בית ספר למרגלים

נציב בפניכם שתי כותרות. איזו מהן מסקרנת אתכם יותר?
כותרת 1 - "יש חשד לגניבת מידע ממשרד ממשלתי"
כותרת 2 - "טעות במשרד ממשלתי גרם לאובדן מידע"
רוב החברים ששאלנו אמרו שהראשונה חשובה יותר. למה? מפני שחשוב לדעת מי ולמה פרץ, להיכן וכיצד, ומה תניב הפרשה בעתיד. גם אמרו, כי גניבת מידע לא בהכרח אומר שהמידע נעלם ואולי הגנבים רק העתיקו את הנתונים מבלי לפגוע במחשבים. הספקולציה התקבלה, אבל מטרת השאלה הייתה מלכתחילה לברר איזה משני התחומים - אבטחה או שרידות - חשוב בעיניכם יותר. תחום האבטחה דאג לעצב היטב את מודעות הצרכן מאז הופעתם של הוירוסים הראשונים. בצ'יף, שהייתה הסוכנת הראשונה והבלעדית של יצרן אנטי וירוס בינלאומי כלשהו בישראל (בנס ציונה הכתובת נמצאת על הקיר) מודעים לכך היטב. ולמרות שמזמן השארנו את העיסוק הזה בידיים של בעלי מצפון מעיק פחות, ממשיכים אנו להתייחס אל האבטחה כאל פאן נוסף של השרידות העסקית והמשכיות השירות.
לא שואלים ילד את מי הוא אוהב יותר, אבא-או-אמא. וגם לא שואלים מנהל מערכות מידע במה הוא מתעניין או משקיע יותר, באבטחה או בשרידות. בימינו זה לא פוליטיקלי קורקט. אבל אם תבדקו את חלוקת התקציב שלכם, תדעו מיד איזה משני האיומים מדאיג אתכם יותר: הגניבה, או השקיעה

סירה קשורה בשרשרת ומנעול... (הזכויות שמורות לצ'יף)

ביולי השנה הציגו בלאס וגאס Andrea Barisani ו-Daniele Bianco, במסגרת ועידת האבטחה של כנס ההגנה עצמית הדיגיטאלית (Black Hat USA 2009)  פרצת אבטחה חדשה ומקורית. "כוחות הרשע", מסתבר, מסוגלים לנצל את אותות המקלדת שלכם, הנוצרים על ידי הקשת המקשים. קו המידע אשר במקלדת אינו מוגן דיו, ולכן האותות עוברים ממנו אל קו ההארקה הנמצא יחד באותו כבל, ומשם לכבל החשמל המזין את המחשב. רצפי ביטים הנוצרים במקלדת ומצביעים על המקשים שהוקשו, יוצרים תנודות ווֹלְטָז' שניתן למדוד, אם רק רוצים, ממתגי חשמל המרוחקים 15 מטר ממחשב המקור של ההקלדה. את הפרצה ניתן לנצל עם חומרה פשוטה (עד 500 דולר) וללא מאמץ רב.
פורצים פוטנציאליים יכולים להאריך את הארקה במתג אחר על אותו קו, ולחבר אליה שני כבלים מחוברים לנגד (רכיב בעל שתי טרמינאלים היוצר וולטג' ביניהן, אשר בהתאם לחוק Ohm, פרופורציונאלי למתח החשמלי שעובר דרכו.
ההבדל בוולטג' ותנודות ההבדל הזה (אותות המקלדת) נמדדים בשני צידי הנגד ונהפכים לאותיות או סימני מקלדת.

על מנת לבצע את התרגום מתנודות הוולטג' לאותיות, נדרשת התייחסות להארקה, כלומר כל פיסת מתכת במגע ישיר עם הקרקע (לדוגמא, צנרת של כיור או אסלה). גם אחר אותות המשוגרים דרך כבל העכבר ניתן לרגל בצורה דומה. אותות העכברים והמקלדות נופלים בטווח שבין 1 ל-20 קילו-הרץ, ופילטר מתאים יכול לסייע בקריאתן. לא הכל לגמרי פשוט, מפני שכל מקלדת וכל עכבר משדר בטווח תדירות שונה במעט. הסינון המוקפד מאפשר איפוס, הכרחי כדי לזהות מקלדת מסוימת בסביבה בה פועלות מספר מקלדות. השיטה כמובן לא תעבוד כאשר המחשב לא מחובר לקיר (כמו במחשב נישא הפועל על סוללה).

עוד שיטת ריגול שהציגו ביאנקו ובריסאני, כוללת קרן לייזר פשוטה, מעט יותר איכותית מזו המשתמשים בסמני לייזר בהרצאות. יורים את הקרן על חלק מבריק של מחשב נישא או אפילו על חפץ שנמצא באותו שולחן עם הלפטופ. את החזר הקרן קולטים באמצעות רֶסִיבֶר הערוך לקבל את קרן האור ואת אִפְנוני התדר המתקבלים כתוצאה מוויברציות ההקשה על המקשים. המודולציה הופכת לאות חשמלי המוזן לכרטיס קול של מחשב. תבניות הוויברציה מראות בבירור את ההקשות הנפרדות, ולכל מקש יש את תבנית הוויברציה הייחודית שלו, המבדיל אותו מן האחרים. מקש הרווח יוצר סדרת וויברציות שונה משמעותית, כך שניתן להבחין בבירור ברווחים בין המילים.
ניתוח הרצפים והרווחים שבין המילים, ולדעת באיזו שפה מקלידים, עוזרים לפורצים לנחש איזה מסר הוקלד. אז שימו לב, שמכסי הלפטופים, ובעיקר לוגואים מבריקים שעל גביהם, מאפשרים ביתר קלות למקד את הקרן ולקרוא את הוויברציות. אם אתם סוכנים סודיים או מדאיג אתכם שמישהו ינסה בשיטה זו לגלות מה אתם מקלידים במקום פומבי, נסו לשנות לעיתים קרובות את מיקום המחשב, או וודאו שאין רואים את המחשב הנישא בקו ישר. גם יעזור אם תבלבלו את האויב על ידי כך שתקלידו הרבה אותיות רנדומאליות עם רווחים אקראיים, ותמחקו אותן אחר כך עם מקש החזרה לאחור.
בקרוב, בסרטי הריגול הבאים.
 

זהירות, מגבים

דעת הקהל המערבי ממאנת להירגע  אחרי אירוע אובדן המידע של Danger, חברת הבת של מיקרוסופט. מנהלי הגיבויים, הרשתות ואפילו ההדיוטות שביניכם יודעים היטב ש-אם יש משהו שחייב לטקטק בארגון, זוהי זמינות המידע. ובלשון העם: הגיבויים והשחזורים.
אבל, יש מגוון מלכודות בדרך, אינסוף דברים שיכולים להתקלקל ולאיים על הזמינות ועל שלמות המידע בארגון, ברשת או במערך הקטן שלכם. הרשו לנו לחזור על כמה מהם.

בחרתם בגיבוי המחשב/ים או אפילו השרת לדיסק חיצוני. בחירה טובה. אבל טובה, במידה ויש לכם משמעת ברזל, לא שוכחים לנתק את הדיסק ולהעבירו בעדינות למקום בטוח אחרי שעות העבודה, או בסופי שבוע. או -אם החלטתם- להחליף בין דיסקים אחת ליום או לתקופה. מי ששומר את הדיסק החיצוני מחובר כל הזמן, כאילו רק התחיל במצווה ולא סיים אותה. וירוס או פורץ שיפגעו במידע של אותה מערכת מסוגלים לפגוע גם בכל דיסק שמחובר אליה. כנ"ל לגבי תאונות חשמל, ואפילו גנב שבא לנקות לכם את המשרד. הרחקת דיסק היעד לגיבוי ממזערת את הסיכון שתקלה אחת תשאיר אתכם ללא מידע בכלל.

מי שקצת מבין במערכי דיסקים יודע שהם מסוגלים לרמה מסוימת של הגנה מפני תקלות על ידי סבילות (Fault Tolerance). מערכים מסוג RAID 1,5 ו-RAID 6 יכולים להמשיך ולעבוד בלי בעיה אם דיסק אחד מפסיק לעבוד. אבל מערכי דיסקים לא עמידים בפני תקלות חשמל, תקלות הבקר, שריפות, הצפות או טעויות המשתמש (מחיקה או שיבוש המידע). מערכי דיסקים הם פתרון מצוין כדי למנוע הפסקת השירות בשל קריסת דיסק בודד, אבל הם ממש רחוקים מלהיות גיבוי אמיתי.

רבות מן הסיבות לכך שנהיה זקוקים לגיבויים, הן  גם בדיוק הסיבות שמסוגלות לקלקל לנו את הגיבויים המקומיים. כמו באותו מקרה שעבר מפה לאוזן, על חברה ששכרה משרדים באחד ממגדלי התאומים בניו יורק ושמרה את הגיבויים במגדל השני. כנראה שאובדן המידע לא הייה ב-2001 הבעיה הגדולה ביותר של אותה חברה, אבל בשביל רבים, אובדן מידע כולל סולל דרך מהירה לאובדן העסקים.

שאלו את כל מי שמרגיש "מסודר" מבחינת גיבויים, מתי בפעם האחרונה ביצע שחזור יזום. אם מזמן לא (או אפילו מעולם לא) אז כיצד יכול/ה הוא/היא להיות בטוח שהגיבויים מוצלחים או אפילו שמוגדרים נכון ומגבים את המידע החיוני?

מצעי המידע המודרניים נחשבים איכותיים. עם זאת, קיים אחוז מסוים של דיסקים קשיחים, קלטות טייפ, ותקליטורים אופטיים המגיעים מהמפעל עם פגמים. לא בכל הפגמים ניתן להבחין בבדיקת ההפעלה. גיבויים תדירים, רוטציה של המצעים ובדיקות שחזור תדירות לגילוי מצעים משובשים או בעייתיים, מסוגלים למנוע נזקים גדולים לעסק שלנו.

פעולות כמו עדכון או שדרוג תוכנה או חומרה הם אירועים מסוכנים מבחינת שלמות והמשכיות גישה למידע. מהלכים מסוג זה לעיתים קרובות משאירים אותנו עם מערכת שלא מוכנה לאתחל או מסד נתונים משובש. לפני כל צעד מסוג זה כדאי לבצע גיבוי יזום ושחזור ניסיוני מאותו גיבוי. וכן, זה כולל מסדי נתונים בקלאסטרים. אם אתם לא מאמינים, שאלו את מנהל הרשת המסכן של Danger.
 

קוראים כתבו

● בתגובה לדברים על הפשע האלחוטי במדריך אבטחת נתבים אלחוטיים, הציע מנהל האתר netcheif (המרכז מידע על לנתבים ורשתות ביתיות) לעיין במדריך הנמצא בקישור www.netcheif.com/Articles/WiFiSecurity/WiFiSecurity.htm

מנהל אתר פורום הרשתות ופס רחב בתפוז מכונה Cheif, כינוי שאין לו משמעות באנגלית ומהווה שיבוש בכתיב של המילה Chief (שפירושה ראשי או עיקרי). השיבוש, מסתבר, מכוון ולא קשור אלינו.


●  רפי א. כתב: "...אני מעיד עליי שאני שולט בשפה העברית ברמה טובה מאוד - מעל לרמת השפה המדוברת היום בארץ. לצערי מסתבר שעם כל אוצר המילים שיש לי, עדיין חסרות לי פה ושם מילים מסוימות את מובנן איני יודע. לאחרונה, נתקלתי במאמר שלך במילים "מחשב פורנזי" שאת פירושן איני מכיר. מהו "מידע פורנזי" אני יודע (כך בכל אופן אני מאמין) אבל לא יכול להשליך מובן זה על המושג "מחשב פורנזי"

הרפואה המשפטית נקראת באנגלית Forensic medicine. המחשוב המשפטי מכונה באנגלית Forensic computing. בשפה המדוברת בימינו חל עירוב לשוני: "מחשוב פורנזי". בצ'יף, "מידע פורנזי" הינו מידע שחולץ ממצע באמצעים (שיטות וציוד) של מחשוב משפטי, וגם נתונים שנלמדו על מצעים שנבדקו בשיטות פורנזיות ותולדותיהם.
"מחשב פורנזי" הינו בעגה המקצועית מחשב שהוכן לשמש לעבודה פורנזית, מכיל את כלי התוכנה הנדרשים לביצוע חקירות והעתקות על פי כללי מדע המחשוב המשפטי ויש בו גם אפשרויות חיבור שונות לסוגים שונים של מצעי מידע, התקנים אלקטרוניים ומקורות אנרגיה.


● יאיר ד. ביקש: "אודה לכם אם תכתבו מספר מילים על סוגי דיסקים קשיחים ואין הכוונה לדיסק פנימי או חיצוני אלה הבדל מהותי בחומרה. ראיתי ב WD סימונים שונים בסוף רצף האותיות שמגדירות את דגם הדיסק. עד כמה שאני יודע יש כאלה שמתאימים יותר לשרתים ויש כאלה שמתאימים יותר לשימוש ביתי"

לבקשה זו, מענה של צוות המעבדה:

משמעות האותיות והספרות בשם הדיסק הקשיח

לכל אחת מיצרניות הדיסקים מפתח שונה לכינויי הדיסקים המיוצרים על ידם. במאמר זה בכוונתנו לסייע מעט בקריאת מפתח זה.

חברת Seagate:

למידע נוסף ומפורט באתר החברה:

http://seagate.custkb.com/seagate/crm/selfservice/search.jsp?DocId=204763&Hilite=model

חברת Western Digital:

למידע נוסף ומפורט באתר החברה:

http://www.wdc.com/en/library/2579-001028.pdf

http://forums.storagereview.net/index.php?showtopic=22131

חברת Hitachi:

למידע נוסף ומפורט באתר החברה:

http://www.hitachigst.com/hdd/support/newnum.htm
 

חברת IBM:

למידע נוסף ומפורט באתר החברה:

http://www.hitachigst.com/hdd/support/modnum.htm
 

חברת Fujitsu:

למידע נוסף ומפורט באתר החברה:

http://www.fujitsu.com/us/services/computing/storage/hdd/support/how-to-read-models.html

פינת השיבוט

הפרק בסדרת הטיפים לשיבוט דיסקים עובר לשבוע הבא, אתכם הסליחה.
בגיליון שבוע הבא נתאר את השיבוט לצורך העברת תוכן הדיסק, כולל מערכת ההפעלה,
למחשב חדש
 

כופרה

(Ransomware - תוכנה הדורשת כופר)

ברשת מסתובב סוס טרויאני חדש שמצפין קבצים. מפתח ההצפנה לפענוח נמצא באפליקציה שאפשר לקנות מחברה קטנה עם בסיס ברפובליקה האיסלמית של מאוריטניה. אלא שאם באמת נדבקתם, לא תוכלו לחפש את התרופה במחשב החולה. "הצפנת קבצים" כוללת קובצי מערכת  שמאפשרים את הפעלת המחשב בכלל, במערכות הפעלה Windows 98, 95, XP, Windows Me, Vista, NT, Windows 2000 ו-Windows Server 2003
הצפנת ה-Trojan.Ramvicrype לא מסובכת (אלגוריתם RC4), השם בכלל לא יצירתי, סיומת הקבצים (vicrypt.) בנאלית וכלי ה-Antivicrypt של חברת Ezquisys המאורית לא יקר. אלא שנורא מעצבן להידבק ולשלם כדי לקבל בחזרה שליטה על הנכסים שלנו. העסק מסריח. לפעמים די מפתה לבלוע את המיתוס שחברות האנטי וירוס מזינות את השוק בווירוסים מתוצרתם. אולי מרוב מבוכה גם סימנטק פתחו כלי חינמי להפיכת הנזק וניקוי הווירוס.
 

גירושים בלתי אפשריים

לפני שנים, חפץ מנכ"ל ובעלים של מפעל Low-tech משגשג, בכסא הנשיאות של התאחדות התעשיינים. באופטימיות, בנה לעצמו לשכה נוצצת, עם חדר ישיבות מפואר. בו, שולחן מעוצב וגדול מימדים בישר על ישיבות פוריות. סיירנו באותו חדר ישיבות. הכיסאות המרופדים כמו ציפו לישבנים דשנים שיפגינו כבוד לנשיא המיועד. המועמד ראה את עצמו משקיע חלק גדול מזמנו בעיסוק המכובד ולכן החל להכין את סגנו לניהול המפעל. גרסת סגנו אומרת שבסופו של דבר בחרו עמיתיו במועמד אחר והתעשיין חזר לעיסוקיו הרגילים. הסגן המאוכזב חיפש לו פרנסה אחרת, ולצערנו הרב מצא אותה בתחום המידע הממוחשב.
סיפור בנאלי לכול הדעות. אבל משאיר אחריו ניחוח משחית של רדיפת כבוד והתרברבות. לא כל התעשיינים העשירים רודפים כבוד. לא כולם מושחתים או משחיתים. לא כולם שכחו את הסהרונים השחורים בציפורניים. ראו ערך סיפור אחר:

כבר חודשים שלא יצא לדבר איתו, השבוע נפגשנו. מצאנו אותו מעסיק את עצמו ברצפת הייצור. הוא היה כל כך עצוב וחסר נחמה שהלך "ללכלך את ידיים" כדי להירגע.
הידיעה שהחוק בישראל אינו מאפשר לך לוותר על זכות שמגיעה לך כלל לא שימחה את הלקוח שלנו, איש טוב לב ותעשיין ותיק בתחום האלקטרוניקה. משפחתו עלתה ארצה מהגוש המזרחי מתוך בחירה ציונית. בידיים בנו מפעל לתפארת שאמור היה להמשיך ולפרנס בגאווה את הדורות הבאים, כמו גם את עשרות המשפחות של עובדים מרוצים. העסק פרח והזרים דמי חבר לא קטנים להתאחדות התעשיינים. אלא שיום אחד התעוררו לקוחותיו לחדשות שהסינים עושים את הכל זול יותר ופנו למדינת ישראל כדי שתאפשר יבוא מסיבי מארץ השמש העולה.
מענפי ייצור אחרים (טקסטיל וכו') המשוואה כבר ידועה: שמש עולה בסין=תעשיה שוקעת אצלנו. אז נזכר ידידנו בהתאחדות התעשיינים, שחרטה על אתר האינטרנט שלה את הסיסמא: "גב חזק לתעשיין". (מי זה אותו תעשיין? תעלומה. כנראה, לא זה שזקוק לגב). לבקשה להגן על האינטרסים של הענף, הפנתה ההתאחדות את הגב שלה.
אם שנים שילמתם על הזכות לשירות ובבוא העת שירות לא קיבלתם, מה בכלל שווה הזכות? מאוכזב וכועס, הודיע ידידנו להתאחדות על הפסקת חברותו בה ועל הפסקת תשלומי החברות של מפעלו להתאחדות. עברו חודשים, ההתאחדות לא הגיבה, לא לטובה ולא לרעה. עברו 8 שנים, ידידנו כבר התייאש משקיעת התעשייה ואז נזכרו בו בהתאחדות... ושלחו לו תביעה משפטית בגין ה"חוב" המצטבר בן 8 השנים. בהתייעצות עם עו"ד מהשורה הראשונה הסתבר לו שאי אפשר להתגרש מהצרה הזאת. התאחדות של עמיתים שלא אכפת להם ממך, אבל מותר להם על פי חוק לקבל ליטרת בשר חודשית מבשרך.
כמו יהודים טובים אחרים, ידידינו שורד וישרוד. שילם את ה"חוב", צמצם את המפעל, בלע את גאוותו הציונית - ובכאב רב נכנע לתכתיבי השוק. היום, גם הוא מייבא מסין את מה שנהג ליצור במפעלו. אבל מזהיר את כל מי שרוצה לשמוע: זה יהיה בכי לדורות. במפעל שלו ירדו לטמיון כמעט 40 שנות ניסיון וידע. העובדים שפוטרו לקחו איתם את המיומנות יוצאת הדופן. הכלכלה מחזירה אותנו לעיסוקים שהיו מותרים ליהודים בימי הביניים: מסחר ופעילות פיננסית. ישראל היא אור לגויים במדעים, אבל את התגליות והחידושים יישמו אחרים, כי התעשייה בארץ דינה מוות מדורג, של פלח אחר פלח.
לא כל מדינה (ובעיקר מדינות קטנות, צפופות ודלות אוצרות טבע) יכולה לייצר את כל מה שהיא צורכת. בכפר הגלובאלי יש מדינות שנועדו להיות אסם או סדנא, ואחרות מסדרון מעבר בלבד. למרות זאת, למען נפש בריאה במדינה בריאה, היה רצוי שנקום יום אחד ונעיף ישבנים מרוצים מכיסאות מרופדים... חזרה לעבודת כפיים, חזרה לשטח, בלי לוותר על ההישגים, אבל תוך הבנה שכבוד (ותשלום) מגיעים למי שמספק את הסחורה שהבטיח.
 

השורות של עמית

עם מי אני מדבר באינטרנט

יתכן שהפעילות שלי לאיתור נוכלים נושאת פרי או שסתם יש לי יותר אויבים באפריקה משחשבתי. אבל לאחרונה החלו לנחות עלי התקפות ואיומים באמצעות תכנות המסרים השונות בעיקר דרך הסקייפ. מן הסתם נחוצה לי אפליקציה כדי לאתר את כתובת ה- IP של האדם עמו אני מדבר. כעיקרון כל פיירוול יספק רישום של התקשורות אבל פיירוול זה כלי טמבל ואם אתה לא ממש יודע איך לכוונן אותו, הוא יעשה לך צרות צרורות ויחסום מכל הבא ליד. למעשה, לחלונות עצמה יש כלי שכזה שמספק מיידית את כל מספרי ה-IP שהמחשב שלך בתקשורת עימם ואפילו את שם האפליקציה שאחראית על התקשורת (האחרון נועד לאיתור תכנות פעילות שהן בעצם סוסים טרויאנים או כל רעה חולה אחרת). היישום נקרא NETSTAT. כדי להפעיל אותו, פתחו את הפקודה שמפעילה פקודות (Run או בעברית "הפעלה") הכניסו את הפקודה CMD ותקבלו את חלון שורת הפקודה הישנה והטובה שמזכירה את ממשק ה- DOS
התכנית עצמה נמצאת בספריה windows32 לכן יהיה חכם להעתיק אותה אל בסיס הדיסק (C:) לפני כן.
● Netstat יספק לכם את כתובות ה-IP שמנהלות תקשורת עם המחשב שלכם ברגע זה.  ● Netstat יספק לכם גם את ה-DNS וגם את שם האפליקציה שעושה שימוש בתקשורת.
● היישום הזה יסייע לכם, במקרה שהמחשב שלכם איטי ללא סיבה, לאתר יישומים שלא אמורים לרוץ וליצור תקשורת.
לי זה מאפשר לדעת מאיפה באה התקשורת.
 

אנטישמים ?

בימים אלו שאוניברסיטה (שהיא אולי גדולה בנורווגיה אבל לא כל כך מוכרת בשום קנה מידה אחר) מתכוונת להצביע על הטלת חרם אקדמי על ישראל, אולי זה הזמן להבהיר משהו לגבי הסקנדינבים. הסקנדינבים אינם אנטישמיים, לא השבדים ולא הנורווגים. נהפוך הוא, הם בעיקרון אנשים טובים. אבל מה? טמבלים. הם חיים במדינות עשירות ולא חסר להם דבר. כתוצאה מכך הם עמוסי רגשות אשם ולוקחים על עצמם לתקן את העולם ולסייע לכל דכפין שרק יאמר שהוא מסכן. וישראל, מה לעשות, לא ממש יודעת לעשות פרצוף מסכן. מצד שני, לסקנדינביה מגיע חומר קריאה מאוד מעניין בנושא שנכתב בעיקר ע"י אילן פפה, אמירה הס וגדעון לוי. והסקנדינביים החביבים בולעים את החומר המרתק הזה כי יש בו מספיק מסכנות לרצות את נפשם האצילית. הם לא ממש יטרחו לבדוק את אמיתות הדברים, אבל לא מרוע לב. הם פשוט מאמינים לכל אחד. יש לי ידידה שבדית שיסדה קרן לטובת ילדים אומללים ברחבי העולם. היא אישית מטורפת על כל הראש אבל לגייס כסף היא יודעת, אלה מה? כשמגיע העת להעביר את הכסף ליעדו, איכשהו הוא תמיד נוחתת לידיים של נוכל, הודי או ניגרי או ערבי. בקיצור, קל נורא למרוח אותם. מערך ההסברה הישראלי לא ממש טורח, בטח לא בארצות הקור. אבל הפלשתינים ביחד עם אילן פפה וחבר מרעיו, דווקא כן. והם מורחים בקלילות מדהימה את הסבונים הסקנדינבים. אבל אנחנו? אני לא מבין את התגובה שלנו. אם לא אכפת לנו מה חושבים עלינו בסקנדינביה -וההסברה העלובה שלנו שם מוכיחה זאת באופן ברור- אז למה אנחנו מתעצבנים... רוצים סימפטיה סקנדינבית? תעשו פרצוף מסכן, פרסמו תמונות מחרידות, לא חשוב ממתי ומאיפה, הם ממלא לא יבדקו (ראו ערך בדיקתם של סיפור סחר האיברים המפורסם) ויאללה.
האנגלים הם סיפור אחר, הרוב המכריע באנגליה תומך בישראל. אבל השמאל הקיצוני הבריטי, זה שרוב האנגלים קוראים לו ה-Loonies (פסיכים), הוא קולני למדי ומוזן על ידי עיתונים רחבי תפוצה כמו הגארדיין, שהאג'נדה שלו היא שמאלנית מובהקת, וקהל קוראיו מזכיר בדעותיו את זה של עיתון הארץ. (כן, אני יודע שחלקכם קוראים הארץ)תוסיפו לזה שבאנגליה יש מספר מהגרים מטורף (מה שגורם להתעוררות של הימין הקיצוני). אבל, להתרגש? אין שום סיבה להתייחס. רוצים להחרים את בריטניה? תחרימו, אל תתפלאו אם ממשלת בריטניה לא תתרגש, וחוץ מזה, ראינו כמה זמן ארך החרם על טורקיה, מישהו באמת חושב שהישראלי מסוגל להימנע ממסע קניות בלונדון, הרשו לי לגחך קלות.
 

ילדים חורגים

כואב הלב על ילדי העובדים הזרים, אבל מחמם את הלב לראות שהישראלים התעוררו לנוכח העוולה הזו, הניסיון לגרשם. עד כדי כך שאפילו נתניהו החליט לדחות את יישום ההוראה. הוא כנראה מחכה לזמן המתאים, הרי קשה להאמין שמדובר ברוחב לב. הוא יודע שעכשיו זה ממש לא הזמן המתאים. מדובר בילדים שגדלו והתחנכו בישראל, הם לא מכירים דבר אחר ורוצים להיות כמו כולנו (מה שמוכיח שמישהו לא סיפר להם שזה לא פיקניק). לגרש אותם עכשיו פירושו לדון אותם לעוני ואולי ליותר גרוע מכך בארצותיהם. הם ילדים שגדלו עם ילדינו וחונכו על אותם ערכים, שכל פשעם הוא ששר לבוש שחורים חובש כיפה (שהיה בשמחה נפטר גם מאיתנו החילוניים) מאמין שהם מסכנים את קיומינו כיהודים, אללה יסתור.
(במערכת רגשות מעורבים לגבי נושא זה)
 

בין העונות

בצרפת נגמרה חופשת הקיץ וגם חופשת הסתיו. בפסק ההמתנה שבין חופשת הסתיו לחגים וחופשת החורף, מתנהל הסיבוב הראשון של הליגה הטובה ביותר בעולם, הליגה לשביתות. רק כדי שתבינו שבין השביתות בצרפת לבין הגנה לגיטימית על העובדים אין שום קשר, אז הרי לכם בקיצור נמרץ, הסיבה להררי הזבל שמצטברים ברחובות מרסיי.
בגלל העומס על עובדי התברואה הוסיפה העירייה קבלן חיצוני לפינוי אשפה. עובדי העירייה דרשו שתנאי העבודה שלהם לא ישתנו ואיימו בשביתה. העירייה השיבה בחיוב מוחלט. אבל עובדי התברואה שבתו בכל מקרה, שכן ההסכם עימם לא נחתם (לא צריך הסכם שכן במילא לא חל שום שינוי). אבל גם אם כן היה צורך בחתימה, הרי שגם נציגי העובדים וגם נציגי העירייה יצאו לחופשת סוף השבוע. ולכן, 3 ימים מצטברת לה אשפה בגלל... שהצרפתים שונאים לעבוד אבל ממש אוהבים לשמור על תנאי העבודה (אי עבודה) שלהם.
 

וכמו בכל שבוע סרטים: http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית

חוק ומשפט

● מצאתם בגוגל שמישהו פרסם תוכן הפוגע בשמכם? אל תחפשו את גוגל.

● בשנה שעברה ישבו בשטרסבורג. אתמול, היום ומחר יישבו במדריד, ספרד, מומחים מ-46 מדינות במטרה לקבוע הנחיות בינלאומיות להגנת הפרטיות והמידע האישי. הועידה הבינלאומית ה-31 להגנה על נתונים ופרטיות נחשבת, עם כ-1,000 נרשמים, לפורום הגדול בעולם המוקדש לנושא.
המחסור בהנחיות מתואמות יוצרת בעיה לאזרחים ברחבי העולם, בהפעלת זכויותיהם, מפני שגופים שונים מגנים על המידע האישי שלהם ברמות שונות של אבטחה. מטרת הועידה היא להגדיר כללים בינלאומיים כבסיס לכלי לגאלי אוניברסאלי ומחייב.
 

פינת השפם

חודש נובמבר הוכרז כחודש מתאים במיוחד לגידול שפם על ידי תנועת Movember, שמטרתה להעלות את המודעות למחלות סרטניות של גברים. מובמבר מקדם בארה"ב מסע תקשורתי ומארגן מסיבות שהכנסותיהם נתרמות לחקר ולטיפול בסרטן הערמונית והאשכים. (רון זד, קבל סרטון לאתר שלך). למה? כדי לשנות את הפנים של בריאות הגבר.

(ראו, הוזהרתם. עם שפם גדול מגיעה אחריות גדולה.)