3 קטנות לקוראים

ראשית, תודה לכל החברים ששלחו לנו את הכתבה אודות שריפת מרכז המידע במשרד המשפטים. רבים מכם שאלו אם "כבר קיבלנו את השרתים לשחזור מידע". כאן המקום לשוב ולהבהיר שכאשר מגיעה לצ'יף עבודה כלשהי, גם אם מאחוריה סיפור מתוקשר, חיסיון הלקוח מונע מאיתנו פרסום פרטים. יש להודות שלפעמים קשה להתאפק מלרוץ ולספר לחברה'. אבל במגזין מוגש, אם בכלל, הסיפור המזוקק בלבד, נטול סימני זיהוי ולעיתים גם אחרי פרק זמן לטשטוש האסוציאציות. הפרסום במגזין הוא למטרות חינוכיות בלבד ולטובת הכלל.

שנית, אנו מתנצלים על כי -מפאת עומס יתר- לא ניתן להשיב לשטף המתגבר של קורות חיים שקיבלנו השבוע. את מרביתם אנו מפנים לחברות כוח אדם אשר בין לקוחותינו.

שלישית ואחרונה: אל תתביישו לשתף אותנו ולשלוח לנו לפרסום מאמרים וקטעים פרי מקלדתכם. במקרה הרע הם ידחו למאוחר יותר, או בכלל. אבל תדעו שלפחות ניסיתם :-)
 

הצילו, נפל ה-Exchange!

ידוע לכל כי "שנית ה-Exchange לא ייפול" היא אוטופיה. מה שחשוב הוא כיצד נערך לאותו רגע גורלי, כדי להתאושש בזמן ובמאמץ מזעריים.
מנהל רשת חדש אצל אחד מלקוחותינו ביקש השבוע הסבר: כיצד להשתמש במערכת BOS MS להמשכיות השירות של שרת ה-Exchange הארגוני.
מכיוון שהבחור מגיע מהשוק הקונבנציונאלי ומכיר את מוצרי הגיבוי הנפוצים ביותר בעולם, נתייחס תחילה לנושא ברמת הגיבוי הקונבנציונאלי. כאן ניתן לגבות את שרת ה Exchange באופן הנהוג על ידי רוב מוצרי הגיבוי בעולם:

● גיבוי תוך כדי פעולת המערכת באמצעות Open File Manager. היתרון הוא שאין צורך להוריד את שירותי המערכת לשם ביצוע הגיבוי. החיסרון הוא שלעתים מגובה קובץ במצב לא יציב שאינו מאפשר התאוששות מהירה. תוכנת BOS יכולה להשתמש בשירות זה לשם גיבוי מלא של קבצי השרת.
הורדת כל הסרביסים הקשורים, גיבוי כל הקבצים בספריית התוכנה והעלאת כל השירותים מחדש.
החיסרון הוא זמן השבתה מסוים לשרת,
היתרון הנו גיבוי מלא של כל קבצי התוכנה. (הוראות מיוחדות וכלים לביצוע תהליך זה באמצעות תוכנת BOS).

● ברמה אחרת, ניתן להפעיל תוכנת NTBackup על גבי השרת עצמו וגיבוי ספריית התוכנה תוך כדי עבודה לקובץ בספריה אחרת.
היתרון הוא גיבוי תוך כדי עבודה,
החיסרון הוא שהתוכנה מעט מסורבלת בכוונון, תזמון ושחזור השרת וכן שהגיבוי נמצא על גבי אותו השרת. תוכנת BOS יכולה לגבות קובץ זה ולשמור על גרסאות קודמות שלו בשרת ה BOS.

● ביצוע העתק מלא של דיסק מערכת השרת באמצעות ה- BOS Disk Duplicator.
היתרון הנו זהות מוחלטת של הדיסק המועתק כך שבמידה וארע נזק לדיסק של השרת ניתן להחליפו ולחזור לפעולה בזמן הקצר ביותר.
החיסרון הוא שלמרות שתהליך זה אינו דורש השבתת שרת, יתכנו בו תקלות ושגיאות מפעיל ולכן ניתן לבצעו רק לעתים רחוקות. אבל, תוכנת BOS מאפשרת ביצוע עדכון שוטף לדיסק משוכפל מהשרת באמצעות שירות Disk Extender.

בכל הפתרונות הללו היתרון העיקרי הנו גיבוי מלא של סביבת השרת והחיסרון העיקרי הוא שיש צורך לבצע גיבוי לכל נפח הנתונים תמיד אפילו אם כמות השינויים או העדכונים במסד הנתונים הנו מזערי.
חסרון נוסף הוא שמכיוון ונפח הנתונים בדרך כלל גדול, מבוצע גיבוי זה בתזמון יומי שמשמעותו היא שאין כל גיבוי במהלך יום העבודה עצמו.
אנו ממליצים לבצע גיבוי מסוג זה אחת לתקופה לשם מתן אפשרות לאישוש מערכת מהיר.
וכעת, ה"צימוקים"...

עורכי דין - ראו הוזהרתם

עורכי דין חשופים לתביעות בגין הפרת חיסיון והפרת פרטיות לקוחותיהם – התביעה הראשונה הינה ממש מעבר לפינה – ראו הוזהרתם!
הכתבה הבאה מתארת, על קצה המזלג בלבד, את הסכנה שבשליחת חומרי דוא"ל בלתי מוצפנים. ברי כי עו"ד חב הן חובת סודיות ללקוח והן מחויב כי אחרים לא יראו חומר מסווג זה. נכון להיום, לאור הבורות השוררת בתחום חדש זה, הנובעת בעיקרה מתוך חשיבה נאיבית כי אין כל סכנה בשליחת דוא"ל רגיל, רובצת על עוה"ד כחרב מאכלת האחריות לפגיעה הישירה בלקוח. זאת אף אם תתכן אפשרות שיפוי מאת המנוול שפרץ לתכנה לראשונה. כלפי הלקוח, קהל עוה"ד, אחראים מני ובי ואת ההפרה הראשונית של החיסיון אתם ביצעתם. להלן ההשפעות המשפטיות לאי ציות רגולטורי בהקשר לשמירת פרטיות הלקוח וזכויות יוצרים.

האם הדוא"ל שלנו למעשה חסוי? זו הסוגיה העומדת עתה על הפרק. הבה נבחן עניין זה בזעיר אנפין.
חשיפת עו"ד בפני תביעות משפטיות ותביעות נזיקין מצד לקוחות בגין שימוש חסר זהירות בדוא"ל, אי בהירות הגבולות הדיגיטאליים הקשורים בחיסיון עו"ד-לקוח המעוגנים בפקודת הראיות (נוסח חדש) וכן ההשלכות של תוצרי עבודה המועברים בתוך ומחוץ למשרד, הקשורים במישרין לחומר משפטי מסווג.
למעשה, דוא"ל שאינו מוצפן הוא קריא בדיוק כמו גלויה פתוחה העושה דרכה בדואר. זה האחרון ניתן לגלוי ולסריקה בקלות ובאופן אוטומטי, כדבר שבשגרה ובקנה מידה רחב, לרבות הפצתו ואיתורו ע"י קוראים שונים הפוגעים פגיעה אנושה ובוטה בחיסיון עו"ד לקוח – חיסיון קדוש ומקודש הניתן להסרה רק בהסכמת הלקוח או ע"פ הוראת בימ"ש מפורשת או טריבונל שיפוטי אחר. ראה ס' 48 לפקודת הראיות וסעיף 90 לחוק לשכת עו"ד.
בעת שימוש בשרותי דואר אלקטרוני מבוססי רשת, קיימת הסכנה התיאורטית שספקי השירות (או כל אחד אחר) יוכלו לקרוא את הודעות המשתמשים. יש הטוענים ש"שקיפות" זו, היא המאפשרת בין השאר, את התאמתן של פרסומות ממוקדות למשתמש, העומדת בבסיס המודל העסקי של חלק מספקיות שרותי הדואר האלקטרוני בחינם.
אם נפרץ שרת הדואר שלכם או אם עובד לא מורשה ניגש לדואר לא לו, לא תוכלו לדעת להיכן הועבר המידע שלכם, מיהם הצופים בו ואיזה שימוש עושים במידע זה מן הרגע בו עזב את משרדכם.
אבטחת דואר חזקה נקבעת ע"פ החוליה החלשה ביותר בשרשרת ההעברה. דוא"ל רגיל נשלח דרך מספר רב של שרתים ברחבי העולם. לא כל השרתים ברשת מאובטחים. חלקם מאובטחים באמצעים שאינם חזקים דיים ומסיבה זו לא ניתן לדעת לאיזה צד שלישי תהיה נגישות אל הדואר שלכם.
באנלוגיה פשוטה, "האח הגדול" צופה בכולם רק שהפעם על הכוונת נמצאים אתם, עורכי
הדין, חשופים לתביעות נזיקין ופגיעה בפרטיות מצד הלקוחות.

במאמר מוסגר מוסיף ליאור ברש, מומחה בכיר לאבטחת מידע ומרצה בתחום: "מבחינה טכנולוגית הגישה לדוא"ל הנע ברחבי הרשת זמינה עד כדי זילות, לעיתים אף קל יותר להגיע להודעת דוא"ל מאשר לדואר כתוב. כמעט אותו הדבר לגבי התנהלות דוא"ל פנים ארגונית. הכלים האוטומטיים והמערכות הייעודיות כגון BACK TRACK מאפשרים לאנשים בעלי אוריינטציה לתחום האבטחה גישה בקלות יחסית, ובאשר לטכנולוגים מומחים, האפשרויות אין סופיות. העולם הטכנולוגי מכיר בתוכן כחלק החשוב והרגיש ביותר בהתקשרות הדיגיטאלית ומכאן נובע הרעיון שמנחה את הפתרונות האיכותיים ביותר המתבססים על הצפנה, הגבלת גישה והגבלת הרשאות גישה".
כיצד מתבצע הדבר בפועל? קיימים כיום מספר ספקי שירות אינטרנט (ISP'S) בחו"ל המעתיקים את כל התקשורת של כולנו במשך מספר חודשים או אפילו שנה ושומרים אותם בתוך שרתי אחסון.
אם חשקה נפשו של עובד, או פורץ כלשהו, לחדור (ללא קושי רב יחסית) לשרת, ניתן יהיה לקרוא את מרבית התכתובת אשר התבצעה בחודשים האחרונים, גם בתוך אתרי האינטרנט. הדבר פשוט מאוד ומסוכן מאוד קל וחומר לעורכי דין העוסקים בחומרים רגישים והמחויבים לחיסיון עו"ד לקוח באופן כמעט טוטאלי.

אינטרנט - בימים אלה משמשת רשת האינטרנט להעברת היקפים חסרי תקדים של מידע אישי, משפטי, עסקי וכד'. לדברי המומחים, התעבורה האינטרנטית רק תלך ותתעצם בשל המצב הפיננסי הגלובלי. הוצאות משלוח דוא"ל זולות ונגישות יותר מקיום פגישות מחוץ למשרד ומקיום נסיעות לחו"ל. הצורך להתייעל ולחסוך הן באמצעי תפעול והן בתכנון הזמן היקר ממילא, מחייבים את כולנו להשתמש בכל אמצעי.

בהחלט עשוי להיווצר מצב אבסורדי כי בה בעת שעו"ד תובע את זכויות היוצרים של לקוח מחד, הוא עצמו מאידך, מפר את זכויות לקוחו בכך שהמידע עליו הוא אמור להגן, מפורסם ברבים. כמובן- בתום לב וללא ידיעתו, וזאת רק בשל העובדה שהוא מעביר בין עובדיו ולקוחו מידע גלוי לכל.
ברי כי בשלב זה עוה"ד ומשרדו חשופים בפני תביעות בגין אי ציות רגולטורי בשמירת מידע פרטי של הלקוח ואף עשויים לחוב בגין הפרה בחיסיון עו"ד לקוח, שלא לדבר על העבירות האתיות הטמונות בהפרה זו.

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
איסור הפגיעה בפרטיות-לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכול אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו.
4. פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית.
פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש)
יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

הגדרות (תיקון : תשנ"ו):
"אבטחת מידע" – הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין.

"מידע" – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי,דעותיו ואמונתו.

"מידע רגיש"
(1) נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו.
(2) מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת שהוא
רגיש.

אלו הם מעט ציטוטים אקראיים המועתקים מחוק הגנת הפרטיות שההשפעה המשפטית במדיה חדשה יחסית זו, אינה יודעת דיה ויכולה לשמש עילה משפטית בהווה ובעתיד עד אשר תוכרע סוגיה זו סופית בין כתלי בית המשפט.

רגולציה
EC, GLB, COX, HIPAA, PCI, SARBANES-OXLEY/95/46, BASEL אלו הן
רגולציות שצריכים לציית להם, אם נרצה להשתתף בחלק ניכר של פעולות משפטיות ועסקיות בארץ ובעולם. חלק מהצעות רגולטוריות אלו, הוראותיהן ברורות. בעוד שחלק מהווים מסגרת רעיונית אשר לא תמיד ברורה ואף קשה ליישמן.

דוגמא מצוינת היא רגולציית HIPPA השומרת על זכויות החולה ופרטיותו. HIPPA מחייבת את כל העוסקים בשירותים רפואיים ופרה-רפואיים. בנוסף לדוגמא ישנו חוק זכויות החולה בישראל אשר בחלקים ממנו מצוין:
שמירת סודיות רפואית
א. מטפל או עובד מוסד רפואי,ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל שהגיע
אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.
ב. מטפל במוסד רפואי- מנהל המוסד, ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח
שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות העניינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.
מסירת מידע רפואי לאחר
א. מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאחר בכל אחד מאלה:
המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי.
חלה על המטפל או על המוסד הרפואי על פי דין למסור את המידע הרפואי.
מסירת המידע הרפואי היא למטפל אחר לצורך טיפול במטופל.
לא נמסר למטופל המידע הרפואי לפי ס' 18 ג' וועדת האתיקה אישרה את מסירתו לאחר.
ועדת האתיקה קבעה לאחר מתן הזדמנות למטופל להשמיע את דבריו כי מסירת המידע
הרפואי על אודותיו חיונית להגנה על בריאות הזולת או והציבור וכי הצורך במסירתו
עדיף מן העניין שיש באי מסירתו.
מסירת המידע הרפואי היא למוסד הרפואי המטפל או לעובד של אותו מוסד רפואי לצורך עיבוד המידע, תיוקו או דיווח עליו על פי דין.
מסירת המידע הרפואי נועדה לפרסום בביטאון מדעי למטרות מחקר או הוראה בהתאם להוראות שקבע השר ובלבד שלא נחשפו פרטים מזוהים של המטופל
ב. מסירת מידע כאמור בסעיף קטן (א) לא תעשה אלא במידה הנדרשת לצורך העניין, ותוך הימנעות מרבית מחשיפת זהותו של המטופל.
ג. קיבל אדם מידע לפי סעיף קטן (א), יחולו עליו הוראות סעיף 19 והוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.

כיום המצב הוא שמרפאות רבות, בעיקר פרטיות, מעבירות את כל החומר בין רופאים, מטופלים וצוות רפואי ללא הקשת חשיבה כי הם חשופים לתביעות מצד לקוחותיהם בגין הפרת החוק לעיל.

"אין כמו דף ועט"
על פניו משפט זה הוא נכון ועובד יפה אצל עורכי דין ותיקים שהפנסיה שלהם ממתינה להם כבר מעבר לפינה. אך בעולם תחרותי כשלנו, בדיוק כפי שעל עורכי הדין להתעדכן בחוקים המתחדשים ומשתנים ברוח הזמן, כך עליהם להתעדכן בטכנולוגיות וברגולציות חדשות, אשר לקוחות רבים מצפים לקבל מהם המידע המעודכן ביותר, באופן המהיר ביותר והמהימן ביותר.
ישנם משרדים אשר מציגים את היכולת לשמירה על מידע וזכויות יוצרים כחלק חשוב מהוויית המשרד ומשתמשים ביכולת זו ככלי שיווקי.
ללא שימוש באינטרנט, קשה להשתלב בעולם המודרני ולהיות חלק ממנו גם בתחום המשפט.

דואר אלקטרוני אינו משחק ילדים זהו כלי. וככל כלי, עשוי אף הוא להיות כלי מסוכן. הגיעה העת להשתמש בתבונה בכלי יעיל זה ולהצטייד ב"נשק" (חומות האש הרגילות המוכרות לכולם הן הגנות פשוטות אשר אינן מספקות) מתאים אשר יאפשר למגזר עוה"ד הנוגעים בפרטיות לקוחותיהם, להשתמש בכלי מצוין זה ללא חשש מפני תביעות על פגיעה בפרטיות לקוחותיהם.

אל תאמרו לא ידענו, לא שמענו, לא הבנו.
 

כל הזכויות שמורות לאניגמטק.קום. לתגובות

שפות
(תכנתים, לדלג הלאה)

בעשורים האחרונים, בלשנים מאסכולת הבלשנות המודרנית מתעסקים בתצפית על דוברי שפות שונות בכדי להבין את המנגנונים הפועלים במוחם (ובפיהם) אשר יוצרים את הצלילים, המילים, המשפטים והמבנים השונים. ידע זה, אם כי הוא עדיין לא שלם וברור לחלוטין, מסייע לאותם מתכנתים/בלשנים להגיע לתבניות קבועות וכללים כמעט מתמטיים אשר יכולים לצפות כיצד תתנהג שפה טבעית (של בני אדם). כללים אלו הם לרוב אוניברסאליים (כפי שמאמינים הבלשנים החומסקיאנים), כך שהם חלים על רוב השפות הטבעיות בעולם. הכללים קובעים לדוגמא, באיזה חלק של המשפט יבוא הנושא, כיצד נתייחס למשפטים דו משמעיים או כיצד צריך להיות בנוי טקסט כך שנתפוס אותו כקוהרנטי.
שפות התכנות הן שפות שהאדם יצר על מנת לתקשר עם מחשבים. שפת תכנות היא מכלול סימנים ומילים המאפשרים למפעיל של מחשב לתת הנחיות פקודות שהמחשב יבצע. וקיימות שפות תכנות מסוגים שונים.

ראשית, שפת מכונה, שהיא שפת התכנות שהמחשב או המכונה מבינים ישירות, ללא כל תיווך. שפה זו היא בינארית ומשתמשת בשני סימנים בלבד: אפס ואחד. שני סימנים אלו המכונים "ביטים" יוצרים שרשראות בינאריות, שילובים של שניהם, עמן נכתבות ההנחיות שהמיקרו-מעבד של המחשב "מבין".
השפה הבינארית הייתה שפת המחשבים הראשונה, הקושי להשתמש בה והקלות בה נעשו עמה טעויות, גרמו לכך שהיא ננטשה מזמן.

שפות התכנות ברמה נמוכה קלות לשימוש בהרבה מאשר שפת מכונה, אך תלויות במידה רבה במכונה או במחשב, כמו במקרה של שפת מכונה.
ה"אסמבלר" הייתה שפת התכנות הראשונה שניסתה להחליף את שפת מכונה במשהו דומה יותר לשפות האנושיות. בשפה זו, תכונת פקודות כתובה באסמבלר על ידי המתכנת נקראת תוכנת מקור. ואילו התרגום של תוכנת המקור לשפת מכונה נקרא תוכנת מטרה.

שפות מסוג זה מאפשרות תכנות מהיר אך קשה ללמוד אותן. הן ספציפיות לכל מעבד ואם ננסה להעביר את התוכנה למחשב מסוג אחר, נאלץ לכתוב את התוכנה מחדש, מן ההתחלה.

שפות התכנות ברמה גבוהה אינן תלויות במכונה. ניתן להשתמש בהן בכל מחשב עם מעט מאוד שינויים או בלעדיהם. יחסית, שפות אלו די דומות לשפה האנושית, אך דורשות תוכנת "תרגום" המכונה קומפיילר, שיתרגם את הפקודות לשפה ברמה נמוכה - אותו יוכל המחשב להבין.
שפות התכנות ברמה גבוהה קלות יותר ללמידה מפני שמשתמשים במילים או פקודות מתוך השפה האנושית (אנגלית), כדוגמת שפת ה-BASIC הפופולארית.
לשפות התכנות ברמה גבוהה יש גרסאות שונות ולכן קשה לקטלג אותם, אמנם ניתן לומר כי מבחינת צורת העבודה ופילוסופיה ביצירת השפות, קיימות שפות
● אימפרטיביות (משתמשות בציווי) - כגון Cobol, Pascal, C ו- Ada
● דקלרטיביות (הצהרתיות)  כמו Lisp ו- Prolog
● מכוונות אובייקטים כמו ++C ו-Smalltalk
● מכוונות בעיה (שפות ספציפיות למשימה)
● שפות תכנות טבעיות - שפות חדשות המנסות להתקרב לעיצוב ולבנייה של השפה האנושית.

את שפות התכנות ברמה גבוהה ניתן גם לחלק על פי דורות היסטוריים. בדור הראשון היו שפת המכונה והאסמבלר. בדור השני הופיעו שפות ברמה גבוהה אימפרטיביות (Fortran ו- COBOL). שפות תכנות מהדור השלישי הן ברמה גבוהה ואימפרטיביות אבל הרבה יותר מודרניות - ALGOL 8, PL/I, PASCAL, MODULA
הדור הרביעי כולל שפות שנועדו ליישומי טיפול וניהול של בסיסי נתונים - NATURAL, SQL. ואילו הדור החמישי נוצרו לפיתוח בינה מלאכותית ועיבוד שפות טבעיות - LISP, PROLOG

לטרומבוניסטים

תחרות המוסיקה של ארגון הליונס הבינלאומי היא האירוע המרכזי של "פורום אירופה" שתתקיים בפינלנד בשנת 2009. לקראת התחרות האירופאית, מקיים LIONS ישראל תחרות ארצית בדומה לכל המדינות הלוקחות חלק בתחרות הבינלאומית. חבר השופטים בתחרות הישראלית הינו מטובי המוסיקאים בארץ עם הכרה בינלאומית, בעלי ניסיון רב בטיפוח כישרונות צעירים.
יושבי ראש חבר השופטים השנה הינם: מיכה דיוויס, נגן טרומבון בס בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ודניאל מורנדיני – טרומבון ראשון בתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
השלב הראשון בתחרות בישראל הם המבחנים שיערכו בתאריך: 17/3/09 בקונסרבטוריון העירוני של גבעתיים. בשלב זה יתמודדו נגני טרומבון צעירים מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. גיל המתחרים לא יעלה על 23 שנה.
השלב השני - שלב הגמר ייערך בתאריך- 27/3/09 , באולם הקונצרטים של בית גבריאל על שפת הכינרת, טבריה. יתמודדו בו שלושת הנגנים אשר עלו לשלב הגמר, ויתחרו על המקום הראשון, השני והשלישי. שלושת הזוכים יקבלו פרסים בתום התחרות הארצית.

תחרות המוסיקה לוקחת חלק בפרויקט המרכזי של LIONS ישראל והוא הצלה מעיוורון. הכנסות הערב לאחר כיסוי הוצאות התחרות לטובת - הצלה מעיוורון. הזוכה במקום הראשון ייצג את LIONS ישראל בתחרות שתתקיים כאמור בעיר Tampere שבפינלנד.
התחרויות הן המקומיות והן העולמיות מתקיימות בהתנדבות על-ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר. לפרטים נוספים: רותי שריג: יו"ר ועדת תחרות המוסיקה של LIONS ישראל.
 

קוראינו יעקב ריצ'מן מציע למכירה אתרים בעלי אופי חינוכי. על המעוניינים לצור קשר עמו באמצעות הכתובת  jrichman@jr.co.il

Learn Hebrew Verbs - http://www.hebrew-verbs.co.il
My Bar Mitzvah- http://www.my-bar-mitzvah.com
The Bible Quiz- http://www.bible-quiz.co.il
The Jewish Wisdom Database (+ Facebook Application) http://www.jewish-wisdom.com
Learn English with Pictures and Audio- www.my-english-dictionary.com
Learn Spanish with audio- www.learn-spanish.co.il
 

בנוסף, בצ'יף מציעים למכירה את האתר www.marketing.co.il - לרכישת אתר זה פנו ל-info@chief.co.il

חילופי נוער

האם אתם בני 17 עד 21?, האם יש לכם אחים, בני דודים, שכנים, אחיינים, ילדים או נכדים בגילאים הללו? ארגון הליונס מציע לכם/להם הזדמנות של פעם בחיים.
תכנית חילופי הנוער של הליונס הבינלאומי פועלת מאז 1961 בקרב מועדוני הליונס ברחבי העולם. הרעיון שמאחורי תכנית מיוחדת זו הינו כי בני האדם באמצעות מפגשים בלתי אמצעיים מטיבים להבין תרבויות שונות משלהם ולהעביר את המסרים החשובים של תרבותם הם.
תכנית החילופים מיועדת לבני נוער השולטים היטב בשפה האנגלית או בשפת המקום אליו נשלחים. התוכנית הינה שילוב של: שהייה במשפחות מארחות (מקרב חברי הליונס בדרך כלל) ומחנה נוער בינלאומי המהווה את גולת הכותרת של המסע. אופי המחנה שונה ממדינה למדינה וממחוז למחוז בתוך אותה מדינה, בהתאם להחלטת המארגנים במדינה המארחת. מחנות אחדים מתמקדים בספורט, אחרים במדעים או בטיולים בטבע, בבילויים שונים, וכו'.
משך השהייה בחו"ל משתנה ממדינה למדינה ונע בין שבועיים לחודש בתקופת החופש הגדול.

התכנית מהווה, הן לבני הנוער והן למשפחותיהם, חוויית חיים מרתקת ובלתי נשכחת. המפגש עם בני נוער מכל רחבי העולם, וההזדמנות למפגש עם המשפחות המארחות בחו"ל מהווים דרך בלתי אמצעית וחד פעמית ללמוד זה על תרבותו של זה.
נוער היעד להשתתפות בתוכנית הינו נוער המעורה בקהילתו, סקרן דיו והשואף להרחיב את אופקיו בדרך של הכרת בני גילו מרחבי העולם.

בליונס ישראל לוקחים בחשבון מועדי גיוס ובגרויות.
העלויות החלות על המועמד ומשפחתו: דמי רישום בסך 600 ש"ח, כרטיס טיסה למדינת היעד ודמי כיס כראות עיניכם. עלות המחנה המקומי לפי המיקום. (חלק מהמחנות הינם ללא כל עלות, בעוד מחנות מסוימים כרוכים בעלות ספציפית המשולמת מראש או במקום, אך ידועה מראש.

הרישום לקיץ 2009 נמשך עד 15/01/2009. המועמדים מוזמנים לפנות בהקדם לאחראי על נושא חילופי נוער במועדוני הליונס במקום מגוריו. נערים ונערות מהאזור הדרומי לחולון והצפוני לבאר שבע, מוזמנים לפנות למועדון ליונס נס ציונה בטלפון 08-9300036 או בדואל
 

זווית מקומית

ב-22 באוקטובר השנה שיגר הארגון לחקר החלל ההודי (ISRO- Indian Space Research Organization) מעבורת בשם Chandrayaan-1, לירח. המעבורת שוגרה ממרכז החלל Sriharikota, הקרוב לעיר Chennai אשר בדרום מזרח הודו. ביום שישי של שבוע שעבר נפרד כמתוכנן, מודול ("גשושית") במשקל 34 קילוגרם מחללית האם, כאשר ריחפה זו  בגובה 100 קילומטר מפני הירח. למודול לקח כ-25 דקות להגיע לקרקע, ובמהלכם שלח לכדור הארץ סדרת תמונות של הנוף המקומי רווי האבק. לאחר מכן נחתה הגשושית -הצבועה בצבעי הדגל ההודי (ירוק, לבן וכתום)- נחיתה קשה באזור הקוטב הדרומי של הירח. היא התרסקה קלות וממרכז החלל הודיעו בסיפוק ששלב זה הסתיים בהצלחה ללא רבב. כתבה מפורטת פורסמה ב-Ynet
הגרסה ההודית הרשמית אומרת כי עלות המסע לירח הינה 79 מיליון דולר. אם תציצו רגע בויקיפדיה, בערך "Poverty in India" (עוני בהודו) תראו שבין היתר, כתוב שם שהבנק העולמי מעריך כי 33% מעניי העולם גרים בהודו, וכי 75.6% מאוכלוסיית הודו חיה בפחות מ-2 דולר ליום, אפילו פחות מאשר תושבי אפריקה השחורה. אם אתם לא מאמינים לויקיפדיה, בחנו את הודו על פי דו"ח הפיתוח האנושי של האומות המאוחדות, את הדו"ח המפורט של ה CIA על מדינה זו.
כמו שאין ישראל אחת, גם אין הודו אחת. שווקים צבעוניים מטונפים ומודטים במקדשים זה לא הכול. הודו יכולה לשמש לחברה שלנו ראי מגדיל ומעצים, כדי שנשווה שיכון של משפחות בקרית גת שבקושי גומרות את החודש, עם מרכזים בין תחומיים ממוזגים, מרופדים ומשוישים, במרכז ובשרון.
בארגנטינה הייתה פעם מאוד פופולארית בדיחה שאמרה שכדי לייצר עושר במדינה צריך לייצא עודפים, טובין שהתצרוכת המקומית קטנה מקצב הייצור שלהם, כך שבארגנטינה הדבר הנכון לייצא היו עובדים בשירות הציבורי.
הודו מוצגת לנו על ידי לשכת המסחר שלה כאלטרנטיבה זולה לכל דבר אחר במערב. מתכנות ועד קולנוע (על בוליווד שמעתם?). מזווית מסוימת, כאשר מסתכלים על הירח מנס ציונה הקטנה והדשנה, נראה כי כל השיגור ההודי הזה לחלל הוא קמפיין אחד ענק לשיווק הייצוא של מדענים וטכנולוגיים לארצות המערב.

פ.ג.

השורות של עמית

היי-טק, כאן ושם

חבר שלי בשנות הארבעים לחייו, ישראלי שמנהל פרויקט בהולנד ומחפש עובדים, אמר לי: “בחייך, לא רוצה ילדיי פלא, נשבר לי להיות גננת, רוצה עובדים שיודעים מה לעשות, שעשו את זה פעם, ושלא חושבים שמגיע להם אוטו רק בגלל שהם יודעים לחבר שלוש שורות קוד" זה ציטוט מדויק.
הישראלים באירופה תופסים את האירופאים כטמבלים. אז נכון שהאירופאים לא עושים הכול בחכמה, אבל מצד שני הרכבות שלהם מגיעות ממקום למקום בזמן ובמהירות, רמת החיים גבוהה ואנשים חיים טוב, יש כבוד לאזרח, המסים נמוכים בהרבה מישראל, וההטבות הסוציאליות מרקיעות שחקים.
וכעת, לבקשת אחד מקוראינו הרי לכם ההבדל בין האווירה בחברות ההיי-טק באירופה לעומת ישראל.
ענף ההיי-טק באירופה איננו מסיבי כל כך כמו בישראל, בסך הכול התעשייה האירופאית הרבה יותר מגוונת מהישראלית ואיננה נשענת על רעיונות אלא על סחורה מוצקה: מזון, מכוניות, טלוויזיות, אביזרי חשמל ועוד, כל מה שישראל מייבאת בלבד, ואתם יודעים מה? רוב האירופאים ממש לא זקוקים ל-90% ממה שענף ההיי-טק הישראלי מייצר. לא נעים לומר אבל הם חיים היטב גם בלי אינטרנט, אם כי כשהם זקוקים לו יש להם אותו באיכות ובמהירות שכרגע נראה שישראל לעולם לא תדביק.
ענף ההיי-טק באירופה לא ממש רציני, וכוח אדם מיומן לא זמין במיוחד, אבל אף אחד באף חברת היי-טק באירופה לא יזכה ליחס מיוחד, אף אחד לא יתייצב למשרד בג'ינס וטריקו וילד בן 23 עם חצי שנה ניסיון בתכנות לא יזכה לרכב צמוד. ענף הליסינג האירופאי חי נהדר גם בלי חברות ההיי-טק. נכון ששוכרים ילדים גם כאן בצרפת, אבל רק בגלל שזה זול יותר (נשמע מוזר כי בישראל זה הפוך). אבל גם בצרפת מתחילים להבין שבחור זב חוטם שידע לתכנת, לא יודע לפתור בעיות והמגמה נעה לכיוון אנשי מקצוע ותיקים ואמינים. לא, לא תמצאו שעשועים סטייל הגוגל בחברות ההיי-טק באירופה... כאן עובדים, לא הרבה, אבל עובדים.
אין בחברות אירופאיות נסיכים, אף מנכ"ל לא ירד על 4 כדי שילד פלא כלשהו יעבוד עבורו. הוא אולי ילך שני צעדים אחורה, אבל רק כדי שהבעיטה בישבן של הצעיר תהיה מספיק חזקה ומדויקת. החברות באירופה אינן שורפות מזומנים כדי שעובדיהן יהיו מאושרים. להפך, העובדים שורפים את הישבנים שלהם כדי שהבוס יהיה מאושר כי, מה לעשות, או כך או ברחוב. אגב, אף מנכ"ל בצרפת לא יהיה מתחת לגיל 35 גם אם אימא שלו חושבת שהוא מאוד מוכשר.
גם בענף ההיי-טק לא עובדים בצרפת יותר מ-7 שעות ביום. מה שמפתיע מאוד, כי הפלא ופלא המוצרים שיוצאים מהתעשייה הזו יוצאים באיכות גבוהה, עם בקרת איכות מושלמת ובלי באגים. מצד שני, המקלדות נקיות מסימני קפה ופיצה.
יצא לי להיות מוזמן (אני אף פעם לא נוכח) להרבה כנסים, ואני תמיד מופתע מהשמות המתנוססים על ההזמנה, מדובר בכנסים הנתמכים על ידי גורמים ציבוריים, ומככבים בהם רק תותחים. באירופה זכות הדיבור ניתנת רק למי שיודע על מה הוא מדבר, בעוד שבישראל היא ניתנת לכל מי שלמד לדבר.
 

חשבון פשוט

לחברה X יש 36 עובדים, מתוכם 4 בארה"ב. בעקבות המשבר הכלכלי היא מפטרת 23 עובדים בישראל. בואו נראה מי נשאר: נשארו 13 עובדים, מהם כדאי להוריד את המשרד בארה"ב שכן יש שם מנהל, מזכירה ושני אנשי מכירות. בואו נראה מי נשאר: בישראל, המנכ"ל בטוח. מזכירתו, כמובן -איך מנכ"ל יחיה בלי מזכירה. מנהל הכספים, חובה. מנהל המכירות, אין ספק. המנהל הטכני, ברור, הרי מדובר בחברת היי-טק. מזכירת החברה גם, בשביל הרושם...
כמה נשאר לנו? 3 עובדים... אז בואו נתערב שרק אחד מהם לא נושא את התואר מנהל, אם בכלל...
 

לפעמים יש גם הגיון

כלב נשך ילדה. נשמע שגרתי, ובדרך כלל התוצאה היא שהכלב המסכן מוצא את עצמו בהסגר (קודם בתחנה, אחר כך בבית) לכל חייו במקרה הטוב. במקרה הרע חייו מסתיימים תוך זמן קצר כאשר הוא מוצא להורג. בית משפט השלום בתל אביב נדרש בסוגיה דומה: האירוע פשוט, ילדה נכנסה למרות אזהרות הוריה, ללא רשות, לחצר השכן בה שהתה כלבת אמסטף אימתנית -שתפקידה מן הסתם לשמור על הבית- וננשכה. ההורים הגישו תביעה לבית המשפט ובית המשפט פסק שהכלבה לא אשמה וגם לא בעליה. סביר להניח כי הילדה לא היוותה איום לרכושו של השכן אבל הכלבה לא אמורה לדעת זאת. במקומות רבים בעולם לבעל רכוש אין שום דרך להגן על עצמו, רבים מאמצים כלבים אבל יודעים היטב שבמקרה וגנב או סתם ילד/ונדל או כל פגע רע אחר יכנס לחצר והכלב יתקוף אותו הרי שהמחיר יהיה יקר מנשוא. בכלל בעולם המערבי זכויותיהם של מסיגי גבול, גנבים ושאר פושעים קטנים וגדולים לא מאפשרים לאדם הפשוט להתגונן. גדר מוגנת בשברי זכוכית או חוטי תיל שתגרום למכנסיים קרועים של גנב עלולה להביא על בעל הרכוש תביעת נזיקין. ילד שפרץ לבית עם בריכה ויכנס למים ויטבע יביא על בעל הבריכה, שלא פשע כלל, כליה טוטלית. אז איפה הגבול? המשטרה הרי לא תגן לנו על הבית, חברת הביטוח תעשה שמיניות באוויר כדי לא לשלם את המגיע למבוטח. אז מסתבר שיש מישהו שעדיין לא קבר את השכל הישר שלו והוא יושב למזלנו בבית משפט השלום בתל אביב.
 

מעשיהו

עופר חוגי ח"כ לשעבר מש"ס, מגיע לביקור קצר בן שלוש שנים לכלא מעשיהו. אני מניח ששלטונות המדינה יצטרכו להתחיל לחשוב על שם חדש לכלא אולי אפילו לקרוא לו בית ההבראה לחברי כנסת.
וכמובן השד העדתי נשלף מהבקבוק. “זה בגלל שהוא מזרחי" – לא זה בגלל שהוא גנב. “אם הוא היה מהשמאל...” - אם הוא היה מהשמאל הוא לא היה גנב?. “וכמובן מה אם אולמרט, הירשזון וכו'...” - מה לעשות יש גנבים מכל הסוגים והצבעים, מתוחכמים יותר ומתוחכמים פחות, ובעיקר כאלו שעדיין לא נתפסו.
מכעיס אותי שבשנת 2008 עדיין יש מי שרוכב על השד העדתי כדי להגן על מי שנתפס בקלקלתו ואשמתו הוכחה. האם נזדקק לעוד 40 שנה במדבר עד שיעלם עוד דור שמאמין שמדובר כאן באפליה? וכל הללו שעדיין מנפנפים בדגל העדתיות לא טרחו ולו פעם אחת לומר: “כן הוא גנב ומגיע לו עונש".
 

סרטים...

כרגיל, מבחר סרטי פרסומת משעשעים בכתובת הבאה:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית