גיליון מספר 35 שנה VII - יום חמישי, 30 באוגוסט 2007

 

«-לגיליון קודם 2007 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם מאז 1986

    
 

"אבנים מתגלגלות אינן מעלות טחב"
 

Saxum volutum non obducitur musco

 

משרדי צ'יף יהיו סגורים עד יום א' ה-2 בספטמבר.
בבקשה השאירו לנו את הודעותיכם בדואל.
למקרים דחופים ניתן לפנות לטלפון הנייד של טכנאי השירות המטפל בכם במסגרת הסכם השירות השנתי. יצאנו לנפוש, אתכם הסליחה.

 

 

 
  

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.3

▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS

   
 

הקלות הבלתי נסבלת

של אובדן המידע


המחשבים משפיעים על הדרך בה אנו חיים, מתקשרים, עובדים ונהנים היום יותר מאי פעם. בשל כך, המידע האגור בהם הופך למשמעותי מאוד. אובדן מידע מן הדיסק הקשיח הוא דבר לא נעים, ובמקרים מסוימים גם מאוד יקר. יחד עם זאת, אנו עוסקים באמצעי מניעת אובדן מידע הרבה פחות ממה שאנו משקיעים -במחשבה, בזמן ובכסף-  ברכישת ובביטוח רכוש מסוג אחר, וללא פרופורציה למשאבים המושקעים בציוד מחשוב וביצירת המידע.
מדי יום שומעים וקוראים על תאונות מדאיגות של אובדן מידע. למרות זאת, אסטרטגיות אמינות של גיבוי ושחזור אינן נפוצות באותה מידה כמו תאונות של אובן מידע! ולמה? יתכן שמפני שלרוב האנשים יש כמה מושגים מוטעים לגבי מוצרי גיבוי ובעיית אובדן המידע באופן כללי.
מידע אישי ועסקי חשוב שמור בדיסק הקשיח של המחשב, אך אין דיסק קשיח מושלם או כזה אשר יחיה לנצח. לעיתים (ובסופו של דבר: תמיד!) הדיסק הקשיח ימות, יחד עם המידע המאוחסן בו. מעבר לכך, טעויות אנוש, וירוסים, מכות חשמל, תופעות טבע וגניבה יכולים להעלים פתאום את המידע לעד.

תוכנות גיבוי וקשייהן

פתרון אפשרי לבעיית אובדן המידע היא התקנה מונעת של תוכנת גיבוי המבצעת עותקים של המידע החשוב באופן אוטומטי. קיים מגוון רחב של תוכנות אלו, וכמעט כל יום נולדת תוכנה חדשה.
רבים מאמינים כי בעיית אובדן המידע זו לא הבעיה שלהם. זאת, מפני שעדיין אין להם כל ידע על תקלות חומרה מכריעות וההשפעה ההרסנית של תקלות אלו על המידע האגור.
חברת Verio, למשל, ערכה סקר שמצא כי 53% מכלל המשיבים חוו בעבר מקרים של אובדן מידע ממחשבים אישיים. 6% מכל המחשבים האישיים בעולם יעברו אירוע של אובדן מידע בכל שנה נתונה. 31% מכל משתמשי המחשבים האישיים איבדו את כל הקבצים שלהם בעקבות אירועים שמעבר לשליטתם.
הסיבות לאובדן מידע מגוונות, כאמור, ונעות בין תקלות חשמליות, אורך חיים צפוי של החומרה, התקפות של וירוסים או פורצים וכו'. המסקנה היא שאם וכאשר הדיסק הקשיחיקרוס, נאבד את המידע האישי ו/או העסקי (תכתובות דואל, תמונות, מסמכים ופרויקטים). רוב האנשים והארגונים מגיעים לתובנה זו רק לאחר תאונה עם אובדן מידע. משתמשים אחרים סבורים כי העתקת המידע שלהם באופן ידני ומעת לעת למצעים אופטיים או דיגיטאליים מהווה עבורם הגנה מספקת. כלומר, הם מגבים את המידע שלהם ללא תוכנת גיבוי. כמובן שזה טוב יותר משום דבר. רבים המשתמשים המגלים כי נוהל זה אינו טוב מספיק. מטבע היות האדם אדם, כל פעולה המסתמכת עליו נועדה לסבול מהשפעת אותם הגורמים המשפיעים עלינו. שכחה, סדר עדיפויות, אירועים בלתי מתוכננים...
ככל שאנו משחררים את האדם מן החובה לבצע את הגיבוי במו ידיו, הרי שמוסיפים אמינות ועמידות לתהליך. עם זאת, תוכנות גיבוי אוטומטיות לא תמיד מאפשרות גיבוי מיוחד, זריז או אינטואיטיבי. למשל, אם יצרתם קובץ חשוב במיוחד ותוכנת הגיבוי אמורה לגבות את כל תוכן המחשב בעוד מספר שעות, יש עד אז מספיק זמן והזדמנות לדרוס, לאבד או לשבש את הקובץ עד ללא הכר! לעיתים, עדכניות הקובץ חשובה לא פחות מעצם קיומו וזמינותו!
רבים שהתנסו בתוכנות גיבוי פרימיטיביות נוכחו כי הפעלת התוכנה מאטה את עבודת המחשב. עובדה זו הפכה לדעה קדומה שנפוצה בכלל. תוכנות גיבוי הצורכות משאבי מערכת יתר על המידה בד"כ עמוסות, כלומר נדרשות להעתיק כמויות מידע גדולות ולשם כך חוטפות לצרכיהם משאבי מחשב ורשת גדולים. למי שמתעקש לעבוד עם סוג זה של תוכנות ניתנת הבחירה לתזמן את הגיבויים לזמנים "מתים" כמו הפסקות צהריים, זמן שינה של המפעיל, וכו'. בכל מקרה, המערכת חייבת להמשיך ולהיות פעילה (דולקת) על מנת לאפשר את ביצוע הגיבוי האוטומטי. בארגונים, כמות המידע הנוצר הינו כה גדול עד שזמן המנוחה אינו מספיק להשלמת מטלות הגיבוי (כבר פגשנו לקוח שגם סוף שבוע שלם לא הספיק לגיבוי מלא!). לשם כך, משתמשים היום בפתרונות המבצעים גיבוי תדיר של השינויים שחלו במידע המקור. ככל שהתדירות גדולה יותר, יכול הגיבוי להתייחס לכמויות הולכות וקטנות של מידע תוך כדי שימוש צנוע במשאבי המחשוב והרשת. ככל שאנשים מכירים יותר את פתרונות הגיבוי האוטומטי, הם מבינים כי פתרון גיבוי לא רק הכרחי לעת צרה, אלא גם מסייע לנו בעשרות פעולות יום יומיות.
 

חבלי השחזור

אמרנו כי תוכנת גיבוי המבצעת עותקים של המידע החשוב באופן אוטומטי. קיים מגוון רחב של תוכנות אלו, אך בכולן ללא יוצא מן הכלל, חייב המידע לעבור תהליך הפוך לזה של הגיבוי -תהליך השחזור- על מנת להפוך את העותקים הללו לנגישים ושמישים למשתמש. תקלות חומרה ושאר הגורמים לאובדן מידע משאירים אותנו לעיתים גם ללא אפשרות להשתמש בתוכנת הגיבוי או מרכיבים אחרים של שרשרת ההתאוששות. כך שגם אם קיימים, עותקי הגיבוי עדיין לא מספיקים כדי להחזיר את המידע היקר  לנו. למשל, כאשר, לא ניתן לאתר טייפ גיבוי זהה, או תוכנת גיבוי זהה מאותה גרסה או לא ניתן לאתר את גרסת הדרייבר המדויקת הנדרשת להפעלת הטייפ, או כאשר המידע נאטם בסיסמה שאינה ידועה וכדומה. הסיבות לאי שמישות הגיבויים מגוונות בדיוק כמו הסיבות לאובדן מידע. המסקנה היא שמטרת המאמצים וההוצאות לשם מניעת אובדן מידע אינו הגיבוי, אלא השחזור.
תוכנות גיבוי נפוצות לא תמיד מסוגלות לשמור על עדכניות טובה של המידע. במקרים רבים, קבצים משתנים בצורה משמעותית מדי מספר דקות. תוכנת גיבוי המופעלת אחת ליום או אחת למספר שעות (תזמון הגיבויים לזמנים "מתים" הנקראים "חלונות גיבוי") עדיין לא מהווה מציאה גדולה למי שעובד באופן רצוף (כדוגמת משתמש בודד העושה עבודה יצירתית או רשת מחשבים רבת משתמשים).
 

המטרה: להמשיך לעבוד

עקב חסרונות תוכנות הגיבוי שנמנו כאן, בצ'יף החליטו כבר לפני 11 שנים לעקוף את תהליך השחזור. כך נולד פתרון ההמשכיות העסקית הראשון, כאשר התוצר הסופי בתהליך הגיבוי הינו מידע משוחזר וזמין לשימוש, ללא צורך בתהליך שחזור נוסף. ובשפת היום-יום, תוכנה המבצעת באופן אוטומטי (ללא התערבות אדם) העתקים של המידע על פי תזמון תדיר (לבחירת המשתמש) במועדים שנקבעים מראש (כנ"ל), ושומרת את העותקים העדכניים והן גרסאותיהם ההיסטוריות בצורה כזו שניתן להשתמש בהם גם אם תוכנת הגיבוי עצמה מנותקת או איננה.
הקוראים הותיקים נחשפו פעמים רבות למידע על פתרון זה שפרסמנו בעבר. ככל שהשנים עוברות, משתפרת התוכנה ומותאמת למערכות חדשות היוצאות לשוק ולצרכים ייחודיים של לקוחות חדשים וקיימים. למרות שהמוצר מאפשר גמישות מרבית בהתקנה ובשימוש (ממשתמש בעל מחשב בודד ועד לרשת מסועפת), אין עסק או ארגון זהה לרעהו
ותמיד כדאי להתייעץ ולתכנן את הדרך העדיפה להשיג המשכיות עסקית, המשכיות השירות, או בקיצור, להמשיך לעבוד ללא כאבים מיותרים.

התייעצו עמנו!

   
 

 

תודה ליריב מחברת פלונטר (אתר www.plonter.co.il )
על העזרה הנדיבה בקידום אתר המגזין

   
 


דברים טובים, תוכנה בחינם

מי מילא את הדיסק שלי?


קרה לכם שסיימתם לייצר את הקובץ המושלם, את היצירה הדיגיטאלית העילאית של חייכם... אם קרה לכם שלקח לכם זמן רב להגיע לתוצאות הדרושות, וכאשר באתם לשמור את כל היופי הזה, קיבלתם הודעה יבשה שאין לכם מספיק מקום בדיסק בשבילו?.
ובכן, באופן מסורתי, כדי לברר לאן הלך נפח הדיסק הפנוי היינו מסדרים את הקבצים על פי סדר יורד, או משתמשים באפליקציה שמראה לנו את כל הקבצים גדולים מנפח מסוים, או לחלופין, ביישום המציג כל פעם רמה אחרת של ספריות. בכל המקרים הללו, פרוש הדבר לחפור כדי להבין כיצד הדיסק מחולק.
למקרים אלו נוצר יישום מבוסס קוד פתוח בשם Filelight, היוצר מפה אינטראקטיבית של טבעות קונצנטריות מחולקות, המסייעות בהדמיית השימוש בשטח האחסון של המחשב.
או בקיצור, גרף של עוגת קומות המציג במבט אחד היכן יש למצוא את התיקיות הגדולות ביותר, התת-ספריות, התת-תת-ספריות וכן הלאה. גרף זה הינו כאמור אינטראקטיבי, כלומר פותח את הקבצים והספריות לבחינה עקב הקלקת עכבר על גבם.
היישום המקביל ל-Filelight נקרא Philesight, אינו אינטרקטיבי והוא מיועד לשרתים. הוא סורק את הדיסק על פי תזמון ושומר לבסיס נתונים את המידע על השימוש במידע המאוחסן. מידע זה מתורגם לסדרת תמונות PNG שניתן לראות ברשת.

להורדה

   
 

במה לבחור?


בשבוע שעבר עסקנו בטכניקות השונות לאחסון מידע ארגוני תוך כדי הגנתו מפני אובדן. נשאלת השאלה, כיצד לבחור טכנולוגיה מתאימה. לשם מציאת תשובה משכילה עלינו להתייחס לאילוצים עסקיים וטכניים כאחד. אילוצים אלו רבים ומגוונים ובדרך כלל דורשים ניתוח מעמיק - אותו מבצעים בצ'יף במהלך פרויקטים ייעודיים. בין אילוצים אלו ניתן לציין את הצרכים, העלויות, התמיכה, התאימות הטכנולוגית, ובעיקר - הצפי לאורך חיים טכנולוגיים.

הצעד הראשון בדרך לבחירה הנכונה הינו הקבלה בין המטרות העסקיות שלנו לשירות והיתרונות של טכנולוגיה זו או אחרת. כלומר, אנו שואלים "מה עלינו להשיג?".
כל מערך גיבוי באחסון מקומי יגן במידת מה על המידע המאוחסן, אך במקרים של שריפה, הצפה או גניבה עדיף שיהיה לנו מידע עדכני באתר מרוחק. רבים משיגים זאת באמצעות רפליקציה.
כאשר קיים צורך לקרב את נקודת השחזור (הנמדדת על פי הזמן שעבר מן המועד האחרון שהמידע גובה עד למועד האובדן), רבים בוחרים בטכנולוגיית ה-snapshot. הנקודה החשובה היא להחליט אילו מטרות גיבוי-שחזור חשובות לאותו ארגון במיוחד ולבחון את הטכנולוגיה שתשיג את אותן המטרות בדרך הטובה והפשוטה ביותר. לאחר שבחרנו בטכנולוגיה מתאימה מתחיל התחשיב הכלכלי, עלות הבעלות (TCO ) והחזר ההשקעה חייבים להיות הגיוניים. גם טכנולוגיה אידיאלית לא תתאים במידה ומחיר הרכישה, ההטמעה או התחזוקה יקר מדי.
במקרה של הטכנולוגיות הרגילות יצרנים רבים יכולים לספק מוצרים מבוססים אותו סוג של פתרון. במקרים אלו, בחירת היצרן לא קלה. לעיתים הבחירה נופלת על חברות גדולות וותיקות בעקבות תדמיתן הרצינית, ובמהלך השימוש מסתבר כי אותם מאפיינים (גודל הארגון והעדר צורך בהוכחה עצמית) פועלים לרעת הלקוח.
חשוב שלפני כל רכישת מוצר אחסון, גיבוי או המשכיות עסקית נוודא כי המוצר החדש ייבדק בסביבה בה ניתן יהיה להעריך בקפידה את ביצועיו, התאמתו וצרכי תחזוקתו.
התאימות לתשתיות האחסון הקיימות במקום חשובות ביותר, ואין מנהל מערכות אחסון השש להפוך על פיהן את התשתיות הקיימות כדי להכניס מערכת חדשה.
תקופת הבדיקה הינה גם הזמן המיטבי להערכת כוח האדם הדרוש לתמיכה במוצר. זאת, מפני שפתרון חדש יכול להיות יעיל מאוד אך לדרוש יותר מדי התעסקות ומשאבים בכדי להפוך לרכישה כדאית.

בצ'יף אנו ממליצים על תקופת בדיקה (Pilot) של תוצרי הפיתוח שלנו בטרם מחליט הלקוח על רכישתם. לשמחתנו, רשמנו עד כה אחוזים גבוהים ביותר של רכישות מתוך לקוחות שניסו את הפתרונות. למידע נוסף צרו עמנו קשר.

 

   
 

דיסקים קשיחים ואומנות בניית האופנוע








דיסקים חדשים


עד כה, ככל שעלתה הצפיפות בדיסקים מעבר לנקודה מסוימת, גם החריפה רגישותם לתקלות. בתחום הדיסקים הגדולים של 3.5 אינץ', ידוע שכאשר הם עברו את נפח ה-500GB החלו יותר ויותר דיווחים על תקלות. לדיסקים המיועדים למחשבים נישאים, מטבע הדברים, יש גם צפי של טלטולים רבים יותר במהלך תקופת השימוש ומגבלת אוורור קשה יותר מאשר במחשבים השולחניים.
טושיבה השיקה שלוש סדרות חדשות של דיסקים 2.5 אינץ'. שמות הסדרות הם:
 MK-46GSX, MK-52GSX ו- MK-GSY. בסדרות  נמנים דגמים SATA עם ממשק העברה 3Gb לשנייה, בנפח שבין 80 ל-250 GB, במהירות 5400 סיבובים לדקה וצפיפות אחסון של 200 עד 254Gbits לאינץ' מרובע. שיעור העברת המידע המוצהרת על ידי היצרן היא של 759 עד 801Mb לשנייה, וזמן החיפוש הממוצע (seek time) הוא של 12 אלפיות השנייה.
הדיסקים מסדרת ה-MK-52GSX עולים על ה-46GSX בנפחים, היות והם כוללים דיסק 320GB המורכב משתי פלטות של 160GB, עם צפיפות של 254Gb לאינץ' מרובע.
סדרת ה-MK-GSY נועדה במיוחד למחשבים נישאים מהם נתבעים ביצועים ניכרים. דיסקים אלו מסתובבים במהירות 7200rpm ומגיעים בנפחים של 80, 120, 160 ו-200GB. למרות שזמן החיפוש נותר 12 אלפיות השנייה, שיעור העברת המדיד עולה כאן עד 895.5Mb/s.
בתוספת מחיר, ניתן לרכוש את אותם הדגמים בתוספת גלאי נפילה חופשית.
 

   
 

"נמלים אדומות" מאת אשר








 

S.O.S.

הקובץ נעלם ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !








נמל נס ציונה

אוגוסט עבר לאט, אך לא בעצלתיים. השבוע צלצל אלינו גבי, לקוח מכרמיאל שהחיים דרדרו אותו לתל אביב. אף שתיאר את עצמו (גבוה, בלונדיני ושרירי - ניסיון יפה, גבי!) לא הצלחנו לזהות אותו עד שסיפר על חווייתו המשותפת והבלתי נשכחת עמנו. היה זה הוא שנכח במעבדה ביום שהתגלו נמלים בדיסק. אכן, יום היסטורי שנרשם בסימן קריאה במורשת הקרב של צ'יף.
איך הגיעו הנמלים לדיסק? מה הן חיפשו שם ומה מצאו?
נראה שהטכנולוגיות המודרניות המסוגלות לשמור על אוויר נקי (עם פחות מ- 10 גרגרי אבק בגודל חצי מיקרון בכל רגל מעוקב נפח אוויר) עדיין לא מסוגלות למנוע מחרקים קטנים ועקשניים (בעלי כוח פיזי רב יחסית למשקלם) מלחדור דרך כל מערכי הגנה אלו ולהגיע ללב החדר הנקי. בדיסק הקשיח שהגיע אלינו לשחזור נתונים, נמצאו מספר נמלים שנכלאו בתוכו בתהליך הייצור, כמובן שבמהלך החודשים שעברו בין ייצור הדיסק לבין הגיעו למעבדה הם כבר מתו והתייבשו וחלקי גופותיהם הקשים גרמו לנזקים פיזיים לחלקי הדיסק העדינים.
 

משפט השבוע

William Burroughs (המוכר בשמו האומנותי William Lee) היה צייר, מכור לאופיום, מבקר וסופר פוסט מודרניסטי של מדע בדיוני וסטירה שהשתייך לתנועה הספרותית של הביטלס ואף כתב מילים לשיריהם. זה הוא שאמר: "פרנואיד הוא אחד שקצת יודע מה קורה". ואם בפרנויה עסקינן, הרי שזו המחלה הנפוצה ביותר בין לקוחות שכבר פעם אבדו את הכול, נשארו בלי מחשב כי נגנב, בלי גיבויים כי הם היו על המחשב שנגנב, בלי מידע כי המחשב לא נגנב אך הדיסק קרס בדרמטיות ולקח עמו את עבודתם של שנים.
המשפט הזה משקף את המצב הנפשי של מנהל מערכות מידע מסוים במכללה ישראלית מסוימת, שנאבק על תקציב להתקנת BOS למיטוב שרידות המידע בארגון. חשבנו שאם נכתוב על זה כאן, נצליח להעלות את הנושא ברמת העדיפויות, לעקוף את האדניות החדשות בכניסה ואת הוילונות החדשים בקפיטריה. מאחלים לו שישיג את התקציב הצנוע עוד לפני עונת החגים. כן יהי רצון!
 

בית הספרים

זהו, עכשיו זה סופי. השבוע קיבלנו את האסמכתה האולטימטיבית להיותנו נכס של עם ישראל לדורותיו, בצורת מסר מאת מחלקת העיתונות של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי  אשר בירושלים. (אגב, ביקור באתר שלהם מומלץ!)
בית הספרים הוא ספריה לאומית וגם אוניברסיטאית ומתוקף תפקידה שוקדת לאסוף ולשמור את כל הספרים, העיתונים, התקליטורים ובכלל החומר התרבותי היוצא בארץ ובעולם היהודי. נציגת הספרייה ביקשה להעביר אליהם באופן קבוע את מגזין צ'יף  - מהגיליון הראשון ואילך. כבוד רם לפשקוויל האלקטרוני שלנו, נצטרך לנסות ולעמוד בכבוד הראוי במעמד החדש.
נשאר רק לדמיין את ההבעות המופתעות של חוקרי טקסטים עתיקים בעתיד, כאשר יעברו על שורות אלה, ינסו לאחות broken links ויתהו לשם מה, לכל הרוחות, היינו זקוקים ל...
 

   
 

Jerusalem ROCKS!


האירוע המוזיקאלי !Jerusalem ROCKS יתקיים ביום א' ה-9 בספטמבר באצטדיון טדי בירושלים. ניתן לעיין בפרטים עדכניים על המופע באתר www.jerusalemrocks.co.il
ההכנסות מן המופע יהיו לטובת קרן ירושלים ו-ירושלים דיגיטאלית, וחלקן ישמשו כבסיס כלכלי לקיום אירוע דומה גם בשנים הבאות.
השנה, משך האירוע מתוכנן לכ-7 שעות. יופיעו להקות T"The Black Eyed Peas" "Arrested Development", הדג נחש, עם אורחים כגון מוקי ו-D.A.M, "רבע לשבע" עם שי גבסו וגבע אלון.
ניתן לרכוש כרטיסים לאירוע באתר http://hadran.co.il  ( חיילים 199 ש"ח, כרטיסים רגילים ב-229 עד 249 ש"ח וגם חבילות מיוחדות לאח"מים הכוללות גישה לאחורי הקלעים והמסיבה שלאחר המופע.
גופים עסקיים המעוניינים לתת חסות לאירוע מוזמנים לצור עמנו קשר.]


("Most Rock Journalism is people who can't write, interviewing people who can't talk, for people who can't read" - Frank Zappa.")

   
 

SSD


שמועות מאחורי הכותרות של ה-וול סטריט ג'ורנאל רמזו השבוע כי חברת סיגייט עומדת להחליף סוסים ולעבור לייצור יחידות אחסון עשויות זיכרון במצב מוצק. גורמים אמינים בחברה מיהרו לתקן את הרושם שקיבלו העיתונאים.
לסיגייט טוב מדי בשוק הדיסקים בכדי לשנות את ההעדפה בייצור. ככל הנראה, זה נכון שהיצרן מתכנן לפלוש לשוק של ה-SSD, ואפילו לצאת לשוק עם מוצרים מסוג זה כבר ב-2008, אך בעיקר במטרה להרחיב את סל ההיצע שלו. ובנוסף, על מנת לקבל דריסת רגל בשוק של הדיסקים ההיברידים בהם הזיכרון במצב מוצק משמש תוספת ל-cache של דיסק מסתובב. סיגייט כבר משווקת דיסקים בני כלאיים מאז מרץ השנה.
עם זאת, אנליסטים רבים משערים כי החברה תשקיע ביצרן זיכרון במצב מוצק. יתכן ובסיגייט מתחרטים על מכירת מניות Sandisk, (שבעבר החזיקה עד 40% מהן) במהלך מלחמת מחירי הפלאש.
למעשה, למרות שסיגייט מבינים כי לזיכרון פלאש יש מקום מכובד בתחום טכנולוגיות האחסון, עד כה לא היה להם לגמרי ברור מהו מקומו בתחום האמינות בהשוואה לדיסקים. אין להם אפילו נתונים סופיים של השוואה ב-MTBF (זמן ממוצע בין תקלות) בין הדיסקים המסתובבים לפלאש. יתכן ונעשו בדיקות נוספות. אם כן, תוצאותיהן עדיין נשמרות  בסוד.
ביל ווטקינס, המנכ"ל  האגדי של סיגייט (תאגיד ששוויו נערך ב-15 מיליארד דולר), מספר שהוא פעם שאל את המנהיגים של שלושת יצרני הדיסקים המובילים האחרים -Toshiba, SanDisk, ו- Hitachi  - האם הם מאמינים מספיק בזיכרון פלאש כדי למכור לו את עסקי הדיסקים הקשיחים שלהם. אף אחד מהם לא היה מוכן...
 

   
  
   
 

פרויקט מוצלח !































פאראדוקס!

(דבר אתי בסינית)


פינה ירוקה

בטרייה טובה לסביבה - 1

לאחרונה הרעישה תגלית חדשה מבית סוני – בטרייה ידידותית לסביבה אשר מייצרת אנרגיה מסוכר בדומה לדרך יצירת האנרגיה ביצורים חיים. הסוללה משתמשת באנזימים המפרקים פחמימות (סוכרים). סוני הגבירה את תוצרת הבטרייה ע"י הגבלת פעילות האנזימים, כך ניתן להחזיק אותם באנודה (הקוטב החיובי). כמו כן, פיתחה סוני מבנה חדש לקתודה (האלקטרודה השלילית) אשר מספק חמצן ושומר שתוכן המים נשמר אופטימאלי לפעילות האנזימים ולזרימת החשמל.
הבטרייה הביולוגית הנה ידידותית לסביבה כיוון שסוכר הינו מקור אנרגיה טבעי אשר נוצר על ידי צמחים דרך פוטוסינתזה ונפוץ בעולם. בנוסף, הגדילה סוני וייצרה את גוף הסוללה מפלסטיק שמקורו בירקות. המצאה זו יכולה לסייע בפתרון בעיית סילוק הבטריות בהן משתמשים היום. כידוע, הסוללות הרגילות מכילות כימיקאלים רעילים והרסניים לסביבה.
עד כה הצליחו סוללות ניסיוניות לספק עד 50 מילי-וואט, מספיק כדי להפעיל ווקמן.
 

בטרייה טובה לסביבה - 2

חוקרים במכון הפוליטכני על שם רנסליר (RPI) ייצרו מכשיר הדומה לפיסה קטנה של נייר שחור, אשר משמש כסוללה חזקה במיוחד וכקַבָּל (capacitor). המיוחד בפיתוח זה הוא שהמוצר משתמש בדם ובזיעה אנושיים בכדי להטען מחדש/
תוצר נאנו-הנדסי זה הינו קל, גמיש ומיועד לקחת חלק בהשתלות, תחבורה וגאדג'טים למיניהם. הוא מתפקד בטמפרטורות של בין 73 מעלות צלזיוס מתחת לאפס לבין 150 מעלות צלזיוס. הסוללה מורכבת ביותר מ-% 90 תאית (צלולוזה), המשמשת לייצור נייר. לצלולוזה מוחדרים ננו-צינורות פחמן - מבנה זה מאפשר לנייר להוליך חשמל.
נוזל יוני (מלח נוזלי אשר לא מכיל מים) משמש כאלקטרוליט לבטרייה ומאפשר לה לעמוד בטמפרטורות קיצוניות. חוקרים מציינים כי העדר כימיקלים רעילים הופכים אותה בטוחה לסביבה. את בטריות "הנייר" ניתן להדפיס ללא אלקטרוליטיים, כך שהאלקטרוליטיים הקיימים בצורה טבעית בנוזלי גוף האדם הם המפעילים אותן.
החומרים המשמשים לייצור הבטרייה הירוקה הזו מאוד יקרים. לכן, שוקדים החוקרים על חיפוש דרך לייצרם בצורה כמותית אך בזול. בטריית הנייר יכולה לספק כמות אנרגיה כמו כל בטרייה אחרת וגם ניתן לעצב אותה בכל גודל וצורה, להיחתך, להתקפל וכו' ללא כל אובדן ביכולותיה.
 

גנום העינב    

חוקרים איטלקיים וצרפתיים (איך לא!) פיצחו את גנום זן הענבים – הפינו נואר. הפעלה או הפסקה של פעולת 13 הגנים שנמצאו, האחראיים על טעמו הייחודי של הזן, מאפשרות לייננים להוסיף או להחסיר מאפיינים שונים למוצריהם.
הגנים האחראיים על ייצור מולקולות הנקראות טאנינים וטרפנים (tannins & terpenes), המוסיפות טעם וניחוח ליין, נמצאו מוגברים בגנום העינב. חוקרים מחפשים כעת את הדרך לקשר בין גנים לטעמים ספציפיים. כמו כן, המשך המחקר יביא לפיתוח זני ענבים שילחמו בטחב, בפטריות ובמזיקים.
העינב הוא הפרי הראשון אשר מבנה הגנום שלו מפוצח במלואו וזאת עקב תפקידו החשוב בתרבות ובכלכלה, במיוחד בארצות מוצא החוקרים.


ציון לשבח

רציתי לשבח, ללא כוונות רווח או פרסום, סניף ברשת סופרמרקטים גדולה הממוקם בעיר קטנה. איננו יודעים מה קורה ביתר הסניפים, מה טיב השירות או המזון. אנו רק יודעים שב"מגה בעיר" הנס ציוני מוכרים בקופות שקיות מנייר ממוחזר (מנייר שאתם כבר זרקתם) בעלות של שקל אחד. כן, אולי היה עדיף להנחיל לציבור את תרבות השימוש בשקיות רב פעמיות מבד, כמו באירופה ובארה"ב, אך גם זו התחלה.

י.ג

   
 

ידידותי לסביבה עד הסוף








































































השורות של עמית

כפתור קטן


השבוע התקבל במערכת מכתב מלקוח מתוסכל של סלקום, אחד שחויב על גלישה באינטרנט (עסק יקר להחריד) למרות שלא גלש דקה (לפחות לא במודע). מה בעצם קרה כאן, למכשיר של הלקוח הנ"ל, כמו למכשירים אחרים, יש כפתור שבלחיצה אחת גולש באינטרנט (לדף הבית של סלקום) היות וכפתור זה ממוקם במקום אסטרטגי הוא נלחץ לעתים קרובות כשלוח המקשים איננו נעול (מישהו זוכר תמיד לנעול את לוח המקשים ?)סלקום חייבו אותו ב- 120 ש"ח על הגלישה למרות שהם מודים שברישומים שלהם לא מופיע גלישה מעשית אלא רק כניסה לדף הבית. המאבק של הלקוח הנ"ל לא צלח, ואת כספו הוא לא קיבל חזרה, אבל סלקום איבדו לקוח.
המעניין הוא שמכשירים רבים מעוצבים בצורה שכזו וסביר להניח שיצרניות המכשירים לקחו את העניין בחשבון. מה שיותר מעניין הוא שהטכנולוגיה הקיימת בכלל לא מצדיקה גביה על גלישה באינטרנט הן ב-GPRS והן בדור השלישי, שכן מדובר בטכנולוגיות המבוססות על חיבור קבוע. אבל אם אפשר לגבות כסף אז למה לא.
הצרכנים הטיפשים גם הם בעניין מעצם העובדה שהם ממשיכים לרכוש את הטכנולוגיות המעודכנות, אם כי לא תמיד אפשר להאשים אותם שכן חברות הסלולארי מפסיקות למכור את המכשירים הישנים והיעילים יותר.
אז כעצה... לא לרכוש מכשירים מהדור השלישי, לא לרכוש מכשירים שלוח המקשים שלהם חשוף (מכשירים בעיצוב צדפה או כל כיסוי אחר עדיפים). והכי חשוב, מראש להודיע לספק לחסום גישה לאינטרנט ולאשר בכתב שהשירות הנ"ל חסום.

ואנחנו במערכת גילינו תגלית מרעישה, אם רוצים טלפון נייד שרק יתפקד כמו טלפון בלי כל שאר השטויות ניתן לרכוש טלפון "כשר" בהשגחת הרבנים, גם יותר זול ברכישה ובאחזקה ובמחיר השיחה, גם יותר אמין וגם בלי אינטרנט שמינטרנט ודור שלישי מיותר. החיסרון היחידי -שיחות בשבת יחויבו במחיר גבוה יותר.
 

המחסום נפרץ סופית


מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמעזה לגבות תשלום על שידור משחק נבחרת הכדורגל הלאומית שלה. הנבחרת ששייכת לכל המדינה וממומנת על ידי תושביה, הפכה לרכושם של ערוצי הטלוויזיה. הפיקוח הזוועתי על הטלוויזיה הישראלי בעיקר על הכבלים והלוויין הוא הביזיון הגדול ביותר שנראה אי פעם בתחום השידור הטלוויזיוני בעולם. ואם אתם לקוחות הכבלים, וגולשים באינטרנט באמצעות התשתיות שלהם, אז גם היכולת שלכם לצפות בספורט מהעולם באמצעות טכניקות ה- Peer 2 Peer נפגעת קשה, איכשהו זה פשוט לא מצליח. מצד שני, אני לא בטוח שבאמצעות ADSL זה אפשרי (הרי שבזק היא מהבעלים של YES).
 

חולני אבל יציב


עלילות חפציבה הולכות ומסתבכות, כסף הועבר לידיים פרטיות מחשבון לחשבון, מחברה אחת לשנייה. המשטרה הרומנית רודפת אחרי הגנב (נשמע כמו בדיחה) ואביו יושב במעצר בית בזמן שכל אחד אחר במצבו היה מאושפז מאחורי סורג ובריח. כמו שצפיתי הריח העולה מהסיפור רק מתגבר. לא מדובר כאן בחברה בקשיים אלא בגנבה של ממש. בנק ישראל מאותת (אל תתרגשו, הוא רק מאותת) שהלקוחות הם הראשונים בסדר העדיפות ולא הבנקים. בית המשפט בטוח לא יחשוב כך, לצערי.
בפרשה הזו כל גורם שיכול היה להתרשל, אכן התרשל. הבנקים לא בדקו את הביטחונות, הראשות לניירות ערך לא ידעה מה קורה בחברה (שנסחרת בבורסה). הציבור? כל מה שהציבור רצה הוא דירה, אז מכרו לו פיסת נייר, ואמרו לו תגור בה...
מה שאני חושש ממנו באמת הוא בית המשפט, העונשים המגוחכים, פסקי הדין שנוטים לצד החזק, וסתם עיוות דין כדי לשמור על המערכת במצב יציב (חולני, מעוות אבל יציב).
 

ואהבת לרעך כמוך


למען האמת, לא אכפת לי מה יעשו עם גופתי לאחר מותי, העיקר שאת איברי החיוניים ייקחו ויתרמו לכל מי שיוכלו לסייע לו לחיות או לחיות טוב יותר. אחרי שחתכתם, תעשו מה שאתם רוצים. שריפה נשמעת כפתרון לא רע שיחסוך למשפחה את כאבי הראש של ארגון לוויה וכל מה שמסביב לה.
 אני יודע שאני פותח תיבת שרצים, אבל הצתת המתקן לשרפת גופות והתיאוריה האידיוטית -ממקור רבני- בנוגע למות חיילים, רק ממחישות את הנחיצות בהפרדה בין דת למדינה. לא יתכן שחוקי המדינה יהיו דתיים במדינה שהרוב בה חילוני (גם אם הוא שומר חלק מהמסורות זה לא הופך אותו לדתי). חילוני שבחייו הכריחו אותו לאכול אוכל כשר, כפו עליו העדר תחבורה בשבת ושאר גזירות שאיננו מסכים איתן, לא יתכן שגם במותו לא יקבל את מבוקשו - היה וירצה לשרוף את גופתו.
 לא יתכן שבורים ועמי ארצות (הרב עובדיה יוסף אולי גאון בתורה, אך לוקה בגדול ביישומה) יוכלו בכלל לדרוש דרשות זדוניות, וחוצצות העם מבלי שיסקלו אותם באבנים. רצוי לזכור כמה יהודים דתיים ושומרי מצוות נהרגו במלחמת לבנון האחרונה, ועוד יותר רצוי לזכור למה חסידיו של הרב יוסף לא נהרגו במלחמה (רמז: השתמטות).
הפרדת דת ומדינה תוסיף כבוד גם לדת וגם למדינה. המדינה תפסיק מן הסתם לתפקד כמו איראן בזעיר אנפין והדת תוכל להתמקד בשמירת התורה והאדרתה ולא להתעסק במה שמי שאיננו מכבד אותה אוכל, עושה, רוצה או מנסה.
 

סתם להשתטות


באתר של YNET מתרוצצת לה פרסומת שתאפשר לך לחשב כמה כסף הכסף שלך יכול לעשות אם תשקיע אותו בקרן בטוחה של כלל פיננסיים. כמובן שאתה צריך לבזבז 150 אלף שקלים אחרת אין על מה לדבר. אבל אין מה לעשות, אז פיצלתי את ההשקעה שלי יפה יפה בין המט"ח, הצמודים, המניות והשקל ולחצתי על הכפתור. בדיוק 4,059 ש"ח בשנה! 2.71%! משכורת מינימום אחת.. בשום מקום במערכת לא כתוב כמה עמלה גובים בכלל בטוחה... עדיין הייתי שמח לדעת כמה עמלה הם גובים על ההישג המדהים הזה.


הרפתקה לוהטת


סוף שבוע חם הבטיחו החזאים. ואני הוזמנתי לנסיעה לכפר קטן ויפה באזור הלוברון שבפינה השמאלית העליונה של פרובנס. זה השבוע האחרון של ה-Vacance וכל הצרפתים הצפוניים חוזרים לביתם הגשום (הקיץ הזה השמש בצפון צרפת סירבה בכל תוקף לצאת).
חם חם... טעות פטאלית לצאת ללוברון במזג אויר כזה! במרסיי עוד יש בריזה מהים ואיזה מיסטרלון קטן מההרים מדי פעם. ואילו בלוברון: כלום, יוק, נאדה. חם רצח.
כמובן שלרכב בו נסענו אין מיזוג אויר. אללה ירחמו, מתי ילמדו הצרפתים שמיזוג אויר בדרום צרפת הוא לא פינוק?. עצרנו ב"קוולון" מעוז, עיר קטנטונת המתמחה במלונים קטנים ועסיסיים. אכלנו טוב והטמפרטורות ממשיכות לעלות. הכניסה לרכב לא הייתה פשוטה: שמש ישירה על לוח מכוונים, והגה שחורים פרושה כוויות, ואין מיזוג אויר...
שבעה קילומטר נוספים ואנחנו ב-Isle-sur-le-sorgue, כפר יפהפה המתמחה בענתיקות, אבל אשכרה ענתיקות, לא שוק הפשפשים. חם רצח, ענתיקות לא מעניינות אותנו, אבל המוח מתחיל להישפך והכלבים שותים אותו מהכביש. אז אין ברירה, בכל חנות ענתיקות יש מיזוג אויר ומקסימום מאווררים. אחרי שזרקו אותי משלוש חנויות ענתיקות -אולי בגלל שנתקעתי באמצע המעברים מול המזגן ועשיתי קולות של סבבה- חזרנו למרסיי.
39 מעלות וכמו טמבל אני מטייל ברחבי צרפת. את התמונות שצולמו במהלך ההרפתקה הלוהטת ניתן למצוא בבלוג שלי www.not2pay.com/pppblog .
 

לא נורא


האתר monster הוא אתר התעסוקה הגדול ביותר בעולם. לא שהוא מוצא תעסוקה למישהו (אפילו לא תשובה על הצגת מועמדות) אבל הוא הגדול מכולם והוא נפרץ... שמחת זקנתי, אוי ואבוי פרטים של מיליוני מחפשי עבודה שוחררו חופשי לאינטרנט. בחייכם כל מי שמחפש עבודה דרך האינטרנט לא ממש מודאג מהפצת כישוריו המקצועיים ברבים. דואר זבל? מונסטר בעצמו מוכר את כתובותיהם למטרה זו.
 

פיראטים שוודים


אני לא בטוח ששמעתם על ה- Pirate Bay האתר הנ"ל הוא מנוע חיפוש לסרטי וידאו, קבצי מוזיקה, תכנות משחקים ושאר ירקות. לאתר הזה נכנסים מדי יום 2 מיליון איש. האתר מופעל על ידי קבוצה של צעירים שוודים, וכל תעשיית התכנה והבידור אחרי הישבן שלהם. אלא מה, חוץ ממכתבי איום -שאגב, מוצגים בדף הראשי של האתר ומהווים תוכן מבדר בפני עצמו- אין שום דבר שאפשר לעשות כנגדם. זה לא מנע מהילדים הגדולים לדרוש חקירות נגדם על קישורים לאתרי פדופיליה, ניאו נאצים ומה לא. לצערי, הורדה של סרט בן 700 מגה, שלא לדבר על סדרת טלוויזיה מלאה בגודל של 40 גיגה, לא אפשרית מישראל. אבל אל דאגה, אני עושה זאת עבורכם.
 

סרטים רבותיי


"ראיון עם ערפד" – בראד פיט וטום קרוז – על פי (בערך) ספרה של אן רייס.
"Surf up" – הפינגווינים משתלטים על גלישת הגלים
"נערי ההסטוריה" – סרט בריטי מעולה.
ראו  הכל ב-http://www.videowebgate.com/movies.html
 

תגובה לשורות של עמית

  
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון

 
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

 

 
 

http://www.bos.co.ill

  
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2007