אלקטרו-אלרגיה

מזכירה שהייתה לנו נהגה להזהיר שהיא אלרגית לסבון-כלים ולהשאיר לעמיתיה את שטיפת הכוסות. היו לנו גם אנשים אלרגיים לעקיצות חרקים, לאבק, לפורמלדהיד ולניקל. אבל אלרגיים לחשמל, או יותר נכון בעלי רגישות יתר אלקטרו מגנטית (EHS), עוד לא נמנו בין שורותינו - לפחות לא במצב מאובחן. מסתבר שתסמונת שנויה במחלוקת זו, מופיעה ככל הנראה עם מכלול סימנים שונה מאוד בין חולה לחולה. ועוד, הסימנים שלה משותפים לאינסוף מצבים אחרים. בין הסימנים נמנים עייפות, דיכאון, הפרעות שינה, כאבי ראש, זעפנות, שכחה, בעיות ריכוז, קשיי למידה, שינויי לחץ דם, ועד כה היינו יכולים לייחס את כל אלה למיתון, ללחץ במקום העבודה, לקרבת החותנת או לעבודה עם תוכנות של מיקרוסופט. אבל, בנוסף להם יכולים גם להופיע -אף שנדירים יותר- כאבי גפיים ופרקים, חוסר תחושה או עקצוצים, זיהומים תדירים, אובדן שמיעה, tinnitus, בעיות שיווי משקל, סחרחורות, בעיות עיניים, ואפילו קצב לב מהיר (tachycardia).
רבים מאותם סימנים משותפים לרגישות לכימיקאלים רבים (MCS) וגם לא נדיר למצוא אנשים שסובלים משתי התסמונות יחד. ניתן היה לשער ששתי התסמונות פוגעות באנשים רגישים במיוחד, אך בעצם יכול גם להיות כי קיים קשר בין שתי המחלות וכי המצב מתפתח בחשיפה לשני הגורמים (אלקטרומגנטיזם וכימיקאלים), ואילו אם הייתה קיימת חשיפה רק לאחד מהם, לא היה נגרמת כל הפרעה.
דר' שונוולד, נירו-ביולוג הולנדי, הציג את מגוון התוצאות של חשיפות שונות לקרינה האלקטרומגנטית באנשים שונים. הוא הוכיח כי לעיתים קיימת השהייה בין החשיפה לבין הופעת סימני המחלה הראשונים, וכי לעיתים, דווקא חולים בהתחלה אבל הסימנים נעלמים אחר חשיפה ממושכת. לפעמים, חשיפה בעוצמה גבוהה או נמוכה במיוחד לא גורמת סימני מחלה, ואילו חשיפה ברמת ביניים (אפקט ה-"חלון") כן פוגעת בבריאות. כל השונות הזו מקשה על חקר המחלה ובכלל, על מוסדות הרפואה להגדיר ולקבל את התופעות כמחלה.

מאיפה זה בא?
קווי מתח, תחנות ביניים, תקלות באספקת החשמל, מכשירים חשמליים בבית או בעבודה, רשת החשמל הביתית, הכבלים, המכוניות, הרכבות, כולם יוצרים שדות חשמליים ומגנטיים. רבים מאמינים כי המצאות בקרבת מקורות אלו, בשדות המגנטיים שהם יוצרים, מזיקה לבריאות. על פי המחקרים ההולנדיים, החשופים לשדות אלקטרומגנטיות עלולים לפתח לאוקמיה אצל ילדים, סרטן העור אצל מבוגרים, סרטן השד, הפלות או ALS. יתכן והחשיפה שתוצאתה מגבירה את הסיכון לפתח מחלות אלו לא זהה לזו הגורמת ומחמירה את הרגישות האלקטרומגנטית. הסובלים מאותה רגישות נוטים יותר להציג טווח רחב של סימני מחלה מאשר תמונת מצב קלינית מוגדרת.
מכשירי חשמל נפוצים (מחשבים, מכשירי טלוויזיה) גורמים לעיתים קרובות סימני מחלה מתונים בבעלי רגישות אלקטרומגנטית. בבדיקות הדם של צופי טלוויזיה תדירים, נמצא במחקר, ריבוי של אותם תאי דם לבנים (מסטוציטים) כפי שנמצא אצל הסובלים מאלרגיות שונות. אנשים רבים מתקשים לסבול סוגים שונים של תאורה, ובמיוחד פלואורסצנטיים, כולל שיטת התאורה הירוקה החדשה. זה יוצר בעיה קשה בהתחשב שיותר ויותר מקומות עבודה ומרחבים ציבוריים משתמשים בפלואורסצנטים. בעיה זהה עבורם הם אמצעי התחבורה שמכילים ציוד פולט שדות אלקטרומגנטיות ברמות שקשה להם לעמוד בהן.
אם תחפשו ב-Google בעברית את הערך "רגישות יתר אלקטרו-מגנטית" תמצאו בעיקר ציטוטים בפורומים ובאתרים של חברות סלולאריות. אם כך, הרי שבישראל זהו נושא שמדאיג את משתמשי הטלפונים הניידים, שכני האנטנות, והחברות עושות עד כמה שהן יכולות כדי להתנער מאחריות. כמעט בכל העולם קיים דיון ציבורי לוהט סביב אמצעי התקשורת האלחוטיים, כולל טלפונים ניידים, התחנות שלהם, טלפונים קוויים אלחוטיים,  והתקני WiFi.
מחקרים שונים מצאו כי ברגישות לקרינה קיימים שינויים בפעילות המוחית, אחדים אף מצאו, בעצם, שיפור היכולת הקוגניטיבית (!), שינוי תוצאות במדידת הפעילות החשמלית במוח  (EEG)  או תופעות ניתנות לתיעוד בתאים. חלקם מדגישים את האפשרות ששדות אלקטרומגנטיים רק משפיעים על מנגנוני התא בתאים בעלי רקע גנטי מסוים. כלומר, שאותה "אלרגיה", תורשתית".
בדו"ח ה-HPA, סוכנות הבריאות הבריטית, (או דו"ח Irvine משנת 2005) בנושא רגישות אלקטרומגנטית, נכתב כי לא ניתן היה לבנות הגדרה בעלת משמעות לאותה רגישות מפני שהטווח הרחב של סימנים אפשריים וסיבות אפשריות לא אפשרו לאבחן בבטחה את התסמונת, במיוחד מפני שהיא מופיעה יחד עם תסמונות אחרות המבוססות אי-סיבולת לגורמים בלתי ידועים.
המחסור במידע על התסמונת מחד, ומאידך הפחד מפני ביצוע חשיפה ניסיונית בבני אדם (בהנחה שהקרינה אכן מזיקה), גרמו לכך שהרפואה אינה מכירה ברגישות האלקטרומגנטית. לעיתים קרובות רופאי משפחה מפנים מטופלים לפסיכיאטריים מפני שטבע התלונות נראה להם פסיכיאטרי. עם זאת, קיימים רופאים מעטים אשר מתוך ניסיונם משוכנעים שהתסמונת נגרמת או מוגברת על ידי שדות אלקטרומגנטיים. קיימת סברה  שכ-5% מן האוכלוסייה רגישים, ומציגים סימנים כגון כאבי ראש, עייפות וקשיי ריכוז. מתוכם גם חלק (1%) מגיע לרמות קשות (כמו חוסר יכולת להשתמש בטלפון סלולארי).
אחרי שתסמונת הרגישות מתחילה, לא נראה כי היא מסתיימת מעצמה, ופעמים רבות אף מחמירה. אם לא מטפלים בתסמונת בזמן, זה יכול להגיע אפילו למצב שלא ישאיר ברירה אלא לעבור לסביבה נטולת חשמל, אם תוכלו לדמיין סביבה כזו היום (כאשר אפילו באוהלים הבדואים מוצאים מחשבים ומקלטי טלוויזיה).
עד כה לא ידוע מה בדיוק מעורר את הרגישות לשדות החשמליים, למרות שעומדות על הפרק מספר אפשרויות: מוניטורים, נורות פלואורסצנטיות, טלפונים ניידים, אנטנות סלולאריות, או חומרים כימיים חשודים (מבודדי קירות, חומרי ריסוס ועוד).
מול חשש לאותה תסמונת, חשוב לבצע שינויים שהחשוב מכל הוא צמצום החשיפה. ובנוסף, שימוש בחומרי הגנה לבית, טיפולים תומכים שיעזרו לגוף להתמודד, ושינויי אורך חיים שימנעו הידרדרות גופנית.

(יש גם ספר בנושא: "Electrical Hypersensitivity (ES), a Modern Illness") .
 

אלמנטארי, ווטסון

באחת מחברות הביטוח הגדולות, חטיבת הביטוח האלמנטארי* הציעה השבוע ביטוח משלים מפני גניבת מידע ממחשבים ניידים. כך הם כתבו: "שימוש במחשבים ניידים הפך במהלך השנים האחרונות לשכיח מאד, ומשכך אנו שמחים להציע למבוטחתו כיסוי ביטוחי בגין חבותם לנזק כספי שנגרם ללקוחות עקב הפרת סודיות הנובעת מגניבה או העתק מידע שסיבתה רשלנות המבוטח בשמירה על המחשב הנייד שלו. הביטוח מיועד ללקוחות שאין בידיהם כסוי מתאים בפוליסה לבטוח אחריות מקצועית". מיד עלו נגד עינינו מספר לקוחות צ'יף שהדבר יכול להתאים להם כמו כפפה ליד (לקראת סוף קריאת ההצעה מסתבר ששמחנו מהר מדי)
למרות שזה צעד יפה של קדמה מצד חברת הביטוח, שאנו מחכים לו עשור לפחות, שימו לב כי מדובר רק בהשלמה לפוליסות אחרות של אותה חברה, מפני ש-"לא ניתן יהיה לערוך כיסוי זה במסגרת פוליסה עצמאית הנערכת לצורך זה בלבד."
האחריות שמוצעת במתכונת ביטוחית זו מגיעה עד $100,000 למקרה (ובסך הכל), בזמן שהפרמיה המזערית הינה של $950 לכל 3 מחשבים נישאים לתקופת הביטוח או חלק ממנה. הכיסוי מותנה בהתקנת אמצעי אבטחת מידע (הכוונה כמובן להצפנה, סיסמאות, וכו'). והיה והשתמש הגנב באותו לפטופ גנוב לשם חדירה לשרת, יפוצה רק לקוח שהשתמש באמצעי הגנה (secure client, e-token) ואמצעי אבטחת מידע בשרת עצמו על פי תוכנית ומפרטים של מומחי אבטחת מידע.
אם בלפטופ הגנוב שמרתם פרטי כרטיס אשראי, זכרו שהפוליסה לא תכסה חבות בגין שימוש לרעה ולא מורשה בכרטיסי אשראי שנבע מסיכוני הפוליסה.
רבים המקרים שהגיעו לעיתונות, של מחשבים נישאים שנגנבו מתוך מכוניות. נודע לחברת הביטוח על התדירות, וכיסתה לעצמה את הישבנים בסעיף הבא: "כמו כן לא תכוסה תוצאת גניבה מרכב חונה ללא השגחה".
ועוד: היות וגנבי המידע עשויים לחמוד למידע שאפשר להפיק ממנו רווח (ולא בדיוק לסיכומי פגישה של מאבחנים ליקויי למידה בגיל הרך), הגבילה המבטחת את סוג המבוטחים על פי עיסוקם: "הכיסוי בהרחבה זאת לא יינתן למוסדות פיננסיים, רשתות שיווק, עיסוקי רפואה ועסקי ביטוח". כלומר, עוד משלוח אגוזים למי שאין שיניים...

חברת הביטוח תיתן מעתה פיצוי כספי על מידע שנגנב מכם בתוך מחשב נישא, אבל היא לא תוכל להחזיר לכם אותו אלא אם הגנתם עליו בצורה נאותה.
 

קטן ושמנמן

כאשר יצאה השבוע עם דגם ה-Scorpio Blue בנפח 1TB, הביסה Western Digital את Seagate בתחום צפיפות אחסון המידע בדיסקים קשיחים בפורמט קטן (2.5 אינץ' -SFF - Small Form Factor).
גרסה נוספת של אותו דגם יגיע בנפח 750GB, וקוראינו הותיקים יכולים בקלות לנחש מהיכן תצאנה הגרסאות הללו (ככל הנראה, ממחסן פגמי הייצור של ה-1TB!)
הדגם החדש מכיל שלוש פלטות של 333GB לאחת, קצב העברת המידע שלו הוא של 3Gb לשנייה, הוא ואחיו הפחות מושלם (750GB) חגים במהירות של 5,200 סיבובים בדקה ועוביים 12.5 מילימטר. היצרן פרסם כי "הוא מתאים למוצרי אחסון מבית WD, וגם למחשבים אישיים שולחניים וניידים, שם חשובה ההפעלה שקטה וההתחממות הנמוכה*.  איך יתאים? דיסקים 2.5 אינץ' רגילים, עוביים נע בין 8 ל-9 מילימטר, ומפרצי החיבור שלהם (ה-drive bays) ברוב הלפטופים מגיעים למקסימום של 9.5 מילימטר!
נכון WD מייצרים דיסקים קשיחים מסדרת ה-סקורפיו בלו בעלי 2 פלאטות שמגיעות ביחד ל-500GB קיבולת (עם מהירות סיבוב יותר מהירה: של 5,400rpm) והעובי שלהם הוא 9.5 מילימטר. אבל גם הרבה וזלין לא יעזור לנו לחבר ישירות את הדיסק עם 3 הפלאטות למחשב נישא קונבנציונאלי מודרני.

*למען העמידות בפני מהלומות מכיל הסקורפיו בלו תוכנה קניינית וחומרת ShockGuard, ושיטת ה-SecurePark מונעת מראשי הדיסק לגעת בשטח פני הפלאטות בעת מנוחה.
 

הכי זול - לא הכי

עבודת המעבדה מחייבת מספור העבודות הנכנסות, ולכן ניתן לנקוב במספרים מדויקים של מקרים שטופלו, במקרה שלנו: מקרי אובדן מידע ממערכות מחשב. עם זאת, כמות האנשים/העסקים/הארגונים שהמידע אבד להם במהלך השנים גדול בהרבה מאלו שבכלל חיפשו או שבפועל מצאו דרך לפתור את הבעיה.
בנוסף למקרים שטופלו בישראל, עוד רבים אחרים איבדו מידע בעקבות שגיאה, תקלת דיסק קשיח, נפילת מחשב, וירוסים וכו'. זה קורה ללא הרף. אם ניתן היה להמחיש את המקרים באמצעות "שעון" (כמו שעון הדמוגרפיה העולמי, למשל), הוא היה בוודאי מטקטק בקצב מהיר.
גישת משתמשי המחשבים בישראל הופכת ליותר פרו-אקטיבית (מניעתית-פעילה) ככל שהשנים עוברות והענף מבשיל: יותר מערכות מגובות, יותר גיבויים נעשים בצורה אוטומטית. מצד שני, לא כולם מכירים את כל הפתרונות הזמינים, לא כל הפתרונות טובים או מתאימים לכל המקרה ומקרה (כמו למשל, גל הלקוחות שבחר לאחרונה בשירותי הגיבוי של חברת הטלפוניה), ולא כל הפתרונות הטובים מיושמים בחכמה.
גם כאשר פתרונות טובים מיושמים היטב, לא בכל המקרים מתבצעות בדיקות פונקציונאליות כדי להבטיח שמנגנון ההגנה על המידע יעבוד כאשר נצטרך שזה יעבוד. וסייג נוסף: גם כאשר הבדיקות מתבצעות, לא תמיד נבדקות המערכות בתדירות מתאימה או לאחר שינויים שנעשו במערכות הלוויין (דוגמת המלאכים מלפני שבועיים)

האם קרה לכם פעם שמערכת שחשבתם שרצה ועובדת, בעצם לא עבדה כבר תקופה?
או שהגיבוי האוטומטי מגבה תמיד אותו קובץ, או בכלל שום דבר? אולי הוא בעצם מגבה את הקבצים הלא נכונים?
קחו למשל את לקוחה שהגיעה אלינו במאי. היא ידעה שחשוב לבצע גיבוי, השתמשה לשם כך בשירות שגיבה את המידע שלה בזמן אמת מרחוק. היא הרגישה בטוחה ונינוחה. רק שמלכתחילה, ובהגדרה עצמה של השירות היה טמון פוטנציאל האסון, שאכן התממש יום אחד (יום המע"מ - ה-15 במאי!)
הגיבוי בזמן אמת מגן עלינו מפני תקלת חומרה או אולי גניבת המערכות (כמו פתרונות Fault Tolerance). ואפילו שכך, אם הדיסק הקשיח שלך תקול ויוצר קבצים משובשים ש"דורסים" את הקבצים התקינים שנוצרו קודם לתקלה...אבוי! השירות בזמן אמת, בעצם מגן על המידע שלנו מתקלת חומרה פתאומית כמו למשל, קצר, או -כאמור- מגניבת המערכת כולה. רשימת האסונות מפניה אנו חשופים בבחירת שירות שכזה, ארוכה הרבה יותר: תקלת חומרה מתמשכת (כמו דיסק תקול שמשבש קבצים), וירוסים (שמיד פוגעים במידע החי ובגיבויים שלו), מחיקת קובץ בשוגג - הקובץ מיד ימחק גם מהגיבוי!.
הגיבוי בזמן אמת מצוין לגיבוי המערכת במצבה התקין - כפי שאתם אוהבים אותה - לטוב ולרע. במילים אחרות, הגיבוי בזמן אמת יגביל אותנו בשחזור, אלא אם הוא יאפשר לנו לחזור ליום, לשבוע או לחודש קודמים. אבל, היתרון שמושך רבים לבחור בגיבויים מסוג זה הוא העלות הנמוכה שלהם, ולמחיר הזה יש סיבות, שהן המגבלות שמונעות מן המערכת להציע אפשרויות שחזור מתקדמות, כמו לחזור אחורה בזמן. אפילו עם נעזוב לעת עתה את המגבלות הנוספות (ביניהן זמן השלמת השחזור -הקשור לרוחב הפס- של נפחי מידע גדולים, ועוד) החיסרון הבולט מכולם הוא זה שאם דרסנו קובץ -שמרנו קובץ אחר באותו שם, או ביצענו שינוי לא רצוי וכו'- נצטרך להיפרד ממנו לעולמי עד. אין דרך אחורה, נוכל רק לקבל חזרה מה שקיים בזה הרגע במחשב.
אותו דבר כמו במקרה של תקיפת וירוס. למערכות הגיבוי של הספקים מסוימים יש הגנה מפני וירוסים, הן אולי יצליחו לנקות קוד ויראלי שעובר בתהליך הגיבוי למכונות האחסון שלהם. אבל אם וירוס במחשב הלקוח פגע אנושות בקבצים, אותם קבצים יגובו מעוותים, או בכלל... ללא תוכן!. נקודה נוספת היא שלא קיימת דרך טכנית גם להצפין את המידע ולמנוע גישה אליו על ידי עובדי ספק השירות וגם לסרוק נגד וירוסים - או זה, או זה.
כאשר אנו רוכשים מוצר, ההנחה הבסיסית היא שהמוצר יעבוד כשנזדקק לו. המכונית תתניע כשנהיה שרויים במצב חירום באמצע הלילה; הפנס יאיר כשתהיה הפסקת החשמל; אם יהיה  לנו תקר, הגלגל הרזרבי יהיה תקין ויוביל אותנו לפנצ'רייה. אבל מי לא שמע על (וחווה את!)  חוקי מרפי... הדיסק יכול להתקלקל, הגיבוי יכול לעשות סימני גיבוי ולמעשה לא לגבות את החומר החשוב לנו, הגיבוי יכול להיות לא עדכני, או לא יעיל, או פגום... כמה זמן ייקח לנו לשחזר גיגה-בייט אחד שנמחק?

נחזור שוב על המנטרה של צ'יף: "גיבית ולא שחזרת, כאילו לא גיבית"
ובמילים אחרות: הגיבוי אינו המטרה, אלא השחזור!

ובאנגלית, כדי לא לשכוח: ! BOS, Because Backup is not Enough
 

מתוך מגילת איכה

...באתי אל גבעת החול, מקום אשר לא ישב בו איש ועץ ופרח לא הצמיח.
בניתי לי חממות, נטעתי גינות. היה מושבי גן רווה כגני טל בפאת שדה, כנווה דקלים במדבר. היו ילדי כשתילי זיתים סביב לשולחני, שמחו בי ואשמחה בם....

...הכני אויב, שילח בי חיציו, אני עמדתי לא נפלתי. זעק אויב חמס מלתעותיו פתח, הרג, פצע, לא ריחם. נשכתי שפתיי -לא נסוגותי אחור, ניגבתי דמעתי, עמדתי איתן.

...הייתה אהבתי למזור, אמונתי למרפא.

השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימנו כקדם.

צום קל לידידנו ב-ט' באב

כשהמסך יורד

אז זהו. הלך המוניטור. בין אם זו הייתה תנועה לא נכונה בחדר דחוס מדי (תוך שימוש בכלי-נשק קר או בלעדיו) ובין אם הוא נשרף בספונטאניות באמצע העבודה – מתברר לכם שאין עליו אחריות.
האופציה לתיקון מסך LCD לא לגמרי משתלמת, כי המחיר מגיע היום לכמעט חצי ממחירו של מסך חדש (מבדיקה מהירה – תיקון יכול לעלות כ ₪200-400, בעוד שמסך LCD חדש מתחיל מ-₪600).
בצער רב המסך היפה שלכם מוחלף, ומושלך לאשפה ביחד עם קליפות בננה שהשחירו ומוצרי היגיינה משומשים. ולא רק שמדובר בקבורה לא ראויה ע"פ כל קנה מידה מוסרי, אלא גם בנזק אקולוגי.
מסכי LCD התגלו כמקור האשפה בעל קצב הגידול המהיר ביותר ביבשת אירופה, כאשר קצב השלכתם עולה מדי חמש שנים בכ-16-28%. המשמעות של ריבוי פסולת אלקטרונית היא, בגדול, ריבוי של פסולת בלתי מתכלה ודליפת חומרים רעילים למערכת האקולוגית.
הפתרון האידיאלי הוא מחזור בחסות אספן החלפים הקרוב לביתכם, או יצרניות החומרה. ניתן גם למסור את הפסולת בנקודות האיסוף של חברות המחזור, שיפיקו ממנה בחזרה את חומרי הגלם.

אבל האם זה סופו של כל מסך, לשמש בתור ריהוט גינה?
לא עוד. מסכי LCD ממוחזרים יוכלו לשמש לצרכי רפואה, כך מגלה מחקר חדש של אוניברסיטת ניו-יורק.
אחד המרכיבים החשובים במסכי LCD הוא פוליוויניל-אלכוהול (PVA), תרכובת כימית שאינה מעוררת תגובה חיסונית בגוף האדם, ולכן מתאימה למחקר ביו-רפואי. ניתן להמיר אותה לחומר המסייע בשיקום של רקמות, וכמו כן להשתמש בה בגלולות ובמשחות המיועדות להעביר תרופה לאיבר מסוים בגוף.
החוקרים מצאו שיטה להפיק PVA ממסכי טלוויזיה, תהליך שכולל חימום של החומר הממוחזר במים בתוך מיקרוגל ושטיפה באתנול (אלכוהול רפואי).
המחקר הזה הוא רק חלק מתוכנית ארוכת טווח של אוניברסיטת ניו-יורק, שמטרתה למצוא תועלת לכל אותם מסכי LCD שהולכים וגודשים את המזבלות. התוכנית כוללת גם מחקר שנועד לבדוק את ההתנהגות של גבישים נוזליים באורכי גל שונים, ומחקר שבודק שימוש בחומרים שיופקו מ-LCD לשם הגדלת נפח האחסון במדיה אופטית.

ואנחנו אומרים – אם כבר להחליף מסך, למה לא לוותר כבר על ה-LCD ולחכות ל-OLED? ובינתיים, ליהנות מאיכות התצוגה הלא ניתנת לויכוח של אחד ממסכי ה-CRT הקלאסיים.
גדולים, נכון, אבל ב-₪20 בלבד. מסכים במחיר זה אפשר כרגע להשיג בנס ציונה. מדובר במסכים שהתקבלו בתרומה, והתמורה מועברת באמצעות מועדון ליונס נס ציונה לפרויקטים למען הקהילה.
גם ארגוני רווחה זכאים לקבל מאותם המסכים, ללא תשלום, בתמורה לאישור תרומה.

בואו לקחת לכם מסכים ב-20 ש"ח עד גמר המלאי. פרטים בטלפון 054-903127
 

צ'יק צ'אק הצלחה

חנויות הספרים מלאות בהצעות "כיצד להצליח", בחנויות רבות יש אפילו מדפים מיוחדים לעבודות מאותו סוג. חלק מן המחברים באמת הצליחו במונחים כלכליים, אחרים במדדים של רוחניות, יחידי סגולה בשני המישורים הקודמים, ורבים מאוד עדיין בדרך להצלחה - הם יגיעו ליעדם אם וכאשר הרבה תמימים יסכימו לרכוש את ספריהם.
לא מעטים הפוסחים בסקפטיות על מדפי ההצלחה, כמו על פורמולות אינטרנטיות להצלחה בין רגע, ועל העצות ב"לאישה" הנערמות בחדרי המתנה. האם נכון להתעלם? האם חייב כל אחד לעשות את השגיאות של עצמו ולהמציא את השיטה האישית להצלחה... או לכישלון?
מלאני שרדר היא עוד אחת שמציעה דרך פשוטה להשגת יעדים. מהשגת יעדים ועד להצלחה בחיים, עדיין כברת דרך. עם זאת, הצעתה נראתה לנו הגיונית ורגישה בהרבה מאלו של כורתי יערות אחרים.
להלן רשימת חמשת הצעדים של מלאני, המומלצים לתכנון שנתי אישי או עסקי.

1. דמה בנפשך את החזון וצור אותו על ידי כתיבה. צור תזכורת יומית לאותו חזון.

2. חזור אחורה מהחזון אל מצבך הנוכחי ושאל את עצמך מה צריך לקרות כדי שהיעד יושג. אין צורך לקבוע צעדים קשיחים, אך כן לדמיין תהליך שיטתי להתקדמות לקראת החזון.

3. חזור לצעד הראשון בתהליך ושאל מה נדרש כדי לקיים את החזון -האם עליך ללמוד דבר כלשהו? למצוא שותף? לגייס כסף? עוד לקוחות? לשכור עובדים? לפתוח עסק חדש? או אתר חדש? - תבצע.

4. צור תוכנית פעולה על מנת להשלים את הצעד הראשון, רשום בלוח השנה שלוש פעולות שבועיות שיקרבו אותך להשלמת הצעד הראשון שבדרך לחזון.

5. במזל טוב השלמת את הצעד הראשון בתהליך. הבט בחזון ושאל את עצמך אם הצעדים הנוספים שדמיינת כדי להגיע אליו עדיין הגיוניים. האם משהו השתנה? יכול אפילו להיות שהחזון עצמו השתנה ככל שאנו לומדים ומתפתחים. אין צורך בביטול החזון אבל כדאי לשקול אותו מחדש לאחר כל צעד, או  כאשר נדמה שמשהו לא לגמרי בסדר. חשוב לזכור כי היעד האולטימטיבי נמצא שם כדי לצור את החזון שלנו שיתפתח מעט בזמן שאנו מתקדמים לקראתו.
חזור להתחלה וחזור על הצעדים עד אשר קיימת את החזון שלך.

יואל א. ברקר אמר ש"חזון ללא פעולה הוא רק חלום. פעילות ללא חזון רק מעבירה את הזמן. חזון יחד עם פעילות יכולים לשנות את העולם".

השורות של עמית

יורדים מהפסים

חבר הכנסת ניסים זאב מש"ס מציע להטביע על שטרות הכסף "אנחנו מאמינים בבורא עולם", אולי יהיה מותר לפוליטיקאים דתיים לגנוב שטרות כשרים? אבל ברצוני להזכיר למר ניסים זאב הנכבד שאנכי ורבים כמוני, פלוס מינוס רוב מכריע בישראל... לא מאמינים. אבל כן מאמינים שיש דברים שאפילו כוח עליון לא יכול להבין, כמו למשל: איך עובד מוח של חבר כנסת.
(Insanity we trust)
 

דמוקרטיה רבותי

ממש ברגעים כתיבת שורות אלו הצליח ביבי להעביר את חוק מופז שמאפשר לסיעות להתפלג בקלילות ולאידיוטים כמו מר שאול מופז להונות את בוחריהם אפילו יותר משהונו אותם עד היום. ברוכים הבאים לדמוקרטיה הישראלית. מעניין מה יישאר ממנה בעוד שלוש וחצי שנים אחרי שראש הממשלה הנוכחי ימרוט כל נוצה אפשרית מזנבה.
 

יאללה לתהום

מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאימצה את הקונספציה הקפיטליסטית האמריקאית שאפילו האמריקאים מתחילים להתחרט על היום שהמושג "שוק חופשי" נכנס ללקסיקון שלהם.
ישראל נמצאת היום בשלב שבו נמצאה ארה"ב לפני 20 שנה, שהפער בין העשירונים העליונים והתחתונים מטורף לחלוטין אבל למרות שהיום בארה"ב מתחילים להיזרק לרחוב בני מעמד הביניים, שהביטוח הרפואי הפך למותרות, ומספר חסרי הבית גדל בהתמדה, בישראל ממשיכים להפריט את השירותים הסוציאליים, ממשיכים לקצץ בבשר החי ולהטיל מסים שנופלים בדרך כלל על השכבות הנמוכות. הביבי-אולוגיה חוגגת. הביטוח הלאומי מגדיר מחדש את המושגים "קצבאות" ו"נזקקים" רק כדי לא לשלם את הגרושים שהם כבר אמורים לשלם. בתי המשפט מתעללים בחסרי היכולת, וכל מי שמעז לצאת מול בעלי הממון מוצא את עצמו תחת מתקפת עורכי דין.
אבל דווקא בימים אלו שמעמד הביניים האמריקאי מוצא את עצמו בצלילה ואי וודאות מוחלטת, כאשר השלטון האמריקאי מתלבט כיצד מתקנים את הנזק שהקפיטליזם הטוטלי גרם, דווקא הישראלים ממשיכים לצעוד בגאון לכיוון התהום הכלכלית חברתית. במקום ללמוד מאירופה הסולידית מה פירוש מדיניות חברתית, עסוקה מדינת ישראל בהשמדת יכולתן הכלכלית של שכבות שלמות באוכלוסיה. מערכת הבריאות האמריקאית במקום ה-28 בעולם ככה נראית מערכת שעברה הפרטה טוטלית במדינה בה השירות הרפואי היחיד שהציבור זכאי לו הוא שירותי חירום, כל מה שמעבר לזה מותרות, על פי הגישה האמריקאית ועל מותרות צריך לשלם, עלות ביטוח רפואי בסיסי למשפחה בת 5 נפשות יכולה להגיע ל-2,500$ לחודש. בעצם קשה לקרוא לזה "ביטוח" אלא יותר "שירות רפואי משולם מראש" ואם חס וחלילה חלית באופן רציני יספרו לך כל דולר וייקחו ממך את כל השאר. אז לכל אלו שחולמים על משכורות בסדר גודל אמריקאי, תחשבו שוב, שכן הסיבה העיקרית לגודל המשכורות היא יוקר המחיה המטורף וחוסר בתנאים סוציאליים. ואל תוך התוהו ובוהו הזה מוביל אותנו מר נתניהו בבטחה.
רק כדי להשוות, בצרפת אני מוגדר כבעל 80% נכות (חירשות) וזכאי לכל התנאים הסוציאליים הנלווים, כולל קצבה ומימון צרכי (גם אם מדובר במתורגמן צמוד!) בישראל אני מוגדר בביטוח הלאומי בבעל 60% נכות מאותה סיבה ולא זכאי לדבר!
בצרפת אתה משלם ביטוח לאומי (גם לביטוח הרפואי) אך ורק בהתאם להכנסותיך, בישראל גם אם לא הייתה לך הכנסה, אתה משלם. בישראל מזונות הם חובה ולא חשוב אם יש לך הכנסות או לא, האלטרנטיבה היא תא מאסר; בצרפת אין מצב שמחוסר עבודה ישלם מזונות אם אין לו.
בצרפת מחוסר עבודה זכאי לנסוע בתחבורה הציבורית העירונית בחינם, נכנס למוזיאונים בחינם (כן הצרפתים מאמינים שגם לחסרי יכולת יש זכות ליהנות מתרבות) ועוד ועוד.
כמובן שיש מי שמנצל את המצב, ואילו בדרך כלל המהגרים מאפריקה (מצטער עופר, זה נכון) אבל עדיין אין מצב שצרפתי נזרק לכלבים. גם אם הוא חי ברחוב עדיין יש לו בתי מחסה והמדינה מנסה לסדר לו עבודה ומגורים. נכים ומבוגרים זוכים להעדפה בשוק העבודה, ומפעל שמעסיק כמות מוגדרת של נכים זכאי להטבות רציניות במסים בעוד שמפעל או עסק שלא מעסיק נכים ייקנס קשות. למה? כי בפעם האחרונה שהתפתח פער גדול מהסביר והנורמאלי בין המעמדות, ראשים עפו לכל עבר ולא רק באופן מילולי!
 

עלילות וירגין

רוב הצרפתים הם חסרי יכולת טכנית ולוגיקה בסיסית ברמה מדהימה. ב-24 לחודש יוני הכריזה Virgin Mobile על מבצע במחיר של 28 יורו לחודש אתה מקבל שעתיים שיחה, SMS במחיר של 1 סנט למשלוח ואינטרנט חינם בלתי מוגבל.
תפור עלי. אבל, התחיל החודש ולמרות ההבטחות המונה סופר אחורה כשאני מתחבר לאינטרנט עם הסלולארי. פניתי ל-וירגין באמצעות הסוכן בחנות, 4 שבועות עברות והם לא מצליחים לפתור את התקלה. נשמע מדהים כשמדובר בסך הכל בפקודה פשוטה אחת בתכנת החיוב. בינתיים, הם כבר העבירות את ה"תקלה" לדרג בכיר יותר של טכנאים... ואני? עדיין אין לי אינטרנט חינם.
הסוכן בחנות נבוך ונותן לי תוספת דקות במחיר של חודשיים דמי מנוי ויותר, ובוירגין מתעסקים בכמה פיצוי יתנו לי אחרי שיפתרו את הבעיה. שאלתי אותם מדוע הם לא מאפסים את החשבון ומתחילים מחדש? תשובתם: "כי השירות שקיבלתי לא יכול להיות חינם". חינם? כבר שילמתם על פי שלוש מהסכום החודשי ואתם מתכוונים לפצות אותי בחודשים שלושה נוספים. לא עדיף חודש חינם על 5 חודשים פיצוי? ראש של צרפתים!
 

דברים שרואים ברחוב

כמו שכבר סיפרתי לכם, אני מבלה לפחות שעתיים ביום ברחוב, מצלם. ורואה דברים מוזרים, מופלאים, וגם הרבה לא נעימים:
בטח שמעתם על ה"בורקה" שהצרפתים רוצים למנוע על פי חוק, כי מדובר בהשפלה של נשים. השבוע הצלחתי לצלם אישה לבושה בבורקה. המוזר הוא שהיא התנגדה, אבל אחרי שתעיפו מבט בתמונה תבינו למה התעלמתי ממנה. הרי, מי יזהה אותה בלבוש הזה?
ליד המזרקה היפהפייה בכיכר סטלינגרד נתקלתי בכלב שהביט בבעליו בתחינה שיאפשר לו להיכנס למים. אין בעיה, כל בעלי הכלבים עושים את זה, אבל לך תוציא אותו אחר כך מהמים! במשך 10 דקות שלמות הוא ניסה, לא הלך, אז הוא השאיר את הכלב במים והלך לקצב להביא עצם...זה עבד!.
ברחוב הקניות המרכזי נתקלתי בילדה שמשחקת שח מט עם העוברים והשבים כדי לממן טיסה לאוסטרליה לאמה שחולה בסרטן. היא מסרבת לקבל כסף בלי משחק וניכר עליה בעליל שהיא לא ממש מרגישה בנוח עם הסיטואציה.
אי שם בעיר נתקלתי בפוסטר הבא http://www.twitpic.com/bcbrw. מדובר בראש העירייה וראש המועצה האזורית, כנראה שלא כולם חושבים עליהם טובות.
השבוע שלחה לי אשתי תמונה של האופנה האחרונה בסין, צביעת פרוות הכלבים. היות ואני יודע שהסינים אוכלים כל מה שיש לו ארבע רגלים והוא לא שולחן או כסא, אז כנראה שהצבע המדובר הוא בעצם תבלין על צבע מאכל וטעמים שונים מהסוג שמוכרים בשוק יום ראשון בנמל הישן במרסיי .
על פי המסורת הנוצרית, הגלימה של מרים הבתולה (אימו של ישו) הייתה כחולה, אבל כשנתקלתי בפסל הבא (מפסלי הנישה בפינות הבתים) לא יכולתי שלא לחשוד במועדון אוהדי קבוצת הכדורגל המקומית נמצא 10 מטר מהפסלון הנ"ל והצבע הכחול לבן הוא צבעי הקבוצה.
יום לאחר שהתפרסם בעיתונות שחברת קרוקס עומדת לפשוט את הרגל (משחק מילים יפה) הוציאו בעלי החנויות ברחוב הבלזונס אל כל מלאי הקרוקס שלהם לרחוב במחיר של 5 יורו הזוג. לא, הם לא קוראים את העיתונות הישראלית, הצרפתים פשוט לא קונים את הסחורה הזו.
בכל יום ראשון בבוקר יש בנמל הישן שוק דגים טריים. הדייגים מביאים את הסחורה הישר לנמל. אם תרדו בתחנה המטרו של הנמל הישן ותתלבטו באיזו יציאה לצאת, תנו לאף להוביל אתכם. ואיפה שיש דגים יש גם שחפים, ציפורים נבזיות ורעבות תמיד. ואם חשבתם ששחפים אוכלים רק דגים, אז אני כבר ראיתי שחף אוכל פולקע!
בשוק הדגים אפשר למצוא סחורה מעניינת למשל דג חרב. בכלל בצרפת אוכלים כל מה שיוצא מהמים, ויוצאים משם דברים מאוד מעניינים.
לפעמים באמצע הרחוב יצוץ לכם דובון ענק מפני שיש היכן שהו מסביבתו מישהי שמחלקת פליירים, אבל חליפת דוב ב-30 מעלות חום ולחות גבוהה לא בדיוק ג'וב נוח.

גם השבוע לקטתי סרטונים, והם כרגיל בכתובת:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית