היה והצלחנו להשיג נעל טובה למידה ולצרכים שלנו, אך ככול שאנו גדלים הנעל מתחילה ללחוץ. כך אולי מרגישים בארגונים שהורידו, קיבלו להתנסות, או רכשו בעבר רישיונות BOS מוגבלים לנפח מסוים. אנו מציעים עד סוף חודש יולי הנחה בהלבנת רישיונות פיראטיים ו/או הרחבת רישיונות חוקיים שחרגו, לנפח הנדרש בארגונכם!
לא נשאל ממי קיבלתם, לא נשאל מתי. באים לקראתכם לפתיחת דף חדש, עם תמיכה טכנית וללא תקלות! צרו קשר עוד היום!
גם בטלפון 08-9400070
ה-BOS מסתכל לכם בלבן של העין
BOS מבצע הלבנה מבצע הלבנה מבצע הלבנה מבצע הלבנה מבצע הלבנה מבצע הלבנה מבצע הלבנה
העידן החדש באופק, ומפלס הרוחניות עולה כל הזמן מזה מספר שנים. בתקופה בה יועצי פנג שוי מחשבים את המרידיאנים האנרגטיים של המשרד כדי להחליט על מיקום מערכות מחשב ופריסתה של רשת תקשורת; אחרי שמנמ"ר ידידותי מצייד אותנו בשני כרטיסי הביקור שלו (אחד מהארגון בו ביקרנו, והשני המעיד על מקצוע אלטרנטיבי "אלטרנטיבי")ועוד כהנה וכהנה, מישהו היה יכול לחשוב שכבר ראה הכול. השבוע נחל לנו הפתעה... בשיחת טלפון הסבירו לנו כי דיסק של לקוח סובל מ"חסימה אנרגטית". בתרגום חופשי שלנו: לא מגיע חשמל לדיסק. אבל לא זו הייתה כוונת המשורר. המחשב במעבדה, הוסרה עטיפתו הכתומה ("צבע של רוחניות, לא של התנגדות להתנתקות", טרחו להבהיר לנו) הסתבר שמדובר ב-PC פשוט, שעל פי הסימנים החשמל מגיע לדיסק, הדיסק מניע, ניתן לקרוא ולכתוב על גביו מידע. אז, במה מתבטאת "חסימתו האנרגטית"? - הוא מגיב לאט, לפעמים בכלל לא, ממאן לפתוח קבצים מסוימים, משמיע גניחות מתכתיות, אין לו חשק ולא מוטיבציה לשתף פעולה עם המפעיל. מיד התחלנו להשמיע מוזיקה קלאסית במעבדה, כיבינו מזגן ופתחנו חלון בו תלויים פעמוני רוח, זרקנו את הפרחים מחדר ההמתנה ושמנו במקומם עציץ רענן ומזרקת מים זורמים. חוץ מזה, טיפלנו במחשב כמו שאנחנו יודעים, והחלפנו חלק אחד או שניים. המחשב הגיב נפלא, נפתחו לו כל הצ'קרות, והחל למצות את מיטב הפוטנציאל (המוגבר) שלו מחדש. הבעלים היו מרוצים, וגם אנחנו. נמסטה.
החיים לא קלים למגבים על גבי קלטות. בעקר בארה"ב, אבל גם בקרבנו. הבאנו עבורכם תרגום חופשי של המאמר: A simple solution for lost tapes של W. Curtis Preston:
"DHL, Fedex ו- UPS הן חברות מצוינות. לא עובר שבוע מבלי שאחת ממשאיותיהן תעצור מול דלתי כדי להביא לי את מתנותיי האחרונות. סמכתי על חברות אלו וכבר שילחתי עמן כל מיני דברים. מה שאני לא נותן להן זה טייפ בלתי מוצפן. ראיתי נהגים מכל החברות הללו משאירים את הרכב לא נעול בזמן שהם נכנסים למסור לי את החבילה שלי. אם הם עושים כך עם קניותיי ב-Ebay ומישהו גונב אותו מהחלק האחרוי של הרכב, אני ממלא תלונה ומקבל את כספי בחזרה. אם הם עושים את זה עם קלטת גיבוי המכילה טקסט פשוט, נוצרת לי פרצה באבטחה שלא ניתן לגשר עליה.
נטל לֶגָלִי שלא ניתן לשאת. אם על גבי הקלטת הבלתי מוצפנת יש מידע אישי של תושבי קליפורניה, ואני לא יכול להודיע לכל אחד מהם באופן מידי, החוק מחייב אותי לשלוח להם email, להודיע על כך על גבי אתר האינטרנט שלי, ולהעביר את החדשות לתקשורת. אם מדובר אך ורק בקניין רוחני, אין לי צורך להודיע לאף אחד, אבל העסק שלי עלול לסבול מאובדן שלא ניתן להתאושש ממנו. אירועים שהתרחשו לאחרונה הראו כי חברות המתמחות בשילוח ואחסון של מדיה אינן חסינות מפני שגיאות. אולי שמתם 3 קלטות בקופסא במקום 4? אולי המאבטח ניגש לשירותים ושם בינתיים את הקופסא ב"מקום בטוח" כדי שאף אחד לא ייקח אותה - ואז שכח? אולי נהג החליף בטעות את קופסת הקלטות שלך עם זו של מישהו אחר? לאחרונה אפילו דווח על אובדן של מאות קלטות שלעולם לא שולחו לשום מקום! כל השגיאות הללו לא היו אמורות לקרות, אבל ככל שבני אנוש מעורבים ומיליונים של קלטות מחליפות ידיים, דברים יקרו. ואם הם קורים לך, גם אתה נתון בחובת החוק של קליפורניה שציינתי למעלה, אם תושבי קליפורניה ניזוקים. (נכון לרגע זה מתבשלת גרסה פדראלית לחוק בארה"ב)
שתי אפשרויות (ואחת מגוחכת) אפשרות אחת היא לנעול את הקלטות ולעולם לא לקחת את המידע הרגיש לשומקום. (זו האפשרות המגוחכת, כי הרי יוצרים בכלל את הקלטות כדי לנייד את המידע לאתר מרוחק ולצרכי ניהול סיכונים.) אפשרות שנייה היא להצפין אותן ולעשות עמן מה שתרצה. ניתן לממש אפשרות זו בשלושה דרכים. אחת, אפשר להצפין את המידע בתוך האפליקציה שייצרה אותו מלכתחילה. מוצרי מסד נתונים רבים תומכים בהצפנה, וגם כלים נוספים של יצרנים שונים. הדרך השנייה היא להשתמש ביכולות של תוכנת הגיבוי שלך כדי להצפין מידע בזמן הגיבוי. שיטה זו יכולה להיות פחות יקרה להשמה, אבל עומדת מול אתגרי ביצוע וניהול, במיוחד כאשר מגיעים לנושא ניהול מפתחות. הבחירה האחרונה, ואולי הקלה משלושתן להשמה, היא לרכוש מוצר חומרה להצפנה, ולהצפין קלטות גיבוי רגישות בזמן הקלטתן. מבלי להיכנס לפרטים רבים, בד"כ יש להם פתרונות הגיוניים לעניין המפתחות ולא אמורות להכביד יתר על המידה על הביצועים.
אם אינכם עומדים להצפין את הקלטות, לפחות השתמשו בחברה המתמחה באחסון ושילוח של מדיה. כך, יהיה ניתן לעקוב אחר הקלטות (באמצעות ברקוד או RFID), הן יאוחסנו בתנאי סביבה מתאימים ותדאג להן חברה אשר כל המוניטין שלה נשאן על יכולתה לטפל במידע שלך כראוי (מה שאומר שבכל מקרה כדאי לעבוד עם חברות אלה -הן אם מצפינים את הקלטות והן אם לא). זכור כי החקיקה הנוכחית אינה מחייבת לפרסם דבר במקרה והמידע האישי שהיה על קלטת שאבדה היה מוצפן. כמה אתם חושבים שהחברות המדווחות היו מוכנות לשלם כדי לא לדווח לעיתונות?"
קריאה נוספת :
http://www.adtmag.com/article.asp?id=11251
בין כל הקולות הסימפתטיים לנושא הקוד הפתוח, פגשנו השבוע עמית שלא כל כך מסכים עמן, ושלח לנו את דעתו של Dan O'Dowd אשר פורסם בדיוק לפני שנה באתר Designnews.com . להלן דבריו.
"No Defense for Linux"
"לינוקס הולך ונכנס למערכת ההגנה העתידית של ארה"ב, כולל את מערכת הלוחמה העתידית FCS, ה- Land Warrior, וה-Global Information Grid, אשר כולם יחברו את כל המערכות הצבאיות העתידיות לרשת אחת. פשיטה זו של לינוקס למערכות הגנה הינה סיבה לדאגה רצינית, היא תסקל את הביטחון הלאומי היות והאבטחה של לינוקס אינה מתאימה לשימוש בטחוני. מערכת ההפעלה אשר בשימוש במערכת ביטחונית מהווה בסיס לשלמותה הכוללת. מערכת ההפעלה מבקרת את כל הפונקציות, התקשורת, והאבטחה של המערכת. אם מערכת ההפעלה מותקפת, אויב יכול לרגל, לנטרל או לתפוס פיקוד על המערכת כולה.
מערכת ההפעלה לינוקס מפותחת על ידי תהליך של קוד פתוח - מאמץ של שיתוף פעולה בין מפתחי תוכנה בעולם כולו שאינם קשורים בקשרים רשמיים. מה קל לסוכנויות ביטחון זרות או ארגוני טרור לחדור לקהיליית הלינוקס כדי לתרום תוכנה חַתְרָנִית. הסיכון חמור במיוחד היות והרבה מן התורמים לפיתוח הלינוקס באים מארצות מהן ארה"ב לעולם לא הייתה רוכשת תוכנה מסחרית למטרות ביטחוניות. ספקים אחדים של מערכות לינוקס מוטמעות גם מספקים את פיתוחיהם לארצות כגון סין ורוסיה. מי היה מחדיר בכוונה קוד זדוני לתוכנה שידוע כי עומדת להיכנס לשימוש בתשתיות חיוניות וצבאיות? בשנות השמונים המוקדמות ה-CIA חתרה תחת תוכנה שנרכשה ע"י ברה"מ. סוס טרויאני של ה-CIA בתוכנה שניהלה את צינור הגז הטראנס-סיבירי גרם לפיצוץ גדול. יהיה די נאיבי לחשוב שארצות שונות וארגוני מחבלים לא ינסו לחזור על ניסיונות מסוג זה. לינוקס בסביבה הביטחונית הינה הסצנריו הקלאסי של הסוס הטרויאני - מתנה של תוכנת חינם מובאת את תוך השורות החיוניות להגנה. אחת הטעויות הגדולות ביותר לגבי לינוקס הינה האמונה כי הנגישות המלאה לקוד המקור שלה מבטיחה שכבר כל כך הרבה עיניים בדקו אותו שאין סיכוי שיכיל כל ניסיון לחבלה. למרות ה"עיניים הרבות" נקודות תורפה חדשות נמצאות כל שבוע בלינוקס, בנוסף לבאגים רבים אחרים. רבים מן הפגמים עברו במשך שנים ללא שהתגלו. מגוחך להצהיר כי התהליך של הקוד הפתוח יכול לטהר את כל הסדקים הזדוניים שהוסתרו בכוונה, בזמן שבקושי יכול למצוא אלפי באגים אקראיים ותמימים השורצים בקוד המקור. בדיקת קוד מקור לעולם לא יגלה נקודות תורפה שהן רק ביטוי בקוד הבינארי ה-executable של המערכת. Ken Thompson, המפתח המקורי של מערכת ההפעלה יוניקס - שהשפיעה באופן ניכר על לינוקס- הוכיח עד כמה ניתן להנדס קוד זדוני כדי שיהיה בלתי ניתן לגילוי ברמת קוד המקור. הוא התקין backdoor בקוד הבינארי של יוניקס שהוסיפה באופן אוטומטי את שם המשתמש והסיסמא שלו לכל מערכת יוניקס. כאשר הוא גילה את הסוד 14 שנה מאוחר יותר, Thompson הסביר: "אין כמות כלשהי של בדיקה או סריקה ברמת קוד המקור שיגן עליך מהשימוש בקוד בלתי אמין."
את לינוקס בוחרים למערכות הגנה בשל התפיסה שהוא בטוח יותר מווינדווס. אמונה זו אינה נתמכת על ידי מידע כמותי. בעצם, מסד הנתונים של נקודות התורפה ב- NIST (מכון התקנים של ארה"ב) מנה יותר נקודות תורפה בלינוקס מאשר בווינדווס במשך כל אחת מעשר השנים האחרונות. בנוסף, תחת ISO 15408, התקן הבינלאומי של קריטריונים להַעֲרָכָת אבטחה במערכות מידע, ווינדווס קיבל רמה 4 (EAL 4), בזמן שלינוקס דורג ברמה 2. גם אם לינוקס היה בטוח כמו חלונות, הרי שווינדווס אינו קנה מידה מתאים: יש להעריך מערכות אבטחה מול תקנים מחמירים יותר. ה-FAA או Federal Aviation Administration, דורשת שתוכנה המיועדת לכלי טייס אזרחים (וצבאים רבים) תעבור אישור כחלק מתהליך הרישוי DO-178B, בו רמה A הינה התקן הגבוה ביותר לביטחון בתכנון, פיתוח, תיעוד ובדיקת תוכנה. הוא נדרש לכל תוכנה אשר כישלונה יכול לגרום או לתרום לתקלה עם אובדן של כלי טייס. DO-178B רמה A הינה הרשמה המתאימה לתוכנה ממנה תלויים חיי אדם רבים. מספר מערכות הפעלה קיבלו אישור לרמה זו. עד אשר לינוקס יקבל ציון שכזה, אין לדרוש מאנשי כוחות הביטחון של ארה"ב שיפקידו את חייהם בידיה. ביישומים צבאיים משתמשים בלינוקס למרות זמינותן של מערכות הפעלה אחרות המאושרות ברמה הגבוהה ביותר של בטיחות ב- FAA, והן גם מתאימות לרמת האבטחה החמורה ביותר של NSA שהיא EAL 7. אין לנטוש פתרונות שהם ככל הנראה בטוחים, לטובת האַשְׁלָיָה שלינוקס יחסוך כסף. Backdoor אחת בלינוקס, חדירה אחת, וירוס אחד, תולעת אחת, סוס טרויאני, וכל המגננות המורכבות ביותר יתמוטטו. אין להִפְקִיד את הביטחון הלאומי בידי לינוקס".
כתבה זו מוגשת כאן למרות שאנו לחלוטין לא מסכימים עם הדעות המובעות בה, אני יכול להציע לכולם רק לחזור ולעיין בכתבה זו בשנת 2010. (א.ג.)
אינטל מקבלת ממדינת ישראל מענק של 400 מיליון דולר להקמת מפעל שבבים בארצנו. אין זה המענק הראשון וסביר להניח שגם לא האחרון. הבעיה היא שהמענק איננו מספיק לאינטל, והחברה מפעילה לחץ על המדינה להגדלתו. אינני מזלזל חס וחלילה במענקים הניתנים מידי המדינה לחברות גדולות שאמורות לספק עבודה, ובדיעבד גם לשלם מיסים (למרות שסביר להניח שגם כאן המדינה תלך לקראת אינטל). אבל, 400 מיליון דולר יכלו להניע 400 חברות שונות במשך זמן לא מועט, חברות שלא רק יספקו עבודה אלה שחלקן גם ייצר ואפילו ייצא. מה שמקומם בנושא הוא העובדה שהחברה הנ"ל, כמו רכבת ישראל, טועה בחישובים ומדינת ישראל אמורה לממן את ההפרשים. עם כל הכבוד להם, הייתי שולח אותם לדרכם בצירוף איחולי הצלחה בגיוס מענק במדינה אחרת (ספק אם ימצאו שר אוצר כמו נתניהו במקום אחר)... ומעביר את כל הכספים למדען הראשי. הבעיה היא שהמדען יחלק אותם לחברות ענק מקומיות ובינלאומיות, ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה.
אגב, על המפעל בקרית גת קיבלה אותה חברה מענק בן 600 מיליון דולר, את המפעלים בירושלים היא מחסלת לאט לאט אבל בטוח, ומהנדס שעובד באחד מקווי הייצור במקום אמר לי שלא כל כך ברור לו אם בכלל תהיה למישהו מהעובדים עבודה לאחר חיסול שני פסי הייצור האחרונים שנותרו. אינני יודע את גובה המענקים שקיבלה אינטל על המפעלים בירושלים, וגם אין לי מושג מה החלופה התעסוקתית המוצעת לעובדי אינטל בירושלים. ברור לי רק דבר אחד: מדינת ישראל השקיע הרבה מעל ומעבר בחברה זו.
דליה איציק, שרת התקשורת, מגבשת הצעה לאפשר ייבוא חופשי של טלפונים סלולאריים. היא אמנם מציעה לקחת מחברות הסלולאר את זכויות הבדיקה והאישור של המכשירים, אבל מחזירה אותנו לימים בהם כל מודם מסכן דרש אישור (שעלה הון) מבזק. מישהו יכול להסביר לי מדוע מכשיר טלפון שיש לו תקן אירופאי ואמריקאי, עובד בסטנדרטים של הרשתות המקומיות, ונמכר בכל רחבי העולם, זקוק לאישור משרד התקשורת הישראלי? (שאין לו, לא הייתה לו, ולא תהיה לו מעבדה מתאימה לכך...). למה בכל אירופה אישור CE מספק, אך בישראל -המעצמה המבודדת- אישור זה איננו רלוונטי ויש צורך באישור מקומי? אם הרשתות אינן עומדות בתקן בינלאומי, הרי שיש צורך לבטל את אישור אספקת השירות של חברות הסלולאר. אבל היות והן עומדות באותם סטנדרטים כמו בכל העולם, הרי שטלפון שעונה לסטנדרטים הללו ועמד בבדיקות המחמירות של התקן האירופאי, אמור לקבל אישור מיידי. למה להכביד בירוקרטיה ? למה? פשוט!: לבנות מנגנון (עבודה למקורבים) ולגבות כסף (מיסוי עקיף של ענף התקשורת האלחוטית). כל הרעיון של הצעתה של השרה נועד להוזיל את עלות המכשירים ולהוציא את האישור מידי חברות הסלולאר. העברת האישור למשרד התקשורת תעלה ליבואנים כסף, שאותו יגבו מהרוכשים. בדיעבד משמעת ההצעה כרעיון נחמד, מעשית גם אם יוזלו המכשירים הרי שלא יוזלו לרמה האפשרית.
אגב כדאי לשים לב לעשרות יצרני סלולרים בקוריאה, טאיוואן ובעיקר בסין. יש להם מכשירים יוצאים מהכלל...
מבקרת הבנק למסחר
מבקרת הבנק למסחר נתנה עדות במשטרה ולדבריה היא חיפשה ולא מצאה, ולכן אין בה כל אשמה. מדהים שאישה אינטליגנטית בתפקיד כל כך רגיש משתמשת במשפט כל כל אידיוטי. גברת נכבדה, תפקידך למצוא, לא לחפש!
השבוע שלחו לי לינק לסקירה אודות טלפון סלולארי חדש עם מצלמה של 2 מגה פיקסל. המכשיר הינו צעצוע נחמד אבל... כמו שאומרת ביתי בת ה- 11 "אבא, למה אני צריכה טלפון עם מצלמה, כשיש לי טלפון ומצלמה ?" הפיתוי הענק לרכוש מכשירים מתוחכמים נובע לא רק מאהבה מובנית לגדג'טים אבל גם משני טעמים נוספים: קונספציה מוטעית, והרבה כסף מיותר.
הקונספציה מוטעית מכיוון שמכשיר משולב ובו מספר פונקציות רב הוא אולי כלי נוח לנשיאה, אבל אף אחת מהפונקציות לא פועלת בצורה מושלמת. כך למשל, המצלמות במכשירי הטלפון מנפקות תמונות באיכות גרועה מכיוון שעיצוב המכשיר מחייב חיישן קטן וממזר ולכן עושים היצרנים שימוש בחיישן CMOS בעל איכות נמוכה. מגבלת הזיכרון על המכשיר ומעבד חלש מחייבים את המשתמש בצילום עם הרבה סבלנות. בטלפונים אחרים התחכום הרב פוגע באיכות הקול, וטלפון שלא שומעים בו היטב איננו טלפון.
הרבה כסף מיותר יש לרוכשי הגדג'טים הללו ורובם המכריע כלל איננו יודע כיצד לנצל את המכשיר... ואם הוא כבר יודע, הוא מספק הרבה מאוד כסף לחברות הסלולאר שמעקרות את המכשיר על מנת שחס וחלילה לא יגזול מהם הכנסה. לדוגמא, מכשיר משולב (מחשב כף יד + טלפון סלולארי) בעל חיבור אלחוטי WiFi או bluetooth יעוקר מפונקציות התקשורת שלו כך שלא תוכל לגלוש באינטרנט אלחוטי עימו ותהיה חייב להשתמש בחיבור האינטרנט המסופק על ידי ספק שרותי הסלולאר.
הקומבינציה האולטימטיבית והכדאית ביותר היא של שני מכשירים: טלפון סלולארי עם מודם מובנה, איכות קול גבוהה, וחיבור אינפרא אדום. מכשיר פוקט פי סי עם חיבור Bluetooth ו- Wi-Fi מובנה, מצלמה מובנית, ומקלט קול איכותי.
הטלפון הוא טלפון, אך יכול לתפקד כמודם לחיבור סטנדרטי בשטח (הבעיה היא שחברות הסלולאר לא יספקו לכם את הכבל הנחוץ לחיבור ובטח שבטח לא את הדרייבר למודם המובנה (בשביל אלו יש אינטרנט).
הפוקט פי סי יספק לכם חיבור לאינטרנט בחינם בכל אחת מהנקודות החמות המתרבות כמו פטריות אחרי הגשם, תקשורת על גבי ה- skype (כן, קיימת גירסא לפוקט פי סי והיא עובדת נהדר). פוקט פי סי על גירסאת CE 2003 שמצוייד במצלמה יספק לכם את כלי החלומות, צילום תמונות ועריכתם במקום (תכנת עיבוד תמונה מובנית מפתיעה במספר הפונקציות הרלוונטיות שלה).
מבחינתכם מדובר בשני מכשירים, לכאורה עניין מסורבל. מעשית מדובר בקומבינציה שבשימוש נכון תחסוך לכם מאות שקלים בחודש ותספק לכם הרבה עניין והנאה. וכל פונקציה במכשירים תהיה איכותית ויעילה יותר.
אגב לאבד טלפון סלולארי רגיל וסטנדרטי כואב הרבה פחות מלאבד מכשיר חכם.
אני מאוהב בפוקט פי סי שלי. הוא לא המכשיר המהיר ביותר שיש וגם איננו היקר ביותר, הוא גם לא טלפון סלולארי, אבל אני מאוהב בו. למה ? תשפטו אתם: המכשיר הוא Ipaq 3715 קטנצ'יק, יושב לו אחר כבוד בכיס הקדמי של המכנסיים או בחולצה. כדאי מאוד לא לבדוק אם הוא נוח בכיס האחורי, אין הרבה מכשירים שיכולים לשאת ישבן אדם. יש לו חיבור רשת Wifi ומאפשר לי חיבור לאינטרנט בכל מקום. יש לו חיבור bluetooth בגרסא 1.2 שמאפשר לי חיבור לרשת האלחוטית הביתית שלי, המבוססת על טכנולוגיה זו. יש לו נגן MP3 נגן מדיה של החלונות, נגן קבצי Mpeg 1, נגן קבצי DivX ו- Xvid, מיקרופון רגיש (עד היום אינני יודע היכן הוא ממוקם), רמקול חיצוני חזק (גם מיקומו של זה מסתורין העיני). הוא מאפשר הקלטת קול. יש לו תכנה ההופכת אותו לשלט רחוק לכל מכשיר מבוסס אינפרא אדום, קל לכיול מהיר ויעיל (שלט אוניברסאלי מושלם). כמובן, שיש לו את כל היישומים הסטנדרטים (דפדפן, דואר אלקטרוני, יומן, אנשי קשר, וורד, אקסל ועוד...). תוסיפו לזה מצלמה עם תכנת עריכת תמונה נהדרת. וכמובן יישום לקוח המתקשר עם יישומי שרת על מנת להוריד אליו תכני מדיה מהמחשב שלי או ממחשב אחר על האינטרנט או ברשת. פרט ליישומי עריכת וידאו, גרפיקה תלת ממדית, ועריכת וידאו כל שאר היישומים הרלוונטיים לא מחייבים אותי לסחוב את המחשב הנייד שלי. הפוקט עונה על כל דרישותיי.
לכל אלו המעוניינים, ביישומים נלווים למחשב פוקט פי סי שאינם באים משולבים במערכת ההפעלה (כולם חינם כמובן) כתבו לי ואשקול לבנות אתר הורדה עם כל התכניות הרלוונטיות (יש הרבה זבל אבל את הסינון והבדיקה כבר עשיתי).
לסיום, המלצה: לאלו שרוצים להאיץ את המכשיר שלהם. יש מאיץ (booster) למעבד של פוקט פי סי אבל רק אם המכשיר שלכם בעל מעבד עם 400 מגה הרץ ומעלה. כל ניסיון האצה יעלה לכם בהרבה דפיקות לב ואולי אפילו במכשיר כולו!
ברכות
ברכותיי לאינטרנט זהב על שינוי המותג ל-Smile, שם יפה אבל בסיס להרבה מאוד בדיחות על חשבונכם. קוו שהחיוך לא יהפוך לצחוק... או לבכי.
אבטחת (הבטחת) מידע...
אני יודע שהבטחתי, אבל אני עדיין עובד על בדיקת מערכת האבטחה, אל דאגה - אני פשוט מגלה מדי יום דברים חדשים... וטובים. כשאסיים אתם תהיו הראשונים לדעת.
הפחמן יכול להופיע בצורות רבות בטבע, רובנו מכירים את הגרפיט ואת היהלום, ויש גם צורה אחרת: הפולרנים (fullerenes), שנמצאו באבק שבחלל, בין הכוכבים, והן במבנים גיאולוגיים בכדור הארץ. הם בעקר מולקולות גדולות דמויות כלוב, והנפוצה מכולן היא C60 הכדורית , גם מוכרת בשם "buckyballs" (קיצור לכדורי Buckminster) . תצורות נפוצות אחרות הן C70, C76, ו- C84. גודל ה"כלובים" הללו כחלקי ביליון של מטר אחד, ועדיין הן ענקיות במונחים של מולקולות. C60 בנויה מ-60 אטומים של פחמן, המחוברים ביניהם בתבנית משושת ומחומשת, העושה אותה מאוד דומה לכדורגל. רק בשנת 1990 הצליחו מדענים לצור C60 במעבדה, בתהליך מכאני. מדענים מצאו buckyballs מלאות בגזים בתוך מֶטֶאוֹרִיטים בני 4.6 ביליון שנה. הגזים הללו נמצאו דומים לאלו שהיו כנראה נוכחיים בעת שמערכת השמש שלנו נוצרה. אם ה-buckyballs הללו הגיעו מכוכב לכת אחר, יכול להיות כי יש להן את היציבות הדרושה כדי לשרוד את המסע בחלל. ממצאים אלו תומכים בתיאוריה כי גזים אטמוספריים ותרכובות אורגניות רבים הגיעו לכדור הארץ עם התנגשויות של אסטרואידים וכוכבי שביט בתקופה המוקדמת של חיי כדור הארץ. יש מי שטוען כי יתכן שהמצרכים להיווצרות חיים על גבי כדור הארץ היו מורכבים מגזים אלו. אם הדבר נכון, הוא יכול להוביל לספקולציות נוספות לגבי אי היותנו לבד ביקום. מולקולות אלו ישחקו ככל הנראה תפקיד חשוב במהפכה התעשייתית של המאה הנוכחית, בכיבוש החלל, ברפואה, בתעשיית האנרגיה, במערכות צבאיות ואולי אפילו בדיסקים ומרכיבי מחשוב אחרים. אתר מרתק על buckyballs ו- buckytubes (דומים אך צינוריים במקום כדוריים), נמצא לרשותכם בכתובת: buckyballs2buckytubes
אתם מוזמנים לבקר אותנו בביתן 204 של תערוכת COMPUTAX 2005 בגני התערוכה, תל אביב בימי ב', ג' וד' (4 עד 6 ביולי) בין השעות 12:00 ו-20:00
לא רק בקריה
הקיץ נתן לנו אות שלא ניתן להתעלם ממנו, ביום שלאחר הלילה הקצר בשנה. החום עלה, וזעמן שחור -מטר חמישים ושתיים של שרירים מתפתלים- מצא לו מסתור בפינה, על הבלטות הקרירות. הזעמן זעם, כי שלוותו הופרעה כדי להחזיר שלוותה לבעלת הפינה. שוב הצ'יף הציל את העולם...או לפחות את הסביבה הקרובה. אם להתעלם לרגע מן האהבה לטבע, מטובת החקלאות, האסוציאציות הפרוידיאניות, התנכ"יות והמיסטיות..., מה ליצורים המסכנים הללו בעולם הדימויים העירוני, העסקי, והממוזג? הכרותינו רבת השנים עם "נחשים" אנושיים (השמות שמורים במערכת) מלמדת הקבלה מעניינת, שכלל לא תואמת את המטאפורה הנפוצה: ● הנחש בעל חוש ראיה חלש - ה"נחש" מתכנן קדימה ● הנחש בולע בבת אחת ומעכל במצב מנוחה - ה"נחש" נוגס פה ושם, ולעולם לא שבע.
● לנחש ארס משתק ומעכל - ל"נחש" ארס משתק ומרקיב. ● הנחש פוגע על מנת לשרוד - ה"נחש" פוגע על מנת לפגוע.
● הזעמן שלנו שוחרר להנאתו וללא פגע בשדה קוצים פתוח - כמו שאומר פתגם האיגבו (ניגריה): Agwö nloro ibe ya, ödü afüö ya önü..., או ביידיש: A snake that swallows his friend will have a tail sticking out of his mouth
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי, הספרותי, או האישי שיעשה בו.
