מוקד אופטי

האם "מוקד" הוא מושג נכון לתרגום המילה Hub? כך אנו סבורים. אחדים מכם אהבתם יותר "מרכזת", "מרכזיה", או פשוט "האב".
לפני מספר שבועות חשפה Samsung כונן לתקליטורים אופטיים המכונהOptical SMART Hub SSE-208BW שנועד לגישה וגיבוי קובצי מדיה (תמונות, סרטים, MP3, וגם קובצי דאטה שלא צפויים לעריכה או שינוי שוטף).
אל הכונן ניתן לגשת מהטבלט, מן הטלפון החכם או מן הטלביזיה החכמה (כבר שמענו שבעברית מכנים אותה אחדים "מחשביזיה"). אבל המעניין הוא שעד 4 התקנים יכולים לגשת אליו בו זמנית.
אפליקציה של היצרן מאפשרת גישה לכונן מתוך הטלפון החכם, הטבלט או הפי סי.
הסמארט-האב מסייע בשימוש של התקני האחסון בצורה של "ענן אלחוטי אישי". ניתן לצרוב עמו CD ו-DVD גם ללא הדלקת המחשב (נייד או שולחני).

ה-SE-208BW משלב מודול אלחוטי עם כונן אופטי ובכך אפשר לנצל את יכולותיו של צריבה וסטרימינג של CD ו-DVD כדי לשמוע מוזיקה או לראות סרטים. אבל הוא גם משמש לראוטר אלחוטי כאשר מחברים אותו לרשת.

למשוגעים לגיבוי, מאפשר המוצר חיבור בין הטלפון החכם או הטבלט פי סי ישירות לתקליטורים וללא צורך במעבר המידע דרך המחשב עצמו. כיוון שהוא תומך ב-Dynamic DNS, אפשר אפילו לנצל אותו כשרת פרטי. הוא תואם למערכות ההפעלה העיקריות, כולל חלונות 7 ו-Mac OS. כדי למנוע שגיאות שנובעות מן ההבדל בין מהירות מעבר המידע למהירות הכתיבה האופטית, סמסונג סיפקה בו טכנולוגיית buffer
underrun. כמו כן, מאפשר ההתקן מולטי-טסקינג עם ה- PC.

הכונן החיצוני מסוגל למגוון מהירויות בהתאם לסוגים השונים של מצעי מידע:
24X CD-ROM
24X CD-RW
8X DVD בקריאה
8X DVD±R
5X DVD-RAM
6X DVD+R Dual Layer
6X DVD-R Dual Layer
8X DVD+RW
ו- 6X DVD-RW בצריבה

כיוון שאי-אפשר היום לפרסם מוצר אלקטרוני חדש מבלי להזכיר את מידת ידידותיותו לסביבה, גם יחסי הציבור לSSE-208BW כוללים אזכור לצריכתו הנמוכה של חשמל ולריתוכיו נטולי העופרת. (מה שיגרום לחלודה לפרוח מהר יותר ולצורך בהחלפתו בתוך מספר שנים מצומצם)
האפליקציות להתחברות למוקד באמצעות אנדרואיד כבר מוכנה ומזומנה, האפליקציה לאייפון והמוקד עצמו... יהיו כנראה זמינים לצרכן במהלך רבעון זה. בסמסונג עובדים גם על אפליקציות ל-קינדל ולמחשביזיה.
כמה יעלה תכשיט? - יתכן בסביבות ה-130 דולר.
 

מבצע למתכנתים וחברות תוכנה!

שימו לב! חודש פברואר נפתח בסימן טוב
למתכנתים, חברות תוכנה ומחלקות ייצור תוכנה בארגונים!
 

BOS נוצרה במקורותיה לשם הגנה על עבודת מתכנתים.
לכן, החלטנו לחגוג החודש את הולדת BOS בהנחה של 15% ממחיר המחירון ברכישת מוצרי BOS לטובת המקצוענים העמלים על סריגה אוהבת של שורות קוד.

יתכן שגם לכם קרה שהתרכזתם ויצרתם במשך שעות ארוכות קטע קוד גאוני, ומסיבה כלשהי נאלצתם לשנותו, או שהמחשבים קרסו, או ש... בקיצור, קשה מאוד ליצור מחדש יצירת אומנות. זה דורש כוחות נפש, נחמה על אובדן התוצר היפה שהפקתם, מעין "ריסט" מחשבתי, סבלנות, השראה, וניסיון לא תמיד מוצלח לברוא את התוצרת בשנית. בעבור מי שמממן את עבודתנו - זה גם דורש השקעה כספית כפולה ומשולשת, מפני שלרוב גם לוקח לנו פי שניים או יותר להגיע בפעם השנייה לתוצאות מספקות.

BOS מאפשרת שמירה אוטומטית לפרקי זמן קצרים של גרסאות עבודתנו בהתקדמות. ושחזור בין רגע של כל גרסה שנחפוץ בה, מקומפלת או לא.

בקשו מאיש הסיסטם להתנסות ב-BOS, אנו סבורים שתוך זמן קצר גם הוא יתאהב בו.
צרו קשר למידע נוסף ובירורים.
 

השורות של עמית

כאב ראש

אין הרבה עבודות יותר כפויות טובה מעיצוב של דבר מה המוכר לאנשים. העיתון החדש ("מגפון") הוא בדיוק דוגמא לבעיה עליה אני מדבר. בכלל, בניית פרויקט גדול כזה היא עבודת פרך ותוך כדי ביצוע אתה לומד לשנוא את ביל גייטס שיצר דפדפן שלא עומד בשום סטנדרט מוכר, שאפילו את הפונטים מציג אחרת ממה שהתכוונת. אתה מפתח צורך עז לשרוף את המשרדים של מוזילה, שהחליטו לשנות את הקונספט של פתיחת קישורים לפי נוחיותם, או לפי מה שהם מכנים "נוחות הגולש". אתה מפתח דחף לצקת עוד שכבת בטון על קברו של סטיב ג'ובס, כדי שגם בתחיית המתים הוא לא יוכל לצאת, כי המלחמה שלו עם Adobe מחייבת אותך להתעלם ממשתמשי המקינטוש או לבנות אתר מיוחד שיתאים להם. אתה מקלל את השפה העברית שנכתבת הפוך ואתה צריך לעברת כל סקריפט וליישר את הכול לימין, מה שמחייב כניסה לכל פיסת קוד בכל שפת תכנות אפשרית.
כל צעד ושעל מחייב בדיקה בשלושה דפדפנים ותיקון בהתאם, מה שנראה יופי ב-כרום וב-Firefox יציג רווחי ענק באקספלורר. אבל אם תצמצם רווחים יחתכו לך אלמנטים. מתקינים סקריפט שאמור להציג Wordpress בסלולארי, לא משהו מיוחד, אבל אז אתה מקבל טלפון שקורא כלשהו בכלל רואה את הממשק הסלולארי על המחשב שלו... וכמובן שהוא משתמש באקספלורר.

אבל אחרי שסיימת והכול עובד כמו שעון שוויצרי -חוץ ממערכת העצבים שלך שכבר רופפת- אז מגיעה הבעיה האמתית: אנשים.

זה מתחיל עם העורכים שלכל אחד דרישות משלו. דרישות בלתי אפשריות, כמובן, אבל מה הם מבינים... אם יש ב-Ynet, אז למה לא במגפון?. לך תסביר להם שבמגפון הצוות הטכני, צוות התמיכה ומחלקת הגרפיקה כוללים אדם אחד בלבד, אנוכי, בעוד של-וויינט יש גדודים. אתה טורח לייצר עיתון אחר, שונה מכל השאר, אבל נתקל בהתנגדויות מוזרות כמו "למה הפונטים של התפריטים, בכתב יד"? זה לא נהוג!
בטח שזה לא נהוג, ממתי אני מנסה לעשות משהו שנהוג? הפונט יפה? אתה מסוגל לקרוא אותו? אז למה אתה צריך משהו ש"נהוג"...
אבל זה לא נגמר כאן. בגלל שמגפון הוא עיתון של כוללללם, הרי שלכוללללם יש דעה על הכול. מילא אם הדעה הייתה אחידה, אולי הייתי יכול להתייחס אליה ברצינות. אבל אתם יודעים איך זה כאשר לכל שני יהודים יש שלוש דעות.
הצוות הענק שלנו מורכב מאנשים "קשובים". אל תתבלבלו, לא מדובר בתכונה חיובית מדובר בפאניקה בסיסית, שמא בגלל העיצוב לא יקראו את מה שהם כותבים.
איכשהו, כשאתה יושב ומנסה להקשיב מסתבר לך שכולם רוצים להראות כמו... עיתון קונבנציונאלי שבלוני סטנדרטי, או לחליפין סתם עוד בלוג. לא אני חברה, אני לא שם את השם שלי על חיקויים. כשהייתי ארכיטקט וקיבלתי עבודה היה שותפי מגיע עם ערימת מגזינים מניח לי על השולחן ואומר: “הנה תקבל השראה מזה". אני הייתי לוקח את המגזינים ולנגד עיניו משליך את כולם לפח.
מצטער, נראה לי שיש לי מספיק ידע ניסיון ודמיון כדי ליצור משהו משלי. תגידו עקשנות, אבל תחשבו על זה לרגע. למה לכם להיכנס לאתר שנראה כמו וויינט כשאתם יכולים להיכנס לאתר וויינט עצמו? הרי חלק מכל הסיפור הוא להיות שונה. דבר אל הקיר.
כל אחד רוצה מה שהוא רגיל אליו. זה מצחיק, בכך ניתן לראות דמיון בין דרישות הדור הוותיק שנכנס לאינטרנט בגיל מאוחר וראה בלוגים מכל עבר והדור הצעיר שנכנס לאינטרנט כשבלוג הפך להיות שם נרדף לאתר אינטרנט. זה מה שהם מכירים.
אין שום ספק שהקהל ברובו מעדיף משהו שונה וזה מה שאני מבצע ללקוחות מזה שנים. כדי למשוך קורא אל תוך העיתון שלך, הבלוג שלך או אתר הבנוי על ג'ומלה, כדאי מאוד לתת לו סיבה ויזואלית.
מגפון נוצר ותוכנן כדי לדמות עיתון מודפס (עד כמה שאפשר), עם שליטה בנפרד על כל האלמנטים בחזית שלו, כדי שבכל רגע נתון אפשר יהיה לשנות ולהכניס משהו חדש. זה לא אפשרי במערכות מובנות.

על טעם וריח לא מתווכחים, אבל אם אתה הוא זה שבנה את האתר קשה להתעלם מהטיפשות. מצד אחד אנשים מתלוננים שהכותרת הראשית לא התחלפה להם, אז מכניסים סקריפט שירענן את הדף כל 10 דקות, (לא שתי דקות כמו וויינט) אבל אז הם מתלוננים שהרענון מעצבן אותם.
אין אלמנט אחד שבניתי באתר הזה ולא הייתה לו גם תגובה חיובית וגם תגובה שלילית. אז למדתי להתעלם, כי אי אפשר לרצות את כולם כל הזמן ומסתבר שאפילו לרצות חלק מהאנשים בחלק מהזמן זה לא עסק קל.

למה אני לא מתגמש? כי אני רואה את המספרים, על כל מתלונן יש 10 שבעי רצון, רק שהמתלוננים משום מה מקבלים אוזן קשבת, אולי בגלל שמי ששבע רצון בדרך כלל שותק ונהנה אני רואה אתר בנאלי, מערכת CMS או סתם בלוג של וורדפרס שעיצבתי לו דף פתיחה מתאים בלי הרבה בלבולי מוח, ואני בוחן את המספרים לפני ואחרי. והעובדות מדברות בעד עצמן, אלא שזה מעייף מתיש ושוחק. בקיצור: חרא של עבודה.
 

החורף הגיע

סוף ינואר והחורף סוף סוף הגיע. ה-Grand froid (הקור הגדול) בפתח, כל צרפת מושלגת (פרט למרסיי, כמובן) והטמפרטורות צוללות. מחר אמור להיות 18 מעלות מתחת לאפס באזור עמק הרון והעיר ליון. מזרח צרפת אף פעם לא היה מקום חם במיוחד ובשנים האחרונות הטמפרטורות שם מסתובבות סביב 10- ומטה. כאן במרסיי רק השקט מרמז על הבאות ומד הטמפרטורות שמראה לראשונה השנה 6 מעלות. מחר צפוי 3- ואולי אפילו שלג. אח, איזה עונש זה שלג בעיר דרומית עם תשתיות ממוטבות להגנה בפני שמש יוקדת. אבל, מה אני מתלונן? מזה חודשיים שלא ירדה כאן טיפה של גשם אחת, ושמש נהדרת זרחה מדי יום. זהו, הפיקניק נגמר.
 

תגובה לשורות של עמית