גיליון מספר 41 שנה VI - יום חמישי, 19 באוקטובר 2006

 

«-לגיליון קודם 2006 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם מאז 1986

    

"You can't stop people from thinking
 but you can start them"


Frank A Dusch

   
 

מחירון חדש
לרשותכם החל משבוע זה
מחירון BOS בש"ח

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.1.9

▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.

   
 







 

"אחרי החגים" הגיע!


● צרור חגי תשרי מאחורינו. הגיע עת להחזיר סדר לחיינו, ילדים לבית הספר, ודיאטות לשגרתן. ובמגזר המוסדי נפתחת "עונת הייחום של הספקים" לקראת ניצול עודפי תקציב 2006 ותכנון תקציב 2007. יתכן שגם צ'יף או סוכניה יפנו אליכם. אנא, קבלו אותנו בהבנה...

● מי שפספס ורוצה לדעת מה היה בשבועות האחרונים, כמו תמיד, מוזמן לדפדף אחורה באמצעות הקישורים אשר בפינה הימנית העליונה, מעל "פרופיל חברה".

● רוצים להתייעץ בנושאים של שחזור מידע, הגנה על המידע או השמדת מידע?: צרו קשר!
 

   
 

פרסום ב-1 ש"ח?www.marketing.co.il

השטח השני באתר www.marketing.co.il
 שהוצע למכירה ב-2 ש"ח, נמכר השבוע במחיר: 101 ש"ח
כעת מוצע למכירה השטח השלישי, מחיר התחלתי: 4 ש"ח.
ניתן להציע הצעות עד ליום 24.10.06
   
 























 

השמדת מידע

השמדה יסודית
של מידע
ומצעי מידע







ירוקים?


על פי קבוצת גרטנר, השוק לזיכרונות פלאש NAND עלה מ-1.56 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-11.42 מיליארד ב-2005, עם צפי של המשך מגמת העלייה בשנתיים הקרובות. בקיץ שזה עתה הסתיים, סאמסונג החלה לייצר מחשבים נישאים עם התקני אחסון מבוססים פלאש וללא דיסק קשיח מסורתי. רבים רואים צורך בשינוי שיטת האחסון בלפטופים לפלש מסיבות רבות. בין הסיבות הנפוצות: דרישות מוגברות לביצועים, נטיות שוק, והזדמנויות השקעה (!). ואילו ארגוני איכות הסביבה טוענים לסיבה נוספת: ידידותיות לסביבה.
מנקודת המבט של החומרים, הדיסקים הקשיחים עשויים ברובם אלומיניום, מתכת שזיקוקה דורש השקעת אנרגיה גדולה. בצורתו הטהורה, האלומיניום מתאִכֵּל בקלות, ולכן דורש ציפוי בחומרים אחרים, כגון קובלט. לקובלט רעילות קלה, ובצורתו המתכתית הינו רדיואקטיבי. כמו כן, יש לקובלט נטייה לצור אבק. ה"ירוקים" טוענים כי אבק זה יכול להזיק למחשב ולגרום לגירוי אצל המשתמש. כפי שאנו יודעים, פלטות הדיסק סגורות במארז ולא סביר כי האבק ייצא ממנו.
החומרים המוליכים למחצה בכונני זיכרון פלאש שונים מאוד מאלה של הדיסקים הקשיחים. ביולי השנה נכנסה לתוקף תקנה חדשה של האיחוד האירופי ("RoHS directive") המגבילה את החומרים המסוכנים (Cadmium, hexavalent chromium, lead, mercury, polybrominated biphenyl  ו-polybrominated diphenyl ether, מעכבי בערה) בציוד חשמלי ואלקטרוני לרמות נתונות. (ראו גם "אבק מחשבים")
SanDisk, אחת החברות הכפופות לתקנה זו, הכריזה על פיתוח מוצרים ידידותיים לסביבה נטולי הלוגנים ואַנְטִימוֹן רעילים, הנוכחים היום בסוללות מסוימות והתקנים נוספים.

מבנה ההתקנים במצב מוצק מאפשר יעילות וקשיחות הרצויים במחשבים ניידים. היות ואין בהם חלקים נעים, נוצר פחות חום וכך מתבטל הצורך במאוורר ובהשתקת הרעש שזה יוצר. לגבי חיסכון באנרגיה, האחסון בסיליקון של התקני המצב מוצק לא דורשים זרם קבוע של חשמל בכדי לשמור על המידע או סוללה כדי להחזיק במידע.
דעה רווחת אומרת כי הדיסק הקשיח צורך בין 8 ל-10% החשמל במחשבים הנישאים. טכנולוגיות פלאש מסוגלות לעבוד בפחות מכך. טכנולוגיות במצב מוצק הינה 300% מהירה יותר (53Mbps) בקריאה, ו-150% (28Mbps) מהירה יותר בכתיבה, מאשר דיסק קשיח. אך בואו נא לא לשכוח מהו הגורם העיקרי המגביל את יעילות העבודה במחשב: המשתמש האנושי. נכון להיום, רוב המשתמשים לא ממש צריכים את רמת הביצועים שהפלאש יכול לספק, אך ככל שמחירו ירד סביר שהדרישה תעלה. יש המשערים כי המעבר בין דיסקים לפלאשים ייקח כ-10 שנים. חברת Semico Research מנבאת ששוק כרטיסי הזיכרון בצפיפות גבוהה יעלה מ-115 מיליון יחידות ב-2006 ועד 750 מיליון יחידות ב-2009.
תוצאות חקר שהזמין ארגון Greenpeace מ- Ipsos-MORI השנה אומרות כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בעבור מחשב ידידותי לסביבה. כמה יותר? $59 יותר בגרמניה, $118 יותר בבריטניה, $119 בסין, $229 במקסיקו.
כל שנה, מאות ואלפים של מחשבים ישנים, טלפונים סלולאריים ומכשירים אלקטרוניים אחרים המכילים חומרים מסוכנים נקברים לשם מילוי שטח, נשרפים, או מיוצאים לארצות עניות בהן מנצלים מספר רכיבים והיתר נקבר. ההִתְייַשְּׁנוּת המוטמעת של מוצרים אלקטרונים זולים החמירה בשנים האחרונות את בעיית הזבל האלקטרוני.

גם פוג'יטסו הכריזה החודש על תחילת הייצור של מחשבים אישיים עם כונני NAND-flash, שיהיו יקרים יותר: כ-$670 עם החלפת דיסק קשיח 20GB בזיכרון פלאש בנפח 16GB. היצרן יציע אפשרות של 16 או 32GB זיכרון עם סדרת B החדשה שתצא למכירה ביפן כבר לקראת סוף חודש זה, ועם סדרת ה-Q שניתן יהיה לרכוש רק בנובמבר. אותם מחשבים יהיו קלים (75 גרם פחות) ועמידים יותר לזעזועים, חיי הסוללה שלהם ארוכים ברבע עד חצי שעה (בהתאם לדגם), וביצועי המערכת באתחול יהיו טובים יותר (19 שניות במקום 32 שניות של אותו דגם של מחשב עם דיסק קשיח). הדיסקים יהיו מתוצרת סאמסונג, וכבר מאכלסים את מחשבי ה-Q30 laptop וה-Q1-SSD ultra-mobile PC של אותה חברה, הנמכרים כבר בדרום קוריאה.
ביפן, סוני מציעה גרסת ה-PC הנייד הקטן UX90 עם 16GB זיכרון פלאש במקום דיסק קשיח.
עוד חשיפה של פוג'יטסו הייתה מחשב FMV-P8230 הָפִיךְ לעבודה עם-Windows XP Tablet PC Edition 2005, שייצא לשוק בנובמבר, עם מסך 8.9 אינץ' ברזולוצייה XGA של 1,280 pixels 768 x ומעבד Intel Core Solo.

אם בידידותיות לסביבה עוסקים, יש לציין גם את תוכנית המחזור של טושיבה-קנדה. בטושיבה החלו לייצר מכונות  בהתאמה לRoHS עוד לפני יולי 2006, וגם הנחילו תוכנית מחזור פרו-אקטיבית בשם TERRE (או Toshiba’s Environmental Recovery and Recycling Effort), על מנת למנוע חדירת חומרים רעילים למערכות אקולוגיות כאשר נעשה שימוש בזבל אלקטרוני למילוי קרקעות.
תושבי קנדה יכולים להודיע על רצונם להפטר ממחשבים ישנים (לפטופים, מסכי LCD או Pocket PC - לא מחשבים שולחניים, מדפסות וכו'), ותוך 4-6 שבועות שליח יבוא לאסוף אותם ויביא להם דיסקון 128MB מתנה. את המכשירים המסולקים תפרק חברה קבלנית לפלסטיק, מעגלים ומתכות. את הפלסטיק גורסים וממחזרים לחומרים כמו פלטפורמות ליסודות בבנייה, מיכלים לחקלאות, ותחליפי עץ כגון ריהוט גינה.
מלוחות המעגלים מפרידים את המתכות היקרות, ואת המתכות מפרידים ומעבדים מחדש כמוצרים בסיסיים: נחושת, אלומיניום, פלדה...
גם ב-Dell קיימת מדיניות מחזור, אך רק למי שמחזיר מוצר של אותו יצרן בעת רכישת מוצר Dell חדש. כמו כן, קיימות יוזמות מחזור ציוד אלקטרוני אזוריות במקומות רבים בעולם.

שירות לקהילה
ובארץ, אנו בצ'יף מספקים שירות איון מידע מדיסקים קשיחים, אך מציעים בנוסף גם שירות ללא תשלום להשמדת מערכות מחשב שלמות. מחשבים אלו מפורקים לחלקיהם, מורכבים מחדש ועוברים בצ'יף שיפוץ מלא. לאחר מכן מותקנת בהם מערכת הפעלה חופשית ותוכנות חינמיות, והמערכות נתרמות לארגונים שאין ביכולתם לרכוש מערכות מחשב, כדוגמת מועדוני קשישים, מוסדות רווחה, גני ילדים, ועוד.
לתרומת ציוד מחשבים צרו קשר
 

   
 



 


שמעתם על אתר בשם Alienpicks.com? גם אנחנו לא. אבל הם מצאו אותנו, והעניקו השבוע ל-BOS ציון של 5 כוכבי הערכה.

"Dear Software Developer,
We are glad to let you know that our team from alienpicks.com has reviewed and listed on our website your BOS program. We will be grateful if you would like to add our award on your website.
Best Regards,
AlienPicks.com Team

http://www.alienpicks.com -Software Archive
 

   
 

הצפנה אחרת


Bernard Wu ו- Evgenii Narimanov, שני חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון הגישו בסוף השבוע שעבר, בפגישה השנתית של החברה האופטית של אמריקה (ברוצ'סטר, ניו יורק), עבודה על הצפנה סמויה. הרעיון שלהם פשוט וגאוני, ומשתמש בתשתיות קיימות.
וו ונרימנוב לא משתמשים בהצפנה מסורתית, בה תוכנת מחשב מערבבת את המסר, אלא בדרך יותר "מכוונת חומרה". השיטה שלהם מנצלת את העובדה שבמערכות פייבר-אופטיות קיימות רמות נמוכות ובלתי נמנעות של "רעש" - ה"עצבנות" הרנדומאלית בגלי האור המשמשות להעברת מידע דרך רשת, ומחביאה את המסרים המוצפנים ברעש האופטי עצמו.
הטכניקה להעברת מידע באמצעות רשת אופטית -כמו למשל הרשת של ספקי האינטרנט- ללא חשש של התערבות, מתבססת על העברת מידע מוצפן ב"רעש" של האותות לאורך כבלים פייבר-אופטיים. יישום הרעיון יכול לאפשר מעבר של מידע עסקי או מדיני רגיש בצורה בטוחה, נרחבת ובלתי יקרה באופן מידי.
ראשית, השולח הופך את המסר הסודי לפולס קצר של אור. ציוד אופטי מסחרי של   מצפין CDMA- Code Division Multiple Access- מפזר את הפולס הקצר והעצמתי, לזרם ארוך וחלש מאוד של מידע אופטי. החוקרים מפרינסטון מצאו בעצם את הדרך להפוך את האות לאף יותר חלש מאשר הרעשים בכבל הפייבר אופטי.
המקבל המיועד של המסר מפענח אותו על ידי שימוש באינפורמציה של כיצד המסר המקורי התפזר, באמצעות מכשיר אופטי ההופך את המסר חזרה למצבו המקורי.
בטיחות השיטה טמונה בעובדה שגם אם המאזינים הבלתי מורשים יודעים שמתבצע מעבר מידע מוצפן, כל טעות הכי קטנה בידע של כיצד האות הסודי פוזר, תקשה ביותר על "דייג" המסר מתוך האות הציבורי החזק יותר.
החוקר הראשי, ברנרד וו, מאמין כי שום ממשלה או תאגיד לא תיישם את הטכנולוגיה עדיין. למרות שהשיטה התפרסמה, ומרכיבי המערכת כולם זמינים, טכנולוגיית ה-CDMA עדיין בהתפתחות. הוא משוכנע ביישימות הרעיון בעבור הצרכן. למשל, במעבר מידע רגיש לביצוע טראנסאקציות בנקאיות, לא כשיטת תקשורת נפוצה לשימוש מתמשך,
מפני שהמחיר לאבטחה משודרגת הינו שיעור העברה נמוך יותר. היות והלקוחות שולחים לבנקים מידע מוצפן רק לסרוגין, השיטה הסמויה מתאימה למטרה זו.

"Achieving Secure Stealth Transmission via a Public Fiber-Optical Network"
http://www.osa.org/meetings/annual
 

   
 















סוויטץ' אוטומטי


Cluster
א. קלאסטר הינה יחידת מיקום של קבצים, היא קבוצת סקטורים. רוב מערכות הקבצים מקבצות את הסקטורים יחד ומטפלים בקבוצה כיחידה אחת. גודל הקלאסטר (קרי מספר הסקטורים לקלאסטר) משתנה בהתאם למצע האחסון, ונקבע בזמן הפרמוט. כל קובץ פרוש על גבי לפחות קלאסטר אחד, בהתאם לגודל הקובץ. רוב מערכות ניהול הקבצים (File systems) ממקמות את הקבצים ביחידות בשם clusters. כל cluster מכיל בדרך כלל 1 עד 128 סקטורים, בהתאם לסוג ונפח הדיסק. Cluster הינה היחידה הקטנה ביותר של מקום בדיסק שניתן למקם לשימוש על ידי קבצים.

Cluster ב. קבוצת מחשבים המתפקדת כמערכת מחשב אחת על מנת לספק זמינות וסבילות לתקלות ברמה גבוהה ליישומים או שירותים. כאשר אחד המשתתפים בקלאסטר אינו זמין, המחשבים הנותרים מבצעים את העבודה במקומו.

לא כל ארגון יכול להרשות לעצמו לרכוש, להחזיק, ולתחזק מערכות מידע מקבילות שלמות. אבל הכפילות נדרשת כאשר פעילות הארגון הינה בעלת חיוניות גבוהה, כמו למשל מערכות פיננסיות -הפעילות 24/7- בהן עלות שעה אחת של downtime מספיקה לכסות את עלות כל הציוד, העבודה וההוצאות הנלוות השנתיות של רשת חלופית...
בואו קודם כל נבהיר מספר מונחים:
Fail-over הינה שיטת הגנה מסוג  Fault Tolerance
▪ Fault Tolerance הינה היכולת של מערכת להגיב לתקלת תוכנה או חומרה בלתי צפויה. קיימות רמות שונות של הגנה כזו. הבסיסית ביותר מאפשרת להמשיך לעבוד במקרה של הפסקת חשמל, במידה והחומרה לא נפגעה מכך.
פתרונות אחרים של פולט-טולראנס משכפלים את כל הפעולות, כלומר כל פעולה מתבצעת על גבי שניים או יותר מערכות זהות. קיים שוני מהותי בין פתרונות פולט-טולרנס ופתרונות גיבוי, המוסבר במאמר על שרידות המידע.
▪ Fail-over מוגדרת כיכולת לעבור בצורה אוטומטית לשרת, מערכת, או רשת מקבילים כאשר מתרחשת תקלה או הפסקה בלתי רצויה של השרת, המערכת, או הרשת הפעילה.
ה-Fail-over מתבצע ללא התערבות מפעיל, ובד"כ גם ללא הזהרה.
▪ כאשר המעבר למערכת חלופית/רזרבית נעשית באופן ידני, אנו קוראים לפעולה Switch- over , או בעברית "לעשות סוויטץ'".
▪ ועוד, קיימים מקרים בהם לא רצוי שה-פייל-אוור יהיה אוטומטי, אלא שרצויה התערבות מפעיל כדי לאשר את המעבר. מקרה כזה נקרא "אוטומטי עם אישור ידני", היות ולאחר אישור המפעיל, המעבר נעשה באופן אוטומטי.

קיימות סיבות רבות בגללן שרת דואר יכול להפסיק להעביר דואל, כמו למשל ניתוק כלשהו מרשת האינטרנט,  נפילת מערכת ההפעלה, נפילת תוכנת הדואל, או שיבוש מסד הנתונים האוגר את המסרים. התהליך המסורתי של גיבוי ושחזור יכול לקחת שעות עד שהשרת קם לתחייה (ממוצע בארץ: כ-40 שעות עבודה) בינתיים, כל מסר דואל חדש שמגיע, יאבד.
 

   
 

מרוץ הקיבולת


שישבת אחרונים, בזמן שרבים נהנו מחגי ישראל או סוף שבוע נחמד בפקקי הגליל, אחרים טרחו וישבו לשמוע הרצאות. ב-Hyatt-Regency אשר בסנטה קלארה, קליפורניה, התקיים כנס ה- DiskCon השנתי של IDEMA, ההתאחדות הבינלאומית של יצרני ציוד וחומרים לדיסקים קשיחים. עוד עם ישבנים כואבים מהטיסה הארוכה, היה נדמה כי המרצים חזרו על עצמם די הרבה. כמעט בכל הרצאה לא נחסכו מאיתנו הנושאים הבאים:

▪ ימים עברו של הדיסק הקשיח (השנה כזכור, מלאו 50 שנה לקיומו)
▪ ההתפתחות טכנולוגית בדיסק הקשיח (כשלעצמה, או בהשוואה לטכנולוגיות אחרות)
▪ כיצד מתקדמת התעשייה לקראת צפיפות גדולה יותר של מידע על גבי הדיסקים הקשיחים, זיכרונות הפלאש, ותקליטורים אופטיים.
▪ האם ניתן יהיה להמשיך במגמות העלייה של ה-Areal Density (מספר ביטים של מידע שניתן לכתוב על גבי פלטה של דיסק) , ואיזו טכנולוגיה תבחר
בכדי להגביר את הקיבולת

"If my car was like my hard drive, I would need to keep an exact copy of everything that I carry in the car because sooner or later the car is going to lock itself, and I will never get into it again. If I decide to go to the trouble of getting into the car, I will have to take it to a specialized mechanic who will probably charge as much as the car cost, with absolutely no guarantee of salvaging anything"

 מתוך הבלוג של דן פרוסט  מה-San Francisco Chronicle

▪ האם ניתן יהיה בכלל להרוויח מכל זה?

כך בעיני היצרנים. אצלם "קדמה" שווה ל"הגברת קיבולת אחסון". כנציגי הלקוחות, המשתמשים והארגונים המשלמים בעבור וצורכים את המוצרים הללו, היו לנו שאלות שונות במקצת, ולא כל כך הצלחנו לקבל תשובות.
כאשר שאלנו על שיפורים בתחום האמינות, בתחום ביצועי החיפוש (הזמן שלוקח לדיסקים לאתר ולקרוא קבצים), או על מנגנוני אבטחה, רובם הפנו אותנו ל"מישהו אחר". הגברת הקיבולת, נכון לתקופה זו, היא כל עולמם.
אנו יודעים מהשטח שאורך חיי דיסק מעבר ל-3 שנים היא מתנה משמיים, וזאת למרות שהמפרטים שלהם מנבאים לנו עוד שנים רבות של עבודה משותפת. אל נא לשכוח שהצרכים במגזר העסקי והפרטי שונים. על הכביש נוסעים "כלי רכב פרטיים" ו"כלי רכב מסחריים", אך בעולם הדיסקים לא קיימת האבחנה. משתמש פרטי לעיתים דורש דיסק מוקשח הרבה יותר מבית עסק, כן, כי למרות שניחוש פרוע היה אומר אחרת, אצלו יש ילד או נער ש"טוחן" את הדיסק במשחקים...
במגזר העסקי, טוב היו עושים היצרנים עם פיתוח טכנולוגיות עזר להקשחה של דיסקים המיועדים לשרתים, לתחנות, או לאחסון צמוד לרשת.

כל המרוץ הזה שלהם, האם הוא מתבסס על צורך אמיתי? האם אנו באמת זקוקים לקיבולת גדולה יותר? אם כן, האם מי שדורש קיבולת גדולה יותר היא כל אפליקציה, כל שרת, או כל תחנת עבודה?
למשל, תחנות העבודה ממוצעת בארגון הייתה יכולה להסתדר עם דיסק קשיח בנפח קטן, אבל בקרוב לא ניתן יהיה כלל להשיג דיסקים בקיבולת נמוכה. האוטוסטראדה הארגונית תהיה מלאה באוטובוסים עם נוסע אחד.
במהדורות קודמות דיברנו על מערכת ה-Vista (הבאה עלינו - מי יודע אם לטובה). ההתקנה המלאה שלה תופסת 11GB נפח דיסק ומגיעה עם מיני מודולים כלל לא נחוצים בארגון הממוצע. גם אם בכל תחנת עבודה נוסיף לכך טווח ביטחון בעבור עבודות שירות שונות של מערכת ההפעלה, ואת הנפח הנדרש ליישומים, הכול ביחד יגיע בקושי ל-20GB. סטטיסטיקות מספרות שכל משתמש אוגר נפח מצטבר של 3GB מידע לשנה.
קיבולת דיסק גדולה יותר מפתה את המשתמשים לאגור גם דברים בלתי נחוצים בדיסק החי (במקום לנתב אותם לארכיון). כמה שיותר מידע קיים ברשת, יותר מידע יש לגבות, ולא לכל מנהל רשת יש סמכות אבסולוטית לברור את המידע לגיבוי. למען אבטחה ואבטחת שרידות המידע, המקום לשמור מידע חיוני אינן התחנות המקומיות, אלא השרת הארגוני.
את הגומחה שיצרני הדיסקים הולכים ונוטשים, ממלאים יותר ויותר יצרני הפלאש. למרות שאצלם נקבל פחות קיבולת במחיר גבוה יותר, הוא בעל יתרונות מסוימים ליישומים ניידים ול-Vista.
לגבי שרתים, אחד היתרונות של דיסק בקיבולת נמוכה הוא הסיכון הנמוך יותר למקרה, למשל, של תקלה  באחד הדיסקים ב-RAID 5. לבנות מחדש דיסק של 750GB ייקח זמן רב יותר ויסכן בינתיים את המידע. בכדי לטפל בבעיה זו, יצרנים של מוצרי אחסון  מוכרים מערכות RAID 6 במקום RAID 5. ה-RAID 6 מספק שני סטים של parity, והם יכולים להתאושש כאשר שני דיסקים כושלים במערך, או אם דיסק אחד כושל בזמן שאנו טורחים לבנות מחדש דיסק שכשל קודם לכן. על פי חישובי היצרנים של מוצרי אחסון, למערך RAID 6 צריך להיות MTBDL (זמן ממוצע בטרם יתרחש אובדן מידע) של כ-86 וחצי שנה. ולמרות הערכים התיאורטיים, כמעט כל מי שמנוסה בתחום יאמר שקיים סיכוי שמתישהו במהלך השנה הקרובה יימצא מערך RAID 6 שימות לו בקריסה כפולה ומצלצלת, יגרום לארגון הפסדים במידע או ביצרנות, ויתרום לפרנסה של חברה להצלת נתונים.
 

   
 

S.O.S.

הקובץ נעלם ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !

פרגון


● השבוע נהנינו לגלות מהיכן יוצאים הסרטונים המדהימים מפרסומות הטלוויזיה והקולנוע. רבים מהטובים ביותר של השנה האחרונה הם פרי עבודתו של אחד מלקוחות BOS: חברת גראוויטי - www.gravity.co.il

● בלוג של סלבריטאי (שנכתב על ידו ולא על ידי אנשי יחסי הציבור שלו) זה דבר שימושי על מנת להבין מה הוא באמת חושב על כל החנופה שסביבו. ישמחו לדעת הצעירים והצעירים ברוחם שבאו לפסטיבל Icon מה חשב נייל גיימן (יהודי, אם לא ידעתם) על האווירה בסינמטק:

"Monday, October 09, 2006  -tabs? you want 'em, we got 'em.
I'm really impressed so far with ICon -- there's an excitement and a sort of a
life among the people there that you don't see as much at the UK and US
conventions I've frequented, where a percentage of the people are a little bit
blase, who mostly won't completely fill the hall for Opening Ceremonies and
just bubble and bounce and are excited and happy and exciteable. It seems to
be bounce and bubble all the way here, and It's very much its own thing. Lots
of fun Sandman-related oddments on display as well -- I loved that the main doors to one of the halls are guarded by paintings of the Guardians on the Gate
. Not done anything touristy today apart from travel from the airport to the hotel to the convention. Which isn't really very touristy at all." (http://www.neilgaiman.com/journal/2006/10/tabs-you-want-em-we-got-em.html)

אז כל הכבוד לסיגל וועדת התפאורה!

   
  
ברכות לעו"ד דורון אפיק, שחגג השבוע יום הולדת!
   
 

אקדח סיכות


היו לנו לקוחות שדיווחו על כאב עמום באזור החזה, הרגשת כבדות מעיקה, בחילה, ואף דפיקות לב חזקות כאשר הבינו שהמידע בדיסק נמחק ואיננו. לכל הביטויים הפסיכו-סומאטיים של חרדה אין כל קשר לצרבת. עובדה שאחרי שחזור המידע הסימנים נעלמו כלא היו.
צרבת הינה בעיית עיכול מבין הנפוצות ביותר באוכלוסייה המערבית. כל אדם שני סובל מצרבת  בשלב זה או אחר של חייו. במחקרים שונים נמצא כי 30% מהמבוגרים סובלים מצרבת לפחות אחת לחודש. רבע מהנשים בהריון סובלות מצרבת חמורה, בייחוד בשליש האחרון להריון. הרגשת הצריבה באה כתוצאה מחזרת תוכן מהקיבה לוושט. בין הוושט והקיבה נמצא שריר טבעתי המחבר והחוצץ ביניהן. החלשות שריר זה מאפשרת חזרת תוכן מהקיבה לוושט (reflux).
אלכוהול, קפה, שוקולד, ניקוטין, ומיני מזון שומני תורמים לחולשת השריר. כתוצאה ממגע של חומצת הקיבה בוושט נוצרת דלקת של הוושט המתבטאת בכאבים ובתחושת צריבה.
הצרבת היא תופעה שכיחה אצל בעלי שבר סרעפי (Hiatal hernia).
כאשר צרבת מופיעה מדי פעם -פרט לאי נוחות- הדבר לא מהווה בעיה, אבל במקרים של צרבת קשה ותדירה עלולה להתפתח מחלת החזר קיבה וושט
(GERD - gastroesophageal reflux disease), הגורמת לדלקת קשה של הוושט, עם צרבת ובכאבים בחזה. לא נדיר שבמקרים קשים יהיה גם דימום מהוושט, וללא טיפול עלולה להתפתח רירית בלתי תקינה באזור הדלקתי.
לחולי GERD מוצע תיקון כירורגי של המעבר בין הושת לקיבה על מנת לצמצם את הזווית שלו ולהקשות על החזר מיצי הקיבה לוושת. ההתערבות הכירורגית כרוכה בהרדמה כללית, ופתיחת חלל הבטן, על כל הסיבוכים האפשריים האופייניים.
חברת מדיגוס הישראלית פיתחה מערכת SRS לתיקון המעבר בין ושת וקיבה מבוססת אנדוסקופיה ומהדק סיכות, החוסכת את הצורך בפתיחת חלל הבטן. המערכת נמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים, ואפשר לצפות בסרט המדגים את פעולתה בקישור:  Animation
 

   
 

 


במסגרת אירוע הסחר הבינלאומי המתקיים ב-8 בנובמבר במלון דן פנורמה תל-אביב, תיחשף שגרירות סלובניה למבקרים בתחומים רבים.
מיקומה האסטרטגי של סלובניה -במרכז אירופה, צפוני לים התיכון וגובלת עם אוסטריה, איטליה, הונגריה וקרואטיה- הופך אותה לשותפה אטרקטיבית עבור חברות ישראליות המעוניינות בסחר עם השוק האירופאי.
סלובניה הינה חברה מלאה בשוק המשותף של האחוד האירופי, ובינואר 2007 היא גם תאמץ את האירו. כמדינה מספקת שירותים ותעשיה, נחשבת סלובניה למפותחת מאד, התל"ג הוא כ-20,000 אירו לנפש והמשקיעים נהנים בה מהטבות רבות.
מארגני אירוע הסחר, אילנה ועודד קפיטולניק מחברת גלובוס גייט גרופ, מוסרים כי זו הפעם השנייה בה מציגה שגרירות סלובניה באירוע ומאז ההשתתפות הראשונה כבר נוצרו קשרים ומשלחות הדדיות.
 

   
 

שעה קלה על אבטחה

לוף, סיבוכיות ואבטחה


לכל חייל צה"ל יש רגש בנוגע ל"לוף" ממנות הקרב: שנאה, אהבה, סנטימנט או אפילו דעה מוצקה שעם מספיק רוטב ובצל מטוגן אפשר לשכנע מישהו לאכול את זה. לגרסא האנגלית של "לוף" קוראים ספאם – SPAM. החיבור בין הבשר (בהנחה ש"לוף" זה באמת בשר – מבחינתי זה עדיין לא הוכח) לבין דואר הזבל מקורה במערכון של מונטי-פייתון. זוג נשוי יושב בקפה והאישה מתקשה לבחור מנה, כי בכולן יש “ספאם”:

אשה: יש לכם משהו לגמרי בלי ספאם?
מלצרית: ובכן, יש ספאם, ביצה, נקניק וספאם, אין בזה הרבה ספאם.
אשה: אבל אני לא רוצה ספאם בכלל!

http://www.youtube.com/watch?v=Kn4CZw3oGOQ


כולנו לא רוצים ספאם, בכלל. לספאם יש כמה שמות מקצועיים יותר, הנפוץ הוא UBE – Unsolicited Bulk Email.
אבל לפני שנדבר על ספאם בדואל (כולל פתרונות, מבטיח) נבין קודם מה המטרה שלו ונסקור עוד סוגים פחות נפוצים.

הספאם הוא התפתחות אינטרנטית של כלי שיווקי: "דואר המוני" – אותן מודעות פרסומת שאנחנו מקבלים בתיבות הדואר שלנו. ככלי שיווקי דואר זה יכול להגיע למגוון גדול מאד של אנשים שכל מה שהמשווק יודע עליהם הוא את המיקום של תיבת הדואר שלהם. לכן הפצה המונית של דואר כזו היא כלי מתאים, למשל, לשיווק מסעדה שעושה משלוחים. העלות של משלוח המוני היא גדולה יחסית לתוצאה, כי הרבה מהמקבלים של המסרים יתעלמו מהם, או שאינם קהל היעד.

ההבדל הגדול בין הודעות פרסומת בדואר לאלו שבדואל הוא בתשלום. בעוד שהמפרסם משלם על יצירת ההודעה והמשלוח הפיזי שלה, בעולם הווירטואלי ייצור ההודעה הוא חד פעמי ועלות המשלוח מתחלקת שווה בשווה בין השולח והמקבל. מקבל הדואל "משלם" (בדרך זו או אחרת) על רוחב-פס של גישה לאינטרנט. קבלה של הודעות-שלא-נתבקשו צורכת רוחב-פס ומכאן ההבדל המוסרי.

למשווקים יש כמה מטרות נפוצות:
▪ שיווק פשוט -"בוא, כנס לאתר שלי ותקנה משהו ממש חשוב, וגם בזול!”
▪ שיווק לא חוקי, בד”כ תרופות-מרשם -"בוא, כנס לאתר שלי ותקנה משהו ממש לא חוקי, וגם בזול!”
▪ צעד ראשון בהשתלטות -"בוא, כנס לאתר שלי ואני אדביק את המחשב שלך בתוכנות ריגול.”
▪ מרמה בניירות ערך -"בוא, קנה את המנייה הנהדרת הזו, שבדיוק השקעתי בה, וגם כתבתי עליה ביקורת שאומרת שהיא הולכת לטפס לשחקים.”
▪ פישינג – Phishing -"יש לך הודעה חשובה מהבנק שלך. לחץ כאן כדי להגיע לאתר שנראה בדיוק כמו הבנק שלך, אבל אם תזין אליו את שם המשתמש והסיסמא שלך אני אגנוב אותם.”
▪ תרגיל "העוקץ הניגרי"-"סליחה על ההפרעה, שמי מבוטו קונגו מאבוג'ה בניגריה. אני צריך להבריח עשרים מליון דולר אל מחוץ לניגריה, ואם תעזור לי אתן לך עשרת אלפים. רק שלח לי עשרים דולר כדי לפתוח חשבון על שמך בבנק מקומי.”

חברת IronPort מעריכה שנכון ליוני 2006 כל יום נשלחות 55 מיליארד הודעות ספאם בדואל. http://www.ironport.com/company/ironport_pr_2006-06-28.html

הספאם הקלאסי, של דואל, התפתח לכמה גרסאות מעניינות:

▪ ספאם בפורומים – אחת מצורות התקשורת העתיקות ביותר באינטרנט נקראת USENET. שיטה זו מאד דומה ל"רשימות תפוצה" – Mailing Lists. מי שמעוניין לשוחח עם אחרים בקבוצת USENET או Mailing List נרשם אליה ויכול לשלוח/לקבל הודעות מאד דומות להודעות דואל. כיום רשת USENET היא בעיקר מצבור ספאם ואין-ספור רשימות תפוצה נכנעו לספאם ונסגרו. USENET ורשימות התפוצה התפתחו בעולם ה-WEB לפורומים – אתרים שבהם ניתן לקרוא ולכתוב הודעות. גם לכאן הספאם הגיע בצורת הודעות פרסומת בפורומים.

▪ ספאם בבלוגים – בלוגים הם התפתחות חדשה יחסית בעולם האינטרנט. בלוג מודרני הוא אסופה של קטעי טקסט ולקוראים יש הזדמנות להוסיף הערות. תכונה זו, של הערות מהקוראים, היא אחד מהבסיסים של מה שנקרא Web 2.0, וככזו היא חשובה גם בעיתונים ממוחשבים, לדוגמה. ספאמרים מודרניים פיתחו כלים לכתיבה שיטתית של הערות בבלוגים ובאתרים.

▪ ספאם ב-SMS – הודעות קטנות ומעצבנות שלא ביקשנו. בחו"ל הן גם עלולות לעלות לנו כסף.

▪ SPIM – גרסא של ספאם המועברת כמסר ברשתות מסרים מידיים (Yahoo Messenger, MSN Messenger, ICQ). משתמשים ברשתות Peer-to-Peer אלו צפויים לקבל הודעות מזרים שמציעות להם לקנות דברים, להיכנס לאתרים וכן הלאה.

▪ ספאם במשחקים – יש הרבה משחקים בהם השחקן מגלם דמות בעולם דמיוני, ופוגש בו דמויות אחרות, חלקן אנשים וחלקן ממוחשבות. לאחרונה גם בתוך העולמות הוירטואליים (והמקפידים יאמרו "עולמות וירטואליים בתוך רשת אינטרנט וירטואלית") נפוצו מרעין-בישין שמפרסמים את מרכולתם, לרוב בהודעות אישיות לדמות השחקן. למרות שנדמה שמדובר בחבורת שחקנים קטנה ואזוטרית – המציאות שונה מאד. משחקים רבים מארחים אלפי שחקנים (Gamers) בכל רגע נתון, ומאות אלפים בסך-הכול. יש חנויות שמתמחות בציוד מחשוב לשחקנים, יש מגזינים, תת-שפה ותרבות מקיפה. לא מזמן מחקר מצא שאחוז גבוה מהשחקנים הם שחקניות, ואחוז גבוה עוד יותר הם מעל גיל 25 ומועסקים במשרה מלאה.

עולם הספאם קשור למגוון פעילויות נכלוליות: phishing, גניבת זהויות, רמייה של מנועי חיפוש, בלוגים מזויפים המלעיזים או משבחים מוצר וכן הלאה.

כדי להבין מה עושים נגד ספאם חשוב להבין איך עובדת מערכת הדואל העולמית. אבל להבין איך עובדת מערכת הדואל העולמית זה לא פשוט, כי המערכת מאד סבוכה, וכאן הכשל הראשון:

מה שמסובך אינו מאובטח.


ככל שמערכת יותר מורכבת, כך יש בה יותר מקום לטעויות. הדבר נכון לכל מערכת שהיא, תוכנה, חומרה, חוק, תיבת הילוכים חצי-אוטומאטית ואפילו מתכון לקרם ברולה עם גרגרי אוכמניות ורכז שקדים.
האקרים, במקרה הזה ספאמרים, יכולים לנצל את הטעויות האלו לטובתם, כמו שעורך-דין עם מוסר גמיש יכול לנצל פרצה בחוק לטובת מרשו.

הסיפור מתחיל בכך שמגדירים שתי ישויות שונות מאד: צרכן הקצה, שכותב ושולח דואל, ושרת דואל שמקבל דואל מצרכן הקצה ומעביר אותו לצרכן אחר או לשרת אחר.
לצרכן קוראים בטכנולוגית MUA – Mail User Agent, ולשרת MTA – Mail Transfer Agent.
MUAs נפוצים: Microsoft Outlook, Qualcomm Eudora, Mozilla Thunderbird
MTAs נפוצים: Microsoft Exchange, sendmail, postfix, IBM Lotus Domino, Novell Groupwise.

בהפשטה (רבה) נאמר שלכתובת דואל יש שני חלקים: שם המשתמש, ושם השרת. אם כתובת הדואל היא georgeb@whitehouse.gov שם המשתמש הוא georgeb ושם השרת whitehouse.gov.

יש כמה טכניקות (בטכנולוגית "פרוטוקולים") לחיבור בין הצרכן לשרת, לזיהוי השרת שאליו צריך לשלוח דואל, למשלוח דואל, לקבלת דואל שנאגר בשרת, לטיפול במקרה בו שרת לא זמין באופן זמני או קבוע, משתמש לא זמין באופן זמני או קבוע, תיבת הדואל של המשתמש מלאה, בו חלה טעות וצרכן לא שייך לשרת שאחראי עליו ועוד הרבה הפתעות.

לאור התסבוכת שלעיל נחלק את ההגנות מפני ספאם לשני סוגים: אלו החלות על הצרכן ואלו החלות על השרת.
הגנות על הצרכן הן אלו שיותקנו במחשב ה-PC ויעזרו לנו לסנן דואל שאנו לא מעוניינים בו. לרוב הן יתממשקו לתוכנת הדואל (ה-MUA) ולדוגמה ייראו כ-Toolbar ב-Microsoft Outlook.
הגנות על השרת יעזרו למנהלי הרשת הארגונית או לספקי השירות שלנו (ISPs) לסנן ספאם עוד לפני שיגיע למשתמשי הקצה.

מה צריכה מערכת למניעת ספאם לעשות?: לזהות ספאם ולחסום אותו.
לחסום ספאם זו לא בעיה:
-אפשר פשוט לזרוק את ההודעה לפח.
-אפשר להחזיר לשולח תשובה שאין כתובת כזו, מתוך תקווה שלא ישלח יותר ספאמים לכתובת הזו.
-תוכנות מתחכמות (כדוגמת spamd, מבית מערכת ההפעלה OpenBSD - המאובטחת בעולם) מנסות להאט את הספאמרים בכך שהן "מחזיקות אותם על הקו" למשך זמן ארוך ככל האפשר.

הבעיה האמיתית היא לזהות ספאם. בתוכנות קצה (אצל קורא הדואל) נהוג ליצור תיקייה מיוחדת ולהעביר כל הודעה החשודה כ-ספאם לתיקייה זו. המשתמש עובר על התיקייה בזמנו הפנוי ו"משיב לחיים" כל הודעה לגיטימית שזוהתה בטעות כ-ספאם. נוהג זה מאפשר יותר מרווח-טעות בתוכנות האנטי-ספאם שאצל המשתמשים: טעות מסוג False Positive, זיהוי של דואל לגיטימי כ-ספאם, אינה נעימה אך גם אינה אסון, מפני שההודעה לא הלכה לאיבוד.
בתוכנות סינון-ספאם המוטמעות בשרתים בד"כ אין את החופש הזה: זיהוי של הודעה כ-ספאם משמעו אובדן ההודעה. מסיבה זו על תוכנות אלו להיות זהירות הרבה יותר: מה שייחשב כ-ספאם אצל משתמש אחד הוא הודעה לגיטימית אצל משתמש אחר.

אז איך פותרים את זה? על כך בשבוע הבא.

שבוע שפיר.

תגובה ליונתן

   
 

"מה איכפת לכספומט,
מאי נפקא מינה...
יש לי פת, אין לך פת,
לגזל יש לו אמא!"

גליה מאור, מנכ"ל בל"ל





















































השורות של עמית

ריח נפט


בסרט הזה כבר היינו, לא? שבוע עבר מאז כתבתי על חיפושי הנפט בישראל והצטרפותו של יצחק תשובה ל"גינקו" והרי זה פלא... חדשות היישר מוואלה: “נמצא נפט בים המלח" כמובן שהקודחים וכל המומחים מאוד אופטימיים ו"יש כאן 300 מיליון דולר בשנה למדינת ישראל וכו'...”
רגע אחד, הסרט הזה לא נראה לכם קצת מוכר? במשך השנים מצאו חברות חיפושי הנפט עשרות בארות, ובכולם היה נפט "בכמות מסחרית", כולם זרקו מספרים באוויר ובכל הבארות הסתבר שהיה זרזיף נפט לא כדאי כלכלית.
אבל... לא זה מה שמדאיג אותי. חברת גינקו הנה חברה בורסאית כמו כל חברות הנפט. האם מישהו מוכן לשים כסף שהעיתוי של מר תשובה היה מקרי? אם כן, בפעם הבאה הוא הולך למלא טוטו שיקרא לי, אם לא מדובר במסחר במידע פנימי, כי זה אסור על פי החוק (גם במדינת ישראל).
מסריח? או שזה רק הריח של הנפט?
 

מספומט


בנק לאומי עומד לגבות 5 (חמישה!) שקלים לכל פעולת משיכה מכספומט מרוחק! רבותי, מי שלקוח של הגברת גליה מאור, כדאי מאוד שיבדוק בכיסיו היטב. הגברת מתמחה בשאיבת מזומנים מכיסי לקוחותיה, כל זאת בחסותו של המפקח על הבנקים מר יואב "קישוט קולני" להמן.
5 שקלים! משכתם 100 שקלים, שתו לכם 5% רק בגלל שאין כספומט קרוב יותר בסביבה!
עד מתי תינתן לבנקים בישראל הזכות לגנוב את כספי לקוחותיהם? כנראה שזה יימשך כל עוד הלקוחות לא יצביעו ברגלים ויעזבו את הבנק.
 

מצא את ההבדלים


צרפת היא מדינה נחמדה. כמו האיטלקים, גם הצרפתים מכורים לדולצ'ה ויטה (החיים המתוקים). אין מוטיבציה ואין שום לחץ. התוצאה היא פיגור מתקדם בטכנולוגיה והונאה מתמדת של הציבור. יש מאמצים אבל הם מגוחכים כמו תערוכת מולטימדיה בת 20 שולחנות ופתק מעליהם ואדם עם מחשב נייד שמציג טכנולוגיות עתיקות. כמו חברות אבטחה שממש עושות כסף מהדור הישן של מערכות אבטחת מידע.
תנסו להזמין חיבור לאינטרנט... יש לכם 5 ספקים שמספקים את כל החבילה באותו מחיר בדיוק. אין שום דרך להבין מה ההבדלים ביניהן או מה הן בכלל מציעות (גם לדוברי צרפתית). שלא לדבר על העובדה שגם מהספק הכי גדול (וואנאדו – בבעלות פראנס טלקום – שבבעלות אורנג') תקבלו חיבור רק אחרי המתנה בת שבועיים!
למעשה אין כלל תחרות על התשתית ונראה כאילו כל החיבורים מבוססים ADSL, מה שמעקר באופן משמעותי את התחרות על אספקת האינטרנט. לא כל שכן המחיר המאוד אחיד מרמז אפילו על קרטליזציה.
אותה בעיה קיימת באספקת שירותי הסלולארי. לא תבינו מי נותן מה, למה או איך. אבל שיא החוצפה הוא הטלפוניה, הסלולאריים "ללא התקשרות". רוכשים טלפון ומספר, קונים זמן שיחה משולם מראש ומעדכנים אותו מדי פעם.
אלא מה... הטלפון נעול ומתאים רק לרשת ממנה רכשת אותו (התקשרות מספר אחת).
קניתם זמן תקשורת? יש לו תאריך ואם שילמתם 20 יורו ונסעתם לישראל ולא השתמשתם בו, פג התאריך, והרי שזרקתם כסף לים. בקיצור, לא ממש ללא קשר.

אגב, לכל אלו שנעילת המכשיר שלהם מעצבנת אותם קשות, הרי לכם אתר שיסייע לכם לבטל את הנעילה עבור מכשירי נוקיה: http://www.peters1.dk/webtools

בישראל מתנהלת מלחמה על ניוד המספרים, וכולם רבים עם כולם, אבל אף חמור לא חושב שיש משהו דפוק ומגביל בעובדה שהטלפונים עליהם אנו משלמים מעל ומעבר למחירם המקורי נעולים ומוגבלים לשימוש ברשת זו או אחרת. את זה יש להפסיק!

לא הכול ורוד בצרפת, ולא פעם אני מופתע לגלות את הדמיון עם ישראל. כך למשל בימי ראשון אסור לפתוח את החנויות, כך שבאופן עקרוני מרכזי הקניות הגדולים סגורים. באופן מעשי מרכז הקניות הענקי מצפון למרסיי פתוח לרווחה והקנס ממש לא מצדיק סגירת החנויות והפסד המחזור המטורף. למען האמת, יש הגיון בפתיחת החנויות הללו בימי ראשון (או בישראל ימי שבת). שבוע עבודה בן 5 ימים לא מאפשר גישה למרכזי הקניות והיום היחיד בשבוע שנראה רלוונטי הוא יום שבת (או יום שישי בישראל). ביום שבת יש עומס אדיר על מרכזי הקניות, בישראל המצב גרוע יותר שכן יום שישי הוא חצי יום. התוצאה: אין ברירה, או שקונים בשבת/ראשון או שמבזבזים שעות עבודה באמצע השבוע.
 

שוחד


זה לא חדש ואפילו קצת מחוויר לנוכח הידיעה מהשבוע שעבר, אבל... זו הפכה להיות מכת מדינה. פרופ' ארם סמולינסקי, מנתח לב בכיר, נאשם ב-11 סעיפים של לקיחת שוחד ("תרומה", הוא קרה לזה) על מנת שינתח חולים. יש עדים ויש הוכחות וזה נשמע רע מאוד... 5,000 דולר במעטפה במזומן... ויש מנתח.
פרופ' סמולינסקי איננו הראשון ולא האחרון. המערכת יצרה את המפלצת ועקב חוסר ביקורת אנחנו נתקלים באירועים שכאלו השכם והערב. כל מי שנאלץ לעבור (הוא או יקיריו) ניתוח, מכיר את הקומבינה. יש ביטוח רפואי ויש ביטוח בטוח.
 

רק בנורבגיה


נורבגיה, מדינה משעממת וחד גונית, אין לה מלחמות, אין לה בעיות ... עד עתה!
מנהלת בית ספר אסרה על התלמידים (ממין זכר) להשתין בעמידה! למה? כי הם לא פוגעים!
הימין הקיצוני קפץ על המציאה (ימין קיצוני תמיד קופץ על מציאות) והפך את העניין למשבר של ממש ו"טשטוש הגבולות בין המינים"
הצעתי היא... קורס קליעה למטרה או לחליפין אסלות רחבות יותר לבנים. מצד שני, משתנות סטנדרטיות יפתרו את הבעיה...

שבוע טוב !

תגובה לשורות של עמית

   
 


If it wasn't for C14
I wasn't dating at all























ארוטיקה, אינטרנט, דמוגרפיה


לפי חישובים של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, מדי יום מתרחשים בעולם יותר מ-100 מיליון אקטים מיניים. על פי וויקיפדיה (אורים ותומים בכל הנוגע לביאור מושגים), אקט מיני הוא: "צורה אינסטינקטיבית של אינטימיות פיזית. היא עשויה להתבצע לשם רבייה ביולוגית, התעלות רוחנית, הבעת חיבה ו/או הנאת בן האדם מעצמו". אחרי שנעכל את הנתונים הנ"ל, נצליח להבין את הנתונים הבאים.
עפ"י האתר Family safe media, קיימים כיום 42 מליון אתרי אינטרנט העוסקים בפורנו, אשר מהווים כ-12% מכלל אתרי האינטרנט בעולם. מאתרים אלו מסתעפים 372 מליון עמודי אינטרנט אשר עוסקים באותו נושא. ניתן לשער כי המספרים רק עולים עם הזמן. רבע מכלל החיפושים במנועי החיפוש קשורים בפורנו. וגם אם לא חיפשתם, אתם תקבלו אותו – 2.5 ביליון הודעות אי-מייל פורנוגראפיות נשלחות מדי יום, שהן 4.5 הודעות לכל משתמש. ואם קראתן וצקצקתן בלשונכן על ה"תועבה" – הנה עוד כמה נתונים מפתיעים: שליש מכל המבקרים באתרים למבוגרים בלבד הן נשים; 13% מהן מודות שהן עושות זאת בשעות העבודה. 17% מכלל הנשים הגולשות נאבקות בהתמכרות לפורנוגראפיה.

יש שיאמרו כי הפורנו האינטרנטי הוא פתרון פשוט לאנשים שקשה להם לפגוש זרים ולהתחבר עימם. גם כאן לאינטרנט יש פתרון משלו. מיליוני אתרי פנויים-פנויות מציפים את הרשת עם הבטחות של מעל ומעבר, עם תמונות חתונה של לקוחותיהם לשעבר והמלצות חמות מאמהות נואשות. אך גם כאן טמונה מלכודת, כמאמר המימרה הישנה "אם הוא/היא פנוי/יה, משהו לא בסדר איתו/ה"- אמרה הנפוצה בקרב פנויים/ות. ודרך האינטרנט, לא תמיד ניתן לראות באמת מה "לא בסדר" עם המועמד/ת. כמו במדורים המקבילים בעיתונים ובחוברות, השפה המיוחדת של מודעות הפנויים ניתנת לפירוש רב משמעי. "אוהב להביע חיבה" יכול להיות "נצמד ודביק", "גזרה מחוטבת" יכולה להיות "העצמות ידקרו אותך בכל חיבוק", וכן הלאה. מחקרים פסיכולוגיים שנעשו בנושא מראים כי הפרופיל אותו מכניס אדם לאתר פנויים-פנויות (ואשר מיועד לייצג אותו בפני בני/בנות זוג פוטנציאליים), לרוב לא מייצג את אופיו או מראהו האמיתי של אדם, אלא את מי שאותו אדם היה רוצה או מנסה להיות. אין הנחתום מעיד על עיסתו, ואם הוא מעיד הוא וודאי לא עושה זאת באובייקטיביות יתרה. מרבית הרושם (ולא רק הראשוני) שאנו מקבלים מאדם, מגיע משפת הגוף שלו, מהטונים בהם הוא בוחר להשתמש ומשאר תכונות שלא ניתן להעביר בכמה מילים - במיוחד לא באמצעות פרופיל בו ניתן לבחור ממגוון דל של אפשרויות כגון: "נאה, נאה מאוד, מושך ביותר". אף פעם לא תינתן האפשרות לבחור ב"נראית טוב בחושך" או ב"אמא חושבת שאני נראה הכי טוב מכל הבנים בעבודה".

קול נוסף עולה בדיון בנוגע להתרבות המין האנושי. בשנת 1 לספירה חיו בעולם 150 מליון בני אדם. לקח לאנושות 1,800 שנים בכדי להכפיל עצמה פי 6 ולעמוד על סך של 900 מליון נפש. לעומת זאת, ב-220 השנים שלאחר מכן, הכפיל עצמו המין האנושי פי 88.9 ובשנת 2020 יעמוד על סך של 8 ביליון נפשות .
נתונים אלו מעלים תהייה – האם ניתן להסיק מן הנ"ל כי פורנוגראפיה היא בעצם פתרון יעיל ופשוט למניעת התפוצצות אוכלוסין? אולי כדאי לזרז את תוכנית "מחשב לכל ילד"?
אם תרצו לעקוב אחר העניין או לראות כיצד תרומתכם לנושא משפיעה, תוכלו לבדוק את מצב האוכלוסין העולמי בpopulation clock (או PopClock)

תקראו לנו סנטימנטאליים או Old Fashioned, אבל בעידן שבו לא מחזיקים תמונה אלא מקליקים עליה, שבו לא נכנסים לחנות אלא מקלידים את כתובתה, שבו הדודה מעדכנת אתכם ברכילות של המושב דרך הסקייפ ולא נותר שום סיפור עסיסי למפגשים המשפחתיים, אנחנו מעדיפים לשמור כמה דברים קטנים לעולם האמיתי – זה שם בחוץ, עם השמש וזיהום האוויר.

● בהמשך לאותו העניין, אם דרך הרשת או בדרך אחרת מצא סיר את מכסהו, החליטו להתחתן, הזמינו אתכם לחגיגה, ואתם נאבקים עם השאלה "כמה להביא?",
בדף kamakesef מצאנו מחשבון שיחסוך לכם את הדילמה.

י.ג.

  
 

הצהרת אחריות : למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב,
אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.

 
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

  
 
  
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2006