|
ארגונים קטנים עד בינוניים
מתייחסים לאסון אפשרי כאל סיכון מקובל. הצהרה זו לא מפתיעה אף
אחד בברנז'ה של המשכיות עסקית. למשך שנים מספר פתרונות
להמשכיות עסקית והתאוששות מאסון היו חלקן של ארגונים גדולים ולא
היה להם מקום בחברות המייחסות חשיבות עליונה לתזרים המזומנים.
חברת GARTNER פרסמה
באחד המחקרים שלה (“Businesses Are Fragile
Entities”) שאחד
מתוך 5 עסקים יעבור משבר במשך חמשת השנים הבאות. מבין אלה שיעברו
את המשבר, 60% ימצאו את עצמם מחוץ למשחק תוך שנתיים מקרות האסון.
עסקים קטנים חשופים יותר, מעצם היותם. בארה"ב רק ל- 5% מהם יש
תוכנית התאוששות כלשהי. רוב ה-SME רואים את
ההמשכיות העסקית כנושא הקשור למערכות המידע בלבד, ועל כן מצפים
שהמשאבים המושקעים בו ינבעו מאותה מחלקת IT,
או מתקציביה.
התלות הגוברת בטכנולוגיה, האיום של הפסד הכנסות
במקרה של השתקה, הבעלות על תשתית שיכולה לגדול עם העסק, והנזק
הטמון לשם הטוב במקרה של תקרית משמעותית, הן עקר הדאגות של
ה-SME הממוצע.
למרות זאת, הדילמה של ה-SME
הינו להשתנות, וכאן ניתן לתמצת בשני נושאים:
א'. קיימים פתרונות של המשכיות עסקית הפונים
ישירות לקהל ה-SME
ב'. SME הולכים ונעשים
פגיעים יותר לאיומים יותר מורכבים, משום שגוברת תלותם באינטרנט,
המכשירים הניידים, והעבודה הגמישה.
בעבר התמקדו פתרונות ההמשכיות העסקית במוסדות
פיננסיים וקונצרנים גדולים. למרות שהסיבה העיקרית, הייתה המחיר,
עלינו לקבל כי ארגונים מסוג זה מחויבים לשאת באחריות מול בעלי
עניין רבים,
ולחץ החקיקה מאלץ אותם למצוא פתרונות להמשכיות עסקית.
תמיד הייתה אי הבנה לגבי מה צריכה חברה על מנת להגן על עצמה מפני
תקרית. ניתן להציב פתרון שיגן מפני אסונות טבע כגון נזק מסופה או
ממים תמורת עלות מזערית (מאות פאונדים ולא אלפים). היסטורית, עלות פתרונות ההמשכיות העסקית חסר פרופורציה, ו-SME
ישלם אותו מחיר כמו ארגון גדול. על כן, ניתן להבין כי לחברות קטנות
התנגדות לשלם עבור סבילות.
בהווה מצב זה הולך ומשתנה. ספקים מתמודדים עם
האתגר. התנגדות ה SME להשקיע זוהה על ידי
מכון החשבונאים באנגליה וויילס כאשר פרסם באוקטובר 2002 ספרון חינם
בשם “Risk Management for SMEs”. המדריך קובע כי הבעיות נובעות מכך
של-SME אין נקודות ציון העוזרות לזהות את
רמות הסיכון אליהן הן חשופות. לגבי סיכונים חדשים, מדבר המדריך על
חקיקה חדשה, תרבות משפטנית מתפתחת, בטיחות סביבתית, גלובליזציה,
ושינוי טכנולוגי מהיר כנושאים שיש לקחת בחשבון לגבי
SMEs. סדרה זאת
של גורמים לא הייתה פעם רלוונטיים כמשפיעה
נושא נוסף שה- SMEs
נאלצים להכיר בו הינו לחץ שרשרת האספקה. הרבה SMEs כבר לא אוגרים
סחורות היות והדבר מגביל את ההון לטווח קצר. היום נהוג להזמין
חלקים, חומרה, ועוד, באותו יום שמוגשת ההזמנה, ואז מתחילה שרשרת
אספקה המבטיחה משלוח למחרת.
לרוע המזל, כל תקלה בצד היצרן גורם לפספס את
מועדי היעד והלקוח הופך בלתי מרוצה. למרות שהתהליך יעיל כאשר הוא פועל,
הצפייה שהיצרן לעולם לא יכשל לוקחת אותנו לנושא נרחב יותר והוא
סביבת שרשרת האספקה.
לחץ גובר מצד הלקוחות ואנשי הביטוח מאלץ את
ה-SMEs לתכנן אסטרטגיה להמשכיות עסקית כלשהי כדי למתן תקלות
פוטנציאליות. האקלים האקונומי מכריח חברות להתמקד בהישרדות, והיות
ותוכנית להמשכיות משפר משמעותית את הסיכויים לשרוד, הוא הולך וצובר
משמעות בעולם המבטחים.
לא מפתיע כי אסטרטגיה מפורטת יכולה גם לצמצם פרמיות של ביטוח.
ISMEs ללא אסטרטגיות יכולות היום למצוא את עצמם מחוץ לחוזי מפתח
בשל מפל האחריות במורד שרשרת האספקה.
המכאניקה להכנת אסטרטגיה הינה ישירה. ה-SMEs
צריכים להכין רשימת קניות לגבי מה הם הדברים הקריטיים בארגוניהם,
ותהליך זה לעיתים קרובות נזכר בשם business impact analysis.
בתמצית, תהליך זה מחשב את העלות של חוסר זמינות של פונקציות
עסקיות. כאשר מסיימים אותו, מקבלים תמונה טובה לגבי היכן צריכים את
הסבילות. ל-SME לא יהיה יעיל מבחינת
עלות-תועלת לבנות תשתית להתאוששות מאסון בתוך העסק. הדרך
הנוחה ביותר הייתה להזמין את השירות מחברה חיצונית שתציע אלטרנטיבה
שניתן לעמוד בה לאסטרטגיות של הארגונים הגדולים.
למי שבוחר באפשרות של
OUTSOURCING,חיוני לתכנן למקרה של
אסון, אך הכסף מבוזבז אם לא יודעים כיצד לבצע את התוכנית שנבנתה.
שוק ה-SME אינו לוקח ברצינות את ההמשכיות
העסקית. עדיין היא נחשבת יקרה ובלתי רלוונטית. אבל התמונה הולכת
ומשתנה. המבטחים והלקוחות מכופפים ל- SMEs את הידיים ומכריחים אותם
לתת את הדעת לגבי המשכיות עסקית. יחד עם זאת, האסטרטגיות שהספקים
מציעים עוברות מיתוג ותמחור מחדש. בקרוב נראה אם התפתויות אלה
חזקות מספיק כדי לגרום לשינוי.
|
