אתם שואלים

לשם גיבוי קבצים באמצעות Blu-Ray יש לקחת בחשבון מספר מרכיבים:
1. מחיר
א. מחיר כונן Blu-Ray נע בין 500 ₪ לבין 3,000 ₪
ב. מחיר דיסק בודד לצריבה נע בין 8 ₪ ל 16 ₪
ג. נפח הצריבה לדיסק בודד עומד על כ- 25GB
ד. מחיר הדיסק הבודד בזול ביותר לכל 1GB הוא 0.32 ₪
ה. צריבת 500 דיסקים במהלך חיי המערכת במחיר הכונן הזול ביותר מביאה למחיר של לכל הפחות 1.3 ₪ לכל GB גיבוי
ו. מחיר זה הוא יקר פי 5 ממחיר ה GB בגיבוי לדיסק קשיח (ראה טבלאות השוואה במגזין).

2. תאימות
א. במקרים רבים בעבר (ראה קלטות Beta) נעלמה טכנולוגיה מהשוק באופן שאינה מאפשרת החזרת מידע מטכנולוגיות מיושנות
ב. טכנולוגיית ה Blu-Ray הנה עדיין בתחילת דרכה המסחרית ולא ברור עדיין עם מחירי החומרה ירדו לרמות שיהפכו את המוצרים לנפוצים מעבר למאסה הקריטית הדרושה לקיבוע השוק.
ג. ברור כי במידה ויהיה צורך לקרא דיסק מסוג זה בעתיד יהיה ניתן לעשות זאת רק באמצעות כונן מתאים
ד. תוכנת מתאימה - גם כיום יש צורך בתוכנות ייחודיות לשם גיבוי לכונן זה

3. שרידות
א. שרידות תקליטורי הבלו ריי הנה ל 3 עד 5 שנים
ב. התקליטורים רגישים לאותם הפגעים כמו כל CD רגיל: אור, אבק, שריטות, שבר, חום.

המלצות:
1. אם באמת יש צורך לשמור ל CD אז אולי כדאי להמתין לטכנולוגיות אמינות מעט יותר
2. פתרון פשוט וזול הרבה יותר הוא לגבות את המידע לדיסק קשיח, פנימי או חיצוני.
 

ירוק

בארגון גרינפיס לא נמנעים מלהשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות, אבל לא רוחשים לספקיהם סימפטיה גדולה, בשל היות הספקים צרכני משאבים כבירים בפני עצמם. לאחרונה פורסם דירוג החברות הגדולות בהקשר להתנהגותן לגבי איכות הסביבה ולמען בלימת ההתחממות הגלובאלית.
ראשונה ברשימת ה"טובים" מופיעה גוגל, אשר שיפרה משמעותית את חותם הפחמימני* שלה, שהגיעה ל-1.4 מיליון טון CO₂, ולאחר השקעה של 915 מיליון דולר ב-2010 בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת. גוגל עוברת בקושי את סף האישור מצד הירוקים, עם 53 נקודות לטובתה מתוך 100.
סיסקו, שהייתה בשנה שעברה בראש הרשימה עם 70 נקודות, עברה השנה למקום השני עם 49 נקודות מתוך 100. המדיניות של סיסקו פחות תומכת השנה במתן קדימות אנרגטית במעשיה לטובת האקלים.
פייסבוק ואפל כלל לא מופיעות בדירוג. הראשונה לא נעתרה השנה לגרינפיס שביקשו להפסיק להשתמש בתחנות מבוססות שריפת פחם. אפל, מסתבר, גם היא לא משתדלת מספיק.


*תודה לחנוך ו. על ההסבר הבא: התרגום של- footprint כטביעת רגל אינו שגיאה, אבל הוא החמצה חלקית של הרעיון. המונח הזה נפוץ בתחום השמירה על הסביבה ובהקשר לפליטת פחמימנים (וזו השנייה) כי פחמנית היא מונח שגוי. התרגום שלי היה חותם (קרי פרופיל הזיהום) פחמימני. פחמני הוא חומר המכיל פחמן, נניח יהלום. ולא לכך הכוונה
פחמימני (Hydrocarbon) הוא חומר שיש בו פחמן ומימן ומכאן חומר אנרגטי דוגמת נפט ותוצריו.

כונן SSD

אינטל השיקה אתמול כונן חדש, ה-SSD 520, מבוסס SSD SATA III, אשר פותח על בסיס טכנולוגיית עיבוד זיכרון NAND של 25 ננומטר. מסוגל למהירות 6Gbps ומצויד במעבדי SandForce, הוא נועד למשתמשי PC כבדים, כולל גיימרים. מהירות העברת הנתונים תועיל גם לעורכי וידיאו או יישומים גרפיים.
הדגם בא להחליף את סדרת ה-510 ומגיע עם יכולת העברת מידע של 550 ו-520 Mbytes לשנייה. על כן, מדובר ב-SSD מבית אינטל המהיר ביותר עד כה. הכונן אמור להגיע ל-50,000 פעולות I/O בקריאה רנדומאלית של 4Kbytes, ועד 80,000 פעולות כתיבה עם אותה כמות של נתונים.
כונן זה תומך בפקודות SMART, TRIM וב-Native Command Queuing. היצרן מדווח על MTBF של 1.2 מיליון שעות. (כ-137 שנה על הנייר).

SSD 520 יוצא לשוק כהתקן של 2.5" עם קיבולות שונות. הרוכשים אותו בעובי 7 מילימטר יכלו לקבל 120, 180 או 240GB. הדגם של 9.5 מילימטר יכול לספק 60, 120 ,240 או 480GB
מוערך כי בארה"ב המחירים ינועו בין 150 דולר לדגם של 60GB, לבין כ-1,000 דולר לגדול ביותר של 480GB.
בסדרת ה-SSD 520 הכוננים מגיעים מקונפגים עם Intel® AES-NI, טכנולוגית הצפנה של 256bit, ועוד “End-to-End Data Protection” טכנולוגיה המבטיחה שלמות המידע המאוחסן במעבר בין המחשב לכונן החיצוני וחזרה.
דגמי הסדרה ימכרו עם אחריות ל-5 שנים, אך מחירם עדיין לא ידוע.
 

משהו חדש

בדיסקים הקשיחים הצלחות מצופות בחומר השומר את המידע הודות לתכונותיו המגנטיות, והראשים האלקטרומגנטיים משנים את מצב הביטים מ-0 ל-1 ובחזרה, או ההיפך.
ההפיכה המגנטית של הביטים אינו דבר של מה בכך. בעבר נעשו ניסיונות לחמם את המצע על מנת לזרז את הפיכת הביטים ממצב למצב.
למרות שהכתיבה מהירה יותר במצב מחומם, עדיין היא אורכת כ-1 מיליונית השנייה, מצב שמגביל את מהירות הכתיבה המרבית של הדיסק. השימוש בחום בלבד קיצר את זמן הכתיבה בכמה אלפיות הננו שנייה, והיא נעשתה כ-פי 500 יותר מהירה. במונחי העברת נתונים, זה אומר כתיבת טרה-בייטים של מידע לשנייה! וכל זה מתרחש בעזרת פחות אנרגיה מאשר צורכים האלקטרומגנטים של דיסק קשיח עכשווי.
למה זה קורה? – חומרים הופכים למגנטיים כאשר האטומים שלהם מסדרים את עצמם בצורה כזו שהשדות המגנטיים שלהם מתחברים יחד. החום גורם לאטומים ולפרודות לנוע, ולכן טמפרטורה גבוהה מסוגלת גם להרוס תכונות מגנטיות. הנקודה בה מגנט יאבד את תכונותיו (את כוחו המגנטי) נקראת "טמפרטורת קירי"
עם זאת, חוקרים באוניברסיטת ניו יורק מצאו לאחרונה כי הם מסוגלים להפוך חומרים למגנטיים באמצעות חום, ולקדם את התחום של אחסון המידע.
יתכן וייקח לטכנולוגיית חימום החומרים לשם זירוז ההפיכה של ביטים עוד הרבה זמן ופיתוח להגיע למוצרי אחסון. טכניקות שונות של כתיבה יעילה ומהירה לדיסק קשיח כבר מפותחות זמן רב ותגענה לשוק הרבה לפניה. אבל, בתחומים בהם המהירות חשובה יותר מאשר פורמט קומפקטי, יש לה עתיד.
 

אם תתגרשו

התחלתי לכתוב מכתב אהבה ללקוח ישן: "משרדכם רכש בשנת 2005 רישיון למערכת שרידות המידע להגנה על 10GB מידע". כמו באהבות רבות, מכתב אהבה זה לא יהיה נטול מנה של תּוֹכֵחָה: "אנו סבורים כי שימוש ותחזוקה נאותים במערכת הנ"ל כפי שהוצע לכם בעיתו, מצילים בכל עת מאירועי אובדן מידע, כולל מסוגו של זה אשר שחוויתם היום. וכן, מסייעים בבקרה מתמשכת על חיוניות המידע היקר לכם וללקוחותיכם." או כפי שהיה אומר זאת עמית: "אמרנו לכם!"
ללא כל טינה או עלבון מצידנו על נטישתכם הזמנית, אוסיף לסיום: "אנו מתכבדים להגיש בזאת הצעה לעדכון ושירות למערכת אחזור מידע מסוג BOS הקיימת בארגונכם". כי אהבה פירושה מחילה והזדמנות שנייה להתחיל מחדש.
אבל, כאשר האהבה נגמרת, נגמר איתה גם כל השאר. לפני שהספקתי לשלוח את המכתב, הופיע האיש שלנו בשטח ובפיו הטלנובלה המשפחתית-עסקית מלאה.
שמעתי כבר על זוגות שהתגרשו, על ילדים שנשארו אצל זו ועל חברים שצודדו את זה. על בית שניתן לזו ועל עסק שנלקח על ידי זה. עלי להודות, כי זו הפעם הראשונה שאני שומעת על רישיון גיבוי שנשאר אצל אחד הצדדים. הצד השני, מסתבר, לא השכיל לדאוג לעצמו לרישיון חדש.
הבנתי שאת המכתב שלי יש לקמט ולזרוק לסל המחזור. במקומו פתחתי במכתב חדש:
"לקוחה נכבדה: קריסת מערכת המחשוב שהובילה היום לאובדן המידע הדיגיטאלי אשר בבעלותך גרמה לך מתח רב, השבתה זמנית והוצאה כספית בלתי צפויה. אנו מאמינים כי יהיה זה נבון מצדך לנקוט באמצעים להגנה על המידע החשוב. ברצוננו להציע מערכת לשרידות וזמינות המידע מסוג BOS מותאמת לצרכייך הנוכחיים..."
 

 הארד קור

"לקנות טלפון חכם ולהתחיל להעמיס ולהעמיס עליו אפליקציות? זה לחננות!", אומר האיש הקשוח. (בינינו, רק השימוש ב"חננות" מחשיד אותו מלהיות כזה בעצמו).
אז מה לדעתך צריך לעשות?
"הטלפון החכם כמו המחשב שלנו, בעקבות השימוש מתמלא בזבל. הוא מחשב לכל דבר, ואחרי כמה חודשי שימוש יתחיל להגיב לאט יותר. אז רצוי לעשות לו  רענון, טיפול 10,000. בשביל זה צריך להחזיר אותו לבתוליו, לעשות לו hard reset".
בירור קצר מוכיח שהוא לא מתכוון למשחק באותו שם, אלא למה שאנחנו קוראים cold reboot, מה שעובר על המחשב כאשר מכבים ומדליקים אותו באופן פתאומי. מערכת ההפעלה לא מספקיה לבצע כיבוי מסודר, כל מידע שלא נרשם במערכת הקבצים יכול ללכת לאיבוד ב-cache. בהדלקה מחדש, אם גם אבדו קבצים חיוניים לאתחול, לא נוכל לעשות boot. בד"כ ה-reboot הקר הוא תוצאה של שגיאה או נפילת חשמל -כאשר אין מערכת UPS מובנית או תומכת. אבל עדיין לא שכחנו את הימים בהם היתה זו פעולה שכיחה, כמוצא אחרון לחזור לעבודה אחרי שהמחשב "קפא". לא נשכח שזו יכולה גם להיות תופעה שנגרמת על ידי פורצים, לשם גישה למפתחות הצפנה המאוחסנות ב-RAM (והמהדרין יכנו זאת cold boot attack) ונשארות שם למשך כמה רגעים אחרי שהחשמל הופסק.
אז איך בדיוק עושים את חוקן ההתייעלות לסמארט פון?

במערכת הפעלה iOS אפשר לבחור את אפשרות ה-Restore ב-iTunes. או לחלופין להיכנס ל General<=Settings, להגיע לתחתית הרשימה ולבחור Reset. להקיש על "מחק כל התוכן וההגדרות" כדי להחזיר את המכשיר למצב של טבולה ראסה.

עכשיו, באנדרואיד 2 וב-אנדרואיד 4 התהליך קצת שונה: עם אנדרואיד 2 Gingerbread  פותחים את ה-Settings, מקישים על Storage ובוחרים Factory Data Reset
לעומת זאת, עם אנדרואיד 4 Ice Cream Sandwich פותחים את ה-Settings, יורדים לחלק של סיסטם ובוחרים Backup & Reset. ורק אז מקישים על Factory Data Reset

Windows Phone 7 - המצב היום פשוט מאשר בעבר. הולכים ל-Settings, מקישים על About  ובוחרים Reset your Phone. אחרי זה, פשוט עוקבים אחר ההודעות.

המשותף לכל מערכות ההפעלה הוא... טה טה טאם... ניחשתם! שלפני שמתחילים את כל התהליך ושוב, לא משנה סוג מערכת ההפעלה, חשוב ביותר לגבות את המכשיר - הן באמצעות הסנכרון למחשב באמצעות תוכנה, או אם תרצו, לדיסק חיצוני או למקום האמין ביותר עליכם בעננים. אחרת... יישאר לנו ביד סמארט פון די טיפש בסופו של דבר.
 

כופר

באתר The Pirate Bay  פורסם קוד המקור של האנטי וירוס  PcAnywhere. לפרסום קדם משא ומתן בין ההאקר ההודי (המכונה YamaTough) והיצרנית סימנטק. ההאקר ביקש כופר של חמישים אלף דולר, בתמורה להשמדת הקוד.
למרות שסימנטק הודיעו כי הם כלל לא התדיינו עם ההאקר, וכי התכתובת ביניהם נוהלה בעצם על ידי המשטרה, במטרה לאתר את הפורץ... קבוצת אנונימוס הגיעו ופרסמו את התכתובת.
מאז ה-18 ינואר סימנטק מנהלת את המשא ומתן עם "עובד לשעבר" הקשור לקבוצת  Lords of Dharmaraja, משותפי אנונימוס. והיא מנצלת כל רגע להשקת עדכונים כדי להגן על התוכנה ולסתום נקודות תורפה, ובעיקר, כדי למזער את הסיכון מול פרסום קוד המקור. לגרסתם, יש להאקר קוד של גרסאות ישנות (שנת 2006) של הגרסה העסקית של Norton Antivirus.
הפורץ הצהיר כי הכופר ישמש לארגון פילנתרופי, וסימנטק הבטיחה תשלום מפוצל בתקווה להרוויח זמן שהמשטרה תנצל לאיתור הסוחט, וגם הציבה תנאי: שיאמה-טאף יפריך את השמועות על הדליפה. הנ"ל מצידו אמר לרויטרס כי כל המשא ומתן נועד להשפיל את סימנטק.
 

קישורים

● בת 10 "המציאה" מולקולה חדשה, מתאימה לשימור אנרגיה ולחומרי נפץ.

● הכול בגלל החיידקים 

● סוללות חיות, או הגרסה החרקית של המטריקס