גיבוי קבצים ב- Block Level

פעמים רבות אנו נשאלים בעניין סוגיית גיבוי קבצים גדולים במיוחד, האם ניתן לגבות אך ורק את השינויים שמתרחשים בתוכם ללא הצורך לגבות את הקובץ השלם.

הפתרון הוא קל ופשוט – DDSetup ו- ChiefDD הנמצאים ב-BOS יכולים לסייע לנו בכך. כל שצריך הוא להגדיר קובץ מקור וקובץ מטרה ב DDSetup וכן להגדיר Comparison File לשם גיבוי מהיר יותר בפעם הבאה ולשמור את ההגדרות לקובץ Batch לשם הרצה קבועה. בשיטה זו אנו מגבים קובץ שלם אך רק השינויים שאירעו בו מאז פעם אחרונה יועברו לקובץ המטרה.

לעיתים אנו נזקקים לביצוע הפעולה על מספר קבצים גדולים ברצף או באותה הספרייה, מצורפת פרוצדורת Batch שיכולה לסנכרן את כל הקבצים מספריית מקור לספריית יעד.
הפרוצדורה מייצרת קובץ Comparison באופן אוטומטי בפעם הראשונה כך שכל שימוש נוסף באותה הפרוצדורה יגרום לעדכון הבלוקים שהשתנו בלבד בקובץ היעד.

לקובץ ה-Batch
 

תודות

ברצוני להודות לתלמידי הקורס לניהול אבטחת מידע וארגון ושיטות באבטחת מידע במסלול להכשרת קציני אבטחת מידע (CSO's) לאנשי תשתיות תקשורת ומנהלי סיסטם בקמפוס הטכניון ברמת-גן, ולמזמינים - חברת See Security Technologies ומר יענקלה פטרושקה - על האווירה הטובה וההקשבה המרוכזת בהרצאותיי בנושא Cyber Forensics ו- Back Up & Restore, השבוע.
אם הצלחתי לעניין אתכם בעולמות מרתקים אלו, אראה בכך כבוד גדול.

אלדד גלקר

תחזית אבטחה

בצ'יף  ביקר פעם בחור שטען כי "IM" זה בכלל לא "תמסורת מידית" (Instant Messaging) אלא "Incessant Molesting" (הפרעות ללא הפסקה). חברת מקאפי מספקת הסבר חדש ("Instant Malware" -תוכנה זדונית מידית) במסגרת תחזיתה לשנת 2008. כבר שנים שכולם מפחדים מאפשרות הפלישה של תולעי "פלאש" המועברות דרך יישומי התקשורת המידית. נגע זה צפוי להדביק מיליוני משתמשים סביב העולם במהירות רבה. למרות שאכן קיימות תוכנות המועברות באמצעות המסנג'רים למיניהם, עדיין לא ראינו אף אחת המפעילה את עצמה (auto-execution). עם זאת, ב-2007 התגלו פי שתיים יותר נקודות תורפה ביישומי תמסורת מידית מאשר בשנה שקדמה לה. גם חשיבות סיכונים אלו טיפסה בסולם ההיסטריה הבינלאומית. מבחינה פילוגנטית (אם נשווה אותם לוירוסים הביולוגיים), הוחלפו משפחות הוירוסים ששלטו ב-2005 ו-2006, במשפחות חדשות. בשנה המסתיימת השבוע גם הגיעו מתקפות התולעים הראשונות לסקייפ וכמעט בטוח שזה לא הסוף.
להלן עוד הערכות מתוך תחזית מעבדות Avert.
פריצות. ייתכן שבגלל שעל פריצת משחקי אונליין נענשים בפחות חומרה מאשר פריצה לחשבונות בנק, צמיחת מספר הסוסים הטרויאניים שהסתובבו במטרה לגנוב סיסמאות של משחקים אונליין עבר את צמיחת מספר הטרויאניים המקוונים לבנקים של הכלכלה האמיתית.
ויסטה. מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט צפויה לחצות את מחסום 10% החדירה במכירות לשנת 2008, יעד שיקודם כנראה עם השקתו של ה-SP1. כמו עם כל דבר אחר, מה שהולך ונהיה פופולארי יותר גם מושך יותר אש מצד פורצים וכותבי תוכנה זדונית. עד כה נספרו בוויסטה 19 חולשות וצפויות תגליות נוספות בשנה החדשה.
פישינג.  האתרים הגדולים, הרווחיים והידועים הולכים ונעשים חסינים יותר ויותר מפני גניבת נתונים וביצוע הונאות. עם שיפור מערכות האבטחה שלהם, לא משאירים ל"פישרים" אלא ללכת ולהתמקד באתרים פחות ידועים, קטנים וחלשים יותר. בזמן האחרון עלה מספר התקיפות לאתרים אלו.
טפילים. הטפילים הם וירוסים שמדביקים מערכת, מעתיקים את הקוד שלהם אל התיקיות בדיסק ובשל כך ומשנים את תכונות התיקיות הללו. בעיקר, במטרה לבצע הונאות כלכליות באמצעות המערכת ה"פונדקאית". במהלך השנה החולפת יצרני תוכנות פשיעה שונות חזרו והפיצו וירוסים ו-ווריאנטים של וירוסים מוכרים. פעילות זו גדלה במאות אחוזים. בכלל, צפויה עליה בפעילות התוכנות הזדוניות ב-2008 בהיקף של כ-20%
ווירטואליזציה. יצרנים של מוצרי אבטחה עוקבים ומתאימים את עצמם למגמה של וירטואליזציה. מדובר בסיפור של חתול ועכבר, אמצעי הגנה חדשים, דרכי פריצה חדשות, ושוב להתגבר ושוב לעקוף...
VoIP. בהשוואה לשנת 2006, השנה דווח מספר כפול של חולשות אבטחה ביישומי VoIP. נצפו התקפות רבות של vishing ושל phreaking שצפוי שיעלו לפחות בחמישים אחוז בשנת 2008.
פייסבוק. לא רק אנחנו נהנים מן הרשתות החברתיות החדשות של ה-Web 2.0. המתקיפים מצאו בהן אוצר גדול של פרטים אישיים שניתן לאסוף ולהשתמש כדי להעניק יותר אמינות לפניותיהם. בין התוכנות הזדוניות המשתמשות באתרים חברתיים ויישומים מקוונים נמצאים בין רבים אחרים גם ה- Monster.com, Salesforce.com ו- MySpace. ב-2008 זה יחמיר.
בוטים. שנת 2008 תוקדש כנראה על ידי כוחות הרשע לשיפור שיטות הבוטים שנולדו ב-2007, על מנת להשיג טשטוש מיטבי של עקבותיהם.
פרסומות. לשמחתנו, יש נקודת אור בכל התחזית השחורה הזאת. הקמפיין של ממשלת ארה"ב נגד ספקי Adware מתחילה לשאת פרי יחד, התביעות המשפטיות, שיפור מנגנוני ההגנה, ויצירת תדמית שלילית לכל מוצר שמשתמש בסוג זה של פרסומת כבר החלו לצמצם את היקף התופעה ב-2006. מגמת הירידה צפויה להמשך.
 

שמור על המידע, ילד...

גם אם אנחנו ורבים מלקוחותינו יודעים מניסיון ש-RAID הוא לא 100% בטוח, חשוב להדגיש כי כשלעצמו מערך כזה משפר את שרידות המידע במערכת. עדיין, המציאות מוכיחה שאירועי כשל של יותר מדיסק אחד בו זמנית אפשריים ובכלל לא נדירים.
אחת הדרכים לחזק את מערך ה-RAID הינה להרכיב את מערך האחסון עם תערובת מתאימה של דיסקים, שיבחרו מסדרות ייצור שונות. וכמובן, חשוב ביותר להגדיר אדם אחד או יותר שיבדקו את תקינות המערך מדי יום. נשמע לכם מיותר? בכלל לא! במרבית המקרים בהם מערכי ה-RAID מגיעים למעבדה להצלת נתונים, חלף זמן רב מרגע התקלה ועד לגילוי השיבוש.
קיימים בשוק דרייברים ל-RAID המאפשרים להגדיר משלוח אימייל לכתובת מסוימת בעת תקלה. עם זאת, אין תחליף יעיל יותר מבדיקה פיזית בתדירות גבוהה, יחד עם גיבוי זמין אחד לפחות של המידע באתר מרוחק, אוף-ליין או ניר ליין.

אחד הדברים שרבים מפספסים בבניית מערכות אחסון הינו אמצעי או ממשק פיזי רזרבי לקריאת המדיה אשר באחסון, או במקרה של דיסקים קשיחים, שימור הזמינות של ממשקי החומרה כדי להתחבר אליה. למשל, לא קשה להבטיח שהטייפים יהיו מאוחסנים כיאות בסביבה מבוקרת מבחינת לחות, תחת מנעול ובריח. או שדיסקים ה-סקזי מאובטחים באתר שמור. אבל, האם אנו בטוחים שנוכל לקרוא בבוא העת, כאשר יהיה צורך בכך, את המידע שאחסנו באותם מצעים? האם כונן הטייפים שצרב את הקלטות עדיין עובד, ומזהה את הקלטות העתיקות?
יצרניות הטייפים מפתחות תוכניות רב שנתיות לטכנולוגיות שלהן, על מנת לשמר את יכולת הקריאה של מצעים ישנים לטווח ארוך. ברמת הלקוח הממוצע, שאינו חי בסביבה סטרילית וגם לא מוכן לרכוש כל שנה כונן חדש מאותו יצרן, תוכניות אלו הנן חסרות משמעות לעיתים קרובות.
לכולם ברור שלאחסון מידע יש עלות כלשהי, גם אם מדובר באופציה הכלכלית ביותר - דיסקים מחוברים בניר-ליין (הצורכים חשמל), או בקלטות טייפ הדורשות מערכות בקרת לחות וטמפרטורה. כך שחלה עלינו (אנשי מחשוב ו/או הנהלה בכירה) האחריות להחליט כמה מידע נשמור בארכיון, וכמה אנו מוכנים להקדיש לשימורו הנאות.
יחד עם זאת, תחול עלינו אחריות להגן על אותו מידע מפגיעה זדונית פנים או חוץ ארגונית, בהתאם למדיניות האבטחה הארגונית הכללית.

(מתוך כתבתו של פול מה)

Wikipedia

הרבה נושאים עוברים לנו בראש במהלך היום, אבל רק למען מעט מהם אנחנו באמת מוכנים לקום ולהתחיל מלחמת חורמה. כשאני אומרת 'מעט' אני לא מתכוונת לנושאים בעלי חשיבות תהומית או חשיבות בכלל, אלא רק ל..מעט.

בכל אופן, מה שאני מנסה להגיד, זה שיום אחד החלטתי להלחם בתופעת ה-Vikipedia – הגיית המילה וויקיפדיה עם וְ' במקום עם וו. כמה מכם קראו את הכותרת עם העיצור V בתחילתה?... בדיוק!
התחלתי בחקירה. קודם כל, כדאי להגיע להכללות כלשהן. שמתי לב שכל מי שמבטא כך את המילה הוא ממוצא רוסי. האם זה קטע רוסי? ככל שנמשכה החקירה הבנתי עד כמה טעיתי. מסתבר שאני אחד האנשים הבודדים (שאני מכירה) שעוד מבטא כך את המילה! אנשים מכל קצוות האוכלוסייה, חסרי ובעלי מבטאים שונים ומכל העדות, נחלקים לאלו שהוגים את המילה עם W ואלו שהוגים את המילה עם V. אם תרצו, נוכל לומר, ישנם שני סוגים של אנשים בעולם.
ישנו הסבר בלשני היסטורי להמצאות התופעה. השפה העברית, כך מסתבר, אינה אוהבת דיפתונגים. דיפתונג הינו רצף של תנועות וכן, גם אתם מוזמנים לא לאהוב אותם. הדיפתונגים בעברית הם כל כך נדירים שכדוגמא לתופעה זו נותנים את המילה "בואי" כשהדובר לא מבטא את ה-א'. אז נוצר מצב שבו התנועה O והתנועה I באות אחת אחרי השנייה.
בתחילת המילה וויקיפדיה נמצא דיפתונג (U+I). המוח שלנו, שכבר מורגל לכללי השפה העברית (גם כשאנחנו לא מודעים אליהם), מתאים את המילה לכללים שהוא מכיר.

אבל גם ההסבר הבלשני לא מהווה הצדקה – מילים לועזיות רבות בעלות דיפתונגים הינן כבר חלק מהשפה. בהחלט לא ניתן לשמוע אדם מבטא את המילה 'וושינגטון' עם V למרות שגם במילה זו קיים דיפתונג ואפילו המילה 'וואללה' זורמת לנו חופשי על הלשון. אולי המילה וויקיפדיה עוד חדשה מדי בלקסיקון שלנו, ולכן עוד לא מסוגלת לעמוד בזכות עצמה מבלי שחוקי השפה העברית יחולו עליה?

אז הועלתה הסברה שהבלבול נוצר בעקבות הכתיב. באתר וויקיפדיה העברי, נכתב 'ויקיפדיה'. ואכן בעברית תקנית (בה לא קיים הצליל ה W אלא במשפטים כמו "בנים ובנות") איננו אמורים להכפיל ו'וים. מלים לועזיות שעוברתו שבהן הצליל V, אמורות להיכתב בעברית עם האות ב' – אוניברסיטה, ציביליזציה, טלביזיה (כן,כן) וכו'. כאשר פונים למקורות הגבוהים לענייני כתיב והגייה, מתבלבלים אפילו יותר. האקדמיה קובעת כי החוקים היחידים הינם: ו' אחת בתחילת מילה, שני ו'וים באמצע מילה. מבחינת האקדמיה אין חשיבות לצליל (V או W) או לתנועה שמגיעה אחריו.

אם נציג את המילה 'ויקי', סביר להניח שרוב הדוברים יהגו אותה כ V בעוד אם נציג להם את המילה 'וויקי', רובם יהגו אותה כ-W. כלומר, הצורה הטבעית שבה אנו תופסים את התעתוק של הצליל W היא בהכפלה של ו'וים. עובדה זו יכולה להסביר הגייה של V אצל אנשים שאינם בקיאים באנגלית או אצל ילדים קטנים, אבל לא אצל מתכנתים דוברי אנגלית שוטפת!

הצידוקים בעד ונגד ה V ממשיכים והולכים. חוקי השפה יכולים להציע יותר בלבול מפתרונות וכל מה שנותר הוא להתווכח בשם העקרונות. האסכולה התומכת ב Viki תטען שמשמעות ההגייה היא ניכוס שם המילון לשפה העברית ובכך להפוך אותו לעברי באופן רשמי. תומכי ה Wiki יאמרו שיש לשמור על ההגייה המקורית כיוון שזו בכלל מילה בהוואית וכך יש להגותה.

איך הייתם הוגים את הכותרת עכשיו?

י.ג.

(ה-וייסים, ויינברנדטים, וגנרים ו-וולפים אצלנו נזכרו בשמם הלועזי, שנכתב עם W).

לידידינו בן ציון שגיא
תנחומינו במות אביך ז"ל. שלא תדע עוד צער.

תעודת השמדה

השבוע הגיעו ל-3,010 התוצאות ב-Google בחיפוש אחר הערך "E-Disposal", שירות הניתן על ידי ספקים מסוימים של סילוק המחשבים והציוד האלקטרוני. שני דברים מחפשים הלקוחות אצלם: מחזור ירוק והשמדה אחראית.
בעבור מחזור ידידותי לסביבה, עם כל הכבוד, לעסק הישראלי הממוצע עדיין קשה להוציא צ'קים מהפנקס. מחלקות יחסי הציבור ממלאות פיהן אוויר נקי, עצים ופרפרים, אך בדלת האחורית יוצאים לצפרדע שבחניון גושים של מערכות פלסטיק, זכוכית ומתכות... חטיבה אחת וללא כל השקעה, אפילו המזערית ביותר, למען הסביבה.
בעבור "השמדה מושכלת", או "איון על פי תקנים מחמירים", יותר ויותר עסקים ובעלי מקצועות חופשיים פונים אלינו לאחרונה. מכמה סיבות.
סיבה אחת היא שהם הבינו כי אסור להם להשליך מידע שלהם או של לקוחותיהם בפרהסיה. לא רק כי אסור, אלא כי זה יכול לחשוף אותם לסחיטה, לתביעות ולריגול תעשייתי.
הם גם מודעים יותר ויותר לכך שכל דיסק קשיח -אף אם הוא מקולקל- נושא מידע חיוני, אליו ניתן לגשת אחר השקעת מאמץ מסוימת.
סיבה אחרת היא שבצ'יף כבר קיים "קו עבודה" של תיקון מצעים תקולים כדי להגיע למידע, איון לוגי והשמדה פיזית, כך שעלות איון המידע על פי תקנים מחמירים נמוכה מאוד.
סיבה נוספת היא שהנפח הפיזי שתופסים דיסקים ומצעי מידע מיושנים -אחרי שבע שנים שחובה לשמור אותם לצרכי ביקורות מס- גם הוא עולה כסף.
והסיבה האחרונה אך לא פחות חשובה, כי בצ'יף מנפיקים "תעודת השמדה". אישור רשמי על השמדת המדיה ואיון טוטאלי של המידע. תעודה זו היא לא רק קלף חזק נגד כל  אפשרות של תביעה, אלא גורם מרגיע שמאפשר לישון בשקט. הקבצים הפרטיים שלכם ושל לקוחותיכם כבר בטוח שלא מסתובבים אי שם חשופים, ברחובות החשוכים, במזבלות הפרוצות, בהישג יד של אנשים חסרי מצפון ומעצורים.

משווקי תוכנה מצאו כי זול להם יותר להזמין השמדה של תקליטורים וחבילות תוכנה מאשר לממן את הובלתם חזרה ליצרן. היצרן, מצידו, יודע כי במידה ויקבל את הגרסאות המיושנות של מוצריו, יהיה עליו להשקיע משאבים נוספים כדי לדאוג בעצמו לסילוק ראוי.

רוצים להשמיד, להעלים, לאיין? - צרו קשר

נוער שוחר מדע ומי שיש לו זמן פנוי, יכול לנסות ולצור פסלים מ"קרח חם", שנוצר מהצורה הנוזלית עקב במגע אצבע בלבד. ראו הסברים בסרטון בהקשה על הקישור
http://onemansblog.com/2007/11/03/how-to-make-instant-hot-ice

עיניים על ארבע

עוד כמה ימים למבצע!
עד סוף חודש דצמבר מקיימת חברת ישראכרט כרטיסי אשראי, מבצע המרת כוכבים לשקלים למען הקהילה. כל 150 כוכבים יהיו שווים 20 ש"ח.
המרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים הוא אחת מהעמותות שנכללות במבצע תרומות זה.
העלות להכשרת כלב נחיה הוא מעל 25,000 דולר, אך האדם העיוור מקבל את כלב הנחיה ללא תשלום.
עיוורים רבים ממתינים לעתים במשך שנים לקבלת כלב נחיה. לסיוע, באמצעות תרומת כוכבים ניתן להתקשר לטלפון 054-4001004
שאלות לעמותת המרכז, בדואל info@igdcb.org
 

השורות של עמית

מפחיד אותי

בתור אב לילדה מדאיג אותי נושא הפדופילים והמטרידים למיניהם, אבל כאזרח מטריד אותי עוד יותר כתב ערוץ 10, דב גילהר. דב גילהר בנה מלכודת שלא מתפקידו לבנות, שם בה פיתוי בצורת תחקירנית שנראית כמו ילדה (למרות שהיא עצמה בגיל חוקי לחלוטין). והמתין לזבובים, הוא דאג של"ילדה" לכאורה יהיו טקסטים מפתים מספיק כדי שהמטרידים לכאורה יתפתו. יתכן מאוד שדב גילהר יצר את המטרידים הללו על ידי כך, שסיפק להם קרבן מפתה ומשתף פעולה.
אחר כך חשף את תמונותיהם בראש חוצות מבלי להתחשב בבני המשפחה שלהם, שלא ממש אשמים.
מפחידות אותי השיטות הללו, גם למשטרה אסור להשתמש בשיטות כאלו ובמדינה נורמאלית חשיפת תמונותיהם היא עילה לשחרורם. אני משוכנע שאותם מטרידים היו פועלים באותה צורה אם בצד השני הייתה אישה בת 37 או כל גיל אחר אם רק הייתה משתפת פעולה. תוכנית הטלביזיה נהנתה מאחוזי צפייה גבוהים כתוצאה מהמשחק המסוכן שהוא משחק למען הרייטינג, אבל יתכן מאוד שחשיפת המשחק הקטן שלו, תמנע בעתיד לכידה של אלו שבאמת מסוכנים.
 

טיפה שכל

ובבית המחוקקים קיבלו טיפה שכל... וזה עשוי לעזור להם. חוק מניעת פרסום שמות חשודים בטרם הגשת כתב אישום הוא הדבר ההגיוני ביותר שמדינה דמוקרטית יכולה להציע לתושביה, הרי לפי ההגדרה "אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו". נכון שכתב אישום הוא עדיין לא פסק דין אבל זה בכל אופן משהו. עקרונית מדובר בחוק חשוב לכל הציבור. מעשית, מי שלצערנו הרב ייהנו ממנו יותר מכל הם הגנבים למיניהם הקרובים לצלחת. והם בדרך כלל מחוקקינו היקרים. כמו שאומרים, אין טוב בלי רע.
 

אין גבול לטמטום

סוף סוף קם שופט ועשה את המעשה! הרשיע עבריין תנועה, שלל את רישיונו לכל החיים אפילו, וזרק אותו לכלא. לא, לא מדובר בקילר אמתי עם 96 עבירות תנועה מסוכנות, מדובר בסבתא בת 77! ...שאכן עשתה עבירת תנועה וגרמה למוות. מקובל עלי שלילת רישיון לכל החיים (או כמה שנשאר מהם) אבל לשלוח אישה בת 77 לכלא? בגיל הזה יתכן שמדובר בעונש מוות. אלפי רוצחים מסתובבים על הכבישים בגלל שלא שללו את רישיונם ואף אחד מהם לא נשלח לכלא, וזה כולל רבים שגרמו למוות, הנה סוף סוף קם שופט, גבר אמתי וזורק אישה בת 77 לכלא. כנראה שגם בזה צדקתי, חומר אפור בגולגולת הוא לא תנאי קבלה לבית משפט בישראל.
 

בואו נתערב !

בימים אלו אמור בית המשפט להכריע באם לאשר בקשה לתביעה ייצוגית נגד הבנקים בקשר לתיאום עמלות. התביעה הוגשה לפני יותר משנה, היא בהיקף של כ-7 מיליארד שקל.
אין שום ספק שהבנקים מתאמים עמלות, שכן לא יתכן שלכולם עמלות זהות ותהליך העלאת העמלות כל כך דומה. נכון מדובר במנגנון שכבר לא דורש תאום אלא פועל לכשעצמו, אבל עדיין ברור שיש כאן עבירה על חוק ההגבלים העסקיים. הרשות להגבלים עסקיים חוקרת את העניין מזה זמן רב ואף תפסה מסמכים ראיתים רבים. אלא מה?
מישהו מאמין שאיזה שופט בישראל, יפסוק כנגד הבנקים? ואם כבר יקום הגבר, הרי שהשופט שיטפל בערעור יחסל את התביעה בעוד מועד. מישהו מוכן להתערב איתי?
לא?
תיארתי לעצמי.
 

חג המולד

לקראת ערב חג המולד כל אותם אירופאים עמוסי סגנון וטוב טעם הופכים למשך חודש לחובבי קיטש. כל מה שנוצץ, מחזיר אור, מבריק, צבעוני (רצוי אדום ירוק) נרכש בלי חשבון. הרחובות מוארים באור יקרות, החנויות הגדולות נראות כמו אירוע בפני עצמו ולא רק בגלל הרעש מחריש האוזניים שבוקע מאלפי הקופות הרושמות. רחובות פאריס, מרסיי, ניו יורק רומא ושאר העולם הם מחזה עוצר נשימה. אף אחד לא רוצה להישאר לבד בחגים, וברוב מדינות אירופה החגים הם העונה בה כל המופרעים למיניהם יוצאים מהחורים, אפילו בסקנדינביה הרחוקה והקרה. מספר המתאבדים מטפס לשמיים... עד לשנה הבאה. והשאר... טובעים בקיטש משכר, ואפילו נחמדים אחד לשני...
 

מטעמי דת

הצעה שהוגשה בכנסת למימון עיקור וסירוס חתולים וכלבי רחוב הופלה על ידי המפלגות הדתיות (שימו לב, הפעם לא רק החרדיות) מטעמים הלכתיים. שתי אפשרויות קיימות: או שהדת חשוכה וההלכה לא לוקחת בחשבון את בעלי החיים האומללים שמתים ברעב, קופאים מקור ונדרסים ברחובות, העיקר "שלא יחתכו ברקמה החיה". או שמפרשיה חשוכים.
דת שמצפצפת על רווחתם של אלו שאלוהיה ברא (כאמונתם), אין לה זכות קיום. מה שיותר מטריד אותי זו האפשרות השנייה. שהדת היא תולדה של פרשנות, והפרשנים הם החשוכים, פרשנים חשוכים אלו משפיעים על כל צעד בחיינו וממקמת אותנו לא הרחק מאגף האיאטולות מעבר לפרת ולחידקל.
גם אם אינני יהודי מאמין,קשה לי להאמין שהדת היהודית כל כך אכזרית. הרבה יותר קל לי להאמין שיש יהודים שאכזריות שהיא לחם חוקם והם משתמשים בספר שהוביל עם שלם אלפי שנים קדימה, כדי לגרור אותו אחורה.
מה שמטריד אותי עוד יותר, שבעלי החיים הללו -עבור החרדים לפחות- הם בגדר "מוקצה מחמת המיאוס", ובכל אופן ניתנה להם הזכות להחליט על גורלם.
 

מוח של ציפור

יצחק דרורי -המכונה על ידי התקשורת "המוח"- ניסה ברוב "חוכמתו" לפרוץ לחנות יודאיקה בירושלים על ידי שבירת הקיר. מספיק מבט אחד קטן בגלריה כדי לדעת שמדובר במוח של ציפור עם רקע מאוד מוגבל בהיסטוריה בכלל ובשיטות בניה בירושלים בפרט. מדובר במבנה שבמבט אחד ניתן לזהותו כמבנה ערבי במקור. המבנים הללו נבנו מקירות "בוץ" דהיינו מסה אדירה של אבנים כשהרבה מאוד בוץ סמיך משמש כטיט על מנת להחזיק אותם יחד. הקירות הללו במקרה הטוב בעובי של מטר (ובמקרה הנוכחי כ-3 מטר על פי הדיווח), כל ילד בירושלים וגם כמה תל אביבים יודעים את זה. רק ה"מוח" ושותפיו לא ידעו. אותו מוח שאכן ביצע כמה מיזמים מוצלחים, וכיזם מוצלח גם בילה 12 שנה במערכת בתי הסוהר בישראל. כנראה שעל המוח קפצה זקנה, והוא הצטמק באופן משמעותי.
 

האבסורד הבריטי

האנגלים, מייסדי הכנסייה האנגליקנית, מתחילים אט אט לזרום בהמוניהם לכיוון הכנסייה הקתולית. למי שלא זוכר, הכנסייה האנגליקנית נוסדה על ידי הנרי השמיני שהתעקש לשאת 8 נשים. מתוכן, את אלו שלא יכול היה לערוף את ראשן הוא רצה לגרש, גירושין שהכנסייה הקתולית מתנגדת להם. עם כיבוש צפון אירלנד הלך אוליבר קרומוול אנגליקני כדבעי ויישב את צפון אירלנד באלפי משפחות אצולה פרוטסטנטיות, מה שיצר ברוך בן מאות שנים, מחתרות, פיגועים ופילוג פוליטי. והנה הנה המאה ה-21 הגיעה והאנגלים חוזרים לכס הקדוש... מצחיק.
 

המלצה

לאילו שרוצים לראות כדורגל איכותי בשידור חי מכל רחבי אירופה באיכות גבוהה בלי הרבה בעיות, בגודל סביר ובאיכות שידור גבוהה, גם בישראל: www.bet365.co.uk
זה יחייב אתכם להירשם, דלגו על קטע כרטיס האשראי כי זה מיועד לאלו שרוצים גם להמר.
זה חינם וזה תמיד שם, אני צופה בכל המשחקים מאיטליה באופן קבוע, וכנ"ל אשתי בישראל, אף אחד לא יחסום את זה או ידרוש כסף.
 

סרטים

הזהרה: הפרסומות שהוספתי השבוע, מוגדרות כמוחרמות במספר מקומות בעולם. הן מצחיקות הן טובות והם מאוד מאוד לא פוליטיקלי קורקט. למען האמת, ראיתי חלק מהן בטלוויזיה הצרפתית.
הכתובת היא http://video.videowebgate.com והסקציה הטובה במיוחד היא ה- Featured
וכמובן סרטים חדשים שאת כתובתם אתם כבר יודעים
 

תגובה לשורות של עמית

הישר מהמחלקה ההמָטוֹ-אונקולוגית - פרק 8

מאת: א.א (לפרקים הקודמים, לפרק 6, לפרק 7)

שלא כמו באשפוז הראשון, הפעם הייתי מוכן לאפקט הדימום. בתדריך שקבלתי הסבירו לי שהתופעה של דימומים פנימיים כתוצאה מהטיפול הכימותראפי מוכרת וצפויה, אבל תדריך זה דבר אחד ומראה עיניים זה דבר אחר. לכאורה באשפוז הראשון לא הייתי אמור להיות מופתע, ידעתי שזה אמור להגיע, אבל אתה יודע שזה קורה בפועל רק כשהעיניים רואות. הפעם, כשהגיע המועד, ידעתי שאני יכול לסמן עוד V אחד בטבלת המעקב שלי.
לשמחתי הדימום באף אינו כואב והוא נפסק מהר, אבל משאיר בנחיריים קרישי דם חדים כסכינים, קשה מאוד להפטר מהם מבלי לגרום לדימום נוסף. אי הנוחות מתעצמת בלילה, כשהגוף מאוזן. על מנת להקל על שנת הלילה, הרמתי את החלק הקדמי של המיטה החשמלית כמעט עד למצב של ישיבה. זה לא ממש פתר את הבעיה, אבל בהחלט סיפק הקלה כלשהי.
מייד עם ההתעוררות בבוקר, דווחה לי לשוני על בליטה חדשה וגדולה בדופן הפנימי של לחי שמאל. כאשר הבטתי במראה אל חלל הפה, מבט מתוגבר בתאורה חזקה וממוקדת של פנס LED רב עוצמה גילה כתם ענק (בקוטר מטבע של 5 שקלים) ושחור כפחם. זה היה דימום תת-עורי שהתרחש כנראה בשנתי, אולי מפני שנשכתי קלות את הלחי, או סתם כי נשענתי עליה זמן ממושך. לא כאב, אבל הפחיד והפריע מאוד באכילה. באותו בוקר ויתרתי על מנת הקורנפלקס שאני אוהב. חששתי שפתית אחד, קריספי וחד יפצע את עור הלחי ויגרום לדימום נוסף.
בצהריים קבלתי מנת עירוי של טסיות (טרומבוציטים), אותם תאים האחראיים על קרישת הדם. שעתיים לאחר מכן פחתו כל הדימומים והכתם שבלחיי החל להצטמצם.

בטיפול הכימותראפי הראשון קבלתי עירוי רצוף ובמינון נמוך של החומרים הכימיים, 24 שעות ביממה במשך 7 ימים. האפקט על הגוף היה אפקט מצטבר הדרגתי.  בטיפול השני קבלתי עירוי של מנות נפרדות ועשירות מינון של החומר הכימי, שהוזרק לגופי במשך שעה, פעמיים ביום, במשך 6 ימים. הפעם האפקט היה שונה לגמרי. 20 דקות לאחר תחילת כל עירוי, הרגשתי שראשי מתחמם ומתערפל כמו אחרי שתייה רצופה של ארבע בירות בפאב. לעיתים הייתי מדמה שמשקולת כבדה מונחת לי על פדחתי החלקה. התחושה הזו הייתה מתפוגגת לאיטה כשעתיים שלוש לאחר תום המנה, וחוזר חלילה עם המנה הבאה.

אחר הצהריים באה לבקרני בחדרי שבמחלקה אחייניתי הכלה. הערב חתונתה עם בחיר לבה. נכון שהבטחתי לה ריקוד ביום חתונתה אבל לקיים איני יכול. מהבוקר היא טרודה בענייני כלות ביום חופתן, אבל בין השלמת כל ההכנות לבין הנסיעה אל אתר החתונה לקחה היקרה פסק זמן ובאה אלי. יפה כמו שרק כלה יכולה להיות, נאה, מטופחת ולבושה בשמלת כלה, רשרשה לאורך כל הדרך מהמכונית, דרך מבוא הבניין, המעלית, רחבת המחלקה ועד לדלת חדרי. אני לא רואה בכך דבר פעוט, זו לא סתם מחווה קטנה.

הרופאה הסבירה לי שאני אמור לעבור איסוף של תאי גזע מדמי שלי, כגיבוי למקרה שההשתלה של מח העצם מהתורם לא תצליח. במקרה כזה, הגיבוי מיועד לאפשר לי להרוויח זמן ולשרוד עד שתתאפשר השתלה חדשה מתורם. כמי שמטיף עשרות שנים לתכנון וביצוע שוטף של פעילות Backup ו-Business continuity קבלתי את הרעיון בברכה. למעשה התהליך הזה דומה מאוד לתהליך שעובר תורם מוח העצם שאת תרומתו אני עתיד לקבל.

כאשר ספירת הדם שלי הייתה קרובה לאפס, כלומר ההשפעה של הטיפול הכימותראפי על גופי הייתה בעיצומה, התחלתי לקבל בכל ערב שתי זריקות קטנות של חומר שאמור לעורר ולדרבן לי את מוח העצם לייצר תאי דם חדשים ובקצב מוגבר. לאחר 5 ימים, כאשר ספירת הדם שלי כבר טיפסה כמעט "עד השמיים" והרגשתי ממש טוב, הובלְתי אל היחידה לאיסוף תאי גזע.
זה היה ביום שישי, ואני "הלקוח" היחידי ביחידה. שקט, נקי ומסודר סביב. הרגשה של VIP אמיתי. אלי, חברי לקבוצת הטלביזיה הקהילתית מתעד באדיקות כל נִיעָ.
אני יושב על כורסת עור גדולה, כזו שמשמשת בהרבה בתים לצפייה בטלביזיה, עם הדום רגליים ומשענת גב מתכווננים. תוך דקה תקועים בורידים בידי הימנית והשמאלית ונטילים שמזכירים כאלו של צמיגי רכב (אה, הגזמתי קצת), אליהם מחוברות צינוריות פלסטיק דומות לאלו של מערכת השקיה בטפטוף (עוד הגזמה קלה) ואלו מחוברות אל מכונה שנראית כמו מכונה לאיזון גלגלים אצל פנצ'ר-מאכר שמתחילה לרעוד קלות ולהרעיש לידי.
המכונה מקבלת את הדם שלי מהווריד שבידי הימנית. בתהליך שהמכונה מבצעת היא מזהה מבין כל רכיבי הדם את התאים הצעירים החדשים על סמך קוטרם ומשקלם ומפרידה אותם החוצה אל שקית מיוחדת. יתר רכיבי הדם מוחזרים אל גופי דרך הווריד של ידי השמאלית (לאנשים בעלי השקפת עולם פוליטית הפוכה משלי – ניתן לבצע את התהליך גם בכיוון ההפוך, צריך רק למלא טופס ולהודיע מראש לאחות).
בניגוד לתיקון תקר רגיל שמצריך סבלנות של 5 דקות בדרך כלל, כאן הטיפול נמשך למעלה מארבע שעות. על מנת שלא אשתעמם, קבלתי כדור גומי קטן אותו הייתי צריך למעוך בהתמדה בין אצבעות ידי הימנית. לבד מההתחשבות בשעמום שלי, הסתבר שהמכונה גם מקפידה אתי באופן מיוחד. אם הזנחתי לשנייה את פעולת מעיכת הכדור, הייתה המכונה משגרת לעברי צפצופי רטינה חדי תדר ומהבהבת לי באורות אדומים (בלי רובע) שהיו מקפיצים את האחות ממקומה.
למרות שהיו עימי עיתונים וספר, נגן ה-MP3 שלי התגלה כמוצר הגואל. כיון שרק יד אחת הייתה חופשית כמעה לתנועה, לא יכולתי להפוך דפים בעיתון או בספר. לעומת זאת הנגן הקטן היה מונח על ברכי וביד אחת הצלחתי להפעילו ללא קושי.
הקשבתי לשירים עבריים מהתקופה שלפני קום המדינה ומצאתי שהקצב שלהם התאים לקצב של מעיכת הכדור באצבעות ידי. המכונה שתפה פעולה עם הקצב הזה ללא תלונה. תהיתי – האם גם המכונה מאותה תקופה?
בשעת ערב חזרתי לחדרי שבמחלקה. כל התהליך לא כאב בכלל ולא הפחיד. אבל אותי, במצבי הגופני הנוכחי התיש מאוד.
התעוררתי בבוקר של שבת נאה, סמוך מאוד לביקור הרופאים.