שער ה-GB

בשנה החולפת אנו סוקרים מדי גיליון את מחירי הדיסקים הקשיחים ואת השינויים התכופים במחיריהם. ההשוואה בוצעה בין הדיסקים הנפוצים ביותר מסוג SATA ובפורמט ½3" ועל פי מכנה משוטף של מחיר לכל GB קיבולת דיסק.

מכיוון ומחירי הדיסקים בשקלים מושפעים גם משער הדולר, אנו מציגים יחד עם הטבלה, גם את גרף השינוי הדולרי במחיר הדיסקים.

בתום שנה של סקירת המחירים ערכנו מספר סיכומים המבטאים את השינוי במחיר ה GB בשנה החולפת.

הירידה במחיר הדולרי של הדיסק משקפת את ירידת המחיר האמיתית של הדיסקים בעולם, לעומת המחיר בשקלים המשקף גם את שינוי ערך הדולר מול השקל.



מבחינתנו, התוצאה הקובעת היא שכיום אפשר לקבל 3.13GB על כל שקל השקעה בדיסק, לעומת 1.85GB שיכלנו לקבל לפני שנה. במקום דיסק בנפח 750GB שיכלנו לרכוש ב- 405 שקלים לפני שנה, אנו יכולים לרכוש כיום דיסק כפול בנפח – 1.5TB, במחיר 479 שקלים. בקיצור, בתמורה לעוד 18% במחיר קיבלנו עוד 100% נפח דיסק, כאילו שקנינו דיסק 750GB נוסף במחיר 74 שקלים.

בבחינת יחס העלות מול תועלת, עולה כי במהלך התקופה הדיסקים הכלכליים יותר לרכישה היו אלו בעלי הנפח הגדול יותר ובדרך כלל הדיסק השני בגודלו בשוק באותו הזמן. היוצאים מן הכלל הם בדרך כלל הדיסקים החדשים יותר בשוק כדוגמת ה 2TB שנכנסים במחיר התחלתי גבוה ומחירם יורד עם הזמן. התוצאות מראות בבירור כי ככל שנפח הדיסק גדול יותר, מחיר כל GB קטן יותר.

די ברור גם שאין כדאיות ברכישת דיסק קשיח בנפח נמוך.
 

משחק גברי

הטבעוניסטים מזהירים אותנו כבר שנים. רובינו סובלים את ביקורותיהם בשקט וממשיכים בחיינו המתפתחים בסביבה מלאכותית ומתועשת. עד שבשבוע כמו זה, כל הרשת כמרקחה. בשבוע שעבר עלה לכותרות הקשר שבין החומר הכימי BPA (הנוכח ברוב מוצרי הצריכה) ובעיות זקפה. השבוע, כל הבלוגרים כולם כבר קראו את המחקר - או פרשנויות למחקר- שפרסם הג'ורנאל הבינלאומי לאנדרולוגיה (פוריות הגבר). בו, מצביעים על החשיפה לפתאלאטים בחיים הטרום לידתיים כגורם להפחתת המאפיינים הגבריים בהתנהגות של ילדים ממין זכר. אבל הפתאלאטים נמצאים בכל עבר, משתמשים בהם כדי לשפר את תכונות הרכות והגמישות של חומרים פלסטיקים שונים.
הפתאלאטים, מסתבר, חוסמים את פעילות ההורמונים הזכריים (אנדרוגנים) ועל כן מסוגלים לשנות את התפתחות מוח הולדות הזכריים. על מנת לבדוק חשד זה, נבדקו במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר, רמות הפתאלאטים אצל נשים בשלבים שונים בהריונן. בין ארבע לשבע שנים מאוחר יותר, נבדקו גם הילדים שנולדו להן.
החוקרים ביקשו מן ההורים שהשתתפו בסקר, לדווח על דפוסי המשחק של הילדים. על מנת לפסול את השפעת ההורים עצמם, התבקשו ההורים למלא שאלונים שכללו שאלות כגון "מה היית עושה לו היה לך בן שמעדיף צעצועים שבד"כ ילדות משחקות איתם?". בכך ניסו לבדוק אם הם היו תומכים או מרפים את ידיהם של ילדיהם, ובאיזו עוצמה.
העבודה כללה 150 ילדים ומצאו כי השפעת הפתלאטים על הילדות הייתה המועטה ביותר. בנים שנחשפו לרמות הגבוהות ביותר של פתאלאטים הראו פחות נטייה מבנים אחרים להשתתף במה שנחשב להתנהגות משחק זכרית טיפוסית (האבקות, משחק בנשק צעצוע וכו'). אך החוקרת הראשית, דר' סוואן, אומרת כי יתכן והתוצאות אינן משקפות את משבר הזכריות הלאומי שכותרות רבות מרמזות. בנים שנחשפו לרמות הגבוהות של פתאלאטים לא העדיפו לשחק עם בובות וכו'. משחקיהם לא היו "נגועים" בנשיות, הם היו פשוט "פחות זכריים", והיו בתחום ה"ניטראליות המינית", כמו פאזלים, למשל.
בסיכום של כל המאמרים מסוג זה מופיע משפט המזהיר כי התחום דורש המשך בדיקה ומחקר, אך עם זאת לא ניתן להתייחס בקלות דעת להשפעות הכימיקאלים על ההתפתחות התוך רחמית. בשנה שעברה, למשל, ביקש הקונגרס האמריקני לפסול את השימוש בחלק מתרכובות הפתאלאט לייצור צעצועים.
הפתאלאטים, מזיקים ידועים לפוריות בחיות מעבדה, סובבים אותנו. הם קיימים בכבלים, וילונות אמבטיה, ומגוון רב של מוצרי פלסטיק שונים. בארץ קיימות חברות המייצרות צעצועי תינוקות וילדים נטולי פתאלאטים, ולפני שנתיים אפילו התעוררה המודעות לנוכחותם בצעצועים מסוג אחר.
 

היכונו

פנו לכם את בוקר יום שישי הקרוב והכינו את הורידים!
גשם, שמש, רוח או ברד... ביום שישי ה-20 בנובמבר יקיים מועדון ליונס נס ציונה יחד עם מגן דוד אדום, התרמת דם נוספת. כל איש ואישה בריאים בני 18 עד 65 מוזמנים להרמת ה"טרופית" המסורתית לכבוד תרומתם האצילית.
בני 17 יכולים לתרום דם באישור הורים או אפוטרופוס חוקי. טופס אישור הורים יש להכין בעוד מועד וניתן להוריד אותו מעמוד זה
ההתרמה תתקיים כרגיל, בחניון הקניותר, בפינת הרחובות ויצמן ועמק השושנים של נס ציונה, קרוב מאוד למשרדי צ'יף.
 

אחרי השיבוט

בשבועות האחרונים ניסינו לתאר צעד אחר צעד את תהליך השיבוט (cloning) של דיסק קשיח המכיל מערכת הפעלה והגדרות, לשם החלפת דיסק פיזי בדיסק חדש, או לשם התקנת הקונפיגורציה במחשב חדש לגמרי.
כאשר מדובר במחשב חדש, גמר השיבוט והתקנת הדיסק עדיין לא מבשרים על גמר המלאכה. נשאר לנו להתקין את הדרייברים, אותן תוכנות  המאפשרות אינטראקציה עם התקנים שונים. בדרך כלל, מקבלים מהמערכת (prompt) אות לכך. אם שמרתם את תקליטורי הדרייברים השונים כפי שקיבלתם אותם מהיצרן בעת הרכישה, אז אתם בוודאי יקים, מודלים לחיקוי, או סובלים מ-OCD. בקיצור, שמרתם בדיוק לרגע זה. אם אתם דומים יותר לחובב המחשבים הממוצע, רשמו לכם אילו התקנים דורשים דרייברים  וצאו לחפש אותם.
כדי לאמת את ההתקנה הנכונה של הדרייברים, נעשה קליק ימני על צלמית "המחשב שלי" ונבחר מתוך התפריט "מאפיינים" (properties). ובהם הלשונית "חומרה" (hardware) . בה קיים כפתור "device manager" שיפתח עבורכם חלון עם רשימת כל ההתקנים המחוברים. אם אחד מהם מלווה בסימן קריאה - לא הותקן שם דרייבר כמו שצריך.
אם עשיתם "repair install" (ראו קטע של שבוע שעבר) שימו לב כי תהליך זה מסיר עדכוני תוכנה. כלומר, יהיה צורך להתקין מחדש סרוויס-פקים ופטצ'ים למערכת ההפעלה. אבל הודות לאנשי רדמונד זה לא קשה: מכפתור ה Start הבראשיתי  נלך ל-all programs ושם נקליק על  Windows update.

אם הדיסק הישן שלכם תקין עדיין, ותרצו לפנות אותו לשימוש כדיסק שני במערכת לצרכי אחסון, התקינו אותו כרגיל תחת אות כונן אחרת ואז בצעו פרמוט ווינדווי פשוט.

אם שדרגתם לדיסק קשיח גדול יותר מהדיסק הישן אותו שכפלתם, יישאר לכם שארית קיבולת עדיין ריקה. כדי להשמיש את השטח הריק יהיה צורך בחלוקה נאותה (partitioning). אם לא תחלקו בצורה שמערכת ההפעלה תזהה אותו, פשוט לא תוכלו לנצל אותו.
לשם חלוקה, מתחילים בקליק ימני על "המחשב שלי", בוחרים "manage" מתוך התפריט, ותחת הכותרת "storage" בוחרים ב-"disk management". אם עשיתם הכל נכון, הדיסק החדש שלכם יקרא דיסק אפס ( Disk 0) בחלון התחתון. בצד ימין למשבצת המוקדשת לכונן C: יופיע אזור של מקום "בלתי מיוחס" (unallocated ). בדיוק שם צריך להקליק ולבחור פרטישן חדש. הבחירה שלנו תפתח את אשף החלוקה (לא סבא, לא דיברנו על האו"מ). אחרי כמה nextים, תשאל אותנו המערכת על קיבולת שנרצה לתת לפרטישן החדש. רצוי לייחס לה את כל השטח הפנוי, אלא אם יש לכם סיבה מיוחדת לחלק למספר פרטישנים קטנים יותר. כן יש לבחור כאן אות כונן נוספת ואפשרות לפרמט, מה שיהפוך אותה לשמישה במסגרת ווינדווס. בשני המקרים מומלץ לקבל את ברירת המחדל, להקיש  finish וללכת להכין קפה בזמן שהפרטישן החדש מתפרמט.
אם יש בידיכם כלי חלוקה מסחריים כמו Partition Magic, תמצאו את ההוראות בקופסא :-)
זהו, חשבתם שסיימנו? לא ולא. בשבועות הבאים נשתדל להציע שיפורים לדרך הקונבנציונאלית של שיבוט דיסקים, לשיבוח משמעותי של התוצאה.

הערת הזהרה: הסטטיסטיקות מראות כי קרוב ל 3% מהדיסקים הקשיחים - מכל סוג שהוא - מתים בתוך שלושת החודשים הראשונים, כך שאולי כדאי לשמור את הדיסק הישן בצד ולא למחוק אותו מייד.

חוק הג'ונגל

לפני שבועיים פרסמנו, לבקשת קורא, קיצורים ופרטים נפוצים המופיעים על גבי דיסקים קשיחים, המאפשרים זיהוי יצרן, דגם, נפח ומאפיינים נוספים. אבל, כאשר מדובר בדיסקים עתיקים, הסימנים שונים. מאז 2007 נמצאים כל הידע והמשאבים הדרושים לפיתוח וייצור דיסקים מודרניים אצל מספר מצומצם של חברות. מעל 98% מכל הדיסקים בעולם מיוצרים על ידי סיגייט, ווסטרן דיגיטאל, סמסונג והיטאצ'י. פוג'יטסו וטושיבה הגבילו את התעסקותם לסוגים מסוימים של דיסקים, ו-ExcelStor הסינית עדיין די קטנה (החזיקה ב - 1.4% משוק הדיסקים ב-2007)
בעקבות המיתון הכלכלי, גם בדרישה לדיסקים קשיחים חלה ירידה לקראת סוף 2008. להבדיל ממגמת השנים שקדמו, גידול מכירת הדיסקים באותה שנה הסתכם רק ב- 7.4%.
תחזית של גרטנר ניבאה כי ב-2009 המכירות עוד תרדנה ב-9.2%, אבל גם הבטיחה שבין 2009 ל-2013 תחול עליה כוללת של 11.1% בעקבות הדרישה הגוברת לנפח אחסון שתגיע מכל פלחי השוק.
עשרות יצרני הדיסקים ההיסטוריים כבר לא פעילים, רובם מפני שמכרו את מפעליהם או סגרו את קווי ייצור הדיסקים. למה? מפני שככל שדרישת המוצרים וציפיות הקיבולת עלו, רווחיהם ירדו. לקראת סוף עשורי השמונים והתשעים חלו תנועות צמצום וקונסולידציה של השוק.
אולי הראשונה שנשרה ממגרש הדיסקים הקשיחים הייתה ב-1987 החברה האמריקנית CMI, כשנתיים אחרי תקרית מצערת, כאשר דיסקים שיצרה בסינגפור התחילו לחזור בקצב של 25-30% בשל תקלה.
ב-1990 פשטה Miniscribe רגל, בעקבות הונאה פנימית שנפחה במשך כמה שנים את הצהרת הרווחים ממכירות.
עד 1993 נעלמו מהמפה חברות קטנות כמוKalok, Microscience, LaPine,  PrairieTek, Areal, Priam ועוד. מיקרופוליס החזיקה מעמד עד 1997.
חברת J T Storage החזיקה מעמד 5 שנים בלבד, ונפרדה מהשוק עם בקיעת המילניום החדש. כעוף החול, ניסתה JTS לחזור ולייצר דיסקים, הפעם בהודו ובפורמט החריג של 3 אינץ', אך בסופו של דבר נעלמה גם היא.
החברה הסקוטית Rodime הייתה יצרנית מוכרת בשנות ה-80. בעשור ה-90 שינתה כיוון וכיום מתפרנסת בעיקר מזכויות על הפטנטים שלה בטכנולוגיית הדיסקים.
ב-1988 רכשה Western Digital את חטיבת ייצור הדיסקים של Tandon, מפתח  הבקרים הידוע. רק שנה לאחר מכן רכשה Seagate את פעילות הדיסקים של חברת מחשבי העל- Control Data, ולאחר עוד שנה אחת קנתה לעצמה Maxtor את Miniscribe פושטת הרגל, והפך אותה לליבת החטיבה של הדיסקים הזולים.
ב-1994 נרכשה חטיבת האחסון של דיגיטאל (DEC) על ידי Quantum, וכך הגיעה הרוכשת לתחום טכנולוגיית הטייפ ולידע הרב שאגרה דיגיטאל בנושא SCSI.
Conner Peripherals נולדה ב-1985 ומומנה שנים רבות על ידי Compaq. בין 1995 ל-1996 נכנסה לתהליך מיזוג עם סיגייט, שבלעה אותה.
את Atari זוכרים? היא ערכה מיזוג עם JTS כדי לייצר דיסקים, אבל נמכרה לHasbro ב-1998, בעוד JTS פשטה רגל ב-1999
דבר ראשון במילניום החדש, קוונטום מכרה ל-מקסטור את חטיבת הדיסקים שלה בשנת 2000 כדי להתרכז בטכנולוגיית הטייפים
דווקא IBM הענקית, נאלצה להפטר מחטיבת הדיסקים שלה, שמכרה ל- Hitachi ב-2003 בעקבות פרשת דגמי ה- Deskstar75GXP הכושלים, מהם שנמכרו כ-3.5 מיליון יחידות... באותה שנה נרכשה על ידי ווסטרן דיגיטאל חברת Read-Rite, יצרנית ראשי קריאה כתיבה של דיסקים קשיחים.
ב-2006 בלעה סיגייט את מקסטור כולה בביס אחד. ואחרונה בינתיים, רכשה ווסטרן דיגיטאל את יצרן הציפוי לפלטות של דיסקים Komag USA
בשנת 2009 עמדה IOmega לרכוש את ExcelStor, אבל העסקה נכשלה והרוכשת הפוטנציאלית נאלצה לשלם קנס של שבע וחצי מיליון דולר בעת מכירתה (של IOmega) ל-EMC.
האם העתיד יביא למיזוגים נוספים? האם מכינים לנו הסינים הפתעות? שאלות רבות ממלאות את החלל שלא השאירו היצרנים שנעלמו. כמו בחוק הג'ונגל, לא תמיד שרד הטוב ביותר, רק החזק ביותר.
 

השורות של עמית

שוד כמעט מושלם

טוני מוסלין היה אחד האנשים המפורסמים ביותר בצרפת השבוע, למעשה חיפשו אותו בכל אירופה. האיש "הרים"  בעיר ליון אחד עשרה וחצי מיליון יורו מרכב משוריין של חברת "לומיס" (ה-ברינקס הצרפתי). טוני מוסלין היה הנהג ברכב שכזה, הוא ידע בדיוק את כל פגמי האבטחה של החברה. מספר חודשים לפני היום המיועד רוקן מוסלין את חשבון הבנק שלו וניקה את שולחנו ממחויבויות. ביום המיועד יצא לסיבוב עם שני מאבטחים וכשהם יצאו מאחד מהסניפים שנכללו בסיור, טוני כבר לא היה שם וגם הרכב לא. ועם הרכב נעלמו 11.5 מיליון יורו בשטרות לא מסומנים. שבוע מאוחר יותר איתרה המשטרה 9 מיליון מהסכום שנגנב. סביר להניח שטוני מוסלין לא תכנן לברוח ברכב שכן רכב קל יותר לאיתור, ומי שראה את הערימה הענקית הבין שהוא פשוט לא יכול היה לסחוב 11.5 מיליון, או שבכלל 2.5 מיליון התאימו לו. ניתוח של האירוע מוכיח בעליל שכל טעות אבטחה שאפשר לעשות נעשתה, וכל מה שנשאר לטוני מוסלין לעשות הוא ללחוץ על דוושת הגז ולהיעלם.  ביום ב' הודיעו בטלוויזיה שטוני מוסולין הסגיר את עצמו למשטרת מונקו והכסף, נכון לעכשיו, אף אחד לא יודע מה עלה בגורלו.

לפרק את העיר

ביום שבת אחר הצהריים החלו במרסיי ההכנות למשחקים המוקדמים של הגביע העולמי. צרפת שיחקה באירלנד אבל זה לא עניין את אף אחד. ברחובות מרסי החלו להראות יותר ויותר דגלים של אלג'יריה ששיחקה באותו ערב בקהיר מול מצריים. שנה קודם לכן משחק בין מצריים ואלג'יריה הסתיים בקטטה המונית בה לקחו חלק כל העולם ואשתו. בקיצור, צילמתי את התופעה והלכתי הביתה. אלג'יריה הפסידה 2:0 ואוהדיה יצאו לפרק את מרסיי, גרנובל וליון, אלוהים יודע למה. תסכול של אוהדי כדורגל. 500 שוטרים נדרשו במרסיי כדי לחסל את המהומות ושתי סירות הוטבעו בנמל.
 

פרויקט תור

צרפת העבירה את חוק שלוש הפסילות למשתמשי אינטרנט שמורידים קבצים פיראטיים. כדי לאכוף זאת צריך לבצע מעקב אחרי המשתמשים. בארה"ב, בעיירה קטנה באוהיו שיש בה רשת אלחוטית בודדת לשירות התושבים והעוברים ושבים, הורדה כל הרשת בגלל שלפי האנליזה של ה MPAA (האגודה שאחראית על שמירת ההכנסות של מונופולי המוזיקה והסרטים), אדם בודד על כל הרשת הזו הוריד משהו לא חוקי. לצרפתים ייקח קצת יותר זמן, היות והאיחוד האירופי לא אוהב את החוקים הללו (פגיעה בפרטיות הציבור), אבל גם הוא לא יחזיק מעמד בלחץ סוללות עורכי הדין. החלטתי לנקוט באמצעי זהירות ומצאתי את פרויקט תור. בלי להיכנס לפרטים טכניים פרויקט תור מבטיח את האנונימיות של המשתמש ומונע אפשרות מעקב אחריו. אז הרי לכם הכתובת, כי גם בישראל הטמעה של מעקב לא תיקח הרבה זמן: http://www.torproject.org
 

Kodak M341

 
בימים אלו אני מצלם עבור אתר שנקרא demotix.com, אתר לצלמים כמוני שמצלמים סיפורים ברחוב, ואם ירצה השם (בלי נדר) ימכרו את התמונות לעיתונות המודפסת. המלצה בה אני משתמש (ניקון L100) יוצאת מהכלל אבל לצלם איתה את הסחר הלא חוקי בסיגריות היא לא בדיוק רעיון טוב. בעיקר, בגלל הנורית האדומה שנדלקת בכל פעם שאני לוחץ על ההדק.
יצאתי לחפש לי מצלמה קומפקטית ערמומית ומצאתי את הקודאק M341, ועכשיו אני הולך לצאת מגדרי אז תסלחו לי, תכף אחזור...
12 מגה פיקסל, עם זום של X3 בגודל של קופסת סיגריות אבל בעובי של חצי ממנה, מסך גב בגודל 2.7 אינץ' ועדשה רחבה. סוללה נטענת עם אורך חיים יותר מסביר. אבל הסיפור האמתי הוא במה שהיא יודעת לעשות ואיך: במצב של צילום חכם, לא צריך לעשות כלום, המצלמה תדע לבד אם אתה מצלם בתוך מבנה או מחוצה לו, אם אתה מצלם תקריב, או שאתה מצלם אובייקט בתנועה רק תכוון ותצלם !
בצילום אובייקט בתנועה הפוקוס "רודף" אחרי האובייקט כך שהטשטוש האופייני לאובייקט בתנועה כמעט נעלם (תלוי כמה מהיר הוא).
מהירות התגובה שלה היא כמעט 0 דהיינו תדליק ותצלם בלי שהיות, מהירות הלכידה היא כזו שאם אתה רוצה לצלם מישהו בלי שיראה אותך ואתה עובר על פניו, לא צריך ללחוץ על ההדק לפני שאתה ניצב מולו אלה כשאתה בדיוק מולו.
למצלמה יש 18 מצבי צילום מוגדרים מראש. אם אתה מתעקש לא לעבוד על צילום חכם, מצב מיוחד לצילום פנוראמות של שלוש תמונות ותפירתן במקום על המצלמה. מצב צילום מיוחד לתנועה מהירה במיוחד. החיישן האיכותי (CCD) ברזולוציה גבוהה במיוחד (12.2 מגה פיקסלים) בצירוף עדשה של קודאק מייצר תמונות באיכות מדהימה. וידאו? עד 640 על 480 כשבזמן הצילום ניתן לבצע קירוב וריחוק (zoom) מה שלא כל מצלמה יכולה. למצלמה אפשרות שינוי יחס אורך ורוחב של התמונה (4:3 3:2 ו- 16:9) והיא מזהה לבד צילום אופקי או אנכי ומסובבת את התמונה בהתאם. והמחיר? 128 יורו (150 דולר אם קונים בארה"ב) אם כי ניתן על האינטרנט למצוא אותה בזול יותר.
 

הכל נכון אבל...

זה נכון שצפוי שבאנגליה, צרפת ועוד מדינות אירופה אחרות יהיה רוב מוסלמי בעוד 25 שנה ומעלה. אז מה? ונניח שכל אותם מוסלמים אכן יעדיפו את חוקי השריעה ולא הדמוקרטיה הצרפתית (למרות שקשה לי להבין למה אנשים שברחו מארצותיהם ירצו להביא אותן לארץ מפלטם, אבל ניחא). למה הימין הישראלי כל כך שמח לנפנף בזאת? תארו לעצמכם עולם בשליטת מוסלמים. שמחזיקים בתשתיות הגרעיניות של צרפת ובריטניה ועוד ארצות, ששולטות בשווקים העולמיים. ורק מדינה אחת קטנה ועקשנית מפריעה להם. אולי תסבירו לי מה ששמחה לאיד הזו, הרי אם אכן החזון שמשמח כל כך את הימין הישראלי עלול להיות סיוט אטומי (השימוש במילה מכוון) למדינת ישראל. איך ומדוע תרוויח מדינת ישראל מעולם מוסלמי? אולי כדאי להתחיל לבנות שוב את מצדה?
 

אמרתי לכם

אל תגידו שלא אמרתי לכם. אלף וחמש מאות יהודים נחמדים ושוחרי שלום, חביבים וטובי לב מכל הזרמים החרדים נאספו להם בשבת כדי להתפרע בהר החוצבים (אזור תעשייה חילוני לחלוטין) בירושלים במחאה על שמפעל אינטל (אחד המעסיקים הגדולים האחרונים שעוד מסכים לעבוד בירושלים) עובד בשבת. מפעל אינטל עובד בשבת באישור של משרד התמ"ת, בידיעה ובחתימת הנציגים החרדים. אחרי שניסו לסגור את החניונים לחילוניים בירושלים, וקיבלו בתמורה 8 סגני שרים בעירית ירושלים (אתנן כבר אמרתי?) אחרי שניסו ונכשלו להפסיק את מצעדי הגאווה בעיר, אחרי שהכתיבו אפרטהייד נשים/גברים באוטובוסים של אגד (מנהג שבית המשפט הפסיק למזלנו). אחרי כל הללו הם מנסים לשבש את הכלכלה המקומית והארצית. למה?
יש רבים מאיתנו שלא מבינים אם יש הבדל בין יהודי חרדי למוסלמי אדוק. אצל שניהם הכל הולך באלימות ובשם האל, לשניהם יש בעל סמכות שמסית ושניהם ברברים חסרי השכלה וכבוד למי שאינו כמוהם. וכל אלו שיכתבו לי אחר כך שהם נחמדים וחביבים וזה רק זרם אחד מנסים למרוח את העובדות פעם אחר פעם. 23 שנה חייתי בירושלים אני מכיר את כל חובשי הכיפות, מגבעות ושטריימלים, את כל סוגי הקפוטות ואת כל הזרמים, כולם מתנהגים אותו דבר למען השם!

וסרטים כמו תמיד... http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

קלף-תה

● מה כותבים אנשים בטוויטר שהם אוהבים, שונאים, חושבים, מאמינים, מרגישים ומאחלים? ראו אתר http://twistori.com המלקט משפטים שנכתבו בטוויטר על פי קטגוריות אלו. זהו קונצפט מעניין של אנתרופולוגיה דיגיטאלית, מבוסס על רעיון האתר www.wefeelfine.org שקם ב-2006 וערך חיפושים בין הבלוגים ברשת אחר הצרופים ""I feel" או "I am feeling", המגלים רגש ואנושיות מאחורי המלל הפשוט.

● הטוויטרים שלנו הזדעזעו השבוע כאשר מצייץ צעיר מאזור השפלה ניסה להשפיל מצייצת בוגרת על בסיס גילה. שימו לב שבעקבות הצעת החוק המתוכננת למניעת העלבת אדם בשל גילו, הסתפקנו ב"צעיר" ונמנענו מביטויים פסולים כגון "זב חותם" או "פישר". זאת, למרות שביולוגים מומחים בפאונת הבלוגים הרדודים כבר הזהירו כי אכן מדובר ברך בשנים שהשתן עלה לו לראש. עקב גיוסו לצה"ל, יתכן אפילו שיהפוך למורעל (הרעלת שִׁתְנָן, כנראה). אנו תקווה שדובר צה"ל לא יסכים לצרף אותו לשורותיו כפי שאיפתו, וכבר מצאנו אחדים שמוכנים להפגין למען מטרה זו כאופנוענים אמיצים, ולהפריע לתנועה באוטוסטראדת המידע.

● בחור חדש בצ'יף הציג בפנינו (נשבעים לכם שלא ביקשנו) הוכחות לקיומם של גורמים ההופכים את הגיקים לאטרקטיביים ביותר למין השני.
גורם ראשון - כלכלי. במיוחד לבלוגרים המובילים משלמים על סקירות והמלצות. אחרים גם נותנים פה ושם תמיכה טכנית ללא הוצאות משרד, עובדים או תחבורה. כל הרווחים מוקדשים לאהבתם הראשונה: ציוד מחשוב וגדג'טים
גורם שני - אינטליגנציה. זהו מרכיב שנחשב תורשתי ועל כן רצוי לצאצאים העתידיים של הנקבה ההישרדותית. (או לזכר התחרותי, למקרה של גיקיות). למרות הסטיגמה של חוסר מיומנויות חברתיות, לגיק הטיפוסי טווח ידע רחב, החל מ-כיצד לבשל ביצה קשה  וכלה בהרכב המנגנון החשמלי של מייבש השיער. מתחרה רב עוצמה לאדם הממוצע.
שלישי - שם לב לפרטים. הוא רגיל להבדיל בין מאות הבלוגים בהם הוא רשום לקבלת RSSים, רגיל להשתמש בחמש אפליקציות בו זמנית, לבדוק מדי שעה הגדרות מערכת ובקיצור, כל יכולת תשומת הלב הזאת הוא אוצר בלתי נדלה לנאהב/ת התובעני/ת.
רביעי - זיכרון. מוחותיהם, נתמכים במערכות ממוחשבות, מסוגלים לזכור אינסוף תאריכים (מועד תוקף ההוסטינג של אתרים שונים אשר בבעלותם, מועדי השקה של גרסאות לינוקס, ומועדי תוקף תוכנות shareware שהורידו...) בקלי קלות יזכרו את יום השנה להיכרות או לנשיקה הראשונה. אלה שלא התברכו בזיכרון מולד, ניתן להרחיב להם את הזיכרון באמצעות כרטיס ייעודי.
גורם חמישי - מתנות. בעקבות גלישה ממושכת המספקת ים של מידע, כושר הבחירה שלהם מצוין. החיסרון היחסי: ברוב המקרים הם יבחרו בגדג'ט...
גורם שישי - תוספת מאמץ. אם תבקשי עזרה מגיק, הוא לא רק יביא לך תקציר של שלושת התוצאות הראשונות בגוגל. הוא יוסיף מסמכים, אי-בוקים, pdfים, וידיאואים ופוד-קסטים, וגם יירשום אותך בפורום שדן בנשוא.
גורם שביעי - אינטימיות טובה. בנוסף לכוחות רבים הנאגרים בעקבות חיסכון גדול בהורמונים (בשל אי-הצורך בהתרברבות גברברית) גיקים זוקפים לזכותם ידע נרחב בספרות זוגית (קמה-סוטרה וכו'). כמו כן, סקרנותם הטבעית נוטה להאריך תהליכים בחקר דקדקני במקום לגשת ישר למטרה.
שמיני - העדר פוזה (נתון לוויכוח). אין מתביישים להראות את הילד הפנימי שבם, לא רואים כל פסול בהלבשה תחתונה מודפסת פינגווינים או כיסויי מיטה של דארת' ווידר ממלחמת הכוכבים.
תשיעי -  ידען רב פעלים. מיני משימות המטרידות את הבנות, מבית מנורה שרוף ועד דרך התקנת מערכת מולטימדיה ביתית, מגירה תקועה או קבלת תמיכה טלפונית מחברת הכבלים... הגיק מסדר הכל, ואם הוא לא יודע, בוודאי יש לו חבר בפורום שיידע מה לעשות.
גורם עשירי - אמינות. אנשים זרים, אפילו מנכ"לים ומנהלי כספים חשובים סומכים עליהם בניהול ובאבטחת מערכות המידע שלהם... אז למה שבת זוג לא תוכל לצפות מהם נאמנות, איפוק ושיקול דעת...

● צ'רצ'יל אמר :

"The truth is inconvertible, malice may attack it, ignorance may deride it, but in the end, there it is"

האמת בלתי ניתנת להמרה היא, הזדוניות יכולה לתקוף אותה, הבורות יכולה לבוז לה, אך בסופו של דבר, הנה היא.
לעשרת התכונות הקודמות של הגיקים, נרצה השבוע להכליל ולהוסיף גם "התמדה". כי לא בגלל חמדנות או שתלטנות ובוודאי שלא הודות לתוקפנות, רק בשל התמדה, הופסק מצב מביש עליו דיברו איתנו אינסוף לקוחות וידידים.
השבוע, אחרי שבע שנות התחזות חצופה, הופסק השימוש הבלתי חוקי בסמל הרשום של צ'יף באתר אינטרנט מטעה ומתחזה. למרות שאין רובנו נמנים בין המאמינים הגדולים בכוחות האל, אנו סבורים שבסופו של דבר "גומל לאיש חסד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעותו". ואם נזכרתם ב-"צדיק ורע לו", גם על זה אמר צ'רצ'יל משהו:

"If you're going through Hell, keep going"