סרטים על גבי DVD מאוחסנים בעומקים שונים, בהתאם לכל טכנולוגיה. תקליטורים בפורמט Blu-ray מאחסנים מידע בעומק 0.1 מילימטר מפני השטח, בעוד תקליטורים בפורמט HD-DVD שומרים אותם בעומק 0.6 מילימטר. סרטים של יותר משעתיים דורשים אחסון בשתי שכבות נפרדות של אותו פורמט, קרובות מאוד אחת לשנייה. כמו כן, לאחסון סרטים HD - high definition, בהם איכות התמונה טובה פי 5 עד 7 מאשר בתקן של ה-DVD הרגיל, דרושים תקליטורי DVD בעלי נפח גדול.
צפוי כי תקליטורי DVD בעלי יכולת להכיל פורמטים מרובים (או 2 פורמטים שונים, לפחות) יהיו מסוגלים לפתור את המלחמה המסתמנת בין שני הפורמטים של DVD בנפח גדול: ה- Blu-Ray של סוני, וה- HD-DVD של טושיבה. כבר כל אולפן בהוליווד עד כה בחר לו צד בתמיכה בפורמט זה או אחר. אחדים מהם הצהירו כי יפיקו סרטים בשניהם, בנוסף לפורמט הסטנדרטי. אבל אם תהיה לאולפנים אפשרות לצרוב את אותו סרט על גבי תקליטור אחד בשני הפורמטים השונים, הדבר יחסוך להם הוצאות, ומן צרכנים תוסר הדאגה לבחירת תקליטור הנכון לפורמט של הנגן שלהם.
NME - New Medium Enterprises הינה חברה בריטית שהכריזה השבוע על פתרון בעיה טכנית בייצור תקליטור DVD רב שכבתיים. שם השיטה החדשה יהיה VMD, או Versatile Multilayer Disc.
הטכנולוגיות הקיימות לייצור תקליטורים רב שכבתיים לא מתאימות לייצור המוני, מפני בעיה מוכרת היטב של תפוקה נמוכה. תפוקה נמוכה פרושה שתקליטורי DVD רבים
"Low-Cost true High Definition medium solution utilizing Red Laser DVD Technology and its industrial infrastructure, the VMD platform is meant for 1920X1080i/p High Definition up to 40 Mbps bit rate playback using its 20 GB-40 GB Red Laser optical discs - the players & burners stand alone and computer embedded, inherently backward compatible with DVD and CD."
יוצאים מקווי הייצור פגומים ויש להשליכם. עלות הייצור של DVD רב שכבתי באמצעות הטכנולוגיה של NME עשויה להיות של כ-9 סנטים, מול 6 סנטים של עלות DVD של שכבה בודדת, אמרו ב-ODMS, אחד מיצרני קווי הייצור המובילים לתקליטורים אופטיים. ב-ODMS היו רגילים עד כה לתפוקה של 50% בייצור תקליטורי DVD לצריבה בעלי שתי שכבות. למרות ההבדל של 50% במחיר, התקליטורים המיוצרים על פי הטכנולוגיה החדישה עדיין יוצאים מנצחים, בהשוואה לדור הנוכחי של תקליטורי DVD לצריבה רב שכבתית, אשר מחיר הייצור של הם פי 3 עד 5 בהשוואה לתקליטור בעל שכבה אחת. וזאת, כמובן, מפני התפוקה הנמוכה. רק לפני שבוע 3 עובדים של אולפני האחים Warner הגישו בקשה לפטנט של יישום לפורמטים רבים על גבי תקליטור DVD בודד, ואילו ב-NME רושמים פטנט על הטכנולוגיה עצמה, כך ששני הפטנטים משלימים אחד את השני.
NME גם יוצאים עם טכנולוגיית צריבה וקריאה חדשה לנגנים וצורבים של התקליטורים שלהם, שהיו עד כה צווארי בקבוק לתקליטורים רב שכבתיים - הדור הנוכחי של נגני DVD מסוגלים לקרוא עד 2 שכבות בלבד. אבל הטכנולוגיה הנכנסת זה עתה מציעה עד 10 שכבות שונות וקריאות.
הבחינה המדוקדקת של ראיות אלקטרוניות והדיוק שטכנולוג פורנזי חייב בעבודתו יכולים להראות מעייפים, מעצבנים או משעממים. את הטכנאי מעסיקים על מנת למנוע פרצה, או לאחר פרצה - על מנת לקבוע את מקורה. לעיתים קרובות, אותו מומחה גם נקרא לתת עדות בבית המשפט או מגיש הצהרתו בכתב. אבל אם המצע לא מוחרם ומופקד בידי הבודק, ראיות פורנזיות לא תמיד זמינות לנצח. לעיתים הן נמצאות על גבי שרתים שחייבים לחזור לעבודה או להמשיך לעבוד מסיבות עסקיות. כך שאת הראיות עצמן אפשר רק לאסוף מן האתר הפיזי בו קיימות המערכות, ולעיתים גם בכניסה מקוונת. את המידע מדיסק/כונן המטרה רוכשים באמצעות טכנולוגיה מיוחדת - חומרה ותוכנה- ומבצעים עליו חיפוש או ניתוח בהתאם להנחיות הלקוח (בית המשפט או התביעה). לכל אורך התהליך הפורנזי חשוב לשמור רצף מתועד של שמירה, שימור ואימות העותקים בתאימות מלאה למקור. קיימות שלוש שיטות עיקריות של השגת/הרכשת המידע. אחת מהן הינה השיטה בה יוצרים קובץ בודד גולמי, כמו למשל בשימוש פקודת ה-dd של יוניקס (או ChiefDD המצורף לחבילת BOS). הפקודה מפעילה את סריקת הדיסק או המצע, וכל התוכן אשר בו בדיוק כפי שהוא נצרב - ללא כל עיבוד או הכנה לתצוגה באמצעות יישום זה או אחר. בשיטה נוספת המצע נסרק גם באותה צורה, אבל המידע נשמר בפורמט של דחיסה על מנת לאפשר את חלוקתו וצריבה על גבי דיסקים אופטיים להגשה, וארכי באות. בשיטה השלישית מועתק הדיסק והעותק נשמר על גבי מצע בעל קיבולת קטנה יותר - להבדיל מהשיטות הראשונות היוצרות שיבוט מדויק של גודל וגיאומטריה של דיסק המקור. בכל המקרים, המטרות החשובות ביותר הן לאסוף את כל הממצאים (מידע ועקבות) הקיימים, ולנעול אותם מפני שינויים אפשריים. והשינוי הנפוץ מכולם הוא כמובן המחיקה. מחיקה של קבצים רבים באותו תאריך או במועדים סמוכים דומה לגריסה או שריפה של מסמכים רבים בזמן שמישהו מנסה למחוק עקבות למעשיו. תחת ניסיון להעלים ראיות, ה"מוחק" למעשה יוצר ראיות חדשות למעשי ההעלמה שלו.
בתוכנת BOS קיימת האפשרות לשחזר קבצים וספריות שנמחקו - גם בכוונה. לפני מספר שנים עובד שפוטר מחברה ישראלית הגיע לאסוף את ציודו האישי לקראת סוף יום העבודה, האחרון בשבוע. במהלך ה"איסוף" הוא גם מחק מספר ספריות קריטיות משרתי החברה. מערכת הגיבוי הקונבנציונאלית של הארגון ערכה גיבוי מלא של כל השרתים, 3 פעמים: בליל חמישי, ליל שישי וליל שבת. בשלושת הגיבויים הללו, הספריות כמובן כבר לא הופיעו. במערכת BOS המשלימה (שבאותם ימים הותקנה בצורה ניסיונית) הספריות היו עדיין קיימות תחת סמן "deleted". וכיוון שב-BOS הוגדר לשמור קבצים מחוקים למשך 30 יום מיום המחיקה (ניתן להגדיר עד-999,999,999 ימים או עד- 9,999,999 גרסאות) הקבצים שוחזרו בגרירת עכבר למיקומם המקורי, לשביעות רצון המלאה של האחראים המבוהלים.
(* הכתבה בלשון נקבה אך פונה באופן שווה לשני המינים)
כמה דברים שלא ידעתן -ואולי ידעתן?- על נשים שעשו היסטוריה בעולם המחשבים: המתכנתת הראשונה הייתה אישה – Augusta "Ada" Byron . אוגוסטה נולדה ב- 1815 בלונדון. כמה שבועות לאחר לידתה החליטו הוריה להיפרד. אביה של אוגוסטה היה משורר מפורסם (לורד ביירון) ואמה פחדה שאוגוסטה תלך בעקבותיו. הילדה החלה לקחת שיעורי מתמטיקה פרטיים ובגיל 18 נכחה בהרצאה של צ'ארלס באבג' (אבי עיקרון המנוע האנליטי, אשר למעשה בישר על בואו של המחשב האלקטרוני המודרני). ההרצאה השאירה בה רושם עמוק, ובעקבותיה החלה להתעניין בעבודת המרצה. בגיל 19 נישאה אוגוסטה לוויליאם קינג, שהפך כמה שנים מאוחר יותר לרוזן מ-Lovelace, מה שהפך את גיבורת סיפורנו לרוזנת מלאבלייס. גם לאחר נישואיה המשיכה אוגוסטה להתכתב עם באבג' ואף תרגמה מאמר שלו מצרפתית לאנגלית. אוגוסטה כתבה תוכניות שיועדו למנוע האנליטי של באבג' ועל כן נחשבת למתכנתת הראשונה. שפת תכנות מכוונת עצמים שהשימוש בה החל בשנות השמונים (וכמעט ונעלם) נקראה על שמה - שפת עדה. (תודה למנחם גלעד!). ליידי לאבלייס נפטרה מסרטן ב-1852 כאשר גילה היה 37 ומצבה הכלכלי עגום, עקב שקיעתה בחובות הימורים.
אישה נוספת אשר תרמה לעולם המחשבים היא גרייס הופר (Grace Hopper), קפטן בצי האמריקאי אשר המציאה את שפת התכנות הראשונה בשנות השבעים -COBOL (COmmon Business Oriented Language). וכן טבעה את המונח "לדבג" (לנפות משגיאות - debug).
בשנת 1960 היו בעולם 2,000 מתכנתים. 65% מהם היו נשים. מאז השתנו הסטטיסטיקות. כיום רק 34% מתארי "מדעי המחשב" מוענקים לנשים. כיום, מחקרים סוציולוגיים מנסים להבין מה גורם לנשים ולגברים להמשך לעולם התכנות או לדחות אותו. אחת הנקודות הבולטות שנחקרו, הייתה עצם השימוש במחשב אצל נשים לעומת גברים. סוציולוגים רבים הציעו כי נשים מעדיפות לגשת למחשב כאל דרך לצלוח משימות בעוד גברים נוטים ליהנות מההתנסות ומהמשחק עם המחשב ועם תכנותו. הבדלים אלו, בגישות שונות בין המינים, נובעות מנקודות ספציפיות בשימוש במחשב. אך למרבה ההפתעה, בהרבה נקודות אחרות, אין כלל הבדל בין המינים. גם לכך יש לאותם סוציולוגים הסבר – נשים הן "soft learners" כלומר, "מזדהות עם המחשב באופן אינטראקטיבי (הידודי) ובצורה של שיחה". (אם באופן של "שיחה" כוונת אותם מומחים ל-צעקות על המחשב, שאילת שאלות בקול רם והתנהלות וויכוחים חד צדדיים מול מסך תמים, כותבת כתבה זו מוכנה להעיד על עצמה שאכן יש אמת בדבריהם). לעומת נשים, גברים הם "hard learners", כלומר "מתרגשים מהלמידה ה-לגמרי לוגית וההיררכית אשר עשויה להיות חיונית בתכנות." אם יש גברים בקהל קוראינו שהמשפט הנ"ל אמר להם משהו, אשמח אם תנסו להסביר לי את ההתרגשות המדוברת. כמו כן, סוציולוגים רבים מצביעים כיום על העובדה כי בנות בגילאי בית ספר מרגישות נחותות בכיתה כאשר מדובר בהתנהלות מול מחשב ופעמים רבות מופלות ע"י המורים שלהן או מקבלות סימנים כי נושאים מעין אלו אינם רלוונטיים להן. אפליה מעין זו לרוב אינה במודע ופעמים רבות נעשית גם ע"י ההורים. יש יותר סיכוי שזוג הורים יקנו משחק מחשב לבנם ולא לביתם. ואיזה משחק מחשב הם יקנו לו, שאלתן את עצמכן? כבר במשחק עתיק בשם "Night trap" שהוציאה סגה ב-1992 גלומים תוקפים לובשי שחור אשר עורבים לבנות עשרה עדינות וחסרות ישע בבית גדול. הבנות לא יכולות להגן והן נרצחות אם השחקן לא מצליח להציל אותן. למרות כל זאת, טוענת דר' Kathryn Wright – פסיכולוגית קלינית וכתבת קבועה באתר WomenGamers.com – כי הפערים בין נשים וגברים מתחילים להצטמצם בכל הנוגע לשימוש במשחקי מחשב. רייט טוענת כי כיום 43% מכלל ה"גיימרים" הן נשים. אך בנוסף, היא גלתה בסקר שערכה כי מספר לא מבוטל של גברים בוחרים בדמויות נשיות במהלך משחק. וכדי להשלים את התמונה, עוד כמה עובדות: ▪ גם במשחקי מחשב המכוונים לילדים משני המינים, לדוגמא משחקים ללימוד מתמטיקה, רק 12% הן בנות או נשים וגם אז הן מגולמות ע"י אמהות או נסיכות. ▪ בכיתה ד', מספר הבנים והבנות שנהנים ממתמטיקה וממדעים הוא שווה. בכיתה ח', פחות בנות חושבות שהן טובות במתמטיקה ובמדעים מאשר בנים. ▪ 16% פחות בנות מאשר בנים, דיווחו שאי פעם דברו עם הוריהם על נושאים טכנולוגיים. ▪ כמעט 75% מעבודות המחר יצריכו שימוש במחשב. פחות מ-33% ממשתתפי חוגי מחשבים או פעילויות דומות הן בנות. ▪ נשים מהוות בקושי 20% מהעוסקים בתחום ה-IT. בשנים האחרונות הולכת וגדלה ההבנה כי יש לפעול בנושא. להלן מספר קישורים לאתרים המסבירים מה צריך לעשות בנדון ואף עושים בעצמם::
ניתוק ארגון מודרני ממערכות המידע, כמוהו כניתוק גוף חי ממקור החמצן - גם אחרי החיבור מחדש, וככל שהניתוק היה ארוך יותר - קשה יותר לשקם מנזק שהתרחש. אם חושבים על כך, כל דבר בחברה מסחרית - פיתוח המוצרים, המכירות, ניהול יחסים עם לקוחות וספקים, שיווק, ניתוח תחרותי, יחסי משקיעים, חיים פיננסיים ומשאבי אנוש - הכול מנוהל באמצעות מערכות המידע. מכיוון שכך, טבעי כי תכנון ההמשכיות העסקית נעשה יותר ויותר חשוב וחיוני בשמירה על זמינות ושרידות המידע הארגוני. אנו לא מדברים רק על תכנון ההתאוששות מאסון אפשרי, אלא על הזמן הדרוש לקבלת מסמך, דו"ח, עותק דיגיטאלי, שנמחק או השתבש. עם הגידול המתמיד של נפחי המידע, ההתכווצות המתמדת של חלונות הגיבוי, הדרישה הגוברת לניהול שינויים יעיל, והצורך באחזור / שחזור קבצים מהיר, אמין ומלא, צוותי מערכות מידע מוצאים את עצמם במבחן מתמשך של יכולות התאוששות מאסון שלהם. יותר ויותר ארגונים מגיעים היום להבנה כי לא מספיק שם מפורסם או השקעה כספית משתיקת-מצפון בכדי לקבל את ההגנה הטובה ביותר וההתאוששות המיטבית האפשרית. רבים ניסו לחשב את עלות ה- DOWNTIME, זמן של אי-זמינות המידע או מערכות המידע. המחיר כמובן משתנה בהתאם לסוג הארגון. חקר משנת 2005 שנעשה על ידי אינפונטיקס התבסס על 80 ארגונים גדולים, והסיק כי כלל עלויות הדאון-טיים מגיעות לממוצע של 3.6% מן התְּשׂוּאָה השנתית. בעבודה אחרת (של פורסטר) הוערך כי העלות הממוצעת של דאון-טיים באתרי מסחר אלקטרוני מגיעה לסכום המדהים של $8,000 לשעה. שלא לדבר על אתרים גדולים מאוד כמו eBay ו- Amazon, שם העלויות מגיעות למאות אלפי דולרים לשעה. על פי Contingency Planning Research, כל שעת דאון-טיים של מערכות מידע עולה באופן גלובאלי בין $14,000 ל- $6,450,000. ויש גם עובדות המאשרות את הנתונים הללו. ב-2004 התבטלו 1,100 טיסות של עונת חג המולד של חברת Comair כתוצאה מנפילת מערכות המחשוב. נשיא החברה התפטר מעט לאחר מכן וכתוצאה מכך. רווחי הרבעון השני של 2005 של חברת Sunoco קוצצו בכ-2 מיליון דולר כתוצאה מנפילת הסיסטם במפעל אשר בהבריל, אוהיו. חברת IDC טוענת כי סיבות של יום יום כמו תקלת חומרה, תקלה קשורה ליישום, ושגיאות אנוש הם הסיבות העיקריות לדאון טיים, ולא אסונות טבע כמו רעידות אדמה או הוריקנים המתוקשרים הרבה יותר. מדי שבוע אנו מוצאים את עצמנו בצ'יף מנסים לשכנע ארגונים מסוגים שונים כי הגיבוי על גבי טייפים אינו מקנה להם את ה"ביטוח תוכן" כפי האמונה הקיימת. למרבה הפלא ככל שהצוות הטכני בקי יותר בעבודה עם טייפים, יותר הוא נוטה להמליץ על שינוי השיטה או על הצבת פתרון משלים עם גיבוי ל-ושחזור מ-דיסקים קשיחים. עד כדי כך, כי לבקשת הלקוחות חיברנו מסמך שלם המתאר את היתרונות והחסרונות של השימוש בטייפים. המסמך נשלח לכל מבקש. על אף סרבני הקדמה הרבים, הדיסק הקשיח מטפס כל הזמן בהיארכיית הגיבוי. (ובמקרה של BOS, בהירארכיית ההמשכיות העסקית). חלק מהצלחתו השיווקית הדיסק חב לאווירה הרגולאטורית במערב. חלק 409 של חוק Sarbanes-Oxley, למשל, דורש מן הארגונים לבצע דיווחים "מהירים ועדכניים" לגבי ה"שינויים המטריאליים" למצבם הכלכלי. אצל רבים מן הפרשנים לחוק המונחים "מהירים ועדכניים" התפרשו כ:"48 שעות", בדגש על כך שהתאוששות מהירה ישמש יותר ויותר כקנה מידה לבריאות ולאמינות של ניהול רשומות בחברות. הודות להתקדמות בטכנולוגיות גיבוי על דיסקים, ארגונים יכולים היום להתמודד עם המגבלות של הגיבוי והשחזור המסורתי, וליהנות מן היתרונות הבאים: מהירות בגיבוי ובשחזור - יתרון משמעותי לטובת הדיסקים גמישות בתזמון מועדי הגיבוי ובקביעת מועדים סימולטאניים למספר פעולות גיבוי שונות יעילות בביצוע פעולות גיבוי בו זמניות ופעולות שחזור מידיות - ללא כל השתעבדות לסידור הטורי של המידע, כמו בטייפים. הוזלה בתהליכי ניהול ותחזוקה של מצעי המידע וצמצום ההוצאות בשירותי שחזור נתונים במקרים של אובדן מידע.
● זוכרים מה שכתבנו על השימוש בכוח מחשוב הפלייסטיישנים במחקר מחלת האלצהיימר? פרויקט דומה הוקם לשימוש מחשבים שולחניים בחקר הסרטן
● אשרי המקים חברות טכנולוגיות בחסות המדען הראשי - ראו כתבה.
פורמט הקבצים הגולמי בצילום דיגיטאלי הינו המקבילה לתשליל בצילום עם פילם. הוא מכיל מידע גולמי, בלתי מעובד, שהגיע הישר מחיישן המצלמה הדיגיטאלית. בפורמט הזה קיים רק ערך אחד - אדום, ירוק או כחול, בכל נקודה או פיקסל.
מצלמות דיגיטאליות בד"כ "מפתחות" את הקובץ הגולמי ומעבירות אותו לקובץ jpg או tiff, ואז מאחסנות את הקובץ הגולמי בכרטיס הזיכרון. המצלמה הדיגיטאלית חייבת לבצע החלטות מסוימות בתרגום הקובץ הגולמי לפורמט מעובד.
הקבצים הגולמיים במצלמה הם פי 2 עד 6 יותר גדולים מקובצי jpg. יש פורמטים גולמיים שלא משתמשים בדחיסה, אחרים מיישמים דחיסה ללא אובדן מידע בכדי לצמצם את גודל הקבצים ללא פגיעה באיכות התמונה, ואחרים משתמשים בדחיסה עם אובדן מידע מסוים תוך כדי quantization וסינון מידע של התמונה. זה מונע או מצמצם את השינויים המלאכותיים (artifacts) האִינְהֶרֶנְטִיים ל-jpg., אך זה גם אומר שפחות תמונות יכנסו לכרטיס זיכרון בעל קיבולת מסוימת. וכן, המצלמה דורשת זמן רב יותר לכתיבת תמונות גולמיות לכרטיס, כך שניתן לצלם פחות תמונות ברצף מהיר. הזמן הדרוש לזרימת העבודה עם תמונות הינו גורם חשוב בבחירת פורמט גולמי במקום פורמטים של קבצים מוכנים לשימוש. מידע נוסף ב:
The Raw files of the FBI 1975 ,Art Buchwald מאת ,"Washington is Leaking" מתוך
"FBI director Clarence M. Kelley has said in a speech that collecting information about private citizens is not a serious threat unless the data are misused. And there, as Hamlet's masseur would say, is the rub. What guarantees are there that the raw files will not be misused? Suppose you have a vindictive computer which has in its memory bank the files on some of our leading citizens. Director Kelley may say it can't happen, but it did just last week. I was on a tour through FBI headquarters when I fell behind and this computer started chattering on its printout. "Would you like to hear about a senator who wears silk stockings and high heels when he's working on tax reform at home?" I was shaken and punched back, "Of course not". The computer's typewriter worked again. "There's a certain female movie star who takes baths in Coors beer with a well-known professional football player". "What's so strange about that?" I typed back. "Nothing, except he poses for Schlitz beer commercials," the printout read, "and always says, "When you're out of Schlitz, you're out of beer!" "Oh, for heaven's sakes," I typed back, "don't you have anything better to do than just print gossip about people?" The computer seemed to ignore my message and came back with, "There's a liberal actor in The Towering Inferno who sneaked off for a weekend to Lake Tahoe with a right-wing married actress from the same picture." "Do you have proof of this?" "No," the computer replied, "but where there's smoke there's fire". And its lights started blinking as if it were enjoying its own joke. I typed back, "I think this is disgraceful. You have all this material stored in you, and none of it has been verified. You could do tremendous damage to innocent people". The computer's lights turned dark red. It was angry. "There are no innocent people. There are only Americans we know things about and Americans we don't," the printout read. "I am the keeper of the skeletons in everyone's closet." "But just because you have it in your memory bank," I protested "doesn't make it a fact." "That's what you think. Once the raw files are fed into a computer it becomes the gospel truth. Computers never lie. Have you heard about the Supreme Court judge who took his wife to see Deep Throat?" "What's so wrong with that?" I typed back. "Six times?" "Lies, all lies". I hit the keys furiously. "Your tapes are filled with rumor, innuendo, and vicious gossip. Don't you have any shame at all?" The lights turned red again. "No one has ever called me a liar before". "You're a disgrace to IBM," I angrily typed back. "Thomas Watson would be turning over in his grave if he knew the filth you had stored in you!" The lights turned green. "Would you like to know what I have on you!" the printout read. I turned white. "What could you possibly have on my? I typed out with my fingers shaking. The computer clicked noisily. "The Allegheny stewardess in Little Rock" I almost broke my fingers. "I've never been in Little Rock in my life." Then maybe it was Kansas City". "Allegheny doesn't fly to Kansas City", I typed back. "Then maybe it was the Hertz Rent-A-Car girl", the computer replied. "I can't remember everything".
השבוע זוכרים את יום ההולדת של בחור הונגרי אחד, שנולד בבודפשט ב-29 בספטמבר 1899. הוא זכה בהזדמנות ללמוד בבית הספר לרפואה בעירו, אך לא סיים את לימודיו. למשך זמן מה התעסק בהיפנוזה, עד שיום אחד קיבל עבודה כפקיד מכס בחברת נפט. לא מסופק מעבודתו, הוא ניסה את מזלו במשך תקופה בתחרויות מכוניות, ויתכן וזה סיפק לו גירוי להמצאתו: סוג חדש של ידית הילוכים. האיש היה גם צייר מוצלח, אך בסופו של דבר פנה לעיתונאות. הוא נעשה לעורך של עיתון "Hongrie-Magyarország-Hungary", וכאשר זה נסגר, החל לעבוד בעבור עיתון "Elôtte". במהלך עבודתו כעיתונאי, בסביבות שנת 1938, לעיתים קרובות הפריע לו לכתוב עם עט נובע ודיו נוזלי. כבר משנות ה-1880 רבים ניסו לשפר את השיטה ללא הצלחה ניכרת. הוא שם לב שהדיו בו משתמשים להדפסת העיתונים מתייבש במהירות, בעוד שזה אשר בעט הנובע מתייבש לאט, ונוטה לגרום למריחות מכוערות על הנייר בזמן הכתיבה. גיבורנו ניסה להשתמש בדיו של עיתונים בעט הנובע, אך הדיו היה צמיגי וסירב לזרום בקצה הציפורן. את הדיו ניסה לשפר בעבודה משותפת עם אחיו ג'ורג' הכימאי, ולאחר מכן במחקר במעבדות של Goy* & Kovalszky. לבסוף, הוא הצליח ליצור קצה חדש לעט המורכב מכדור קטן, החופשי להסתובב בתוך גומחה, אשר בזמן שהוא מסתובב גם לוקח דיו מתוך מיכל ומורח אותו על גבי הנייר. לבחור הזה קראו לאסלו בירו - László Josef Bíró (בירו = "דיין" בהונגרית). מאחר שהחוקים האנטי-יהודים הבריחו אותו מהונגריה, נאלץ לרשום את הפטנט לעט החדש בפריז. בשנת 1943 האחים בירו הגרו לארגנטינה, שם הגיש לאסלו פטנט נוסף ויסד את חברת העטים בירו בארגנטינה. רק ב-1945 החלו להימכר בצורה המונית לציבור את העטים הכדוריים הראשוניים תחת השם "Eterpen".הבריטים רכשו זיכיון לעיצוב החדש, והחלו לייצר עטים כדוריים בעבור צוות חיל האוויר המלכותי, שמצא שהרבה יותר קל לעבוד איתם במרומים מאשר עם עטים נובעים. יוסף בירו נפטר בבואנוס איירס, ב-1985 בארצות אירופאיות רבות, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה וניו זילנד ממשיכים לכנות את העט הכדורי"biro", ובארגנטינה "birome" עד עצם היום הזה. בארגנטינה חוגגים את "יום הממציא" ביום ההולדת של בירו, ה-29 בספטמבר.
(*- Andor Goy שיחק תפקיד חשוב בפיתוח הקצה לעט שאפשר ייצור המוני)
ללא ההמצאה הגאונית של בירו, חברות ההיי-טק היו מדפיסות את הלוגו שלהם על עפרונות.
פעם, לפני שנים רבות ראו כולם את תעשיית המחשבים כחלק מתעשיית האלקטרוניקה. מאוחר יותר התפתחה תעשיית מחשוב עצמאית, שהתנתקה מתעשיית האלקטרוניקה. באופן דומה, לפני שנות ה-80' המפתחים יצרו חבילות תוכנה כדי לתמוך במכונות ספציפיות, עד שיום אחד החלו לצאת חבילות תוכנה ללא תלות בחומרה או מכונות מסוימות. פרופסור Ruqian Lu טוען כי בקרוב נראה מהלך "שחרור" נוסף בעולם טכנולוגיות המידע: כאשר ה-knowware יתנתק מעולם התוכנה. בשנת 1981 מימן משרד המסחר היפני כנס שמטרתו להכריז על פרויקט לאומי חדש. בנוסף לפרויקטים האחרים במחשוב-על וברובוטיקה, היפנים החליטו על מאמץ לפתח דור חדש (חמישי, על פי המניין היפני) של מחשבים. מחשבים אלו, נאמר, יהיו שונים מן המחשבים המסורתיים בכך שהם יהיו מסוגלים להסיק מסקנות ולהגיע לתוצאות מתוך כמויות גדולות מאוד של ידע ודטה. מחשבים המסוגלים ללמוד, להחליט, ואף להתנהג בדרכים שאנו מאמינים בלעדיים לבני אדם. שמם המיועד: KIPS, ראשי תיבות של knowledge information processing systems, שיהוו מנוע ל"חברת המידע". יהיו קטנים, חסונים וזולים, וילבשו צורה של מכשירים אוניברסאליים, בעלי נוכחות מתמדת וקלים לשימוש כמו הטלפון. היום כבר יותר ויותר מוחשי: knowware הינו מודול עצמאי ומסחרי, המתאים באופן ישיר לסוג מסוים של תוכנה. הוא קשור לאינטליגנציה, ואם ניתן לומר כי התוכנה הינה תמצית וגיבוש הידע, אז ה-knowware הינה תמצית וגיבוש האינטליגנציה. מהנדסי תוכנה יפתחו בעתיד רק כלי תוכנה, ומפתחי knowware יעסקו בתחום הספציפי שלהם, באמצעות שפות מיוחדות (PNL ).
"אבטחה", לפי אבן-שושן, היא "אמצעים שננקטים על-מנת לשמור על מישהו או משהו מהתקפת אויב". בימינו זה לא מספיק, כי לא רק אויבים תוקפים אותנו. גם אנשי הארגון שלנו מהווים סיכון, גם איתני הטבע, או התיישנות החומר. לשורש "שמר" מובילה גם המילה "הגנה" שמוגדרת כ-”שמירה, מחסה על מישהו או משהו". "שמירה", אם כן, מוגדרת כך: “השגחה על מישהו או משהו, פיקוח, נטירה.”
את אמצעי השמירה על מערכות המחשב שלנו ניתן לסווג לבקרות מונעות ובקרות מגלות. (יש עוד סוגי בקרות, אך לא נזכיר אותן היום). Firewall הוא דוגמה לבקרה מונעת. Firewall הוא מכשיר (בתוכנה או חומרה) שתפקידו לסנן תעבורת רשת. חוקים של Firewall ניתן לפשט למשל כך:
● הרשה למשתמשים לשלוח ולקבל דואל. ● אל תרשה לשחק באינטרנט בין שתיים לארבע. ● הרשה לאנשי מחלקת כספים להשתמש בשרת דיווח שעות-העבודה של העובדים.
מערכת לזיהוי חדירות (Intrusion Detection System) היא דוגמה לבקרה מגלה. פלט של מערכת לזיהוי חדירות יהיה: ● בתאריך זה-וזה, שעה כך-וכך: מחשב פלוני-אלמוני באינטרנט ניסה להדביק אותך בתולעת מסוג Nimda. ● בתאריך זה-וזה, שעה שלוש ומחצה: המחשב של שולה ממחלקת הכספים ניסתה לשחק Quake 3 באינטרנט. ● בתאריך זה-וזה, שעה כך-וכך: מהמחשב של שאולה יצאו אלף שלוש-מאות שישים ושבע הודעות דואל שנראות כמו דואל-זבל.
בעבר דנו במונח "פגיעות", שהגדרתו "האפשרות להיפגע". מונח זה דומה וקשור למונחים "נקודת תורפה" - “נקודה חלשה בדבר", ולמילה "חולשה" היא "נקודת תורפה", “פירצה" היא "מקום פרוץ בגדר, בקיר, בקו ביצור וכדומה שאפשר לחדור בו פנימה". "ניצול", בלעז Exploitation, הוא "הפקת תועלת מדבר מה", או לעניינינו "שימוש בפגיעות להשגת תועלת". נקודות תורפה, כך טענתי בשבוע שחלף, קיימות ויתקיימו בכל מערכות המחשב שלנו. מערכות המחשב שלנו, טענתי אז, נפוצות הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
דוגמה עדכנית לניצול של נקודת תורפה אנו מוצאים במנוע ה-VML של Microsoft Internet Explorer. VML – Vector Markup Language היא טכניקה לייצור גרפיקה מבוססת XML. הלינק הבא מדגים כמה מהיכולות של VML: http://www.sjsu.edu/faculty/watkins/vml.htm
במנוע ה-SVG של Internet Explorer מגרסא 6.0 נתגלתה פגיעות. ניצול של הפגיעות יכול להוביל להשתלטות של התוקף על מחשב הקורבן. כדי להיפגע על הקורבן לגלוש לדף שבשליטת התוקף. הדף יכיל קוד עוין, ההתקפה תתממש, הקוד העוין יבצע את זממו במחשב הנתקף והרי לכם השתלטות מרוחקת.
שלוש נקודות נוספות מעניינות בהקשר לפגיעות זו:
● הראשונה קשורה לנושא ההפתעות מהשבוע שעבר. Internet Explorer הוא לא רק דפדפן לגלישה באינטרנט – הוא גם המנוע להצגת דואל. דואל שאנחנו כותבים יכול להישלח כטקסט רגיל, טקסט מסוג RTF או דף HTML. להצגת דפי HTML משתמשת תוכנת Outlook (על כל גרסאותיה) במנוע של Internet Explorer. מכאן שגם דואל המכיל קוד עוין ונקרא ב-Outlook יכול לנצל את הפגיעות. הפתעה!
● הנקודה השנייה קשורה למחזור החיים של פגיעות, גם בו דנו בשבוע שעבר. נכון לרגע כתיבת שורות אלו אין טלאי הסותם את הפרצה. ההמלצה היחידה להימנעות מפגיעה היא לקרוע את יכולות ה-VML ממנוע ה-Internet Explorer: http://www.microsoft.com/technet/security/advisory/925568.mspx האיטיות המובנית במחזור הבדיקה של מיקרוסופט הובילה לכך שחורשי-טוב מפרסמים טלאים משלהם לסתימת הפרצה: http://isotf.org/zert אותם אנשים גם מציגים דף שבו מוצגת הפרצה. זהירות! אם תגלוש לקישור הבא עם דפדפן פגיע, הוא יקרוס! : http://www.isotf.org/zert/testvml.htm
הפעם הראשונה שאנשים פרטיים נטלו יוזמה ושיחררו טלאי זמני, עד שמיקרוסופט יוציאו טלאי רשמי, הייתה בדצמבר 2005. בזמן ההוא התפרסמה פגיעות מנוע המציג תמונות מסוג WMF, גם הוא חלק מ-Internet Explorer, ואחד Ilfak Guilfanov, פיתח טלאי זמני לפתרון הבעיה. על-מנת להוכיח שאין לו כוונות זדון, שיחרר Ilfak גם את קוד-המקור של הטלאי, כדי שכל מתכנת יוכל לוודא שלמרות שהטלאי אינו רשמי הוא גם לא עוין.
● הנקודה השלישית והמעניינת ביותר קשורה לדרך גילוי הפרצה. הפרצה נתגלתה ע"י מומחה אבטחת מידע שמערכת שהייתה בשליטתו נפרצה, למרות שהייתה מעודכנת עם הטלאים האחרונים. ההודעה הראשונית על מציאת הפרצה: seen-in-wild-zero-day-exploit-being.html המשמעות היא שהאקרים פחות מנומסים ממר אריק סייטס, מצאו את הפגיעות וניצלו אותה לצרכיהם במשך פרק זמן בלתי מוגדר. לפירצה שאינה מפורסמת בציבור ובכלל (כזו שגם יצרן התוכנה לא מודע לה) קוראים 0-Day - “יום אפס". פרצת 0-Day היא אימת המגנים: אין לה פתרון, אין דרך קבועה לגלות אותה, אין מוצרים שמתיימרים לפתור אותה באופן מוחלט, ורוב הארגונים בעולם ייפלו כפרי בשל לידיו של תוקף שמחזיק ב-0-Day מתאים.
שבנו ללינגוויסטיקה: “ביטחון" פירושו "הרגשת ודאות או אי-פחד עקב ידיעה על הימצאותו של דבר”. כלומר, תחושת הביטחון נולדת מידיעה. אנו חשים ביטחון כשאנו יודעים מה יכול להיפגע אצלנו, ו/או כשאנחנו מרוצים מהבקרות ששמנו כדי להגן עליו.
מה יכול להיפגע אצלך? מה מגן עליך?
כדאי לשים לב להבדל קטן אך גדול: האם אתה יודע שאתה מוגן או האם אתה חושב שאתה מוגן? ההבדל בין המציאות לאיך שהיא נתפסת נחקר רבות ע"י פילוסופים-אפיסטמולוגיים ולינגוויסטיקאים, ונוסח יפה מאד בדבריו של האמפטי-דאמפטי לעליסה: - "כשאני משתמש במילה", אמר האמפטי-דאמפטי לעליסה, בטון די מזלזל, “משמעותה היא בדיוק מה שאני בוחר שתהיה – לא יותר ולא פחות"
בעדה שלנו נהוג לבצע בדיקת חדירות (Penetration Test או Ethical Hacking) כדי לבדוק מה הם אמצעי ההגנה וכמה טוב הם פועלים. כדי לדעת כמה אתה מוגן במציאות. גם על כך נרחיב ביום אחר.
דרום צרפת היא מדינה בתוך מדינה ומרסיי היא תופעה בפני עצמה בתוך תת המדינה הנ"ל. מרסיי היא עיר גדולה על כל המשתמע מכך, והיא מוגדרת כעיר הערבית ביותר באירופה. אבל מצד שני אני נתקל כמעט אך ורק ביהודים כאן. תושבי דרום צרפת הם אולי האיטיים ביותר שפגשתי אי פעם. לכולם יש זמן, הם פטפטנים יוצאים מהכלל, וכל שאלה פשוטה הופכת לשיחה ארוכה. מזל שהצרפתית עדיין איננה שגורה בפי.
סדרי עדיפויות
בישראל יש חוק שעות מנוחה המחייב (כעקרון) בתי עסק לסגור בין השעות שתיים לארבע אחה"צ. בצרפת אין שום דבר מחייב, אבל אין שום דבר שחזק מהמסורת. החנויות כאן סגורות הרמטית בין השעות 12:00 ל- 14:00 ל... ארוחת צהריים. הצרפתי יהרוג עבור ארוחת הצהריים שלו וארוחה כמו שצריך חייבת להימשך שעתיים, והדבר נכון לכווווווולם. אין כזה דבר: פיצה וקפה מעל המחשב, ולא מתוך דאגה למקלדת דביקה.
רכבת = פיתוח מואץ
בין מרסיי לפאריז מפרידים כמעט 1,000 קילומטרים ורכבת אחת שגומעת את המרחק בשעתיים וחצי בלבד: ה- TGV. לפני 10 שנים הייתה מרסיי עיר ישנונית והתפרנסה מתיירות בלבד. עם הכנסתה של ה-TGV החלה העיר להתפתח במהירות. 5,000 חברות עוברות לעיר וסביבותיה מדי שנה, מספר התושבים גדל, מחירי הדירות עולים בהדרגה, ועכשיו בונים בעיר 4 קווי רכבת קלה בו זמנית במקביל לשני קווי התחתית הקיימים. בניית הרכבת הקלה מתבצעת בצורה מטורפת בו זמנית בכל העיר כך שמרסיי נראית ונשמעת כמו אתר בניה אחד גדול. המטרה המוצהרת היא לסיים את כל הפרויקט עד חודש מאי 07. הפועלים והמכונות עובדים יום ולילה בקצב רצחני. תאריך היעד קרוב מאוד לבחירות המוניציפאליות, כך שראש העיר שלקח על עצמו משימה שכזו הוא מהמר קטלני, שכן שביתה אחת קטנה תשאיר אותו עם חצי תאוותו בידו ותושבי העיר יזרקו אותו לכלבים בלי לחשוב פעמיים. ושביתות בצרפת הן עניין של מה בכך, זמינות וקטלניות הרבה יותר מאשר בישראל.
בעלים של חברת היי טק שעברה מפאריז אמר לי: “בפאריז גשום וקר, העובדים נוסעים למרחקים גדולים, מגיעים באיחור, וחיים בקצב לא בריא. במרסיי לעומת זאת, מזג אויר נעים ושמש זורחת לעיתים קרובות. עלות המחיה נמוכה בהרבה מפאריז, המרחקים קטנים והעובדים זוכים לאיכות חיים שונה. התוצאה: עובדים מאושרים ו..קריאטיביים בהרבה משהיו בפאריז". ואם מישהו צריך להגיע לעיר הבירה, מדובר בעניין של שעתיים וחצי ו... זהו".
כאן המקום להוסיף שהרכבת המהירה איננה תענוג זול במיוחד ומחירה לעיתים גבוהה בהרבה מטיסה מקומית.
מכוניות ללא רישיון
בצרפת כמו גם באיטליה ובעוד מקומות ברחבי אירופה קיימות מכוניות ללא צורך ברישיון. הן קטנות, יפהפיות, בעלות נפח מנוע קטן, אוטומטיות ומונעות בדיזל, ו... לא דורשות רישיון כלל! מחירן מגיע לחצי ממכונית רגילה, גודלן מאפשר חניה כמעט בכל מקום. המגבלה היחידה הקיימת עליהן היא איסור נסיעה על הכבישים המהירים, שכן מהירותן מגיעה ל- 70-75 קמ"ש בלבד. אני מניח שבישראל אין שום סיכוי לראות על הכבישים מכוניות שכאלו, בטח שבטח ללא רישיון, אחרי הכול תהליך הרישוי של מכוניות הוא עסק רווחי וחלק משמעותי ממסחטת הכספים של מדינת ישראל מהנהגים. מיותר לציין כי בצרפת גם אופנועים בעלי נפח מנוע מתחת ל- 150 סמ"ק אינם מחייבים רישיון כלל. ראו כאן בצד שלוש תמונות מתערוכה מקומית.
האדם בתפקיד אלוהים
הזכרתי כבר תערוכה, אז ארחיב. במרסיי מתקיים בימים אלו יריד ענק "יריד מרסיי" הוא נקרא. ביריד ראיתי לא מעט דברים מעניינים כמו את המכוניות המצוינות לעיל אבל הזוועה הגדולה ביותר היו סוסי פוני בגודל של כלב בינוני. אין לי מושג מה גורם לאדם לרצות למזער דברים. כלבים ננסיים, עצים ננסיים ועכשיו סוסים אולטרה ננסיים.
הסוסונים הללו אינם מסוגלים לשאת דבר על גבם, ולמעשה אין להם כל תכלית פרט מלהיות חיות מחמד של מישהו. דרישות הגידול שלהם זהות לדרישות הגידול של סוס רגיל. אני לא מצליח להבין את החוצפה של האדם והיהירות המזעזעת הזו לייצר גזעים של בעלי חיים שיהיו תלויים באופן מוחלט באדם. כלבים שפשוט לא ישרדו 10 דקות ברחוב וסוסים שאין להם תכלית בטבע. אני ממתין עדיין לסוס המדען שייצר אדם גמדי שירכב על סוס פוני ננסי שאדם ייצר.
"At a certain stage of development humans learn about the genetic code, and learn to manipulate it so that they may improve upon their own physical apparatus, food sources as well as other species on their planets. This is the point when they begin approaching their intended creation in the image of the Gods, for now they contribute to the work of Gods through Intelligent Design" (*)
אי-שון
בצרפת קיימים חוקי עישון קפדניים במיוחד, אלא מה, זה לא ממש מזיז לאף אחד. יתכן שהצרפתי הממוצע לא ממש קורא מעבר למדור הספורט. כולם מעשנים בכל מקום. הממשלה הטילה מיסי עתק על מכירת סיגריות ואף מחזיקה בעצמה בזכויות הייבוא והמכירה של סיגריות ומוצרי טבק, ומוכרת רישיונות למכירת סיגריות. התוצאה, מעט יותר חנויות למכירת סיגריות במחירים מזעזעים. גם זה לא ממש משנה לצרפתי, הוא מעשן וימות העולם.
● שבוע קצר של ימים נוראים מתחיל מאוחר, ולאט. ביום ב' לקוחות הגיעו עם צרבת ומצב רוח ירוד. ענני סתיו עדינים מעודדים מלמעלה: עוד מעט, חברים, תקבל השנה החדשה תאוצה. אבל ראשית, עלינו להימצא ראויים לה. הגיע הזמן להרהר בזכות הקיום שלנו -כאנשים בודדים, כעם, כאנושות. בחיפוש אינטרנטי אחר משמעות נתקענו בבלוג* שנכתב על ידי "חוצן מכוכב לכת השוכן במרחק 16 שנות אור מכדור הארץ". מה שמעניין בדברי החוצן הוא זה שהוא לא ניסה לתאר חיים מחוץ לגלקסיה שלנו (דבר שעדיין -כמובן- לא ניתן לאמת), אלא שהתמקד דווקא במהלך האבולוציה על כדור הארץ. המידע בבלוג כולל סברות שקבוצה כלשהיא של מדענים משלנו, מכדור הארץ, כבר הציעה בזמן זה או אחר. ולמרות זאת, הקטע מכיל מספר הפתעות ופרטים הגולשים מעבר לידע המדעי הנוכחי בכוכב הלכת שלנו, כמו גם תשובות לשאלות שחכמינו עדיין נאבקים בהן. הפואנטה בדִּוּוּחַ היא שהחיים החלו בכדור הארץ בעזרת מיקרובים שהגיעו מן החלל. תיאוריה זו המוכרת היטב, היא התיאוריה הרב-זרעית או PanSpermia, אשר עדיין לא הספיקה להבהיר היטב כיצד קודים גנטיים שהובאו על ידי חיידקים תורגמו לחיים. בבלוג מוצע הסבר לתפקיד החיידקים, וירוסים ופלאסמידיים בתהליך יצירת החיים, כמו גם הסברים על הסיבה שהציביליזציה האנושית החלה באזורים מדבריים צחיחים כמו המסופוטמיה, למה לפרעונים המצריים היו צורות גולגולת משונות, ובעיקר...כיצד נבנו הפירמידות. http://alienaccount.blogspot.com
● לקראת יום כיפור, כותבי שורות אלה מבקשים סליחה מכל העולם ואחותו על כי נתפסו קוראים כתבה בכתובת המביכה http://www.alwaysbanot.co.il ובה 10 המלצות כדי לגרום למעביד לפטר אותך, הבחורה הטיפוסית בעלת ההרגלים המגונים. בתמצית: "1. אל תטרחי ללמוד את מה שמצופה ממך. 2. למדי לומר 'זה לא חלק מדרישות התפקיד שלי' ואמרי זאת בתדירות גבוהה. 3. עשי קניות בארון הציוד, ערכי סידורים במכונית החברה והגישי את דו"ח ההוצאות שלך. 4. התעללי בטכנולוגיה של החברה. את חושבת שהבוס שלך לא ישים לב שאת מבלה יותר זמן בכתיבת מיילים לחברים מאשר שאת עובדת?. 5. תתלונני על העבודה שלך בפני כל מי שמוכן לשמוע. 6. תשכחי מעבודת צוות. 7. הביאי את חייך האישיים לעבודה. 8. קצרי את ימי העבודה שלך. 9. התייחסי לתאריכי יעד כאל המלצה. 10. הפעילי את תחנת הרכילות." צר לנו לבשר לממליצים ההמלצות באתר הבנות כי מניסיוננו לעיתים קרובות הן חסרות ערך בשירות הציבורי, בתאגידים הגדולים, ואצל מנהלים טובי לב.
יום הולדת שמח לידידנו לאוניד גסמן מהטכניון!
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
