בזבוז זמן אישי

איש מאיתנו אינו חסין מפני תקלות מחשב. מובטח לכולנו כי תקלות מחשב תתרחשנה, וכי הן תמיד תתרחשנה בשעה לא נוחה לנו. מידע חשוב לנו יכול להשתבש, להימחק חלקית או אף להעלם לעד ללא אפשרות יצירתו מחדש.
במדינת ישראל לבדה מתרחשים מדי שנה עשרות אלפי מקרים של אבדני מידע משמעותיים, ומתוכם כ- 40,000 פונים למעבדות הצלת הנתונים. מסתבר כי פתרונות הגיבוי הקיימים אינם נותנים מענה לצרכינו היום יומיים.

מתחקור כשלים ונזקים במערכות מידע במהלך שני העשורים האחרונים פיתחנו את התובנות הבאות:

• נזק מידע מקומי אישי ( Personal Downtime- PTD) הינו אבדן התוצר האישי או חלקו באופן שמצריך את יצירתו מחדש.
• לכל אדם המשתמש במחשב נגרם נזק מידע מקומי קטן אחת ל-500 שעות עבודה בממוצע. לדוגמה מחיקת מסמך, שינוי מסמך ושמירתו על גבי מסמך אחר או מחיקת מספר פסקאות בתוך מסמך.
• התאוששות ממוצעת מנזק מידע מקומי גורמת לאבדן ממוצע של 3 עד 4 שעות עבודה של יוצר המידע ועוד שעת עבודה נוספת מאחרים. ובסה"כ 5 שעות עבודה לאדם על כל 500 שעות עבודה.
• במכפלות ארגוניות, העלות השוטפת של אבדני המידע המקומיים לכל ארגון שווה לפחות ל 1% מעלות השכר הארגונית. ומשפיע לפחות ב 1% על האיחורים במסירת פרויקטים.

מתחקור אופן הפעולה בארגונים רבים ובמיוחד בכאלו העוסקים בעבודה יצירתית כדוגמת פיתוח תוכנה, פיתוח הנדסי, עיבוד גראפי, עיבודי מולטימדיה, ואפילו עריכת דין התקבלו הנתונים הבאים:

• נזק המידע המקומי (PDT), במידה ומתרחש אצל איש מפתח, צוואר בקבוק, או צומת ארגונית משפיע על אובדן התוצר של עובדים רבים אחרים הממתינים לתוצר זה לשם ביצוע עבודתם. פקידה במשרד עו"ד שלא תספק מסמך בזמן להגשה לבית הדין יכולה לגרום להפסד בתיק. מתכנת העובד על מודול מרכזי יכול לעכב את צוות הפיתוח כולו במידה וארע נזק מקומי לקודי המקור.
• ארגוני פיתוח מגיעים לאומדני אבדן מידע מ PDT הקרובים לחודש אדם לכל מפתח לשנה.
• כל הארגונים מוגנים על ידי פאר הטכנולוגיה המודרנית לגיבוי, אבטחת שרידות, חזרה לגרסאות קודמות, ועדיין נגרמים נזקים בהיקף הנמדד באחוזים מהתוצר הארגוני.
• לכל המגיעים להצלת נתונים יש גיבוי ואצל הרוב הגיבוי אפילו תקין, למרות זאת, בשעת הצורך לא ניתן היה לשחזר את המידע מהגיבויים.

מסקנות
האפשרות לבצע שחזור אמין, מהיר, פשוט וללא תלות בחומרה, תוכנה, מערכת הפעלה או ידע מיוחד של אנשים טכניים ייעודיים הוא הכרח המציאות.

התמקדות ארגונית בתהליכי המשכיות עסקית בפרספקטיבה רחבה ככל האפשר חוסכת בהוצאות ומגדילה את התפוקה באופן מייד וישיר.

מערכת BOS פותחה מתוך חקר כשלים זה וכמענה לצרכים הקיומיים של ארגונים גדולים כקטנים.
עוד מידע? צרו קשר -טלפון 08-9400070

אחריות

קיימים פרמטרים רבים לקביעת איכותו של דגם דיסק קשיח מסוים. אחד הפרמטרים הפשוטים ביותר הוא תקופת האחריות.
היות וצפוי שהדיסקים הקשיחים "ימותו" מתישהו (כאשר מידע חשוב עדיין נמצא בהם)כמעט כל היצרנים מציעים גישה נטולת ויכוח לקבלת אישור החזר סחורה, על מנת להחליף את הפריט התקול בדיסק חדש ללא הוצאה נוספת. מרבית הדיסקים מגיעים עם תקופת אחריות שבין 3 ל-5 שנים.
הניסיון מלמד שבארצנו החמה והמאובקת יומם של מרבית הדיסקים מגיע בסמוך לגבול שלוש השנים (או יום לאחר תום האחריות). על כן, בנוסף לגיבוי התדיר של המידע, אנו ממליצים לשמור גיבוי מלא של הדיסק,  בכל "יום הולדת" לדיסק, ולהקדים את ה"מסיבה" ביום ההולדת השלישי.
על פי מחקרים בינלאומיים, קרוב ל-3% מהדיסקים מתים בשלושת החודשים הראשונים לחייהם וקרוב ל- 5% מסיימים את חייהם לפני הגיעם לגיל חצי שנה.
בכל שנת פעילות נוספת נפרדים מאיתנו דיסקים נוספים ושיא התמותה נמצא בהגיעם לגיל שלוש שנים. אותם דיסקים ששורדים את גיל שלוש מצליחים לשרוד עוד כשנתיים. בודדים מצליחים לשרוד מעבר לחמש שנים.
מכיוון ואנו ממליצים להחליף את הדיסקים לפני הגיעם לגיל פרישה, הרי שהטוב ביותר יהיה להחליפם בתחילת כל שנת עסקים ולאחסנם במקום בטוח כגיבוי שנתי של השנה שחלפה.
 

קפיטריה לבקטריה

שאלה אישית: האם אתם נוהגים לרחוץ ידיים עם סבון אחרי ביקור בשירותים?...
ואחרי עבודה על המחשב?

תחנת עבודה משרדית מכילה פי 400 יותר מיקרובים מחדר שירותים ממוצע - כך מגלה מחקר ותיק מאת Dr. Charles Gerba (הידוע בכינוי Dr. Germ) מאוניברסיטת אריזונה, אותו בחור שאמר לנו שאם חייזרים היו נוחתים על כדור הארץ הם היו מעדיפים לרחוץ ידיים באסלה ולחרבן בכיור המטבח.
המחקר גילה רמות גבוהות של חיידקים בסביבת העבודה, שהולכות ומחמירות לאורך היום, ובעיקר אחרי ארוחת הצהריים. משרד ממוצע מכיל כ-21 אלף חיידקים לאינץ' רבוע, בהשוואה ל-49 חיידקים בלבד בחדר שירותים!

מה המקור לזיהום הזה?
בעיקר אנחנו. מגע ישיר של הידיים בשולחן ובציוד מדביק אותם בחיידקים, שחלקם מסוגל לשרוד על משטח עד 72 שעות. אירוסולים, טיפות מים שנפלטות בנשימה ובדיבור הן מזהם עיקרי (טלפון משרדי ממוצע מאכלס כ-25,127 חיידקים לאינץ' רבוע, בהשוואה ל-3,295 על המקלדת ו-1,676 על העכבר).
מזהם נוסף הוא מזון ומשקה שמוצאים את דרכם לשולחן שלנו. יום עבודה שהולך והופך ליממת עבודה מאלץ את חלקנו לקחת את הארוחות למשרד, כמה שלא ננסה לאכול בצורה נקייה. גם כשנסיים להעלים את כל העניין לקיבה שלנו תמיד יישארו מזכרות קטנות בלתי נראות, מסביב. ובשביל החיידקים, זו הזמנה למסיבת רחוב.
אבל גם אם נצום לא נוכל רובנו להעביר יום שלם בלי קפה לצד העמדה. כ-20% מהספלים שבדק ד"ר ג'רם התבררו כבתי קפה משגשגים לחיידקים צואתיים שהגיעו לשם, למרבה האירוניה, בזכות הספוגית שבה השתמשו לניקוי הספל!
גם במים שאיתם מכינים את הקפה כדאי להיזהר, במקומות שבהם אין טיפול רשותי הולם במי הברז. מומלץ להתקין פילטרים לטיהור המים, בעיקר כשמדובר בקבוצות סיכון כמו אנשים מבוגרים, נשים בהיריון ובעלי מערכת חיסונית חלשה. בנוגע למים מבקבוק, קחו בחשבון שאין בהם הבדל מהותי בכמות החיידקים בהשוואה למי ברז.

ובקיצור, שולחן העבודה שלנו הוא מצע עצום לגידול ושיגור של בקטריות.
מהנתונים האלה מתקבלת הבנה מסוימת לגבי הפוטנציאל להתפשטות של מחלות מדבקות בסביבת המחשב, בעיקר בתחנות שעליהן עובדים מספר משתמשים, ועל אחת כמה וכמה תחנות שירות ללקוחות. בימים שבהם שפעת החזירים מתפשטת בארץ וקוצרת קרבנות בארה"ב, קצת מצחיק שחברות הסלולארי מתעכבות על טרנד הטאץ'-סקרין, ויוצאות בקמפיינים שקוראים לקהל להתקרב ולגעת.
ואל תבינו את זה לא נכון. אני בעד שאנשים יתקרבו ויגעו אחד בשני, כל עוד שזה בהסכמה כמובן. אבל מגע יכול בהחלט להיות מסוכן, אפילו אם אתם לא גוססים מצרעת.
לדוגמה, במחקר שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה נבדקו 25 מקלדות שנאספו ממחלקות שונות בבתי חולים. על 100% מהמקלדות נמצאו חיידקי סטפילוקוקוס, שהם אחד הגורמים הנפוצים לזיהומים במחזור הדם אצל מאושפזים בבתי חולים. על 80% מהמקלדות נמצאו דיפטרואידים (גורמי הקרמת), ועל 72% נמצאו זני מיקרוקוקוס, חיידקים אשר חיים על גבי העור באופן טבעי, אך עשויים לגרום לדלקות לבעלי כשל חיסוני.
הניסוי אמנם התייחס רק למקלדות בבתי חולים, אך במקומות אחרים מדובר ככל הנראה באותה הגברת בשינוי אדרת - כלומר, בזן אחר של חיידק פתוגני עם שם לטיני ארוך. ואם להאמין לד"ר ג'רם, אז הרבה ממנו.

איך ניתן להתגונן מפני הצפת החיידקים?
במסגרת אותו מחקר נבדקה יעילותם של שישה חומרים שונים בחיטוי מקלדות, ביניהם כהל, כלור, ומגבונים מחטאים. החוקרים הכניסו מספר סוגים של חיידקים לתוך מחשבים נישאים, וכעבור 45 דקות ניסו לסלק אותם בעזרת החומרים השונים. בקבוצת הביקורת שימש לחיטוי נייר טואלט טבול במים מעוקרים.
התוצאה: בכל המקרים, כולל זה של המים המעוקרים, נמצאו החומרים יעילים בהסרה של יותר מ-95% מהחיידקים.
למען כל מי שאוהב את המקלדת שלו, נבדקו באותו מחקר גם ההשפעות של החיטוי החוזר ונשנה על המקלדת, ונמצא שכעבור כ-300 מחזורי חיטוי לא הושפעו המקלדות, הן מבחינה קוסמטית והן מבחינה תפקודית.
החיטוי מחזיק מעמד עד ל-48 שעות, ועם זאת המליצו החוקרים לעובדי בית החולים על חיטוי יומי של המקלדת. כמו כן מומלץ להקפיד על ניקיון הטלפון והמכשיר הנייד, ועל רחיצה תכופה של כפות הידיים תוך שימוש בסבון.

איך עוד תוכלו לתרום להיגיינה בסביבת העבודה?
כדי להפיץ את כללי ההיגיינה הוציאה מחלקת התברואה של עיריית ווסט ווינדזור פוסטר חינוכי, http://www.westwindsornj.org/desktop-germs.pdf אותו תוכלו להדפיס ולתלות בגאווה במשרד לרווחתם של שאר העובדים. זה אמנם יזכה אתכם בלא מעט צ'אפחות בלתי-ידידותיות, אבל הן לפחות יהיו צ'אפחות נקיות.
ועוד – במבחן הקצר הזה http://www.fanpop.com/external/669060 תוכלו לגלות כמה חיידקים חיים על המקלדת שלכם, ומה שווה הערך של זה באסלות. (אין צורך להירשם לאתר בסוף המבחן, לחצו על הקישור מימין למטה.)

ס.ג.

למוקירי זכרו

במלוא שנה לפטירת אהוד אבנר ז"ל, מבכירי המחשוב ואבטחת המידע בישראל, תיערך אזכרה ביום ג', ז' באב, 28 ביולי 2009, בשעה 18:30, בבית העלמין גורדון בראשל"צ - שער מספר 3, רחוב המהר"ל מפראג, שיכון המזרח. לאחר האזכרה יתקיים מפגש בבית משפחת אבנר, רחוב דוד ילין 4, ראשל"צ, עם הקרנת הסרט שאהוד צילם במהלך מחלתו. לפרטים נוספים: לאה אבנר, טלפון 052-8328183

ביטול גדול
 

משרד הקבינט של ממשלת בריטניה, ה- Cabinet Office, הוא האחראי לתיאום בין אגפי ה-IT של שאר משרדי הממשלה. לאחר שהספק הנבחר נכנס לפיגור ויצר בעיות רבות, ביטל משרד הקבינט פרויקט ה-SCOPE שנועד ליצור רשת מודיעינית מאובטחת. היקף הביטול המשוער מגיע ל-24.4 מיליון פאונד. שם הספק נשמר עדיין בסוד, אך ידוע כי מדובר בפרויקט בשני שלבים שנועד לתאם את שיתוף הפעולה בין עשרה משרדי ממשלה שונים וסוכנויות מודיעיניות לשם שיתוף מידע מסווג.
השלב הראשון של הפרויקט הסתיים בהצלחה ב-2007, כאשר השלב השני - אשר עסק בהיבטים הפראקטיים של העבודה המשותפת בין סוכנויות האבטחה והמודיעין בממשלה, בוטל ביולי 2008. הביטול בא בעקבות חוסר יכולת הספק המסחרי העיקרי למלא את סעיפי המפתח בחוזה. החודש, באה הודעה רשמית על קבורת הפרויקט.
העיתונות סבורה כי הממשלה תנקוט בפעולה משפטית כנגד הספק, אבל יהיה אשר יהיה  הפיצוי שיקבע, הנזק התדמיתי לממשלה הנוכחית כבר נעשה. האופוזיציה יצאה בקריאות נגדה,  שזו "דוגמא נוספת של יכולתה המדהימה של הממשלה לשפוך כסף משלמי המיסים לשווא".
מה נשאר לנו, אלא לקחת דוגמא מחכמי העולם בבואנו לתכנן תוכניות ענק, דוגמת זו לזיהוי הביומטרי...
 

פינה ירוקה - ניהול סיכונים

לפני שנתיים-שלוש הגיע לידינו במקרה מאמר מאת הפרופסור לביו-פיזיקה ימית  בוב קרטר, האוסטראלי. בדיוק כאשר התחילו להישמע ביתר עוצמה הקריאות למען מלחמה בגורמים המלאכותיים להתחממות הגלובאלית, הוא דווקא טען לתנודות תקופתיות בטמפרטורת כדור הארץ, על סמך מחקריו הגיאולוגיים של שכבות פליאונטולוגיות.
בפברואר השנה הוכתה יבשת אוסטרליה בזעם כוחות הטבע, אזורים נרחבים הוצפו על ידי גשמי מונסון שהורידו 1.2 מטר בשבעה ימים, מפלס הנהרות עלה בכ-12 מטר, ומעל 60% ממדינת קווינסלנד הוכרזו כאזור אסון. אבל בו זמנית, סבלה בדרום מדינת ויקטוריה - הצפופה ביותר באוכלוסייתה ביבשת - בשריפות וסערות אש שכילו שטחי ענק, הרגו יותר מ-200 איש והשאירו יותר משבעת אלפים ללא בית. עד כמה שאותן תופעות השפיעו על אוסטרליה כולה, דרך אשנבו האקדמי מסתכל קרטר על מזג האוויר והאקלים כאל מדידות מתיאורולוגיות יומיות עד שנתיות, שערכם נמדד בממוצעים של שלושים שנה. ואילו תהליכים אקלימיים הם בשבילו ביטויים דינאמיים בלתי ליניאריים, ותוצאות של מעבר והפצת חום בין שתי מעטפות קשורות, זורמות וגועשות: הים והאטמוספרה. אותם תהליכים מסוגלים להתרחש בכל סקאלה של זמן - החל משניות ועד לאורך מיליוני שנים. את האירועים של פברואר באוסטרליה קטלג קרטר כתהליכים טיפוסיים מסוג זה. באותו הקשר, הוא אינו מתייחס לוויכוח הפוליטי העכשווי הקשור לאקלים הגלובאלי, אלא מציג את העובדות המדעיות הבאות:
1. האקלים הגלובאלי תמיד עבר שינויים ותמיד ימשיך לעבור
2. הפעילות האנושית - ולא רק פליטות פחמניות- משפיעות על האקלים המקומי, אשר בסך הכל טומנות פוטנציאל של השפעה על האקלים העולמי בצורה שניתנת למדידה.
3. פחמן דו חמצני הינו גז חממה מתון
כיוון שעם עובדות מדעיות לא מתווכחים, הרי שהוויכוח המדעי הלגיטימי אינו נוגע באף אחת מאותן עובדות ,אלא בהוכחה ובעוצמה של השפעת האדם הגלובאלית. לדעת פרופסור קרטר, למרות שמאז 1990 הושקעו בעולם מעל 50 מיליארד דולר במחקר, איש לא הצליח להוכיח כל השפעה מדאיגה מצד האנושות על שינויי האקלים הגלובאלי.
כלומר, הערכת שינויי האקלים העתידיים, היא למעשה עניין של הערכת סיכונים שקרוב לוודאי יתבטאו בצורה שונה ממקום למקום. באותו הקשר, ודאי ששינויי האקלים הטבעיים ימשיכו להתרחש, ושמעת לעת הם גם יגרמו נזקים לאדם ולסביבה. שינויים יבואו, כולל מגמות הצטננות, התחממות, ואירועי שדרוג פתאומיים. אירועי מזג אוויר קיצוניים ותוצאותיהם מהווים אסונות טבע כגון רעידות אדמה, טסונאמיים והתפרצויות של הרי געש, אשר במצבנו הנוכחי לא ניתן לנבא אותם הרבה זמן מראש ובוודאי שלא למנוע לאחר שהם בדרכם להתרחש.
עצם הקיום של אותם סיכוני טבע היא הסיבה הראשית שבגללה קיימים ארגונים של הגנה אזרחית. אתן סוכנויות מורכבות בעולם מתערובת של ארגונים אזוריים, ארציים וארגוני מתנדבים. האחריות החופפת ביניהם לעיתים קרובות מובילה לפערים בתגובות חירום לאסונות ספציפיים, ונוטה גם להיות בלתי יעילה מבחינה כלכלית.
החקיקה המסחרית הקשורה לפליטות גזים, למרות הפופולאריות שלה בממשלות השונות, מהווה רק תגובה בלתי יעילה להתחממות גלובאלית שכביכול מתרחשת, והיא אפילו לא חלק ממדיניות אקלימית לאומית רצויה. לעומת זאת, כל המדינות זקוקות למדיניות שתשפר את יכולת האדם לזהות ולהתאים את עצמו לשינויי אקלים אמיתיים. המציאות דורשת שאותן אסטרטגיות תהינה הסתגלותיות.
שינוי אקלים כסיכון טבע הינו עניין גיאולוגי כפי שהוא מתיאורולוגי, לכן חשוב לנהל אותו כפי שעושים עם סיכונים גיאולוגיים אחרים - על ידי ניתור אירועים מסוכנים והכנת תוכנית תגובה להגנה אזרחית מפני האירועים שיחולו. במקום "למנוע את ההתחממות הגלובאלית" - להכין רשת תגובה ביחסי עלות תועלת טובים, מפני סיכונים סביבתיים
גם במקומות בהם ניתן מימון נדיב ליישום, עלויות רשת שכזו תהינה קטנות מקנסות פליטת הפחמן הבלתי יעילות, אשר כלל לא פותרות מצב שאינו מהווה בעיה.
ה"מדע" שמוזכר בתמיכה לתיאורית ההתחממות המסוכנת שנגרמת על ידי האדם באמצעות פליטות פחמן דו חמצני מראה את כל הסימנים של פרופגנדה מתואמת. באותה מידה מראה המדע האמיתי, אומר קרטר, מעבר לכל ספק, מערך נרחב של אירועי טבע (כולל מגמות התחממות, מגמות התקררות, אירועי שדרוג, גלי חום, בצורות, ציקלונים, הצפות וסערות שלג) תומן סכנות גדולות לאנושות.
שר הסביבה הניו זלנדי לשעבר כתב שאין כל טעם לחלק אשמה, אבל למען האמינות הסביבתית ולמען הודָּאוּת העסקית, יש לדרוש שהמחוקקים ינסו לבנות איזה שהוא מצב ביניים - כל מי שלמד בכוונות טובות את נושא שינויי האקלים יודע שאין כל ודאות וכי מדובר בנושא של ניהול סיכונים".
קרטר מסכם שחברה שמכינה את עצמה בצורה נאותה להתמודדות עם שינויי מזג האוויר והאקלים שהטבע עצמו כופה, תהיה מוכנה היטב גם לשינוי שיוצרים מעשי האדם.

עוד

אספנו מכאן ומשם

● הרפתקאות פענוח דיסק מוצפן ב -PGP

● תגבו את הטלפון הנייד או תצאו למסע משפטי - http://www.pc.co.il/?p=13581

● האם מתה הנדסת התוכנה? תשאלו את דה מרקו

● הקרב על השיחות החינמיות בגלישה סלולארית - nana

● בנוסף לקישורים, אספנו השבוע גם עצה טובה: אם חשבתם בכל זאת לאחסן את המידע שלכם באתר חלופי של ספק אחסון, לכו לבקר את האתר בעצמכם. אם תבחינו על התקרה בספרינקלרים (מזלפות מים לעת שריפה) - תברחו משם כמו מדלקה. אין מקום לכיבוי אש על בסיס מים בחדרי מחשבים! (תודה ל-מ.)
 

השורות של עמית

טיול קטן בחו"ל

אני יודע שהיה לכם שבוע דפוק, והאמת היא שגם לי נמאס להוקיע את החרדים ולריב גם עם הימניים שבכם וגם עם השמאלניים שבכם. אז מה דעתכם לצאת יחד איתי לסיור היומי שלי במרסיי, טיול קטן בחו"ל בעיר שונה, על תושביה, רחובותיה ופיסיכייה הלא מעטים. כולל תמונות, כמובן! ככה סתם כדי לשבור את השגרה, אחרי הכל אירופה בחופש, אנא מכם אם זה לא מתאים לכם, השמיעו קולכם.

אז הנה יצאנו:

אם נכון שהצרפתי הוא בטלן כרוני, המרסייאני בטלן עוד יותר גדול. הוא אמנם חביב ופטפטן, לא שזה יעזור לכם הרבה כי הוא מדבר רק צרפתית, אבל הוא לפחות לא חמור סבר ונבזי כמו הפריזאי. כבר סיפרתי לכם שהמרסייאני לא מחנה את רכבו, הוא נוטש אותו...זה חלק מהסינדרום של "למה להתאמץ", שהמשכו "הרי אחרי הכל אין משטרה בעיר הזו". אבל מצד שני הוא גם נהג מחורבן ויכול להתחרות עם הישראלי בכל עת שהיא. ואם לא ראיתם את הסרט כיצד חונה מרסיאייני שהכנתי אז הנה הוא:
http://www.youtube.com/watch?v=CIVv5Rxd420 
אז את הקטע הראשון של הטיול מתחילים בדרך כלל רבים בשבירת מראות של מכוניות. זה מדיניות חדשה, שכן הבני ז...ות חונים על המדרכה ומכריחים את הולכי הרגל לרדת לכביש שם יש סיכוי לא רע להידרס על ידי פסיכי עם רישיון נהיגה. המראות של היום אגב לא נשברות כשהודפים אותם אחורה (יצרני המכוניות בנו להם פרק כפול) אבל מכה מלמעלה תשבור את המראה. אם תסתכלו היטב על המכוניות בעיר תגלו שרבות מהן עם מראות צד מודבקות או מדולדלות.
כמובן שאת האוטובוס למטרו אני מפספס בחצי דקה ולא חשוב מתי יצאתי. אבל הליכה של 10 דקות היא לא בעיה גדולה. בדרך אני עובר ליד גן קטנטן שורץ בטלנים, שתיינים וכמה קשישות. כיאה וכיאות לבטלנים, מישהו השכיל וסידר שם (http://www.twitpic.com/8zhcl ) שתי כורסאות לנוחות.
תחנת המטרו בשכונה יושבת מתחת לבניין המועצה האזורית, מפלצת ארכיטקטונית בצבע כחול כהה שזכתה בהמון פרסים, מה שמוכיח שארכיטקט מעוטר הוא לא בהכרח ארכיטקט טוב. הנה שני מבטים שעושים טוב עם המבנה המטורף הנ"ל http://www.twitpic.com/9i9bq  ו-http://www.twitpic.com/91pul 
אם אין שביתה, וזה אחד הנעלמים הגדולים ביותר בכל עיר צרפתית, נכנסים לתחנה, מכניסים את הכרטיס בחריץ המעבר. אם אתה לא מנוסה, לך תרדוף אחריו עכשיו המכשיר מעיף אותו החוצה, משום מה אף אחד לא טרח לטפל בבעיה זו עד היום. נו טוב, אתה בפנים, הרכבת מגיעה במשב רוח גדול, זה האחרון במשך הנסיעה שלך: נכנסת לסאונה. מיזוג אוויר? הצחקתם אותי, החלונות אטומים הרמטית ללא אפשרות פתיחה ואתה מזיע את הנשמה. אם היה מדובר בפריז בה מזג האוויר אירופאי למהדרין מילא, אבל במרסיי, שמזג האוויר בה דומה מאוד לתל אביב, אותן טמפרטורות, קצת פחות לחות, וזה נמשך עד סוף אוקטובר.
אחרי חצי דקה אני מתחיל להרגיש טפטוף של זיעה ואחרי דקה מכשיר השמיעה שלי מתחיל להשמיע קולות של בלו בלו בלו. חייבים לשלוף אותו מהאוזן לפני שהוא טובע. ולברוח מהסאונה כמה שיותר מהר. שלוש תחנות קדימה זה כל מה שאני מסוגל לסבול אני יורד ב"קנבייר-רפורמה", תחילת שדירת הקנבייר המרכזית על יד קתדראלת ה"רפורמה" ( http://www.twitpic.com/a93rw). ה"רפורמה" הוא בניין מדהים ביופיו אבל העירייה טרחה וניקתה רק את החזית שלו, כך שצד אחד הפונה לכביש הראשי שחור מפיח (עצלות, ותמיד חצי עבודה).
בטרם אמשיך אני תמיד נעצר ב"דנייד" שבכיכר על מנת לשתות כוס קפה (http://www.twitpic.com/95pbd). מדובר בבית הקפה עם המיקום הטוב ביותר בעיר: בקיץ העצים מצלים על כל הכיכר ורוח קלה נושבת. בחורף כשכולם משוועים לשמש, השמש ישירה והעצים ערומים. כמובן שהמזרקה היפה מוסיפה המון, או קי, או קי, גם הנשים הכי יפות יושבות שם (http://www.twitpic.com/avhsd). קפה אני אוהב לשתות בניחותא, גם הצרפתים. בעוד שהאיטלקים מתדלקים בעמידה, הצרפתים ואנוכי אוהבים את זה ארוך ובישיבה. נו טוב, אין לי כל הזמן שבעולם, אז ממשיכים, לא לפני שעוברים דרך שוק הפרחים הקטן בכיכר.
הנה דוגמה קטנטונת: http://www.twitpic.com/aslhu .
ממשיכים לאורך שדרת הקנבייר לקראת הנמל הישן (Vieux Port). הכל קורה בקנבייר: רמאים, גנבים, שיכורים, פסיכים, זונות וסתם טיפוסים מוזרים. לכן ננסה לצעוד בשני צידיו. הצד הימני יפה יותר אבל השמאלי מעניין יותר. מעבר הכביש לא פשוט כי מדובר בצומת של 5 כבישים, ושתי רכבות קלות. עיניים פקוחות כי הרכבות שקטות בצורה מפחידה, וחולקות את המדרכה עם הציבור הרחב. בצד השני של הכביש ניתקל בטיפוס הראשון http://www.twitpic.com/avi9s  אין ספק מהן נטיותיו המיניות אבל יש ספק עם הוא לובש את בגדיו או צובע אותם על גופו. לא הרחק, מאחוריו מתכופפת בפני אישה מבוגרת ומראה לי טבעת מוזהבת שהיא מצאה. היא וביתה עושות את הסיבוב קבוע ומחפשות פרייארים. נכון שהתרגיל מוכר אבל כמו שאתם יודעים, פרייארים לא מתים הם רק מתחלפים. הופ, נלכד פרייאר ברשת http://www.twitpic.com/90zgt  והנוכלת נותנת לגברת להתמזמז קלות עם הטבעת http://www.twitpic.com/90zn4. היות ואף שוטר בעיר לא מבין אנגלית ואין לי כוח להזיע בצרפתית, אז ממשיכים הלאה.
בצד ימין של הכביש משתקפת ה"רפורמה" על בניין העירייה של הרובע http://www.twitpic.com/avim1, כי במרסי לכל רובע יש בניין עירייה, פקידים והמון ניירות. רובע? מה אני מדבר? כל שני רחובות!
קצת אחרי זה תוכלו לראות את ג'ירפת הספרים ( http://www.twitpic.com/aviyl ) שכל כמה זמן מישהו תולש ממנה ספר, שניים או עשרה אולי לקרוא אולי לשמור לחורף. אבל בואו נמשיך בצד שמאל הפניה הבאה שמאלה, עליה תלולה באופן קיצוני ועולה כלפי כיכר ז'אן ז'ורס. הרחוב הוא רחוב קוריול, מקום מושבם של מיטב זונות מרסיי. מדי פעם מתנחלים להם קבצנים בסביבה וזה הורג להן את הביזנס. לצלם שם בלתי אפשרי, יכסחו לך את הצורה ובהתחשב בעובדה שחצי מהן הם טרנסג'נדרים גדולים וחזקים... לא כדאי, כאן נכנס הזום לפעולה. http://www.twitpic.com/9i9n4 .
הקנבייר, בקטע שעד הצומת עם רחוב גאריבאלדי, הוא טריטוריה מחולקת: בצד ימין של הכביש חסרי הבית http://www.twitpic.com/avf8w  ובשמאלו השיכורים, שהתנחלו בסמוך למינימרקט שלפעמים נדמה שהוא העסוק ביותר בעיר (http://www.twitpic.com/aw2n0) וכשיש להם איזה גרוש על הנשמה הם כבר יודעים מה לקנות איתו.
מטר מכל השיכורים וחסרי הבית נמצא בניין משרדי המשטרה הארצית בעיר, http://www.twitpic.com/avjkk , הבניין המלוקק ביותר בעיר וכנראה גם המבוזבז ביותר.
מכאן והלאה יש המון חנויות בגדים, מבט אחד לכיוון הסחורה הנמכרת בהם יעלה בכם שאלות לגבי הטעם של הצרפתים. אז ככה, אוכלוסיית מרסיי מורכבת מכל כך הרבה לאומים שטעם הוא עניין יחסי. האפריקאיות לובשות בגדים בצבעים רועשים  http://www.twitpic.com/96b8k  אבל אני מודה ומתוודה שבלעדיהן היה הרבה פחות צבע בעיר המוסלמיות לא כל כך בקטע של צבעים http://www.twitpic.com/a1d2h  אם כי האופציה קיימת http://www.twitpic.com/99g59.
והצרפתיות ? הן לובשות הכל, לא תמיד בטוב טעם אבל תמיד בהתאם לגופן.
עוד מאה מטרים והנה האקורדיוניסטית (http://www.twitpic.com/9kpg3) המבוגרת, עבת בשר, שסוחבת איתה אקורדיון ענק וכיסא. איך? אל תשאלו אותי, מעולם גם לא ראיתי אותה מנגנת, היא כמו כל מרסייאני טיפוסי עסוקה בפטפוט עם הסובבים אותה.
מאה מטר מטה נמצאת הכניסה לשוק. כמעט כל ישראלי שביקר כאן יצא לו מהפה "רמאללה". אם תעברו שם ביום ראשון תמצאו מעין שוק משני, ממש בכניסה, של מוכרי הזבל (http://www.twitpic.com/aw2z5). כל מה שצריך זה שמיכה, מטען ישן זוג נעליים מיותר (לא תמיד מוכרים אותם בזוגות אפילו) ויש לך דוכן משלך, לא חוקי, כן חוקי המשטרה 100 מטר למעלה מזה מעולם לא עניין אותה. (המערכת מציעה לכם מסע קצר לקצוות המרוחקים של שוק הבדים ברמלה של ימי ד')
ממשיכים לרדת (לא נשאר לנו הרבה, הנמל, על תרניי הסירות העוגנות בו, כבר נראה לעיין). מצד ימין לצומת הבאה, שדרת הבלזונס. ומצד שמאל, רחוב רומא. בשדרת הבלזונס מוכרות הסיניות את מרכולתן, טכנית זה נראה כמו שוק הזבל, פרקטית לא רחוק מכך, רק שהזבל שלהן חדש ( http://www.twitpic.com/aw2gc) .
שדרת הבלזונס, כמו רוב מרכז העיר, מאוכלסת בערבים ולכן גם שוקקת חיים בימי ראשון. מבט ימינה ותוכלו לראות (http://www.twitpic.com/aww5h) את שער הניצחון בקצה. מבט שמאלה לרחוב רומא, ותוכלו לראות את המונומנט של כיכר הקסטלן, הטריטוריה של היהודים בעיר (http://www.twitpic.com/awwc7). ברחוב רומא מתחילה סדרה של שלושה רחובות שכל עיקרם חנויות ועוד חנויות, אבל רחוב רומא הוא הזול מביניהם.
מאה מטר מהצומת תפגשו את איש הפח. אני משוכנע שהוא לא צרפתי אם כי מעולם לא העזתי לשאול אותו. למה לא צרפתי ? כי הוא עובד 7 ימים בשבוע. מאופר בצבע מטאלי בחום לוהט ועושה פוזות של פסל (http://www.twitpic.com/90ys9). אף צרפתי שמכבד את עצמו לא עובד יותר מ-5 ימים בשבוע. איש הפח אף פעם לא רחוק מרחוב סן פרול, מדרחוב מלא בחנויות מותגים שהוא גם מרכז הקניות של העיר. ביום שבת, בעיצומה של עונת המכירות אותו רחוב נראה כך: http://www.twitpic.com/aw39w.
רחוב סן פרול מפוצץ באנשים ולכן גם מושך אליו כל דכפין כמו הזמרת http://www.twitpic.com/9vgnh  שנגררת עם הרמקול והמיקרופון  שלה ומזייפת בקולי קולות. או הקבצן הבוכה, על פניו מקרה מנטאלי אבל מנצל את היכולת המדהימה שלו לבכות 7 שעות ביום (בקול) כדי לעורר את רחמי העוברים והשבים. בזמן המכירות הקבצן הבוכה מתנחל על סף חנויות הבגדים לנשים, ( http://www.twitpic.com/9ffgh) מה שהייתי באמת צריך לצלם הוא את פניהן של הנשים שנכנסות ויוצאות מהחנות, נוגע ללב. אבל לפני שמישהו מכם מטיל בי ספק תאמינו לי ראיתי את הבחור בהרבה פינות בעיר. תמיד בוכה ותמיד מצליח לגרום למישהו לרוץ לסופרמרקט לקנות לו ולכלבו אוכל. האמת היא שבפעם הראשונה שראיתי אותו לא בוכה תרמתי לו יורו בתקווה להצלחה בקריירה החדשה קצת פחות סוחטת דמעות.
גלשנו קלות אבל בואו נחזור לכיוון הנמל לקנבייר. בשלב זה כבר מרגישים את הרוח הנושבת, מרסיי היא עיר עם שלושה כיווני רוחות וביום רוחני רגיל, לא חשוב מאיזה כיוון, הרוח נושבת במהירות של מינימום 70 קמ"ש בעוד שהמיסטרל (מצפון לדרום) יכול להגיע ל-180 קמ"ש. מצד שמאל שלנו נמצאת רחבת שארל דה-גול, מלאה בבתי קפה, מסעדות ו...צועניות. צוענייה קלאסית לא תעזוב אותך בלי תרומה צנועה: כסף, סיגריה, או אפילו את הממתקים (אם יש לך)  http://www.twitpic.com/ax0zb.
על המדשאה נחים להם הצעירים http://www.twitpic.com/azuxq  או מרביצים ארוחת צהריים מהירה .מצידו השני של הכביש ניצב אחד הבניינים היפים בעיר, בניין לשכת המסחר ( http://www.twitpic.com/a4c5i).
זהו, 100 מטר נוספים ואנחנו בנמל הישן, מרכז חיי העיר, עמוס לעייפה, מוקף בבתי קפה ומסעדות. בבקרים מסריח מדגים שהדייגים מוכרים טרי טרי והשחפים מתים עליהם http://www.twitpic.com/ax2dl. מאוחר יותר מסריח ממפגינים, ולצרפתי תמיד יש על מה להפגין, פעם אפילו פרקו מגדלי הכבשים את כל עדריהם בנמל במחאה על מחירי בשר הכבש הנמוכים, לא תאמינו כמה מסריח זה. אבל מי ששורץ שם בעיקר הם אנשי ה- CGT ארגון העובדים הגדול בצרפת ומי שהורס בקביעות את הכלכלה הצרפתית, אבל זה סיפור אחר (  http://www.twitpic.com/8zjgd ).
והנמל עצמו? ( http://www.twitpic.com/ax32l ) זה כבר סיפור אחר אם תרצו...

סרטונים יש היום גם כן כרגיל בכתובת:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

במיטה עם מעריצה

מעריצה זה מעריצה, לא משנה אם בגיל שאנשים יכולים להרשות לעצמם לנוח אחרי ארוחת הצהריים בכל ימות השבוע ולכן גם לקום בשעות בוקר בלתי אפשריות.
בבוקר יום ב', שעה שידע שהייתי אמורה לחזור משדה התעופה, שכב לו בעלי החוקי בפיג'מה קיצית במיטה, לוחש בקול בריטון למעריצה שלו.
לא הילה מספקת למגה-תקרית?
אחרי קפה חזק וללא התלהבות יתר, הסכמתי להקשיב ואף לשקול את העובדות המקלות:
● היא הייתה בעיר מרוחקת, בצד השני של שיחה סלולארית.
● היא התקשרה אליו ולא הוא אליה.
● הם הכירו לפני כמה שנים בהרצאה שלו במועדון גמלאים חובבי מחשבים.
● היא הייתה במצוקה, אחרי שהתקנת פריט חומרה חדש שיבש לה כהוגן את מערכת ההפעלה.
● הוא לא לחש לה דברי חיבה או זימה, אלא הנחיות להעביר קבצים מדיסק ישן למחשב חדש.
הפעם סלחתי. אבל בהחלט מצפה מידה דומה של הבנה במקרה שימצא אותי במיטה מתלחששת, נגיד...מממ... תנאי פוליסה עם סוכן הביטוח?

פ.ג.