טכנאים וטכנאיות מחשבים יקרים שלנו: את רובכם ממלאה הגאווה כאשר אנחנו אומרים לכם שאתם עם קשה. אתם יודעים הכול שעה אחת קודם, והתנסיתם בבעיות רבות פעמים כה רבות, והתגברתם בכוחות עצמכם, או עקפתם אותן, או השלמתם איתן. אך דבר אחד קשה לכם לפעמים במיוחד, והדבר הזה הוא לרכוש תוכנה. עם קשה הוא תוצאה של תנאים קשים. אתם עושים ימים כלילות בחיפוש אחר קיצורי דרך. אתם אשפים של קובצי הבאטצ', אתם קוסמים השולפים מהכובע תוכנות חינם שאיש לא חלם על קיומן. אתם משוא הערכתנו, ושגרירינו בפני הוד מלכותו מקבל ההחלטות בארגון. בעיקר העצמאיים שביניכם, כקוסמונאוטים אבודים בחלל יודעים לתפקד כמו תזמורת של איש אחד, במסע הישרדות יום יומי, וכל כך מעט מכירים לכם תודה! אנחנו אוהבים אתכם, יודעים על קשייכם, ועל המאמצים הנדרשים מכם לפעמים על מנת לחסוך בכלי עבודה יקרים. ולכן החלטנו לכבד אתכם עם רישיון BOS מיוחד ללא תשלום, פרטים בהמשך הגיליון.
מדובר בחומר ישן נושן, אבל הבטחה זו הבטחה, והבטחנו לפרסם את ה- מיני-מילון החרדי למונחי מחשב .להלן:
Boot - יעלה ויבוא Bug - ארבה Compression - פעמיים כי טוב Debugger - חושן Diff - מה נשתנה Encoder - מגדל בבל Firewall - כותל Header - בס"ד Illegal Format - מוקצה Log - דברי הימים
Mouse - שרץ Packet - פקל`ה Protection Plug - מזוזה Protection Violation - ייהרג ובל יעבור Query - קושיה Server - כוהן Skip - פסח System Call - שמע ישראל Trace - יעקב Virus - ממזר
נשמע דבר טיפשי, טריביאלי, אבל... שמו של מובטל בריטי בן 29 נמצא בכל הכותרות. כבר משווים אותו ליזם האינטרנטי אלכס טיו, שהרוויח השנה כ-1 מיליון דולר באמצעות ה-"Million Dollar Homepage" שלו, בו כל פיקסל פרסום עולה 1$, תוך יצירת פסיפס ססגוני ובלתי קריא בעליל. סטפן בריידי מ-Glasgow הציב באתר האינטרנט שלו 21 משבצות פרסום מדורגות בגודלן. את המשבצת הראשונה, הקטנה ביותר, הוא מכר ב-1 לירה סטרלינג. ככל שמקום אחד נוסף נמכר - כך מוכפל המחיר שמהווה בסיס למכירה הפומבית. כך, מקום הפרסום מספר 21, הגדול ביותר, יימכר במחיר התחלתי של 1 מיליון לירות סטרלינג. איפה הפיתיון? כאשר המקום הגדול והיקר מכולם יימכר, הוא מתחייב לתת לאחד המפרסמים (שיבחר באקראי) את מיליון הלירות, ולהשאיר את האתר בידי המפרסם הראשי.." בריידי מאמין כי ניתן ליצור כל דבר שעולה על דעתנו, והציב לעצמו כיעד למכור את המקום ה-21 עד ה-07.07.07
מבחינתנו - אנחנו מרימים את הכפפה, עם פתיחת אתר ישראלי לפרסום שיזכה את אחד מ-21 המפרסמים במיליון שקל, ואת המפרסם הראשי בבעלות על האתר. ראו, החל מהיום www.marketing.co.il
סרט המדע-בדיוני מ-2004 "Alien versus Predator" על עף האפקטים הטובים שלו, לא מצטיין בתכנים חינוכיים או במקוריות יוצאת דופן. לטובתו נאמר כי כמוסר ההשכל שלו מתומצת בשורה אסטרטגית בעלת ערך, והיא: 'My enemy's enemy is my friend" - "אויב אויבי הוא עמיתי". לאותה מסקנה הגיעו לאחרונה, לאחר מלחמה ארוכת השנים, שתי חברות האנטי-וירוס הגדולות סימנטק ומקאפי. השתיים, שלא הצליחו לצור מונופולים משל עצמן, יוצאות כעת יחד במחאה נגד הניסיון של מייקרוסופט להשאיר אותן בחוץ למונופול האבטחה של מערכת ההפעלה וויסטה. למרות שה-Financial Times לא חסך בעבר מפרסום העבירות שנעשו במקאפי מאז שנת 2000, החברה רכשה לאחרונה עמוד שלם בעיתון במחאה על חסימת מוצרי אבטחה של יצרנים שונים בליבת מערכת ההפעלה Vista. סימנטק, שעד כה הובילה את מהלך המחאה, טוענת שאם מייקרוסופט תבצע את זממה, ה-וויסטה תהיה פחות בטוחה מאשר ה-Windows XP. שתי יצרניות האנטי וירוס מספרות כי ה-Patchguard של מייקרוסופט כבר נפרץ בעבר, וכי בשל כך נמצאת מיקרוסופט תחת הזכוכית המגדלת של הרגולאטורים, בחיפוש אחר פרצות נוספות. מאידך מיקרוסופט טוענת כי מערכת ה-Patchguard שלה, שתמנע גישה של מוצרי צד ג' על ידי הגנת הליבה מבפנים, תעשה את הוויסטה דווקא בטוחה יותר. מקהלת יצרני האנטי וירוס, הכוללת גם קולות של חברות אירופיות נוספות, מצביעה על שני תחומים בהם מיקרוסופט "לא בסדר": 1. מרכז האבטחה של ווינדוודס - Windows Security Center, סרגל כלים (dashboard) - המכיל את הוסתים המווסתים אלמנטים שונים של אבטחה על גבי המחשב. למוצרי אבטחה אחרים יש גם סרגלי כלים, אך לעת עתה, סרגל הכלים של ווינדווס הוא ברירת המחדל של וויסטה. מיקרוסופט מסרבת לאפשר ללקוחות לעבוד בוויסטה עם סרגל כלים אחר לבחירתם. נכון לרגע זה, מיקרוסופט עומדת על הגרסה האַבְּסוּרְדִּית שסרגלי הכלים מסוגלים לעבוד זה לצד זה. הדבר מחייב את הלקוחות לכבות באופן ידני את מרכז האבטחה של ווינדווס, במסלול זרוע הזהרות והפחדות יום הדין ובעיה לא פשוטה בעבור משתמש ממוצע. התחום השני הוא ה-Patchguard. מיקרוסופט נעלה את ליבת מערכת ההפעלה בתוך "כספת וירטואלית" על מנת למנוע מקודים זדוניים לחדור ולשבש אותו. באופן עקרוני הרעיון הוא טוב, אך כפי שהוא יושם, הוא מסרב לקבל אפשריות יוצאות דופן ולאפשר גישה של תוכנות אבטחה להגנה על הליבה מבפנים. כתשובה לתלונות אלו, אומרים במייקרוסופט שהם גם לא מאפשרים גישה לתוכנה של עצמם. והדבר מעורר שתי הסתייגויות: אם מישהו פורץ את הפטצ'גארד (דבר שככל הנראה כבר קרה), הפורץ יהיה חופשי לערבב את הליבה ולבצע את כל הנזק שירצה מבלי שאיש יעצור בעדו או לנקות אחריו, מפני שלאיש אין גישה. הסתייגות שנייה: לא כל כך גאוני מצג מייקרוסופט לומר שגם התוכנה שלהם לא תוכל לחדור את הפטצ'גארד, מפני שהם המציאו אותו, והם אלה שכתבו את קוד הליבה! בקיצור: לגבינו בתור לקוחות לא נוכל להשתמש בפתרונות האבטחה שנרצה או שאנו חושבים לטובים ביותר, וקרוב לודאי שמייקרוסופט תצא במוקדם או במאוחר עם פתרון אבטחה שיהיה מסוגל לחדור את הפטצ'גארד, תוך יצירת מונופול על הפתרון. אם זכור לכם, בצ'יף טענו תמיד כי הדרך הטובה ביותר -במיוחד בסביבה הארגונית- להגיב מול סוגים שונים של איומי אבטחה, הוא להציב שילוב מגוון של פתרונות אבטחה. מיקרוסופט הבטיחה שאם מישהו יפרוץ למערכת הפטצ'גארד שלהם, הם בעצמם ייצאו עם הפתרון ויחלקו את הטלאי, גישה ריאקטיבית ומיושנת ב-4 שנים לפחות. ועוד משהו קטן: מרב התלונות המתקבלות היום מתייחסות ל-spyware ו- phishing, חולות רעות שעבורן מרכז האבטחה של ווינדווס לא מציע כל אמצעי ניתור או חסימה.
חברים מספרים כי גם בחברת Adobe עצבניים מאוד: הוויסטה כנראה תכיל מנוע ליצירת קבצים בפורמט מקביל ומתחרה ל-PDF ללא תשלום נוסף (נוסף על המחיר הגבוה של המערכת כולה). נכון שגם היום יש תוכנות חינם מצוינות ליצירת PDF, כגון OpenOffice ורבות אחרות ונכון שיכולת זו מובנית בכל מערכת Linux כדבר מובן מאליו אך שילובה ב Windows יחסל מקור הכנסה נאה של Adobe.
היות ושרידות זה הבייבי שלנו, בצ'יף אנו מתבוננים בדרך בה מיקרוסופט מטפלת בגיבוי ובשחזור נתונים של המערכות הקנייניות שלה. אם שאר התחומים יהיו באותה רמה, תמיד יישארו בעולם הרבה מאוד לקוחות נבונים שלא ירצו שיובילו אותם מן האף אל פתרונות בינוניים.
בינתיים, לא יזיק ליצרנים הגדולים קצת לפחד. אז אולי ג'ורג' סמניוק (מנכ"ל מקאפי) יאלץ לדווח על ירידה בשווי המניה, או אף להתחיל לארוז את הפקעלעך. או שאולי חברתו תוסיף לעצמה תחום נוסף בו אין לה צל של מושג, מה זה משנה - לבסוף הכרישים ינשכו את דרכם החוצה אל הים, בעוד ללקוחות מציעים את הבחירה: עם איזה חבל להתלות.
כפי שהבטחנו, אנו שמחים להודיע על הופעת גרסה חדשה של תוכנת האופיס החינמית לחלוטין המוגשת בחסות החשב הכללי במשרד האוצר. אופן אופיס 2.0.3 בעברית כולל מספר תיקונים לגרסת 2.0.1 ששוחררה בחודש מרץ השנה. עקב עדכוני אבטחה חובה לעדכן ל 2.0.3. לחבילה מצורפות ערכות אנגלית המוסיפות ממשק אנגלי לאופן אופיס העברי מבלי לשנות את מהות העברית הבסיסית של הגרסה. ברירות המחדל העבריות, בידוק האיות וגופני העברית נשארים ללא שינוי אחרי התקנת הערכה לאנגלית. אנו מקווים שבקרוב נוכל להודיע על הולדת אח חדש ליחידות הקיימות בחבילת התוכנה -Base, Calc, Draw, Math, Impress, Writer והוא- סיום הטמעת מנוע Thunderbird בתוך החבילה.
כפי שנכתב כאן בעבר, אירוע Israel Gateway הרביעי יתקיים בתל אביב ב-8 בנובמבר 2006. מנהלי גלובוס גייט גרופ, אילנה ועודד קפיטולניק, מוסרים כי השנה יגיעו לאירוע משלחות עסקיות מארה"ב (שיקגו), הודו, צ'כיה, סלובניה, סלובקיה,הונגריה, רומניה, גרמניה (חבל סא'ארלנד), אוקראינה, קזחסטן, גאנה, קניה ועוד. האירוע יכלול תערוכה עם תצוגות של המדינות המיוצגות בישראל על ידי השגרירויות הזרות בישראל ואו לשכות המסחר הדו לאומיות וחברות וארגונים בינלאומיים מקומיים וזרים העוסקים בסחר חוץ.. במסגרת האירוע יערכו סמינרים אשר יציגו אפשרויות השקעה, מימון ושיתופי הפעולה עם המדינות המשתתפות כולל השתתפות המשלחות בנושאים: שיתופי פעולה עם הודו, שיתופי פעולה עם מדינות אירופה והמצטרפות לאחוד האירופי, שולחן עגול עם משלחת משיקגו, ישראל-אוקראינה-שת"פ, ישראל-קזחסטן-שת"פ, ולראשונה מתכוונים המארגנים לקיים סמינר שיתמקד במדינות אפריקה.
לא לשכוח: מקווים לפגוש אתכם בחול המועד סוכות בפסטיבל אייקון, החוגג השנה עשור. הפסטיבל הארצי למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים ייערך כבכל שנה, בסינמטק תל אביב ומתחמים סמוכים. פעילויות הפסטיבל ימלאו ארבעה ימים במשך קרוב ל-24 שעות ביממה (9 עד 14 באוקטובר). הוא מופק בשיתוף המחלקה למופעים – עיריית תל אביב וסינמטק תל אביב, ומאורגן על ידי שלושת ארגוני הגג בתחום בארץ: האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, סטארבייס 972 והעמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל. השנה יעמוד הפסטיבל בסימן "חלומות" - נושא העובר כשתי וערב ביצירות בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה, כשהוא משמש כמושא הסיפור בלא מעט יצירות, כהשראה לחלק, וכנקודת פתיחה לכל השאר. את החלומות של כולנו ניתן למצוא ביצירות הז‘אנר: בתקווה לעתיד טוב יותר לאנושות במסעות בין הכוכבים או בסיוטים בין סמטאות אלם אפלות, בחלומות באספמיא אודות הבלתי אפשרי או במימוש הבלתי אפשרי של היום. את החלומות האלו ורבים אחרים יהיה ניתן למצוא באייקון - בסרטים, בהרצאות, במשחקי התפקידים ובפעילויות הנוספות. אורח הכבוד של הפסטיבל הוא גדול היוצרים בתחום הפנטסיה בשנים האחרונות, Neil Gaiman. גיימן הוא סופר ותסריטאי עטור פרסים, אמן שהקסים מיליונים בכל מדיום בו פעל, יהא זה קומיקס, ספרות, טלוויזיה או קולנוע, ובכולם עסק רבות בעולם החלום. כמו כן יארח אייקון יוצרים הישראליים לשיחות ופאנלים, יציג מבחר הרצאות בתחומים מדעיים, בתחומי החובבות השונים ובתחומי היצירה המקורית בסוגי מדיה שונים – ספרות, קולנוע קומיקס ויעביר מגוון רחב של משחקי תפקידים בספקטרום רחב של עולמות, שיטות וסוגים. פסטיבל סרטי המדע הבדיוני והפנטסיה הבינלאומי באייקון יציג מבחר סרטים אף עשיר ורחב יותר מהשנה שעברה, וככלל, יציג אייקון מגוון רחב של אירועים לקהל הרחב ולחובבי הז‘אנר המושבעים. כבכל שנה, יחולקו פרסים באייקון – פרס גפן לספרי המדע הבדיוני והפנטסיה הטובים ביותר שיצאו בעברית בשנה החולפת ולסיפור המקורי הטוב ביותר ופרס אייקון מטעם קהל הפסטיבל והשנה גם מטעם פאנל שופטים, לסרטים הטובים ביותר בפסטיבל הסרטים.
בשבועות האחרונים קיבלנו מספר פניות לגבי הדרך להתמודד עם הצפת הדואל היומית. הפונים גם תוהים אם המכה פוגעת בכולם, או שדווקא להם מתנכלים המוני שולחי הדואר. מה שמציק לידידינו במחשביהם הפרטיים, מאוד מעיק על לקוחותינו הארגוניים, אותם יכול העומס בדואר האלקטרוני להוביל למשברים קשים. קבוצת רדיקטי מעריכה כי לקראת סוף 2006 ישלחו בממוצע כ-52 ביליון מסרי דואל בכל יממה, כולל מסרים אישיים ועסקיים. בגרטנר מוסיפים כי 60% מהמידע החיוני לעסק נשלח היום דרך דואל. התנהגות משלוח דואל בלתי נאותה או ממושמעת מביאה רק צרות לדרגים הניהוליים. עצם העובדה שכל יום נשלחים כל כך הרבה מסרים אומר שקיים סיכוי סביר שחלק מהם יהיה בעיתי, לגבי תוכן ויראלי, מבחינת פרטיות, רגישות המידע הנשלח, כתובות שגויות ועוד. ועדיין, הארגון חייב להתמקד באחסון המידע החיוני לעסק, בצורה כזו שניתן יהיה לגשת אליו ולהשתמש בו בעת הצורך וללא דיחוי.באחסון ושמירה למטרות מיטוב יעילות השרת. היום מתמקדים יותר מכל בהתאמה לדרישות החקיקה. השוק היום משתדל למזג את ניהול הדואל עם פתרון כלשהו של ניהול מסמכים ורשומות, שיאפשר לארגון ארכיבאות נאותה של הדואר האלקטרוני וזמינות של המאגר כארכיון של ידע. רוב יצרני פתרונות הניהול מחפשים להטמיע פתרון ניהול דואל עם פתרון ניהול רשומות: RM-records management. הבעיה ברוב המקרים אינה לשמור. העלות של נפח האחסון הנוסף הלך ופחת בעשור האחרון. הבעיה האמיתית היא לדעת איזה תוכן דואל לשמור ולשמר, ומה להשמיד. אין ברירה: כל ארגון חייב לקבוע לעצמו מדיניות לגבי שימוש בדואל, והמדיניות חייבת להתייחס לא רק לשימוש הנאות, אלה גם לשימור והשמדה.. על פי סקר של AIIM - חברה לניהול מידע ותדמית, ב-80% מן הארגונים קיימת איזו שהיא מדיניות לגבי שימוש בדואל, אך ל-60% אין כל מדיניות רשמית לגבי שימור התוכן. כמו כן, 31% מכל הארגונים שומרים את הדואל שלהם לנצח, ומשמרים 26% מן המסרים למשך פחות מ-120 יום, או קובעים תקרת שמירת דואל על פי נפח תיבות הדואר של המשתמשים בכדי להגביל את השימור. הבעיה העיקרית בגישה האחרונה היא שהגבלות בלתי מתאימות או שיטות בלתי נאותות מסוגלות לגרום נזק לארגון. למשל, לא נחוץ לשמור מסרים פנים ארגוניים לגבי פגישה בקפיטריה, להבדיל ממסר הקשור לארוחת צהריים עם לקוח. השמירה של מסרי דואל בתקוות למנוע אובדן מידע אינו הפתרון הנכון. AIIM מעריכה כי בממוצע 75% ממסרי הדואל אינם שימושיים, אך מציאת ה-25% החשוב יכול להיות די קשה. פתרון אפשרי אחד הוא ליצור נהלים במערכת הארכיון, שימנעו אחסון מיותר. הגדרת הנהלים הללו חייבת להיקבע בעבודה משותפת בין אנשי מערכות המידע והאחראים על ניהול העסקים, בכדי להיות בטוחים שהם מכסים לא רק את הצד הטכני של אחסון המידע, אך חשוב שלמשתמשים לא תהיה יכולת החלטה מלאה לשמירת דואל.
לא רק שכמות המסרים הולכת וצומחת מדי יום, אלא גם הנפח של אותם מסרים, המכילים אלמנטים גראפיות או של אודיו. חוסר המיומנות של משתמשים רבים גורמת לשמירה של אותו חומר פעמים רבות באותה מערכת (הפצה, השבה, העברה)... כל זה מוביל למילוי מהיר של כל נפח שנקצה לכל משתמש או לארגון כולו. אף על פי כי עלות האחסון יורדת משנה לשנה, וניתן היום להשיג גם דיסק קשיח של 550GB במחיר של 400 $ (0.8 $ לגיגה בייט) , אין סיבה לשמור אינסוף מידע מיותר. מי שלא משתמש עדיין בפתרון כמו BOS חייב לקחת בחשבון את עלות שחזור המידע הנכון מתוך הים של קבצים בלתי חשובים במקרה של קריסה. וגם אם ניתן יהיה לשחזר את המידע ללא צורך בפנייה למעבדה - כמה זמן ייקח לאתר את המידע הרלוונטי הנדרש?. יתכן והאפשרות למצוא את החומר הנכון במסגרת הזמן הדרוש חשובה tף יותר מעלות האחסון. עובדים רבים אינם מודעים כי כל הדואל שלהם עשוי להגיע לעיני כל במהלך חקירה. והדבר כולל חומר אישי, אשר אינם נחשבים ל"רשות הפרט" כאשר הם נוכחים במערכת דואל ארגונית. גילוי מידע שעבר בדואל הולך והופך למציאות בעבור ארגונים רבים, לא רק במקרים של סכסוכים חיצוניים - תביעות עסקיות או קומפלייאנס- אלא בתקריות פנים ארגוניות כמו טענות של הטרדה מינית.
לא כל כך קל למחוק מסר דואל בודד. משתמש מוחק אותו, הוא לא מופיע בספרייה שלו, וזה לא אומר כי כלל לא ניתן לשחזר אותו. המידע נשאר במקום בו כלים פורנזיים מסוגלים לשחזר אותו. אלטרנטיבה אחרת הוא חיפוש בגיבוי, אך הגיבוי הקונבנציונאלי לא תמיד שומר את כל הדואר האלקטרוני מפאת תדירות הגיבוי. כמו כן, לא כדאי לשמור את כל הדואל (המוץ והתבן) למטרות ארכיבאות. רעיון אחד לקטלוג הדואל הוא לסמן אילו מסרים הם "רשמיים" ואילו "בלתי רשמיים". בין הרשמיים, רצוי לתת לכל אחד כותרת הקשורה לתוכן: החלטה, פגישה, חוזה, הצעה, או שם הטרנסאקציה. כמו כן יש דואר רשמי פחות רלוונטי, כמו מכתבי תודה וכו'.
1. להשאיר אותו דולק מיתוס: כדאי להשאיר את המחשב דולק תמיד בגלל שחלקי המחשב מתבלים הרבה יותר מהר כשהוא כבוי. אמת: לא, לא כדאי לכבות ולהדליק את המחשב שוב ושוב ושוב בשביל לשרוף את הזמן בעבודה. אבל לא יקרה כלום אם תכבו את המחשב מדי פעם. הבעיה היחידה שתוכלו לפגוש היא בעיה תרמית. כאשר המחשב פועל הוא מפיץ חום וכשהוא כבוי הוא מתקרר. ישנם חומרים אשר מתרחבים בחום ומתכווצים בקור וזגזוג בין השניים עלול לגרום לבלייה בחומר. אך אם נבדוק את העניין לעומק, כיבוי המחשב הוא כמעט אף פעם לא הסיבה לבעיות תרמיות. הסיבה השכיחה ביותר לכך היא בעיות באוורור.
2. שומרי מסך מיתוס: שומר מסך שומר לך על המסך. אמת: בימים עברו, מסכי שחור לבן היו מאוד רגישים לתופעה שנקראה "phosphor burn"- תמונה אשר נראתה על המסך לזמן ארוך מדי הייתה נצרבת ונשארת שם לעד. כיום ישנם עוד מסכים צבעוניים אשר רגישים לתופעה אך רק אם התמונה נותרה על המסך המון המון המון המון! זמן. כל מה שעליך לעשות בכדי להגן על המסך שלך הוא לכבות אותו כאשר אינך משתמש בו. כיום מסכים רבים נכבים לבד לאחר חוסר שימוש ממושך. מלבד זאת, ישנם שומרי מסך סטטיים, כלומר בעלי תמונות שאינן זזות, אשר לא עוזרים בכל מקרה! אך יש שיאמרו ששומרי המסך הם צורת אומנות מודרנית.
3. היסטריית המגנטים מיתוס: מגנטים יכולים להשמיד מידע שנמצא על דיסקים. ואל תיראו חכמים עכשיו. כמה פעמים צרחתם על הילד או על מנקה ששמו בטעות מגנט על המחשב כדי להחזיק את רשימת הקניות? אמת: רוב התקני אחסון המידע המודרניים, כגון SD או כרטיסי זיכרון CompactFlash הם למעשה חסינים מפני שדות מגנטיים. אין שום דבר מגנטי בשביבי זיכרון פלאש ולכן למגנט אין שום השפעה עליהם. ביל פראנק, מהתאחדות הקומפאקט פלאש אומר גם כי "מגנט שיהיה מספיק חזק בכדי להפריע לאלקטרונים בפלאש יהיה גם חזק מספיק בכדי להוציא את הברזל מתאי הדם שלכם". המיתוס מופרך גם לגבי דיסקים קשיחים. למעשה, בכל דיסק קשיח קיים אל-מגנט שתפקידו להגן מפני הפרעות מגנטיות. ובכל מקרה, יש כיום כמה פתרונות קצת יותר טובים להשמדת מידע.
4. היסטריית וירוסים מיתוס: המחשב שלי איטי ומופיעים אייקונים מוזרים, לכן יש לי וירוס. אמת: אם יש לך תוכנת אנטי וירוס מעודכנת ואתה דואג להריץ אותה לעיתים קרובות, רוב הסיכויים הם שיש לך Spyware. הפולשים המרושעים האלו יאטו לך את המחשב, ישנו את הגדרות הדפדפן וישאירו דברים מוזרים על המחשב שלך שיהיה יותר קשה להוריד משאריות פאסטה משבוע שעבר.
5. סינדרום הדוד הקמצן מיתוס: "אין שום סיבה שאשלם לתמיכה טכנית, הבן של אחיין שלי עובד עם מחשבים והוא יעזור לי עם כל שאלה." אמת: הבן של האחיין לעולם לא יספר לך, בגלל שהוא מנומס מדי, אבל אף אחד לא אוהב להיות הסנג'ר של כל המשפחה. רוב הסיכויים הם שכל השאלות שלך יגרמו לו להתחיל להמציא חברים דמיוניים שהוא חייב ללכת לשחק איתם, בדיוק כשאתה מתקשר. אבל יש גם חדשות טובות: תמיכה טכנית כיום זמינה ונגישה במחירים סבירים מאי פעם.
מכירים מיתוסים נוספים? גם אתם נפלתם בפח של פולקלור אינטרנטי זול? שלחו לנו את הסיפור שלכם.
נדמה לי שרבים מאיתנו "אנשי המחשבים" נהנים לשחק עם חומרות ותוכנות חדשות, לבחון אותן ולהמליץ על הטובות שבהן ללקוחותינו. לעתים אנו זקוקים לתוכנות לשימושים מזדמנים וחד פעמיים ולעתים באופן קבוע ושוטף, הכול בהתאם לנקודת המפגש שלנו עם התקלות והצרכים בשטח.
מהיכרות עם אופי פעילותם של רבים וטובים מאנשי המקצוע העצמאיים בתחום, ברור לי שעלות רכישת כל כלי העבודה האפשריים, חומרה ותוכנה, שאנו עלולים למצוא עצמנו נזקקים להם באירועים שונים בשטח הנה מחוץ לגבולות הרווחיות של טכנאי מחשבים ממוצע.
התוצאה היא שחלק גדול מאנשי המחשבים עושים שימוש בגרסאות "שלא נרכשו" של תוכנות שונות.
מכיוון וטכנאים אלו מתפרנסים ממכירת תוכנה וחומרה ומכיוון וברוב המקרים אין ברצונם להכשיל את לקוחותיהם הרי שברור שכאשר הלקוח זקוק לפתרון ימליץ לו הטכנאי על רכישת התוכנה באופן חוקי ואף יספק, יתקין וידריך את הלקוח.
כל טכנאי מטפל באופן שוטף ומזדמן בלקוחות רבים הזקוקים לפתרונות שונים ומוכנים לשלם בעבורם.
המסקנה הנובעת מכל הנקודות הללו הנה שליצרן תוכנה צריך להיות אינטרס מובהק לספק תוכנה לטכנאים ואנשי מקצוע במחיר הנמוך ביותר האפשרי, אם כקידום מכירות ואם כיצירת תשתית תמיכה והדרכה למוצריו. כל טכנאי שיתרגל להשתמש במוצר ימליץ עליו ללקוחותיו, כל הפסד הכנסה שנוצר מאי מכירה לטכנאי יכוסה עשרות מונים מהמכירה ללקוחותיו.
בשנים האחרונות חברות הפצה וספקים גדולים, כאלו המשווקים BOS בעשרות אלפי שקלים מדי חודש קיבלו מאיתנו רישיון BOS לשימוש פנימי בחברה (NFR) במחיר הנחה מיוחד וחד פעמי.
לאור כל זאת אני שוקל לצאת במבצע מוגבל בהיקפו עד לסוף השנה ואשמח לתגובתכם:
לחברות המשווקות BOS - על כל 1GB רישיון שנמכר 1GB חינם לשימוש עצמי בתוך החברה בהיקף של עד 50% מהרישיון.
ליחידים ועצמאים המשווקים BOS ולטכנאים המועסקים על ידי חברות המשווקות BOS - יונפק רישיון טכנאים מיוחד בנפח של 250MB, ללא תשלום, ללא הגבלת זמן, לשם שימוש ביתי פרטי ולשימוש בשטח על ידי הטכנאי בלבד.
בסוף שנות השמונים, כאשר צ'יף הייתה הראשונה לפרסם את מוצריה תחת הסלוגן "נסה לפני שתקנה", חשבו שהשתגעתי, כנראה שהשנים עוברות אבל השיגעון נשאר.
אחרי שכתבתי כל כך הרבה על צרפת ועוד אכתוב, הגיע הזמן לחזור אחורה ולדבר על מה אני עושה כאן, למה דווקא כאן ואיך זה קשור לטכנולוגיה. כדי לעשות זאת הרשו לי לחזור קצת אחורה... ההתמחות שלי היא וידאו דיגיטאלי וכל נגזרותיו השונות, טלוויזיה, וידאו על פי דרישה, דחיסה, ועידת וידאו, המרות, תכנון ופתוח מערכות וכו'...
שנים רבות רוחב הפס היווה בעיה והחזון של שימוש באינטרנט כתשתית להעברת מידע ויזואלי באיכות גבוהה נראה כמו מדע בדיוני בהשוואה להיצע בשטח. בשעה טובה הגענו ליום בו האינטרנט מונע על ידי מערכות בעלות רוחב פס מספק (רק בישראל יש ספקי אינטרנט מספיק טיפשים שיזהירו את לקוחותיהם מפני שימוש יתר ברוחב פס). רוחב הפס מאפשר לראשונה וידאו באיכות גבוהה בין אם עצמאי ובין עם משולב בתוך אתרי אינטרנט קיימים. התוצאה: אלפי תחנות טלוויזיה המשדרות חי לאינטרנט, חלקן מוכרות סחורה, חלקן מוכרות אידיאולוגיה וחלקן... סתם תחנות טלוויזיה. עלות שידור בלוויין ירדה פלאים והרגולציה משחררת אט אט רסן. התוצאה: אלפי תחנות חדשות שעבורן האינטרנט הוא בין היתר קידום מכירות. אירופה נמצאת צעד אחד קדימה. בצרפת למשל, חבילת אינטרנט היא רק חלק מעסקת חבילה כוללת של טלפוניה, טלוויזיה, ואינטרנט ב-30 יורו דבר כפי יכולתך וגלוש על רוחב פס בן 25 מגה ביט ואפילו יותר.
נכון להיום יכול כל אדם, חברה או כל גוף אחר, להקים לו טלוויזיה על האינטרנט, בין אם למטרות רווח ובין עם לקידום מכירות. הבעיה היא איך לעזאזל עושים זאת. לא מדובר רק בבעיה טכנית הקשורה באינטרנט אלה בתכונות של ווידאו דיגיטאלי, בתאימות לדפדפנים, באחסון ובעלויות שלא ממש ברורות לאיש.
קיימת חלוקה עקרונית לשני סוגים של טלוויזיה המבוססת על רשתות IP: Broadband – טלוויזיה המשדרת אל האינטרנט (תוכלו ללמוד יותר ב- www.videowebgate.com ). IPTV – שידורי טלוויזיה העושים שימוש ברשתות IP כתשתית להעברת תכנים, במקרה זה לא מדובר באינטרנט אלא ברשתות אזוריות סגורות. גם כאן קיימת חלוקה מובהקת לשני סוגים:
VOD – וידאו לפי דרישה Live streams – שידור חי של זרם וידאו.
ההנחה הבסיסית היא שמדובר בעלות עתק. טעות, מעטים הם אלו שיש להם מספיק תכנים על מנת לשדר 24 שעות ביממה רצוף יום אחר יום. רוב בעלי התכנים יעדיפו להשתמש בוידיאו על בסיס דרישה והנ"ל דורש אך ורק שטח אחסון גדול מהרגיל (כמה עשרות דולרים נוספים בחודש). שידור חי הוא כבר סיפור אחר. הוא מחייב שרת מיוחד, בעל רוחב פס מספק וגם כאן לא תמיד עונה שרת אחד על הדרישה והתחנה המשדרת נאלצת לשכור שרותים של עשרה שרתים ויותר.
חוסר הידע בדבר דחיסה, איכות, כדאיות ויכולת התפתחות עתידית מביאים למצב שבו אנשים רבים נוטשים פרויקט יפה ואיכותי רק בגלל שאין להם מושג איך לאכול אותו.
בשוק קיימות ספקיות לא מעטות של שירותים באיכות גבוהה, כמה מהן ישראליות וגופים גדולים כמו ה –YNET מקבלים שירות מחברות שכאלו, אך הללו לוקות במגבלות טכניות הנובעות בין היתר מידע מוגבל (ואולי עצלות). כך למשל, נגן הווידיאו שהתקינה Media zone באתר של YNET תומך אך ורק בדפדפן של מיקרוסופט ומשתמשי המוזילה מקבלים את הווידיאו על הנגן המובנה בחלונות שלהם. זו לא הייתה בעיה אלמלא המוזילה היה פותח חלון החושף את מקור הסרט ומאפשר העתקתו בקלילות מרובה למחשב המשתמש. אני לא קורא לזו בעיה אלא שירות גרוע.
רוב רובן של ספקיות השירותים הן גם ספקיות תשתית והמחיר אותו הן גובות הופך את כל העסק ללא כדאי כלכלית, ומצד שני התלות בספק הופכת את הפרויקט לסיפור שאיננו נגמר, כלכלית ומבחינת תמיכה. יש גם מקצוענים אמתיים כמו חברת Best TV, שהייתה לי הזכות לספק להם שירותים בשלב התכנון של היישום שלהם. חברה זו, מסוגלת לספק את כל השירותים בתחום מאלף ועד – תו. בתוספת מספר לא קטן של הטבות טכניות שהופכות את העבודה שלהם למקצועית ברמה בינלאומית. גם חברת בסט טי וי לא תענה על דרישותיו של בעל התכנים הקטן, ועם כל המקצועיות והאיכות יעלה לו הדבר מעל ומעבר למה שנחוץ.
כאן אני נכנס לתמונה, כמומחה בתחום אני מבצע עבודות רבות בשטח הנ"ל מבניית אתרים עם תכני וידאו דרך בניית אתרים שכולם וידאו, תכנון מערכות ופיתוח תכנה ועוד ועוד... ישראל היא אמנם השוק שלי, אבל הוא שוק מצומצם ו"קמצן". לעומת זאת עיקר ה"סצנה" היא באירופה, וצרפת ממוקמת ב"צנטרום של הפיילה". עצם ישיבתי בישראל גרמה לי לאבד מספר לא קטן של פרויקטים בינלאומיים, מצרפת אוכל להגיע לכל מקום.
הגישה שלי היא: על בעל הפרויקט להיות עצמאי ככל האפשר, ולא להיות תלוי בספק זה או אחר. אני מאמין באופטימיזציה ולא במקסימיזציה, דהיינו: “עדיף מה שנחוץ ולא מה שאפשר" דהיינו אם זה לא נחוץ, למה לבזבז כסף.
אז נכון שרוב לקוחותיי היום הם מישראל או מצפון אמריקה, זה בדיוק העניין, אירופה אלופה בטלוויזיה ונעשים בה פיתוחים בהון עתק בתחום של ה- IPTV מה שמאפשר לי לקחת חלק בחגיגה הוא המיקום. מצד שני ברמה הנמוכה ביותר שוררת בשוק מבוכה בדיוק כמו בכל שוק אחר בעולם.
בימים אלו אני שוקד על פרויקט ניסויי. מעין תערוכה מקצועית מבוססת וידאו, טלוויזיה אליה יוכלו כל מי שמוכר מוצר או שירות להעלות וידאו, מקצועי יותר ופחות ולמכור אותו.
כל מי שרואה את עצמו מעוניין, ואין לו מושג כיצד להתחיל או לסיים סרט וידאו מוזמן לכתוב לי.
אז זהו...הסברתי... אם יש שאלות אשמח לענות כמו תמיד.
● יום שישי אחרון הסתובב בסופר לקוח שעל חולצתו מודפס: "Windows embedded". היה נדמה לנו כי ה-Microsoft Windows Embedded היא מערכת הפעלה לשימוש במכשירים כמו קופות רושמות, כספומטים, בקרים תעשייתיים, שרתים, מכשירים אלקטרוניים לצרכן, מחשבי כף יד...אבל רק ביום שישי נודע לנו כי יש גם אנשים מופעלים WE. מעניין אם WEPOS (ה-Windows Embedded for Point of Service) שמסייע למפתחים לזרז את ה-time to market גם מסייע לאמהות של רווקים כאלה לזרז את יום עזיבת הבית... באתר של מיקרוסופט מגדירים "embedded computing" כמכשיר ממוחשב או מערכת מחשב המיועדת לשימוש עם יישום תוכנה ספציפי, מערכות שהמשתמש הסופי לא יכול לשנות. קרי, אשתו של אותו אדם שראינו בסופר, אין כל סיכוי שתצליח לגרום לו להפוך לחובב בלט, להפסיק לעשן, או ללחוץ על המקום הנכון בשפופרת משחת השיניים. מה שמיוחד במערכת הפעלה מוטמעת היא ההתמחות במטרה או פונקציה מסוימת. יתכן והן מיועדות (ממוטבות) לחומרה או ליישום מסוים. היות וניתן "לנעול" את הקונפיגורציה ולבדוק אותן בקפדנות, יצרני מערכות אלה מסוגלים לבקר מחירים ובאופן תיאורטי גם לספק מכשירים אמינים יותר, ממוטבים למטרות מסוימות. ומה עם האיש שראינו? הוא בוודאי נהג טוב אך שחיין גרוע, או הולך רגל מוכשר, חסר כל כשרון לעוף. אולי הוא פרופסור תיאורטיקן עם שתי ידיים שמאליות?. אולי ספר, רופא שיניים, שף, או ברוקר... שחוץ מעיסוק במלאכתו המוגדרת לא מסוגל לתקוע מסמר, לשאת נאום, או לחתל את הילד שלו... ההתמחות המקצועית הינה דבר נחוץ בימינו, כל אחד מחפש את הדרך להבדל מן ההמון בהתפוצצות האוכלוסין שכמותה לא הייתה לאנושות באלפים קודמים.. בצ'יף בחרנו לפני 20 שנה להתמחות בהצלת נתונים; לפני עשור גם התחלנו את הדרך לספק פתרונות להמשכיות עסקית ושרידות המידע. בשנתיים האחרונות הוספנו את ההתמחות להשמדת מידע. אלו כיוונים מקצועיים, עסקיים. אפשר להסתכל עליהם ולבצע אותם בדרכים שונות אך אסור לסגור את העיניים והאוזניים מפני ידע וטכנולוגיות אחרים. בצ'יף בחרנו להסתכל על מערכות מידע וסביבותיהן במבט הוליסטי ולהשקיע את הידע שלנו ושל שותפינו העסקיים במאמץ כוללני להגנת ארגוני הלקוח. אוי למי שרואה את עצמו בעל יכולת מוטמעת לדבר זה או אחר בלבד. זה לא ממש טוב להישרדות.
● במכון היפותטי של משרד ממשלתי היפותטי של מדינה היפותטית השתלטה בהדרגה, במהלך השנים, כנופיה אדמיניסטרטיבית על הדרג המקצועי. היא למדה היטב את התקשי"ר והקפידה לצור כיסוי מושלם לכל מהלכיה לטובת עצמה והמשכיותה. היא פלסה את הדרך והכתירה כמנהלים ובעלי תפקידים בכירים רק את אלה שעשו יד אחת עם האינטרסים שלה, אספה או יצרה מידע לשתק כך התנגדות, ויצרה אשליה מוצקת בעיני כל מתבונן חיצוני, ואפילו בעיני נציגי המבקר של אותה מדינה היפותטית. במהלך עשרות השנים של מרירות למדו העובדים המקצועיים להפנות את המבט הצידה ולדמיין שהכול כשורה, או לשתוק ולחכות בסבלנות ובראש מורכן לגיל הפנסיה הגואל. לפני חמש שנים חטא עובד מקצועי צעיר -עולה חדש- באחזקת מצפון (לשימוש אישי). הוא סירב לבצע פקודה בלתי מוסרית/נאותה, וכמובן פוטר. העובד תבע את המכון ההיפותטי אך אחרי חמש שנים של עינויי דין, הפסיד וחויב בתשלום הוצאות משפט. לכל הדעות, הפסד צפוי מראש של עולה חדש, מול מכונה משומנת של משרד ממשלתי מאוכלס כרישים ותיקים, המגובים בסוללת משפטנים. כפי שברור כבר לכולנו, כבוד השופטת תפקידה לקיים את החוק, ולאו דווקא לרדוף צדק. חלק מהסיפור הופיע ב-29.9.06 בעיתון "במקום" של אזור היפותטי. המוסד ההיפותטי טען ל"אי התאמת העובד לסביבת העבודה שלו". הלא שחור על גבי לבן!, אם העובד ישר והמוסד עקום, קיימת אי התאמה ברורה!. נשאלת השאלה: האם עובד ישר יימצא לו מקום עבודה ישר אחר, במשרד ההיפותטי הזה, או במדינה ההיפותטית כולה!
● סיפור הקושר חיילים רוסיים ואמריקנים באפגניסטן, ב-Moscow Times
הצהרת אחריותת למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
