מספר שיא של קוראי מגזין זה הצטרפו וצרפו חברים במהלך חודש נובמבר 2007. לחדשים, ברכה והבהרה: מגזין צ'יף המופץ חינם, הינו תוצר לוואי של שבוע העבודה בצ'יף. כותביו אינם עיתונאים, שפת אמם של כולם אינה עברית, אך מטרתם המשותפת היא להעביר לנחלת הכלל את הידע והניסיון הנצברים בצ'יף, לצד סוגיות המעסיקות אותם במישורים המקצועי, הציבורי והאישי. בחודש אוגוסט השנה קיבלנו פנייה ממחלקת העיתונות של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי אשר בירושלים (שמתוקף תפקידה שוקדת לאסוף ולשמור את כל החומר התרבותי היוצא בארץ ובעולם היהודי) להעביר אליה באופן קבוע את מגזין צ'יף - מהגיליון הראשון ואילך. לאחר שהתאוששנו מן התדהמה, ייחלנו שנוכל להמשיך ולעמוד במשימה שקבענו לעצמנו.
אנו מקווים שתיהנו מן מגזין באותה מידה שאנו נהנים מהפקתו.
CVS או Concurrent Versions System -מערכת גרסאות המתקיימות בו זמנית- הינה מערכת בקרת גרסאות של תוכנות קוד פתוח העוקבת אחר כל עבודה וכל שינוי בקבוצת קבצים - בדרך כלל הטמעת פרויקט תוכנה- ומאפשר שיתוף פעולה בין מספר מפתחים העובדים בנפרד. CVS היא המצאה של Dick Grune, שמאז שנות השמונים נהייתה פופולארית בעולם הקוד הפתוח (GNU).
ל-CVS יש עוד פרושים, אבל אם נזכיר את אותן שלושת האותיות בכנס אופתלמולוגים, הם עשויים להבין דבר לגמרי אחר: CVS היא היום מחלת המקצוע העיקרית הקשורה לסימנים של שרירים ועיניים אצל משתמשי מחשבים במקום העבודה. כ-75% מכל משתמשי המחשבים סובלים מתסמונת זו. אפילו לאנשים שבאופן רגיל משתמשים במשקפיים או עדשות מגע בחיי היומיום שלהם, קשה להתמקד למשך שעות ארוכות במסכי המחשב. והיום, עיסוקים רבים קשורים בשימוש במחשבים. מוערך כי גם ילדים, שבימינו מבלים שעות רבות מול מחשבים, מפתחים את ה- Computer Vision Syndrome. המשתמשים מתרכזים במסך והדבר גורם להם להפחית את תדירות העפעוף. תופעה זו יכולה להוביל לחוסר נוחות ניכרת אצל בעלי עדשות מגע, מפני שפרקי זמן ארוכים יותר ללא עפעוף מייבשים את שטח פני העדשות. תסמונת העין היבשה, כתוצאה ממיעוט העפעוף במרכיבי עדשות מגע, מאופיינת בטשטוש הראיה וגירוי חריג ברירית העין. עבודות מחקר מראות כי משתמשי מחשבים בכלל מעפעפים רק שליש ממה שנחוץ. למרכיבי עדשות מגע מומלץ לעפעף כל 4 עד 5 שניות למניעת התייבשות העדשות. פרט למיעוט בעפעוף, יש גם מספר סוגים של עדשות מגע שיכולים להביא לתסמונת העין היבשה. בדרך כלל, עדשות מגע רכות עשויות מפולימרים וממים, לעיתים עם עד 70% מים. המרכיב אותם מרגיש בנוח כל עוד העדשה לחה. אך ככל שהשעות עוברות, המים מתאדים. העדשה סופגת את הדמעות מן העין על מנת להישאר לחה, אך משאירה הרגשה של עיניים יבשות. ככל שהעדשה מכילה יותר מים, יותר היא נוטה לאבד לחות. יצרני עדשות המגע מנסים כל הזמן לשפר את איכות העדשות בעבור לקוחות עם עיניים יבשות. אחת הדרכים לכך היא לצמצם את תכולת המים בעדשה. חלק מן המרכיבים הגיבו היטב לעדשות סיליקון (hydrogel) עם 30% מים בלבד, הרבה פחות מאשר בעדשות המסורתיות (50-60%) והרכות (70%). עדשות אלו מצוינות למשתמשי מחשב, על מנת למנוע את תסמונת העין היבשה. "תסמונת העין היבשה" היא מחלה נפוצה שמקורה בפגם בייצור דמעות או עקב התאדות מוגברת של הדמעות. המחלה קשורה במספר סיבות, כגון דלקת, שימוש בסמים, תגובות אלרגיות ו... עדשות מגע. המחלה לעיתים גורמת לאי-סיבולת של עדשות מגע. אנשים שבדרך כלל סובלים מעיניים יבשות בצורה מתונה יכולים שלא להרגיש כל חוסר נוחות עד אשר הם מרכיבים עדשות מגע. חוסר הנוחות יתגבר ככל שהשעות יתארכו מול המחשב. יש רופאים הממליצים למטופלים אלו עדשות מגע מסוג RGP) Rigid Gas Permeable). עדשות אלו מורכבות מחומרים פולימריים ללא מים, כך שאין מים שיתאדו מהן. יתרון עיקרי של עדשות RGP הוא שהן לא חוסמות את זרם החמצן לקרניות. חוסר חמצן בקרנית גורם לבעיות קשות, כולל דלקת הקרנית. משתמש מחשב עם עדשות מגע נגד קוצר ראיה (קושי בראיה מרחוק) יתכן ויצטרך זוג עדשות או משקפיים שונה לשימוש בטווח הבינוני מול מסך (VDT - Video/Visual Display Terminal). עדשות שמגיעות עם צבע לפעמים מומלצות כדי למתן את ברק המסכים. הצבעים בעדשות יכולים לשנות את תפיסת הצבע, הבהירות, או שניהם.
מונעים התייבשות העדשות/העיניים מול המחשב.
○ פתרון זמני הוא להרטיב שוב ושוב את העיניים עם טיפות תמיסה מתאימה (לעיניים רגישות, עדיף ללא חומרים משמרים). ○ לאחר מספר שעות עבודה מול המחשב, רצוי להוריד את העדשות למשך כמה דקות, לטבול אותן בתמיסת המלח שלהן, ולהחזיר אותן. סימני היובש יפריעו פחות וניתן יהיה להמשיך לעבוד עוד כמה שעות. ○ חשוב לשמור היטב על ניקיון העדשות, מצבורי חלבון או שומנים (כמו של טביעות אצבעות) יכולים להגביר את היובש. יש להחליף את העדשות בתדירות המומלצת על פי סוגה ואם גם זה לא עוזר, לעבור לשיטת ניקוי טובה יותר. ○ בדרך כלל אין אנו משקיעים מחשבה בפעולת העפעוף. בעלי עדשות חשוב שישתדלו להגביר את תדירות העפעוף כאשר מבלים שעות ארוכות מול המחשב. עפעוף תדיר מרטיב את העדשות ומשפר את ההרגשה. בהיעדרות עפעוף מתאים מתפתח יובש בעיני משתמשים של מחשבים ועלינו לזכור לעשות מאמץ מודע למניעת מצב זה. ○ רבים גורסים כי עדשות המגע המתאימות ביותר למשתמשי מחשב הן אלו העשויות מחומרים מתקדמים (silicone hydrogel) הנותנים לחמצן לעבור טוב יותר. היות והמוצרים של כל יצרן שונים, מי שמקיים את כל האמור לעיל ועדיין לא מצליח לשפר את הרגשתו, יכול לנסות עדשות מיצרן אחר.
מנמ"ר שניסה את תוכנת ה-BOS במחשבו טען כי הפתרון מאט את המחשב ולכן חושש הוא לנסות אותו על גבי השרת הארגוני. להלן תשובתנו:
"אין כל סיבה להאטה משמעותית בפעולת המערכת מלבד במצבים הבאים: 1. גיבוי ראשוני – בתהליך זה נקרא ונכתב מידע רב ומטבע הדברים (במערכות מייקרוסופט) יש האטה בתגובות, כמובן שבכל גיבוי נוסף בו מועבר רק המידע שהשתנה אין השפעה משמעותית על המערכת. 2. גיבוי מתוך מחשב מסוים לדיסק אחר באותו המחשב או יותר גרוע – לאותו הדיסק הפיזי. דיסק קשיח יכול לבצע פעולה אחת בזמן נתון (נחסוך את הבדיחות בעניין... ({-;) ופעולה כזו יכולה לגרום לעומס על המערכת. להערכתנו הבדיקה כללה את שני המרכיבים גם יחד ולכן נראית האטה משמעותית. הצעה: נסה לגבות ספרית קבצי Office בגודל 50MB מהשרת, לאחר גיבוי ראשוני הגדר גיבוי אוטומטי כל 5 דקות. בדוק את העומס על השרת, העומס על מערכת הגיבוי פחות מעניין. אני בטוח שהתוצאות יפתיעו אותך לטובה ותוכל כל פעם להכליל בהגדרת הגיבוי ספריות נוספות. בהצלחה!."
● גרסה היי-טקית להתיישבות העובדת - כתבה ב-The Marker מלפני שבועיים.
● סטארט-אפ אינטרנט חדש פונה לפלח שוק של מטיילים עצמאיים ולצרכיהם תוך כדי הטיול, בעוד שרוב אתרי הטיולים מתמקדים בשלב התכנון. הפתרון הוא דף בית מותאם אישית ומבוסס מיקום למטיילים. האתר יאפשר גישה לכל המידע והשירותים שמטיילים צריכים במהלך הטיול. מידע על אתרי תיירות, פעילויות, תחבורה, אירועים, מזג אוויר, מפות, חדשות (מעל 2,500 יעדים תיירותיים בעולם), שירותי חיפוש והזמנת בתי מלון, אכסניות, טיסות, שכירת רכב. ניהול תכנית טיול, שיתוף עם חברים, קבלת עדכונים מחברים. כמו כן תתאפשר קהילת מטיילים המבוססת על מיקום ותחומי עניין. גרסת ביתא של אתר חדש למטיילים: triptouch.com
שער הדולר צונח. אם חשבתם להזמין כאשר הוא יגיע לתחתית, היזהרו! החל מינואר 2008 יתכן שיחולו שינויים במחירון מוצרי צ'יף. הזמינו עוד היום וחסכו את ההפרש. כל הצעותינו בש"ח, תוקפן למשך 14 יום בלבד.
אם תשאלו מנהלי רשת, לכל אחד יש אסטרטגיה משלו למניעת אובדן מידע וזמן השבתה, שני תחומים שעולים לעסקים סביב העולם מיליארדי דולרים בשנה. לעיתים מסכימים המנהלים לאמץ רעיון חדש, כל עוד זה מתאים למטרה שהם כל הזמן תרים אחריה: דרכים טובות יותר לחסוך בחומרה מבלי לאבד נקודות באמינות. יצרני הדיסקים, מצידם, חיים בסצנה תחרותית ביותר, במרוץ אחר הנפח הגדול ביותר בפורמט פיזי הקטן ביותר, ועם דאגות נוספות כמו, למשל, לייצר דיסקים שקטים יותר (WD ו-סיגגייט), ידידותיים לסביבה וכו'. ממשק ה-SAS הולך ונעשה פופולארי בשנים האחרונות בסביבה הארגונית. הממשק קיבל את דריסת הרגל שלו בשוק כאשר הסתבר שכבר לא ניתן עוד לשפר את מהירות העברת הנתונים בממשקים הקיימים (parallel SCSI). ה-SAS מציע מהירויות של 3Gbps שצפויות להגיע בקרוב ל- 6Gbps. חברת פוג'יטסו, למשל, הצליחה להוכיח מהירות מערכת מרובת דיסקים SAS, של 1.7Gbps. כאשר השתמשה במספר דיסקים SAS ביחד, כאשר לכל דיסק חיבור משלו למחשב המארח. כך, כאשר מוסיפים מספר דיסקים למערכת, מצטמצם פרק הזמן של המתנה מילוי הוראות (latency) הקריאה והכתיבה, ואחוזי היעילות גדלים עם כל דיסק שמוסיפים. עם backplane של SAS ניתן להחליף את הדיסקים ביחידות SATA בעלות קיבולת גבוהה יותר, מחיר נמוך יותר. משמעות האפשרות היא בכך שהיא מאפשרת לבחור קונפיגורציה של המערכת גם אחרי שזו הותקנה. אנשי Western Digital טענו השנה כי תקן ה- Parallel SCSI הגיע לגבולות אמינותו (במהירות העברת נתונים של 320MBps) ולא יהיה מסוגל לעבור אותו מבלי לפגוע בשלמות המידע. כתוצאה מכך, השקיע יצרן זה בדיסקיםserial SCSI (SAS) שיתגברו על מגבלת המהירות הנ"ל תוך כדי שמירה על תאימות תוכנה עם ה-parallel SCSI. כך, יש היום לארגונים אפשרות לשדרג את המערכות בעלויות יחסית נמוכות (בהשוואה ל-fiber channel) כדי לזרז את הגיבוי ואת השחזור של המידע, מה שפעם נעשה באמצעות טייפים.
נשאלת השאלה, האם הדיסקים יהפכו להיות תחליף הטייפים של פעם. זו שאלה שתשובות רבות לה. יש למשל, הטוענים שטכנולוגיות הטייפ הפכו מהירות יותר וכי יצרני הטייפים לא מוכנים לקבל שהם מפסידים את שוק הגיבוי לדיסקים. אין ספק שהדיסק מציע לארגון אלטרנטיבה מהירה יותר לגיבוי ושחזור מידע. רבים מאמינים כי הדיסקים הקשיחים ישתלטו על רמת האחסון השניונית, לאור העובדה שיותר ויותר לקוחות המחזיקים מידע mission critical הולכים ומאמצים את הדיסקים הקשיחים למטרות אחסון שניוני במקום כונני הטייפים שבעבר. הדיסקים הקשיחים הארגוניים מתוכננים במיוחד לאפליקציות mission critical כגון שרתי ליבה ומערכות אחסון גדולות מאוד. למעשה, שימושים אלו צורכים כ-10% מכלל הדיסקים המיוצרים בעולם. בשוק הדיסקים הארגוני קיימים צרכים קבועים לביצועים טובים יותר וליתר אמינות. שימו לב, מצאנו מאמר שמעריך כי באזור אסיה-פסיפיק, היחס של נפח מידע השמור בדיסקים לעומת זה שבקלטות הוא של 35:65 לטובת הטייפים, אבל הצפי לעוד שנתיים שלוש הוא שהמשוואה תשתנה ל-47:53 אמר מציג חברת HP :"אם מסתכלים על הגיבוי כחלק אינטגראלי של ארכיטקטורת האחסון, הוא חייב לספק שני צרכים: זה של תגובה גמישה לדרישות המנהלים והמשתמשים, וזה של ניהול מרכזי. זה נוח שכבר לא צריך לסחוב גיבויים החוצה על גבי מצעי טייפים. את הדיסקים ניתן להטמיע מהר יותר והם מספקים גמישות טובה יותר". מרבית היצרנים מאמינים כי הטייפים יישארו בשוק למשך תקופה, הדיסקים יחליפו אותם ברמת האחסון השניוני, כאשר הטייפים ינועו לרמה השלישונית והארכיון. מרבית המידע החיוני לעסק יישאר על גבי דיסקים, בגלל הצורך התדיר של שחזור מהיר. מנהל תחום האחסון של Sun בהודו אמר לעיתונות: היציבות היא הגורם החשוב בו כשלו הטייפים. מידע חיוני שעסק זקוק לו בשעות שיא לא ניתן לאחזר מהר יותר בטייפ, בעוד שהדיסקים הם פלטפורמה יציבה לעסק הפעיל. למרות שגידול השימוש בטייפים גדל משנה לשנה ב-100 אחוזים בהודו, הקלטות לא מספקות עקביות ברמת האחסון השניונית לעסקים. הרבה מנהלי מידע ראשיים עדיין מרגישים כי כל נושא הגיבויים הוא מטרד אחד גדול ומשאירים את התפעול והאימפלמנטציה של פתרונות בתחום בידיים של אנשים מתחתיהם. עם זאת, תפקיד הגיבויים התעלה בשנים האחרונות מסתם מניעת אובדן מידע במצבי אסון, לחלק בלתי נפרד מתהליך ניהול המידע בארגונים. הולך וגדל מספר ספקי האחסון והגיבוי שמוספים למוצריהם פתרונות של ניהול מחזור חיים של המידע. בעינינו, זה עובד גם הפוך: יותר ויותר ספקי פתרונות שונים -גם אחסון- מוסיפים יכולות גיבוי ושחזור לסל ההיצע שלהם. במצב בו אין צורך לגישה תדירה למידע, או כאשר לא מדובר במידע mission-critical אך עדיין חשוב לאחסנו ע"ג דיסק, ניתן להשתמש במערכי דיסקים איטיים וזולים יותר כמו ATA. זמן ההתאוששות עדיין משחק כאן תפקיד, ולכן משתמשים בדיסקים ATA. תופעה זו הולכת ומגבירה את המכירות של מערכי דיסקים ATA בשרתי רמה בסיסית. מערכי אחסון ניר-ליין משתמשים יותר ביותר בדיסקים SATA. המחיר לכל גיגה בייט נמוך יותר בדיסקים ATA, והדיסקים הללו מגיעים לעד 1TB ליחידה, בעוד שדיסקים SCSI מגיעים עד ל-300GB. בנוסף, דיסקים ATA צורכים פחות חשמל ממוצרי SCSI.
ארגונים בינוניים עד גדולים משתמשים היום באחסון מבוסס מערכי SATA ליישומים שאינם mission-critical, כגון דואל, שרתי הדפסה ומידע בתעשייה הרפואית, שרתי ספריות מידע מקוונים, שרתי עריכת אודיו ווידיאו, וכו'. בקיצור, במקומות בהם נדרשים קיבולת גדולה ואחסון אמין אך במחיר לא גבוה. דיסקים SATA יכולים לעשות מה שמערכות טייפים לא יכולות: לאפשר ארכיטקטורת grid למען העברה מהירה יותר של מידע, ועוד. הדיסקים הקשיחים ניגשים למידע באופן רנדומאלי, בהשוואה לטייפים (בצורה ליניארית). הגישה הרנדומאלית מספקת יכולות גישה מהירה יותר לקריאה ולכתיבה על גבי המצע, שימוש יעיל יותר מהמקום, וצריכת אנרגיה חסכונית יותר. כך שעל פי כל התחזיות, הטייפ הולך לעבור לרמה הבאה כדי לספק גיבוי אופ-ליין, או לאחסון לטווח ארוך, בזמן שהדיסקים יתפסו את התפקיד של גיבוי הייצור ועוד מידע חיוני. במיוחד בשוק הארגונים הקטנים והבינוניים הדיסקים מסוג SATA נהיו לכוכבי ארכיטקטורת האחסון הפופולארית של דיסק-ל-דיסק, שם הם מהווים את הרובד האחרון. בקונפיגורציות D2D2T הטייפ הינו הרובד האחרון ובעבודה משותפת עם דיסקים, אפשר לסחוט ביצועים מצוינים, תוך כדי הפחתת העומס על הרשתות. יש לזכור שלדיסקים SATA II יש גם אפשרות חיבור חיצוני, כך שאפשר לתפעל אותם כאילו USB, כמו כונן טייפים חיצוני, רק הרבה יותר מוקשח. כזה פתרון חוסך את צווארי הבקבוק של שיעור העברת מידע שנפוצים עם ATAPI. הספציפיקציה ATAPI לא יכלה להתמודד עם שיעורי העברה מהירים יותר, של עד 62.5MBps של דורות ה-AIT החדשים. הדיסקים גם מספקים יתרונות מסורתיים של קלטות הטייפ: ניוד קל אל מחוץ לאתרים לאחסון לטווח ארוך, ארכיבאות והתאוששות מאסון. עם הטכנולוגיות לצריבה ניצבת ניתן יהיה בקרוב גם להשיג אפילו דיסקים (הכרזה של היטאצ'י) של עד 1TB בפורמט 2.5 אינץ', ועד 4TB בפורמט 3.5 אינץ'. גם אם המעבר לגיבוי מדיסק-לדיסק הוא דרך לחסוך עלויות, מה שחשוב הוא שמדובר ברובד ביניים גמיש לגיבוי מהיר יותר ובעיקר לזירוז תהליך אחזור המידע העדכני.
בעקבות "אומנות התכנות" משבוע שעבר, הפנה אותנו יורם לקישור קפה ותוכנה, שם מצאנו את המשפטים הבאים:
"מתכנת Java: ייצור ההופך קפה לתוכנה" "לפני כמה מאות שנים לקפה ולנפט לא היו כל ערך" "אני מאוד יעיל, לא פספסתי הפסקת קפה אחת ב-6 שנים" "ארוחת בוקר ללא קפה היא כ-פרדייטור ללא תחמושת" "הקפה שאני עושה, רע מאוד. מסיבה זו אני שם בו וויסקי" "אני אוכל קפה הישר מהקופסה. למה לדלל אותו?" "האם ישנם חיים לפני קפה" "שינה: פעולת גוף המצביעה על היעדר קפה"...
אנו חוששים כי למציאות המתכנת החי על קפה ומזון מהיר, שמור מקומה המכובד בפולקלור עידן המחשוב של שנות השמונים והתשעים. לפחות בארץ, היום, פקקי התנועה ביציאה מאזורי תעשייה עתירי הידע (בין 15:00 ל-18:00) מקשים עלינו להאמין שהרוב הגדול של המתכנתים עדיין נשאר לעבוד עד השעות הקטנות...
מערכות ניווט לרכב מבוססות דיסקים קשיחים בעלי קיבולת גדולה הולכים ונהיים יותר ויותר פופולאריים בשווקים של אירופה ויפן. המגמה צפויה גם להגיע בקרוב לאמריקה הצפונית, ובה שוק הרכב הגדול בעולם. אבל למעשה, נפתחות הזדמנויות חדשות לדיסקים קשיחים בכלי רכב בעולם כולו, כאשר סין מתחילה להטמיע במהירות פתרונות ניווט והשווקים האירופי והאמריקני מפתחים יישומי בידור ומידע כדי להוסיף ייחודיות לדגמים יוקרתיים. יפן ממשיכה להיות המובילה באינטגרציה דיגיטאלית עם ניווט, DVR ואפשרויות בידור נוספות. הסטנדרטיזציה של מסכי LCD מוטמעים בדש-בורדים יצרה פלטפורמה ליצרני רכב כדי להציע יותר אפשרויות דיגיטאליות ברכב, כגון סיוע לנהג, ניהול ספרייה מוזיקאלית דיגיטאלית, וניווט משופר, עם עדכוני תעבורה בזמן אמת והרחבת נקודות העניין. בנוסף, ישנה המגמה של תמיכה בתוכן דיגיטאלי ואפשרויות משחק ליושבים בכיסאות האחוריים. בכדי לספק את החוויות הדיגיטאליות הללו ולספק תמיכה לכל הפורמטים הדיגיטאליים שהצרכנים רוצים להביא עמם לכביש, יצרני הרכב והאביזרים נשענים על הביצועים ועל גמישות העיצוב שהאחסון על גבי דיסקים קשיחים מציע. אבל לסביבת עבודה מאתגרת זו יש דרישות מסוימות וייחודיות.
בין יצרני הדיסקים, טושיבה היא זו שמובילה בדיסקים לשוק הרכב, בו התחילה להתנסות בשנת 2001. מאז, היא מכרה ל-OEM ופתרונות מסוג aftermarket, יותר משבעה מיליון דיסקים קשיחים המותאמים לכלי רכב ממונעים. לפני מספר ימים הכריזה החברה על דיסק קשיח לשימוש בכלי רכב, הכולל פלטה אחת בודדת של 80GB. הודות לקיבולת זו יוכל הדיסק לתמוך בדור הבא של יישומי ניווט מתקדמים, בידור תוך-רכבי ופתרונות עם חיבור לרכב. (יש לציין כי מערכת הפעלה לבדה צורכת חלק מקיבולת אחסון זו, יישומי תוכנה מותקנים מראש גם הם גוזלים חלק, כך שהקיבולת לאחר פרמוט יכולה להשתנות). בנוסף לקיבולת גדולה יותר (הדגם הנ"ל של 80GB ועוד אחד של 40GB), טושיבה מצהירה כי שיפרה את המשפחה החדשה שלה של דיסקים הקשיחים לרכב בספציפיקציות גובה (altitude) כדי להקשיח את המערכות לתנאי כביש קיצוניים. ספקציפיקציית הגובה הנוכחית היא של 5,500 מטר. טושיבה גם מוצאת את דרכה ליישומים מוקשחים אחרים, כגון מערכות מעקב, פלטפורמות מחשוב מרוחקות, יישומי בקרת ציוד ומכשירים תעשייתיים אחרים. זאת, הודות לתנאי עמידות להלם וויברציות שדאגה לפתח בדיסקים הקשיחים שלה.
סין, עם 170 מיליון משתמשי אינטרנט, נמצאת במקום השני בעולם, אחרי ארצות הברית. מחקר שהתפרסם בשבוע שעבר חושף כי הצלחת האינטרנט בסין עולה אף על הצלחתה בארצות הברית, הצעירים הסיניים הטמיעו את העולם המקוון החדש בחייהם בצורה מדהימה. בעוד 13% מן הצעירים האמריקנים השיבו כי "יש להם חיים מקבילים ברשת", 61% מן הנשאלים הסיניים מסרו את אותה תשובה. בעוד 42% מתוך 1,079 משיבים אמריקנים הסכימו ש"הם חיים חלק מחייהם ברשת", התוצאה המקבילה בין הסיניים הגיעה ל-86%. גילאי המשתתפים נעו בסביבות טווח ה-16-25. עוד מגלה הסקר כי 80% מהמשיבים הסינים הסכימו עם הקביעה ש"טכנולוגיה דיגיטאלית הינה חלק חיוני מדרך חיי" (לעומת 68% מן האמריקנים); 25% "לא מרגישים בסדר" כאשר אין להם גישה לאינטרנט למשך יותר מיממה (לעומת 12% בארה"ב); 42% לפעמים מרגישים "מכורים" לחיים ברשת (18% בארה"ב); 61% חוו רגשות עזים בעקבות יחסי גומלין מקוונים (47% בארה"ב); 51% הציגו את עצמם תחת זהות בדויה ברשת (17% בארה"ב);66% קובעים כי האינטרנט מסייעת להם להתיידד (רק 30% בארה"ב); ושימו לב: 32% מודה כי האינטרנט הגבירה את חיי המין שלהם (לעומת 11% בארה"ב). ההסבר בפערים, על פי הסוציולוגיים המומחים, הוא בכך שהנוער האמריקני גדל עם הטכנולוגיה האינטראקטיבית כמובן מעליו, בעוד בעבור הנוער הסיני זהו עולם חדש, והוא חווה את המרחב הרגשי הזה ביתר אינטנסיביות מאשר האמריקנים. יחידת מדידה רגשית חדשה באה לעולם העיתונות בעקבות המחקר הנ"ל: ה-Emobyte. איך מודדים את אותה התרגשות מטכנולוגיה? לנו עדיין לא ברור. מה שכן, לסינים יש בשפע, ובעולם המערבי יש, אבל פחות.
מכתב מאמא
"בני היקר, היות ומאז התחלת את לימודי המחשוב שלך, רמת התקשורת עם שאר המשפחה הלכה והצטמצמה באותה מידה כמו יכולתך לשמור על סדר מינימאלי בשולחן העבודה שלך וחדרך, החלטתי להתערב ולדווח לך על כך בשפתך החדשה. שמתי לב כי מערכת ההפעלה שלך אינה מאפשרת לבצע אופטימיזציה של סביבת העבודה וגם לא של יחידות האחסון שלך, אז ביצעתי דה-פרגמנטציה למען פינוי מקום ועשיית סדר במערכת הקבצים. כך ששחררתי המון מקום ביחידות האחסון בעלות קיבולת גדולה (מדפים) וביחידות האחסון הניתקות (מגירות). ליד נקודת הגישה לטלפוניה סידרתי לך מקום מיוחד לקבצים, שם תמצא את אנשי הקשר שלך (פנקס קטן), מעבדי התמלילים (עטים) וכלים גראפיים (עפרונות, סרגלים ומכחולים). גם רוקנתי את סל המחזור ושיניתי את הקונפיגורציה הוויזואלית של הקירות בחדר, תוך כדי שנפטרתי מן ה-wallpapers המיושנים שהיו שם. בסריקת הסביבה מצאתי מספר hidden partitions, כגון הרווח בין המזרון למיטה. את החומר המסווג למבוגרים שאוחסן שם העברתי לאיון. כן את הכביסה המלוכלכת דחסתי לתוכנית ארוכה ודחוסה במכונת הכביסה. אני ממליצה בחום שתעדכן את הלבנים שלך בתדירות גבוהה יותר, אחרת נצטרך להעביר עליהם אנטי וירוס חזק במיוחד. אני משערת שיהיו לך קשיים מסוימים להתאים את עצמך לממשק החדש, כך שביצעתי אינדקסציה של תוכן הספריות כדי שיהיה לך קל יותר לאתר את מבוקשך. יש סיכוי שתמצא באגים במערכת החדשה – בסה"כ זו הפעם הראשונה שאני מתפקדת כמנהלת מערכות. אם תמצא, תודיע לי ואדאג ל-Patch. ודבר אחרון: לאחר minimize של הבלגאן בארון, maximize של אזור העבודה, הפעלתי מנגנון בקרה שיגביל את משאבייך במידה ולא תשמור על סביבה optimized. אני תקווה שכל השינויים הללו ישפרו את ה-output שלך ולא יהיה כל צורך ל- overclocking בשעות הלימוד או הגבלת רוחב הפס בקווי התקשורת שלך. באהבה, אמא"
"סטארט אפ בו מושקע יוסי ורדי חושף את המוצר החדש שלו! אפליקציה לצפייה משותפת”. לפני שאתאר מדוע אדון ורדי זורק את הכסף לים (ואפילו כתבת יחסי ציבור בחסות הדה-מרקר לא תועיל), הנה הסבר פעוט איך זה עובד: המשתמש מוריד אפליקציה קטנה... שדוחסת את הסרט ומזרימה אותו למחשב של הצופה השני. ובו זמנית, השניים יוכלו לקשקש בחדר צ'אט. עכשיו בואו נראה איך זה עבד כבר פלוס מינוס 6-7 שנים: המשתמש מחזיק על המחשב שלו את ה- Windows media encoder ובאמצעותו מזרים את הסרט לכל מי שרק יספיק לו רוחב הפס. ובינתיים, הם מקשקשים בסקייפ, MSN או אפילו ב- ICQ. עוד פלופ תקשורתי... שימו לב, אני דווקא כן מקנא במר וורדי. לא בגלל שהוא "עשה את זה" אלא בגלל שכל נפיחה שלו מגיעה לעיתונות אפילו אם לא הוא שחרר אותה, כל ילד שהוא מלטף לו את הראש לא מתרחץ חודש. וכל כתב הי-טק נופל לרגליו ומלקק לו את קצוות האצבעות, סביר להניח כי העורך אמר לו. אז בואו נכניס את העניינים לפרופורציה: יוסי ורדי הוא איש אמיד והיה כזה גם לפני שהילד התחיל לתכנת במוסך. ליוסי ורדי היו חברים רבי השפעה גם בטרם ימי ה-ICQ המאושרים. יום אחד בא הילד שלו אם רעיון ויוסי כמו כל אבא טוב עם הרבה כסף, השקיע. הרעיון היה באמת טוב (והקרדיט ל י ל ד !) וכולם עשו בוכטה של כסף. איכשהו מר ורדי האב הפך להיות גורו של השקעות, הוא מדבר פה ומדבר שם, וכל מה שיוצא מפיו מגיע לעיתונות. יש לו חברים שמשקיעים עמו, גם להם יש כסף והם לא פראיירים כי הם יודעים שגם זבל כמו ה"סטארט אפ החדש" יכול להריח כמו ורדים אם השם של יוסי ורדי עליו. לסיכום, הבנאדם עשה מכה בזכות בנו, אבל בעוד שהילד הלך לשחק האבא נהיה מפורסם. זה לא שלאבא הייתה איזו שהיא הצלחה ייחודית מאז, אבל זה לא משנה. בעיניי, יוסי הוא אדם מן השורה, תסלחו לי אבל נפיחה שלו שווה לנפיחה של כל אחד מאיתנו (לפעמים מריחה יותר טוב, לפעמים פחות טוב).
מזל טוב...
חוק ניידות המספרים נכנס לתוקף החל מהראשון לחודש. תיאורטית (כי מעשית יש עדיין המון צרות לכל מי שניסה) אפשר סוף סוף להתחיל ללמד את חברות הטלפוניה השונות, צרכנות מהי. עכשיו רק צריך למכור טלפונים ברחובות כמו בכל מדינה נורמאלית, ללא חסימה, ללא שייכות לאף חברה... טלפון בלבד, כזה שיקבל כל כרטיס SIM וישחרר אותנו מהכבילה ארוכת הטווח שנובעת ממכירת הטלפון בעשרות תשלומים. זה הזמן להסביר שחברות הסלולארי, שלכאורה מסבסדות את מחיר הטלפון, בעצם גובות עליו מחירים גבוהים בעשרות אחוזים ממחירו האמיתי. בצרפת רוב חבילות התקשורת יזכו אתכם בטלפון מתוחכם במחיר של... 1 יורו. אבל... ברחובות תוכלו למצוא טלפונים במחירים מעניינים. כל למשל מצאתי את הטושיבה 605 צעצוע יוצא מהכלל עם מצלמה, מקלט קול, נגן מוסיקה ורדיו, עם חיבור Bluetooth ועוד במחיר של 69 יורו. היות והמכשיר איננו שבוי בידיים של אף חברה והיות ומראש מספר הטלפון שייך לי (כמו בישראל, נכון להיום) הרי שאני חופשי ומאושר לעבור לכל חברה אחרת. לאלו שיש להם מכשירי נוקיה חסומים על ידי הספק, אין צורך לקנות חדש: הנה כתובת אתר שיספק לכם את הכלים לפצח את החסימה בקלילות: http://www.gsmliberty.net/shop/nokia_unlock.php
מכירים את ההרגשה?
דפקו אתכם, אתם זועמים, מתוסכלים כי אף אחד לא יתייחס לתלונתכם, לא חשוב כמה חמורה... אפילו מבקר המדינה לא יסתכל עליכם. אין לכם כסף לעורך דין, ואין לכם אמון במערכת המשפט. לא חשוב אם זה גוף מסחרי, ציבורי או סתם עסק פרטי. כל פעם שתתקלו בשם יעלה לכם לחץ הדם. טוקבקים בעיתונות על האינטרנט משחררים לחץ בדיוק ל-3 דקות, בדיוק עד שאתם מגלים שלאף אחד זה לא מזיז. והמניאק שדפק אתכם יבזבז עוד כמה מאות אלפי שקלים או דולרים על מסע פרסום שיוציא אתכם מדעתכם. מתסכל לאללה, אני יודע. אבל האם זה באמת כל מה שאתם יכולים לעשות? יש לכם מחשב? יש לכם חיבור לאינטרנט, יש לכם כלי הפצה של מסרים. יש לכם תכנה לעריכת תמונות, יש לכם תכנה לעריכת וידאו בסיסית, יש לכם הכול כדי לפתוח באנטי- קמפיין, בצורה אנונימית לחלוטין. אם אתם פחות קריאטיביים, שבו מול המצלמה וספרו את הסיפור שלכם, תפיצו אותו בין כל אתרי הווידיאו הקיימים, שיראו את הכעס והכאב. אבל אם אתם קריאטיביים במיוחד... אזי השמים הם הגבול. האם זה יעזור? לא בטוח... מה שכן, בטוח הוא שעצם האפשרות החדשה תעשה לכם טוב על הנשמה. אני אישית עושה זאת כאן במגזין צ'יף, אבל אני לא מתכוון לעצור כאן. החלטתי שאם אני כבר אוכל את כל הקש, אז לפחות לעשות לשוחט את המוות. זה יהיה אכזרי, מלוכלך ועצבני, אבל בנוסף לחוויית השימוש בטכנולוגיה, אני הולך ליהנות מזה. באותה נשימה שחררתי תכנה שתאפשר לכם ליצור, להמיר (לפורמט Flash Video המקובל בכל אתרי האחסון) ולהפיץ קבצי וידאו בין אתרי הווידיאו השונים (42 במספר). התוכנה היא כרגיל, חינם, וניתנת להורדה בכתובת: http://www.videowebgate.com/clipmaker.exe
שכל: לא תנאי קבלה
למה הפסיקו לדרוש שכל כתנאי קבלה לאוניברסיטה? הסטודנטים בירושלים סגרו את שערי האוניברסיטה כאות הזדהות עם המרצים השובתים והם רוצים, לא פחות ולא יותר, "אוניברסיטה ברמה גבוהה". מוזר, לא לפני הרבה זמן הם דרשו חינוך לכל אחד. והיום שכל אידיוט יכול להתקבל לאוניברסיטה -וכיוון ששכל ושאר כלי חשיבה בסיסיים כבר לא נדרשים- כששכר הלימוד נמוך עד כדי גיחוך (לא שזה מונע מאיש להשבית את האוניברסיטה במחאה על שכר לימוד גבוה), כשכל העסק הזה שנקרא "השכלה גבוהה" בישראל עומד על קרעי תרנגולת תקציביים, כאשר הסטודנטים, עם הידע הרב שלהם, קובעים מה איכות המרצים. עם כל זאת הם רוצים "אוניברסיטה ברמה גבוהה"? אז ככה חבר'ה, אוניברסיטה ברמה גבוהה היא עסק יקר. אתם לא באמת רוצים לדעת כמה! אוניברסיטה ברמה גבוהה דורשת סטודנטים ברמה גבוהה, ורובכם לצערי לא נכללים בקטגוריה הזו. אוניברסיטה ברמה גבוהה מלמדת לחשוב, לחקור... אתם הפכתם את האוניברסיטה לבית ספר תיכון משופר, בעלויות מגוחכות ואיכויות עוד יותר מגוחכות. רוצים אוניברסיטה ברמה גבוהה? סעו לאוקספורד, קיימברידג', ייל, הארווארד, MIT, קורנל. תעיפו שם מבט על שכר הלימוד ואם אתם עדיין בהכרה ואם יש לאבא את הסכום, נסו להתקבל. אחרי שתעברו את זה חזרו ארצה ובבושת פנים אכלסו את מושבי האוניברסיטה. תגידו תודה שמדינת ישראל מהווה מפלט לאוסף של אידיוטים חסרי בושה שעדיין לא הפנימו שמה שכבר קיבלו... לא מגיע להם!
סקריפטים חדשים
לאחרונה הוספתי כמה סקריפטים חדשים לאוסף, וביניהם: סקריפט להעלאת קבצים מבוסס CGI - היתרון של סקריפט שכזה על סקריפט מבוסס PHP הוא שלשרתי PHP יש מגבלה מוגדרת של גודל קובץ בעוד שב-CGI אתם קובעים אותו. הסקריפט יוצא מהכלל שניתן להגדיר אותו להרבה שפות (כולל עברית) ויאפשר הכנסת הערות, מצד המשתמשים, לאתר שלכם. אלו ועוד תוכלו למצוא בכתובת: http://www.not2pay.com
סרטים
אספתי קליפים חדשים להנאתכם והם ממוספרים. צפו בהם לפי הסדר (אין לי שום מושג למה המערכת סידרה אותם כפי שהם מסודרים). 1. פרסומת יוצאת מהכלל של אורנג' (צרפת) 2. גרסת ממשלת צרפת לנושא על פי ה"חרצופים" המקומיים. 3. הסיכון שבהשתתפות במיצג עירום באמסטרדם 4. איך תעלול שיכול היה להסתיים רע מאוד מסתדר לבסוף 5. עד כמה גלישת לוח מסוכנת (תודה לעופר). 6. איך נשים מוסלמיות מסורתיות אוכלות ספגטי (תודה לליאור). 7. מסוכן לעשות קניות בישראל וכולם ב- http://www.videowebgate.com/pro-play
אתמול הביאה בתי הצעירה לחדרי שבבית החולים מודעה של עמותת "עזר מציון" שנתלשה מדפי העיתון היומי. המודעה קראה לציבור להשתתף במבצע מיוחד, לבוא ולתת דגימות דם לבדיקת התאמה לתרומת מוח עצם. במודעה מככב נער חמוד אבל חולה, הממתין כבר זמן רב שימצא תורם מוח העצם המתאים לו. כשראיתי את המודעה נפל לי האסימון: גם התמונה שלי הייתה יכולה להתפרסם במודעה הזו. הנער הנחמד אומנם ממתין זמן רב הרבה יותר ממני לתורם שיגיע, אבל גם אני אצטרך להמתין. מי יודע עד מתי.... כלומר, בעצם מצבי כמצבו. היה לי ברור שהמבצע הזה חייב להצליח, בשבילו, בשבילי ובשביל כל יתר הממתינים להשתלת מוח עצם וכאלו יש רבים. הפרסום בכל ערוצי המדיה לקראת המבצע היה מסיבי ומורגש. אבל הרגשתי שאני צריך למנף אותו בעצמי, בכל האמצעים הדלים העומדים לרשותי, כאן מחדרי שבבית החולים. הבנתי שעל מנת שהמבצע יצליח נדרש לא רק מהלך תקשורתי, אלא גם הנעה רגשית ושכלית של אנשים. הנעה שתגרום להם לעשות משהו חריג שאינו מאפיין התנהגות יום-יומית רגילה. כל הלילה התהפכתי, הסתובבתי והתלבטתי בבעיה האם אני יכול לעשות משהו חזק שיניע אנשים. לאורך שנות חיי הכרתי אנשים רבים, החל מבני המשפחה המורחבת, חברים מבית הספר, חברים לשירות הצבאי הארוך, עמיתים למקצוע, תלמידי הרבים וחברים. החלטתי "להרים מסך", לחשוף את עצמי ומצבי ולשגר באמצעות האינטרנט פניה ישירה לכל מי שכתובת הדוא"ל שלו ידועה לי. חיברתי פניה אישית מנוסחת באופן ישיר מאוד, לא הסתרתי דבר ולא ניסיתי ליפָּוֹת. התכוונתי לגרום לאנשים שיקראו את הפניה שלי להבין שעבורי זו "שעת חרום" אמיתית ושהמבצע הזה בשבילי הוא הזדמנות אולי חד-פעמית ובעיתוי מושלם שחייב להיות ממומש, כי אחרת..... בכל לבי קיוויתי ששרות הרשת האלחוטית של משה יעמוד במשימה, שלא תהיינה הפרעות תקשורת בעיתוי שכל כך קריטי עבורי. שלושה ימים רצופים ישבתי ליד המחשב הנייד שלי והרצתי מיילים לכל רשימות אנשי הקשר שלי, עד שהמשימה הושלמה. הכדור התחיל להתגלגל.
התגובות הראשונות הגיעו תוך דקות ספורות. הגיעו תגובות מכל מקור אפשרי, כולל מאנשים רבים שאיני מכיר ושלא נכללו ברשימות אנשי הקשר שלי. ראויה לציון פעולתו של עורך המגאזין האינטרנטי "דיילי מיילי" שאימץ את תוכן הפניה האישית שלי ועיצב אותה כמודעה בולטת המושכת תשומת לב ופרסם אותה 5 ימים ברציפות בימים שלפני המבצע. תיבת הדואר שלי הופצצה ללא הרף. התחלתי לכבות את הנייד שלי להפסקות קצרות של מנוחה. למרות שלא פרטתי את אמצעי הקשר אתי, מי שרצה מצא. מהתגובות שקיבלתי הסתבר שהעובדה שחשפתי בפומבי את זהותי ואת מצב בריאותי וציינתי תאריך מדויק של מבצע ההתרמה, הקנתה לקריאתי מימד של אמינות ודחיפות. בניגוד לשרשראות של הפצת סרק באינטרנט שכולנו כבר ראינו לא פעם, הפעם התחושה הייתה של משהו רציני ואמיתי. הייתי מותש מן המשימה. עכשיו לא נותר לי אלא להמתין ולראות את התוצאות.
אחרי שנת לילה שקטה התאוששתי מעט וחזרתי לבחון את עצמי. איך אני מרגיש, איך אני נראה, מתי אצא הביתה להפוגה הראשונה? שעת בוקר. עיון רציני וארוך בחלון הזכוכית הענק שבחדרי העלה שתי תמונות שלובות זו בזו: העצים הגדולים בצידו הרחוק של הרחוב הרחב ושלושת הדגלים שבחזית הבניין המתנופפים בחוזקה ברוח הסתיו העזה. מתוך תמונת נוף זו נשקף ראשי הקֵרֵחַ.
בביקור הרופאים שאלה אותי הדוקטור אם אני מרגיש מוכן לצאת הביתה לחופשת ההפוגה
שלֶכֶת בּראש
בסתיו נופלת שלכת באילנות. בסתיו שלי נשרו השערות. ראשונות הלבנות, אחריהן השחורות. חושפת שלכת לעץ מִתְאֲרוֹ הגזעי. בשלכת שלי, בוֹהֵק ראשי. בהיר, חלק ושונה מכפי שנרְאָה מעולם, ובתוכו, אותו אדם.
מהטיפולים. "מתי?" שאלתי. "היום" הייתה התשובה, "לשבועיים". בשלוש אחרי הצהריים הגעתי הביתה, בתחושת דֶזָ'אווּ של שיבה מחו"ל לאחר היעדרות ארוכה.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
