מרתק ומתפתח

הודות לקצב האדיר של התפתחות ענף האחסון, גם ה"צעירים" בו זכו להיות עדים להרבה חידושים בשנים מעטות. ההתפתחות של הדיסק הקשיח עצמו הייתה לנקודת מפנה, אבל מדי שנה היצרנים מפתיעים עם עוד ביטים לאינץ' רבוע, עוד שיפורים ועוד הוזלות. גם נושא אמינות הדיסקים הייתה לנקודת מפנה, עם כל כך הרבה מידע חיוני לעסקים האגור בדיסקים קשיחים, כל פגם הכי קטן באמינות אומר פגיעה משמעותית בעסק.
טכנולוגיית ה-Fibre channel ,FC פתחה את טכנולוגיית האחסון החיצוני והובילה לקדמה המהירה של טכנולוגיות SAN.
אי שם בעבר, המצאת האודיו-טייפים הובילה לפיתוח קלטות DAT (קלטות דיגיטאליות). ההגנה על המידע באמצעות גיבוי על גבי טייפים הפכה לפתרון מסורתי, ולמרות כל החסרונות הברורים לנו, הם עדיין קו הגנה נוסף, היצרנים ממשיכים להגביר את הביצועים.
כאשר הופיעה ממשק ה-iSCSI, שהוא Internet SCSI, התחיל עידן נוסף של צמיחה של האחסון המרושת. ומה שה-FC עשה לשוק האחסון החיצוני בארגונים הגדולים, יעשה הפרוטוקול האינטרנטי -SAN או iSCSI לעסקים הקטנים והבינוניים.
תחום הדיסקונים (USB) החיצוניים, התפתחות של כרטיסי ה-SD, רפליקציית האחסון, מערכי ה-RAID, הם כולם שדרוגים משמעותיים בעולם האחסון.
עם אחסון גדול יותר, גדלה הסכנה לאובדן תוכן. ההגנה על המידע היא אבן הפינה לכל תכנון של מערך IT. ההגנה על המידע לא יכולה להיות יעד חד פעמי, היא אסטרטגיה מתמשכת. ככל שהארגונים גדלים בנפח הפעילות ובנפח המידע, מתגברת התלות מן האחסון, ומהרחבת האחסון. המידע, כמו גם המשאב הקריטי הנוסף בארגון (כוח האדם) זקוקים להגנה מתמשכת.
גם אבטחת המידע היא חלק מהגנה על המידע, כולל אבטחת הקניין הרוחני. עם זאת, ותוך מתן הכבוד הראוי לה לחומרת הנושא, חשוב לנו להדגיש שהרבה יותר מקרים של אובדן מידע מתרחשים מדי יום ביומו בארצנו, מאשר פריצות לרשתות וחדירה למחשבים. מבלי להזניח את הנושא, העולם מתחיל להבין זאת (ובשנה האחרונה אף חלה ירידה ברווחים של חברות האבטחה). ניחוש שלנו: המיתון דוחף לכיוון מיקוד בהגנה פסיבית (יעני פרו-אקטיבית) וויתור על מוצרים מתוחכמים ומיותרים.
הריכוז (קונסולידציה) והווירטואליזציה של  מרכזי המידע מאפשרים ריכוז אמצעי ההגנה והאבטחה. ההצפנה היא גישה נוספת לאבטחת המידע, במיוחד במצעים שחשופים לגניבה פיזית (מחשבים נישאים וטייפים בדרך אל האתר הגיבוי החלופי / הארכיון). הדור הרביעי של טכנולוגיית LTO כבר מאפשרת הצפנת המידע בטייפים.
מגמה חשובה בהיסטוריה של האחסון היא הדאגה לסביבה. הטכנולוגיות הירוקות מסייעות בהורדת הוצאות האחסון על ידי צמצום צריכת החשמל והקירור, וכיוצא בזה חלה ירידת מחיר המידע שמשפיעה על מחיר תפעול העסק.
אחת השיטות "לירק" את האחסון הוא לעבור למערכים הירארכיים, על פי חשיבות או עדכניות המידע. בארגונים הגדולים, דיסקים מסוג FATA בעלי קיבולות גדולות יכולים להחליף את ריבוי הדיסקים הרגילים ובדרך זו גם לצמצם את צרכי החשמל והקירור.
טכנולוגיות נוספות, כמו ה- thin-provisioning וניהול קיבולת דינאמי יכולות לעזור לנו להתמקד בצרכי האחסון האמיתיים מבלי לבזבז קיבולת עודפת. כלומר, יהיה לנו כמות מתאימה של דיסקים בעבודה אבל נוכל בעל עת להוסיף מבלי להפריע.
עוד הרבה חדשות מרתקות מצפות לנו בשנים הבאות, חלקן נמציא בעצמנו, חלקן נאמץ וחלקן נזנח.
 

דליפות

מהו לדעתכם הדבר המבוקש ביותר במאה ה-XXI? מים, אנרגיה, ידע? או אולי אנונימיות, פרטיות? סודיות?
מיליוני אנשים בעולם התקינו בשנים האחרונות תוכנות עמית לעמית (Peer to Peer) כדוגמת נאפסטר, קאזה, גנוטלה, ביטורנט, סקייפ ועוד המאפשרות להם לשתף קבצים בין החברים ברשת. לעתים, כתוצאה מהגדרה שגויה או חוסר תשומת לב הוגדרו לשיתוף גם ספריות המכילות מידע אישי או מסווג.
כיצד מידע מסווג מגיע לתפוצה מדהימה? לא מסובך. מישהו יכול להירשם כחבר באגודה ולמסור את פרטיו, המידע האישי באגודה אולי מאובטח היטב, אבל היא מעבירה את הפרטים לחברת האשראי לשם חיוב דמי חבר, ציוד מחשוב מוחלף במסגרת האחריות, משופץ, חוזר למעגל העבודה אצל אנשים או ארגונים שאין להם שום קשר או רשות להשתמש במידע... בכל ארגון ובמעברי המידע בין ארגונים קיימות אפשרויות לדליפת מידע בטעות...
החל מאוקטובר 2008, במהלך ניתוח תעבורת רשת, מצאה חברת האבטחה Tiversa (מפנסילבניה, ארה"ב), כי קובץ מסוים עובר שוב ושוב שיתוף פעיל דרך פרוטוקול P2P על גבי רשת Gnutella. הקובץ התאים לחתימות הזיהוי השמורות במרכז המידע של טיברסה, ומה הסתבר? שאותו קובץ, הנמצא בכתובת IP אשר בטהראן, הכיל תרשימי בנייה ונתוני תעופה של מסוקו החדש של הנשיא אובאמה...
טיברסה הודיעו לספק כלי התעופה, אשר נאלץ להודיע על הדליפה למשרד ההגנה האמריקאי.
אפילו לספקי משרד ההגנה על כל סעיפי האבטחה הקשיחים שנרשמים בחוזיהם, יש עובדים שמתקינים P2P. בטיברסה מספרים שכאשר החלה המלחמה בעיראק הם ידעו בדיוק מה קורה עם הכוחות האמריקנים, מפני שהחיילים רצו להקשיב למוזיקה והיו מתקינים תוכנה על מחשבים מאובטחים, וגורמים לחשיפת מידע סודי. במקרה זה, עובדים של ספקים, חיילים ומשפחותיהם העבירו את הקובץ הסודי. במקרה אחר שארע בארה"ב, הופצו פרטים שמורים של רשימת העדים שנועדו להעיד במשפט חברי מאפיה, תמונות הנאשמים ושמות ממאגר התוכנית להגנת עדים. במקרה אחר, רשימת מטופלים חיוביים ל-HIV ומחלות נפש.
אם זה במחשב, אם המחשב מחובר לאינטרנט ויש בו תוכנת שיתוף, זה יכול להגיע לכל מקום. לכל מקום.
 

ערב קסום

ה-Infotainer ליאור מנור
יופיע ב-11 באוגוסט בנס ציונה
כמחווה למועדון ה-LIONS המקומי וההכנסות יוקדשו לפעילות למען הקהילה
דמי כניסה 20 ש"ח
בשעה 20:30, רחוב שמידט 1 (בית יפעת) נס ציונה.
להזמנות טלפון 054-4710881 (אהובה)
 

מצלמה בכל בית

ואנחנו חשבנו שהחוק הביומטרי הוא חדירה גסה לפרטיות... תראו מה שקורה בבריטניה. שירותי הרווחה האנגליים החליטו להפוך את רעיון הריאליטי של "האח הגדול" למציאות של כ-20,000 משפחות עם בעיות התנהגות. השר Ed Balls הכריז על השקעה של כ- 400 מיליון לירות סטרלינג להתקנת ציוד ומעקב אחר המתרחש בבתים הבעייתיים. מאחורי ה-CCTV (מצלמות במעגל סגור) יפקחו עובדי ציבור עין על יציאת הילדים ללימודים, שעת ההשכבה הלילית, והגשת ארוכות מזינות. כמו כן, מאבטחים פרטיים יבצעו בדיקות בית ויסייעו להורים במלחמה נגד ההתמכרות לסמים ואלכוהול.
עד כה, כבר כ-2,000 משפחות עברו את הפרויקטים של התערבות  בחיי המשפחה, אבל בתוכנית של Balls, שתמומן על ידי הרשויות המקומיות ותתקיים לאורך שנתיים, יושקעו בין 5,000 ל-20,000 £ למשפחה, בתקווה להוריד את סחיפת הנוער לפשע על בסיס חיי משפחה כאוטיים. במדינה כמו שלנו היו אולי קמים קולות זעקה כנגד פלישה לתחום הבית, אבל בבריטניה קולות פסימיים, כמו זה של המזכיר Chris Grayling, מגדירים את התוכנית כ"קטנה מדי" ו-"מאוחרת מדי".
ההשתתפות בתוכנית מותנית בחתימת "חוזה התנהגות" של ההורים בתחילת כל שנת לימודים, בהם מתחייבים ההורים לגרום לילדיהם להתנהג יפה ולעשות שיעורי בית. במקביל, עודכנה תוכנית לריסון כנופיות בנות אלימות ופיצוח מקרי שימוש באלכוהול וסמים בין נשים צעירות. אבל דווקא ההחלטה להקנות לשרים זכויות נוספות להתערבות בתוכניות המקומיות -והכושלות- כנגד כנופיות הבנות, מצא התנגדות בין ראשי הרשויות המקומיות, בטענה שזה חסר תועלת.

תודה לעמי שחר

לשמור או לא לשמור

הודעות הטקסט שיישלחו באמצעות רשת פלאפון יימחקו מהמאגר, אף על פי שהן, לדברי החברה, "נשמרו כחוק ובצורה מאובטחת ביותר". שני עורכי דין החרוצים הגישו את הבקשה לתביעה הייצוגית נגד החברה מתעלמים ממקרים אחרים, שאמנם לא יכולים לשמש תקדים מועיל להגנה, אבל קשורים ועוד איך קשורים לאותו העניין. למשל, המקרה של לקוח שאיבד את מכשיר הטלפון הסלולארי וגילה שהוא לא יכול להחזיר למכשיר החלופי את רשימת אנשי הקשר שלו. למה לא יכול? כי החברה לא שומרת בשרתיה את המידע. והוא, כלקוח קצה מאותגר טכנולוגית ושלא קורא אותיות קטנות, לא השכיל לגבות את הרשימה במחשב האישי שלו (אם בכלל יש לו כזה), או בפנקס נייר קטן.

נושא התביעה מדגיש את הדאגה שלנו לעסקים המפקידים את הגיבויים שלהם בשרתים של ספק אחסון - שם המידע "שמור כחוק ובצורה מאובטחת ביותר", ומצד שני גלוי לעין של עובדים אנונימיים, מתחלפים לעיתים קרובות, המתפעלים את מערכות הספק.

משתמשי BOS יכולים לגבות את ספריית הסנכרון של הטלפון באופן שיאפשר להם לחזור לכל גרסה קודמת של המידע. כלומר, גם אם מחקתם את ספר הטלפונים כולו או סינכרנתם מכשיר ריק מתוך כוונה להעביר אליו את הנתונים וקיבלתם תוצאה הפוכה, תמיד ניתן יהיה לחזור לנתונים שאבדו.
 

חדר מיון

השבוע הצחקנו בחורה מאילת שצלצלה להזמין את שירותי השחזור עבור קבצים מדיסק שקרס. אולי נסחפנו, כשביקשנו לדעת את שמות הקבצים/הספריות החשובים ביותר בדיסק "למקרה של גסיסה, אז נאלץ לבחור את מי להציל קודם".
"אם כל הדיכאון כאן מהקריסה, הצחקת אותי, מותק - מה זה פה... E.R.?"
טוב, בצ'יף יש לנו מישהו עם האף של נוח ווייל, ומישהו אחר עם הרכות של ג'ורג' קלוני... אבל בעיקרון כן, לפעמים יוצא לנו להלחם על חייו של דיסק בקרב עקוב דם... לא דם של המטופל (הממאן למסור את המידע שנכתב בו), אלא דם דמעות ויזע של טכנאי שלא הולך הביתה עד לפעימת הניצחון (שוב דרמאתיות יתר?)
נכון, לפעמים יש מקרים אבודים. פעמים אחרות זה משפחת ה-"חולה" שלא מסוגלת לתמוך בו כלכלית, ואוספת אותו בלי לתת לנו הזדמנות לבצע החייאה הרואית...

עד כמה שהצלת נתונים היא עבודה מעניינת, אי אפשר בכלל להשוות אותה למחשוב הפורנזי. הכלים, כמעט אותם כלים. הטכניקות זהות בחלקן. אבל הרקע, העניין והמטרה של העבודה כולה, שונים לגמרה.
כל מחשב, וכל טלפון סלולארי, משאיר את "תביעת האצבע" הייחודית שלו, שניתן לגלות באמצעות הארגז הכלים הפורנזי. אנשים מקישים "Delete" (גם מסל המחזור) ומאמינים שהמידע איננו עוד. לעומת זאת, הם עושים שכבות על שכבות של התקנות ומצפים למצוא בקלי קלות את המידע שלהם, חי ונושם, תחת ההריסות...
סדרת התוכניות CSI לא עשו לנו טובה גדולה בשנים האחרונות (כמו שמידע על מחלות באינטרנט לא תמיד מקל על עבודת הרופאים). שאלו את אנשי המשטרה, הם אולי יסכימו איתנו. כמו שרבים מאיתנו נחפזים באבחון עצמי של מחלות, יש לנו בישראל גם אנשי מחשבים חרוצים שקופצים להרפתקת החקירה ללא כלים מתאימים, ומצליחים לשבש ראיות או להקשות על עבודת המומחה המאוחרת.
ההמלצה הנפוצה ביותר שלנו ל-"מה לעשות במקרה של"...(דיסק מטקטק, ספרייה שנדרסה, חשד לדליפת מידע...) היא פשוט "לא לעשות". לנתק, לכבות, לא לנסות שוב, ושוב להעלות מחשב סרבן. או לפחות, תרימו טלפון, בשביל זה אנחנו כאן.
 

לקט קישורים

● למה כדאי לשים לב להזהרות בתנאי ההתקשרות באתרים שונים.

● אם לא פיתחתם פרנויה עד עכשיו, היזהרו גם מעדכון תוכנות ברשת.

● משב רוחניות נשב לכם פתאום בין האוזניים? שאלות קיומיות מטרידות את מנוחתכם? חסכו את הטיסה למזרח, את הבוץ מגשמי המונסון, את קלקולי הקיבה ואת המוניות המקרטעות... התייעצות -ברשת, וכמובן!- עם האי-צ'ינג (המיישמים את תורת השינויים)תספק לכם את כל התשובות לכל השאלות. רק תקלידו את שאלתכם בחלון שבעמוד הבא: http://www.mystic-age.com/on-line/chi_ask.asp, ונסו לפרש את התשובה, כמו אצל הגורו באשראם, על הצד הטוב ביותר.

● לעבודות מדעיות וסטודנטים - כלי ליצירת ציטטות ברשת, כדי לתת קרדיטים למקורות החומר - http://citationmachine.net
 

שומר מסך

סטודנט סיפר לנו שקנה לאחרונה במתנה לאחיו הקטן צעצוע קצת מסוכן. רצה האח הגדול להמחיש את דרך השימוש במכשיר, ובטעות ריסק לעצמו את מסך המחשב. לא טוב. סוף שבוע בפתח, חשבון הבנק די מצומק, כמה טוב היה אם היו מוצאים בבוידם מסך נוסף. למקרים כאלה כדאי להחזיק מסך חרום, גלגל רזרבי.
מסכים לשם כך אפשר כרגע להשיג בנס ציונה ב-20 ש"ח. מדובר במסכים שהתקבלו בתרומה, והתמורה מועברת באמצעות מועדון ליונס נס ציונה לפרויקטים למען הקהילה.
גם ארגוני רווחה זכאים לקבל מאותם המסכים, ללא תשלום, בתמורה לאישור תרומה.

בואו לקחת לכם מסכים ב-20 ש"ח עד גמר המלאי. פרטים בטלפון 054-903127
 

השורות של עמית

הביתה

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות: רק בישראל הופך שדרן ספורט מצ'וקמק להיות מנהל חדשות עוד יותר גרוע. מנהל החדשות בערוץ 1, אורי לוי, הודה על טעות בשיקול דעת באי שידור הפיגוע במרכז ההומו לסבי. הוא הודה שמערכת קבלת האינפורמציה שלו עלובה וטען שלא רצה לפתוח אולפן באיחור של שעתיים.
תסלחו לי על הלשון הלא כל כך עדינה, אבל אותו מנהל התגלה כאידיוט חסר כישורים, עיתונאי מחורבן והאדם האחרון שאמור לשבת בראש מערכת חדשות. מר לוי הנכבד לא יודע איזה שמיניות באוויר עושים מנהלי חדשות בשביל להכניס למהדורות שלהם חדשות שטותיות, לא כל שכן משהו כל כך רציני וכל כך חשוב. ממתי פיגוע -ולא חשוב עם איזה רקע- הוא לא חדשות? באיזו זכות החליט מר לוי שאין טעם לפתוח שידור באיחור של שעתיים? ולמה הוא לא מחזיק צוות חירום בתל אביב? והאם מר לוי חושב ש"מודה ועוזב ינוחם"? חס וחלילה, החדשות הן נשימת אפה של העיתונות, גם התנצלות והודאה באשמה לא מכפרות על עליבותו של תפקוד מנהל החדשות ותפקוד הערוץ הראשון.
מר לוי אם יש לך טיפת יושרה, תודה: "אני אהבל" ולך הביתה!
 

הכי נמוך שיש

נכון שהרוצח לא נתפס עדיין, אבל אין שום בעיה לקבוע מה מניע הרצח במרכז ההומו-לסבי. אם זה היה פיגוע לאומני כבר מזמן היינו יודעים מי עשה זאת; למשפחות הפשע בעולם התחתון אין עניין בהומוסקסואלים; אם ברקע רומנטי היה מדובר, הרוצח היה נתפס כבר מזמן. אין לי ספק שמדובר ברצח על רקע של שנאה גרידא. פרט לרוצח, נושאים גם באשמה מי שלא סתמו את הפה שהאשימו את ההומוסקסואלים בכל תחלואי העולם, כי שנאה היה משהו שניתן ללבות והם יודעים זאת וליבו אותה. אשם גם מי שתחת דגל "חופש הדיבור" נתן להם לדבר בלי הרף ולא זרק אותם לתא חשוך באשמת הסתה. הם כולם אשמים וצריכים לתת את הדין. בדיוק באותה צורה נרצח יצחק רבין אחרי הסתה מסיבית של הרבנים נגדו. מי שלחץ על ההדק ייתפס ויישפט, אבל המסיתים כרגיל יצאו ללא עונש. אני לא חושב שצריך להזכיר לכם שבאחד ממצעדי הגאווה בירושלים יצא בחור חרדי במסע דקירות אחרי הסתה מסיבית כנגד המצעד. הסתה רבותי היא פשע, לא חופש הדעה. לעתים קרובות אנחנו מבלבלים בין השניים, ומדינת ישראל נזהרת מלזרוק כהני דת (לא משנה מאיזו דת) לכלא, כך שהם מורשים להשתלח באופן חופשי בכל מי ומה שאיננו מוצא חן בעיניהם. ראו דוגמה התפרעויות בירושלים, מתנחלים שתוקפים חיילים, סרבנים מטעמי דת בצה"ל... לעומת זאת ראו את סרבני המצפון שחלק מהם בילה שנים מאחורי הסורגים. ההבדל? הכיפה! מה הפלא שכל רוצח מגדל זקן וחופש כיפה בכלא? זה כרטיס היציאה שלו החוצה!
והמערכת מחזקת את חובשי הכיפה שאיכפת להם מאחדות העם, שתפילתם בונה ולא הורסת.
 

חוב גדול

התאגידים הבנקאיים בישראל חייבים 100 מיליון ש"ח לשלטונות המס. נראה לכם שמישהו יוציא להם צו עיקול? הצחקתם אותי, אתם חושבים שהם ישלמו קנסות על פיגורים, כולל ריבית והצמדה? באמת, איפה אתם חיים? כמובן שהסכום יעבור צמצום במסגרת פשרה שערורייתית וכולם יצאו שמחים וטובי לב להמשיך לחלוב את האזרח הישראלי.
 

מכירת חיסול

העברת חוק הקרקעות המדינה היא יריית הפתיחה של מכירת החיסול הגדולה ביותר שראיתם אי פעם. ביבי לא מסתפק בחליבת הציבור, גזירות ומסים. הוא כבר התחיל בתהליך של מכירת כל נכסי המדינה לכל דכפין (בעיקר, אם הוא מופיע ברשימת 18 המשפחות השולטות בנכסי, מזומני, ומנהיגי מדינת ישראל). נכון שכל התהליכים במנהל מקרקעי ישראל זקוקים לייעול, אבל פה לא מדובר בהקלות לציבור הרחב, אלא ליזמים שייקנו בזול ובלי בעיות, וימכרו בחזרה ביוקר לבעלים החוקיים, היינו אזרחי מדינת ישראל.
אני מתקשה להבין מדוע הימין במדינת ישראל מוטרד מהחזרת שטחים לפלשתינים, האחים עופר עדיפים? שרי אריסון עדיפה? לא ממש! אגב למי שלא יודע, "רק" 4%, זה בערך כמו כל השטח הבנוי בישראל כיום!
 

אוגוסט

אוגוסט 2009, מרסי מלאה תיירים אבל צרפתים איין, הצרפתים יצאו ל"vacance" ובחודש הקרוב לא נראה אותם או לפחות לא את אלו שיכולים להרשות לעצמם. ה"ווקאנס" היא החופשה הגדולה. אם חשבתם שהצרפתי הולך לעבודה יום יום כדי לממן את מחייתו, אז טעיתם. הוא עובד כדי להעביר את הזמן בין חופשה לחופשה: בין חופש הסקי לחופשת הקיץ וחוזר חלילה. אל תטעו, חופשת החורף חשובה וגם חופשת האביב והסתיו, וכמובן החגים... אבל לקטגורית ה"ווקנס" נכנסת רק חופשת הקיץ. בחודש אוגוסט צרפת משותקת, הכל נעצר. יש מקומות שאפילו לחם לא תמצאו כי האופה יצא לחופשה ואף צרפתי שמכבד את עצמו לא קונה לחם בסופר. אם נתקעתם בתהליך ביורוקראטי בחודש אוגוסט, תוסיפו עוד חודש לנצח שאתם צריכים להמתין כדי לקבל תשובה. אבל תיירים זה נחמד, הבעיה היא שעם התיירים באים גם הנוכלים והגנבים. וכמי שמסתובב בעיר עם מצלמה באופן קבוע -ולא מדבר הצרפתית הכי טובה שבעולם- אני נחשב כקרבן פוטנציאלי. למזלי אני כבר מכיר את כל הטריקים, וגם את כל הפרצופים.
 

Google wave

העפתי מבט על הגוגל wave. כולם יכולים להעיף מבט כי אין כלום מעבר לזה. אבל מה שעומד מאחוריו הוא קומבינה. ניסיון לדחוף את הגוגל TALK שמקרטע ובדרך אולי אולי לדפוק את פייסבוק. האם זה יצליח? סביר להניח שלא, כי גם היח"צנים הגדולים של הגוגל, כמו גם אלו של מיקרוסופט, כולם בלי יוצא מהכלל שורצים להם בפייסבוק ומקשקשים שטויות בטוויטר ומשוכנעים שמישהו מקשיב להם. גוגל היא חברה דינאמית והיא מרגישה גדולה מספיק כדי לנסות לנשוך אפילו בישבן של מיקרוסופט. אבל אם כל ההערכה שלי לגוגל אני לא אוהב את הרעיון שחברה אחת נמצאת בעמדת זינוק לקחת בעלות על האינטרנט. כי ביום שזה יקרה, אנחנו נתחיל לשלם ביוקר. נכון להיום עדיין אפשר לקבל מגוגל שירות ומוצרים טובים וכל תקלה נענית במהירות ומושקע בפתרונה כסף וכוח אדם. אבל, מה יקרה ביום שאחרי? לא רוצה אפילו לחשוב על זה.
 

אני שונא ציטטות

בטח שמתם לב שאנשים חושבים שציטטות של "גדולים" גורמים להם להיראות חכמים. אל תבינו לא נכון אף אחד מהאידיוטים לא קרא ספר של מי מהם עד הסוף (גם יאיר לפיד לא?) אבל לכולם יש ספר ציטטות וכאשר אין להם מה לומר הם מצוטטים מישהו, סתם כך בלי זיקה לכלום. אין דבר שאני שונא יותר מהמצוטטים. כמובן שאני לא מת על אלו ששולחים לי לינקים של גורו חירטוטים זה או אחר. ואני גם לא אוהב את אלו שלא מפסיקים לשלוח לי לינקים ל-"כיצד לשווק על האינטרנט" או מנסים למכור לי קורס לשיווק על האינטרנט. אבל המצוטטים הם גזע מיוחד. נסו להיזכר רגע. אם קראתם פעם אוטוביוגרפיה של מישהו, יש סיכוי שתזכרו שורה ספציפית? בטח שלא!
אז לכל אלו אני אומר כאן ועכשיו: “אם אין לכם משהו לומר, תשתקו, ואל תתהדרו בנוצות לא לכם ואם יש לכם מה לומר, וודאו שאתם בכלל בנושא הנכון"

לקט סרטוני הפרסומת מוקדש הפעם לדאודורנטים ושאר ירקות. חלק מהסרטונים נועזים ונאסרו לפרסום.
הם נמצאים, כרגיל,  ב-http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

יד2  - במבצע!
חוסכים מים, זמן ועבודה, שומרים על ההיגיינה במשרד