כבל ללא חשמל זה משהו בנאלי. אבל חשמל ללא כבל, זה כבר חידוש. החודש הוכרזה מערכת להעברת חשמל ללא צורך בחוטים. כן, באנגלית The Last Frontier נשמע הרבה יותר מתקדם, וביידיש אולי הרבה יותר מצחיק. בכל מקרה, לגבי טכנולוגיות אלחוט יתכן שחיפוש אחר "הגבול האחרון" קרוב לסוף הרבה יותר ממה שנדמה לנו. חברת Powercast היא סטארט אפ מפנסילבניה, שמבטיח סוף לבעיית התרוקנות הסוללות בטלפונים הניידים. פאוורקאסט חשפה בתערוכת CES האחרונה סוד שנשמר במשך שלושת השנים האחרונות, טכנולוגיה לטעינה מתמדת של סוללות... ובמקרים מסוימים כלל לא יהיה צורך בסוללה. המערכת מורכבת ממשדר רדיו בתדרים לטווח קצר אותו מחזיקים מחובר למקור חשמל. השדר משדר כל הזמן אות הנקלט על ידי מערכות אלחוטיות כחשמל המספיק למכשירים קטנים, כגון טלפונים. גם אם הוא מוצג כ"כוח אלחוט", פיתוח זה אינו מהווה תחליף למטען אוניברסאלי. במקום, הוא מיועד לטעינה לְלֹא הֶרֶף של בטריות או תחליף מוחלט שלהן.
למשל: במערכות המשתמשות בסוללות AA או AAA הניתנות לטעינה מחדש, הטכנולוגיה החדשה תמנע את פריקת הסוללות על ידי כך שהיא תשלח אליהן אנרגיה בצורה תדירה. החברה כבר נמצאת בתהליך הדברות עם יצרנים גדולים (כגון Philips ההולנדית) והערכות זהירות מדברות על תחילת ייצור המערכות לקראת סוף 2007. יתכן מאוד כי המוצרים הראשוניים שיגיעו לשוק עם טכנולוגיה זו תהינה מקלדות ועכברים אלחוטיים, שלעולם כבר לא יצטרכו סוללות.
בשבוע שעבר זכה פיתוחה של פאוורקאסט בפרס "הטכנולוגיה העולה הטובה במופע" בכנס ה Computer Electronics Show. סרטון המראה את ההמצאה בפעולה:
מנהלי מערכות מידע בשירות המדינה הם קהל מובחר, מחוזר ותובעני שכבר ידע מימיו לא מעט צרות, אובדני מידע, פתרונות ואכזבות . מאותה סיבה חשוב לנו להודות במיוחד על ההקשבה ועל התגובות האוהדות להן זכינו השבוע במפגש הפורום שלכם. תודה גם ל מנכ"ל DataSafe, עומר ניר הוד, שהזמין אותנו לאירוע .
נשמח להרחיב את הנושאים בהם נגענו בקצרה, לטובת מחלקות ה-IT במשרדים השונים. לתאום, צרו עמנו קשר.
"דובי שבט עומד להגיע, חג לאילנות" (לכל מי ששמה אילנה, כמובן).
חוגגים, חוגגים, וגם קצת נוטעים. בין הנוטעים המצטיינים בתחום המחשוב נמצאת חברת Dell הבינלאומית, המודעת לממדי פליטת דו תחמוצת הפחמן המתרחשת בייצור החשמל הנצרך על ידי מחשביה. החברה משתפת פעולה עם ארגונים ללא מטרות רווח על מנת להגדיל את היערות. יושב הראש מייקל דל הכריז על תוכניות להגיע לאיזון פחמני בין הנטיעות לפליטות שמחשבים מתוצרתם גורמים באופן עקיף, והזמין חברות טכנולוגיות אחרות לבצע צעדים דומים להגנה על הסביבה. על העצים ישלמו כמובן הלקוחות, החל מחודש הבא, כל לקוח Dell בארה"ב (והחל מאפריל השנה בשאר המדינות) יוזמן להוסיף 2$ לכל מחשב נישא, ו-6$ לכל מחשב שולחני על מנת לאזן את פליטת הפחמן שלהם למשך תקופה של 3 שנים. חברת דל הודיעה לא מזמן על כי עברה את יעדה של שימוש בחומרים ממוחזרים עד ל-50% מתצרוכתה (התוכנית הייתה להגיע לאותו מצב עד שנת 2009). היא מעריכה כי שימושה בנייר ממוחזר מונע את הבזבוז של כ-35,000 טון סיבי נייר בתוליים מדי שנה.
בצ'יף אמצנו בשנה האחרונה מגמה חסכונית בנייר. מרבית לקוחותינו מקבלים היום חשבונות ומסמכים שונים בפורמטים אלקטרוניים במקום במעטפה בדואר. גם אם תמיד סימפטנו את ה-Freeware, אנו בהחלט משתדלים לצמצם את ה-Treeware
ניכוי מס. רבים עדיין לא מודעים לקלות בה ניתן לקבל אישורי מס של ספקים. פנקסי מס ההכנסה מגיעים השנה הם הזמנה מיוחדת להתעדכן בנתוני אישור פטור/ הקטנה בניכוי מס במקור לשנים 2007-2008 באתר רשות המיסים.
עצה. גם אם לא קשור בעצה (cellulose), מחזור ציוד מחשבים משומש תורם לשמירה על הסביבה. נשמח לאסוף את הציוד הישן שלכם, המיועד לסליקה, על מנת לשפץ אותו למען הנזקקים לו. כל מצעי המידע עוברים בצ'יף תהליכי איון המידע על מנת לשמור על פרטיות התורמים, ומותקנות על גביהם מערכות הפעלה ויישומים חופשיים.
ברוכים הנוטעים, אך לא לשכוח להשקות את העצים!
שמועות...
שמועות רומזות כי המנכ"ל עומד להחליף את חליפת השרד בתלבושת תיאטרון: במסגרת הכנס השנתי ה- 13 של לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל, שיתקיים ב-13 למרץ הקרוב, תועבר אתנחתא תיאטרלית בהנחייתו של שחר פרלמן (לשעבר מנכ"ל מתודה מחשבים).
בתעשיית הדיסקים הקשיחים, על מנת לצור דור חדש של מצעים עם צפיפות אחסון גדולה יותר, יש לשפר את יכולות המצע בתחומים של יציבות מגנטית, קיבולת, ונגישות. הפריצה הבאה נעשתה בתחום שמחוץ עולם החומרים לאחסון מידע. ידוע כבר זמן רב שה anodization של אלומיניום היוצר aluminium oxide - אלומיניה - מנקב את שטח האלומיניום בסקאלה ננומטרית, התוצאה היא מעין מסננת (אולי "תחתית סיר לקוסקוס"?) של ננו-נקבים. תופעת החירור מאפשרת לאחר מכן הדבקת צבע לאלומיניום anodized תכונה חשובה מאוד של ה ננו-ניקוב הינה היציבות המגנטית של המצע. על מנת ליצור נוף של ננו נקבים במצע לאחסון מגנטי, יש להכניס חומר מגנטי. באמצעות תהליך "צביעה", כלומר הנחה אלקטרונית של חומר, ניתן להכניס קובלט אל תוך הננו-נקבים. הקובלט הוא חומר מגנטי קונבנציונאלי במערכות מודרניות, כתוצאה מכך נוצר מבנה של ננו-עמודים של חומר מגנטי.
כאשר בונים בצורה זו, האלומיניה משמשת חומה מבודדת למרכיבי המצע. כך, כל עמודה של חומר מגנטי מסוגלת להטען ולהפוך לנשאית של ביט אחד בודד של מידע, ללא הצטלבות או שיבוש מפאת הקרבה לביטים השכנים. על כן, מבנה הננו נקבים פונה לא רק אל צפיפות המצע, אלא גם אל היציבות המגנטית.
בשנת 1997 בוצע לראשונה תהליך לניצול מבוקר של תופעת הניקוב. השיטה משתמשת בתבנית עם מערכת גבשושיות המסודרות במשושים, עמה יוצרים "ניקוב מוקדם" של האלומיניום. התוצאה הינה ננו-נקבים במבנה מאוד צפוף, אך עדיין מסודר. ביוני 2005 הכריזה חברת פוג'יטסו לראשונה על חידושים בתחום המצעים המתובנתים, עם הכנסת תהליך מיוחד ליצור מצע אלומיניום מנוקב מראש, שתוצאתו היא ננו-נקבים בעלי מבנה צפוף ומסודר במיוחד. זאת, בשילוב טכניקה בשם "land/groove texturing" אשר אפשרה יצירה של discrete tracks בהם ניתן היה ליצור את הננו-נקבים.
חברת פוג'יטסו האמריקנית הציגה החודש פריצה בתחום הצריבה המגנטית, בכנס MMM/Intermag שהתקיים השנה בבלטימור. מה שהניב את הפיתוח הייתה העבודה המשותפת בין Yamagata Fujitsu Ltd והאקדמיה למדעים וטכנולוגיה בקנאגווה (KAST), שהצליחו יחד להגיע למערכת חד ממדית של תבנית ננו-נקבים עם זווית שיפוע במדרון של 25 ננומטר בלבד. תהליך זה יאפשר צריבה בצפיפות של 1TB לכל אינץ' מרובע בדיסקים הקשיחים העתידיים. העבודה נתמכת על ידי תוכנית המחקר בפיתוח טכנולוגיות חדשניות של הסוכנות למדע וטכנולוגיה של יפן.
כאמור, התקדמות זו בפיתוח המצעים ה'מתובנתים' אפשרו להגיע לדיסקים קשיחים בעלי קיבולת גדולה, במיוחד בכותרים קטנים יותר. הדרישה הגוברת לדיסקים קשיחים בעלי קיבולות גבוהות, במיוחד בכותרים קטנים, מגיעה הן מסביבות העבודה הארגונית והניידת. יצרני שרתים למסדי נתונים ומערכות SAN ו-NAS מחפשים דגמים מסוג זה על מנת לייצר מוצרים עם קיבולת אחסון גדולה אך צורכים פחות כוח ויוצרים פחות חום. יצרני מחשבים ניידים ומכשירים אלקטרונים לצרכן חושקים בדיסקים הללו בעבור המוצרים המלוטשים, אדירי הביצועים, שכל כך פופולאריים בשוק ההמוני.
חוקרים באוניברסיטת רוצ'סטר הגיעו לפריצה בתחום האופטיקה המאפשרת להם לקודד תמונה שלמה בתוך פוטון אחד, להאט את התמונה לאחסונה, ולאחר מכן לשחזר את התמונה ללא פגע. זה נכון שהתמונה הראשונה, בה השתמשו לצרכי הניסוי, הינה בת כמה מאות פיקסלים בלבד, אך נאמר כי באמצעות הטכניקה החדשה ניתן לאחסן כמויות אדירות של אינפורמציה. התמונה (ראו בשול) - ראשי תיבות לאוניברסיטה - נוצרה באמצעות פולס אור יחיד, אך החוקרים מסוגלים להכניס כ-100 פולסים כאלה בבת אחת אל תוך תא זעיר. דחיסת כמות כזו של מידע אל תוך מקום כה קטן, וההצלחה לשחזר אותו ללא פגע פותחות דרכים לאפשרות של אחסון ו- buffering של מידע בצורת אור. כלומר, לשמור תמונה שלמה במקום אפסים ואחדים. שטח ה- buffering האופטי לוהט בימים אלו. מהנדסים מנסים לזרז את עיבוד המחשבים ואת מהירויות הרשת באמצעות אור, אך עדיין המערכות מתקשות ברגע שיש להפוך אותות אור לאותות אלקטרוניים בכדי לאחסן את המידע - גם לזמן קצר. קבוצת העבודה ברוצ'סטר השתמשה בגישה לגמרי חדשה המשמרת את כל תכונות הפולס, ללא עיוות או שבירה נוספת, הפאזה והאַמְפְּלִיטוּדָה של האות המקורי נשמרות כפי שהן. על מנת ליצור את התמונה, הועברה קרן אור של פוטון אחד בלבד דרך סטנסיל בו היו גלופות האותיות. במימדים אלו המכאניקה הקוואנטית מכתיבה תכונות מיוחדות, כך שכמות כה זעירה של אור יכולה להיחשב גם חלקיק וגם גל. כגל, הוא עבר בו זמנית דרך כל חלקי הגלופה, ולקח עמו את ה"צל" של ראשי התיבות. פולס האור עבר לאחר מכן דרך תא בגודל 4 אינץ' של גז צזיום מחומם ל-100 מעלות צלזיוס, שם הואט ונדחס, על מנת לאפשר לפולסים רבים להיכנס יחד לאותה מבחנה קטנה. הטכניקה בחיתולים עדיין, אך חשוב לבדוק אם ניתן לעקב משהו באופן כמעט מתמיד, ברמת הפוטון הבודד. תוצאה חיובית פירושה שניתן יהיה לאחסן כמויות שלא יאומן של מידע בפוטונים בודדים.
פרופסור שמואל קנדל ז"ל
בצער רב הודיע השבוע פורום MIT בישראל לעסקים בשיתוף בית הספר למנהל עסקים לאון רקנאטי, על פטירתו של פרופ. שמואל קנדל, דיקן לשעבר של בית הספר וחבר בוועד היועצים לפורום. פרופסור קנדל קיבל Ph.D. מאוניברסיטת Yale בשנת 1983, לימד כלכלה, והיה דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1999 ו-2003. (לביוגרפיה.)
יהיה זכרו ברוך.
חיים נוימן עובד מצטיין במרטנס-הופמן ל-2006 (צילום אוסף צ'יף השתלמות TOC לעובדי צ'יף מלון מעלה החמישה 1996)
18/01/07: "בוקר טוב לכל החברים בצ'יף, קראתי בעיון את המאמר הנדון ושפשפתי את עיני בתימהון כמי שלא מאמין למראה עיניו. דווקא ממי שענייני אבטחה ושמירת נתונים מהווים עיסוק מרכזי לא הייתי מצפה להמלצה על תוכנה חופשית ו/או הקוד הפתוח.(אגב, בכותרת נפלה שגיאה דקדוקית - צ"ל "קוד פתוח" או "הקוד הפתוח" ולא כפי שנכתב). צא וראה כמה מומחי אבטחה מן השורה הראשונה מקבלים סכומי עתק כל חודש מחברת מיקרוסופט כדי לעקוב אחר פרצות אבטחה הקורצות לגנבים ולתקנם. וזאת במערכת הפעלה שהקוד שלה חסוי. ולעומת זה מה קל יותר לחבלני התוכנה המצויים מאשר לשתול קוד זדוני במערכת הפעלה או יישומים של קוד פתוח, כאשר קוד המקור פתוח וחופשי לשינוי לכל זב ומצורע. הדבר היחיד שמונע מן המחבלים עלובי הנפש להיטפל למשתמשי לינוקס הוא מיעוטם היחסי של משתמשים כאלו שהופכים מערכת כזו לטרף שאמנם קל לצוד אותו אך אין הקומץ משביע את הארי... לי אין ספק בכך שיציבותה (היחסית!) של לינוקס נובעת רק מן העובדה שמיעוט המשתמשים בה אינו מהווה אתגר מספיק לאותם מטורפים שנהנים מאורגזמה רק כאשר רבבות של קורבנות נפגעים מן הקוד הזדוני שלהם. אם מטעם כלשהו יתרחב השימוש בלינוקס וזו תהפוך פופולארית, אין ספק כי כל הסדיסטים ועלובי הנפש האחרים המוצאים את סיפוקם מחבלה במחשבים של זרים יפנו את מאמציהם לשתילת קוד זדוני דווקא אצל משתמשי לינוקס, וכאמור כאן מלאכתם תהיה הרבה יותר קלה ואפשרויות החבלה רבות לאין שעור. האם אתם הייתם נותנים אמון ומפקידים את נתוניכם וסודותיכם החסויים בידי רואה חשבון, עו"ד או רופא שאתם יודעים שהם מחזיקים את אלו תחת מערכת הפעלה ויישומים של קוד פתוח? האם אתם מאמינים כי שלטונות המס יתנו אמון בתוכנית להנהלת חשבונות המבוססת על קוד פתוח (המאפשרת לכל אחד לשנות את הקוד ולדלג, למשל, בסיכום ההכנסות על כל חשבונית שביעית (כמצוות השמיטה...)? ברור לי כי התשובות לשאלות אלו ולאחרות - שלילית היא. כסטודנטים באוניברסיטה הוטל עלינו בשעתו, במסגרת סמינריון, לכתוב מערכת הפעלה דמוית יוניקס. כתרגיל אוניברסיטאי זה היה מבחן נאה ומבריק לכישורינו כמתכנתים, עם זאת, אני לא הייתי מוכן לנהל את עסקי תחת מערכת הפעלה שכל מתכנת מצוי יכול לשנות את הקוד שלה לא כתרגיל אקדמאי אלא כסיפוק ליצריו האפלים. אז שיהיה לכולנו יום טוב, נטול וירוסים ועם גיבוי טוב לכל צרה שלא תבוא. בברכה, שמON"
שמעון ידידי, בצער רב קיבלתי את מכתבך, לא העליתי על דעתי שאנשי המכירות מרדמונד יצליחו להרעיל עד כדי כך איש מקצוע וותיק כמוך. קצת עובדות: ● כ- 60% משרתי האינטרנט בעולם מבוססי LINUX ורק כ- 30% משרתי האינטרנט בעולם מבוססי MS. בבדיקת נתונים משנים קודמות עולה כי יחס זה הנו יציב למדי לאורך השנים עוד משנת 1996. כלומר אין כל חדש בכך שרוב האינטרנט מבוסס על לינוקס ולא ניתן לומר כי מערכת זו אינה נפוצה - 30 מיליון שרתים זה די נפוץ.
● יצרניות גדולות עוברות ליצור סדרתי שוטף של מערכות מבוססות LINUX - קרא מה כותבים ב- IBM, HP, SUN, DELL, SGI, , NOVELL, APPLE ועוד רבים. דיווחים אחרונים מראים כי מעל 60% מכלל השרתים הנמכרים על ידי יצרנים אלו נמכרים עם מערכת LINUX.
"צא וראה כמה מומחי אבטחה מן השורה הראשונה מקבלים סכומי עתק כל חודש מחברת מיקרוסופט כדי לעקוב אחר פרצות אבטחה הקורצות לגנבים ולתקנם. וזאת במערכת הפעלה שהקוד שלה חסוי. ולעומת זה מה קל יותר לחבלני התוכנה המצויים מאשר לשתול קוד זדוני במערכת הפעלה או יישומים של קוד פתוח, כאשר קוד המקור פתוח וחופשי לשינוי לכל זב ומצורע."
קוד פתוח אין פירושו שכל אחד יכול לעשות בו שינוי מעבר לשינויים שיעשו במחשבו האישי, כמות הבודקים והמבקרים את הקוד ואיכותם המקצועית כבר הוכחה בעבר ומקצועני מייקרוסופט עתירי השכר אינם עולים עליהם, ראה קישור למאמרים.
"הדבר היחיד שמונע מן המחבלים עלובי הנפש להיטפל למשתמשי לינוקס הוא מיעוטם היחסי של משתמשים כאלו שהופכים מערכת כזו לטרף שאמנם קל לצוד אותו אך אין הקומץ משביע את הארי... לי אין ספק בכך שיציבותה (היחסית!) של לינוקס נובעת רק מן העובדה שמיעוט המשתמשים בה אינו מהווה אתגר מספיק לאותם מטורפים שנהנים מאורגזמה רק כאשר רבבות של קורבנות נפגעים מן הקוד הזדוני שלהם."
רוב התקיפות נגד מערכות מחשב בעולם נעשות כנגד שרתי אינטרנט ולא נגד מחשבו האישי של אפללו משדרות. מטבע הדברים רוב ההתקפות הנן נגד מערכות מתוצרת MS למרות שמערכות LINUX נפוצות הרבה יותר, ראה מאמרים קודמים, עשה את החשבון ותבין, LINUX הרבה - אבל הרבה, יותר בטוחה מכל מערכת MS שהיא.
"אם מטעם כלשהו יתרחב השימוש בלינוקס וזו תהפוך פופולארית, אין ספק כי כל הסדיסטים ועלובי הנפש האחרים המוצאים את סיפוקם מחבלה במחשבים של זרים יפנו את מאמציהם לשתילת קוד זדוני דווקא אצל משתמשי לינוקס, וכאמור כאן מלאכתם תהיה הרבה יותר קלה ואפשרויות החבלה רבות לאין שעור."
דעות זה דבר יפה, כל אדם יכול להביע את דעתו, כדאי גם לקרא מעט על הנושא עליו מביעים דעה טרם הכרזתה בראש חוצות - זה יכול לחסוך את הבושה.
"האם אתם הייתם נותנים אמון ומפקידים את נתוניכם וסודותיכם החסויים בידי רואה חשבון, עו"ד או רופא שאתם יודעים שהם מחזיקים את אלו תחת מערכת הפעלה ויישומים של קוד פתוח? האם אתם מאמינים כי שלטונות המס יתנו אמון בתוכנית להנהלת חשבונות המבוססת על קוד פתוח (המאפשרת לכל אחד לשנות את הקוד ולדלג, למשל, בסיכום ההכנסות על כל חשבונית שביעית (כמצוות השמיטה...)? ברור לי כי התשובות לשאלות אלו ולאחרות - שלילית היא".
כנראה שאתה לא מעיין בקביעות במגזין זה, שאם לא כן היית מבחין כי לעתים אנו מודיעים על גרסה חדשה של מערכת OpenOffice - קוד פתוח - הממומנת ומופצת על ידי אותם שלטונות המס עליהם אתה מדבר כאן - החשב הכללי במשרד האוצר. http://www.openoffice.org/he/ .
להזכירך אותה מערכת הפעלה מהוללת ומאובטחת לה אתה סוגד היא בדיוק אותה מערכת הפעלה שאינה תומכת בגרסאות קודמות של עצמה, היא בדיוק אותה מערכת הפעלה שאם תתקין גרסה לא רשמית שלה תקבל למחרת שיחת טלפון זועמת מעורך הדין של BSA - למרות ההתחייבות הכתובה ש"מידע כלשהוא לא יועבר", היא בדיוק אותה מערכת הפעלה שרכשת כחוק אבל אסור לך להתקינה מחדש על מחשב אחר לאחר שהמחשב המקורי הלך לעולמו בשיבה טובה (אחרי 3 שנים וחודשיים) ועליך לרכוש את כל מערכת הפעלה מחדש.
בשנת 1992 התקין חיים נוימן בצ'יף מערכות תקשורת שרת LINUX בתור שרת דואר ארגוני, שרת זה המשיך לספק שירותים לחברה גם הרבה לאחר שהתקלקלו המסך והמקלדת ולא נמצא מסך מתאים או מקלדת מתאימה כדי לחבר לו. השרת עבד ללא הפסקה וללא מסך או מקלדת במשך שלוש שנותיו האחרונות ובסך הכול עבד מעל 7 שנים ללא הפעלה מחדש וסיפק את כל תעבורת הדואר האלקטרוני לעשרות אלפי מינויי צ'יף תקשורת (למי שזוכר, קראו לשרת glx.chief.co.il). אני, איני חסיד LINUX שרוף, אני כותב מסמך זה במערכת MS טהורה, ומשתמש במערכות מתוצרתם מעל 20 שנה. להערכתי גם אמשיך להשתמש במוצרים כאלו או אחרים מתוצרתם גם בשנים הקרובות, ועדיין הניסיון והבחינה המקצועית לאורך שנים מביאה אותי למסקנה בודדת אחת - העתיד נמצא ב LINUX.
Eldad Galker President and CEO Chief Group E-Mail: eldad@chief.co.il Home of BOS business continuity solutions
מצלמה דיגיטאלית
עמית יקר מחפש לרכוש מצלמת וידאו דיגיטאלית משומשת, בכל מצב - אפילו לא תקינה - ובלבד שהחיבור למחשב (ידוע בשמות FireWire או DV in/out) יהיה פעיל ותקין. אם אתם תקועים עם מצלמה שכזו - ישנה, מקולקלת או סתם לא בשימוש - הוא מעוניין בה. הנושא דחוף. בבקשה תפנו בנושא לדואל או לטלפון 054-6661389
ראשית אני רוצה להודות לכל אלו שעודדו אותי וגם לאלו שתכננו לעשות לי "שמיכה". והיות ומכל דבר לומדים אז גם יצא מזה משהו. שנית, עברנו גם את זה ואני שוב באוויר עם מחשב חדש ונוצץ, אבל עם פרנויה קשה. מצד שני גם זה לטובה הפחד מפריצה משאיר אותי יותר בבית ואני מספיק יותר.
אמרתי לכם...
ושוב אינטל בכותרות, אבל הפעם לא בגלל המענק אלא בגלל משהו שהתרעתי בפניו בשורות אלו לא מעט פעמים. אינטל עומדת לנטוש את ירושלים למרות המענק הקודם הענקי שקיבלה. אני מסכים שאינטל איננה גוף פילנתרופי, אבל גם מדינת ישראל לא. המענק האחרון שידוע לנו עליו ניתן לאינטל למרות שכבר ברור היה שהיא מחסלת את עסקיה בירושלים ומספר מקומות העבודה אותם היא מציעה בקרית גת קטן בהרבה בגלל שהיא מתכוונת לנייד עובדים מירושלים. בכלל, משחקי המענקים הענקיים הללו הם פתטים. אינטל גורפת הון עתק בגלל שהמענקים הופכים את העלויות שלה לכדאיות, ועל מנת שיהיה ברור: ההשוואה היא עם הודו! הטענה שאין תחליף למהנדסים הישראלים היא בדיחה עצובה. יש ועוד איך יש, אבל אם אינטל יכולה לקחת גם את המהנדסים הטובים וגם את הכסף הגדול -עם כל ההטבות שבעולם- ואחר כך לחסל את העסק ביד ימין כשיד שמאל לוקחת כבר מענק חדש... אזי ממשלת ישראל היא עדת מטומטמים חסרת הבנה. אינטל איננה משקמת פסי ייצור, היא מחסלת אותם. יותר יקר לה להחליף מכונה מאשר לחסל מפעל שלם על עובדיו: על המכונה אינטל משלמת, על המפעל הבא מדינת החמורים משלמת.
מסקנות
הפריצה אותה חוויתי גרמה לי לחשוב קצת, משהו שאני לא עושה לעתים קרובות מספיק, אבל המסקנות היו מאירות עיניים: 1. את אף אחד לא מעניין התוכן של הדיסק הקשיח שלנו ולא חשוב כמה אתם מסווגים, אבל הדיסק עצמו שווה 90 עד 100 דולר ונמכר מיד עם צאתו לשוק השחור. (וזה כמובן נכון לכל אלמוני בארץ זרה, לאיש פרטי בשכונה, או לעסק שמתחריו או צד ג' אחר חסרים עניין, אינטרס או יכולת -טכנולוגית או כלכלית- לשאוב את המידע מדיסק גנוב, או שלא הזמינו את הגניבה באופן מיוחד.)
2. מערכת אבטחה ממוחשבת היא דבר גדול כל עוד לא גנבו את המחשב עצמו. (אלא אם אתה מחזיק בסביבה "עמידת פריצות")
3. דיסק גיבוי חיצוני הוא קוץ בתחת, כדי שהוא יהיה יעיל אתם צריכים לגבות יום יום ולכן הוא חייב להימצא בקרבת המחשב ואם הוא כבר שם אז למה שלא "ירימו" גם אותו ? (אלא אם התקנת מערכת אוטומטית, ומתנהג לדיסק החיצוני כמו אל התכשיטים של אשתך: משתמשים לפי הצורך ומכניסים לכספת כאשר לא נמצאים בסביבה, או משאירים קבוע בכספת או בחדר אחר או מעבר לקיר אבל מחובר ב- USB למחשב כל הזמן.)
4. גיבוי אונליין ולא חשוב לאיזו מערכת הוא הפתרון היעיל ביותר. (ראיון גיבוי מצוין להתאוששות מאסון. לגבי שחזור, יש השגות...)
5. גיבוי מקומי על CD או DVD הוא פתרון מעולה, איזה גנב ייקח איתו דיסקים משומשים? (בראוו!)
6. כרטיסי זיכרון, מצלמות מחשב, אזניות ושאר צעצועים שעולים גרושים יילקחו בעוד שסביר להניח שמתאם בלו-טות, או רשת אלחוטית יישארו על שולחנכם, הם פשוט מורכבים מדי לגנב הממוצע.
ציוד מחשבים גולמי הינו שווה ערך לסיגריות ומשקאות חריפים, המכנה המשותף הוא שכולם שווי ערך מזומן ויחטפו מיד. הם ימכרו על האינטרנט או בשוקי הפשפשים המקומיים וימצאו בעלים חדשים הרבה לפני שתספיקו לדווח למשטרה. הנחמה היחידה שלי היא שהמחשב שלי בעל מקלדת אנגלית והצרפתים משתמשים במקלדות שונות לחלוטים. כך שה-@#$$%#$ שגנב לי את המחשב יכול עוד להיתקע איתו.
רק בשביל הקוריוז, הגנב שפרץ אלי לקח איתו שתי קופסאות של סיגריות טיים מתוצרת הארץ, תחי מדינת ישראל!
חברת LG מייצרת מחשבים נהדרים אבל משום מה היא מנסה להתחכם קצת יותר מדי. המחשב החדש שלי הוא מדגם F1 – אדיר, מהיר, חזק , יפה אבל...
ראשית, הם הוסיפו פטנט על לוח המגע המשמש כתחליף לעכבר, מעין פס קטנצ'יק שמשמש לגלילה. הבעיה היא שהפס הדפוק הזה יושב באותו מישור של כל המשטח, והיות והמשתמש הסביר לא מסתכל על האצבע שלו כל הזמן... היא גולשת אל פס הגלילה מדי פעם וגוללת את המסך תוך כדי עבודה. שנית, מישהו החליט שאם המסכים רחבים והמחשבים רחבים, אז למה לא לספק לוח מקשים מלא? כתוצאה מכך יש לי, רבותי, לוח מקשים מלא על המחשב: 101 מקשים מחורבנים וזה ממש דופק לי את העבודה. גם במקלדות השולחניות אף פעם לא עשיתי שימוש בלוח המקשים הימני גם לא לצורך חישובים (אני איש מחשבים ולא חשבונאי). מה שיותר גרוע זה שדחפו אל המקלדת את כל הלוח הצדדי בכל הדרו ומקשיו, אבל הקטינו באופן משמעותי סדרה שלמה של מקשים, ביניהם את מקש ה- Shift הימני, ואני מוצא את עצמי מפספס אותו לעיתים קרובות ולוחץ על החיצים או ה- ENTER. אבל חוץ מזה הוא מחשב יוצא מהכלל.
ושאלה למומחים שבינינו:
החיבור האלחוטי שלי לא מאתר רשת בכל פעם שאני מדליק את הנייד, ביטלתי, חיברתי הסרתי התקנתי, שום דבר. הפתרון היחיד שמצאתי הוא הסרת מנהל התקן והתקנתו מחדש ואז אתחול המחשב. אבל מה, זה לא ממש פתרון יעיל ודי משגע לי את השכל. אז אם למישהו יש רעיון אני מוכן לשמוע... ובלי שאלות בנאליות בבקשה, כמו כן אל תחפשו פתרון על האינטרנט. חיפשתי בנרות.
ליברליזם, זכויות האזרח והימין הצרפתי
צרפת עומדת לפני בחירות, הימין מתחזק, הן ימינה מהמרכז והן הימין הקיצוני. אין צורך לקשר זאת לאנטישמיות, התשובה נמצאת דווקא בשמאל הליברלי הצרפתי. הליברליזם ה"נאור" הצרפתי מתח את הליברליזם עד כדי אבסורד שממש לא מאפשר לאזרחים לחיות להלן כמה דוגמאות: 1. לבית עם בריכה פרץ ילד, נכנס לבריכה כדי לשחות וטבע. בעל הבריכה יואשם בהריגה. לא חשוב שהילד משיג גבול, לא חשוב שהוא טיפס על גדר בגובה 5 מטר כדי להגיע לשם. החוק האידיוטי מחייב אזעקת בריכות, אבל מה... זה ממש לא יועיל לילד שכבר טבע, שכן אף אחד לא בבית לשמוע את האזעקה. 2. אסור לאזרח לשתול שברי זכוכית או גדר תיל מעל חומת ביתו. ואם פורץ חס לחלילה יפגע, הוא יכול לתבוע את בעל הבית על הנזק שנגרם לו. 3. אין עבודה בצרפת, עובדה. האיגודים כפו על הממשלה שבוע עבודה של 35 שעות שטענה שאם כולם יעבדו פחות שעות יהיו יותר מקומות עבודה. אבל מצד שני האיגודים הם אלו שמונעים פיטורין של חסרי כשרון ויכולת, ומונעים הורדת השכר כדי לשמר את איכות החיים הצרפתית. התוצאה: מדינה סוציאליסטית, עם אבטלה מוגברת, וחוסר כדאיות כלכלית בהקמה של מפעלים ובתי עסק. 4. רבות מדובר על שנאת הזרים הצרפתית, אז זה לא ממש כך. לצרפתים יש בעיה: יש להם 8 מיליון מהגרים מוסלמים, שבאים מכל רחבי האימפריה לשעבר וחונקים את שוק העבודה. אבל בנוסף לכל זאת, סטטיסטית, הם גם אלו שאחראים לפשע הגובר ולמהומות בפרברי פאריס. הם זכאים לפנסיה לביטוח רפואי ולכל הטבה אפשרית. כאן מגיע סיפור האבסורד. כשצרפת נטשה את אלג'יריה, הורה דה-גול לנטוש את כל הלוחמים האלג'יראים שלחמו לצד הצרפתים. התוצאה: הללו נשחטו בהמוניהם על זקניהם, נשותיהם וטפם, כמיטב המסורת המוסלמית הקיצונית. 25 שנה מאוחר יותר דווקא הרוצחים הם אלו שזורמים לצרפת לנצל את זכויותיהם ועוד לעורר מהומות.
ההורים (פולנים או מזרחים, צברים או עולים, פרופסורים או פועלים) תמיד דחפו אותנו להתאים לסביבה. כל החיים אמרו לנו להנמיך פרופיל, לעבוד קשה, לא לעשות גלים ולבצע את המוטל עלינו. אבל משהו בפנים, וגם ההתבוננות מסביב, אומרים לנו שהבחירה עומדת בין הצטיינות לבין שקיפות. אם לא נהיה יוצאי דופן, אז נהיה משעממים... ומשועממים. גם מחבר ספרי השיווק סת גודין מאמין בכך, ומוסר בעיתון הבריטי The Guardian טיפים להצטיינות במהלך 2007. מתוך הקטע, שלושה משפטים ראויים לציון:
○ "A few people insanely focused on what you do is far far better than thousands of people who might be mildly interested" ○ "Your goal isn't to please everyone. Your goal is to please those that actually speak up, spread the word, buy new things or hire the talented." ○ " You're too talented to sit around waiting for the perfect moment. Go start".
● סדק
בצילום שלי הופיע סדק פצפון, למרות שבעיני אמא יהודיה הוא יכול גם לגמד את השבר הסורי אפריקאי. "שבועיים", אמר הרופא. שבועיים של חבישה מגבילה, עד שיתרפה הסדק בראש הרדיוס. הוא גם אמר "90 מעלות", וחדרון האחות בקופת חולים התמלא בין רגע בפרופסורים לגיאומטריה מזדמנים, שהתעקשו להסביר לי מה זה ב ע צ ם זווית 90 מעלות. גבירותיי, זה המרפק שלי השבור, ולא הגולגולת, המכה לא השכיחה ממני את החומר מכתה ד'! -"רוצה אישור לעבודה?" -"לא, תודה, אני במקרה עובדת מול מחשב, עם הזרוע והאמה
בזווית של 90 מעלות על שולחן המקלדת" (אגב, זו תנוחה מומלצת בארגומטריה למניעת כאבי גב!) -"אאאה, תוכלי להיות במחשב. אבל לא תוכלי ל ע ב ו ד !"... למה במדינה שענף ההיי-טק הוא בין המובילים בעולם, שאחוז ניכר מן האוכלוסייה מבלה את מיטב שעות העבודה שלו מול מסך מחשב, עיסוק זה עדיין נתפס כבילוי או משחק, יותר מאשר כעבודה יצרנית? על פי נתונים מ-2005 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשים מהוות כשליש מסך כל השכירים בענף טכנולוגיות המידע והתקשורת. 10% מהנשים וכן 10% מהגברים הם בעלי משלח יד אקדמי שאינו הנדסה. 11% מהנשים (לעומת 31% מהגברים) הן מנהלות או מהנדסות. לפני זמן מה עיינתי בעבודה בתחום הסוציולוגיה מאת Steven McKay מאוניברסיטת מילווקי בשם "Gender Stratification in High-Tech Production", העוסקת בקשרים שבין שכבות יוקרה/אחריות בארגון, לבין שיוך המינים במקומות העבודה הקשורים לייצור גמיש בעבור ההיי-טק. היא התבססה על ניתוח מצב בשלוש חברות אלקטרוניקה רב לאומיות בפיליפינים, ובדקה שלושה גורמים ארגוניים: לאום החברה, מאפייני מוצר, ויחסי עבודה קיימים המסייעים למנף את הגיוון בהרכב צוות העבודה (מבחינת מינים), כמו גם את תוצאת השדרוג הטכנולוגי על ההרכב הזוויגי. למען הסר ספק, החברות היו שלושה יצרני דיסקים קשיחים. המאמר מוצא כי על אף הגיוון המתמשך ברמת הארגון, ככל שהחברות משדרגות את עצמן, לחצים שמחוץ למקום העבודה (טיפול בהורים, גידול ילדים...) עשויים לתרום ליצירת שכבות בהן שולט אחד המינים, ובסופו של דבר מובילים לפוטנציאל של ריבוי הגברים בשכבות העובדים המומחים. האם באמת חשבתם שהתוצאות יהיו שונות? אני ציפיתי. למה? כי שמות נשיים, של מנהלות רשת ומנהלות מחשוב בכירות, הם לא דבר נדיר ברשימת אנשי הקשר של צ'יף. הן שנונות ומקצועיות, יודעות לשאול את השאלה הנכונה ולהוציא ממך (הן אם אתה גבר והן אם לא) את מבוקשן במגוון דרכים - אסרטיביות יותר ואסרטיביות פחות. הן לא הרוב, גם לא חצי, אבל הן כולן ראויות לציון. הן הסדק הדק בתקרת הזכוכית, והן בדרך כלל גם מגיעות לקרוא את סוף המגזין :-)
פ.ג.
משחק מחשב שתוכל לשחק עם כלבך, וגם דרך למחזר תוכנה ישנה: זריקת דיסק
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון
