שקר השאקירה

התמימים לא מתים, הם רק מתחלפים. יותר מ-21,000 מהם, רובם דוברי ספרדית, נפלו לקראת סוף השבוע שעבר במלכודת לא מתוחכמת.
הכלי להפצת המלכודת היה הפעם רשת הפייסבוק. הרקע: רומן עכשווי לוהט בין הזמרת הקולומביאנית ממוצא ערבי שאקירה עם הכדורגלן הספרדי Gerard Piqué. והפיתיון: תמונות חושפניות שלהם.
מסר הופץ בפייסבוק, על פיו צולמו השניים בעודם מבצעים בפומבי מעשים מביכים*. לשון ההודעה הייתה מעורפלת, מה שהגביר עוד יותר את סקרנות התמימים. הקשה על הקישור במסר הובילה  את הגולשים לעמוד פייסבוק מפוברק, שם התבקשו להקיש על כפתור לייק מזוייף, המפעיל אפליקציית Java שגורמת להורדה והפעלה של אחד מזני סוס הטרויאני  Win32/Injector.NQM (הקישור שלנו מוביל להנחיות הסרה).
האפליקציה נשאה חותמת דיגיטאלית מזויפת של אורקל, אך מי שיבחן את החתימה לעומקה יראה כי שם העורך הוא "לא ידוע".
הגולשים שעשו כדברי המסר הצליחו לצפות בסרט (מזויף). כאשר ניסו לצפות בו מחדש, הם התבקשו קודם לכן לפרסם את הנושא על הקיר שלהם בפייסבוק. וכאשר עשו זאת, האתר השקרי מפנה אותו מחדש לעמוד פייסבוק אחר, ולגיטימי. באתר זה קיים וידיאו חוקי של הזמרת, שנועד להרגיע את החששות שהתהליך המוזר שקדם לו יכול היה לעורר אצל המשתמש.

*עדכון הרגע האחרון: כתבתנו לענייני רכילות מדווחת כי הדבר המביך ביותר שעשתה הזמרת בפומבי בזמן האחרון, היה להפר את הוראות איש שמורות הטבע ולהתקרב יתר על המידע לאריה ים, אשר ניצל את ההזדמנות ונעץ שיניו בזרועה. הננשכת משוכנעת שחיית הבר בלבלה את הסמארט-פון אשר הבריק בידה, עם דגיג עסיסי וכסוף. בלקברי, מצדם, זכו בכך לפרסום עקיף.
 

העתק הדבק

חדשות לבקרים מתעוררות סוגיות של גניבה ספרותית בין יוצרים. ראו לדוגמא את סוגיית הספר של גלעד שליט, לאחרונה גם הספר של נעמי רגן... וגם מחנכים תוהים לעיתים אם העבודות שהוגשו להם על ידי תלמידיהם אכן נכתבו על ידיהם או שהועתקו באופן חלקי, או מלא.
תוכלו ללמוד הכול על ההבדל בין זכויות יוצרים ופלגיאטים באתר www.plagiarism.org.il , כולל דרך לשנות את הטקסטים כדי להימנע מדבר עבירה.
אם המקור של מסמך מועתק נמצא ברשת, פשוט בוחרים פסקה מן המסמך החשוד ומדביקים בשורת מנוע החיפוש. גוגל הוא הכלי הבסיסי לזיהוי פלגיאטים.
אבל, קיימים ברשת גם שירותים נוספים לאיתור פלגיאטים (ובעברית "גינובים"), אחד מהם הוא האתר www.plagium.com , המקבל טקסטים לבדיקה של עד 25,000 תווים. פלאגיום משתמש במסדי הנתונים של גוגל ושל בינג. השירות חינמי ואם תהיו מרוצים ממנו אתם מוזמנים לתרום לבעליו כראות עיניכם, להמשך פיתוח האתר.
שירות נוסף הוא הה-http://copytracker.ec-lille.fr, גשש שניתן להפעיל בצורה מקוונת או להוריד אותו למחשב (עם מערכת הפעלה חלונאית). מערכת זו מבטיחה לסייע בגילוי מקוריות החומר שהוכנס ולא שומרת עותקים של המסמכים הנשלחים אליה לבדיקה. האפליקציה מאפשרת בדיקת טקסטים בוורד, PDF ו-HTML
יישום נוסף -בספרדית בלבד- נקרא Copionic, מאפשר השוואה לא רק של מסמכי טקסט, אלא גם מצגות Power Point ומסמכי Excel. השימוש דורש פתיחת חשבון וסיסמא, אך גם הוא חינמי.
חשוב לציין כי יש הבדל בין פלגיאט לבין ציטוט מקורות ותכנים בקונטקסט של עבודות מחקר. בפלגיאט, טקסט או חלקים ממנו שנכתבו על ידי צד ג' מוצגים כעבודת מקור של צד ג'. הציטטות, לעומת זאת, מביאות אמירות או נתונים שמוספים לעבודה אך מזוהים כחלק מעבודה אחרת, עם ציון של או קרדיט לכותב ממנו הועתק.
הפלגיאט נחשב לפשע בהתאם לנסיבות.

להרחבה, מומלץ המאמר משנת 2007 של מיכאל שרון ז"ל (הלך לעולמו לפני כשנה)

אחסון

ל- Lee Johns, שייסד סטארט אפ מוצלח בתחום האחסון (Lefthand Networsk) שנרכש על ידי HP, יש פרויקט חדש והוא נקרא Starboard Storage Systems. (לא יזיק לזכור את השם). לדבריו, הוא בא למלא ריק בשוק. מנהלי IT בארגונים קטנים ובינוניים מתמודדים עם האתגר של בחירת פתרונות אחסון שיתאימו לדרישותיהם, וכל החלטה גורלית. או שהמוצרים הם iSCSI בלבד, או שאין להם אפשרות ל-NAS, או שהוא נועד לסביבה וירטואלית, או שהוא יקר מדי...
למעשה, יש לכל לקוח עומס עבודה מעורב. הגידול חסר הרסן של מידע דיגיטאלי והעומסים הוירטואליים מעמיסים צרכי אחסון על הפתרונות הקיימים שלהם. ללקוחות רבים אין את כוח האדם של IT או את הידע לנהל סביבת אחסון מורכבת. הם זקוקים לאחסון והגנה על המידע שלהם, להנגשתו ליישומיהם, לספק למשתמשים ביצועים ברי צפי גבוה ולנהל את הגדילה שלהם ביחס טוב של עלות-תועלת.
הסטארט אפ החדש של ג'ונס נועד לספק SAN ו-NAS עם פרוטוקולים של iSCSI, Fibre Channel, NFS ו-CIFS. ברישוי התוכנה כלולים סנפשוטים, thin provisioning ורפליקציה.
אבל, מה שיש תמיד לקחת בחשבון הוא כי מערכת אחסון לא יכולה לעמוד בפני עצמה ללא תמיכה טובה של גיבוי והתאוששות. הסנפשוטים לא עונים על דרישות הגיבוי האופטימאלי, גם לא הרפליקציה. כי הגיבוי הוא לא רק גלגל ההצלה למקרה של מטאוריט שנפל על הבניין, הוא גם החבל שמחזיר לנו את הקובץ הבודד עליו עבדנו שעתיים לפני שנעלם.
 

קישורים

● מבית היוצר של ה-BBC: האם קופים נהנים ממשחקי מחשב?

●  האקר מסייע לקאקר. הנעזר בגנב, לא פטור.

● לא תמיד יותר (אפשרויות) זה יותר טוב

● טכנולוגיה חדשה לניקוי תמונות ממצולמים לא רצויים. אומרים שזה עובד יפה בווידיאו אך הפתרון עדיין לא בשל.

● מה שמזמן רציתי לכתוב ובסוף יהורם גאון כתב - תודה לשוש.
 

לאחרונה נתקלנו בשני מאמרים מעניינים. עמדנו למסור לכם את הקישורים הישירים במשבצת הקודמת, אך זכרנו את החברים ביניכם המעדיפים את זה בעברית ולכן, הנה בפניכם השניים, חלקים רלוונטיים בתרגום חופשי.
 

דה-דופ

"שאלות שעל הארגונים לשאול לגבי דה דופליקציה" - מאת קריס פרימסברגר, פורסם ביום שלישי ב-איוויק

"רק לפני שנים מעטות הדה-דופליקציה הייתה מאפיין נפרד שהוגש כאופציה למערכות אחסון ארגוניות, לרוב בסקטורים של גיבוי וארכיבאות. לאחר מכן, היא מצאה שימושים חדשים בשערי (gateways) ענן, בסילוק בלוקים של מידע בלתי נחוצים לפני שהם כלל מגיעים למערך או לספריית VTL. כעת, כאשר היא מתקבלת כמובן מאליו בתור מאפיין שמגיע כבר מוטמע במערכות מחשוב מאוחדות, כאשר נדרשת מודעות לגבי דרך לייעל את השימוש בה. מעמד זה מאיר באור חדש מספר שאלות שעל מנהלי אחסון או מערכות מידע לשאול את ספקי האחסון שלהם..."
"אילו השפעה תהיה לדה-דופליקציה על ביצועי הגיבוי? - ביצועים טובים הם חיוניים בארגונים גדולים שצריכים להזיז נפחי מידע מאסיביים ואשר גדלים בצורה לוגריתמית, לסביבת גיבוי בטוחה תוך חלון גיבוי מוגבל.
חשובה הבנת ההבדלים ברמות ביצועים בין כל קטגוריה של טכנולוגיות דה-דופליקציה, במיוחד ככל שהן משתנות לאורך זמן- הוא חיוני לבחירת הטכנולוגיה המתאימה ביותר לסביבה מסוימת.
כן חשובה הבנת הזמן הנדרש לשחזור קבצים שגובו במהלך השבוע האחרון (הקטגוריה הנפוצה ביותר של בקשות השחזור). שאלו את הספק אם הטכנולוגיה שלו שומרת את הגיבוי האחרון זמין לשחזור מידי ו-tape vaulting מהיר".

"כיצד יגדלו הקיבולת והביצועים ככל שהסביבה צומחת? חשבו כמה מידע תהיו מסוגלים לאחסן על גבי מערכת בודדת עם דה-דופליקציה, על בסיס היחסים, מדיניות, סוגי מידע וקצב גידול. הבינו את האימפליקציות של לעבור את אותה קיבולת. למשל, אם לעבור את הקיבולת אומרת לפזר את הגיבויים בין מערכות נוספות, קחו בחשבון את עלויות המורכבות הניהולית הנוספת, הוצאות כספיות וההפרעה לסביבה שלכם".
עד כמה יעילה הדה-דופליקציה במסדי נתונים גדולים?

הבטח שמערכות המידע לדה-דופליקציה שודרגו לטיפול בהשוואות מידע שמתחת ל-8Kb תוך שמירה על רמות הביצועים. במסדי נתונים גדולים וחיוניים כגון Oracle, SAP, SQL Server ו-DB2 קיים שינוי מידע בסגמנטים של 8Kb או קטן מזה. אבל, מאפייני דה-דופליקציה רבים לא מסוגלים לספק השוואות ביצועים של מידע בפחות מ-16Kb מבלי להאט באופן דרמטי את תהליך הגיבוי.
עד כמה יעילה היא הדה-דופליקציה בסביבות גיבוי אינקרמנטלי פרוגרסיבי?
חלק מחבילות הדה-דופליקציה לא יעילות בטיפול בגיבויים אינקרמנטלים פרוגרסיביים מהסוג של TSM, וגיבויים של אפליקציות השוברות (fragment) את המידע כמו NetWorker ו- HP Data Protector. שאלו את הספק אם הטכנולוגיה שלו מסוגלת להשתמש במטה-דטה מאותן תוכנות גיבוי כדי לזהות את אזורי המידע שיתכן מכילות מידע כפול, כך שהן תוכלנה לבצע השוואה של המידע ברמת הבייט, לשם צמצום אופטימאלי ועדיין לשמור על רמה גבוהה של ביצועים.
מהן ציפיות ריאליסטיות לגבי צמצום נפח המידע?
יותר משאיפה ליחסים גנריים של דה-דופליקציה, אסטרטגיה יעילה יותר בעבור ארגונים גדולים היא בחירה של פתרון שיבטיח את היכולת להזיז את המידע למקום בטוח במסגרת חלונות הגיבוי בזמן שגם מספקת דה-דופליקציה יעילה.
העיבוד ושיעורים דטרמיניסטיים של קליטת מידע/גיבויים, הדה-דופליקציה והרפליקציה הפועלים בו זמנית, הם תהליכי המפתח לסביבה הארגונית.
האם יכולים המנהלים לנטר גיבוי, דה-דופליקציה, רפליקציה ושחזור לרוחב כל הארגון?
מבט הוליסטי על סביבת ההגנה על המידע מאפשר למנהלי הגיבויים לנהל יותר מידע למנהל, לכונן את סביבת הגיבוי לשימוש ויעילות אופטימאליים, ולתכנן נכון לדרישות הביצועים והקיבולת העתידיים לרוחב הארגון.
האם יכולה הדה-דופליקציה לעזור לצמצם את דרישת רוחב הפס לנפחי מידע ארגוני גדולים?
קיימות טכנולוגיות דה-דופליקציה המאפשרות רפליקציה של מידע באמצעות ה- WAN ביתר יעילות, על ידי רפליקציה של השינויים ברמת הביט בלבד, כך הן מצמצמות את דרישות רוחב הפס ומקצרות את הזמן להובלת המידע למקום בטוח.
האם יכול צוות ה-IT לכונן את הדה-דופליקציה כדי להתאים לצרכיו?
סביבות של הגנה על המידע ארגוניות יכולות להכיל סוגי מידע עם דרישות דה-דופליקציה מיוחדות. חפשו פתרונות המאפשרים ל-IT לבחור את סטים המידע שהם רוצים לצמצם עם דה-דופליקציה, על פי מדיניות גיבויים וסוג מידע, ואלו שמסוגלים לאתר באופן אוטומטי את סוג המידע העובר גיבוי, ולבצע.
בחרו טכנולוגיה שמאפשרת ל-IT לבחור את שיטת הדה-דופליקציה היעילה ביותר לכל סוג של מידע."
 

הענן אכל לי

"הענן אכל לי את שיעורי הבית" - מאת  דייב אספרי - פורסם ב-6 בינואר בבלוג של אבטחה בענן של טרנד מייקרו.

כותרות התמקדו לאחרונה במשפט חוזר של רוצח, שהושג בשל כך שווירוס מחשב הרס את תעתיקי הדיון במשפטו הראשון. באופן רגיל, כתבניות מתעדות דיון גם באמצעות מדיה אלקטרונית וגם בהדפסה על נייר. במקרה זה נשארה הכתבנית ללא נייר ולאחר מכן העבירה את התמלול מן הסטנוגרף אל ה-PC שלה... שהיה נגוע בווירוס.
נחמד לאנשי תעשיית העץ והנייר לחשוב שכל משפט דורש מאות מטרים חומר גלם של עצים שיישב בסופו של דבר בארוניות אחסון כלשהי. אך העלויות של יצירה ושל אחסון נפח מסמכי הנייר הגדול -כתוצאה מכמויות אדירות של חוקים ותקנות- הולך והופך לקשה מדי, במיוחד למדינה ולרשויות המקומיות.
יותר ויותר מסמכים הופכים היום לאלקטרוניים ומתאכסנים בענן. דייב אספרי מנבא כי עוד נשמע על יותר מקרים  בהם המידע האלקטרוני נשמד במחשב האישי בטרם הוא מגיע לענן, או פשוט "הולך לאיבוד" בענן. הטכניקות כגון RBAC (גישה מורשית), access logging  או Data Leak Prevention עדיין רחוקות מלהיות נפוצות בעבור כל מסמך שמגיע לענן. אנו מתקרבים במהרה לרגע בו לא תהיה דרך ריאליסטית להוכיח שמישהו שם או לא שם מסמך כלשהו בענן חודש או שנה לפני כן. מסיבה זו, ארגונים וחברות מעוניינים במערכות סגורות למחצה, בהן ניתן לשמור על איזושהי שליטה על ראות ובקרת המידע שלהם. לכן, עננים פרטיים, או לפחות עננים פרטיים וירטואליים, יישארו עמנו.
באשר לעננים הציבוריים בפרט, הבעיה הופכת לקשה יותר כאשר עוסקים באחסון משותף ומערכות IAM (ניהול גישה מזוהה) המוטמעים או לא עם רשומות זהות ארגונית.
זו אחת הסיבות שנותן אספריי להיות ההצפנה טכנולוגיית בסיס לענן. אם מצפינים את מה ששמים בענן באמצעות מפתח שנשמר בענן אחר, יישארו הוכחות שהמידע הוצפן בענן ולכן הועלה לענן. במקרה של הקצרנית מקודם, יכול היה להיות אזעקה שתודיע שהרישומים המשפטיים לא הוצפנו והועלו על פי תזמון.
שירותי הצפנה מתוצרת צד ג' נושאים פוטנציאל להפוך ל"מספרי המעקב" לקבצים אותם משתמשים בענן. זה ימנע תירוצים כגון "הצ'ק בדואר" או "הענן אכל לי את שיעורי הבית".
אבל, יש שימוש פשוט יותר של הענן כדי למנוע סוג זה של אובדן מידע. אם מקנפגים את ספריית הקבצים להסתנכרן בזמן אמת עם שירות אחסון מקוון מוצפן, הסיכויים שווירוס ישמיד את המידע יורדים באופן דרמטי.
בכל מקרה, חשוב שהדאגה הכלכלית והסביבתית  תוביל את הגופים הציבוריים לאחסן בענן מסמכים מוצפנים כראוי, כדי שלא ניתן יהיה לשנותם ללא התראה.