה והעיוורים מביאים אור גדול האירוע בחסות ראש עיריית פתח תקווה וארגון ליונס ישראל ויתקיים באולם שרת בפתח תקווה, רחוב חיים עוזר 8, ליד בניין העירייה (חנייה במקום) 19:45- 20:30 התכנסות וכיבוד קל 20:30 התחלת האירוע מחיר הכרטיס 100 ש"ח, תרומה לטיפול בעיוורון
האור הכה בפני באכזריות. התעוררתי במקום לא מוכר. לא הבנתי מיהם האנשים שמסתובבים לידי ומדוע הם מנסים לכופף לי את הזרוע. הבטתי סביבי. רק המחשב הנייד שלי ומצלמת הרשת המחוברת בקליפס אל מסכו נראו לי מוכרים איכשהו. בהדרגה שקע הערפל והמציאות סביבי התבהרה: אני חולה, מאושפז בבית החולים, מקבל טיפול כימותראפי אינטנסיבי, עכשיו בוקר, כנראה בסביבות השעה חמש ושלושים והגיע זמן "מציצת הדם היומית". האנשים "הרעים" הם הצוות הרפואי של המחלקה שמנסים לחבר את המבחנות הקטנות אל ה-PIC-LINE , (הצינורית שהושתלה לתוך הוריד שבזרועי השמאלית) ולשאוב ממנו כמה סנטימטרים מעוקבים של דם. אלו יועברו מיידית לבדיקה במעבדה. עד לביקור הרופאים כבר תהיינה התוצאות זמינות ולפיהן יקבע אם יהיה לי יום שקט (יחסית כמובן), או שאקבל עידוד ע"י עירוי של מנת דם או טסיות. טיפול הבוקר שכלל גם מדידת לחץ דם וחום הסתיים תוך דקות. האור כובה, החושך חזר והצוות יצא. נותרתי לבד, במיטה החשמלית הנוחה והמפנקת. הרמתי בלחיצת מקש את החלק הקדמי עד למצב של כמעט ישיבה. בניגוד למציאות המעורפלת אליה התעוררתי לפני פחות מרבע שעה, הייתי ערני לחלוטין, צלול וחד. החלטתי לצאת מהמיטה, להכין לעצמי כוס תה ("אחותי הצמודה" דאגה זה מכבר שיהיו בחדר כל האמצעים הדרושים) ולהדליק את המחשב. אם אתנהל מהר, אספיק לשמוע את החדשות של שש באמצעות תוכנת הרדיו הישראלי. הספקתי. החדשות היו חסרות טעם כצפוי. הדיווח על פצמ"רים בגבול הרצועה הרתיח אותי כתמיד, תחזית מזג האוויר הייתה משעממת. משונה היה בעיני הצורך לשמוע חדשות של שש בבוקר שאין להן שום קשר אלי או השפעה עלי. חיפשתי לעצמי תשובה לעניין והגעתי למסקנה שאני מרגיש צורך להיות מחובר, להיות בעניינים. זה כנראה בעל ערך באופן כלשהו ופשוט זרמתי עם זה. אחרי כוס התה שחממה לי את הבטן והעירוי המוקדם של דוא"ל (שהתקבל הודות לשת"פ יוצא הדופן עם משה), החלטתי להעביר את הזמן שנותר (כשעתיים) עד לארוחת הבוקר במיטה, בקריאת המוסף של עיתון סוף השבוע. גררתי את "בן זוגי לטנגו" אל פינתו הקבועה ליד המיטה וכשרציתי לסדר את הכריות (שתיים, ממולאות אויר ומקנות תחושה של ציפה במים) ראיתי את "השטיח". על כל המשטח הכחלחל של הכרית העליונה גליתי הדפס אומנותי יפהפה של קווי קשתות דקיקות בצבעי שחור ולבן, שזורות אלו באלו כאריג תחרה נדיר. בזהירות ובעדינות החדרתי דף מדפסת בין "השטיח" לבין אריג הכרית, העברתי והנחתי אותו על שולחן הכתיבה הקטן ליד המחשב. נשירת השיער שלי בעיצומה. מה שלא נשטף בחפיפת הראש נושר על הכרית בלילה ושערות שפמי נושרות לתוך פי. עכשיו הזמן לעשות מעשה. בקשתי שיזמינו לי סָפָּר. את השפם גילחתי בעצמי, מגחך תוך כדי כך על העובדה שאפילו המ"מ בטירונות, שהשקיע מאמצים גדולים, לא הצליח במה שהצליחה נשירת השיער. אפילו אחותי הצמודה אלי שנים רבות לא זכתה מעולם לראות אותי ללא שפם. גם אני, בפעם הראשונה בחיי הבוגרים רואה את עצמי ללא שפם. ראיתי מולי איש מעניין, לא בדיוק דומה למישהו שאני מכיר. בעשר הגיע הסָפָּר. מצויד ומיומן בכלים ובחיוך רחב. ספר שהוא מתנדב בבית החולים. שהוא מכיר את ההרגשה כי גם הוא בוגר טיפולים ונשירת שיער. הבטיח שהשיער צומח מחדש והציג בגאווה את זנב הסוס הארוך שלו. לא התרשמתי. מלבד זנב הסוס היה ראשו קירח לגמרי. תוך שלוש דקות נגזזו במָאָכֶלֶת חשמלית שאריות שערי ונאספו בקפדנות מן הרצפה, כולל דף המדפסת והשטיח שעליו. כשנותרתי לבדי, נכנסתי לשירותים על מנת להציץ במראה. האיש שמולי נראה לי מעניין עוד יותר ומוכר פחות.
כמו שכבר ציינתי בעבר, צרפת היא אלופת העולם בשביתות. חוקת היסוד הצרפתית, תוך רצון לסייע לאדם הקטן, נתנה כוח אדיר למיעוט ברוטאלי ולא ממש חכם. מערכת התחבורה הציבורית בשביתה ברוב רחבי צרפת (דווקא במקום מושבי, מרסיי, אין שביתה) ולא הייתי כותב עליה אלמלא נקלעתי לפאריס בימים אלו, בעיצומו של הטירוף. כדי להבין מה עוצמת שביתה בתחבורה הציבורית כדאי קודם להבין את גודלה של צרפת. פאריס העיר הגדולה בצרפת מרוחקת מרחק 900 קילומטר ממרסיי העיר השנייה בגודלה ו-700 קילומטר מליון (השלישית). אי לכך, המדינה תלויה ברשת רכבות מהירות (ה-TGV) רשת שמושבתת חלקית ויוצרת כאוס מוחלט. אבל זה כאין וכאפס לעומת הבלגאן שחוגג בפאריס עצמה. המטרו הפריסאי הוא אמצעי התחבורה העיקרי בתוך העיר, והרכבות הפרבריות הן עורק התחבורה המרכזי שמקשר את הפריפריה לעיר. השביתה משתקת קשות את העיר כולה: אין יוצא ואין בא. כמובן שיש מכוניות פרטיות אבל הללו נתקעות בפקקים באורך של 400 (ארבע מאות!) קילומטרים, שהופכים את הכניסה לעיר לבלתי אפשרית. אלו שכבר נכנסו לעיר, שגם כך מפוקקת עמוסה וחסרת מקומות חנייה, נתקעים בתוך העיר. אופניים זה נחמד אבל כל עמדות האופניים שהותקנו בעיר ריקות לחלוטין. בואו נעזוב את העובדה שלנסוע באופניים בטמפרטורה של 0-2 מעלות עם רוח קפואה ולרוב גם גשם, זה לא ממש תענוג. אף על פי, הפריסאים רוקנו את כל העמדות ולא תמצאו זוג אופניים פנוי לרפואה. אמהות וילדיהן אדומי האף (מהקור)רוכבים יחד על קורקינטים. בחורות עטופות במיטב אפנת המעילים והצעיפים האחרונה טסות בין המכוניות התקועות על גבי גלגיליות. וגם הסקייט-בורדים חזרו לאופנה. אבל הפעם הפריסאים בקריזה, 70% מהם מתנגדים לשביתה וזה דבר חדש. היום אפילו החלו הפגנות כנגד השביתה וזה כבר הישג. הסיבה לשביתה, פשוטה. בצרפת יש קבוצת עובדי מדינה (עובדי הרכבת, האופרה וחברות האנרגיה הממשלתיות) שזכו להטבות מיוחדות: יציאה לפנסיה בגיל מוקדם במיוחד. הממשלה רוצה "ליישר קו", העובדים לא. הממשלה האחרונה שניסתה זאת נאלצה להתמודד עם שיתוק טוטלי של המדינה למשך 3 שבועות ונסוגה עם הזנב בין הרגליים. הפעם המצב שונה, רוב הציבור תומך בממשלה, וגם זה דבר חדש. הממשלה גם מפעילה שריר, "אין מו"מ בלי חזרה לעבודה”. האיגודים הגדולים יודעים לקרוא את הכתובת על הקיר, מה גם שהנשיא הכול יכול לא אומר מילה וזה די מפחיד אותם. אבל האיגודים הקטנים והמיליטנטים יותר, מסרבים להבין מה קורה. הבעיה עם מו"מ היא החוקה המטומטמת של הצרפתים: כל אידיוט יכול להקים איגוד. לא מדובר בהכרח באיגוד מקצועי. כך למשל, שימו לב לפארסה הבאה: לתלמידי בתי הספר התיכוניים יש איגוד!! אין להם זכות בחירה, אין להם חובות אבל יש להם איגוד!! והאיגוד המטופש הזה לוקח חלק די אלים במאבק של הסטודנטים באוניברסיטאות (עוד סיפור מעניין בפני עצמו) לחסימת הגישה לקמפוסים (שרוב הסטודנטים מתנגדים לה) במסגרת שביתה אחרת. אבל נחזור לענייננו, התוצאה מסעיף זה בחוקה היא שהממשלה נאלצת לנהל משא ומתן על אותו נושא בו זמנית עם 8 איגודים. האחד מסכים, השני יכול לסרב וכל מגדל הקלפים קורס. בישראל ובמקומות אחרים יש איגודים מקצועיים (איגוד המאגד בעלי מקצוע בתחום מסוים) או איגודים מקומיים (איגודי עובדים של ארגון ספציפי). בצרפת אנשי מקצוע מסוג אחד מאוגדים ב-8 איגודים שונים! ושימו לב מה קורה לדמוקרטיה.. האיגוד הגדול ביותר שייך למפלגה הקומוניסטית, מפלגה, שפוליטית כמעט ולא נמצאת על המפה אבל בפועל מסוגלת באמצעות שליחיה באיגוד (ה- CGT) לשתק את המדינה. כרגע מושבתת התחבורה הציבורית בצרפת, וגם האוניברסיטאות. וכלום כולם מתנגדים לרפורמות של הממשלה. הסטודנטים, כמו בישראל, משוכנעים שמישהו מתייחס אליהם, או מתרגש מהם ומנסים להצדיק את קיומם באלימות שלא נשמעת טוב כשהיא פוגשת את אלות המשטרה הצרפתית - שלא ידועה ברכות או סבלנות יתרה. אבל ביום שלישי... תושבת כל המערכת הממשלתית וכל עובדי המדינה שלא מתנגדים לרפורמות במערכת הפנסיה, מתנגדים לכל שאר הרפורמות, ורוצים עוד כסף. הולך להיות בלגאן טוטאלי שיסתיים הפעם בניצחון של הממשלה, שעלול אפילו לייצר שינוי כלשהו בחוקה... וזה כמעט כמו בשביל היהודים לשכתב פרק בתנ"ך.
ובישראל
מבקר המדינה בדק 8 חברות ממשלתיות וגילה כי ל-28% מעובדי החברות הללו היו קרובי משפחה בחברה. זה אמנם לא חדש, אבל באמת הגיע הזמן לעשות משהו. ראשית, עם מנהלי כוח האדם שאפשרו מצב שכזה. שנית, לפרק את החמולות, דבר שיגרור שביתות כמובן (וזו גם הסיבה שאיש לא יעשה דבר). אבל הגיע הזמן להכניס קצת חוק לחברות הממשלתיות שבכל הזדמנות מכניסות לנו חוקן. שימו לב לשיאן החמולות, שהוא במקרה במקרה גם יו"ר ועד העובדים של רשות שדות התעופה ששובתת פעם פעמיים בשנה כמו שעון שוויצרי. לאיש, פנחס עידן שמו, יש 31 קרובי משפחה ברשות, מתוכם 19 קרובים מאוד מאוד. עכשיו תנסו להעמיד אותו לדין, נראה אתכם, יותר פשוט להעמיד לדין את צחי הנגבי על מינויים פוליטיים, כי אם צחי הנגבי ישבות, מי ירגיש? אבל אם משפחתו של מר עידן תשבות, אזי הרשות כולה בסכנת קריסה!
לבונים אתרי אינטרנט
גנבת רוחב פס היא מחלה בעיקר ישראלית. פירושה שמישהו מחליט שחבל על האנרגיה ובמקום למקם קובץ משלו, סרט וידאו או כל דבר אחר, הוא מקשר לאתר שלכם כך שאתם מספקים את רוחב הפס ולא מרוויחים מכך דבר שכן הצופה לא ייכנס לאתר שלכם, אלא אם הוא יבדוק את מאפייני הקובץ. פתרון אחד שמצאתי הוא: צרו קובץ טקסט באמצעות עורך טקסטים רגיל (notepad), והכניסו את הטקסט הבא:
שימו לב כמובן, שצריך לשנות את שם הדומיין ויתכן שגם את סיומות הקבצים. הקובץ אמור להיקרא htaccess. אבל יתכן שעל מערכת ההפעלה שלכם לא תוכלו לשנות את שמו, לכן העלו את הקובץ ושנו את שמו על השרת. שימו לב לנקודה לפני שם הקובץ. זה עוזר, אם כי לא במאת האחוזים.
סרטים פלוס
או קיי, אז התחלתי להתעצל, ועל מנת לא לעבוד קשה (להוריד סרטים, להמיר אותם, לייצר להם תמונות ונגנים ולשלוח לכם קישור מפורט) הפעם תקבלו את כולם בלינק אחד: http://www.videowebgate.com/pro-play
וזו הזדמנות להציג לכם מערכת לנגינת סרטי וידאו פשוטה בצורה בלתי רגילה, מערכת טלוויזיה קומפלט לכל דורש. התקנה מינימליסטית, הפעלה מיידית (לקח לי הפעם 15 דקות במקום שעתיים בעבר, לא פלא שאני מתעצל).
מה שאני מנסה לומר הוא שאם אתם רוצים טלוויזיה משלכם על האתר, אתם יודעים למי לפנות. יתר על כן יש גם מערכת זהה לרדיו. אני משתמש בה להעלות שירים שלי ולהקשיב להם, אבל אתם יכולים להקליט הרצאות או סתם לקשקש.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון
