גיליון מספר 3 שנה VIII - יום חמישי, 17 בינואר 2008

 

«-לגיליון קודם 2008 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם בנס ציונה, מאז 1986

    

"התעשייה פורחת,
וקרן (לייזר) זורחת,
עיתונאים מראש כל בד,
מבשרים על עוד מותג
ט"ו בשבט הגיע, חג הישראליות.

הנסד"ק לא סובל לריק,
הגיעה עת להנפיק
כל אחד ייקח מניה
באופציות נצא חוצץ
ט"ו בשבט הגיע, חג לסטארט-אפיות.
 

נבנה בכל הר וגבע
מדן ועד באר שבע
וארצנו שוב נירש
ארץ שבב, אנטנה וקש
ט"ו בשבט הגיע, חג ל...(?)...אילנות!"
 

 

 

 

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.3

▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS

 
 













קדחת האלחוט


אפשר לקבוע בלי להגזים ש-CES 2008 בלאס ווגאס הייתה לגמרי תחת סימן החיבוריות הכוללנית. מי שפעם חלם שהגרעפס שהתינוק שלו פולט בפעוטון ישודר חי בלפטופ של אמו ברכבת, בבלאק-ברי של אביו ביבשת אחרת, בנגן המשולב של אחותו בבית הספר, בפלאפון של הדוד במילואים (שגם יישלח אותו להדפסה מידית) ובמכשיר השמיעה של סבא... קרוב יותר מאי פעם להגשמת חלומו.
להעביר תמונה ישירות מן הטלפון הנייד למסך טלוויזיה, להעביר סרטון וידיאו מן המצלמה לנגן, או לצפות  בטלוויזיה בסלון בסדרה שהורדנו מהרשת - לא חדש לנו שאת כל זה אפשר לעשות בלי להדליק את המחשב, אבל זו בעצם המגמה העולמית שהתבטאה בתערוכה השנתית. היצרנים עושים שמיניות באוויר כדי להציג כל פעם יותר מוצרים בעלי חיבוריות, שעל מנת להועיל חייבים לדעת לעבוד ביחד עם שאר המכשירים. כך למשל, חברת Quartics הציגה מערכת לצפיית התמונות שצילמנו במצלמת הטלפון הנייד, בטלוויזיה. מכשיר הפענוח של Pinnacle מסוגל להעביר תמונות של מצלמת וידיאו ישירות ל- iPod תוך כדי הפיכת החומר לפורמט MP4. כמו כן, החתונה בין רשת האינטרנט לטלוויזיה מנסה להשאיר את המחשב בצד. חברת Netflix האמריקנית לשכירת סרטים אונליין התחברה ל-LG כדי להשיק לקראת סוף 2008 מכשיר פענוח לצפייה בתכנים שנשכרו באתר האינטרנט, ישירות בטלוויזיה - אבל למחשב עדיין יזדקקו כדי לבחור את הסרטים. בכל מקרה המכשיר מתחרה בעיקר עם ה-Apple-TV שראה אור בשנה שעברה ופועל באופן דומה. הקטלוג של Netflix מכיל יותר מ-6,000 סרטים אונליין ויותר מ- 90,000 DVD להשכרה ומהווה איום רציני לאפל, שמחזיקה בינתיים רק כמה מאות.
ניכר המאמץ של כל היצרנים להשאיר את עידן החוטים מאחור. הכל, טלוויזיות, מצלמות ווידיאו, נגני DVD, מחשבים, מדפסות ומוניטורים מתחברים ביניהם באמצעותWiFi Bluetooth או USB אלחוטיים. גם הופיעו הטלוויזיות HD האלחוטיות הראשונות מאת LG ו-Panasonic, שצפויות להגיע לשוק תוך כמה חודשים בארה"ב במטרה לפתות קהל שיידרש להתאים את עצמו לטלוויזיה הדיגיטאלית לפני תאריך היעד (17 בפברואר 2009) להפסקת השירותים האנלוגיים. אותם מקלטים ללא חוטים קולטים את האותות המגיעים מן הכבל או הלוויין ומשדרת אותן בתוך הבית באמצעות גלים אלקטרומגנטיים בטווח שבין ה-2 ל-60 GHz - בהתאם ליצרן. כך למשל, LG משתמשת לאותה מערכת אלחוט, חיבור WiFi למרחק של עד 20 מטר ותיאורטית אותם גלים מסוגלים לעבור קירות של בית בלי בעיות, למרות שהכול תלוי בסוג החומרים ממנו בנויים אותם קירות.
Panasonic מצידה, בחרה בתדר הגבוה ביותר שאושר (60 Ghz) ואשר מבטיח איכות תמונה גבוהה יותר. מאידך, גלים אלו לא עוברים קירות ורק משודרים למרחק של כ-10 מטר.
פיתוח אלחוטי נוסף שכבר ראו מכל עבר בתצוגה הוא מה שנקרא ה"USB אלחוטי", מערכת חזקה יותר מ-bluetooth שעד כה מסוגלת לחבר מכשירים היקפיים קטנים כגון עכברים או אוזניות. מערכות אלו יאפשרו לחבר למחשב בין היתר גם מוניטורים, מדפסות, מצלמות, דיסקים קשיחים חיצוניים או סורקים. הטווח של ה-USB האלחוטי נע בין 3 ו-10 מטר. בין החלוצות בפיתוח מערכות מסוג זה נמנות חברת DisplayLink ו-Gefen (האחרונה הציגה חיבור אלחוטי של מחשב למכשירים שונים במרחק 30 מטר!)בעוד ארבע, אולי חמש שנים, החיבוריות האלחוטית כבר תהיה חלק מחיינו, ואז רק יישאר לנו להגיע לאתגר האמיתי: חשמל ללא חוטים...
 

   
 







דברים טובים - כמעט בחינם

 BOS למתקדמים


השבוע נשאלנו:
1. האם תוכנת BOS יודעת לקטלג מסמכים על מנת לבצע ארכוב?
2. האם ניתן להוציא עם BOS את כל המסמכים המצורפים למסרים בשרתי דואל לפי הגדרה מסוימת ולאחסן אותם במערכת אחסון?

והתשובות:
1. מערכת BOS מגנה על המסמכים באמצעות שמירתם מוכנים לשימוש במערכת נפרדת.
לשם קטלוג וארכוב ניתן להוסיף למערכת את תוכנת Google Desktop Enterprise החופשית.
ניתן להגדיר במערכת אובייקטים להקפאה כך ששינויים שיתרחשו במקור המידע לא יועתקו לגיבוי ובכך הוא ישמש כמעין ארכיון.
2. לגבי הפרדת קבצים מצורפים מהודעות דוא"ל, ניתן לעשות זאת בקלות רבה באמצעות תוכנת Mozilla Thunderbird - תוכנה חינמית גם היא.

 

   
 

מה יהיה


בקושי הספקנו לנגב את הרגליים בשטיח הכניסה לשנה הטריה וכבר הכינה IDC  חיזוי לעתיד האחסון הדיגיטאלי בה. על פי נבואותיה, המודלים החדשים של שירותי אחסון לגיבוי, ארכיבאות ויתירות יהיו ב-2008 ידידותיים יותר לעסקים. מערכות האחסון החדשות ידרשו אינטגרציה הדוקה יותר בין רובד האחסון והיישומים שיוצרים את התוכן. יצרנים, מצידם, יספקו מערכות אחסון מבוססות אובייקטים כדי למיין את המידע ולהוסיף נהלים קרוב יותר לנקודת היצירה. 
בתחום החומרה, המחירים הצונחים של כונני הפלאש יקדמו את אימוצם במיין סטרים, אבל שרתים וירטואליים יובילו לשימוש של iSCSI.
שירותי אחסון בעלי ערך מוסף ישתחררו מתשתיות האחסון, והשוק יוצף בהצעות לטכנולוגיות של שרתים ואחסון מוטמע בעבור ה-SMB.
IDC מעריכים כי עיקרון ההצפנה ברמת הדיסק הקשיח (Full-disk encryption)  ישתלט על מרכזי המידע ממניעי כסת"ח לדרישות הקומפליינס וכו'.
הגל הירוק -שזה לא תזמון הרמזורים אלא אופנה מתיפייפת שחרטה (חרטא) על דגלה את ההגנה על איכות הסביבה- תדרוש יותר חסכון באנרגיה במרכזי המידע. וסלחו לנו את נימת הזלזול, אבל כדי להגיע לעבודה באותם מרכזי המידע, זוחל בפקק כל עובד במכונית החברה שלו, זוללת הדלק ופולטת המזהמים...
אותה מגמה מירקת תעלה בארגונים הגדולים את הדרישה לספריות טייפים, פתרונות עם דה-דופליקציה ו-Thin provisioning (מנגנון של חיסכון בנפח עודף בלתי מנוצל ב-SANs ובמערכות ווירטואליזציה של האחסון). IDC מעריכים שקיבולת האחסון בארגונים עוברת כרגע התפוצצות של כ-60% בשנה. הגדילה המואצת מתחילה לאלץ את מנהלי מערכות המידע לחשוב מחדש על סוג מערכות האחסון העדיף להם, ולחשב מחדש את העלויות לאור רצפת האחסון ההולכת והמצטמצמת, עם מחירי החשמל במגמת עליה.

   
 

"האלו?... מנהל הכספים לא זמין...
הוא התקבל לתוכנית להגנת עדים..."










הרהורים מכס המנכ"ל לתחילת השנה האזרחית החדשה:

מהו תפקידו של מנכ"ל בחברה קטנה ובינונית?

מאת אבי קרעין וזאב הרשקוביץ מבעלי ניהול נטו – מנהלי כספים.


את/ה מנכ"ל של חברה. החברה פעילה מזה מספר שנים. היקף המכירות עלה. בהתחלה מהר, אח"כ בקצב איטי וכיום אתם נאבקים להמשיך לצמוח. כמות העובדים גדלה, וכיום נלחמים על מנת לשמר את העובדים הטובים תוך ניסיונות להתאזן ולהתייעל. הקרב על הגדלת האשראי היה תמיד קשה. בהתחלה ההתחייבויות היו קטנות, אולם על פני השנים תפחו וגדלו ובהתאמה ההתחייבויות האישיות – הביטחונות האישיים. הרווח, קיים, לא קיים, תלוי מתי בודקים. מרבית החברות לא מצליחות לפרוץ את המחסום. מגיעות לגודל מסוים ונתקעות. בנות המזל נרכשות, אולם הרוב לא.
האם הסיפור מוכר?
בהתחלה עשית הכול לבד, פיתוח עסקי, הדרכה, מכירות, פרוייקטים, תפעול, כ"א, כספים, ניהול..., אבל בעיקר עסקת בפיתוח עסקי, מכירות ועבודה בתחום התמחותך. אח"כ הכול השתנה, הפרויקטים לא הסתיימו בזמן, העובדים ביקשו העלאות שכר, בעיות גבייה, ומסגרת האשראי בבנק לא הספיקה והיה צורך להגדילה. במקביל, הלקוח העיקרי עזב וככל שחלף הזמן ההתמקדות בפיתוח העסקי, ליבת העסק הלכה וירדה ועיקר זמנך מנותב לתחומים אחרים.
את/ה יודע שהעסוק העיקרי של מנכ"ל בחברה קטנה ובינונית צריך להיות ממוקד בפיתוח עסקי, מכירות, ניהול ומעורבות בסוגיות מקצועיות עיקריות באמצעות יעוץ והכוונה של העובדים.
אז מה הלאה? זה הזמן לבדוק אלו פעילויות ניתן להוציא לאאוטסורסינג.
אתמקד במאמר זה במיקור חוץ של ניהול הכספים ובשאלות העולות לרוב.
ניהול כספים בחברה הינו מקצוע. כל העסקים מקבלים שירותי הנהלת חשבונות פנימית או חיצונית אשר מטרתם לתעד את העבר, אולם שירותים אלו אינם מהווים תחליף לניהול כספים אשר מטרתו לנהל את ההווה ולתכנן את העתיד.
מרבית המנכ"לים בעסקים הקטנים והבינוניים הינם מומחים בתחומם, אולם מוצאים את עצמם, עוסקים בחלק ניכר מזמנם בנושאי כספים, תקציב, תמחיר ובנקים.
מטרת ניהול הכספים במיקור חוץ הינה לאפשר למנכ"ל לפנות את זמנו ולהתמקד בנושאים בהם יש לו יתרון יחסי.
מה יכולים לכלול שירותים אלו? שירותי ניהול הכספים כוללים אחריות מלאה על תחום הכספים בחברה, כולל פעילות מקצועית מול בנקים, משקיעים, מנהל החשבונות, רואה החשבון, תזרים מזומנים, גבייה, תקציב, תמחיר, משא ומתן עם לקוחות וספקים (בפן הפיננסי) וכמו כן ניהול נושא השכר אל מול עובדים.

מדוע דווקא ניהול כספים במיקור חוץ? מכוון שחברות קטנות ובינוניות אינן נזקקות למנהל כספים במשרה מלאה ולא מסוגלות לממן משרה מלאה למנהל כספים בכיר. אם מנהל כספים בכיר יסכים להצטרף במשרה מלאה, הוא ישתעמם מקצועית במרבית זמנו.

מדוע דווקא את תחום ניהול הכספים שהוא התחום הכי רגיש בחברה? כל חברה צריכה להתמקד בליבת העסקים שלה ולתת למומחים לעסוק בשאר התחומים. ניהול הכספים כולל מרכיבים הדורשים ניסיון רב והתמחות אשר רק מומחים שעסקו בכך שנים רבות יפתרו ביעילות ובמהירות. לאנשי הכספים יש שפה משותפת אשר רק אלו שעוסקים בה בשוטף מכירים אותה. מרבית החברות הקטנות והבינוניות מטפלות רק בחלק מפעילויות ניהול הכספים ומזניחות חלקים לא מעטים מהן. ניהול כספים מקצועי, ישדרג את החברה בכל הרמות, יקנה לה נפח והתנהלות משופרת אל מול בנקים, רו"ח, מנהל חשבונות, עובדים, משקיעים, לקוחות וספקים.

האם ניהול כספים אינו מהווה תקורה ועל כן יהיה הוצאה מיותרת?
ניהול כספים מקצועי ונכון תורם הן להגדלת השורה העליונה של החברה, הן להגדלת השורה התחתונה שלה והן לשיפור תזרים המזומנים שלה. הגדלת המכירות של החברה מתבצעת באמצעות פינוי זמנו של המנכ"ל למכירות ופיתוח עסקי. הגדלת השורה התחתונה של החברה מתבצעת באמצעות בניית תקציב נכון ותמחיר מלא לחברה, בדיקות כדאיות כלכלית וחסכונות שונים (הוצאות מימון ותפעול). שיפור תזרים המזומנים שלה יתבצע באמצעות בניית עסקאות (בפן הפיננסי) נכונות יותר, בקרה על הוצאת חשבוניות מדויקות (ללא החזרה מלקוחות עקב טעויות) וגביה משופרת.

לסיכום אוסיף, כי ניהול כספים מקצועי בחברה תורם יותר מעצם ביצוע הפעילויות הכספיות. ניהול כספים מקצועי מייצר שקט למנכ"ל. מנהל הכספים מהווה לא אחת מוקד להתייעצות בתחומים רבים ומגוונים אשר לא נוגעים ישירות לניהול הכספים. מנהל כספים מקצועי ומנוסה יהווה למנכ"ל מעין יועץ שניתן לסמוך עליו בכל - Trusted Advisor.

תגובות

   
 

הודעה: פרסום בשקל


ברצוננו להודות למפרסמים באתר www.marketing.co.il על השתתפותם במיזם "פרסום בשקל" שהעלינו באתר הנ"ל במהלך שנת 2006-2007.
מתוך 21 השטחים שהוצעו למכירה, נמכרו בסופו של דבר 7, אשר זכו לפרסום באתר למשך שנה לפחות. בדצמבר האחרון תמה תקופה של שנה מיום מכירת השטח האחרון שהוצע למכירה, כך שעל פי התקנון חברת צ'יף מכריזה באופן רשמי על סגירת הפרויקט "פרסום בשקל". בשבועות הקרובים נסיר את המודעות מעמודי האתר.
אנו מקווים שנהניתם מחוויית הקנייה וההשתתפות בפרויקט מסוג זה, לפחות כמונו.


כרגע מוצע הדומיין www.marketing.co.il למכירה לכל דורש.
 

   
 

S.O.S.

הקובץ נעלם ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !













לא ברשת


לצרכי ספירת מלאי, תוכנה היא מוצר פעיל ללא מרכיבים ניידים. היות ואין לו מרכיבים ניידים, הוא לא נשחק, כך שלכאורה תוכנה לא דורשת תחזוקה או תחלופה - כפי שקורה עם מוצרים פעילים נייחים בעלי מרכיבים ניידים. באופן תיאורטי, לאפליקציית תוכנה יש חיי נצח, כל עוד תשתיות החומרה שלה תהינה תקינות ומתוחזקות היטב.
ניתן לעדכן תוכנה על מנת להתאים אותה לצרכים המשתנים של הארגון, וקיימות דוגמאות רבות של תופעה זו. כמו למשל, תוכנת המיינפריים של IBM שנוצרה בשנות השבעים ושעדיין פעילה בימינו. למרות גילה המתקדם - כמעט 40 - הכול מצביע על כי היא תמשיך למלא את תפקידה גם ב-40 שנה הבאים.
אף על פי כן, קשה לאמור שתוכנה לא דורשת תחזוקה. במצב אידיאלי, התחזוקה שמעניקים לתוכנה מבוססת על השינויים החלים בסביבה הארגונית, ויש לבצע אותה בצורה שתשרת את אותם צרכים עסקיים / ארגוניים - לא אחרת.
למרות שהיום מגמת יצירת אפליקציות עסקיות ממוקדת רשתות, הדבר לא הכרחי. כמובן, יש מקום לתוכנה מבוססת רשת אך גם לתוכנת המיינפריים וקליינט-סרוור יש זכות קיום. תעשיית התוכנה התאהבה בתוכנות מבוססות רשת ומתחילה לשכוח את הסוגי התוכנה האחרים, שיכולים לפעמים להיות חסונות, בטוחות וכלכליות הרבה יותר.
על מנת לבחור פלטפורמה ליישומי תוכנה (שילוב של חומרה, תוכנת המערכת ובסיס פיתוח) דרושים קריטריונים כדי שהיישום יספק את הצרכים ויעבד את הטרנסקציות הנדרשות בארגון. 

1. יציבות
היישום יהיה יציב ויעבוד ללא בעיות כל עוד הפלטפורמה המקורית תשמור על תכונותיה המקוריות. את זה בדיוק ראינו באותם מיינפריימים בהם האפליקציות עבדו כמעט ארבעים שנה עם תחזוקה צמודה ושינויים על פי צורך כדי לספק את הצרכים המשתנים של הארגון. אבל הדברים משתנים עם הזמן, הזרם המרכזי עבר מן המיינפריים למחשבים קטנים יותר, ומשם למחשבים האישיים - ראשית לשימוש ביתי ולאחר מכן לשימוש בעסקים מכל סוג.
האינטרנט הוסיף מימד נוסף לתחום התוכנה, כאשר אפשר חיבור בין מחשבים  בעולם כולו בעלות נמוכה. באופן פרדוקסאלי, עלויות אלו גדלו בעקבות פגיעות הוירוסים שהפכו לחלק מן הרשת העולמית. מחשב שמחובר היום לרשת נמצא בסכנה מתמדת להיפגע מסוגים שונים של תוכנות זדוניות, תוכנות ריגול ותולעים למיניהם. למערכות ההפעלה אין כלים לנהל את האיומים החיצוניים הללו, כך שיש צורך להתקין תוכנות נוספות כדי להגן מפניהם את המחשבים שלנו.
להבדיל מן המיינפריימים, המחשבים האישיים עשויים להתנהג בצורה בלתי צפויה בעקבות הפעלתן של תוכנות זדוניות ותוכנות הגנה כאחד. מיד אחרי שמופיע נגע חדש, מתפרסם גם טלאי אבטחה נגדו. כל הפתרונות הללו מותקנים על גבי המחשבים האישיים ומוקדם או מאוחר מסתבר כי התוכנה היישומית, שעד כה עבדה ללא כל בעיה, מתחילה להראות שגיאות רבות.
בקיצור, אמינות התוכנה נפגעת, לא מפני שהיא לא פותחה היטב, אלא בעקבות מאורעות חיצוניים שעליהם המפתח והמשתמש לא מסוגלים להשפיע. ועוד, יתכן והשגיאות יתגלו רק לאחר שלקוח מאוכזב יתלונן בכעס על שגיאות שגרמו לו לאבד את המידע שלו.

כאשר אנו באים לרכוש יישום רשתי, צריך להיות ברור כי יהיה עלינו לקיים הסכם שירות לאותו מוצר, גם כאשר לא צפוי שצרכינו הארגוניים ישתנו בקרוב. עלינו להגן על מערכות הארגון מפני מאורעות חיצוניות שלא ניתן לשלוט בהן. כיום, המחירים של יישומי רשת נוטים להיות מתומחרים בצורה של רישיונות שנתיים. המכירה כבר מזמן הפסיקה להיות עסקה בודדת ומוגדרת.
(עם תוכנות מסוג קליינט-סרוור אפשר לתחזק את התוכנה במערכת במצבה המקורי, כל עוד יהיה מבודד מן האינטרנט). .

2. יציבות בממשק המשתמש
בעיקרון, התוכנה לשימוש דרך רשת היא תוכנה לשימוש באמצעות דפדפן. לכל דפדפן יש את המעריצים שלו (IE, Netscape, Mozilla ,Opera ...) וזה הדפדפן המכתיב את הממשק למשתמש בתוכנות רשת, אצל כל אחד משהו אחר. יש תוכנות בהן הממשק עובד בסוגים שונים של דפדפנים בלבד, אך לכל הדפדפנים יש במשותף דבר אחד: הם רגישים למתקפות של תוכנה זדונית. אי לכך, יש לעדכן אותם כל הזמן, ככל שיוצאים להם טלאי אבטחה. במקרים רבים, תוספות הטלאים מחייבות שינויים גם בתוכנות.
מצד שני, תוכנת קליינט- סרוור לא תלוי ביישומים חיצוניים כמו דפדפנים, כך שאם נתקף על ידי וירוס, עלינו לנקות את הווירוס או להתקין מחדש את אפליקציית הקליינט. וכמובן שהמיינפריימים חסינים לתוכנות זדוניות, ועד כה לא ראינו וירוסים שיפגעו בהם.

3. תחזוקת התוכנה
תוכנה שעובדת לא זקוקה לתחזוקה, היא לא מתבלה. אבל ברגע שחלים שינויים בסביבה הארגונית, השינויים חייבים גם להשתקף בשירות שמספקת התוכנה.
תוכנה מקוונת דורשת תחזוקה למרות יציבותה של הפלטפורמה. יש לתחזק ולחדש את התוכנה במצבים שונים, כמו כאשר מתקינים טלאי לדפדפן, או מעדכנים את הגרסה שלו, או את הרובד האמצעי שמספק צד ג', כאשר מתקינים טלאי למערכת ההפעלה, או כאשר מופיע וירוס חדש והרסני... כאשר יישום פועל במספר רמות קשה לדעת איזו מהן היא זו הגורמת לבעיה, כך שכדאי לעדכן את מערכת היישום כולה.
בנוסף לעלויות תחזוקה של התוכנה חשוב לתחזק תוכנה מקוונת על מנת להגן על הקומפוננטות החיוניות הנדרשות התוכנה. כך שלתוכנה מקוונת יש לא רק מחיר התחלתי, אלא גם עלות מסוימת לתחזוקה במהלך חייה הפעילים. יצרני אנטי וירוס, למשל, משנים את בסיסי הנתונים שלהם מדי יום, ואת ההגדרות מדי שבוע...
תוכנה, הן במיינפריים והן קליינט-סרוור, תמשיך לתפקד כל עוד הפלטפורמה לא תשתנה. האירועים החיצוניים לא משנים את צורך התוכנה בתחזוקה כמו גם עדכון הדפדפן. אין אצלן צורך בהתקנת תוכנת middleware מאת צד ג' וגם לא נדרשת רמה שלישית של תוכנה כדי שהאפליקציות  יתפקדו במקרה ויופיע וירוס חדש.

4. התקנה ראשונית
עלותה האמיתית של ההתקנה הראשונית של תוכנה ארגונית מקוונת רק מתגלית כאשר מבינים שלא ניתן להטמיע את התוכנה כפי שהיא מגיעה "מן החנות". תוכנות שנמכרות הישר מן המדף כמעט אף פעם לא ניתנות לשימוש יעיל מבלי תהליך התאמה, שתורם להעלאת מחיר הפתרון.
כיוון שתוכנה לשימוש מקוון פגיעה מאוד, חייבים להתקין מרכיבים שיגנו עליה מפני איומים חיצוניים. בין מערכות הגנה אלו נמצאים תוכנות האנטי וירוס, הפיירוול, מערכות איתור חדירות, כלי הצפנה ומערכות אבטחה. כל הכלים הללו גוררים חוזי תחזוקה שנתיים ולעיתים גם זכות לקבל את העדכונים שמאפשרים להלחם כנגד גורמים חיצוניים חדשים. וזה כמובן אומר עוד ועוד עלויות.
אדם מפוקח מבין שבמידה וישתנו התקנים הנוכחיים בתעשייה, התוכנה שהוא רוכש תהפוך למיושנת ובלתי שימושית. הוא יידע לשמור בצד תקציב להחלפת התוכנה המקוונת במידה ויידרש.
רבים מסכימים כי מבחינת עלויות, זול יותר להחזיק מספר התקנות של תוכנת קליינט-סרוור מאשר התקנה אחת של תוכנה ארגונית מקוונת. כל המרכיבים ההגנתיים מפני גורמים חיצוניים אינם  נחוצים בתצורות מיינפריים או קליינט-סרוור

5. אבטחה
כאמור, בסביבות מיינפריים או קליינט-סרוור, איומי האבטחה מגיעים מתוך הארגון ולא מבחוץ. כלומר, הסיבות ידועות וניתנות למניעה. אפשר להסתפק במערכת הגנה מפני גישה בלתי מורשית.
במערכת מקוונת קשה לדעת היכן נמצא ההאקר, שיכול לפעול מארץ מרוחקת. ככל שכלי האבטחה משתפרים, גם הפורצים ויוצרי תוכנות זדוניות מתחרים ומשפרים את יכולותיהם. מי שבסופו של דבר משלם את המחיר הם הארגונים, לקוחות התוכנה.

6. השבתה
מערכת וובית יכולה לסבול מהשבתה ממספר סיבות: הפסקת שירותי האינטרנט, תקיפה וויראלית, כשל בחומרה או בתוכנה ברשת, טלאי תוכנה חדש שפוגע בחלק מן המערכת, תקלה באחת מרמות השירות, פריצה זדונית למערכת... בקיצור, מאורעות חיצוניים מעבר לשליטתנו, שיכולים להפיל את המערכות. אך מערכות מיינפריים וקליינט-סרוור לא סובלות מסיכונים אלו.

לסיכום, אי אפשר להתעלם מיתרונות האינטרנט. המהירות הולכת וגוברת, עלות השירות ירדה בשנים האחרונות, יחד עם עלייה באיכות. ברוב הארצות קיימים בצורה זו או אחרת נהלים ותקנות המנהלים את הגישה לאינטרנט, וגם קיים שת"פ בינלאומי למיגור הפעילות הזדונית. ללא ספק, האינטרנט מקל על פעילות הארגונים והפך לדרך נוחה מאוד לסגירת עסקים. התוכנה המקוונת חיונית ליחסי הגומלין עם הקהל, וחלק מן המערכות בכלל לא מסוגלות להתקיים ללא  אינטרנט (הזמנות בתי מלון, שירותי נסיעה, מידע, מכירת טובין ללקוחות מרוחקים, מערכות המשתמשות בטפסים, ממשקים ציבוריים ועוד. המערכות המקוונות הגיעו כדי להישאר.
למרות זאת, עלינו להעריך בזהירות את מצב הארגון שלנו ולשקול היטב אם החיבור לאינטרנט אכן חיוני לתוכנה הארגונית. בדרך כלל, כאשר ארגון יכול להרשות לעצמו לתפקד ללא חיבור המערכת הארגונית לאינטרנט, מערכת מיינפריים או קליינט-סרוור היא אפשרות טובה ובטוחה יותר.
 

   
 

 

מנכ"ל צ'יף נראה אתמול עונד צמיד שחציו סגול וחציו צהוב, ועל גביו מתנוסס המשפט:

"We serve so others might See"
 

לשאלתנו, השיב כי הצמיד מציין תרומה של 25 ש"ח לקמפיין עולמי לטיפול ומניעת עיוורון. פעמים רבות אנו שומעים כי רופאים מתנדבים לעבוד בארצות העולם השלישי, אך הטסתם, כלכלתם, הציוד הנדרש לטיפול בחולים ועוד, נתרמים על ידי גופים בינלאומיים כגון קרן LCIF, המממנת פעולות אלו מההכנסות ממכירת אותם צמידים ססגוניים.
לבקשתנו, הוכרז מבצע התרמה מיוחד ללקוחות צ'יף ולקוראי המגזין: עד פסח השנה או עד גמר המלאי בנס ציונה, יימסר כל צמיד (unisex) בעבור תרומה של 20 ש"ח

להזמנות: 08-9400070 או במשרדי צ'יף בנס ציונה.

   
 






























































השורות של עמית

עוד פלופ שהתפוצץ


Incredimail היא עוד פלופ שהיה צריך להתפוצץ. היא תוכנת דואר טפילה ומופצת באמצעים לא ממש כשרים במושגים של היום. תיאורטית יש לה 10 מיליון משתמשים. מעשית, מדובר בכל כאלו שהורידו, התקינו ולא יכולים להיפטר ממנה. החברה נסחרת בנסד"ק ומניותיה איבדו ביום אחד 39%, כל זאת בגלל ש-גוגל ביטל את חשבון ה-AdSense שלה.
Adsense של גוגל היא מערכת פרסום שכמעט כל בעל אתר עושה בה שימוש ומרוויח כמה דולרים מהצד, כל בעל אתר (דומיין) יכול להירשם ולהכניס את הקודים של אדסנס לאתר שלו. זו הפעם הראשונה שאני שומע על חברה שנסחרת בבורסה ותלויה כל כך בגוגל. המצב הנ"ל מוכיח שני דברים:
הראשון הוא שהחברה לא ממש טרחה למצוא שותפים אסטרטגיים ובסיס פרסום רלוונטי מעבר לגוגל, והשאלה שעולה היא איך חברה שכזו בכלל הנפיקה מניות, או גייסה כסף. התשובה לכך היא בורות של משקיעים, חוסר הבנה בסיסי של מה עובד איך ולמה. הנקודה השנייה היא דווקא יותר מדאיגה, היכולת של גוגל לחסל חברה. לגוגל יש סיבות לביטול החשבון של אינקרדימייל, אבל עדיין הכוח לחסל חברה מתחרה (תכנת דואר) אמור להדאיג את כל חברות האינטרנט הנשענות על גוגל, ויש רבות באלו.
בכל אופן, אינקרדימייל היא תופעה די מוזרה, שכן לא הייתה לה הצדקה בשוק בכלל, אין לה יתרונות על אף תכנה אחרת, והיא מתנהגת לעתים קרובות כמו תוכנת ריגול בעייתית. העובדה שהיא קרסה ברעש גדול לא ממש מפתיעה. עצם העובדה שזה לא קרה קודם לכן מפתיעה יותר.
 

Toolbar


מכירים את סרגל הכלים של גוגל? או את זה של אלאסקה? ואת אלו שמוגדרים כתוכנות ריגול אתם בטוח מכירים... זה זמן רב שאני שוקל פיתוח של טול-בר שיעבוד מול האתר שלי. החרדה מפני האפשרות שהוא יזוהה כתכנת ריגול מנעה ממני עד היום לעשות זאת. ועתה קמה חברה, Conduit שמה, והיא מאפשרת לכל בעל אתר ליצור טול בר לאתר שלו. לא לכל אתר יש סיבה או מספיק תכנים כדי לעשות זאת, אבל לי יש. הרעיון מדהים ועובד כמו שעון שוויצרי. מה גם שאני יכול לשנות את הקישורים על הטול בר מבלי שאתם תאלצו לעשות דבר. מעבר לכך, על היישום יש גם את מנוע החיפוש של גוגל מותקן והוא יכול בקלות להחליף את סרגלי הכלים הקיימים. באמצעותו אני יכול לקשר את המשתמשים שלי לכל יחידה באתר, למערכת הצ'אט שלי או למערכת קיימת של Conduit, להוסיף משחקים, תחנות רדיו ועוד. והכי חשוב, להודיע למשתמשים בזמן אמתי על כל סרט חדש שהועלה, או סקציה חדשה שנפתחה.
הקישור לטול בר שלי http://videowebgate.media-toolbar.com/exe
ואם אתם רוצים טול בר משלכם http://www.conduit.com
 

כמו שכבר אמרתי...


לא עברו שבועיים (אולי שלושה) מאז החליט הבנק הבינלאומי לשכב על הגדר בשביל החבר'ה ולהעלות את העמלות, והחבר'ה לא ממש מתמהמהים. בנק מרכנתיל עולה על הרכבת ומעלה גם הוא את העמלות. אלו מכם שאינם לקוחות של שני הבנקים הללו, אל לכם לחייך, הרי ברור שתוך פחות מחודש כל הבנקים יעלו את העמלות.
פיקוח? הצחקתם אותי!


מונולוג 1 - השופט


אני שופט בבית משפט ישראלי! נו טוב, אני אולי לא האדם הכי חכם שבעולם, אבל הייתה לי סבלנות, והרבה קשרים. הוועדה אהבה אותי. איך לא? ציטטתי את ברק 16 פעם. לא תמיד במקום, אבל כנראה שגם בוועדה אף אחד לא מבין מה האיש כתב. נו טוב, לא ממש הזיק שאבי היה חבר קרוב של שופט בית המשפט ושאת ההתמחות שלי עשיתי במשרד מכובד (דודה של גיסתי). איזה מזל שאף אחד עד היום לא יודע מה עשיתי שם. למען האמת, גם אני לא כל כך בטוח, ייצגנו בנקים... כל מה שהייתי צריך לעשות הוא לגשת לבית המשפט, למרוח קלות את השופט בלשון חלקלקה ו... בנק זה בנק, תמיד זכיתי.
היום בתור שופט, העסק יותר פשוט. אני מכריח אותם ללקק קצת יותר בטרם אתן להם את פסק הדין. הצד שמנגד? למה שיהיה אכפת לי ממנו, הרי הוא בדרך כלל אפילו לא טורח לשכור עורך דין. ואם אין לו כסף לעורך דין אז על אחת כמה וכמה שלא יהיה אכפת לי.
תראה, 90% מהתיקים שנופלים לידי לא אומרים לי כלום, בחלק מהם אני פוסק לפי הריח (מה שמריח כמו כסף, זוכה) אחרים אני מורח עד ששופט אחר נותן החלטה בנושא דומה, ואז... אחריו! (תקדים זה תקדים).
כדי להיות הוגן אני חייב לציין שאין מקום עבודה טוב יותר, אין עלי פיקוח, שעות עבודה על הכיפאק. המשכורת לא רעה (ואם יהיה קשה... אז, אולי, נעבור את הגשר שנגיע אליו), גם כשאני עובד זה לא ממש קריעת תחת. אני מחליט על פסק דין ומבקש מהמתמחה שלי לכתוב אותו, המסכן חופר בכל הכתובים עד שמוצא את התקדימים המתאימים שיצדיקו את פסק הדין שלי (גם אם הוא לא ממש מבריק). התקשורת לא מזיזה לנו, שכן אסור לנו להתראיין, ואת עיתונאי הממוצע זה די מתסכל, עבורו מדובר במשגל נסוג, הוא יכול לדפוק אותי, אבל אני לא משמיע קולות...
כשנכנסתי לתפקיד נתנו לי להבין שחוק וצדק זה לא אותו דבר (אבל את זה ידעתי כבר) ושגם החוק הוא עסק גמיש ושני מרכיבים אמורים להגמיש אותו: כסף ואינטרסים (כסף לטווח הארוך). אנחנו השופטים הוספנו את המרכיב השלישי: כוח (אף אחד לא רוצה רכב שרוף, או כדור אקדח במעטפה בדואר), שופט מת לא מסייע למערכת הצדק, האמת היא שגם שופט חי לא.
תכלס המערכת מתפקדת, הכלבים נובחים והשיירה עוברת, רוב הכלבים שנובחים מאבדים מהר מאוד את הקול. המדינה מרוצה (רוב פסקי הדין תואמים ב-100% את האינטרס של המדינה) אנחנו לא עושים גלים, אין סיכוי שנטלטל את הסירה, תמיד עדיף להטביע את היחיד.
 

למה לא, תתבעו


אף פעם לא הייתי חסיד של טוקבקים, למרות שלפעמים לא עמדתי בפיתוי ושפכתי גם אני את חמתי על הגויים. אבל מכאן ועד לאפשר לתבוע אותם לדין? ועוד יותר גרוע לתבוע את מנהלי ובעלי האתרים? המקום היחיד בו דעת הציבור נשמעת, המקום היחיד בו לכל אחד מותר לומר את אשר על ליבו, וכמובן שהכנסת והממשלה לא מתים על זה, מה פתאום שלציבור יהיה פתחון פה? יש לו פעם ב- 4 שנים וזהו... דמוקרטיה או לא? כל שבוע אנחנו מתקדמים עוד צעד ל"איראניזציה" או "סיניזציה" של האינטרנט הישראלי, ואנחנו עוד משלמים על הדרעק הזה.
 

השר ומלחמתו ברשעים


מה שהיה כל כך הגיוני תמיד, שמחירי חוזה לא יעברו שינוי במהלך החוזה, הפך בחסות בתי המשפט לבדיחה אחת גדולה. הלקוח חותם על חוזה עם חברת טלפוניה והיא מעלה את המחירים במהלך התקופה, מצב ללא אח ורע ונוגד את חוק החוזים! כאן נכנס ה"סופר-שר" אריאל אטיאס והחליט: “בכל התקשרות לתקופה מוגדרת, בין חברת תקשורת למנוי, תנאי ההתקשרות, תוקפה ותעריפיה יהיו ידועים וקבועים מראש".
אריאל אטיאס הוא השר הראשון שמשתמש לא רק בשכל אלא גם בזוג הכדורים הקטן שיש לו במכנסיים, וייתכן כי הוא יכול לעשות זאת מכיוון שהוא לא שייך לעליתה הפוליטיקאית (ליכוד, עבודה, קדימה) אלא לש"ס הקטנה, שציבור בוחריה לא נמנה על 18 המשפחות השליטות. מר אטיאס הוא הפוליטיקאי הראשון שנתקלתי בו בישראל שעמד המבחן הביצוע ולא רק הדיבורים.
 

סרטים


בתקווה שתשתמשו בעתיד בטול בר שלי ויישאר לי יותר מקום לכתוב אבל בינתיים כרגיל עוד סרטונים טובים: מה קורה שמתעסקים עם בעלי חיים מיוחמים, מה אפשר לעשות עם שרירי חזה מרשימים, כדאי מאוד לשים לב לריקוד המילק-שייק ועוד..
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

בסקצית הסרטים יש שניים של הרי פוטר, ואחד של וויל סמית ("I am legend") ועוד סרט חדש :"Atonement"
 

תגובה לשורות של עמית

   
 


הישר מהמחלקה ההמָטוֹ-אונקולוגית - פרק 11

מאת: א.א (לפרקים הקודמים)


יום ד', 16 בינואר."לא הספקתי כמעט כלום. כל השבוע האחרון הייתי במתח לקראת האשפוז השלישי וכמובן לקראת השתלת מוח העצם שלי האמורה להתבצע ביום הולדתי שבשבוע הבא.
הייתי עסוק מעל לראש בכל מיני עיסוקים דחופים, שכאילו רק אני יכול לבצע. המתח התמתח עוד ועוד ולפני חצי שעה הגיע הטלפון המיוחל. "חדר מספר 11 במחלקה להשתלת מוח עצם מחכה לך. קבלה עד 12:00, להתראות."
רשימת הציוד שאני לוקח אתי "לאי הבודד" מוכנה ומודפסת. צריך רק לסמן V ליד כל פריט שנכנס לצ'ימידן.
עוד רבע שעה יוצאים לדרך, זו המשמעותית ביותר.
להשתמע בשבוע הבא."
 

   
 


השסתום לשחרור קיטור

שאלות של היי-טקיסטים


יש השואלים אותנו: למה, למה לכם להיכנס לכל מיני עניינים לא לכם /כן לכם; למה אתם לא נשארים בעמוד הבית להסתובב על ציר הדיסקים הקשיחים במקום להפליג לכל המחוזות המוזרים הבאים ליד; למה שלא תמכרו לביל גייטס את הפטנטים של ה-BOS ותלכו לכם לדוג באי טרופי עם הנרי פורד; למה המגזין שלכם נראה כמו קרקס אקזוטי עם חיות בית וחיות ג'ונגל וגם חיות מהונדסות, כמו מוזיאון הטבע הגלקטי אם היה כזה, כמו סלט מלא הפתעות של מסעדה פלצנית, או -אם כבר נגענו באוכל אז בואו להחמיא לעצמנו- כמו אותו "מרק שאינו נגמר", שבכל יום נוסף לו מרכיב, עד שבסוף החורף הוא מעדן יוצא דופן ועשיר טעמים שלא ניתן לחזור על מתכונו?
ויש עוד ששואלים שאלות אפילו פחות מנומסות, יותר מטופשות (כמו "בשביל מה השפם?"), לעיתים מתוחכמות ותמיד מתאימות לאישיות השואל... (כמו אצל ארבעת הבנים שבהגדה).
התשובה שלנו בכלל לא מקורית. היא מיוחסת ליותר מאיש אחד, ובנוסף לכל היא גם באנגלית. ניסינו פעם לתרגם, אבל בעברית זה איבד את כל החן. ביידיש זה בוודאי היה נשמע הרבה יותר טוב:

"A human being should be able to change a diaper, plan an invasion, butcher a hog, conn a ship, design a building, write a sonnet, balance accounts, build a wall, set a bone, comfort the dying, take orders, give orders, cooperate, act alone, solve equations, analyze a new problem, pitch manure, program a computer, cook a tasty meal, fight efficiently, die gallantly. Specialization is for insects"
 

ספיחס


קראתי במקומון שמלחמות הסיפוח התחילו שוב. מדי פעם מביט מישהו בירושלים בסטטיסטיקות האוכלוסין ובעלויות השלטון המקומי ומחליט שהגיע הזמן לספח יישובים לוויינים ליישובים גדולים יותר כמו למשל, את באר-יעקוב לנס-ציונה, את נס-ציונה לרחובות, את קאטרילבקה לווילנה. כמו חלב שרותח (אנלוגיה פיזיקאלית זרה לדור המפוסטר) מתנפחים בתגובה כל האינטרסאנטים ומוחים, מפגינים, נואמים, מתאגדים, מדפיסים ומבזבזים אלקטרוניים בהכרזת מלחמת הישרדות... עד הקפיץ האחרון של הכיסא.
לא שאני מתה על הסיפוח, אבל ממש לא מטריד אותי איזה סמל נושאת משאית הזבל המעירה אותי בבקרים. גם לא ממש חשוב לי מי מפריז בארנונה - מוישה או יעקוב, יוסי או מנדל. מי מביא עמו את מקורביו ("נסדר ת'בחור"). שמו של מי מתנוסס (x.2) פעמים ב-x עמודי המקומון... כן, השבוע ספרתי!
"צריך להיות לך אכפת"- הטיפה שכנתי המורה -"יש מי שמתאמץ למען החינוך והרווחה יותר ויש מי שפחות". השבתי שלדעתי כולם מתאמצים בערך באותה מידה למען התדמית הציבורית והרווחה האישית שלהם, רק שלא כולם מחזיקים יחצ"נים מוצלחים ובריונים מפחידים באותה מידה. כנראה שהפעם באמת מחקה אותי מרשימת האנשים הנורמטיביים שלה.
נדמה לי ש"ספיחס" בא מהשורש "ספר" (תספורת), ולא "ספח" (סיפוח), אך בכל מקרה, עם או בלי סיפוח, כמעט בטוח שאנחנו התושבים נשאר קרחים מכאן ומכאן.

פ.ג.


גם אתם מוזמנים לשחרר קיטור בפינה זו. רק תעשו טובה: בלי לגעת באוליגארכים, כי לא כל הזמן יש לנו בריונים בשער.
 

   
 

 

  
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון

 
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

 

 
 

http://www.bos.co.il

  
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2008