גיליון מספר 7 שנה XII יום חמישי, 16 בפברואר 2012

 
 

► לגיליון קודם 2012 לגיליון הבא ◄

צ'יף תמיד לשירותכם בנס ציונה, מאז 1986

 
       
 

"אל תהא כמשקוף העליון שאין יד אדם יכולה ליגע בו,
ולא כאסקופה העליון שמבלעת פרצופות
ולא כאסקופה האמצעית שמנגפת הרגליים.
אלא הווי כאסקופה התחתונה
שהכול דשין בה וסוף הבית כולו נסתר והיא עומדת במקומה".

רבי אלעזר הקפר

 
       

גרסת BOS העדכנית הנה BOS v2.3
 
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps
גרסת Beta עדכנית 2.3.1.6 לקבלת גרסת Beta

 
   
 

שער ערך ה GB
15/02/2012
השוואת כדאיות רכישת
דיסק קשיח מסוג SATA
לפי מחיר לכל 1GB

0.78

500GB

0.46 ₪

1TB

0.31 ₪

2TB

0.34 ₪

3TB

מחירי SSD ל 1GB

6.47 ₪

60GB

5.71 ₪

120GB

6.43 ₪

240GB

7.16 ₪

300GB
מקרא

מחיר עלה

מחיר ירד

ללא שינוי

X.XX

היקר מכולם

X.XX

הזול מכולם

מחיר ה- GB

הזול ביותר לתקופה

שוק ההמלצות


מכירים את הסיפור על היהודי שנוסע ברכבת ושכנו שואל אותו מה השעה? להזכירכם בקיצור נמרץ, הוא לא היה מוכן להשיב לשאלתו. "למה?" שאל אותו השכן המופתע. "כי אם אומר לך את השעה, תשאל אותי מהיכן אני, דבר יוביל לדבר ובסוף תרצה להתחתן עם הבת שלי... ואני לא מוכן שבתי תתחתן עם שלעפער שאפילו שעון אין לו"

בשנים האחרונות נפוצות רשתות חברתיות עסקיות בהן ניתן להמליץ על מקושרים. לעיתים ההמלצות ספונטאניות ולבביות. הן מתבקשות ומוענקות בכיף ואהבה למי שזה מגיע לו. לפעמים, ההמלצה קצת מאולצת, במיוחד כאשר מדובר באנשים שבקושי הכירו, שלא שמרו על קשר שנים רבות, ויום בהיר אחד מגלים אחד את השני במרחב החברתי הווירטואלי.

כל מטרת ההמלצות היא לרומם אדם בפני המקושרים הפוטנציאליים שלו (אלא שעדיין לא נמצאים איתו בקשר) או בפני מעסיקים, שותפים או לקוחות פוטנציאליים שידרשו עליו מידע. כמקושרים פוטנציאליים של אדם מסוים, לא היינו רוצים שייטעו אותנו, ולכן גם משתדלים שלא להטעות אחרים. כאשר מבקשים מאיתנו המלצה, גם על עובד לשעבר, אנו משתדלים להיות חיוביים ככל הניתן, בלי לשקר.

אבל, נהיה כנים, איש לא שש להמליץ או לרומם שלא כצורך. מעטים מפרגנים מיוזמתם, ולכן אנו עוסקים לאחרונה בלספק המלצות לאנשים שביקשו אותן. לרוב כאלה שלא עלה על דעתם להמליץ עלינו בחזרה.
בהכללה גסה, ישראלים ינדבו לך שפע של המלצות בעל פה, אך יתקשו בהמלצות מחייבות, מתועדות. אולי בעצם, שם טמונה הצלחתו של כפתור ה-Like. הוא מביע הסכמה חביבה, תמיכה קלילה, ואם חס וחלילה יתברר שמומלצנו שגה או פשע, אפשר תמיד לעשות Unlike או לטעון שהכפתור נלחץ לנו בטעות.

במשך שנים יצאו מדלתותינו לקוחות מרוצים עד השמיים, השמחה הציפה אותם והם הביעו בפנינו שביעות רצון יוצאת דופן. שמחה על שחזור מידע שהצליח, שמחה על מערכת שרידות שהצילה אותם ברגעים קשים. רק שבוע מאוחר יותר ביקשנו לכתוב שורה או שתיים של המלצה, אך הדבר נהיה עבורם כבד כמו עופרת נעלי הצוללנים של פעם. למה אנחנו כאלה? האם זה מאפיין של ישראלים? של יהודים?
מאיפה בא הפחד הגדול, העצלות החשדנית, לכתוב מילה טובה על מי שדרכו הצטלבה עם שלנו? ...שירצה להתחתן עם הבת שלנו?

כאשר בעצמנו אנו נזקקים לממליצים, אנו נזכרים בשורה הארוכה של לקוחות ששימחנו, ששירתנו היטב, מהם קיבלנו ציון מצטיין, או לפחות מעל הממוצע...
לורד ביירון כתב "זיכרון של אושר כבר איננו אושר; זיכרון של יגון הוא עדיין יגון".

החלטנו לפנות אליכם, עמיתים, לקוחות, חברים, מליצי יושר.
נבקשכם להיזכר במשהו טוב שיצא לכם מן ההתקשרות איתנו. אין צורך להרחיב, שורה אחת או שתיים יספיקו כדי לדעת שמאמצינו לא היו לשווא.
לא נעלה את ההמלצות לרשת ללא רשותכם ולא ננעץ אותן על לוח השעם של חדר ההמתנה. הן בשבילנו, הן דלק לאופטימיות של כל בוקר חדש.

ואם אתם כבר יושבים לכתוב משהו טוב "כי ביקשנו", נצלו את ההזדמנות וכתבו משהו נחמד גם על הקרובים אליכם. על השותף לעבודה, על בני המשפחה (אפילו שזה לא יום ההולדת שלהם)..

שלח מילה טובה

 
       
 




מבצע!


שימו לב! לאורך כל חודש פברואר 2012 ממשיך המבצע
למתכנתים, חברות תוכנה ומחלקות ייצור תוכנה בארגונים!
 

מכיוון ש-BOS נוצרה במקור לשם הגנה על עבודת מתכנתים, החלטנו לחגוג החודש עוד יום הולדת ל- BOS במתן הנחה של 15% ממחיר המחירון לרוכשים מוצרי BOS שבין מקצועני סריגת הקוד.
BOS מאפשרת שמירה אוטומטית לפרקי זמן קצרים של גרסאות עבודתנו בהתקדמות. ושחזור בין רגע של כל גרסה שנחפוץ בה, מקומפלת או לא.

בקשו מאיש הסיסטם להתנסות ב-BOS, אנו סבורים שתוך זמן קצר גם הוא יתאהב בו.
צרו קשר למידע נוסף ובירורים.
 

 
       
 

שקר השאקירה


התמימים לא מתים, הם רק מתחלפים. יותר מ-21,000 מהם, רובם דוברי ספרדית, נפלו לקראת סוף השבוע שעבר במלכודת לא מתוחכמת.
הכלי להפצת המלכודת היה הפעם רשת הפייסבוק. הרקע: רומן עכשווי לוהט בין הזמרת הקולומביאנית ממוצא ערבי שאקירה עם הכדורגלן הספרדי Gerard Piqué. והפיתיון: תמונות חושפניות שלהם.
מסר הופץ בפייסבוק, על פיו צולמו השניים בעודם מבצעים בפומבי מעשים מביכים*. לשון ההודעה הייתה מעורפלת, מה שהגביר עוד יותר את סקרנות התמימים. הקשה על הקישור במסר הובילה  את הגולשים לעמוד פייסבוק מפוברק, שם התבקשו להקיש על כפתור לייק מזוייף, המפעיל אפליקציית Java שגורמת להורדה והפעלה של אחד מזני סוס הטרויאני  Win32/Injector.NQM (הקישור שלנו מוביל להנחיות הסרה).
האפליקציה נשאה חותמת דיגיטאלית מזויפת של אורקל, אך מי שיבחן את החתימה לעומקה יראה כי שם העורך הוא "לא ידוע".
הגולשים שעשו כדברי המסר הצליחו לצפות בסרט (מזויף). כאשר ניסו לצפות בו מחדש, הם התבקשו קודם לכן לפרסם את הנושא על הקיר שלהם בפייסבוק. וכאשר עשו זאת, האתר השקרי מפנה אותו מחדש לעמוד פייסבוק אחר, ולגיטימי. באתר זה קיים וידיאו חוקי של הזמרת, שנועד להרגיע את החששות שהתהליך המוזר שקדם לו יכול היה לעורר אצל המשתמש.

*עדכון הרגע האחרון: כתבתנו לענייני רכילות מדווחת כי הדבר המביך ביותר שעשתה הזמרת בפומבי בזמן האחרון, היה להפר את הוראות איש שמורות הטבע ולהתקרב יתר על המידע לאריה ים, אשר ניצל את ההזדמנות ונעץ שיניו בזרועה. הננשכת משוכנעת שחיית הבר בלבלה את הסמארט-פון אשר הבריק בידה, עם דגיג עסיסי וכסוף. בלקברי, מצדם, זכו בכך לפרסום עקיף.
 

 
       
 

 על יתרונות גומז פיר

 
       
 

העתק הדבק


חדשות לבקרים מתעוררות סוגיות של גניבה ספרותית בין יוצרים. ראו לדוגמא את סוגיית הספר של גלעד שליט, לאחרונה גם הספר של נעמי רגן... וגם מחנכים תוהים לעיתים אם העבודות שהוגשו להם על ידי תלמידיהם אכן נכתבו על ידיהם או שהועתקו באופן חלקי, או מלא.
תוכלו ללמוד הכול על ההבדל בין זכויות יוצרים ופלגיאטים באתר www.plagiarism.org.il , כולל דרך לשנות את הטקסטים כדי להימנע מדבר עבירה.
אם המקור של מסמך מועתק נמצא ברשת, פשוט בוחרים פסקה מן המסמך החשוד ומדביקים בשורת מנוע החיפוש. גוגל הוא הכלי הבסיסי לזיהוי פלגיאטים.
אבל, קיימים ברשת גם שירותים נוספים לאיתור פלגיאטים (ובעברית "גינובים"), אחד מהם הוא האתר www.plagium.com , המקבל טקסטים לבדיקה של עד 25,000 תווים. פלאגיום משתמש במסדי הנתונים של גוגל ושל בינג. השירות חינמי ואם תהיו מרוצים ממנו אתם מוזמנים לתרום לבעליו כראות עיניכם, להמשך פיתוח האתר.
שירות נוסף הוא הה-http://copytracker.ec-lille.fr, גשש שניתן להפעיל בצורה מקוונת או להוריד אותו למחשב (עם מערכת הפעלה חלונאית). מערכת זו מבטיחה לסייע בגילוי מקוריות החומר שהוכנס ולא שומרת עותקים של המסמכים הנשלחים אליה לבדיקה. האפליקציה מאפשרת בדיקת טקסטים בוורד, PDF ו-HTML
יישום נוסף -בספרדית בלבד- נקרא Copionic, מאפשר השוואה לא רק של מסמכי טקסט, אלא גם מצגות Power Point ומסמכי Excel. השימוש דורש פתיחת חשבון וסיסמא, אך גם הוא חינמי.
חשוב לציין כי יש הבדל בין פלגיאט לבין ציטוט מקורות ותכנים בקונטקסט של עבודות מחקר. בפלגיאט, טקסט או חלקים ממנו שנכתבו על ידי צד ג' מוצגים כעבודת מקור של צד ג'. הציטטות, לעומת זאת, מביאות אמירות או נתונים שמוספים לעבודה אך מזוהים כחלק מעבודה אחרת, עם ציון של או קרדיט לכותב ממנו הועתק.
הפלגיאט נחשב לפשע בהתאם לנסיבות.

להרחבה, מומלץ המאמר משנת 2007 של מיכאל שרון ז"ל (הלך לעולמו לפני כשנה)

 
       
 

אחסון


ל- Lee Johns, שייסד סטארט אפ מוצלח בתחום האחסון (Lefthand Networsk) שנרכש על ידי HP, יש פרויקט חדש והוא נקרא Starboard Storage Systems. (לא יזיק לזכור את השם). לדבריו, הוא בא למלא ריק בשוק. מנהלי IT בארגונים קטנים ובינוניים מתמודדים עם האתגר של בחירת פתרונות אחסון שיתאימו לדרישותיהם, וכל החלטה גורלית. או שהמוצרים הם iSCSI בלבד, או שאין להם אפשרות ל-NAS, או שהוא נועד לסביבה וירטואלית, או שהוא יקר מדי...
למעשה, יש לכל לקוח עומס עבודה מעורב. הגידול חסר הרסן של מידע דיגיטאלי והעומסים הוירטואליים מעמיסים צרכי אחסון על הפתרונות הקיימים שלהם. ללקוחות רבים אין את כוח האדם של IT או את הידע לנהל סביבת אחסון מורכבת. הם זקוקים לאחסון והגנה על המידע שלהם, להנגשתו ליישומיהם, לספק למשתמשים ביצועים ברי צפי גבוה ולנהל את הגדילה שלהם ביחס טוב של עלות-תועלת.
הסטארט אפ החדש של ג'ונס נועד לספק SAN ו-NAS עם פרוטוקולים של iSCSI, Fibre Channel, NFS ו-CIFS. ברישוי התוכנה כלולים סנפשוטים, thin provisioning ורפליקציה.
אבל, מה שיש תמיד לקחת בחשבון הוא כי מערכת אחסון לא יכולה לעמוד בפני עצמה ללא תמיכה טובה של גיבוי והתאוששות. הסנפשוטים לא עונים על דרישות הגיבוי האופטימאלי, גם לא הרפליקציה. כי הגיבוי הוא לא רק גלגל ההצלה למקרה של מטאוריט שנפל על הבניין, הוא גם החבל שמחזיר לנו את הקובץ הבודד עליו עבדנו שעתיים לפני שנעלם.
 

 
       
 

השמדת מידע

השמדה יסודית
של מצעי מידע
עבור מוסדות, ארגונים ועסקים

קישורים

● מבית היוצר של ה-BBC: האם קופים נהנים ממשחקי מחשב?

●  האקר מסייע לקאקר. הנעזר בגנב, לא פטור.

● לא תמיד יותר (אפשרויות) זה יותר טוב

● טכנולוגיה חדשה לניקוי תמונות ממצולמים לא רצויים. אומרים שזה עובד יפה בווידיאו אך הפתרון עדיין לא בשל.

● מה שמזמן רציתי לכתוב ובסוף יהורם גאון כתב - תודה לשוש.
 

 
       
 

לאחרונה נתקלנו בשני מאמרים מעניינים. עמדנו למסור לכם את הקישורים הישירים במשבצת הקודמת, אך זכרנו את החברים ביניכם המעדיפים את זה בעברית ולכן, הנה בפניכם השניים, חלקים רלוונטיים בתרגום חופשי.
 

דה-דופ

"שאלות שעל הארגונים לשאול לגבי דה דופליקציה" - מאת קריס פרימסברגר, פורסם ביום שלישי ב-איוויק

"רק לפני שנים מעטות הדה-דופליקציה הייתה מאפיין נפרד שהוגש כאופציה למערכות אחסון ארגוניות, לרוב בסקטורים של גיבוי וארכיבאות. לאחר מכן, היא מצאה שימושים חדשים בשערי (gateways) ענן, בסילוק בלוקים של מידע בלתי נחוצים לפני שהם כלל מגיעים למערך או לספריית VTL. כעת, כאשר היא מתקבלת כמובן מאליו בתור מאפיין שמגיע כבר מוטמע במערכות מחשוב מאוחדות, כאשר נדרשת מודעות לגבי דרך לייעל את השימוש בה. מעמד זה מאיר באור חדש מספר שאלות שעל מנהלי אחסון או מערכות מידע לשאול את ספקי האחסון שלהם..."
"אילו השפעה תהיה לדה-דופליקציה על ביצועי הגיבוי? - ביצועים טובים הם חיוניים בארגונים גדולים שצריכים להזיז נפחי מידע מאסיביים ואשר גדלים בצורה לוגריתמית, לסביבת גיבוי בטוחה תוך חלון גיבוי מוגבל.
חשובה הבנת ההבדלים ברמות ביצועים בין כל קטגוריה של טכנולוגיות דה-דופליקציה, במיוחד ככל שהן משתנות לאורך זמן- הוא חיוני לבחירת הטכנולוגיה המתאימה ביותר לסביבה מסוימת.
כן חשובה הבנת הזמן הנדרש לשחזור קבצים שגובו במהלך השבוע האחרון (הקטגוריה הנפוצה ביותר של בקשות השחזור). שאלו את הספק אם הטכנולוגיה שלו שומרת את הגיבוי האחרון זמין לשחזור מידי ו-tape vaulting מהיר".


"כיצד יגדלו הקיבולת והביצועים ככל שהסביבה צומחת? חשבו כמה מידע תהיו מסוגלים לאחסן על גבי מערכת בודדת עם דה-דופליקציה, על בסיס היחסים, מדיניות, סוגי מידע וקצב גידול. הבינו את האימפליקציות של לעבור את אותה קיבולת. למשל, אם לעבור את הקיבולת אומרת לפזר את הגיבויים בין מערכות נוספות, קחו בחשבון את עלויות המורכבות הניהולית הנוספת, הוצאות כספיות וההפרעה לסביבה שלכם".
עד כמה יעילה הדה-דופליקציה במסדי נתונים גדולים?

הבטח שמערכות המידע לדה-דופליקציה שודרגו לטיפול בהשוואות מידע שמתחת ל-8Kb תוך שמירה על רמות הביצועים. במסדי נתונים גדולים וחיוניים כגון Oracle, SAP, SQL Server ו-DB2 קיים שינוי מידע בסגמנטים של 8Kb או קטן מזה. אבל, מאפייני דה-דופליקציה רבים לא מסוגלים לספק השוואות ביצועים של מידע בפחות מ-16Kb מבלי להאט באופן דרמטי את תהליך הגיבוי.
עד כמה יעילה היא הדה-דופליקציה בסביבות גיבוי אינקרמנטלי פרוגרסיבי?
חלק מחבילות הדה-דופליקציה לא יעילות בטיפול בגיבויים אינקרמנטלים פרוגרסיביים מהסוג של TSM, וגיבויים של אפליקציות השוברות (fragment) את המידע כמו NetWorker ו- HP Data Protector. שאלו את הספק אם הטכנולוגיה שלו מסוגלת להשתמש במטה-דטה מאותן תוכנות גיבוי כדי לזהות את אזורי המידע שיתכן מכילות מידע כפול, כך שהן תוכלנה לבצע השוואה של המידע ברמת הבייט, לשם צמצום אופטימאלי ועדיין לשמור על רמה גבוהה של ביצועים.
מהן ציפיות ריאליסטיות לגבי צמצום נפח המידע?
יותר משאיפה ליחסים גנריים של דה-דופליקציה, אסטרטגיה יעילה יותר בעבור ארגונים גדולים היא בחירה של פתרון שיבטיח את היכולת להזיז את המידע למקום בטוח במסגרת חלונות הגיבוי בזמן שגם מספקת דה-דופליקציה יעילה.
העיבוד ושיעורים דטרמיניסטיים של קליטת מידע/גיבויים, הדה-דופליקציה והרפליקציה הפועלים בו זמנית, הם תהליכי המפתח לסביבה הארגונית.
האם יכולים המנהלים לנטר גיבוי, דה-דופליקציה, רפליקציה ושחזור לרוחב כל הארגון?
מבט הוליסטי על סביבת ההגנה על המידע מאפשר למנהלי הגיבויים לנהל יותר מידע למנהל, לכונן את סביבת הגיבוי לשימוש ויעילות אופטימאליים, ולתכנן נכון לדרישות הביצועים והקיבולת העתידיים לרוחב הארגון.
האם יכולה הדה-דופליקציה לעזור לצמצם את דרישת רוחב הפס לנפחי מידע ארגוני גדולים?
קיימות טכנולוגיות דה-דופליקציה המאפשרות רפליקציה של מידע באמצעות ה- WAN ביתר יעילות, על ידי רפליקציה של השינויים ברמת הביט בלבד, כך הן מצמצמות את דרישות רוחב הפס ומקצרות את הזמן להובלת המידע למקום בטוח.
האם יכול צוות ה-IT לכונן את הדה-דופליקציה כדי להתאים לצרכיו?
סביבות של הגנה על המידע ארגוניות יכולות להכיל סוגי מידע עם דרישות דה-דופליקציה מיוחדות. חפשו פתרונות המאפשרים ל-IT לבחור את סטים המידע שהם רוצים לצמצם עם דה-דופליקציה, על פי מדיניות גיבויים וסוג מידע, ואלו שמסוגלים לאתר באופן אוטומטי את סוג המידע העובר גיבוי, ולבצע.
בחרו טכנולוגיה שמאפשרת ל-IT לבחור את שיטת הדה-דופליקציה היעילה ביותר לכל סוג של מידע."
 

מבחינתנו בצ'יף תמיד ראינו את שני הצדדים, החיובי והשלילי של הדה-דופליקציה.
מבחינה חיובית החיסכון בכפילויות נותן יתרון בביצועים ובאורך חיי מערכת. מהבחינה השלישית פירושו שכל פיסת מידע משמשת למעשה Single point of failure ללא שיוריות - Redundancy.
נניח ש- 10 משתמשים ניגשים לאותה המצגת הנמצאת על גבי הספריות האישיות שלהם אך למעשה מוגנת באמצעות ה D-DUP ואחד מהם, בטעות מוחק קטע, הרי המצגת תינזק גם לכל שאר המשתמשים.
המקנה המתבקשת היא שבכדי לעשות שימוש מושכל ונבון בשטחי אחסון יקרים עלינו להפעיל את יכולות ה D-Dup אך מצד שני עלינו להרחיב את מערך ההגנה והגיבויים שיגן עלינו באמצעות מערכות אחסון זולות יותר.

 

הענן אכל לי

"הענן אכל לי את שיעורי הבית" - מאת  דייב אספרי - פורסם ב-6 בינואר בבלוג של אבטחה בענן של טרנד מייקרו.

כותרות התמקדו לאחרונה במשפט חוזר של רוצח, שהושג בשל כך שווירוס מחשב הרס את תעתיקי הדיון במשפטו הראשון. באופן רגיל, כתבניות מתעדות דיון גם באמצעות מדיה אלקטרונית וגם בהדפסה על נייר. במקרה זה נשארה הכתבנית ללא נייר ולאחר מכן העבירה את התמלול מן הסטנוגרף אל ה-PC שלה... שהיה נגוע בווירוס.
נחמד לאנשי תעשיית העץ והנייר לחשוב שכל משפט דורש מאות מטרים חומר גלם של עצים שיישב בסופו של דבר בארוניות אחסון כלשהי. אך העלויות של יצירה ושל אחסון נפח מסמכי הנייר הגדול -כתוצאה מכמויות אדירות של חוקים ותקנות- הולך והופך לקשה מדי, במיוחד למדינה ולרשויות המקומיות.
יותר ויותר מסמכים הופכים היום לאלקטרוניים ומתאכסנים בענן. דייב אספרי מנבא כי עוד נשמע על יותר מקרים  בהם המידע האלקטרוני נשמד במחשב האישי בטרם הוא מגיע לענן, או פשוט "הולך לאיבוד" בענן. הטכניקות כגון RBAC (גישה מורשית), access logging  או Data Leak Prevention עדיין רחוקות מלהיות נפוצות בעבור כל מסמך שמגיע לענן. אנו מתקרבים במהרה לרגע בו לא תהיה דרך ריאליסטית להוכיח שמישהו שם או לא שם מסמך כלשהו בענן חודש או שנה לפני כן. מסיבה זו, ארגונים וחברות מעוניינים במערכות סגורות למחצה, בהן ניתן לשמור על איזושהי שליטה על ראות ובקרת המידע שלהם. לכן, עננים פרטיים, או לפחות עננים פרטיים וירטואליים, יישארו עמנו.
באשר לעננים הציבוריים בפרט, הבעיה הופכת לקשה יותר כאשר עוסקים באחסון משותף ומערכות IAM (ניהול גישה מזוהה) המוטמעים או לא עם רשומות זהות ארגונית.
זו אחת הסיבות שנותן אספריי להיות ההצפנה טכנולוגיית בסיס לענן. אם מצפינים את מה ששמים בענן באמצעות מפתח שנשמר בענן אחר, יישארו הוכחות שהמידע הוצפן בענן ולכן הועלה לענן. במקרה של הקצרנית מקודם, יכול היה להיות אזעקה שתודיע שהרישומים המשפטיים לא הוצפנו והועלו על פי תזמון.
שירותי הצפנה מתוצרת צד ג' נושאים פוטנציאל להפוך ל"מספרי המעקב" לקבצים אותם משתמשים בענן. זה ימנע תירוצים כגון "הצ'ק בדואר" או "הענן אכל לי את שיעורי הבית".
אבל, יש שימוש פשוט יותר של הענן כדי למנוע סוג זה של אובדן מידע. אם מקנפגים את ספריית הקבצים להסתנכרן בזמן אמת עם שירות אחסון מקוון מוצפן, הסיכויים שווירוס ישמיד את המידע יורדים באופן דרמטי.
בכל מקרה, חשוב שהדאגה הכלכלית והסביבתית  תוביל את הגופים הציבוריים לאחסן בענן מסמכים מוצפנים כראוי, כדי שלא ניתן יהיה לשנותם ללא התראה.
 

כפי שכבר כתבנו בעבר, מעבר המידע לסביבות ענן למיניהן גורמת ליותר ויותר לקוחות להפוך את כיוון הגיבויים ולגבות את המידע מהענן הזמין בכל מקום לגיבוי מקומי באמצעות BOS הנמצא במשרדי החברה.

 

 
       
 

























































































השורות של עמית

לחץ דם


או שהגעתי לגיל, או שזה תמיד היה שם ורק שמעולם לא בדקתי, אבל גיליתי שיש לי לחץ דם גבוה. למה? לא יודע. אולי זו הצורה בה אני עובד, ואולי זה איך שאני חי. הרופאים כמובן ציידו אותי במיטב הפרמקולוגיה הצרפתית כדי להוריד את לחץ הדם שלי והוסיפו עצה, "בלי מתחים" (no stress). אחלה עצה שבעולם. אבל, איך עושים את זה? מה קרה, זכיתי בלוטו? נגמרו הבעיות שלי? יש עבודה מספיקה כדי להתפרנס? נשים הפסיקו לשגע אותי?
בלי מתח, בלי לחץ. ממש עצה רפואית מוצלחת. כבר 10 שנים אני חי על הקצה, בלי שליטה אמתית בחיים שלי, והם אומרים לי "בלי לחץ". שיתנו לי תרופה לזה (צ'ק שמן יפתור את הבעיה).
טוב, אני מכיר שיטה אחת להוריד את הלחץ, אבל היא לא חוקית. תאשרו שימוש במריחואנה ותראו איך ירד לי לחץ הדם, במהירות.
 

אבולוציה של גדג'טים


מודה ומתוודה, אני לא יודע אם טעיתי או לא. כשאפל הוציאה את ה-Ipad שלה, טענתי שהוא לא יתפוס. הוא תפס? לא יודע. קשה לומר, מכיוון שאלו שקונים אותו הם מועדון המעריצים של אפל ולאו דווקא כל העולם. אני יודע שקונים אותו אבל אני לא רואה אותו ברחובות, אני עדיין רואה בבתי קפה אנשים עם לפטופים ונטבוקים. אומרים שהטבלטים ישנו את הרגלי הצריכה של הספרים והעיתונים בעולם. בדיקת הסטטיסטיקה של מגפון לא מוכיחה את זה. אבל בחנויות יש היצע לא רע של טאבלטים, ועל כך הייתי רוצה להתעכב.
נקודת המבט שלי על הצעצועים הללו שונה קצת משל אחרים. עבורי המכשיר הנ"ל הוא נגן מדיה (טקסטים, תמונות, וידאו ומוזיקה) וכלי לגלישה באינטרנט. ועם נקודת המוצא הזו אני ניגש לבצע את ההשוואה. לא, עוד לא המציאו את הטאבלט שיוכל להחליף מחשב, כוח העיבוד שלהם מגוחך, נפח האחסון עוד יותר מצחיק, ואפליקציה רצינית פשוט לא קיימת עבורם.
בגדול, מכשיר שעולה לי כפול ולפעמים יותר מנטבוק ועושה הרבה פחות ממנו פשוט לא שווה את הכסף. תוסיפו לזה את העובדה, שעקרונית טאבלט עם מסך 10.1 אינץ לא עושה לי את זה. הוא לא נייד, לא נוח, והיות ואני זקוק לכוח עיבוד אני חייב לסחוב אותו ביחד עם מחשב נייד אמתי.

אחד לאחד ניצבים להם הצעצוע של אפל מול היצע ענקי של מכשירים מבוססי אנדרואיד, פה ושם צצים להם מכשירים מבוססי mobile windows ויש אפילו טאבלט מבוסס מערכת הפעלה של בלקברי.
משפט אחד על ה-Ipad: מדובר בצעצוע יקר, מדליק ומאוד מוגבל. הוא מוגבל בגלל מדיניות החברה: מצד אחד, המאבק על התמיכה בפלאש לא מאפשר למשתמשיו לגלוש לאתרים סטנדרטים, מצד שני ההתעקשות על מערכת סגורה הרמטית בלי חיבור לכלום הופך אותו למאוד מוגבלת בשימוש. וכמובן התלות בחנות היישומים, שירים, סרטים של החברה הופכת אותו למחלבת כסף. הוא יקר ושביר, מה שהופך את חווית הניידות לחרדת הניידות, ולבסוף העובדה שאף טכנאי לא יכול לגעת בו גם לא להחליף לו סוללה הופכת את הרכישה של מכשיר שכזה למעיין רצועה קצרה במיוחד שבצד אחד הצוואר של הלקוח ובצד השני רוחו של סטיב ג'ובס. אני לא אוהב את הרעיון שמישהו כובל אותי דווקא אחרי ששילמתי לו כל כך הרבה כסף.
כאמור, אל מול ה-IPAD ניצבת גלריה ענקית של מכשירים מבוססי אנדרואיד. מגוון יישומים רחב וחינמי, מגוון ענק של מכשירים מתוצרת של חברות שונות בגדלים שנעים מ-4.3 אינץ דרך 7-8 אינץ וכלה ב-10.1. מחירי המכשירים הללו משתנים בהתאם לספציפיקציות: מעבד, זיכרון, אחסון.
לסמסונג יש את המכשירים האימתניים ביותר, הטובים ביותר (סדרת הגלאקסי טאב) אבל גם הוא עולה כפול מנטבוק, וגם הוא עושה רק חצי מנטבוק.
היות ואני מינימליסט בדרישותיי, אגש לשורה התחתונה. אני לא זקוק לנפח אחסון של 16 גיגה בייט אבל עם יש מקום לכרטיס זיכרון של 16 מגה בייט הרי למה לשלם 200 יורו על נפח זיכרון מובנה כשאפשר לשלם 6 יורו על כרטיס זיכרון לעוד 6 יורו על כרטיס נוסף וכן הלאה?
לארכוס הצרפתית יש סדרה של טאבלטים מעולים במחירים שכבר נוגעים בנטבוק. אבל גם זה יותר מדי ואני צריך משהו שנכנס לכיס, אז יורדים עוד קצת 75 יורו למכשיר עם מסך 4.3 אינץ. אבל אז, אני מסתכל על הטלפון שלי ואומר לעצמי: “למה בעצם אני צריך את זה?” המכשיר שלי מתחבר לאינטרנט, מוריד דואר, מנגן מוזיקה, קורא קבצי PDF, מציג וידאו, יש לו כרטיס זיכרון הוא מתחבר למחשב, יש לו מצלמה...

אבולוציה של מכשירי אלקטרוניקה היא עסק מעניין. הרי לפני הסמרטפונים היו לנו את הפוקט פי סי והפאלם עם חיבור לאינטרנט ובעצם עם כל מה שעושה היום טאבלט, הם מתו ונקברו קבורת חמור עם צאתו של הסמארטפון הראשון, ובעצם כל מה שקרה הוא שמישהו חיבר את הפוקט פי סי עם מכשיר טלפון. הטאבלט הוא לא הרבה יותר מפוקט פי סי מוגדל במיוחד, שביר במיוחד ויקר במיוחד. עכשיו הוא עובר תהליך הקטנה ו... הוא חוזר לגודל של פוקט פי סי, אבל הרבה פחות אנשים זקוקים לו היום כי יש להם סמארטפונים. מעגל סגור, שרק חובבי גדג'טים או מוגבלים טכנית לא מודעים לו.

ואם כבר אבולוציה של מכשירים אז בואו נזכר בטלפון הסלולארי הראשון של מוטורולה. כן, זה שהיה באורך ועובי של זרוע אדם. עם אנטנה מפלצתית. ואז החל תהליך מזעור עד שהגיע למכשירים בגודל של שתי אצבעות עם אנטנה מובנית.
ואז, הגיעה המקלדת הקטנטונת מבית מדרשה של בלאקברי והמכשיר החל לגדול, האייפון הביא איתו את בשורת מסך המגע והמכשיר המשיך לגדול, היום מסתובבים בשוק לפחות חמישה מכשירים בגודל של ספר כיס.

מה שאני מנסה לומר הוא שמחשב הוא מחשב, ולא קיים טאבלט שיחליף אותו. טאבלט הוא בעצם פוקט פי סי מוגדל, אז לא ממש התקדמנו עם הטכנולוגיה, רק מכרו לנו שהתקדמנו. פוקט פי סי מוגדל שכבר לא נכנס ל"פוקט", אז מה עשינו?
טאבלט מוקטן חוזר כבר לגודל של פוקט פי סי ונכנס בחזרה לכיס ושוב חזרנו אחורה במקום קדימה. טלפונים חכמים? זה לא סיפור חדש, אבל מה הדבר העושה טלפון לחכם? הרי כל הפונקציות החכמות האלו היו קיימות כבר לפני 10 שנים, רק במערכת הפעלה אחרת.

בקיצור, מישהו חושב -ובצדק- שאנחנו מטומטמים, בעלי זיכרון קצר ויש לנו יותר מדי כסף בכיס!

סוכריות


● השבוע ביקרתי בתערוכת השוקולד השנתית, יש כתבה שנראה לי שתאהבו
● וסרט וידאו קצרצר ששווה לפניה ולו רק בגלל המוזיקה של ברנד זום ידידי
● כתבה שלישית בנושא תכנות בחינם – הפעם תכנות חינם לבניית אתרים
 

תגובה לשורות של עמית

 
       
 

וולנטיינ'ס


השבוע לא היה חסר גם המבולבל ששמע על חג האהבה ושלח לנו ברכות לט"ו באב... בחודש שבט.
בדואר בנס ציונה גברת דוברת רוסית מסרה לפקידה את שמה: "וולנטינה".
הפקידה, זו שקשה לה לסגור את הפורט המקשר בין המוח לרשות הציבור, החזירה לה בהלצה: "וולנטינו".
לא, וולנטי-נאה!, התעקשה הלקוחה.
"וולנטינו-וולנטינו" שרה לה הפקידה, בקול פעמוני פח של עדר עיזים שחורות שעסוקות בהכחדת החורש הים תיכוני.
וו-לנ-טי-נה
, התעקשה ולנטינה, שפחדה שהפקדת המזומנים בחשבונה בבנק הדואר, או משלוח המתנות לדודים באוקרינה, תיזקף לזכות איזה בר מינן ממין זכר של סרטי שנות ה-1920'.
נער השליחויות של העירייה, שסניף הדואר הוא ביתו השני, הודיע קבל עם ועדה ובלי שהתבקש, שאצלו בבית הראשון הוא מחזיק בקבוק בלנטיין עתיק יומין, ובכך ביסס את מעמדו של אוטוריטה בתחום.
הגברת וולנטינה הייתה עובדת עצות. נואשות חיפשה דובר רוסית או מישהו שישקיט את הקרנבל המילולי שהתפתח. הפקידה נכנסה לאכסטזה עם החותמת ולא הפסיקה לשיר את פזמון השיר ההוא עם החריזה המאולצת של "וולנטינו" ו-"קלמנטינות".
כבר שכחתי את יום האהבה הלועזי ולכן הופתעתי כאשר עובד אחת מחברות ההיי-טק מאזורינו נכנס, תג הזיהוי משתלשל לו מהחגורה כתג מחיר בשוק העבודה, ובירך ידידה ב-"הפי וולנטיינ'ס". הצרוף היה יותר מדי בשבילי. החלפתי את פתק התור מספר 633 שהיה לקשישה חירשת שהמתינה לצידי, עם מספר התור שלי*, 574, ויצאתי לאוויר הצח.
אין, אין דברים כאלה, רק בנס ציונה!

*אל דאגה, תוך כדי רישום שורות אלה כבר בדקתי במחשבון הגימטרייה, אהבה=13, וולנטינו= 167 ו-וולנטיינס=231, תודה לאל, לא מתחלק ולא משתכפל למספרי התור!

פ.ג.

 
       
 

הומור - HUMOR


איי-פד רב תכליתי
 

 
     
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין

 
 
 

נשמח לקבל הערות והארות,  המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:magazine@chief.co.il

 
 
   
 

http://www.bos.co.il

 
 

מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

 
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2012