גיליון מספר 3 שנה VII- יום חמישי, 18 בינואר 2007

 

«-לגיליון קודם 2007 לגיליון הבא-»

צ'יף תמיד לשירותכם מאז 1986

       

"הדרך הטובה ביותר לנבא את העתיד
היא ליצור אותו"

אלן קיי

 

Do Software Downloads

 

גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.1.9
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.

▪ ל- Beta-Testers : פרטים על גרסת BOS 2007 כאן.

 
 

ויסטה או קוד פתוח


כמו שקורא לנו עם פרומואים אחרים (מסרטים ועד רפורמות בחינוך) הדיבורים על ה-Vista כבר יוצאים לרבים מאיתנו מכל החורים אפילו עוד לפני שנודע לנו על החבר הראשון שהתקין אותה.  אפילו יונתן כתב על זה היום... אבל המערבולת שגרמה מערכת ההפעלה החדשה של חלונות יצרה הזדמנות פז לכיבוש נתח גדול יותר על ידי יצרני לינוקס בשוק השולחניים. המראה, צורת העבודה והמאפיינים החדשים של ויסטה עשויים לצור זעזוע לא קטן בסביבת העבודה. כך לפחות מאמין נשיא לינוקס באוסטרליה, שנאם ביום פתיחת כנס הלינוקס בסידני השנה. ולמעשה, למה לא לנצל את ההזדמנות כדי "להחזיר בתשובה" את המשתמשים?- במקום לאמן אותם בגרסה חדשה של ווינדווס, פשוט ללמד אותם לעבוד תחת לינוקס.
הצורך בהדרכה במעבר לפלטפורמה שונה מהווה הוצאה משמעותית לכל ארגון, וגובה ההוצאה נמצא ביחס ישיר למספר המשתמשים. אחת הדרכים לצמצם הוצאה זו היא להשתדל כי ממשק הפלטפורמה החדשה יהיה כמה שיותר דומה לישן.
אולי אתם זוכרים את פתיח הידיעון מלפני שבועיים?: "תן לאנשים מה שהם צריכים, לא מה שהם אומרים שהם צריכים". אז האנשים הטכניים בצ'יף כבר מזמן גילו דרכים "לתחמן" משתמשים קפריזיים, כמו למשל להתקין מערכת הפעלה ויישומי קוד פתוח, מאחורי wallpapers המזכירים את הבועה המיקרוסופטית. ברבים מן היישומים צורת העבודה לא שונה בהרבה מאשר בגרסאות הותיקות של MS Office, אבל באופן כללי התקלות פוחתות כאשר מאחורי החזית מפעיל צבא חרוץ של פינגווינים את גלגלי השיניים...
מסתבר כי הויסטה הוא צעד גדול קדימה מן המערכות הנוכחיות, אך אין מונחים ביסודה שינויים אַרְכִיטֶקְטוֹנִיים רָדִיקָלִים מהפכניים להם חיכתה הקהילה הטכנית. עוד הסתבר כי על מנת להתאים לתאריכי יעד שיווקיים שמיקרוסופט הציבה לעצמה, דווקא השיפורים המעניינים לא נכללו בה. כך שמדובר במוצר עם תוספות, שינויים "אינקרמנטאליים" בלבד.
מאידך, קהילת הקוד הפתוח מחזיקה פחות מגישת ההכרזות הגרנדיוזיות, ונוטה יותר לגישה של הכרזה הדרגתית. אחד העקרונות הבסיסיים בפיתוח מערכות הפעלה הוא "שחרר מוקדם, שחרר תכופות", ולא לחכות חמש שנים בין הופעת גרסאות חדשות ואז להציג שינויים אָפּוֹקָלִיפְּטִיים...
אם תשאלו את המשתמשים עצמם, אין ספק כי רבים מאוד דווקא יעדיפו מחזורי מוצר ארוכים. אם מדובר בארגון, הלקוח לאו דווקא יחפוץ דגם של שינוי אינקרמנטאלי - עדיף לו סביבה יציבה למשך מספר שנים...
לגרסת Linux נוחה וקלה להפעלה ובעברית: http://linux.ehad.info .

מוצרי קוד פתוח הם אופציה נחשקת, אך למרות היציבות הרבה גם בהם יכולים להימצא באגים. ב-2 לינואר השנה הופיע טלאי בעבור גרסאות ה- OpenOffice הקודמות. גרסאות קודמות טיפלו בקבצים גראפיים בדרך שיכלו לאפשר להשתמש ב-buffer overflow (שגיאה המתרחשת כאשר תוכנה מנסה לאחסן יותר מדי מידע באזור אחסון זמני) כדי לשגר קוד זדוני וכך להשתלט על מחשבים בודדים (שאינם מחוברים ברשת).
בכל מקרה מומלץ להתקין את הגרסה האחרונה ולא את הקודמות:
http://www.openoffice.org.il

כפי שכבר אמרו חכמים לפני שנים רבות:

"Software Upgrade: Takes old bugs out... Puts new ones in"
 

     
 






אשמורת שחזורים


למרבית המשתמשים שאנו מכירים אין כל בעיה להוריד קובץ מרשת האינטרנט. אבל באותה מידה של הכללה ניתן לומר כי הם לרוב (מי פחות ומי יותר) חסרי אונים כאשר קובץ שהם עצמם יצרו, ערכו ושמרו... נמחק, משתבש או "נעלמממם!" (כפי שנהוג לזעוק).
לפני מספר שנים חשבנו בצ'יף -כמו היום- שהדבר הנכון הוא לשים את המים בשוקת, במקום שהרועה יסחב מיכלים, שייתן לעדר להישאר צמא, או שיאמן את צאן מרעיתו לחפור בורות...  קמו אנשינו ועשו מעשה, וכדי שלא תבזבזו את זמנכם בקריאת הסברים שאינם רלוונטיים עבורכם, ננסה ראשית לתאר למי בכלל מתאים הפתרון שהם בנו.

- למשרדים קטנים (ואף לרשתות ביתיות), בהם איש המחשבים המנהל את הרשת מגיע פעם בכמה ימים או שבועות.
- לארגונים בגודל בינוני המקבלים שירותי outsourcing ומחויבים על פי שעות עבודה של מנהל הרשת.
- לארגונים רבי משתמשים כגון אוניברסיטאות, משרדי ממשלה, חברות גדולות בענפים השונים.
- לארגונים הירארכיים, כלומר היכן שלא כל המידע פתוח לכל משתמש.
- לחברות מסועפות, בהן אנשי המחשבים רצים מסניף לסניף או נוסעים מעיר לעיר בכל פעם שקיימת בעיה.
- לכל משרד או ארגון בו יוצא למשתמשים לעבוד גם בשעות חריגות. הצורך בהשלמת שעות עבודה בזמנים לא שגרתיים, או הצורך בתקשורת בינלאומית עם אזורי זמן בלתי תואמים, מביאה את האנשים להזדקק למידע מגובה גם בין 05:00 בערב ל-08:00 בבוקר של יום המחרת, כאשר איש המחשבים אינו זמין למתן שירות, או ידרוש תוספת תשלום לעבודה בשעות נוספות.

כאמור, לפני כ-3 שנים נולד בצ'יף על רקע אפוף עננים הממשק הוובי לשחזור קבצים, הקרוי גם Web Interface Recovery

זהו מסך פשוט אליו יכול להגיע כל משתמש מורשה בארגון באמצעות הדפדפן שלו, כאשר במקום כתובת אינטרנט, הוא מקליד את כתובת שרת הגיבויים הארגוני.
לאותם הגיבויים ניתן לגשת מכל מחשב, ללא צורך בהתקנה או הטמעה של תוכנת BOS או כל תוכנת גיבוי או שחזור אחרת על גביו. ומה נמצא שם? עץ ספריות וקבצים, בדיוק כפי שהם מסודרים על גבי מחשב המקור.

BOS Web Interface is BOS's way of restoring the current backup version of files stored in the backup server, through any web browser, without the need of installing or integrating the BOS software.
The BOS Web Interface will allow you to access the most current backup of your files through the web, as long as you install a web server that supports ASP

מאותו עץ נבחר את הקובץ או הספרייה ש"נעלמו" לנו, ונוריד אותם בקלות, כאילו מדובר בקובץ מאתר אינטרנט כלשהו.
למען שמירה על הפרטיות של כל מצבור מידע, חייב מנהל הרשת לחלק הרשאות לכל משתמש, ולהגבילו לאפשרות צפייה והורדת הקבצים אשר בסמכותו להוריד. כלומר, על מנהל הרשת להקנות זכויות גישה ספציפיות לתיקיות ספציפיות ב Bos Web Interface לכל אחד ממשתמשי הארגון, באמצעות מנוע ה-IIS שמותקן תחילה בכל שרת חלונות מודרני.
כל זה אומר שכל משתמש בארגון יכול להיות מוסמך לגשת ולשחזר בעצמו את הקבצים שלו שאבדו או השתבשו.
 

שחזור קבצים

בכדי לשחזר קובץ, כל משתמש מורשה מקליד בדפדפן שלו:

"http://[BosServerName]"

ואז : "Enter"
תיכף ומיד הוא יהיה מסוגל לצפות בממשק ה-BOS עם רשימת הגרסאות האחרונות של הקבצים המגובים אליהם הוא מורשה גישה.
על מנת לשחזר כל אחד מן הקבצים, עליו פשוט להקליק על שם הקובץ!
אותו קובץ ירד באותה צורה שהוא יורד מכל אתר באינטרנט, ואם אותן אפשרויות מערכת.

להדגמה לחצו כאן.

להדגמה אצלכם בארגון, צרו עמנו קשר.

     
 

אפקט הרשת


אפקט הרשת (network effect) הוא מונח בכלכלה, שמתאר מצב בו סחורה או שירות מסוים נעשים מועילים יותר ללקוח ככל שיותר לקוחות רוכשים אותם. למשל, אדם שמחבר בביתו טלפון מאפשר לאחרים לתקשר איתו דרך הטלפון, ובכך הוא מסייע להפוך את שאר הטלפונים ליותר שימושיים.
המצב הזה מיטיב לא רק עם קהל הלקוחות אלא גם עם החברה, שזוכה להגדיל את ההכנסות שלה באופן משמעותי בזכות שיטת "חבר מביא חבר" ותופעת ההליכה אחרי העדר.
גם ובעיקר בתחום האינטרנט נרשמו לא מעט סיפורי הצלחה, ששאבו את מירב הכוח שלהם ממשוב חיובי של לקוחות. החל בחברת Mirabilis שיצרה את ה-ICQ, וכלה באתרים האינטראקטיביים כמו MySpace, Flicker, Youtube וכו'.
ניתן להבחין במס' מאפיינים משותפים למקרים הללו:
1. למשתמשים יש אינטרס אישי להעצים את "הרשת". לא מדובר רק ביחצ"נות אינטנסיבית של בלוגים ורודים ע"י גולשות בנות טיפש-עשרה, אלא גם באסטרטגיה מכוונת של נותני השירות. באתרים מסוימים לא תוכל ליהנות מהטבות שונות, או אפילו להגיב ליצירת המופת של חברך מבלי שתהיה רשום לאתר. כמו כן מוצעות הטבות נחשקות לחבר הנאמן שיספק עוד מינימום 5 כתובות מייל, וכמעט כל אתר שמספק מוצרים או שירותים צועק לך מהדף הראשי להירשם עוד היום.
2. חלק גדול מהשירותים מוצעים ללקוחות בחינם. לדבר יש חשיבות לשם יצירת קבוצת משתמשים התחלתית, שתוכל למשוך משתמשים נוספים. כשהקבוצה תתפתח לקהל משתמשים גדול מספיק, היא תוכל "ליהנות" מפרסומים שונים, מגביית סכומים בעד השירות או חלקים ממנו, ואפילו מתחנונים מפורשים של מנהל האתר להיכנס ללינק זה או אחר או לתת נדבה כדי שהוא לא יצטרך לסגור. בשלב הזה האספקה הקבועה לווריד נעשית כ"כ קריטית למשתמש, שלא קשה למצוא תורמים.
3. חלק גדול מהשירותים רווחיים גם אם לא יהיה להם כלל קהל חיצוני. קחו את Shawn Fanning, ההוגה של Napster: סטודנט שבעיקר התכוון להקל על שותפו לדירה בהעברת קבצים ברשת. גם Joshua Schachter נקט באסטרטגיה דומה עם האתר שבנה, Del.icio.us המאפשר למשתמש להחזיק מאגר של דפי אינטרנט מועדפים, הפתוחים לצפייה להנאת שאר הגולשים. גם אם האתר היה זוכה לפופולאריות אפסית, ג'ושוע היה יכול לצפות במועדפים שלו מכל מחשב בעולם שמחובר לאינטרנט.
המון שירותים נוצרים בראש ובראשונה כדי לשרת את היוצר עצמו, וכפי שראיתם, במקרה כזה לא רק שלא יוצאים מופסדים – אפשר גם להרוויח בגדול.

אבל, גידול הולך ומתעצם במס' הלקוחות הוא לא בהכרח תופעה חיובית. המצב האופטימאלי, הן לנותן השירות והן ללקוחות, מתחיל כשמס' הלקוחות מגיע למסה הקריטית שלו: במצב זה אפקט הרשת מתחיל לפעול, חבר מביא חבר והרווחים משתווים ועולים על ההפסדים. אולם בשלב מסוים השימוש הרב במערכת יוצר גודש, וכל חבר נוסף שמצטרף לא מסייע לאחרים – אלא מגביר את העומס על המערכת, ובכך מקשה עליהם להתחבר אליה. כאן נעצרת הצמיחה במס' המשתמשים, ושוב הרווחים משתווים להפסדים. כדי להמשיך את הצמיחה יש להרחיב את התשתית למערכת, ואף זו כרוכה בהוצאות.

פתרון אחד לבעיית הגודש הוא ע"י שימוש ברשתות P2P, בהן הצורך בשרתים מרכזיים הוא מזערי, מאחר וכל מחשב משתמש לוקח לעצמו נתח מהעומס הכללי. תוכנת Napster עשתה שימוש עיקרי במערכת זו, לא רק ע"י ניצול עמדות הקצה לעיבוד, אלא גם לאחסון קבצי המוסיקה. כל מחשב בעולם היה יכול לשמש כשרת קבצים קטן, לשירות כלל המשתמשים. מכאן שתיאורטית, פוטנציאל הצמיחה בקהל המשתמשים הוא אינסופי.

לסיום, אם נמשיך עם הדוגמה של Napster, במקרה הספציפי הזה חלוקת העומס לא עשתה את העבודה. בעקבות המשפט בעניין זכויות יוצרים חלה צניחה ברווחי החברה, וניתן לייחס אותה פחות לתחילת תמחור השירות, ויותר להופעתן של תוכנות חלופיות, חינמיות לשיתוף קבצים. למרות שאפקט הרשת הביא מאות אלפי משתמשים ברחבי העולם להשתמש ב-Napster, מעטים מהם נשארו נאמנים לחברה ברגע שקמו אופציות פחות יקרות.
אם ניתן ללמוד לקח מהעניין, הוא שכמו שכוחו של השירות עולה ביחס ישר למספר הלקוחות, הוא גם יורד באותו אופן, ברגע שמספיק לקוחות נוטשים. אם נשליך את מוסר ההשכל על שירותים נוספים, מתומחרים, השואבים את כוחם מאפקט הרשת, למשל Microsoft Windows, עלינו לשאול את עצמנו אם לא הגיע זמנה של העקומה לצנוח למטה.

סיגל

     
 

הכנס השנתי
של האיגוד הישראלי לטכנולוגיות גריד

"The Convergence
of Grid, Virtualization and SOA"

 יתקיים בבית חיל האוויר *, הרצלייה,
ביום ד' ה-24 לינואר, 2007
בין 17:00 - 9:00






















































על המהפכה בעולם ה-IT,
ההתלכדות של Grid, SOA ו- Virtualization

מאת: אבנר אלגום, מנכ"ל האיגוד הישראלי לטכנולוגיות הגריד


השילוב בין Grid, SOA ו- Virtualization, הוא נקודת מפנה מכרעת עבור ארכיטקטורת ה IT של הארגון. הוא ממקם בצורה ברורה וחד משמעי את ה- IT כמרכיב אסטרטגי ביכולת הארגון להשיג את מטרותיו העסקיות והופך את הארגון ליותר זריז וגמיש במתן מענה לשינויים בשוק ולהזדמנויות עסקיות. בסופו של דבר יושפע מכך לחיוב גם הלקוח הסופי, שיקבל מהארגון ערך מוסף חדש וטוב יותר מבעבר.
הדברים המובאים למעלה, לקוחים מתוך מאמר שפרסם ריצ'רד רייט, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית באוגוסט 2006. רייט רואה בשילוב שבין השלושה פתרון שיביא ליתרון תחרותי.
רייט סבור שכיום הארגונים הגדולים, מתמודדים עם הגודל ומהמורכבות של משאבי המחשוב. מורכבות הבאה לידי ביטוי בעלויות תחזוקה גבוהות מצד אחד ואחוז ניצול נמוך של המשאבים מהצד השני. מורכבות המקשה על יישום מודלים כגון 'תשלום עבור שימוש במשאבי המחשוב', או 'פרסונליזציה' באספקה של מוצרים ושירותים מהצד השני.
הפיתרון לפי רייט, וירטואליזציה. כלומר יצירה של סביבה וירטואלית אחת שמאפשרות לאפליקציות רבות לרוץ עליה ולהשתמש בכלל המשאבים ברשת באופן דינאמי ולפי הצורך. סביבה שבה המשאבים לא קשורים למשאב פיזי מסוים.

גריד:
הגריד, הינו תפיסה טכנולוגית, המציעה פתרון כלכלי לניצול יעיל וגמיש יותר של משאבי מחשוב ברשת ארגונית. היא מאפשרת צמצום עלויות רכישה ותחזוקה שוטפת, ויוצרת גמישות המאפשרת למערכות ה-IT לענות על הצרכים העסקיים המשתנים של הארגון. במספר מגזרים, מספק הגריד יתרון תחרותי, שבלעדיו לא ניתן לעמוד בדרישות האיכות ובלוחות הזמנים הנדרשים להספקת המוצרים והשירותים לשוק.
בארגונים המיישמים SOA (אפליקציות מוטות שירות), משמש הגריד כתשתית SOI (תשתית מכוונת שירות), המאפשרת באמצעות וירטואליזציה את ההקצאה הדינאמית של המשאבים הדרושים, לצורך ביצוע השרות הנדרש.
אין זה מפתיע, שהגריד נבחר על ידי חברת המחקר גרטנר, כאחת מעשר הטכנולוגיות החשובות ביותר לעתיד המחשוב ויש המכתירים אותה כ"מהפכת המחשוב הגדולה ביותר מאז האינטרנט".

מהי וירטואליזציה?
וירטואליזציה הינה תכונת מפתח בגריד.
בזכות הוירטואליזציה הרשת היא המחשב. הגריד ממפה את משאבי הרשת הפיזיים ליחידות לוגיות, מנהל את משאבי הארגון ומקצה אותם בצורה דינאמית ובזמן אמת, לאפליקציות העסקיות.
יצירת סביבה וירטואלית, מאפשרת להשיג ניצול יעיל וגמיש יותר של המשאבים ברשת הארגונית. דוגמה אחת לכך, הינה ניוד עומסים וחלוקת עבודה בין משאבי הרשת, לשיפור ניצולת וביצועים. דוגמא נוספת הינה, הוספה דינאמית של משאבים לרשת. היכולת להוסיף משאבים לרשת הופכת את כושר הגידול ואת עוצמת החישוב והאחסון ללא מוגבלים. מבחינה כלכלית, מאפשרת יכולת זו קצב גידול אופטימאלי, בכל נקודת זמן.

תוכנות לניהול גריד:
תוכנות לניהול גריד, יוצרות סביבה וירטואלית, בתוך מוקצים לכל אפליקציה המשאבים הדרושים לה. תוכנות הניהול כוללות מידע ניהולי לגבי משאבי הרשת, יכולת הקצאת משאבים למשימות נדרשות; נגישות למידע ואבטחת מידע באמצעות מערכת הרשאות וכללים.
בין תוכנות הניהול ניתן למצוא תוכנות מסחריות וכן תוכנות "קוד פתוח". תוכנת הקוד הפתוח הנפוצה בעולם לניהול גריד, נקראת 'קונדור' והיא מותקנת בלמעלה מאלף אתרים ברחבי העולם. בין הגופים שהתקינו את 'קונדור' ניתן למנות למשל את הרטפורד – אחת מחברות הביטוח הגדולות בעולם אשר מנהלת נכסים ב-23 מיליארד דולר. פרופ' מירון ליבני מאוניברסיטת ויסקונסין, מפתח הקונדור, הוא אחד מהמרצים אשר ישתתפו בכנס השנתי של האיגוד ב- 24 לינואר.
בין היישומים המאפשרים את הקצאת המשאבים, ניתן למנות: JINI לאפליקציות SOA הדורשות ביצועים גבוהים, וכן את הסטנדרט OGSA/WSRF של ארגון הגריד העולמי OGF וארגון התקינה OASIS, המאפשר את השילוב בין אפליקציות Web Services וגריד וממומש ע"י הקוד הפתוח GLOBUS.
 

גריד - המהפכה הטכנולוגית-כלכלית בארגון:
יותר ויותר מנהלים בארגונים גדולים, מבינים את הקשר שבין Grid, Virtualization ו- SOA. שילוב המאפשר ניצול יעיל וגמיש יותר של המשאבים במרכזי המחשוב הארגוניים. אחת הדוגמאות הבולטות היא יישום שילוב זה (NYSE), אותו יציג ה-CTO של הבורסה של ניו-יורק, בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לטכנולוגיות הגריד (www.Grid.org.il). השילוב בין השלושה, עומד במרכזו של הכנס אשר ייערך ב- 24 לינואר 2007, בבית חיל האוויר בהרצלייה. לכנס צפויים להגיע כ-300 מנהליי מחשוב ומקבלי החלטות מהמגזר העסקי, הביטחוני, הציבורי והאקדמאי.

 

אודות האיגוד:
האיגוד הוא עמותה ללא מטרות רווח, הפועל בסיוע תוכנית מגנט של המדען הראשי. האיגוד מפעיל מסגרות של שיתוף ידע וניסיון באמצעות כנסים, סדנאות, קבוצות עבודה, מעבדת הגריד הוירטואלית היחידה בישראל, מידעון חודשי ועוד. מידע שימושי רב ניתן למצוא באתר האינטרנט של האיגוד: www.Grid.org.il.

     
 

שעה קלה על אבטחה

עיתונאות, הגנות תוכן וחלונות ויסטה


אובייקטיביות היא אחד הבסיסים של הדיווח העיתונאי. למשל, הפרדה חדה בין דעות לעובדות.
הרבה מאיתנו כבר כל כך ציניים, עד שהתרגלנו לחפש באופן אוטומטי "מה יוצא לו מזה", וגם "איך זה הולך לפגוע בי". פורסם חשד לשחיתות נגד שר?: הוא בטח ממפלגה זו וזו. רפורמה בבנקים?: בטח יעלו עמלות. הצבעה אזוטרית בועדת הביטחון באו"ם?: כולם שם אנטישמיים.

האמונה שכל האנשים נגדנו היא טיפשית כמו האמונה שכל האנשים בעדנו.

חשוב לי להבהיר שאני לא פאנאט-אנטי-מיקרוסופטי, בגלל שמהנושא שיידון עכשיו יכולה לעלות תמונה אחרת. יש הרבה דברים נהדרים במערכת ההפעלה החדשה – ויסטה. יש מערך גרפי משובח, אפשר לעבוד כמשתמשים בלי הרשאות Administrator בצורה נוחה מאי-פעם, יש הגנות חדשות נגד וירוסים, תולעים, תוכנות ריגול ומרעין-בישין.
אבל יש כמה סודות נבזיים.
פיטר גוטמן ניתח לעומק כמה פנים של ויסטה, פרסם מאמר בשם "הערכת עלויות של הגנת-תוכן בחלונות ויסטה". "הגנת-תוכן" היא פתרון חדש ואלים לבעיה ישנה ומורכבת. הבעיה היא זו: נניח שעמלת קשה על כתיבת שיר, ושרת אותו יפה מאד, והקלטת את עצמך באיכות טובה מאד, ויצרת דיסקים מכובדים ורשמיים, ומכרת דיסק מוזיקה אחד. הקונה יכול לשאוב את השירים מהדיסק, להפוך אותם לפורמט ידידותי למחשב (קריא MP3), ולהפיץ לכל חבריו, מכריו, מקומות העבודה שלהם, המנקה, הדוד שלה, אשתו, סבתא שלה ומועדון הברידג' שהיא משחקת בו. בקיצור: עבדת הרבה ומכרת רק דיסק אחד – הפרו את זכויות היוצרים שלך.
מקור הבעיה הוא בכך שברגע שמידע הגיע למחשב של מישהו, הוא כבר לא בשליטת בעליו. אותה בעיה קיימת בספרים דיגיטאליים (ebooks) וב-DVD עם סרטים: ברגע שניתן לשכפל עותק אחד, ניתן גם לשכפל אין-סוף עותקים.
בעבר ניסו אנשים נבונים לפתור את הבעיה, להצפין, להזיז, לשנות, לתת לקורא רק את הדף שהוא מבקש בכל פעם, אבל זה לא עזר: הבעיה היא בסיסית, ומאד קל להתגבר על אמצעי ההגנה.
 

● חידה:
נניח שקניתי תוכנה, עם שיר חביב, שאני מעוניין להקליט. התוכנה מרשה לי לנגן את השיר רק פעם אחת (אחרת צריך לשלם עוד). היא גם לא מרשה לי להריץ שום תוכנה אחרת בזמן שהיא רצה – כך שלא אוכל להפעיל אף תוכנת הקלטה. איך בכל זאת אוכל להקליט את השיר ולנגן אותו עד שימאס לי? יש לפחות שלושה פתרונות, אחד מהם בסוף המאמר


במיקרוסופט קורצים אל תעשיית הקולנוע והמוזיקה האמריקאית כבר די הרבה זמן. בחלונות ויסטה הקריצה הפכה לפזילה עם עיוורון צבעים ומצמוצים בלתי נשלטים:
מיקרוסופט החדירה אמצעים אקטיביים לתוך מערכת ההפעלה כדי שמוזיקה תישמע גרוע יותר, וסרטים ייראו רע יותר. כדי שסרט ייראה טוב כמו שהוא יכול – על בעליו לשלם דמי "חתימה" למיקרוסופט. ה"חתימה", בנוסף לקפיצת מדרגה איכותית, גם תמנע מהמשתמש להעתיק את הסרט.
זהו פתרון "הגנת התוכן" של מיקרוסופט. מפני מי מגנים על התוכן? מהצרכנים שלו.
איכס.
לפי מכבסת המילים של מיקרוסופט (ובמקרה הזה עוד כמה חברות) צריך לאמור "ניהול זכויות דיגיטאליות" ולא "הגנת תוכן".
לא רק מפיצי-סרטים יצטרכו לשלם, גם מפיצי מוזיקה, משחקים, תוכנות שחשוב להן להיראות או להישמע טוב וכן הלאה.
כדי למנוע מתוקפים מתוחכמים יותר לחבר ציוד אלקטרוני לתוך המחשב (ציוד שמטרתו לסייע בשכפול הסרטים) מיקרוסופט הוסיפה בדיקות לרמות המתח בכל מני רכיבים. אם מערכת ההפעלה מגלה שינוי חשמלי באחד הרכיבים, היא מעיפה מייד את מה שהיא עובדת עליו (כדי שלא נוכל להעתיק) ועושה חצי-Restart לאותו תת-רכיב במערכת ההפעלה.
זה נשמע מסובך... בגלל שזה מסובך.
מסובך, כזכור, זה לא מאובטח. במקרה הזה מסובך זה גם לא כל כך בריא: מערכת ההפעלה בודקת את עצמה כל שלושים מיקרו-שניות. היא עובדת די הרבה, גם בניוטרל.
אה, כן, הרבה מאד רכיבים במחשב שלא נבנו בסטנדרטים הכי גבוהים, או סתם התיישנו, נוטים להציג את אותם שינויים חשמליים.

למעשה, כדי שהצרכן לא יוכל להעתיק כלום מערכת ההפעלה דורשת לעבוד עם רכיבים ש"אושרו" מראש (והאישור לא בחינם)- רכיבים שמונעים העתקה. כרטיס-מסך שלא נותן לחבר מצלמה, כרטיס קול שלא מאפשר הקלטה...
אם אין, אז אין – המוזיקה תנוגן באיכות ירודה או בכלל לא.
שוב-פעם, איכס.

אבל יש תמיכה בהצפנה מלאה לדיסק הקשיח.

הפתרון הכי קל לחידה: להצמיד לרמקול של המחשב טייפ מנהלים/מקליט MP3/טלפון סלולארי עם אפשרות הקלטה וכיוב' והופה- הפרת זכויות יוצרים.

שבוע מוזיקלי.
 

תגובה ליונתן

     
 

עדיין לא ביקרתם באתר www.marketing.co.il

ואתם לא יודעים מה הקטע?

אל תשכחו לרדת עד לתחתית העמוד...!
1 מיליון ש"ח מחכה לכם.

     
 

S.O.S.

הקובץ נעלם ?

לחץ בריבוע ?

לחץ בריבוע !


















אלחוט מאובטח


הקמת רשת אלחוטית מאובטחת היא לא עניין של מה בכך. התחום נהיה יותר ויותר מעורב בטכנולוגיות "לצרכן" ובעיית האבטחה מחריפה בשל כך.
Wi-Fi Alliance, ארגון העל של יצרני טכנולוגיות אלחוט, טוען כי מצא גישה פשוטה לצמצום מספר הפעולות הדרושות להקמת רשתות מאובטחות, וכבר הסמיך מספר מוצרים התומכים בה.
המכשירים השונים המתאימים לשיטה (הנקראת Wi-Fi Protected Setup) הם מחשבים אישיים, מכשירי טלוויזיה, סטריאו, קונסולות משחקים וגם טלפונים.

הגרסה הראשונה של Wi-Fi Protected Setup מגדירה טכניקה של לחיצת כפתור או הכנסת קוד סיפרתי של זיהוי אישי למכשירי הרשת האלחוטית. מאוחר יותר, אולי עדיין בחצי הראשון של 2007, צפויה להופיע תמיכה לשיטות תקשורת Near-Field, בהן המשתמש רק מכניס כרטיס או התקן אחר למכשיר, וגם כונני פלאש ל-USB.

היישום של Wi-Fi Protected Setup יאפשר לצרכנים להגן על המחשבים, ראוטרים, מדפסות אלחוטיות, מכשירי בידור ביתיים ומכשירים ניידים כגון מחשבי כף יד דו תכליתיים,  מצלמות וטלפונים ל-VoIP על ידי לחיצה על כפתור מיוחד או התקן אחר בכל מכשיר, וגם על הכפתור של המכשיר השני תוך שתי דקות. ההתחברות תאושר על ידי הבהוב של LED בכל אחת מן המכשירים המחוברים לרשת.
חברת סקרי השוק Parks Associates צופה כי 90% מן הבתים המרושתים יעברו למערכות אלחוט עד לשנת 2010. כמעט חצי ממשתמשי מערכות אלחוטיות היום חווים היום קשיים  בהגדרת רשתות ביתיות מאובטחות, וכ-40% מן הצרכנים פשוט משאירים את הרשת שלהם לגמרי לא מאובטחת.
בין המוצרים הראשונים שקיבלו הסמכה ל- Wi-Fi Protected Setup נמנים :

- Atheros AR5006X 802.11a/b/g wireless network adapter
- Atheros AR5002AP-2X Concurrent 802.11a and 802.11b/g dual-band WLAN access point
- Broadcom BCM94704AGR 54g dual-band access point reference design
- Buffalo AirStation wireless-A&G high power access point WHR-HP-AMPGV
- BUFFALO AirStation wireless-A&G high power notebook adapter sTA:WLI-CB-AMG54
- Conexant CX94515 ADSL2+ gateway
- Intel(R) PROSet/wireless software version 11.1
- Marvell 802.11a/b/g wireless USB client
- Marvell TopDog draft 802.11n access point

מסמך ההספק מידע מפורט על השיטה ניתן להורדה מאתר האיגוד:

 "Wi-Fi certified for Wi-Fi Protected Setup: Easing the User Experience for Home and Small Office Networks
 

     
 

לאספנים:

לאספני הבאנרים (כרזות דיגיטאליות) מביניכם, את הבאנר של צ'יף ניתן להוריד מהכתובת: www.chief.co.il/magazine/2007/03/chiefban.jpg


 

מציגי הבאנר באתרם יזכו לציון וקישור במגזין צ'יף. הודיעו לנו על הצבת הכרזה.

     
 


פלאטות או פלאש


למען האמת, המטרה של התערוכה השנתית CES בלאס וגאס היא לא בדיוק להציג טכנולוגיות חדשות, אלא לשווק את הטכנולוגיות שכבר יצאו לשוק שנה או יותר לפני כן.
השנה בלטו בה כונני הזיכרון במצב מוצק של סאנדיסק, שבעצם מתחרה בדיסקים הקשיחים של 1.8 אינץ'. הדיסקים הללו מסתובבים בד"כ במהירות של 3,800 או 4,300 סיבובים לדקה, כך שלא היה לפלאש קשה לנצח בהשוואה, שלא כמו כאשר משווים אותו לדיסקים של 2.5 או 3.5 אינץ'.
הכוננים של סאנדיסק מגיעים בקיבולת 32GB וכאשר מדובר בצריכת כוח הם חסכוניים בהרבה מהדיסקים המסתובבים. הם לא זקוקים לכוח של האצה ובלימה של הפלטות, וגם לא לכוח ההזזה של הרכיבים הנעים. בנוסף, צריכת הכוח בדיסקים אינה ליניארית, יש בה עליות, שיאים וירידות בהתאם לפעילות המערכת שיכולים להשפיע על הסוללה ולקצר את חייה. לעומת זאת, כונני הפלאש צורכים חשמל ברמה מתמשכת ובשל כך מסוגלים להאריך את חיי הסוללה בכ-15 עד 20%.
כולם מדגישים שהיתרון העיקרי של כונני פלאש (SSD) מול דיסקים קשיחים (HDD) של 1.8 אינץ' היא המהירות. המוצר של סאנדיסק, שייצורו ההמוני יתחיל כנראה ברבעון השני של 2007 (והמחשבים הנישאים הראשונים שיכילו אותו יופיעו בשוק לקראת סוף הרבעון השלישי) מגיע למהירות של 65MB לשנייה בקריאה, ו35MB לשנייה בכתיבה, עם זמן גישה של 0.12 אלפיות השנייה, ובלי זמן חיפוש בכלל.
אבל אצלנו תמיד מתפלאים מכל הרעש שנעשה סביב המהירות. ברוב המערכות העוברות תחת הידיים שלנו, צוואר הבקבוק בענייני מהירות בכלל לא נמצא במארז המחשב - הוא יושב מולו וחושב על הפעולה הבאה...

לעומת סאנדיסק, המתכננת להחליף את כל הדיסקים הקשיחים בכונני פלאש, קבוצה שהתקבצה תחת מטריית ה- Hybrid Storage Alliance מעדיפה לבנות על עתיד המחשבים הנישאים חמושה בדיסקים קשיחים בני כלאיים. החברים בה -Hitachi ,Seagate, Fujitsu, Toshiba  ו- Samsung- מקווים להיעזר ב-256MB של זיכרון במצב מוצק להערכת חיי הסוללה של דיסק 2.5 אינץ' של מחשב נישא, עם ערכים מוספים של צמצום יצירת החום ושיפור הביצועים. ולאחר הכנסת השיפורים בשוק הניידים, הם גם מקווים לגעת בפלחי שוק נוספים. זאת, על בסיס מחקר של IDC, שניבאו כי עד שנת 2010 כ-35% מכל הדיסקים שיגיעו בניידים יהיו דיסקים משולבים.
בנות הברית לא ששות לשחרר מידע על עלויות צפויות. הערכות זהירות של מחלקת האחסון בסמסונג מדברות על עליה של 15% מעל המחיר של הדיסקים הקובנציונאליים מאותה קיבולת.
נוכחות זיכרון במצב מוצק מקנה יתרון של cache גדול מאוד. את חלק מרצף האתחול או התנומה ניתן לכתוב לזיכרון פלאש, ובכך יקוצר משמעותית הזמן ל-Boot ולהתעוררות ממצב מנוחה. הארכת חיי הסוללה בדיסקים אלו יכולה להגיע (בהתאם לגרסאות שונות) לבין 20 ועד 25% בהשוואה לדיסקים קונבנציונאליים. אבל גם אורך החיים של הדיסק עצמו ישופר, מפני צמצום הבלאי, שיוביל לפחות התחממות, והסיכויים לתקלה, לפחות תיאורטית...

     
 

 

● קהילת ה"עשה זאת בעצמך" לא נחה, היצירתיות חוגגת, ומדי פעם אנו מקבלים הפניה לתמונות של מחשבים שנבנו במארזים יוצאי דופן. הנה, תהנו גם אתם.


● אמרנו "עשה זאת בעצמך"? - כאן תראו משהו לחובבי Ikea (ולא התכוונו לעיריית ראשל"צ)

     
 

עלילות הבוטנטס


אם יש מקביל ל-"קשבינו מיקי גורודוס" בקריאת עיתונים ודיווח (לצ'יף), זהו עמיתנו היושב בניו יורק. כיוון שאינו מעוניין בפרסום שמו, מותר רק לכתוב עליו שהוא חובב מוזיקה, סטייקים מבשר מיושן והתקני גיבוי חיצוניים. ממנו קיבלנו הפניה לכתבה על אבטחת מידע למשתמש הביתי, מאת ג'ון מרקוף שהופיעה החודש בניו יורק טיימס.
בתמצית, מפחיד מרקוף את הקורא בתיאור צבעוני של תוכנות המתקינות את עצמן והופכות מחשבים לזומביים. ובהרחבה, מרקוף מסביר שהרשת ('צבא הזומביים') המורכבת ממחשבים הנשלטים על ידי תוכנות זדוניות, היא האשמה העיקרית בגל דואר הזבל האחרון שתקף את הרשת בחודשים האחרונים. כמו כן, מרקוף מטיל האשמות בנושאים כמו רמאות וגניבות ברשת, באותו צבא ה- botnet.

חוקרי אבטחת מידע מודאגים כבר זמן רב מעניין botnets, אשר מקלים על וירוסים ותוכנות זדוניות נוספות את הדרך אל כמות רבה של מחשבים ובנוסף מגבירים את השפעתם.
מה שבעצם חדש הפעם, הוא העובדה שמספר המקרים הנ"ל גדל ומתעצם, והדיוק לו מסוגלות התוכנות כשהן סורקות מחשב בחיפוש אחר מידע ספציפי, גדל גם הוא. התוכנות פונות למידע המעניין יותר – מידע פנים ארגוני ופרטים על חשבונות בנק.
הישראלי גדי עברון (שווה לבקר בבלוג שלו) מצוטט ואומר: "זהו הפשע המושלם, בעל סיכון נמוך ורווח גבוה....המלחמה למען אינטרנט בטוח אבדה לפני זמן רב, ואנו צריכים לחשב מה לעשות כעת."

למרות שאין הערכה מדויקת ומוסכמת על כולם לגבי היקף התפשטות תוכנות יוצרות botnets, ישנה הסכמה בסיסית כי כמות ועוצמת התוכנות התעצמו באופן ברור. David Dagon, חוקר מהמכון לטכנולוגיה בג'ורג'יה, ואחד ממייסדי Damballa (חברת סטארט אפ שמתמקדת בפיקוח על botnets), אומר שההסכמה הכללית בין מדענים היא שעל כ 11% מתוך 650 מליון המחשבים המחוברים לאינטרנט מותקנות תוכנות botnet.

עד כה, botnets התקיפו בעיקר מחשבים מבוססי חלונות, פרט לכמה דיווחים בודדים על התקפות במחשבים המריצים לינוקס ומקינטוש. התוכנות נוצרות בדרך כלל על ידי קבוצות קטנות של כותבי קוד -בעיקר ממזרח אירופה- ומופצות במגוון דרכים, בין היתר דרך מסמכים בדואל ולהורדה ע"י משתמשים תמימים. ברגע שהתוכנה מותקנת על PC המחובר לרשת, זה הופך לנשלט באמצעות מערכת התקשורת I.R.C.

את הסיכון הכלכלי לו גורמות תוכנות ה botnet ניתן להבין מדו"ח שהגיש חוקר אבטחת מידע בקיץ שעבר. החוקר ניתח קובץ בגודל 200MB אשר נוצר ע"י botnet שקצר מידע גנוב ממחשבים ואז התחבא במקום ממנו יוצרו יוכל לאסוף את המידע. (מזכיר לכם משהו? - הסוס הטרויאני של האפרתי ושות'...)
המידע בקובץ נאסף במהלכם של 30 ימים, המידע הגיע מ-793 מחשבים נגועים. המידע הגנוב הורכב מ-54,926 פרטי התחברות (שם וסיסמא) ומ-281 מספרי כרטיס אשראי. הקוד חדר ל- 1,239 חברות ואסף מתוכן פרטים על 35 עסקאות תיווך של מניות, 86 חשבונות בנק, 174 חשבונות סחר אלקטרוני ו-245 חשבונות דואל.

לפי דיווח המודיעין השנתי של חברה ניו יורקית העוסקת באבטחת מחשוב, יותר מ-80% מכל דואר הזבל מיוצר כעת על ידי תוכנות botnet. בחודש שעבר, בפעם הראשונה אי פעם, ספק שירותי אינטרנט בודד ייצר יותר ממיליארד הודעות דואר זבל במהלך 24 שעות. עובדה זו מצביעה על כך שהמחשבים של לקוחות ספק האינטרנט נותבו לרשת אחת גדולה בעלת נקודת שליטה יחידה, אשר מטרתה הפצת ספאם.

אך התוכנות הללו מסוגלות להרבה ביותר מהפצת ספאם טורדנית. לפני כחודש עקב החוקר ג'ון סטוארט מאטלנטה אחר תנועות סחר במניה בערך של pennys בודדים,  אשר סופסרה בקמפיין ספאם. מניית תאגיד Diamant Art נסחרה ב-8 סנטים ב-15 לדצמבר, כאשר סדרה של טרנסאקציות קטנות -אשר הקיפו 11,532,726 מניות- העלו את מחיר המנייה ל-11 סנטים. בסיום יום העסקים (יום שישי), תוכנת ה botnet החלה לפלוט מיליונים של הודעות ספאם. ביום המסחר הראשון שלאחר מכן (יום שני) המנייה עלתה ל-19 סנטים ולבסוף ל-25 סנטים. סטוארט משער כי יוצר ה botnet מכר את המנייה בנקודת השיא ביום שני והרוויח כ 20,000$.

סיפורי האימה לא מפסיקים להגיע. קרוב לוודאי שסיפור הבא לא זר לאיש מכם: נציגת מכירות מדנבר החליטה לכבות את תוכנת אבטחת הרשת שספקה לה ספקית האינטרנט שלה בגלל שהתוכנה האטה את פעולת המחשב, עליו רץ 'חלונות' 98. מספר חודשים לאחר מכן 4 סגני שריפים נוקשים (או ברוח סיפורי האימה – דופקים עם אלות) על דלתה ודורשים להחרים את המחשב האישי שלה. העילה: המחשב שימש להזמנת טובין מ"סירס" עם כרטיס אשראי גנוב. המחשב, מסתבר, הופקע ע"י פורץ שהשתמש בו מרחוק. "אני אישה בגיל העמידה" היא מתגוננת "אני נשמעת לכם כטרוריסטית?". יש שיאמרו 'לא גברת, הרבה יותר גרוע'.
 

     
 

המערכת מתאפקת. הפעם באמת מגיעות לעמית מכות על כי לא הפנים את לקחי עשרות הכתבות שלנו על גניבת ציוד מחשוב ועל דרכים לשחזר במקרה של גניבה... שנה שלישית שלו איתנו, ורק מצבו הנוכחי הנורא מונע מאיתנו לקנות כרטיסים לצרפת ולטוס לעשות לו שמיכה.... למען עמית, ולמען אלפי משתמשים כמוהו, כולל ארגונים שלמים באותו מצב ("כלבוטק" אתם רואים?), התחלנו בצ'יף בפיתוח סביבה מיוחדת לשרידות מידע "עמיד גניבות". אגב, דרושים משקיעים.
 

-=)o0o(=-

השורות של עמית


זה הולך להיות קשה וגם אולי קצר מהרגיל. השורות הללו נכתבות על גבי מחשב כף היד שלי: כל שאר הציוד שלי, כולל דיסקים הגיבוי, נגנב בפריצה שהייתה לביתי היום בצהריים. כל כך טרחתי לגבות הכול, אבל זה לא ממש מספיק כנגד פריצות. דיסק הגיבוי הבא הולך איתי לכל מקום...
המחשב כבר לא היה ילד, אבל החומר שעליו כלל קודי מקור שיעלה לי בדם לשחזר, סיסמאות לאלפי אתרים, לינקים חשובים ועוד.
אני לא ממש מודאג שמישהו יעשה שימוש בסיסמאות שלי שכן אני מניח שהמחשב וכל האלמנטים הכלולים בו יצא לשוק מייד. אבל כואב הלב.
מה שבאמת מטריד אותי הוא EBAY, מדובר באתר מספר אחד בעולם למסחר בסחורות גנובות, ולמרות שכולם יודעים זאת הוא עדיין פעיל ואף בית משפט לא סגר אותו. המחשב שלי ושל אלפי אחרים מוצע למכירה באחד האתרים של EBAY באותה מהירות בו הוא נגנב ולאף אחד אין בקרה על מה שנמכר בו. הנהלת האתר רוחצת ידיה בהנחה שה-"דיסלקיימר" שלה מספק. EBAY מהווה פלטפורמה ענקית לסחר מקומי ובינלאומי לסחורות גנובות ואף אחד לא מבין שמדובר במערכת פלילית למהדרין.
מחר בבוקר אני יוצא לנסות לאתר את הילד בשוק הפשפשים המקומי, המשטרה יודעת היטב שמדובר באתר לסחר בסחורות גנובות אבל לא עושה דבר כדי למנוע זאת. בכלל התהליך המשטרתי פה מבריק. המז"פ ביקר כאן די מהר אבל ללא תוצאות, שכן הגנבים השתמשו בכפפות ולא השאירו טביעות אצבעות. הרכוש עצמו לא עניין אותם ורק מחר צריך לטפל בכך מנהלית. עד אז הסחורה בשוק. הרוכש -שהוא גם הסוחר- מוכר מהר, נעלם ועימו גם כל אפשרות לאתר את הגנבים. שלא תבינו אותי לא נכון, המחשב שלי אמנם יקר לליבי אבל רק אתמול התבצעו 25 פריצות באותה שעה בכל רחבי Marseilles, מה שמבטיח שמדובר בפשע מאורגן במיוחד.
 

מתכות


ואם כבר מדברים על גניבות, גם בצרפת פועלות כנופיות גנבי מתכות שמנקות את המדינה מכל דבר בר התכה. מסתבר שטון נחושת, למשל, שווה 5,500 יורו. והיות והוא מונח לו ברחוב, אז גונבים. גם בישראל וגם בצרפת נכשלים לאתר את הכנופיות הללו. כעקרון מדובר בארגון די גדול. לא מדובר בגנבים בודדים, שכן הם מרימים חלקי מתכת ששוקלים מאות קילוגרמים שלעיתים צריך לעקור מהאדמה. המתיכים? לשם כך צריך מפעל עם קיבולת, תנורים וציוד כבד. המוכרים הם אלו שמקושרים עם השוק, והמובילים הם אלו שמעבירים את הסחורה הכבדה למדי. הנחת היסוד שלי פשוטה למדי: ככל שהארגון גדול יותר כך קל יותר לפצח אותו, ואם אין למשטרות כל מידע הרי שהן מתייחסות לכך בזלזול.
 

מצוירים


ומשהו קצת יותר משמח: שלשום סיימתי לעדכן את ספריית הסרטים המצוירים הקלאסיים באתר. הוספתי מאה סרטים חדשים, ביניהם כמעט את כל אלו של בטי בופ. למי שלא יודע, מדובר בקלאסיקה הזויה למדי, אבל מלווה במוזיקה מדהימה מבוצעת על ידי הגדולים שבגדולים, כמו לואי ארמסטרונג, ריי צ'ארלס ועוד. וכמובן סיימתי את ספרית הסרטים המצויירים של וולט דיסני, וגם שם יש לא מעט סרטים.

http://www.videowebgate.com/classic/classic.htmlווולט דסני
http://www.videowebgate.com/disney/

עמדתי לשחרר בימים אלו תוכנה להמרת קבצי וידאו, אבל לצערי הרב אצטרך כנראה לכתוב אותה שוב אז, קצת סבלנות.
 

בביצה הישראלית


● אהוד אולמרט משוכנע שהכול טוב ורק הסקרים הם בעיה, הוא משוכנע שמילתו הטובה של מומחה כלכלי עולמי מנטרלת את עוגמת הנפש של הישראלי מהשחיתות שפשתה במערכת כולה. לדעתי מר אולמרט עובר על החוק... נראה כי הוא מעשן חומר חזק במיוחד.

● חשמל חינם? הצחקתם אותם!
חברת החשמל רוצה להעלות את תעריפיה ב- 16%. משום מה נפוצו שמועות שבתמורה היא תקצץ בחשמל חינם לעובדיה ותקל על השכבות החלשות.
אורי בן נון מנכ"ל החברה מזים את כל השמועות ואומר שלא החברות צריכות להקל על העניים, אלא המדינה. צודק מר בן-נון אבל שוכח שני דברים: הראשון שחברת חשמל שייכת למדינה. השני שאם עובדי חברת החשמל, שיאני המשכורות במגזר הציבורי יכולים לקבל חשמל חינם, מדוע לא עניים, הרי הם משלמי מיסים, מיסים המשמשים לתשלום משכורתך ועובדיך המסכנים שמקבלים חשמל חינם בצמוד למשכורת שמנה.

● העלבת עובד ציבור
זוכרים את מר גבי פישמן, זה מלשכת המפקח על הבנקים, שניסה לחמוק מדיון עם קוראינו בטענה שהם מעליבים עובד ציבור? מישהו צריך לשים קץ לחוק המטומטם הזה. השבוע נעצר אזרח שהעיר לשוטר על האינטואיציה של משטרת ישראל בפרשת בני סלע. האזרח נעצר לחקירה ונפתח לו תיק פלילי. אגב, גם חברתו "זכתה" לתיק פלילי דומה כשסייעה לאזרח.
החוק האידיוטי הזה הוא תופעה חסרת תקדים. תופעה שבה אוסף של אידיוטים בעלי תפקיד במגזר הציבורי, יכולים להיות גלמים גמורים וחסרי יכולת ואף אחד לא יוכל לומר להם זאת. היות ואימא שלהם אוהבת אותם הרי שכל עוד החוק קיים אף אחד לא יעיז להקל על מצוקתם ולומר להם את האמת המרה בפניהם.
 

משקפי קריאה


זה למעלה משנה שיש לי משקפי קריאה, בתחילה הרגשתי בבעיה בעת טיול באיטליה, וניגשתי לאופטיקאי המקומי. הנ"ל בדק אותי, והעיף אותי מהחנות. בשלב כלשהו כבר הרגשתי שזה חובה וקניתי זוג. אבל משום מה עתה כשהיה לי זוג ביד, לא עשיתי בו שימוש, לא רק שלא עשיתי בו שימוש גם החילותי מאבד אותם. בקיצור כבר היו לי חמישה זוגות ואת כולם איבדתי. רק עכשיו, לצורך כתיבת שורות אלו, עשיתי מאמץ לאתר לפחות זוג אחד. חברה טובה שלי פתרה את הבעיה בדרך מעניינת: היא קנתה 10 זוגות ופיזרה אותם ברחבי ביתה, ברכב, בתיקים ובכל מקום אפשרי, כך שתמיד יש לה זוג משקפי קריאה זמין. היא, אגב, טוענת שספירת המלאי האחרונה גילתה 12 זוגות למרות שהמספר ההתחלתי היה נמוך יותר.
מסקנה: כשיש מעט זוגות הם נכחדים, כשיש הרבה הם מתרבים, ממש כמו בטבע.


תגובה לשורות של עמית

   
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון

 
 

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
eldad@chief.co.il או feli@chief.co.il

   
 
   
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2007