Chief's news for and in the Press

הודעות של וכתבות על חברת צ'יף ל- ובעיתונות הישראלית
 

"השבוע לפני עשר שנים הוצטה מערכת עיתוננו ונשרפה כליל!"
אבי בן דוד, קול נס ציונה. פינת העורך, עמוד 10, 24 באוקטובר 2008

לכתבה המלאה

מערכת העיתון והמחשבים השרופים
 

Free Backup and Recovery for Schools in North Bavaria
Dec. 13, 2007

פעילות בינלאומית של מועדון ליונס נס ציונה
מועדון ליונס נס ציונה תורם תוכנות בשווי 30,000€ (כ- 170,000₪ ) לבתי ספר בבוואריה.

מנהלי בתי הספר מקבלים את רישיונות התוכנה
משמאל מר Joerg Dassler, מימין מר אלדד גלקר, שלישי מימין מר Walter Nussel

מועדון ליונס נס ציונה הפועל בדרך כלל בקהילה המקומית, בשיתוף פעולה עם חברי מועדון ליונס בגרמניה, הרים תרומה גדולה לשיפור מערך מחשוב בתי הספר המקומיים בצפון בוואריה.

בטקס שנערך בגרמניה בנוכחות אנשי חינוך, אקדמיה, ממשל ועיתונות נמסרו תוכנות ורישיונות תוכנה לשישה בתי ספר בעיר הרצוגנאוראך (Herzogenaurach) אשר בצפון בוואריה, גרמניה לשימוש בתי הספר לצרכים אדמיניסטרטיביים ופדגוגיים. התוכנות שנתרמו הנן תוכנות ממשפחת מוצרי BOS המיוצרות בישראל על ידי חברת צ'יף ומשמשות לגיבוי והגנה על מסמכים ארגוניים ופרטיים במערכות הניהוליות והפדגוגיות של בתי הספר. שווי התוכנות והרישיונות שנתרמו על ידי חברת צ'יף באמצעות מועדון ליונס נס ציונה ובשיתוף חברי ליונס מהמועדון בגרמניה הנו 30,000€ (כ- 170,000₪ ).

יוזמי התרומה הם מר אלדד גלקר -נשיא מועדון LIONS נס ציונה ומנכ"ל חברת צ'יף, ומר יורג דסלר Joerg Dassler נכדו של מייסד חברת אביזרי הספורט PUMA, חבר מועדון LIONS Herzogenaurach ומנכ"ל חברת ComDas המפיצה את מוצרי צ'יף בגרמניה. בנוסף לתרומת חברת צ'יף את התוכנות ורישיונות התוכנה תרמה חברת ComDas את עבודת ההתקנה, ההטמעה וההדרכה בבתי הספר וכן ימי הדרכה מרוכזים במרכז ההדרכה שלה.

ראש העירייה הבא מר Walter Nussel הודה בנאומו לתורמים ואמר כי בתי הספר קיבלו "מתנה נאה לחג המולד". מנהלי ונציגי בתי הספר הודו ארוכות לחברי הליונס ולתורמים על תרומתם הרבה לשיפור אבטחת המידע במוסדות החינוך. כמו כן נאמר שפתרונות אלו יתנו מענה לצרכי בתי הספר למשך עשר השנים הבאות.

לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מועדון ליונס נס ציונה:
הנשיא:אלדד גלקר 054-4500309, מזכירה: פלי גלקר 08-9300507.

לכתבה ב-"חדשות צפון בוואריה Nordbayrischen Nachrichten:
http://www.nn-herzogenaurach.de/artikel.asp?art=741888&kat=15&man=7  
לכתבה במקומון, HERZOaktuellעמוד 6 - http://www.herzoaktuell.de/aktuell/herzoaktuell.pdf
למידע נוסף על ליונס ישראל: http://lions.org.il/lions_home  ו- http://he.wikipedia.org/wiki/Lions
למידע על מועדון ליונס נס ציונה: http://wiki.free.co.il/wiki/index.php/LionNZ  
למידע נוסף על חברת צ'יף:  http://www.chief-group.com
למידע נוסף על משפחת מוצרי BOS 
למידע נוסף על חברת ComDas
 

"Additional thoughts on long-term digital storage"
by Paul Mah, November 19th, 2007
TechRepublic Website

מתוך: "התאוששות מאסון והמשכיות עסקית ( DRP, BCP) - לא לכולם"
Chief Group - תכנון המשכיות השירות מאחרית לראשית

PC Magazine - , אוגוסט 2007, עמודים 68-69

"אין עסק או ארגון זהה לרעהו, בכל אחד קיימים צרכים, אילוצים ומאפיינים שונים. כל ארגון מייחס חשיבות שונה לסיכונים השונים ונשען על עקרונות, תשתיות, סגנון ויכולת אנושית שונה. אילוצים אלו מצריכים מאיתנו להפעיל את מיטב היצירתיות והמחשבה בכדי להתאים לכל ארגון את האמצעים הנחוצים להמשכיותו העסקית והתפעולית. וכל זאת, תוך כדי התייחסות לתקציב העומד לרשותו ולמסגרת וקצב הזמן הדרושים לו, בראיה כוללנית - הוליסטית - המחויבת ממגוון הסיכונים העורבים בימינו.

חשיבה הוליסטית
זווית הראיה הרחבה יותר מכיוון ההמשכיות העסקית (BCP) היא זו שצריכה להוביל באיתור הפתרון המתאים על פני זווית הראייה הצרה של תחום מערכות המידע בשעת אסון (DRP). יש שמעדיפים לתאר זווית זו כ"הוליסטית", מפני שתחומי המחשוב השונים אינם נפרדים זה מזה והמחשוב כולו אינו מנותק מן המטרות העסקיות של הארגון. בצ'יף אנו קוראים לגישה זו "פילוסופיה ממוקדת המשכיות השירות".

זווית הראיה בצ'יף על ההתאוששות וחזרה לפעילות עסקית מבוססת על החוליה האחרונה בשרשרת, הנזק עצמו. משנות השמונים אנו בוחנים מדי שנה במעבדת הצלת הנתונים אלפי נזקים במערכות מחשב ומגלים כי לעתים קרובות ניתן היה למנוע או לצמצם את הנזק באמצעות כלים או תהליכם שהיו זמינים לארגון, אך לא נעשה בהם שימוש מושכל.

יעילות הפתרונות
תהליך התאוששות תקין מתחיל מהגדרת המטרות הארגוניות הכוללות ורק לאחר מכן נבחנים צרכי המחשוב המושפעים ממטרות אלו. בסוף התהליך מאותרים הפתרונות המתאימים ליישום המטרות. פתרונות אלו חייבים להיות יעילים בשעת אסון לפחות כיעילותם באופן שוטף. ניסיוננו מראה כי במדינת ישראל בלבד נגרמים נזקים למערכות מידע עסקיות בהיקף של כ-300 מקרים בכל יום. חלק מהמקרים מגיעים למעבדה לשם שחזור מידע ולכולם, ללא יוצא מן הכלל, יש מערכות גיבוי מצוינות, חדישות ויעילות, המבצעות גיבויים כפי שנדרש מהן... אך ביום קרות הנזק אינן מאפשרות את החזרת המידע הקריטי להמשכיות פעילות הארגון.

שחזור והתאוששות
לעתים נראה כי גישות ה- DRP, BCP, ומטרות הגיבוי הארגוני כלל אינן לוקחת בחשבון את משך תהליך השחזור וההתאוששות, את מחירו הכולל הצפוי או את תקיפות ועדכניות המידע המוחזר. נראה כאילו תהליך הגיבוי עצמו, בניית האתר החלופי, או קניית המערכת המקבילה הפכו להיות המטרות הארגוניות וכושרן למנוע או לצמצם נזקים ייחודים לארגון נסמך על פרסומי היצרנים ורשימת לקוחות מרשימה. צרכי שרידות הארגון צריכים להיות מוכתבים על פי אופי וצרכי הארגון ולא על פי ההיצע בשוק.

סיכונים סבירים
מרכיב נוסף אליו יש להתייחס הנו הסיכונים הסבירים להמשכיות השירות. בימינו, רשימת האירועים הפוטנציאליים המסוגלים לקטוע, לשבש, או להכביד על הפעילות העסקית, ובעיקר כל פעילות בה מעורבות מערכות ממוחשבות, נראית אינסופית. החל מאירועי אבטחה, אסונות טבע ופעילות חבלנית, ועד לתקלות מינוריות בלתי צפויות, ברמת המשתמש. לא ניתן להגן על כל ארגון מפני כל הסיכונים האפשריים ובכל נקודת זמן, כאן באים לידי ביטוי יכולתנו וניסיוננו הייחודיים, בסיוע לארגון לסווג את המגוון האינסופי של סיכונים קיימים לסיכונים ודאיים, לסיכונים אפשריים ולסיכונים בלתי סבירים, ובאיתור והשמת הפתרונות המוכחים היעילים ביותר למניעת אותם הסיכונים וצמצום הנזק הנגרם מהם."
 

"בעקבות עלות המידע האבוד"
עיתון הארץ. מוסף תקשוב. עמודים 16-18

Backup belongs to the past - The future is in recovery!
3d2f.com Software Review

"Solutions for data backup and recovery are the frequent theme of reviews, and this frequency has an explanatory background: there is not a more important task than keeping corporate or personal vital data in a safe place.

But this task (backup, namely) has one less commonly discussed aspect: what is the *overall purpose* of data backup? Don’t answer immediately; let?s think. The common answer is: «to keep data safe.» But much more correct answer would be: «to be able to get backed up data quickly and easily when the necessity occurs».

Here is an interesting, uncommon and serious solution: Backup prOxy Server (BOS), software by Chief Applications. It operates as a dedicated server that stores all data to be backed up from the entire local network on the server’s HDD. The solution is like the mix of the best aspects of snapshot-taking (files and directories are stored in their natural form, allowing «restore by copy») and «regular» back up routine (all backup done in background, by schedule, there can be any number of backups stored, allowing restore of newest and most ancient versions of data.)

Some other goodies, besides the main concept, are: BOS File server doesn’t require any client software installed on computers where the backup is to be performed; the client computer can have any OS and environment; not only plain files, but MS Outlook and MS Exchange data can be flexibly backed up and restore — BOS software allows immediate access to any document backed up from the mail server, even when the server is down, not operating, or even not there at all (e.g. was stolen!)

Learn more about BOS - Backup prOxy Server…"
 

אזור הדמדומים

מחלקות הרכש ברוב הארגונים במשק הישראלי עברו שדרוג משמעותי בעשור האחרון. הצוותים והמנהלים ניצלו הזדמנויות להשכיל ולהתעדכן בנעשה בעולמות המקבילים של הניהול, הייצור, מערכות המידע, וכן נקלטו עובדים איכותיים במחלקות אלו. בכך הפכו מחלקות הרכש מחולייה מאבחנת בשרשרת האספקה לחולייה מאפיינת, חיונית בניהול התקציבים הארגוניים, לא רק פנימה בארגון, אלה גם כלפי חוץ: מחלקות הרכש החלו לעצב את מגמות הייצור ותמהיל המוצרים של הספקים על ידי המלצות מפרט ומיקוד הדרישה.

עם הזמן התגלה יותר ויותר כי תחום מערכות המידע הנראה כלפי חוץ כמבנה דואלי/בינארי פשוט של חומרה-תוכנה הנו למעשה שדה מוקשים מורכב הרבה יותר. ניתן לבצע רכש לכל חומרה ולכל תוכנה אך לא ניתן לשלוט באמצעי רכש רגילים על תחום הדמדומים הרחב הנמצא ביניהן.

חברת צ'יף הותיקה מנס ציונה העוסקת בתחומי הביניים של מערכות המידע מזה יותר מ- 20 שנה, ערכה תחקיר מקיף אשר התמקד בשלושת תחומי המחקר העיקריים בהן צ'יף עוסקת: שחזור מידע לאחר קרות נזק, הגנה על המידע מפני נזקים, והשמדת (איון) מידע. בתמציתו של תחקיר מתברר כי על אף השיפור המשמעותי והבלתי ניתן לערעור, מחלקות הרכש עדיין מהוות צוואר בקבוק כאשר מדובר בזרימת פתרונות ביניים לשירות הארגון.

1. שחזור מידע. תחום זה לא זר למנהלי רכש. שירותים אלו סופקו על ידי צ'יף, שהנה מראשוני ספקיות שירותי השבת המידע בעולם, עוד בתחילת שנות השמונים. אך למרות שהתחום אינו חדש, מחלקות הרכש ממשיכות להתייחס לשחזור מידע כמותרות או כזכות בכירים. רק במקרים קיצוניים, כגון נפילת שרתים שלמים והשבתת המערכות זכינו בשנים האחרונות לפגוש את מנהלי רכש המפעילים את המנגנון המחלקתי מחוץ לשעות עבודה רגילות, או ללא עיכובים.

בבחינת הכדאיות של השבת מידע באמצעים מעבדתיים יש לקחת בחשבון את עלות החלופה, כלומר עלות היצירה מחדש של המידע האבוד, אם בכלל ניתן, ואת עלותו בהשוואה לחלופה, מידע שנוצר ע"י עובד או צוות הנחשב זוטר אינו מצדיק באופן סובייקטיבי את הזמנת השירות. ברוב המקרים החישוב הכולל של עלויות השכתוב או היצירה מחדש של אותו חומר עולה עשרות מונים על עלות ההשבה במעבדת הצלת נתונים. גורם נוסף המשפיע על רכש שירותים אלו היא האמונה כי אנשי מערכות מידע מיומנים מסוגלים לבצע את המשימה בעצמם. במערכות מידע, כבמקצועות רבים אחרים, קיימת התמחות ההולכת ונעשית עם השנים יותר ויותר מוגבלת. טכנאי מחשבים אוגרים ידע וניסיון ולעיתים מצליחים לאחזר מידע. לא בכל מקרה, ופעמים רבות הניסיונות עולים בנזק בלתי הפיך.

• בכדי לסייע למנהלים לבצע הערכות אמת לעלות החלופית של השבת המידע פיתחה צ'יף כלי חישוב נזקים ארגוני – PDT - שישמש את דרג הניהול הארגוני להערכת נזקים שוטפים תוך כדי חיי הארגון ולא בשעת חרום בלבד.


2. הגנה על המידע. בין יתר התפקידים על אנשי הרכש להכיר או לדעת על קיומם של מוצרים ושירותים שונים אותם ניתן להציע למחלקות הארגוניות השונות. כאשר דרישה שאינה מקוטלגת מגיעה לרכש, פעמים רבות אנו עדים לסיווגה תחת "שונות", שירותים או פתרונות בלתי מזוהים, חלק מקבוצה מעורפלת אותה יש ללוות בהסברים רבים למדי.

צ'יף, כספק יחיד של פתרונות זמינות ושרידות המידע, מוצאת חוסר הבנה רב ברכש ואף בהנהלת הארגונים, כאשר אלה באים להשוות פתרונות יצירתיים או ייחודים למוצרי גיבוי קונבנציונאליים או לתוכנות שחזור מסחריות.

בהכנת הדו"ח הנוכחי עלה החשד כי מדובר בבעיות מיצוב, אך ניתוח התשובות הוכח כי בהיעדרות פתרונות מתחרים, חסרים ללקוחות הכלים להשוואה.

• בכדי לספק למנהלים את כלי ההשוואה המתאימים מגבירה צ'יף את פעילותה בתחום "תרגום המידע הטכנולוגי לשפת אנוש" ותגבור הפצתו לכלל דרגי הניהול הארגוני אשר אינם אנשי IT במהותם, באמצעות הידיעון השבועי המקוון של צ'יף (www.chief.co.il/magazine). מנהלי רכש שעדיין לא קיבלו אותו מוזמנים להזמין אותו מהכתובת info@chief.co.il

3. השמדת מידע. בין תפקידיו המסורתיים, על הרכש גם להזדכות על רכיבים פגומים אצל הספקים השונים, או למצוא קונה לרכיבים תקולים / משומשים / בלויים / משומשים וכדומה. הטיפול במצעי מידע מחייב זהירות יתר בסילוק, גם כאשר המידע אינו נגיש עוד (דיסק קשיח לא מניע, וכו'). הניסיון של צ'יף בשחזור מידע מצביע על כי מצעי מידע מסולקים המכילים מידע ארגוני מסכנים את הקניין הרוחני, את אבטחת המידע, ואת הפרטיות של אנשי הארגון.

מחקר מעבדתי בתחום זה הוכיח כי ניתן לשחזר מידע גם לאחר שריפת הדיסקים ואף לאחר גריסת המצעים לפתיתים. אתגרים טכנולוגיים אלו הביאו את צ'יף לפיתוח שיטת איון (Annihilation) המידע ומצעי המידע התואמת את התקנים המחמירים בעולם (FBI ,CIA, ועוד) תוך שמירה על איכות הסביבה ובעלות שווה לכל נפש. ארגונים רבים משתמשים בשירותי השמדה אלו, ומקבלים בתמורה שקט נפשי המגובה בתעודת השמדה רשמית.

תוצאות התחקיר הראו כי שביעות הרצון מתפקוד מחלקות הרכש מול משימת השמדת המידע מתקבלת רק לאחר שבוצע תהליך הסברה מקיף לגבי הדרכים השונות של שימוש לרעה במצעי מידע המסולקים בדרכים רגילות (החלפה במצעים חדשים, גריסה, וכו').

• צ'יף מחלקת לכל פונה מידע על התקנים המחייבים בארץ בעולם ועל אפשרויות אחזור המידע ממדיות תקולות. ניתן לקבל מידע זה בפנייה ל- info@chief.co.il
 

במקרה של נפילת טילים
 מאת: ניב ליליאן  12:0417.07.2006 - מגזין חיים ברשת . www.nana.co.il

"עומס גולשים ואזרחים מודאגים שמתקשרים לשאול לשלום קרוביהם הם לא האיומים היחידים על רשתות תקשורת. יצאנו לבדוק כיצד ערוכות החברות הגדולות למקרה שהטילים יפלו דווקא על המתקנים שלהן.

"יכול להיות שטעינו" אמר אתמול אלוף משנה יחיאל קופרשטיין, שגם אחראי במקרה על המיגון בפיקוד העורף. טעינו. קצת. פספסנו בכמה מטרים, ופתאום מסתבר שקטיושות יכולות ליפול לא רק על חיפה, אלא גם על תל-אביב וכל מה שבאמצע. אותו אמצע כולל גם את מקום מושבן של מרבית ספקיות האינטרנט והסלולארי בארץ. אז מה הן עושות כדי להגן על התשתיות שלהן, כדי שכולנו, גם אלה שיושבים במקלט, נוכל להמשיך ולהתעדכן? אלדד גלקר, מנכ"ל קבוצת צ'יף המתמחה בנושאי גיבוי והצלת נתונים במקרה אסון מסביר מהי רמת המיגון הראויה נגד טיל קטיושה לחוות שרתים או ציוד תקשורת קריטי:

"יש צורך למקם אותה באתר תת-קרקעי, עם שכבות בטון בעובי של חצי מטר לפחות. לאתרים שבסיכון, כמו אלה שבחיפה, יש צורך באתר חליפי הנמצא מחוץ לאזור הסיכון. למשל, בדרום הארץ. ככל שהמרחק בין האתרים גדול יותר כך עולה רמת השרידות. עוד עניין שיש לתת עליו את הדעת כשבוחרים את מיקום האתר החליפי, הוא הסיכון לרעידות אדמה. אחרי שבנינו אתר חליפי מוגן ובטוח מתחת לאדמה, נוסיף יכולת מיתוג אוטומטי, שתנתב את כל התקשורת מהאתר שנפגע לאתר החליפי בזמן אמת".

עניין חשוב נוסף, היא הצורה שבה בנויה הרשת. "בחיבור טורי, בו האתר של חיפה מחובר לאתר של חדרה שמחובר לנתניה ומשם לתל-אביב, אם תיפגע מי מהתחנות – כל התחנות הבאות אחריה בקו ינותקו גם הן", הסביר גלקר. "כך, פגיעת קטיושה בחדרה תנתק גם את האתר בנתניה וגם את תל-אביב".

לדברי גלקר, למצב הזה יש פיתרון פשוט: "תארו לעצמכם שהאתר של תל-אביב מחובר גם לחיפה. כך נוצר חיבור מעגלי בו המידע זורם לשני הכיוונים. גם במקרה של נתק, המידע יגיע מקצהו השני של המעגל. חיבור שכזה מכונה חיבור טבעת ובצורת חיבור כזו, גם ניתוק של אחד האתרים, לא פוגע באתרי הגיבוי האחרים. כמובן, חשוב שהמידע בכל אתרי הגיבוי יעודכן ויסונכרן באופן תדיר, כך שאפילו אם נותר רק אתר גיבוי אחד בריא ושלם, המידע שבו יהיה העדכני ביותר".

לאור הדברים הללו, ניסינו לבדוק עד כמה חברות התקשורת הגדולות בארץ ערוכות להתקפת טילים על תשתיותיהן.
ספקיות האינטרנט
חיבור רציף מ-SMILE אינטרנט זהב נמסר כי החברה מנהלת פעולות תחזוקה וגיבוי קבועות. כל המידע מגובה בגיבוי תת-קרקעי מוגן ונפרד כדי לשמור על שרידות המידע. האתר התת-קרקעי נמצא אמנם בפתח תקווה, מקום מושבה של הנהלת החברה, אך מדובר באתר המרוחק משמעותית מהמשרדים הראשיים.

בבזק בינלאומי, בצד מערכות גיבוי מתקדמות בשני אתרים שונים, כולל אחד תת-קרקעי, קיימת גם חוות שרתים מאובטחת, הכוללת מערכות חשמל כפולות הכוללות אל פסק וגנראטורים לגיבוי, מערכות כיבוי אש המבוססות על גז וגלאי אש והצפה.

גם לחברת ברק 013 יש תשתיות תומכות בחוות השרתים המאפשרות עבודה שוטפת גם בעת פגיעה באספקה סדירה של חשמל. באולמות התקשורת קיימות מערכות מתקדמות של מיזוג וגילוי וכיבוי אש. המידע שעל השרתים בברק מגובה כל 24 שעות ועותק נוסף על גבי קלטות מופקד בכספות באתר מרוחק.

חברת קווי זהב 012 הגדילה לעשות והיא מחזיקה ארבעה אתרי גיבוי: בפתח תקווה, קיראון, ראשון לציון ותל-אביב. נתבי האינטרנט מפוזרים בין ארבעת האתרים כדי ליצור שרידות מרבית וכל ארבעת האתרים מחוברים בחיבור טבעתי.

נטוויז'ן שיושבת בחיפה, היא היחידה מבין הספקיות שממש עומדת בקו האש. נטוויז'ן מחזיקה אתר גיבוי תת-קרקעי בפתח תקווה ומסתמכת על מספר ספקי תשתית, כדי לאפשר רציפות של השירות גם במקרה שאחד מהספקים יפגע. החברה נערכה גם לאספקת תמיכה טכנית סדירה, כאשר נציגי התמיכה יושבים בחדרים ממוגנים. אריאל פיסצקי, מנהל הנדסה ואבטחת מידע בנטוויז'ן, סיפר כי לאור המצב החברה "מפיקה גיבויים בתדירות גבוהה מהרגיל".
חברות התשתית: סלולר, כבלים וטלפוניה
כבל אופטי. בטוח מתחת לקרקעבחברת פלאפון בחרו לספר לנו שהם עיבו את המערכים בצפון כדי לעמוד בעומסים של הרשת, אבל לא רצו לספר מה הם עושים כדי להגן על האתרים הקריטיים של החברה. במירס סיפרו רק שהם הרשת המשמשת את כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום. ומה הם עושים כדי להגן על אתרי הסלולר המשרתים את לובשי המדים? לא ברור. עד מועד פירסום הכתבה לא התקבלה תגובת סלקום ואורנג.

לחברת הכבלים HOT לעומתם, יש חיים קלים יחסית. כיון שתשתית הכבלים הינה תת-קרקעית, הסיכוי שתינזק מפגיעת טיל נמוך עד מאוד. ב-HOT לא צופים כל פגיעה בשירותי הטלפון, האינטרנט או הטלוויזיה. מוקדי השידור של החברה מפוזרים במספר אתרים ברחבי הארץ, כך שגם אם אחד מהם ייפגע מטיל, ניתן יהיה להמשיך בשידור רציף.

חברת בזק החליטה להסתפק בתגובה הבאה: "בזק פועלת בכפוף להנחיות פיקוד העורף ועושה כל הנדרש על מנת לשמור על מתקניה ועל שלום עובדיה". אבל כמו שראינו, גם בפיקוד העורף לפעמים מפספסים.
 

עוד הפתעה של צ'יף: DD - לקראת Computax 2006

הגשמת רעיון מהפכני של צ'יף לשכפול דיסקים תוך כדי עבודה מביא סוף לתלות בחומרה.
חידושים טכניים נוספים מצטרפים לתיבת ההפתעות בתוכנת BOS להמשכיות עסקית

אחד האתגרים הטכניים הקלאסיים בעולם המחשוב בכלל, ושל המחשוב הפורנזי בפרט, הינו שכפול דיסקים קשיחים, שרתים ומערכות אחסון שונות שלא ניתן לעצור את פעילותם לצרכי בדיקה, העתקה, או כל מטרה אחרת.
חברת צ'יף תציג בתערוכת Computax 2006 פיתוח ייחודי הפותר צרכים אלו בקלות ובזריזות.

בגרסה האחרונה של תוכנת BOS נוסף שירות חדש ללא כל תוספת תשלום - Disk Duplicator. השירות מאפשר לשכפל דיסק קשיח (Image) שלם או את המחיצה הראשונה שלו לדיסק קשיח חלופי או לקובץ במחשב
המקומי או ברשת.

מטרת הפיתוח הנה לאפשר הגנה על מערכת ההפעלה והאפליקציות המותקנות בה מפני מרעין בישין למיניהם. המערכת חוסכת זמן התקנות יקר, במיוחד במערכות שרתים או אפליקציות משולבות חומרה ותוכנה*

ה-Disk Duplicator הינו ההפתעה האחרונה עד כה המצפה למשתמשי BOS, פתרון שנולד תוך אכזבה מפילוסופיות גיבוי קונבנציונאליות ומיישם את הידע והניסיון בני -20 שנה של צ'יף בשחזור מידע. BOS שואפת להיות מוצר אוניברסאלי, וכבר היום מתאימה למגוון סביבות, החל מהמשתמש בודד (של מחשב שולחני או נישא) ועד לארגונים גדולים ומסועפים.

תיבת ההפתעות של צ'יף קלה וקומפקטית, ומנצחת ביכולותיה מוצרים בתחום הגיבוי שמחירם גדול במאות מונים.

*השירות מאפשר:
1. לשמור דיסק לדיסק, דיסק לקובץ, קובץ לדיסק וקובץ לקובץ.
2. ליצור Image שלם של דיסק מערכת גם תוך כדי עבודת השרת.
3. לשמור את ה Image בדיסק המקומי או בספריית רשת.
4. לעדכן Image או דיסק רק בבלוקים שהשתנו בדיסק המקור מאז העדכון האחרון.
5. לפעול מתוך קובץ אצווה (Batch) כך שניתן להפעיל את השירות ללא הפעלת ה- BOS באופן אוטומטי ולתזמן את ביצוע העדכון.
6. ליצור Image או לשכפל דיסק גם אם נמצאו בדיסק המקור אזורים פגומים (CRC).
7. דיווח תוצאות הפעולה מתווסף לדיווחים הרגילים של ה- BOS
8. שכפול דיסקים המכילים מערכות הפעלה שאינן מזוהות על ידי Windows.
9. שכפול אל ומתוך התקני USB או ZIP.


קובץ ה Image שנוצר מכיל את כל תוכן הדיסק ומאפשר:
1. ביצוע שחזור מידע מתוך ה Image - לדוגמה לספריה שנמחקה בשרת ולא ניתן להוריד את השרת לשם העברתו לשחזור נתונים, יוצרים קובץ Image או דיסק משוכפל תוך כדי עבודת השרת ושולחים את ההעתק למעבדת הצלת הנתונים.
2. טעינת הקובץ (Mount) כדיסק חי -אות כונן - באמצעות תוכנות העזר הנמצאות ב BOS או באופן הרגיל במערכות Linux/Unix, ועבודה רגילה עם הקבצים שבתוכו, טעינה בדרך זו גם מאפשרת ל BOS לעדכן את הקבצים הנמצאים ב Image כאילו הם קבצים רגילים בדיסק וכך אנו מקבלים דיסק System חלופי עם קבצים מעודכנים מדי שעה.
3. ניתן ליצור מהקובץ דיסק חלופי ולהחזיר שרת לפעולה מלאה בזמן הקצר ביותר.
4. ניתן לגבות את קובץ ההעתק בשיטות הרגילות ולהחזיק גרסאות שלו מחוץ לאתר.
5. ניתן לעדכן את הבלוקים שהשתנו בקובץ גם אם הוא נמצא בשרת מרוחק.

שכפול הדיסק לתוך דיסק קשיח חלופי, פנימי או חיצוני מאפשר:
1. אחזקת העתק חי של מערכת ההפעלה מוכן להחלפה מיידית בשרת.
2. עדכון ההעתק החי ברמת הבלוקים שהשתנו בדיסק המקור.
3. עדכון ההעתק החי ברמת הקבצים שהשתנו בלבד, בכדי שלא לשכפל בעיות מערכת שנוצרו אל תוך הדיסק החלופי.
4. עדכון קבצים משרת מרוחק לתוך הדיסק המותקן במערכת BOS.

בדיקות ביצועים שנערכו בצ'יף הראו זמן העתקה ממוצע מדיסק פנימי לדיסק חיצוני המחובר ל USB העומד על מעל 1GB לדקה.

מספר ארגונים שהחלו לעשות שימוש בשירות זה עוד בשלב ה"בטה" של התוכנה המליצו לעשות שימוש בשירות לפני כל עדכון במערכת ההפעלה, בכדי לאפשר חזרה מהירה לגרסה אחרונה תקינה של המערכת. בארגונים אחרים המליצו להריץ את השירות אחת לשבוע ואפילו אחת ללילה לשם עדכון קובץ Image מרוחק. בחברה אחת החליטו לעשות שימוש בשירות זה לשכפול מערכות הפעלה מותקנות, ובחברה אחרת עושים שימוש בשירות לשם שכפול מערכות הפעלה שאינן מזוהות על ידי המערכת.
 

השמדת מידע בשיטות מתקדמות

צרו עמנו קשר לקבלת המסמך
 

  "Can't stop your server?"
Pressbox.UK

"Do you suspect your running server's disks have read errors?

Chief Applications Ltd. the veteran of Data Recovery company in Israel has added a new and exciting feature to its BOS family of products.
Up to the present, data recovery for forensic purposes and the complete backup of running hard drives (in desktops and servers) that for different reasons could not be stopped, was impossible.
Chief developed its own Disk Duplicator, a basic BOS utility that enables complete disk duplication.

The main advantage of this BOS utility resides in the fact that it does not depend on the operating system installed on the original disk. It clones the entire drive to an additional disk, even in the case this additional disk has an operating system installed which won't be recognized by the computer.

This utility enables the creation of corporate critical systems' clones, and allows keeping them as files on the BOS system, in order to bring them back to the hard drive any time, for speedy server recovery.

Even a hard drive with read errors can be duplicated by this utility. The fact means a unique advantage when compared with similar solutions, and is extremely useful in those cases in which it is needed to recover data from damaged drive.
Given this utility does not check the kind of operating system on the drive, it is possible to use it even when using drives on which the operating systems are not recognized by the system.

An additional advantage of the Chief Disk Duplicator utility is to search and replace data while duplicating it.
This ability is handy, for instance, in the creation of a number of identical workstations (with different IP addresses, however). The system will duplicate the original disk to the target disk drive or the original file to the target drive, and while doing so it will change a certain textual value to another one."
 

חזון המנכ''ל  - "כללי זהב לשמירת הנתונים" אלדד גלקר - מנכ"ל צ'יף
PC Online - עם קובי שפיבק

"יש מספר כללי זהב המועילים לכולם, לא רק למנמ"רים. קצת מביך לומר למקצוענים את אותם הדברים שאנו אומרים לילדינו בדרכם לבית הספר... "

אודות אלדד גלקר, מנכ"ל צ'יף
את צ'יף יסדתי בשנות ה-80 לשם מתן שירותי הצלת נתונים (מושג שהטבעתי בהעדר הגדרה אחרת בשפה העברית), והיינו בין החברות הבודדות בעולם שסיפקו שירותים אלו. לקוחות ישראלים שנפגעו בוירוסים הראשונים התחננו לפתרונות מונעים, וזה הוביל אותנו לעיסוק נוסף עם מערכות אבטחה והצפנה. אני עוסק רבות בגילוי דרכים חדשות ויעילות יותר לפתרונות קיימים, היכולת להרכיב שלם טוב יותר מאשר סך חלקיו הייתה אחת ההארות הגדולות שלי בתחום המקצועי, וחיזקה בי את הרצון להמשיך וליצור פתרונות לשיפור איכות החיים בסביבה טכנולוגית.
 

מהו החזון הטכנולוגי העיקרי שהחברה שלך דוחפת?
חברת צ'יף מונעת על ידי החזון שכל אדם יוכל לעשות שימוש ביכולות המחשוב בדיוק באותה הקלות, הפשטות והאמינות בה אנו נוהגים ברכב או אפילו משתמשים במכונת כביסה, ועם מעט מזל אולי גם ככתיבה בעט נובע. כל המערכות הללו הנן מערכות טכנולוגיות מורכבות אשר השתלבו בחיינו באופן מוצלח ודורשות הכשרה מעטה, אם בכלל, בכדי להפעילן. מערכות אלו מספקות, ברוב המקרים, בדיוק את מה שציפינו מהן, ומתקלקלות לעתים רחוקות. לעולם המחשוב עוד דרך רבה לעבור עד שיגיע לרמת האמינות של מכונת הכביסה.

צ'יף פועלת בשלושה תחומים עיקריים: שחזור נתונים, מניעת אובדן נתונים, והשמדת נתונים. שלושת תחומים אלו כרוכים זה בזה ובחזון החברה, תהליכי מניעת אבדן מידע משפרים את איכות שחזור הנתונים, את מהירות ביצועו וכפועל יוצא את מחירו. תהליכי השמדת הנתונים מושפעים באופן שוטף מההתקדמות בטכנולוגיות הצלת הנתונים ומשתנים איתן בהתאם.

ההתקדמות המתמדת של טכנולוגיות המידע בעולם מציבה לנו אתגרים חדשים מדי יום. המטרה המשותפת הינה survivability, שהוא מונח המושאל מהתחום הצבאי ומ-Homeland Security. פירושו של המושג Survivability הנו שמצד אחד המידע הפרטי או הארגוני המסווג לא יגיע לידיים בלתי מורשות, ומצד שני, שאותו מידע חיוני יהיה תמיד זמין, שלם, נגיש בצורה בלתי אמצעית, ובטוח.

הניסיון הרב שרכשנו בעשרים שנות פעילותנו, בתחומי שרידות המידע, מאפשר לנו כיום לטפל בנושא משני קצותיו המנוגדים: כל שיש לעשות בכדי להתאושש מהר ובזול, וכל שיש לעשות בכדי שלא ניתן יהיה לאחזר מידע כלל.


כיצד ממש החזון שלכם את ההבטחה הבסיסית של הטכנולוגיה – להציע יותר תמורת פחות ?
שירותי הצלת נתונים ושחזור נתונים שאנו מספקים, חוסכים ללקוח את עלויות האובדן או לחלופין את עלויות היצירה מחדש או שכתוב אותו מידע שאבד. מערכות ההמשכיות העסקית אותן אנו מספקים מאפשרות לכל משתמש, פרטי או ארגוני, להמשיך בפעילותו השוטפת גם כאשר ארע אסון למערכת המחשוב. שירותי השמדת הנתונים אותם אנו מספקים הנם שירות טכני, אך גם אחריות אתית להשמדה מוחלטת של מידע. לדוגמא, רשומות רפואיות, חומר פיננסי, מידע פנים ארגוני או מידע רגיש הנמצא על גבי מצעים (כמו דיסקים קשיחים) המיועדים לסילוק או למחזור. קיימות דרכים רבות להשמיד מידע על גבי מצעים מגנטיים. לא כולן יעילות כפי שהן נתפסות בציבור וזאת אנו מוכיחים עם שחזור מידע לאחר מחיקות, כתיבות על, פורמטים, ואף דה-גאוסינג.

בשנים האחרונות הגיעו ארגונים גדולים לתובנה כי החזר כמויות גדולות של דיסקים קשיחים לספקים במסגרת האחריות, מהווה אמנם חסכון לא מבוטל לקופה הארגונית, אך חלקי דיסקים אלו שעל גביהם מידע שהושמד באופן לקוי עלולים להגיע לידיים שיעשו בהם שימוש לרעה. לנו, הגנה על המידע לא אומר רק סינון תוכן, אנטי וירוס, פיירוול, הגנה פרו-אקטיבית, UPS ,mirrors, גיבוי ואפילו תוכניות DRP. בצ'יף שואפים ומקדמים אמצעים לשמירה על שלמות המידע ושלמות הגרסאות ההיסטוריות שלה, בזמינות מידית ובהתערבות מזערית של הגורם האנושי.


מהם היתרונות הכלכליים המשמעותיים שיפיקו ארגונים שיישמו את החזון שלכם?
ההיבט של הגנה על המידע שאנו מציעים מביא לחיסכון משמעותי במשאבי ניהול המידע – זמן וכוח אדם, ובעיקר גמישות ברכש – אין חובה לרכוש מוצר יקר שארגון קטן או בינוני עדיין לא ינצל במלואו. הפתרונות של צ'יף דורשים השקעה התחלתית קטנה והם גדלים יחד עם הארגון ובכך מגנים על הלקוח מהוצאות בגין מידע שאבד.

כאן המקום לציין כי בד"כ חברות הביטוח מכסות על אובדן או נזק של החומרה, אך מגבילות מאוד (אם בכלל) את הפיצוי על מידע שאבד. זאת, כתוצאה מכך שלא ניתן להעריך באובייקטיביות את ערך המידע האגור במערכת שקרסה. בהערכה מעורבים גורמים של זמן עבודה, שכר העובד שייצר את המידע, והשאלה האם ניתן יהיה להעסיק שוב אותו עובד או למצוא לו מחליף ראוי ליצירה מחדש של המידע. במקרים רבים אנו גם נתקלים במערכות תעשייתיות עתיקות, ייחודיות, שיצרניהם לא קיימים עוד, האמצעים מוגנים במספר רמות כנגד העתקה, ובעל המפעל חייב לבחור בין הפסקת העבודה עם אותה מכונה, לבין כניסה לפרויקט פיתוח תוכנה בעלות של עשרות או מאות אלפי דולרים.


מעבר להיבט הכלכלי, מה תוכל להבטיח אישית לכל מנמ''ר שיאמץ את הפתרונות שאתה מציע?
אנחנו לא מבטיחים, אנחנו מקיימים! מהרגע הראשון בו מותקנת מערכת שרידות המידע לצרכי ניסיון במחשבו יודע המנמ"ר כי צ'יף תקיים עמו קשר הדוק בכל עת ובכל שעה, על ידי מחקר ופיתוח של בעיות שמופיעות בשינוי הגדרות, בהוספת יישומים חדשים או בתצורות שונות של רשתות ומערכות הפעלה, מיד עם היווצרן. תוצאות המו"פ הם שיפורים ותוספות שונים לגרסאות החדשות של מוצרינו, המופיעות בתדירות גבוהה. לקוחות הקשורים עמנו בהסכמי שירות מקבלים עדכונים אלו ללא תשלום.

ההבטחה היחידה שאנו נותנים היא כי כל דיסק קשיח וכל קלטת יפסיקו לעבוד ביום מן הימים וכי ביום זה תמיד יהיו בהן מידע חשוב, לשחזור או למחיקה.


אילו מגמות ושינויים משמעותיים אתה רואה בתחומי הפעילות העיקריים של ארגונך, בשנים הקרובות?


יחד עם המשך פיתוח כלים לשחזור מידע ופתרונות לשרידות המידע, בצ'יף יוצרים מדי שנה מספר רב של פתרונות מעשיים לבעיות פרקטיות הנפוצות בסביבה של מערכות המידע. מתוכם, ובאופן טבעי, אנו מקדמים אותם אחדים המבטיחים הגשמה והחזר כספי מהירים יותר באופן יחסי. אנו מקווים כי בעתיד נוכל להקדיש יותר משאבים לפיתוח ולשיווק פתרונות שעדיין "במגירה", המכוונים בעיקר לתעשייה הצבאית. כמובן, הציונות מחייבת לתת זכות ראשונים בפתרונות אלו לגופים הביטחוניים הישראלים, אבל העולם שעבר זעזועי ריגול וטרור מתחילת האלף צמא לטכנולוגיות חכמות, לא יקרות, ושניתן ליישם בקלות, בכמויות גדולות מאוד.
איזה דברים היית ממליץ למנהלי המחשוב ליישם באופן מעשי, בהתבסס על החזון של החברה שלך?

יש מספר כללי זהב המועילים לכולם, לא רק למנמ"רים. קצת מביך לומר למקצוענים את אותם הדברים שאנו אומרים לילדינו בדרכם לבית הספר:
1. לבחון בהגיון בריא, ולא לקבל כמובן מאליו שום מצב נתון - גם אם כל האחרים מסביב נוהגים בדרך מסוימת. לכל אחד הצרכים הייחודים שלו.
2. לא לסמוך על אף אדם, גם לא על עצמך - התערבות גורם האנושי היא האחראית למספר ניכר של בעיות במחשוב, קלות כחמורות.
3. בעת צרה, לא להיחפז - להפסיק כל פעילות, לדום תהליכים, עד יימצא גורם הבעיה, וכמובן לא לנסות פעילויות הצלה ללא הבנה עמוקה בהן.
4. סוף מעשה במחשבה תחילה - לתכנן בקפידה ותוך בחינה מעמיקה את תהליכי המשכיות השירות וההמשכיות העסקית. שהשאיפה לא תהיה לעשות V כדי לצאת ידי חובה, אלה לקחת בחשבון כל זירה אפשרית של כשל, ולמנוע אותה.

יש לך במה להעביר מסר חופשי למרבית מקבלי החלטות המחשוב של מדינת ישראל, במספר שורות. מה תרצה לומר להם?
מקצוענים אמיתיים יכולים להרגיש חופשיים להציב את עצמם מעבר לאופנות. בעולם שיווק המחשוב, כמו בשיווק של כל דבר אחר, אופנות יכולות לאחז עיניים, להציג לנו גברות עתיקות באדרות חדשות או סתם פריטים חסרי ערך ששיווק נכון מקנה להם ערך מדומה.

 

"דרוש גיבוי אנושי"
עיתון הארץ. מוסף מחשוב עסקי. עמודים 10 ו-15

"היו ימים במערב"
SBC ערוץ המגזינים- סטטוס הירחון לחשיבה ניהולית - גיליון 169

הפתעה: ממשק וובי

המשתמש הארגוני יכול כבר להתאושש ללא צורך בפנייה למנהל.
חברת צ'יף מכריזה על ממשק Web ייחודי למערכת שרידות המידע מסוג BOS שאין לו מתחרים בשוק הגיבוי והשחזור מידע. באמצעות דפדפן יכול המשתמש הארגוני לאתר ולאחזר את המידע שאבד ממחשבו, ללא המתנה וללא חשש לפרטיותו.
חברת צ'יף יישומים מנס ציונה מכריזה ב-1 בינואר 2005 על ממשק WEB למערכת אחזור המידע BOS. המערכת מאפשרת למשתמשי הקצה בארגון לגשת למאגר הגיבוי הפרטי שלהם בשרת הגיבוי ולשחזר את הקבצים שלהם באופן עצמאי, באמצעות דפדפן אינטרנט וללא צורך במעורבות מנהל הגיבויים.
אלדד גלקר, מנכ"ל חברת צ'יף אמר כי "פיתוח הממשק נעשה במענה לצורך של מנהלי גיבויי בארגונים אשר מחוסר ברירה, אפשרו למשתמשי הקצה גישה אל קבצים בשרת הגיבוי. המשתמשים החלו לבצע פעולות עריכה שונות על הקבצים ישירות בשרת הגיבוי ובכך ביטלו את משמעותו כשרת גיבוי. הממשק החדש מאפשר גישה מלאה למשתמש הקצה תוך כדי הגנה מלאה על הגיבוי כגיבוי".
הדגמה ל-BOS Web Interface בכתובת:  http://axave.com/magazine/2004/20/
 

ניהול מרכזי

חברת צ'יף מכריזה על BOS Enterprise Manager, פתרון בקרה ארגוני, והגנה למידע על שכר בכירים ופרויקטים במהלכם.
חברת צ'יף יישומים מנס ציונה הכריזה על מערכת ניהול שרתי גיבוי מרובים. המערכת מאפשרת לארגון מבוזר לפצל את מערך הגיבויים הארגוני לתת מערכות גיבוי נפרדות הנמצאות במשרדים שונים, ואף באתרים שונים ובארצות שונות, ועדיין לשלוט על כל מערכות הגיבוי ממערכת בקרת גיבויים מרכזית.
באמצעות מערכת זו לניתן לספק שירותי גיבוי נפרדים לנישות ארגוניות שונות או לאזורי סיכון מידע שונים בתוך הארגון.
"הצורך לביזור מערכי הגיבוי ועדיין לשלוט ולבקר על פעולותיהם מהמרכז הולך והופך להכרחי בארגונים, במיוחד כתוצאה מהפרדת רשתות התקשורת לרשת מבצעית ולרשת בלתי מסווגת, הצורך לגבות כל אחת מהן בנפרד, ללא ערבוב נתונים, והצורך לאחד את הבקרה על מערכי גיבוי אלו במערכת מרכזית אחת" אמר אלדד גלקר, מנכ"ל חברת צ'יף.
"צורך אחר שהמערכת ממלא הנו שליטה על גיבוי נתונים כספיים סודיים או שכר עובדים בכירים מצד אחד, ומתן פתרון נקודתי לפרויקטים הדורשים גיבוי אינטנסיבי מדי מספר דקות באמצעות מערכת גיבוי מקומית אך ללא ויתור על שליטה ובקרה מרכזית על ביצוע הגיבויים".
למערכת יכולות בקרת רישיונות וגרסאות תוכנה וכן עדכון מרחוק לגרסאות.
 

Excellent -שילוב אקסל

בצ'יף מכריזים על שילוב גיליונות Excel במנוע הגיבוי של 2005 BOS
חברת צ'יף יישומים ישראל מנס ציונה מכריזה על פתרון מחזק נוסף למשפחת מוצרי BOS באמצעות שילוב מערכת הדיווחים של התוכנה ישירות לתוך גיליון Excel. באמצעות ממשק זה ניתן למנהל הגיבויים כלי חזק לניהול המידע המגובה על פרטיו הקטנים ביותר.
הקונספציה העומדת מאחורי פיתוח זה הנה שאין להעמיס יתר מידע על גבי מפעיל המערכת. בעת בחינת דיווחי הגיבוי או הדיווחים היומיים יכול המפעיל לבחון עשרות דיווחים של תזמוני גיבוי שונים שבוצעו במשך היום ולהבחין במבט מהיר אחד בשינויים או אנומליות בין תהליכי הגיבוי כולם.
ברמה נמוכה יותר יכול מנהל הגיבויים לבחון בכל דיווח של תהליך גיבוי את סיכומי כל הפעולות שבוצעו ולאתר פעולות חריגות במקטע מסוים.
ברמה הנמוכה ביותר מתקבל הדיווח המפורט בגיליון Excel המפרט עד רמת המסמך הבודד את כל הגיבויים שבוצעו, הקבצים שנמצאו חסרים (מחוקים) בכונן המקור ותקלות בגישה למסמך מסוים.
 

תומך בענקים

חברת צ'יף מכריזה על  על פתרון גיבוי, אחסון ואחזור מסמכים למערכי דיסקים גדולים.
שלושת המטרות העיקריות של הגיבוי הן התאוששות מאסון, אחזור תפעולי, ושמירה ארכיונית.
פתרונות רבים בשוק עונים לשלושת דרישות אלו ברמות שונות של יעילות.
מערכי דיסקים מאפשרים שרידות והתאוששות מפגעים שאירעו למידע בשעות האחרונות ולכל היותר בימים האחרונים.
חברת צ'יף יישומים מנס ציונה, מכריזה על פתרון אחזור מידע מסוג  BOS ייחודי לגיבוי מערכי דיסקים גדולים כדוגמת NetApp ו - EMC מערכת ה BOS  של צ'יף אשר הותקנה בארגונים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים משמשת כמערכת גיבוי ואחסון היסטורי למערך הדיסקים, ושומרת עותקים של גרסאות הקבצים למשך תוקפות זמן ארוכות - חודשים ואף שנים.
שיטה זו מאפשרת זמינות מרבית גם של המידע וגרסאות המידע הישנים יותר, ומהווה לארגון "ארכיון חם".
יתרון נוסף למערכת ה BOS הנו מחיר הפתרון הכולל, שיכול להיות פחות מ-15% ממחיר האלטרנטיבה: עוד מערך דיסק גדול
"לקוחותינו הוותיקים המשתמשים במערכת BOS לגיבוי המידע הקריטי שלהם הוסיפו נדבך נוסף למערכת בגיבוי מערך הדיסקים הארגוני, ושימוש ב BOS כמערכת ארכיון ארגונית", אמר למערכת אלדד גלקר, מנכ"ל צ'יף.
 

למען המשתמש הנייד

חברת צ'יף מספקת פתרון מקיף להתאוששות במחשבים ניידים

קריסה, מחיקה, תקלה או גניבת מחשב נייד כבר לא מהווים בעיה בעבור משתמש מוגן עם פתרון ההמשכיות החדש של חברת צ'יף. המידע שעל גבי הנייד זמין בכל עת וללא צורך בשחזור במעבדה.
חברת צ'יף יישומים מנס ציונה הכריזה על פתרון התאוששות למידע במחשבים ניידים. הפתרון מסוגל לגבות את המחשב הנייד הבודד כאשר אינו מחובר לרשת. הגיבוי המקומי יכול להתבצע אל תוך התקן גיבוי נייד כדוגמת USBDisk ולגבות את הקבצים החשובים מדי מספר דקות ותוך כדי עבודה. פתרון זה ניתן כמענה לבעיות טיפוסיות למחשבים ניידים כדוגמת איבוד או גניבת המחשב וכן תקלות או נזקים הנפוצים יותר במחשבים אלו כדוגמת שבר או קריסת דיסק. גיבוי מלא של המידע מהדיסק להתקן נייד המבוצע בכל 5 דקות מאפשר למשתמש המחשב נגישות מלאה לקבצים העדכניים ביותר שיצר הנמצאים משוחזרים על גבי התקן הגיבוי. למידע המשוחזר הנמצא בהתקן הגיבוי ניתן לגשת מכל מחשב בו ניתן להתקין את התקן הגיבוי.
כאשר המחשב הנייד מתחבר לרשת, הוא מזוהה מיידית על ידי שרת הגיבוי הארגוני שבאופן אוטומטי אוסף מהמחשב הנייד את המסמכים החדשים שנוספו בו ומאחסן אותם בשטח הגיבוי הראשי. באופן זה ניתן לגבות כל מחשב נייד בכל שעה וללא קביעת תזמונים לשגרת הגיבוי מראש.
בנוסף, יכול המשתמש להפעיל את שגרת הגיבוי בשרת הגיבוי הארגוני באופן ידני ולפי הצורך.
 

November 1

"פסיכולוגיה. לא טכנולוגיה"
כתבתו של אורי אלוני ב"InformationWeek", עמודים 44-45

"אלדד גלקר, המציל הוותיק של דיסקים שקרסו, מביט על עולם הגיבוי-שחזור מהזווית האנושית וקובע: אנחנו הולכים שבי אחר הטכנולוגיה, ומתעלמים מהפסיכולוגיה של המשתמש. "צריך לכופף את הטכנולוגיה אל משתמש, ולא את המשתמש לטכנולוגיה", הוא אומר, וגם עושה
 בשביל לעסוק בשרותי הצלה, צריך להיות אוהב אדם. מנתח מוח, למשל, לא היה בוחר בקריירה רפואית, אלמלא האמין במרכזיותו של אדם. כזה צריך להיות גם מי שמשחזר 'קופסאות-זכרון' מסוג אחר: דיסקים קשיחים, ש-'דעתם השתבשה עליהם'.
 מאז שעמד על דעתו המקצועית, אלדד גלקר מחלץ נתונים שהסתבכו בין הריסות דיסקים שקרסו. אבל מי שמכיר אותו יודע שלא פחות משהוא איש-טכני שמחולל נפלאות, הוא שקוע במחקר פילוסופי שעניינו: התאמת הטכנולוגיה למשתמש, במקום התאמת המשתמש לטכנולוגיה.
 בשנים האחרונות הפילוסופיה הזאת מנחה אותו בפיתוח בלתי פוסק של מערכת הגיבוי-שחזור BOS, שכבר פועלת בהצלחה בארגונים רבים, כולל מערכות עיתונים ומשרדי עורכי דין ורואי חשבון. את העיקרון הפשוט שמנחה אותו הוא מסביר כך: "אנשים סוגדים למושג גיבוי, וחושבים שאם הם לחצו על פעולת הגיבוי – הם מילאו את חובתם והנתונים אכן מגובים. הבעיה מתחילה בזה שהם לא בודקים האם הגבוי אמנם התבצע.
 "כבר היו לי מקרים מצערים, שבהם באו אלי אנשים עם קלטות שלתוכם גיבו נתונים, ביקשו לשחזר אותם - ורק אז גילו לחרדתם שהם ריקות! הם נשבעו שהקפידו על שיגרת גיבויים והיו רגועים שביום האסון, יוכלו להשתמש בגיבוי. אבל לא זה מה שקרה. אנשים סמכו על הטכנולוגיה, והיא הכתה בפניהם. ביום פקודה, כאשר צריך היה לשחזר נתונים – הם מצאו עצמם בפני שוקת שבורה".
 מה שחשוב זה שחזור
 מצבים כאלה גיבשו אצל גלקר את התובנה שמה שבאמת חשוב הוא לא הגיבוי – אלא השחזור. נשמע מסובך, אבסורדי? – לא כאשר מבינים את התהליך. "כל תפיסת נושא הגיבוי שגויה", אומר גלקר – שמזה כ-15 שנה הוא עומד בראש קבוצת צ'יף להגנת הנתונים מדיסקים שקרסו. "מסבירים למשתמש, או אפילו למנהל מערכת מחשוב, כיצד לעשות גיבוי והוא אכן מבצע את השגרה. אבל כמה מהם חוזרים לבדוק אם אמנם נקלט משהו במדיית הגבוי? מעטים.
 אנשים נוטים לסמוך על הטכנולוגיה. אבל מחקרים מראים שככל שאנשים מבינים יותר את הטכנולוגיה, ואת ההתניות הכרוכות בפעולתה התקינה – כך הם מאמינים בה פחות. רוב המשתמשים אינם אנשים טכניים אבל גם האנשים הטכניים רוצים שהממשק שלהם עם המחשב יהיה הכי פשוט שאפשר. (האמונה בטכנולוגיה היא ביחס הפוך להבנה אותה)
 "כשטכנאי מחשבים מסיים לבנות מערכת ומטעין עליה מערכת הפעלה – מבחינתו המערכת עובדת והוא סיים את חלקו. "מבחינת המשתמש המערכת לא עובדת, עד אשר לוחץ על הצלמית ונוכח שהיישום שדרוש לו - אמנם הופעל. אם מסיבה כלשהי הושמדו, למשל, המחיצות שעל הדיסק, המשתמש יקבל הודעה ש-'אין גישה' לכונן. הוא אינו יודע למה ומדוע, ולכן מבחינתו 'המחשב לא עובד'.
 המסקנה: הכי טוב היה לו רמת התפעול של מחשב הצטמצמה לזו של מכונת כביסה. שניים שלושה כפתורים – והעסק עובד. כי יכולים להעמיד לרשות המשתמש את הטכנולוגיה הכי מתוחכמת ומתקדמת, אם הוא לא ידע להפעיל אותה – היא תפיל אותו כמו חישוקים שמסתבכים בין הרגליים.   
 וכך, לאור מגדלור הפשטות – פיתח גלקר את מכונת הגבוי-שחזור שלו – BOS – שיעודה הוא לתת  למשתמש את הדרך המהירה ביותר לשחזר את הגבוי, כדי להשיב את המהלך התקין של העבודה, בין אם מדובר בישומי אופיס רגילים, ובין אם מדובר בתוכנות קריטיות. "אם בנאדם יודע  רק את המינימום, ניתן לו לעשות את המינימום, כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר", הוא אומר. "כמו נהג. אם כל מה שהוא יודע זה להחזיק בהגה וללחוץ על דוושת הדלק, נבנה לו מכונית שתעשה את כל היתר באופן שקוף ובשיא היעילות..."
 לא עוצרת בגיבוי
 וזה בדיוק מה שמערכת BOS עושה. היא אינה עוצרת בגמר הגבוי, אלא מביאה אותו עד לסף השחזור, ללא תלות בחומרה או בתוכנה שמתוכה נעשו הגבויים. "מערכות גיבוי מידע הן בעייתיות בין השאר משום שכדי לשחזר נתונים צריך להעביר אותם לאותה מערכת הפעלה שבה גובו, לאותה תוכנה בדיוק שבה נכתבו ולהריץ את הכול על אותה חומרה בדיוק.
 מכונת-השחזור-גיבוי של גלקר עושה משהו אחר. היא מגבה ומשחזרת את עץ-הספריות, עד לרמה שיראה בדיוק כמו העץ המקורי, ומעמידה את הכול במצב הכן למקרה הצורך. אם הדיסק הראשי קרס – כל משתמש יוכל להיכנס לדיסק הגבוי, לראות את הקבצים שלו בדיוק כפי שהוא רגיל, ולהוריד אותם  למחשב שלו, כדי לחדש את העבודה.
 "לא מזמן הייתי בלאס ווגאס וראיתי מצגת של חברה גדולה המתמחה בגבוי נתונים", מספר גלקר. "הגאווה הגדולה שלהם הייתה שזמן השחזור הוא 'בסך הכול' 130 אחוז מהזמן שנדרש לגיבוי. כלומר: על כל שעה של גבוי, יש להקציב שעה ו-20 דקות של שחזור. מערכת BOS לא דורשת כל זמן שחזור. כאשר נזקקים לחומר המגובה – הוא כבר מוכן כמשוחזר וניתן להפעיל אותו מכל מחשב בארגון.
 BOS היא על כן לא רק הקלה גדולה למשתמש מבחינה פסיכולוגית ותפעולית, אלא גם חוסכת הפסדי זמן הנגרמים כתוצאות משיבושים וטעויות של משתמשים. גלקר קורא לזה 'תופעת העובד הסמוי והעלות הנסתרת'. בסביבת עבודה העוסקת בכתיבת מסמכי מעבד תמלילים – הוא אומר - נגרמים מדי פעם, שיבושים למסמכים,  כתוצאה מתקלת מחשב או מטעות אנוש.
 כל מי שעושה שימוש במחשב באופן קבוע - חווה תקלות שמחייבות כתיבה מחדש של מסמכים", מסביר גלקר "הזמן הדרוש למשתמש כדי להתאושש מנזק זעיר כזה, הוא בממוצע כשלוש שעות לאירוע, שזה יום עבודה אחד לשנה. אנו מכנים משך את משך הזמן הדרוש לעובד בודד להתאוששות מנזק זעיר, בשם Personal Down Time (PDT)
 "מכיוון שבשנה יש כ-266 ימי עבודה ומכיוון שכל עובד מאבד אחד מימים אלו על התאוששות מנזקים זעירים (PDT) - הנזק הישיר הנגרם לכל ארגון הוא תחשיב סך השכר הארגוני, חלקי 266. בארגון שמעסיק 266 עובדים, משולם למעשה שכר עבודה מלא לעובד הסמוי. ואם נפתח את התמונה בגדול וניקח בחשבון שבישראל מעוסקים 2,306,000 איש בשכר ממוצע של 7,603 שקל בחודש (על פי הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה נכון לאפריל 2004), הרי שהמשק הישראלי משלם את משכורותיהם של 8,669 עובדים סמויים, הגוזלים מהתל"ג שלנו קרוב ל60 מליון שקל בשנה!"
 משתכללת ללא הפסק
 גלקר החל למכור את מערכת BOS כבר בתחילת 98 ומאז היא משתכללת ללא הפסק, בעיקר על פי דרישות-תפירה של ארגונים ונישות בתוך ארגונים. "מנמ"ר באחד הארגונים ביקש ממני לפתור בעיה של עובדים, שקיבלו הרשאות להכנסת לשרת ולהשתמש בגיבויים במקרה של תקלה – אולם במקום להוריד את הגבוי למחשב שלהם, הם עשו את העבודה על קובץ הגבוי שבשרת", מספר גלקר. "הפתרון שסיפקתי לו היה ממשק דפדפן, שדימה אתר אינטרנט, וכך המשתמש הבין שהוא צריך 'להוריד' את הקובץ למחשב שלו ורק אז לעבוד עליו..."

בארגון אחר התבקש גלקר לספק פתרון גבוי-שחזור נישתי, לקבוצה של עובדים שעסקו יחד בפיתוח מסוים, והיה צורך להפריד אותו משרת הגבוי הראשי. הפתרון: לרשות הקבוצה הועמד שרת-נפרד, שביצע את הגבוי-שחזור בתדירות שנדרשה לאותו פרויקט ספציפי. כך גם בנה גלקר מערכת גבוי פרטית נפרדת עבור 'חשב שכר מנהלים' בארגון – שהייתה דרישה להפרידו משרת הגבוי הכללי, בין השאר כדי להבטיח פרטיות הנתונים."
 

קדם שחזור למידע

גיבוי אינטואיטיבי

חברת צ'יף פיתחה פתרון "גיבוי ללא תוכנת גיבוי"
פתרון חדש מבית צ'יף מאפשר גיבוי מידי של קבצים וספריות מתוך ממשק המשתמש הרגיל ללא צורך בהבנה ולימוד מערכת הגיבוי.
חברת צ'יף יישומים מנס ציונה הכריזה על ממשק גיבוי ואחזור מידע אינטואיטיבי המובנה לתוך ממשק המשתמש במערכת חלונות. הממשק מאפשר בחירת כל קובץ או ספריה מחלון העבודה של המשתמש וגיבויים המיידי ללא צורך בטעינת תוכנת הגיבוי המלאה.
הממשק החדש מאפשר חופש פעולה רב ומצמצם את הזמן הדרוש לגיבוי האובייקט לכדי הקשת עכבר. בנוסף מאפשר הממשק החדש ביצוע אחזור מיידי של כל קובץ או ספריה בגרסתם האחרונה או בכל גרסה קודמת ללא תהליכי איתור ובנייה.
כמו כן מאפשר הממשק החדש להגדיר שגרת גיבוי חדשה ולהוסיף קובץ או ספריה לשגרת גיבוי קיימת.
אלדד גלקר, מנכ"ל צ'יף יישומים, אמר כי הממשק החדש פותח על ידי צ'יף כמענה לצורך של מנהלי מערכות הגיבוי הזקוקים לתגובה מיידית ולמקדם טעות נמוך בגיבוי ואחזור מידע קריטי. "ממשק משתמש קל הינו הכרח מתבקש בימינו, מספר התוכנות והיקף הממשקים הקיימים דורש משאבי לימוד ותשומת לב רבים שאינם מקלים על התפעול היום יומי של מערכות המחשב הארגוניות. תקלות גיבוי רבות מתרחשות כתוצאה מטעויות מפעיל במערכות גיבוי מורכבות".
הממשק החדש מאפשר לכל מפעיל מערכת גיבוי לבצע את מטלות הגיבוי ללא צורך בהכשרה או הדרכה, "הידע להצביע עם העכבר וללחוץ על הלחצן ימני הוא כל שנדרש".
 

ידיעות אחרונות- Ynet - מחשבים - אינטרנט-Internet
תור הזהב של רשתות ה-BBS: מסר מן העבר (חלק א) שוקי גלילי 01.10.04

"החיבור של הישראלים למרחב הדיגיטאלי לא התחיל באינטרנט. כבר במחצית השנייה של שנות ה-80 היו אנשים שהעתיקו את חיי הלילה שלהם מהמיטה אל כסא המחשב, למטרות די דומות. תקופת ה-BBS, שבישרה את העידן הדיגיטאלי, תיזכר אצל כמה מאיתנו לא רק כתחנת תרבות חשובה אלא כחוליה-החסרה הגדולה באבולוציה האלקטרונית. חלק א'

ראש-הממשלה היה יצחק שמיר. העלייה ממדינות חבר העמים הייתה בעיצומה. בכווית היו עדיין המון בארות נפט. הסדרה הכי פופולרית בטלוויזיה הייתה טווין פיקס, ולגיבור התרבות מספר אחד של ישראל קראו "אופנובנק". כולם נסעו בסובארו, ולעשירים שבינינו היה מחשב 386. וכל זה היה - אם תשאלו את האנשים הנכונים - רק תפאורה לדבר האמיתי: תור הזהב של רשתות ה-BBS.

 Enter אחד וכמה שניות. זה כל מה שהפריד בראשית שנות התשעים בין המציאות האפורה לחוויית הסייברספייס האולטימטיבית. באמצע, נשמעה סדרת הצפצופים ההיא, שהפכה ממכרת מפעם לפעם.

Intermission, רשת BBS שפעלה בארה"ב. סדרת צפצופים ממכרת ומהצד השני - עולם ומלואו.

בדומה מאד לחוויה האינטרנטית שרוב האנשים התוודעו אליה שנים אחר-כך, המפגש עם עולם ה-BBS-ים הותיר רושם עז על משתמשיו, אותה חוויה של כניסה לעולם חדש - כמו במשחקי מחשב וסרטי מדע בדיוני, כמו בספרי פנטזיה ושעשועי מבוכים ודרקונים - תחנות התרבות החשובות משנות השמונים, שגם תרמו חלק לא קטן מהמוטיבים והתכנים.

עם שמות מסתוריים כמו Galaxy, Twilight Zone או The Black Universe. עם גרפיקת ה-ASCII הצבעונית בתקן ANSI, שהייתה מתוחכמת ככל שגרפיקת ASCII יכולה להיות. עם הפונקציות הפרימיטיביות של צ'ט ואימייל והורדת קבצים, והקהילות הווירטואליות הראשונות, ה-BBS היה הדבר הכי חי בעולם האלקטרוני. עד שבא אינטרנט והרג אותו.

כך זה היה

בתקופת הזוהר של ה-BBS, במהלך החצי הראשון של שנות התשעים, היו בישראל בכל נקודת זמן כ-100 מערכות BBS. רובן גבו כסף, אבל בעיקר כדי לכסות הוצאות, ואפשרו התחברות גם ללא תשלום.

היה צריך להתאמץ קצת כדי להתנסות בזה, אבל המאמץ לא היה בשמיים. לקנות מודם. להשיג מספר טלפון של BBS כלשהו. להתקין תוכנת תקשורת שהפעילה אמולציית מסוף (כמו Telix, ולאחר מכן Telemate הנהדרת). להזין כמה פרמטרים די סטנדרטיים (8-N-1, תצוגת 80x24 תווים), Enter אחד, והיית בפנים.

בתוך ה-BBS הובילו התפריטים לשירותים מגוונים, בראשם שירותי הדואר האלקטרוני (עליהם, ועל רשת אולטינט, נרחיב בחלק השני של הכתבה). וכמובן, לאזורי תוכנות עמוסים כל טוב: ערימות של תוכנות ארוזות ב-PKZIP ו-ARJ, מאונדקסות ומתועדות. אפשר היה לנווט ולסמן, ואז להוריד בפרוטוקול Z-Modem, בקצבים שה-FTP, שנים לאחר מכן, יכול היה רק להתקנא בהם.

בהדרגה, נוספו קבצי allfiles עם מידע מתוקצר על הקבצים, וחיפוש לפי מילות מפתח. בהתחברות קיבלת קובץ A-List עם רשימת ה-BBS-ים ברשת, שמנקודה מסוימת התוכנה ידעה להוסיף אוטומטית ל"ספר הטלפונים" שלה.

היו חברות שהשתמשו במערכות הללו כדי לתמוך בלקוחות ולהציע להם שירותים שונים. ביניהן צ'יף (McAfee), אזטק (וורדפרפקט), מיקרוסופט, EIM, י.א.ד, מג'יק, נובל, בורלנד, אליישים. אפילו סטימצקי. למרות שמרכולתן של אלה הייתה אולי משנית בהשוואה לעושר המאלף של משחקים, Utilities, ופורנוגרפיה רכה. מצרכי היסוד של כל פריק.

כאן נכנסו לראשונה למודעות מושגים כמו Download ו-Upload או Shareware, Freeware ו-Public Domain. למרות שלעיתים יכולת למצוא ב-BBS גם מבחר מגוון של גונבות, כולל הגירסה הראשונה של Doom.

"מה שמשך אותי לעניין יותר מהכל היו המשחקים", נזכר צבי פז, מי שהקים וניהל את Atari Blues, אחד מאותם BBS-ים, "נכנסתי לתחום ב-1981, כשיצא ZX-81 של חברת סינקלייר. אחר-כך השתמשתי במחשבי אטארי, ואז עברתי ל-PC. במשך כל התקופה אספתי משחקים באובססיביות, כמו שאנשים אוספים בולים". רוב ה-SysOps, המפעילים, לא היו שונים בהרבה. גם המשתמשים.

איך זה התחיל

כמו עוד כמה דברים, גם ה-BBS הגיע אלינו מארה"ב. את CBBS, ה-BBS הראשון, הקימו ב-1978 וורד כריסטנסן ורנדי סווז משיקגו. מקור השם (Computerized Bulleting Board System) נבע מהייעוד המקורי של המערכת: לשמש כלוח מודעות אלקטרוני, מעין גירסה פרמיטיבית של הפורומים בני ימינו. החלוצים נאלצו לא רק לכתוב את התוכנה, אלא גם פחות או יותר לבנות את המחשב שהריץ אותה. וחשוב לא פחות: לפתח את פרוטוקולי התקשורת, כולל פרוטוקול X-Modem שאיפשר להוריד קבצים למחשב מרוחק.

הרעיון הזה, של מערכת מחשב שאפשר לחייג אליה ממחשב אחר כדי להעביר הודעות ולהוריד קבצים, משך אחריו אלפי מתכנתים אמריקניים צעירים שהקימו מערכות דומות. בהדרגה, הלכו ונוצרו ביניהן קשרים עד שהתהוו רשתות "מגה BBS", ששיתפו קבצים והודעות דואר אלקטרוני.

CompuServe, שירות שקישר במקור בין מערכות מיינפריים, אימץ את הרעיון ופתח שירות אונליין לעסקים. ה-BBS-ים מצדם, השאילו ממנו המצאה מבריקה שהפכה לאבן דרך היסטורית בפורנוגרפיית האונליין: פורמט התמונות הדחוס GIF.

Compuserve, ושירותי Dial-up אחרים שנולדו או המציאו את עצמם מחדש על רקע הופעת ה-BBS-ים, הם אלו שהולידו בסופו של דבר את ה-WWW. ביניהם אפשר להזכיר את Genie (1985), את Prodigy (1984) שהציג לראשונה שירות עם ממשק גרפי, ו-AOL (1985) שהוכיח שאפשר גם לעשות מזה המון כסף.

מערכות ה-BBS נוחתות בישראל ב-1986

אבל השם הכי חשוב בתחום מנקודת המבט של הפריקים, היה Fidonet, שקמה ב-1984. רשת שהתבססה על תוכנה באותו שם, ושבה הדואר האלקטרוני היה העיקר. מהר מאד היא הפכה בסיס למגה-BBS הגדול בעולם, סוחפת אחריה אלפי משוגעים-לדבר בארה"ב ובאירופה. כל אחד יכול היה להקים BBS, בתנאי שהייתה לו תוכנה מתאימה ושהיה מוכן להקדיש לכך את המחשב שלו, והרבה מאד זמן פנוי.

אחד מהאנשים שעשו את זה היה ישראלי בשם טירן דגן, תיכוניסט ישראלי ששהה עם הוריו בארה"ב. הוא הקים את המערכת הראשונה ב-1984 (ראו הרחבה במסגרת). שנתיים אחר כך, כשחזר ארצה, הקים אותה כאן מחדש והתחיל להראות לחברים. דני רוף, לימים הקואורדינטור של רשת Fidonet בישראל, הקים את Online Today (מערכת ה-BBS השנייה או השלישית בארץ, לאחר שראה את ה-BBS של דגן. "טירן הזמין אותי לראות את המערכת, וזה היה ממש הלם. פשוט מדהים", הוא אומר.

כך, תוך שהבשורה מתפשטת מפה לאוזן, הצטרפו לקהילה מפעילים חדשים שהקימו מערכות נוספות. זה היה אוסף די מוזר של אנשים - הכל, מתלמידי בית-ספר ועד פנסיונרים - ובשלוש השנים הבאות צמח מספרם לעשרות רבות. בתחילת 1990 היו בישראל 40 מערכות BBS. מי שסייע לשפוך אור על אותה תקופה ראשונית הוא רם און-אגמון, שחיבר קובץ היסטוריה משלו על ההיסטוריה של מערכות ה-BBS בישראל.

מה שקידם מאד את התפתחות התחום, הייתה הקמת רשת ה-BBS-ים הראשונה בישראל, IL-FNA (קיצור של Israel FidonetNetork Association) בשנת 1989. המקימים, צבי פז, חיים נוימן, ואלון גינגולד, שינו מאוחר יותר שמה ל-ICCA, והקימו את "עמותת משתמשי המחשב בישראל" כדי להסדיר חוקית את הפעילות הכספית. במסגרת הפעילות של ICCA שיתפו המפעילים ידע, הגדירו תקנות, וקלטו עשרות BBS-ים חדשים.

ההכנסות מדמי רישום לעמותה ול-BBS-ים, מספר צבי פז, אז מתאם הפעולות של העמותה, הוקדשו במלואן להפעלת השירותים ולרכישת ציוד, אבל זה לא ממש הספיק. "בשלב מסויים הפעלתי בבית שבעה מחשבים ו-12 קווי טלפון, אבל זה לא נגמר בזה. בשביל להפעיל BBS היה עליך להקדיש לעניין את כל הזמן שלך, ולא מעט כסף. תחשוב רק על חשבונות החשמל שקיבלנו". ב-1993, כשנתברר שהמשך הפעילות דורש השקעה רצינית יותר, פרשה חברת צ'יף את חסותה על הרשת ושינתה את שמה ל-CICS אוChief International Communication Systems

מסחרי, אבל לא למטרות רווח

אלדד גלקר, מנכ"ל צ'יף אז והיום, צחק כששאלתי אותו אם החליט להשקיע ב-CICS כי האמין בפוטנציאל העסקי שלה. "הצד העסקי הוא הדבר האחרון שעניין אותנו".

אז מה כן עניין אתכם?

"מותר להגיד 'ציונות'? האמנו שזה נכון. ראינו את הפוטנציאל בתחומים אחרים. ראינו איך צעירים שהתחברו ל-BBS-ים השתמשו בידע שהם סיפקו, למדו והתפתחו במהירות. גם האמנו ב-BBS כבסיס לשירותי חינם ללקוחות, ובמודל לפיו המשווקים והמפרסמים יממנו את הפעילות הזו".

בינתיים, קמה ל-CICS מתחרה חזקה. רשת מסחרית בשם Excellnet שריכזו שני צעירים, אפרת גרינברג וסער בליץ. בליץ, אז בן 16 בסך-הכל, כבר צבר נכון לאותו זמן חמש שנות ניסיון בממכר חומרה, ומאוחר יותר התחיל לעשות זאת גם באמצעות ה-BBS-ים. בהתחלה (1993) היה מדובר על מודמים מהירים וקצת חומרה נוספת. בתחילת 95' קיבלה היוזמה את השם "אקסלמרקט". מאוחר יותר באותה שנה, היא הפכה לחנות החומרה המקוונת הראשונה ולרשת מצליחה של חנויות מחשבים פיזיות.

גם בליץ אומר שלא הצד המסחרי הוא מה שדחף אותו: "מה שעניין אותי היה האתגר. גם האתגר של לבנות את ה-BBS הכי טוב, אבל בעיקר האתגר הטכני של בניית רשתות מורכבות, שדרש הרבה קריאייטיביות. היו אנשים שבנו אז מערכות עם רמת סיבוך מדהימה. אני לא זוכר מאז ועד היום שנתקלתי במשהו דומה במורכבות שלו".

לחלק ב': השנים המאוחרות של רשתות ה-BBS בישראל.

מי שמחזיק ברשותו מזכרות נוסטלגיות נדירות מהשנים הראשונות של האינטרנט הישראלי (צילומי מסך נדירים, טפטים או כל תיעוד היסטורי אחר) מוזמן לשלוח את הקבצים לערוץ המחשבים באמצעות הטופס הבא . ניתן לשלוח הערות ותגובות שאינן מיועדות לפרסום לכתובת computers@y-i.co.il

--o0o--

עידן ה-BBS: השנים המאוחרות
שוקי גלילי 02.10.04
למה הביס האינטרנט את מערכות ה-BBS הסגורות? התשובה לא בהכרח מובנת מאליה. כתבה שנייה בסדרה על הימים הארוכים והתמימים בהם שלטו ה-BBS, הרשתות האלקטרוניות שבישרו על בואו של עידן האינטרנט המסחרי

המשך מחלק א': תור הזהב של רשתות ה-BBS: מסר מן העבר

החדירה של ה-BBS-ים לישראל התנהלה באיחור אופנתי לאחר ארה"ב, שם גדל מספר המערכות בשנים 1990-1991 בלבד מכ-20 ל-75 אלף. בישראל הקצב היה מתון יותר. BBS-ים רבים קמו ונפלו, רשתות חדשות (PowerNet, Gateway, AyNet) נבנו והתפרקו. היו גם לא מעט סכסוכים ומריבות ופוליטיקה פנימית, שבוודאי לא הועילו. והיה גם הראש הקשה של משרד התקשורת, שבגללו נאלצנו לחכות חודשים ארוכים עד שיאושר השיווק של כל מודם חדש, או כל ציוד תקשורת אחר.

באמצע 1995, רגע לפני שאינטרנט טרפה את כל הקלפים, ראיינתי את אלדד גלקר ואת סער בליץ, ושאלתי את שניהם שאלה דומה: האם יש עתיד ל-BBS בעידן האינטרנט? שניהם הגיבו באופטימיות אמיתית לגמרי, וטענו ש"עכשיו כשיש יותר מודעות" השמיים הם הגבול.

מה שעשוי להיראות בדיעבד תמוה, היה אז הגיוני לגמרי. רשתות ה-BBS היו בשיא בשלותן, והציעו שירותי מידע, שירותי דואר וקניון אלקטרוני, איזורי קבצים נהדרים. כל זה, למשך שעתיים ו/או 5MB ליממה, עלה למשתמש 400-200 ש"ח לשנה. פחות ממה שהגולשים הראשונים באינטרנט הוציאו על החיבור בכל חודש.

ה-BBS-ים התאפיינו בזמני תגובה וקצבי העברת קבצים מהירים פי כמה מכל מה שפגשת באינטרנט, והיו הרבה יותר מאורגנים וקלים להתמצאות. ה-BBS, עם מודם 14,400, המשיך להיראות ולהרגיש הרבה יותר טוב מאינטרנט במשך שנה או שנתיים לפחות, עד שהלך בדרך כל מעגל מודפס.

לא שהיה לו סיכוי. מצד אחד, היה על ה-BBS להתחרות בשירותי אונליין חדשים כמו TV-Tel ואיזיקום, שהציעו מאגרי מידע, עדכונים פיננסיים, קניון אלקטרוני וכו'. מן הצד השני החל האינטרנט לצבור תאוצה. חלק ממפעילי ה-BBS-ים העתיקו את הפעילות שלהם לאינטרנט, אחרים ניסו להפוך לספקי אינטרנט, ובסופו של דבר נותרה זירת ה-BBS-ים מיותמת.

הופעת IOL

האירוע שחתם את התקופה היה, במידה רבה, הופעת IOL (ראשי תיבות של 'ישראל און ליין' באנגלית) בקיץ 1996. המודל היה של BBS מסחרי עם חיבור לאינטרנט, תחת ממשק גרפי. שלא במפתיע, בדומה מאד לשירות של AOL בארה"ב. בשנתיים הבאות IOL נדחף בהדרגה לרשת, טכנולוגית וקונספטואלית, תוך שהוא בונה סביבו קהילת משתמשים נהדרת, במידה לא מבוטלת על חשבון המעט שנשאר מרשתות ה-BBS הגדולות.

אלדד גלקר, מספר שבסוף עידן ה-BBS-ים הייתה לחברה תשתית ארצית שכללה עשרות מודמים בכל אזור חיוג, עם חיבורי Frame Relay בין האזורים. כשהניסיון לשתף פעולה עם ספקי האינטרנט החדשים כדי לנצל את התשתית הזו לא הצליח, ההשקעה ירדה לטמיון.

הוא לא יודע לנקוב בסכום מדויק, אבל אומר שהשקיע ב-CICS מאות אלפי דולרים. "בזמנו, כשהכנסנו את המודמים הראשונים במהירות 14,400, הם עלו לנו 1200 דולר כל-אחד" הוא משחזר. "קנינו גם דיסק קשיח של HP, מהדגמים הראשונים בנפח 1GB, שעלה למעלה מאלף דולר ושקל יותר משלושה קילוגרם". כלומר, הוצאה כבדה.

הקרב האחרון: אולטינט

במקביל לרשתות המסחריות, התאחדה בראשית שנות התשעים קבוצה גדולה של מפעילי BBS-ים ברשת וולנטרית שעיקרה היה דואר אלקטרוני. המייסדים, גדי גיא, אייל מוזס וירון רוזנבאום, העניקו לה את השם InterBLA. מאוחר יותר (1994), היא התאחדה עם NET401 (השלוחה המקומית של Fidonet העולמית), וקיבלה את השם שבו נחרתה בתודעה: אולטינט (UltiNet).

רשתות הדואר שימשו בסיס לא רק לתקשורת בינאישית, אלא גם ובעיקר להפעלת רשימות דיוור ודיונים קבוצתיים בשיטה שכונתה Echo Mail. המגבלות הטכניות שאפיינו אותן נשמעות מגוחכות במושגים של ימינו - ההודעות עודכנו פעם ביממה, כך שאם כתבת הודעה חלפו לעיתים יומיים עד שנענית. גם כך, הדיונים באולטינט הצליחו להיות סוערים ומרתקים מספיק כדי שהרשת תשרוד אחרי ששאר ה-BBS-ים שבקו חיים.

אבל באמצע 1996, כשהיה ברור שאינטרנט מכרסם גם במעמדה של אולטינט, קמה קבוצה של חברים והחליטה לעשות מעשה. "הרגיז אותנו שפוליטיקה קטנונית מעכבת את ההתפתחות של אולטינט", נזכר שמעון מורמי שעמד בראש הקבוצה. "אנחנו גייסנו כותבים בלי הפסקה, בתחרות מול האינטרנט, והחלקים האחרים לא. המיעוט עיכב אותנו, עד שנשבר לנו ופרשנו כדי להקים את c-net (אז עוד לא ידעתי שכבר יש משהו אחר בשם הזה...), ובעברית: שיאנט".

"במונחים של היום זה מצחיק, אבל אז חידשנו מבחינה טכנולוגית ועשינו רשת שהדואר בה התעדכן כמה פעמים ביום. אחר-כך גם עברנו לניתוב דרך IP והדואר התעדכן און-ליין".

ב-1998 נבלעו שרידי אולטינט בשיאנט, שבסופו של דבר נפחה גם היא את נשמתה. אחרוני המוהיקנים, ניסו לשמור על הגחלת ביוזמות אינטרנטיות כמו מיקוד (שהמשיך את שיאנט), אולטינט החדשה, ואחרות.

אולטינט - צומת חשוב

בדיעבד, אולטינט הייתה לא רק האם-הרוחנית של תרבות הפורומים בישראל, אלא צומת חשוב בו התרכז חלק גדול מדור המייסדים של אינטרנט בישראל. בין

הכותבים והמנהלים של אולטינט אפשר להזכיר אנשים כמו יריב חבוט (מייסד ישראבלוג), גדי שמשון (העורך הראשון של וואלה! ונענע), אלון מטס (חבר'ה), או מקימי האייל הקורא, טל כהן, ערן טרומר ודובי קננגיסר. שמות נוספים יהיו מוכרים לכם בעיקר אם אתם שועלי פורומים וותיקים, או אם עבדתם ב"תעשייה": עידו אופיר, ירון מינץ, רם-און אגמון, אסף עמית, מריוס קייזרמן, לירון נוימן, אלון לוי, רן לנדאו, יורם תבורי, דוד ארוון, איתי אקשטיין ז"ל, ואחרים.

סוף דבר

בשיאה, מנתה קהילת משתמשי ה-BBS-ים לא יותר מכמה אלפי אנשים (הערכות מפליגות מדברות על 8000, אולי קצת יותר). פחות או יותר כל האנשים בישראל שהיה להם מודם. אחד מכל עשרה מהם היה בעצמו מפעיל BBS, או מעורב בעשייה באופן אחר. אבל רוח ה-BBS-ים הייתה מיסיונרית הרבה יותר משהייתה אליטיסטית. כולם רצו שזה יצליח, ואת רוב האנשים הניעה אהבה לדבר.

מדוע הם לא הצליחו יותר? קודם כל, בגלל שדברים קרו אז הרבה יותר לאט. הייתה הססנות לא רק מצד המשתמשים הפוטנציאליים, אלא גם ובעיקר מצד בזק, משרד התקשורת, וכל גורם מוסדי אחר שיכול היה להועיל או להזיק. בדומה מאד למה שקרה אחר-כך עם אינטרנט ועם הפס-רחב. במידה רבה אפשר לומר שרשתות ה-BBS קיררו קצת את האמבט לאינטרנט בישראל, גם מהבחינה הזו.

סער בליץ, למשל, מספר על פגישה שקיימו בזמנו אנשי Excellnet עם בזק, בה ניסו להסביר מדוע יש להם 12 קווים ובכל זאת הם לא זקוקים למכשירי טלפון. נדרשו עוד הרבה שנים לבזק עד שהצליחה לפתור בעיות כאלו בשיחת טלפון אחת. שלא לדבר על הוזלת עלויות התקשורת הבינלאומית, או קווי הנל"ן הפנים ארציים, או האפשרות לשלם תעריף קבוע - במקום מניית פעימות - על חיבור לשירותים מקוונים.

טכנולוגיה בוסרית ולא ידידותית

וכמובן, בדומה מאד לימיו הראשונים של המיחשוב האישי, הטכנולוגיה הייתה בוסרית מאד. מתוחכמת, אבל לא מספיק ידידותית. זה היה תחום פרוץ מדי, לא מספיק מעוגן בתקנים ובפתרונות, ובעיקר טכני מדי בשביל משתמשי מחשב מהשורה. מעל לכל: היו אז הרבה פחות אנשים שראו במחשב אמצעי בידור, או שיכלו לתפוס רעיון כמו קהילה וירטואלית. ה-BBS הרי המציא את התופעה הזו.

דני רוף, מהאנשים היחידים שליוו את התקופה הזו מתחילתה ועד סופה, חושב שהקורבן הגדול של ירידת ה-BBS-ים הן הקהילות הוירטואליות. בניגוד לרבים, הוא לא רואה בפורומים בני ימינו המשך ישיר של הקהילות דאז. דווקא הבלוגים, לדעתו, מציגים משהו שמזכיר את הקהילות המגובשות של פעם.

נמרוד קדם, עוד אחד מהחלוצים ומי שהקים וניהל את ה-BBS הנהדר Rudy's Place, מסכם את התקופה ההיא בגעגוע גדול. "זה היה משהו אחר", הוא אומר, "חוויה שקשה להסביר אותה היום. אבל מה לעשות, העולם ממשיך הלאה". מה אפשר ללמוד מהתקופה ההיא? "תסתכלו על אינטרנט כפי שאתם מכירים אותו היום" הוא מציע, "ותשננו לעצמכם טוב טוב את מה שאתם רואים. בעוד 10 שנים הכל יהיה שונה לגמרי ממה שהכרתם, ותישאר רק תחושת הנוסטלגיה. ככה זה עם טכנולוגיה".

מי שמחזיק ברשותו מזכרות נוסטלגיות נדירות מהשנים הראשונות של האינטרנט הישראלי (צילומי מסך נדירים, טפטים או כל תיעוד היסטורי אחר) מוזמן לשלוח את הקבצים לערוץ המחשבים באמצעות הטופס הבא . ניתן לשלוח הערות ותגובות שאינן מיועדות לפרסום לכתובת computers@y-i.co.il .
 

Informationweek. גיליון מס'1000, עמודים 136-137

 Informationweek. גיליון מס'964+965, עמודים 28-26

כתבה במגזין טכנולוגיות

פלאפון צועדת על הצד הבטוח.

גם פלאפון תקשורת מצטרפת לחברות המוגנות בפני קריסת מערכות על ידי גיבויים אוטומאטיים עם BOS
איום קריסת המערכות נדחה על הסף מן הרגע שהותקנה בהצלחה במרכז התקשורת אשר בגבעתיים מערכת BOS לגיבויים אוטומאטיים.
על פי הגדרת האחראיים בפלאפון, מגבה BOS את כל המידע הקריטי בארגון במועדים ובתכיפות הרצויים, ללא עומס על התעבורה ברשת. בין היתר, מגובים : רישום מנויים, פניות מלקוחות,וכו'.כתוצאה מכך, בכל מקרה של קריסה –הן מסיבות לוגיות והן מסיבות פיזיות- תכנים אלו ניתנים לשחזור בין רגע וללא מאמץ.
יתרון בולט של פתרון זה הוא האפשרות לניהול קבצים שנמחקו ואינם. עד כה, לא הציעה תוכנה אחרת בעולם את היכולת הנ"ל.
בנוסף, מספקת מערכת ה- BOS דו"חות תקופתיים על מצב הקבצים והתיקיות אשר באחריותה לגבות, ובכך מזהירה את מנהלי הרשת לגבי כל פעילות חריגה במחשבי החברה.
מזל טוב לפלאפון על הצד הנבון והבטוח !
 

רוחות רפאים של קבצים וספריות - המצאה ישראלית.

 חברת צ'יף רושמת פטנט בינלאומי על שיטת גיבוי ייחודית באמצעות קבצי רפאים. קובצי הרפאים מייצגים אובייקטים, קבצים וספריות, שנמחקו ומאפשרים את שחזורם המיידי.
בשוק גיבוי הנתונים ניתן למצוא תוכנות גיבוי רבות וטובות, תוכנות אלו קוראות את המידע ממערכות המקור ומגבות אותם ליום סגריר, בו המידע המקורי, מסיבה כלשהי, אינו נגיש.
תוכנות הגיבוי מבטיחות את אמינות המידע הניתן לקריאה בעת ביצוע הגיבוי האחרון, פרוש הדבר כי כל קובץ או ספרייה שנמחקו ברצון, בשוגג, או בזדון מן מערכת המקור, לא יגובו בעת הגיבוי מבלי שהדבר יודע לאיש.
תוכנת BOS, המהווה תוכנת גיבוי וארכיבאות ומערכת עזר לגיבוי, קיים החל מחודש זה פתרון ייחודי לחסרון זה. בנוסף לדורות וגרסאות מידע שונות, שומרת מערכתBOS מידע על כל יחידת מידע שגובתה בעבר ל"אינסוף" דורות, והיא עושה זאת באמצעות מנגנון "GHOST" ייחודי לתוכנת BOS, מנגנון זה המסמן את מיקומו של האובייקט על גבי המדיה מאפשר גישה מיידית לאותו קובץ או ספרייה שנמחקו ממקור הנתונים ללא צורך בחיפוש בגרסאות הגיבוי.
BOS מאפשרת באמצעות מנגנון הרפאים את שחזורו המיידי של האובייקט המחוק, בפעולה פשוטה של "גרור והשלך" (Drag and Drop) באמצעות העכבר. כמו כן מאפשר מנגנון זה הפקת דיווח על אובייקטים חסרים בסיום כל תהליך גיבוי, ונותן בידי מנהל הרשת כלי עזר זמין ונוח לזיהוי בעיות ומחיקות מידע.
BOS מתוכננת להפעלה במערכת Windows NT, ומגבה המידע לדיסקים קשיחים, באמצעים זולים ביותר
ניתן לשחזור מידע בזמן אמת.
בנוסף, ולמי שדבק בשיטה המסורתית של גיבוי על גבי סרטי גיבוי, מומלץ להוסיף למערכת הBOS כונן קלטות. הכונן יגבה את תוכן הדיסקים באירוע תקופתי ללא כל עומס על התעבורה ברשת, בשונה מהמציאות המוכרת עד כה.
 

הפאניקה החלה ,שוכרים פתרון ל-באג 2000.

נראה שסוף סוף מתחילות החברות הישראליות הקטנות והבינוניות להתעורר מתרדמת ה- "יהיה בסדר" אשר אפיינה אותן עד כה. ככל שמתקרבים לסוף האלף הולכת וגוברת הדרישה לפתרונות בטוחים והגיוניים מבחינה כלכלית , לעבור את תקופת אי הוודאות מאיום באג ה –2000.
החל מראשית חודש אוקטובר השנה התקבלו בחברת צ'יף פניות רבות מלקוחות עסקיים המבקשים להקדים תרופה למכה, מאחר ואין הם מרוצים מרמת המוכנות של מערכותיהן הממוחשבות. בנוסף, לקוחות אלו אינם ששים להשקיע סכומים גדולים ברכישת מחשבים ושרתים חדשים המותאמים לאלף הבעל"ט.
הפתרון נמצא בהישג יד : בצ'יף החלו להשכיר מערכות גיבוי אוטומטיות לתקופה מזערית של 3 חודשים, זמן מספיק כדי לעבור את תקופת אי הודעות בה מאיימת באג ה- 2000.
מערכות אלו ידועות בשם Backup prOxy Server) BOS) ונמכרו עד כה על פי נפח המידע המגובה ברשת הלקוח. גדולתן ביכולת הייחודית לניהול ושחזור בין רגע של קבצים ותיקיות שנמחקו ממערכות המקור.
שיטת ה-BOS מבוססת על שלושה רעיונות חדשניים אשר נמצאים כרגע בהליך רישום פטנטים בארה"ב, היא מותקנת בלא להתערב במערכת קיימת ומהווה "קופסה שחורה" לכל מקרה של קריסת מחשבים.
 

יום הולדת ראשון לBOS- של מע"צ

השבוע חגגה חברת צ'יף ביחד עם מע"צ שנה להתקנתן של מערכות BOS במרכז המחשבים של מע"צ בירושלים.
במסגרת הפרוייקט, הותקנו מערכות גיבוי מרכזיות המהוות Backup prOxy Server שפותחו ע"י חברת צ'יף הישראלית, במרכז המחשבים של מע"צ, מרכז עצבים המקשר את רשתות הארגון ברחבי הארץ.
המערכות מבוססות על מחשבי PC מצוידים במערך דיסקים בתצורה RAID 5 ובכרטיסי רשת מהירים. הן מותקנות על רכזת מהירה ומאפשרות אירועי גיבוי אוטומטיים וקבלת דו"חות שוטפים לבקרה משופרת של תהליכי הגיבוי.
לפני המצאת ה- BOS היה על הארגון, הכולל תחנות הפרושות לכל רחבי הארץ, לגבות את נתוניו אחת לשבוע, מפני שתהליך הגיבוי בנפח כה גדול של מידע ערך כ – 64 שעות ברציפות.
בנוסף, ניהול הגיבויים על גבי סרטי גיבוי העסיק רבות את אנשי המחשבים בארגון. לעיתים, איכות סרטים אלו לא עמדה בציפיות , דבר שבא לידי ביטוי בקשיים לשחזור מידע שנשמר על גביהם.
בצעד חלוצי של התייעלות, התקבלה בהנהלת המחלקה לעבודות ציבוריות ההחלטה לשנות את השיטה בשימוש, לטובת פתרון ה-BOS.
היום, שנה אחרי ההתקנה, אומר מר דוד שגיב, מנהל המערכות המידע במע"צ :"עד שלא ניסינו , היה קשה לתאר עד כמה המערכת שלנו זקוקה ל- BOS. כלי עבודה זה החזיר את ההשקעה כבר בחודשיים הראשונים של שימוש.”
במשך שנה זו הצטרפו רבים וטובים נוספים לחסידי שיטת BOS לגיבוי בטוח, פשוט, וכדאי ביותר מבחינה כלכלית לרשתות.
 

הגוף של Acer, המוח של Chief

חברת צ'יף, מפתחת תוכנת ה -,BOS- Backup prOxy Server בחרה בחברת קומפיוטרסטור, נציגת מחשבי Acer בישראל, כשותפה להקמת פיתרונות גיבוי בסגנון "Plug & Play ".
BOS הנה מערכת גיבוי ועזר לגיבוי המאפשרת למקד גיבויים מכל אובייקט ברשת למקום מרכזי מוגן אחד, בתדירות הרצויה ובמהירות רבה, ללא עומס על הרשת.
הפתרון המוצע כתוצאה מהקשר בין החברות, כולל מחשב AcerPower 6000, מערכת הפעלה NT W/S ומערכת BOS ,ומאפשר לגבות נתונים מכל יישום ברשת (שרתים ותחנות), בטווח נפחים של 6 עד 20GB  .
מנכ"ל צ'יף, מר. אלדד גלקר, מסר כי שיתוף הפעולה מציג ללקוח פתרון זמין ויעיל, חסר תקדים מבחינת ניהול הגיבוי בארגון. "ללקוח חשובה קלות ההפעלה והשקט הנפשי שבצידה. אנו מתקינים מכונה נפרדת בלא להתערב במערכות קיימות בארגון , ומאפשרים את הגיבוי של כל אובייקט נדרש ללא התקנת סוכן מיוחד בשרת".
מנהל המכירות בקומפיוטרסטור, מר. שלום בבני, הביע את אמונתו כי הפתרון המשולב (חומרה, מערכת הפעלה, ומערכת גיבוי ארגונית) מציג סטנדרט חדש מבחינת היחס בין עלות לתועלת ללקוח.
המערכות נמכרות במבצע, נושאות שנת אחריות לחומרה באתר הלקוח, וכן תמיכה טלפונית ללא תשלום נוסף ע"י מרכז התמיכה של חברת צ'יף
 

Month day

הודעות ישנות

Month day

הודעות ישנות

Month day

הודעות ישנות

 People & Computers Newsweekly - גיליון 665, כרך 15, עמודים 36-37
"במקרה של רעידת אמת"
מאת אלדד גלקר

"רעידות האדמה בתקופה האחרונה גרמו לנו לשוב ולחשוב על שיטות להגנת המחשבים מפני פגעי הטבע. מאז החלה סדרת רעידות האדמה הגיעו אלינו עשרות פניות ממגזרים שונים, בנוגע לתפעול מערכות המחשב בזמן רעש האדמה. במאמר זה ננסה לעזור ולהמליץ על נוהלי עבודה נכונים להגנת מפני נזקי טבע אלה.
נזקים חמורים למחשבים
מחשבים רבים נפגעו עקב רעש האדמה והזעזועים גרמו נזק של ממש למשטחי הדיסקים הקשיחים במערכות המחשב.
בגלל נזקים אלה נפגע מידע חשוב הנמצא בדיסק הקשיח וגרם לנפילת מערכות מחשב רבות. למערכות אחרות נגרם נזק  מצטבר, שיבוא לידי ביטוי רק בשבועות ובחודשים הבאים.
במקרה הקודם של נזק, שאירע לפני חודשים מספר, הפסקת החשמל הגדולה, נגרם נזק מיידי למחשבים עקב הפסקת החשמל, אבל מחשבים המשיכו "ליפול" גם במשך החודשים שלאחריה, בעקבות נזקים מצטברים שאירעו תוך כדי הפסקת החשמל, ובעיקר בשל אי יציבות מערכת החשמל בדקות שלפני הפסקת החשמל עצמה.
חשוב להבין שרעידת האדמה עצמה או הפסקת החשמל או עליית הירקון על גדותיו, הם גורמי הנזק. מידת הנזק מותנית בתחזוקת המחשב באופן שוטף ואיכות הגיבויים  המבוצעים בו.
כדי להמחיש את התפלגות גומי הנזק בעולם לחומרה ולתוכנת מחשבים, ניעזר בנתוני חברה הגרמנית TELA (הגדולה בעולם בביטוח משנה לציוד אלקטרוני).

כפי שנתן להתרשם מהתפלגות גורמי הנזק בעולם, גומי הנזק העיקריים הם רשלנות וטיפול לא מקצועי. גם במקרה של רעידת אדמה , או אסון מערכתי אחר, מערכות המתוחזקות נכון יתאוששו מהר יותר ובנזק כלכלי קטן יותר.
כדי להבין את מהות הנזק הכלכלי הנגרם למערכות מחשב, מובא כאן חישוב שנעשה על ידי TELA, המראה את רמת הנזק הממוצע לחברה כשנגרם נזק לבסיס הנתונים ויש להקליד את החומר מחדש באמצעות קלדניות. יש לשים לב כי מחיר השחזור בארץ נמוך בכ-70% מאשר בגרמניה. בכל מקרה ברור, כי שחזור מסמכים למחשב משרדי קטן המכיל בין 60MB ל-100MB נתונים עלול לעלות הרבה יותר מ-100 אלף דולר, סכום היכול אף לגרום לסגירת חברה קטנה.

בנוהלי הגיבוי השוטפים יש להקפיד על בדיקת תקינות הגיבויים אחת לתקופה
מכיוון שייתכנו רעשים נוספים בתקופה הקרובה, אנו ממליצים בכל מקרה שידוע על רעידת אדמה קרבה לעשות גיבוי לנתונם האגורים במחשב ולבדוק את תקינותם לאחר הגיבוי.  במקרים רבים מסתבר לנו מאוחר מדי שהגיבוי אינו תקין או שהחומר החשוב לנו ביותר לא גובה בשלמותו.
כמו כן כדאי לכבות מחשבים למשך הלילה או למשך השבת, כל זמן שיש חשש לרעידות וסופות.
בכל מקרה לאחר הדלקת המחשב מחדש אחרי הרעש, כדאי לבדוק את תקינות הנתונים ולוודא שלא נגרמו נזקים ברעשים שכבר היו.
בנוהלי הגיבוי השוטפים יש להקפיד על בדיקת תקינות הגיבויים אחת לתקופה.

כמו כן מומלץ ביותר שלא להשתמש באותה מדיית גיבוי מעבר ל-20 גיבויים או שישה חודשים לכל היותר.

חשוב ביותר להוסיף לנוהלי הגיבוי הרגילים את נוהלי התחזוקה המונעת הבסיסיים ביותר, כמו יצירת תקליטון הצלה טוב ומעודכן, גיבוי אזורי המערכת באמצעות תוכנות כ-MIRROR או IMAGE, וסידור הקבצים בדיסק באמצעות תוכנות כ-DEFRAG או OPTIMIZE.

אם המערכת מתחילה "להתנהג מוזר": תהליכים רגילים אורכים יותר זמן, יש יותר ויותר תקלות בקריאה מהדיסק, מספר האזורים הפגועים בדיסק גדל יותר מתמיד וכו', יש לבצע גיבוי מיידי לכל מרכיבי המערכת.

צריך שיהיה ברור לכל אחד מאיתנו, המשתמש במערכת מחשב ובדיסק קשיח לשמירת נתונים, כי ביום מן הימים הנתונים האלה ייעלמו או יינזקו.

רמת הנזק ביום זה ואיכות ההתאוששות ממנו תלויה רק בכם - המשתמשים במחשב."