גרסת BOS העדכנית - המכונה גם BOS09 - הינה BOS v 2.2.6 מה חדש בגרסה ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2008.PPS גרסת Beta אחרונה 2.2.6.5
שער ערך ה GB 22/10/2009 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
משתמשי מחשב רבים שאינם בעלי רקע טכני מאמינים כי כלי הגיבוי המגיעים עם חבילות החלונות של מייקרוסופט יספיקו להם לשחזור קבצים בעת צרה. השנים במעבדה להצלת נתונים הוכיחו אחרת: בכל גרסה של ווינדווס היו לכלי הגיבוי מגרעות שהפכו אותם לסתם קישוט. אבל קישוט, לפחות מסב שמחה לעין. למשל, בוויסטה הידועה לשמצה אין יכולת לגבות או להימנע מגיבוי של ספריות מסוימות. בנוסף, כל גרסה של מערכת הפעלה חלונאית הופיעה עם כלי גיבוי חדשים שלא נתמכו על ידי גרסאות ווינדווס ישנות יותר, ולפעמים גם לא גרסאות חדשות יותר. היצרן הזה אומר לנו כמו במערכון של הגשש: "סעו לשלום, המפתחות בפנים". אבל המפתחות, מסתבר, גם אם מצאנו, לא מסתובבים בקלות. נקודת אור קטנה בחלון (חלונות): לשם שינוי בעניין פורמטים, כלי גיבוי הקבצים של וויסטה שומר את הקבצים המגובים בספריות מכווצות בפורמט zip. והיות וגרסת ה-XP תומכת באותו פורמט, כמו גם אינסוף תוכנות אחרות, לא אמורה להיות בעיה לפתוח עם XP גיבויי שנעשו בוויסטה. אבל רגע, אל תמהרו לשמוח. לשם פתיחת קובץ מגובה (שחזור), יש קודם לאתר אותו בגיבוי!. גיבוי בוויסטה יוצר ספריות zip. רבות, עכשיו ...נחשו איזו מהן מכילה את אותו קובץ שחשוב לכם לשחזר!? במערכת ההפעלה XP קיים כלי חיפוש קבצים הארוזים בספריות זיפ., ומספיק להקיש על צלמית החיפוש (Search), להקליד מילות מפתח ולהתחיל בחיפוש ממוכן. ויסטה, לעומת זאת, אינה תומכת בגיבוי שנעשה עם XP. על מנת לשחזר במערכת וויסטאית קבצים שגובו עם XP, יהיה עלינו להשתמש בתכנת שירות שמגיעה ממערכת הפעלה היסטורית אחרת, והיא ה- Windows NT Backup-Restore Utility.
ועכשיו שהמידע בידיכם, שיהיה בהצלחה. אבל רגע...הורדת תוכנת השירות (ללא תשלום) מחייבת שיהיה לכם WGA) Windows Genuine Advantage) מערכת למניעת גניבה, משוכה נוספת בדרך לקבצים הנחוצים לכם בדחיפות.
אחרי שהצלחתם להוריד את תוכנת השירות של NT חשבתם שעליתם על דרך המלך,אבל שימו לב: לא תוכלו להתקין אותה אם לא תסירו קודם את המאפיין של ניהול אחסון נתיק (Removable Storage Management). למה? שאלה טובה. על מנת להסיר את המאפיין הנ"ל לכו ל-Start =>תוכנות ומאפיינים =>Enter. בפניכם יפתח חלון שבצידו השמאלית נוכל לבחור "off"- כבה מאפייני ווינדווס, וכאשר תופיע רשימה נבחר מתוכה את ניהול האחסון הנתיק. OK. באמת שהפעם רצינו להשתמש בכלים שהיצרן מציע, אבל זה לא פשוט. התוכנה לא ידידותית לשימוש, ואפילו לא לגמרי בטוחה. משתמשים אחדים שניסו את ההפעלה חסמו לעצמם את הנגישות לכל המסמכים שבאחסון. אבל, אפשר גם לנסות ולהשתמש בעזרה שמציעה אשף השחזורים. כאשר מגיעים לשלב האחרון של האשף, במקום להקיש "סוף", העזו להקיש על כפתור המתקדמים (Advanced) שיציע לכם מספר אפשרויות נוספות, כמו למשל שחזור הקבצים שלכם למיקום חלופי. וחברים, אם יש לכם שכל עשו טובה ושחזרו לאיזה שהוא מיקום מחוץ לסביבה בה הנכם עובדים באותו רגע. כן, כדאי לא לבחור את האפשרויות של שחזור הגדרות אבטחה ושימור ה-"exiting volume mount points". תוסיפו תפילה קטנה וכנה, ותקבלו את קבציכם בחזרה.
(אז... היה מנוע? אולי היה, אבל כל כך עמוק בפנים שגם אשפים לא מצליחים להתניע בסיבוב מפתחות אחד)
לחלופין, התקינו BOS, גבו ושחזרו איתו גם כל מערכות ההפעלה האחרות שבא לכם.
הזינו את הצרוף "מי הזיז את ה...שלי" בגוגל ותרבו בממצאים. הפרפראזה על שם הספר "מי הזיז את הגבינה שלי" המפורסם, תפס היטב בשלולית הביטים המקומית. באו שלושה אנשי ביטוח מנוסים ואמרו: אם כבר, אז גם אנחנו. בלי להסס הם הזמינו הרצאה עבור לקוחותיהם רואי חשבון וחשבים, בנושא:
מי הזיז את הנתונים שלי... ולאן
כפי שניתן לשאר, ההרצאה תעסוק ברזי אובדן (ומציאת) הנתונים במערכות מחשב, במיקוד על בעיות ספציפיות של ענף החשבונאות, ודגש על פתרונות אפשריים שימנעו מתקלות יומיומיות להפוך לאסונות שיחייבו התערבות חברת הביטוח. ואם לא ימנעו, אז לפחות שחברת הביטוח תוכל לפצות את הנזק האמיתי, תוך מתן תשובה מהירה לצרכי המבוטח ולקוחותיו העסקיים.
קוראים הנמנים בענף החשבונאות מוזמנים להשתתף ביום העיון הקרוב, שיתקיים ב-27 באוקטובר
2009, בקרית אריה, פתח תקווה. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום אך מחייבת הרשמה מראש. לפרטים נוספים והרשמה צרו קשר
בצ'יף אגף נפרד המתמחה במיוחד בפרויקטים בהיבט כוללני לכל הסקטור המוסדי, גם לארגון הבינוני מסורתי או חדשני... ואף לקטן בארגונים הדואג לנכסים, כי המשכיות עסקית, עיקרה "סוף מעשה במחשבה תחילה!"
דמיינתם פעם איך זה לשחזר 800GB מידע שגובו על גבי טייפים?
"חברת T-Mobile, אחת מספקיות הסלולארי המובילות בארצות הברית ובאירופה, נאלצה להודות השבוע בתקלה בשירות הגיבוי שלה, לטלפונים הניידים החכמים מדגם Sidekick. התקלה, אשר נגרמה כתוצאה מכשל טכני בשרתי הגיבוי של חברת-הבת של מיקרוסופט, Danger, המתפעלת את שירות הגיבוי, גרמה לכך שהמידע המגובה של חלק מלקוחותיה של T-Mobile אבד וירד לטמיון, ללא יכולת שחזור." (לכתבה המלאה בפי סי אונליין)
"The Sidekick data outage has passed the one-week mark and is quickly closing in on two. What was supposed to be a day or two of inconvenience for customers has turned into an epic public relations disaster for T-Mobile, Microsoft, Danger, and the very concept of cloud computing" Switched
15.10.09 מייקרוסופט מפעילה את תותחי ההסברה ויחסי ציבור הכבדים להרגעת הרוחות, ומבטיחה שהמידע יוחזר. לצערם, הם לא יודעים מתי בדיוק.
20.10.09 משתמשים יכולים כבר להוריד את רשימות אנשי הקשר שלהם מהרשת
ברשת התפרסם כי חברת
Danger, שנרכשה ע"י מייקרוסופט, עברה לא מזמן למרכז מידע של חברת התקשורת verizon במדינת וושינגטון. המעבר למרכז המידע העמוס, הקשור להטמעת החברה במערכת המורכבת של בעל הבית החדש, נעשה אחד על אחד, ללא כתיבה מחדש, מיגרציה, או אמצעי כפל כמשנה זהירות. תשתיות השירות משתמשות במגוון מוצרי חומרה, מאזני עומס, פיירוולים, שרתי ווב ואפליקציות, שכללו מערך san של emc, מערך ענקי של דיסקים מחוברים בפייבר. מערך ה- san הוא זה שכשל. באופן אידיאלי, ברגע שמערכות מסוג זה כושלות, נכנס לפעולה רובד הסבילות שלהן כדי שהשירות ימשך. אבל, במקרה זה התקלה כללה את הדיסקים המקבילים שאמורים היו להקנות סבילות. אותו מערך יוקרתי אבד את היכולת שיש ל-raid הכי פשוט (ותקין). באירוע אבדו כ-800TB מידע.; אז תשאלו: איך זה שלכמות מידע כזו אין גיבוי?... יש גיבוי!, רק ש...אווופס, הגיבוי נמצא "כמו שצריך" על קלטות שאוחסנו הרחק מן האתר. ובכן, עובדים יקרים, לעבודה: התחילו בבקשה להעתיק חזרה את כל החומר מטייפים, כמה שיותר מהר.. שמועות אומרות שאנשי EMC ביקרו באתר כ-4 ימים לפני, אך רק הודיעו ל-Danger על אובדן המידע ביום שישי (02.10.09) אחרי הצהריים. ובינתיים, לא נראה כי EMC עשו דבר או חצי דבר כדי להחליף את החומרה התקולה כיאות להסכמי שירות בשווי מיליוני דולרים הנהוגים בליגה הזו. בסופו של דבר, כאשר ליד ימין סוף כל סוף נודע מה שיד שמאל עושה, הסתבר שמסד הנתונים כן עמד להיות מועבר לשירותי הענן העסקיים של Verizon. כשלב באותו מעבר, היה בדרך גם תהליך הטמעה של מערך SAN חדש מיצרן אחר (לא EMC), למרות שבעת האירועים המדוברים לא נמצא לו עדיין מקום פיזי פנוי להיכנס למרכז המידע. פשוט אי אפשר היה להעמיס מערך חדש, שונה, מעל הישן. משהתגלתה התקלה, נאלצו אנשי מרכז המידע למצוא לו מיקום חלופי, שלא תוכנן עבורו במקור ולכן לא היה בו תשתית תלת פאזית מותקנת... כך שבנוסף לשחזור ה-800TB מטייפים, עדיין נשארה להם עבודה רבה. מיותר לציין שהאנשים הטכניים נאלצו לבטל תוכניות לסופי השבוע..
1. כמה טיפים לכל בעל טלפון סלולארי:
לא תסמוך על שירותי הענן, לבדוק את אחריות הספק.
לברר כיצד שומר המכשיר הנייד שלך את המידע, לנסות להבין. ואם אינך מבין, הטל על הספק את החובה להסביר
לגבות באופן בלתי תלוי את המידע החיוני השמור בטלפון הנייד - למחשב, למחשב הנישא או לדיסקון
לדאוג באופן מתמשך לעדכניות הגיבויים אצלך.
2. לספקי שירותים מקוונים ושירותי ענן: גיבוי זה נחמד, שחזור זה אפשרי. אם אין לכם דרך להמשכיות השירות, זה הסוף שלכם.
כל נושא הענן הולך והופך לבאזז שלא תמיד קשור לעניין. לפעמים צריך לחפור מעט פנימה ביישום כדי לגלות שמלבד ההתהדרות בעננים יש גם שימושים מעשיים מידיים.
באתר של תוכנת Gladinetניתן לראות את המילה cloud על ימין ועל שמאל, אך בעצם מדובר על אחת התוכנות הטובות ביותר שיצאו עד היום לקישור מול שרת FTP.
לאחר התקנת התוכנה והגדרתה לחיבור לשרת ה FTP הרצוי ניתן לגשת אליו מיידית כמו לכל ספריה רגילה בדיסק הקשיח. בשונה מתוכנות מסחריות רבות הדורשות תשלום ומספקות תקשורת מקרטעת או חסרת סינכרון, התוכנה הזו פועלת ללא דופי.
בניסוי שערכנו לגיבוי שרת FTP מרוחק (ארה"ב) בנפח מאות GB, באמצעות תוכנת BOS, תהליך שבתקשורת FTP רגילה יכול לארוך זמן רב מאד, התגלתה לנו התוכנה בכל יעילותה. התוכנה ניתנת להורדה ללא תשלום, גרסאות מתקדמות יותר מוצעות בתשלום אך ההבדלים בין הגרסאות השונות אינם משמעותיים לגיבוי ה FTP.
שילוב Gladinet עם מערכת BOSנותנת מענה מושלם לגיבוי מידע משרתים מרוחקים ושרתי מערכות מידע מקומיות ארכאיות (מערכות Unix עתיקות המאפשרות גישת FTP בלבד) או לחילופין גיבוי המידע אל מערכות מרוחקות.
השילוב הזה מאפשר לראשונה גם גיבוי קבוע ואוטומטי למידע האגור ב Gmail או ב-Amazon G3 ועוד ספקי אחסון רבים אחרים באופן הניתן לשחזור מיידי. כפי שכבר אמרנו בעבר, רוב ספקי האחסון, ובמיוחד החינמיים שביניהם, אינם מתחייבים לגבות או להגן על המידע הנמצא מאוחסן אצלם בכל דרך שהיא ומטילים את כל האחריות על הלקוח.
השילוב עם BOSמאפשר ליהנות מכל יתרונות המערכת כדוגמת גיבוי תכוף, אחת למספר דקות, גיבוי ושחזור אין ספור גרסאות לכל קובץ בודד, שחזור מיידי ללא תלות במערכת הגיבוי או קשר לאינטרנט, שחזור קבצים שנמחקו ועוד ועוד.
בשבוע שעבר דיברנו על מקרים בהם אנו נזקקים לשיבוט הדיסק או דיסקים (בסביבה ארגונית). אחת התכנות הפופולאריות למשימה זו היא הגוסט המגיעה בחבילת נורטון יוטיליטיז של סימנטק. התוכנה ישנה כמעט כמו ה-פי. סי. הראשון, פעם היה לה ממשק דוסי, אבל התוכנה התפתחה וכיום היא מציגה ממשק ווינדווי רגיל. לזכותה יאמר כי ניתן באמצעותה לשבט דיסקים דרך IP או חיבור USB. היא לא חינמית אבל גם לא תעלה מעבר לכמה עשרות דולרים. מאפיין אחד במיוחד קידם את שמה בצורה משמעותית: כאשר מעתיקים פרטישן מדיסק קשיח ישן לחדש (שהוא גדול יותר) התוכנה תוסיף באופן אוטומטי מקום נוסף בתוך הפרטישן בדיסק החדש. כלומר, אין צורך ביצירת פרטישן חדש לניצול המקום הנוסף, או לערב תוכנה נוספת (כמו למשל Partition Magic) לחלוקה מחדש. עוד רבות חבילות התוכנה המספקות יכולת שיבוט, כמו ה-אקרוניס דיסק אימג', וגם תוכנות חינמיות. וביניהן Hdclone, ו-רניש. הגרסה החינמית של Hdclone היא כמובן מוגבלת בהשוואה לגרסה המקצועית הנמכרת של ידי מיריי, אך עדיין מועילה. תוכנה זו יוצרת תקליטור אתחול הסורק את כונני המערכת, ומגיש למשתמש לבחירה דיסק מקור ודיסק מטרה. ואז, מעתיק את מידע מהמקור לדיסק המטרה. די פשוט. אבל הגרסה החינמית רק יכולה להעתיק מידע לדיסק מטרה שהוא יותר גדול (לא קטן יותר, גם לא בגודל זהה) מדיסק המקור. פרט קטן זה די מפריע בסביבה עסקית. ועוד בעיה של Hdclone היא שכאשר נשבט דיסק קטן לדיסק גדול, ישאר לנו על גבי הדיסק החדש פרטישן בגודל המדויק של הדיסק הישן, ושאר המקום ע"ג הדיסק החדש, ללא כל חלוקה. אז את השטח הבלתי מחולק נוכל לחלק למטרות אחסון או למזג עם הפרטישן השמור לסיסטם, באמצעות כלים מתאימים. מנהל הפרטישנים של רניש הינה אפליקציה ותיקה המשמשת כחלופה לתוכנת FDISK של ווינדווס. היא יודעת לחלק וגם לשבט אבל, כמו Hdclone, היא לא תחזיר באופן אוטומטי את הפרטישנים כדי לנצל את תוספת הנפח כאשר משבטים דיסק קטן יותר לדיסק גדול יותר. יצרני דיסקים מציעים להורדה חינמית תוכנות כמו Maxblast (של מקסטור) או Data Lifeguard (ווסטרן דיגיטאל), לניתוח, חלוקה ושיבוט דיסקים מתוצרתם.
אבל, אם אתם חפצים לשבט, רסנו את הסוסים וחכו עוד. הפתעה מצפה לכם בסוף סדרת כתבות זו. לצורך בניית המתח, נמשיך בשבוע הבא.
דני כהן (לא, האמת היא שאנחנו
לא יודעים אם הוא "ה-" דני כהן)
כתב לנו בשבוע שעבר: "שלום, קבלתי הבוקר את הגיליון החדש (39)
שלכם. לגבי הנושא השני:
ג'יבריש, אני מצרף לכם קישור לאתר מקלדת והמרות טקסטים רבים (ולא רק מג'יבריש),
לטעמי נוח הרבה יותר ממה שפורסם אצלכם ובעל אפשרויות רבות נוספות :
http://hebrew4all.com/portal/vkb "
תודה לדני ואגב, זה גם פתרון נחמד
אם אתם בחו"ל בלי גישה למקלדת עברית.
טכנולוגיית המחשוב הביאה לעולם דרכים חדשות לתעד ולהעביר מידע. בסוף כל פעולת יצירה או העברת נתונים, המידע נשמר במצע האחסון -הדיסק הקשיח- של המחשב. לאותם קבצים הוקצה מקום על ידי מערכת הפעלה. המיקום של כל אחד ממופה, על מנת לאפשר למשתמש לאתר אותם ולגשת בקלות אליהם. כנ"ל עם טלפונים סלולאריים והתקני כף יד, בכל פעם שמחייגים מספר, או שולחים מסרון, או גולשים באינטרנט או משתמשים באפליקציות על גבי המכשיר, המידע נשמר בזיכרון הטלפון. אמרנו שלקבצים הוקצה מקום. הקבצים שמורים בספריות, על שולחן העבודה או במקום אחר על גבי המכונה. הן בתחום המקום המוקצה (Allocated) או "נפח קבצים פעיל". מה קורה כאשר זורקים מסמך אל סל המחזור ומרוקנים אותו? אנו מעבירים את הקבצים אל תחום בו אין להם מקום מוקצה. "כמו בניינים שקיימים בשטח אבל לא מופיעים במפה" (אמר שליח שהביא לנו דיסק של לקוח). מאותה סיבה, גם לא נוכל לנקות דיסק קשיח מבלי להיכנס לממלכת הבלתי נודע של שטח האחסון שלא הוקצה לקבצים. את הקבצים מאותה טריטוריה עלומה ניתן להעלות באמצעות שיטות וכלים של שחזור מידע ומחשוב פורנזי. את הקבצים משחזרים כאשר הם מקודדים בשפת מחשב, אותה מפענח טכנאי השחזור או המומחה הפורנזי. פעמים רבות ניתן למצוא בין הקבצים שנמחקו מידע רגיש או ראיות חשובות למטרת החיפוש החקירתי- משפחתיות, תאגידיות, משפטיות, משטרתיות או של זיהוי פלילי. כאשר המומחה למחשוב פורנזי נכנס לתחום השטח שלא הוקצה לקבצים, הוא יכול למצוא קבצים שלמים, קבצים זמניים, ושרידים של קבצים או ספריות. אותם שרידי מידע יכולים להסתבר כיקרי ערך, לא רק הודות לתוכן, אלא גם הודות להיסטוריה שלהם (מתי נוצרו ועל ידי מי, מתי נמחקו ועל ידי מי...) שימור המידע הנ"ל רגיש ביותר וחייב להתאים לקריטריונים פורנזיים מקצועיים מאותה סיבה, כאשר אתם מגיעים אלינו לצ'יף עם דיסק קשיח לשחזור, אחת השאלות שלנו היא "האם המצע או המידע הם חלק או עשויים להיות מעורבים בהליכים משפטיים או חקירות?" כאשר תשובתכם חיובית, עלינו לבצע בדיקה מתועדת בכל שלב משלביה כהכנה למתן עדות אפשרית בבית משפט.
פדופיל ידוע שתקף ילדים עומד לקבל עסקת טיעון כי במהלך העתקת הדיסק הקשיח שלו עם ההוכחות, הוא "נמחק". אין ספק שבצ'יף יוכלו לספר לכם שאפשר לשחזר הכל. אין לי עניין לחזור על רצף האירועים שהביא לתוצאה המפחידה הזו. אני רוצה אבל לעסוק במילה "נמחק". במחשבים הפועל מ.ח.ק. לא יכול בשום מקרה להתקיים בצורתו הסבילה. דיסק קשיח לא נמחק: מוחקים אותו, וגם אז בטרם תתבצע הפעולה תצוץ השאלה הנדרשת "האם אתה בטוח שאתה רוצה למחוק ?” יש שתי אפשרויות: או שמישהו מחק ביודעין את הדיסק הקשיח במטרה להרוס את הראיות-וזה כמובן פלילי- או שבמשטרת ישראל יושבים אוסף גמלוניים שאסור להם בתכלית האיסור להתקרב למכשיר מתוחכם יותר ממקרר. במדינה בה ענף המחשבים וההיי-טק הוא קטר המשק, מוזר שמשטרת ישראל לא מצליחה לאסוף לחיקה מישהו שמסוגל לבצע העתקה של דיסק קשיח, מבלי למחוק דבר.
קצבאות הנכות והכנסה
הביטוח הלאומי בישראל קשר במשך שנים את קצבאות הנכות הניתנות לנכים מדרגה מסוימת, לרמת ההכנסה שלהם. במשך שנים נשללה מנכים הקצבה אם חס וחלילה עבדו. השבוע הלכה הממשלה קצת קדימה ואפשרה תשלום קצבאות נכות גם לנכים שעובדים (עד לרמת הכנסה מסוימת). קצבאות נכות אינן השלמת הכנסה, הן נועדו לפצות נכה ולאפשר לו לסגור את הפער הבסיסי שבינו לבין האדם הבריא. אין ולא אמור להיות להן קשר לעבודתו או הכנסתו שכן, הוא לא יפסיק להיות נכה גם אם תהיה לו עבודה מכניסה. במדינה מתוקנת יש אפליה מתקנת לטובת נכים. מדוע? מכיוון שמעבר למוגבלותם הפיזית יש להם מגבלה סוציאלית, שכן האדם הבריא מסתייג מנכים מכל סוג שהוא. כך אפילו חרשים שכמוני, נאלצים להרכיב מכשירי שמיעה שיהיו כמה שפחות ויזואליים, שכן הם גוררים תגובות, חששות לא רציונאליים מצד הבריאים. מדובר בעיקר בדעות קדומות מחד ונימוס יתר מאידך (החשש לפגוע). רמת ההכנסה של נכה לא אמורה כלל לעניין את הביטוח הלאומי במתן הקצבאות, אבל היות ובישראל הביטוח הלאומי מתפקד כמערכת גביית מסים, הרי שכל מטרת עובדיו, פקידיו ומנהליו היא לגבות וחס וחלילה לא לתת. אולי זו הסיבה שבמדינות מתוקנות הפרידו בין הביטוח הלאומי לבין הגוף שאחראי על הקצבאות. בצרפת למשל, לא רק שהגוף שנותן את הקצבאות איננו מתעניין ברמת ההכנסה של הנכה, הוא גם שואף לספק לו את כל צרכיו מעבר לכך: הכשרות, סיוע במציאת עבודה, מכשירים וציוד לשיפור איכות חייו וכיו"ב. בישראל הביטוח הלאומי הוא עוד אמצעי חוקי לחלוב את האזרח, ואיננו שונה מהמע"מ או מס הכנסה, אולי אפילו גרוע מהשניים.
מחזור של יחסי ציבור
כמו רובכם, אני מקבל לעתים קרובות כל מני מצגות, סרטים וכיו"ב. השבוע קיבלתי מצגת שהפתיעה אותי ותארה הפגנה של מוסלמים בעיר ניס (שעתיים נסיעה ממרסיי). מדובר בהפגנה אלימה כמיטב המסורת המוסלמית. האיש שחתום על המצגת טוען כי דבר לא הופיעה בעיתונות הצרפתית, מה שנראה לי מוזר כי אני בקשר עם אנשי החדשות בסביבה. אז בדקתי ומתברר ש: כל תמונות המצגת נלקחו מעיתון הבוקר Nice Matin. בבדיקה של מאפייני קובץ המצגת התברר כי היא נערכה בכלל בחודש יוני 2006 וכי העורך - רולן, שמו- העביר עריכה מחדש ב-2009. אז השולח באמת צודק, ב-2009 לא נכתב דבר על האירוע. אלא יותר משלוש שנים מוקדם יותר. למה אני בכלל בודק את הנתונים הללו? כי חלקם מהמסרים העוברים בדואר האלקטרוני מאוד לא אמינים. כך למשל אין מצב בו עיתונאי חדשות לא מסקרים הפגנה אלימה, ולא קשור מי המפגין, דתו או מוצאו או הסיבה להפגנה. עיתונאי חדשות הם עם מיוחד, יש להם זיכרון של 5 דקות (אחרי זה, זה כבר לא חדשות) ותפקידם הוא לא להביע דעה אלא לספק מידע. מעבר לכך, התפרעות בעיר כמו ניס אי אפשר להחביא. אבל בעיקר בגלל שאנחנו, הישראלים החיים בחו"ל, המנסים לסייע להסברה הישראלית גם אם זה לא מעניין איש בארץ, לא יכולים להרשות לעצמנו מחזור של מידע בצורה כל כך בוטה ולא הוגנת. שלא לדבר שהכפשה של העיתונות המקומית איננה במקום שכן היא בדרך כלל מאוד הוגנת ביחסה לישראל (פרט כמובן לעיתוני השמאל הקיצוני... אבל, מי קורא אותם?). בקיצור, בפעם הבאה שאתם מקבלים משהו שנראה כמו כלי תעמולתי טוב, בדקו אותו היטב בטרם תפיצו.
לונדון, 2009
אתמול חזרתי מלונדון אחרי ביקור של ארבעה ימים. אולי אני מזדקן אבל לראשונה בחיי הבנתי למה אנשים נכנסים לדיכאון מהשמיים האפורים והעננים הכבדים שרובצים דרך קבע על העיר. עדיין מתקשה להבין כיצד עיריית לונדון חושבת לנהל אולימפיאדה בעיר הצפופה והבעייתית הזו (ואני אפילו לא מדבר על לאבטח אולימפיאדה). הרכבת התחתית בלונדון מתפוררת, לפחות 5 תחנות לא מתפקדות 100% בו זמנית בכל זמן נתון, אם זה המעליות או המדרגות הנעות או שסתם משפצים שם. פעמיים נתקעתי על הקו הצפוני (Northern Line) כי לא היה "אות" מתחנת Golders Green. משמעות הדבר שבגלל תקשורת לקויה הקו לצפון העיר מת. ביום יום הרכבת התחתית הלונדונית היא הרכבת העמוסה (והיקרה) ביותר בעולם ובשעות מסוימות שומר נפשו ירחק (אלא אם כן בתכניות שלו לקפץ אל הפסים) עכשיו תוסיפו לבלאגן הזה 3 מיליון תיירים למשך 3 שבועות -תיירים שלא יוותרו על מסע קניות ברחוב אוקספורד- ותקבלו גיהינום עלי אדמות. יש להם אמנם שלוש שנים לשפר את המצב, אבל בינתיים הוא רק הולך ומחמיר. ראש עיריית לונדון החליט בימים אלו להעלות (שוב) את תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, שכבר היום יקרה מכל עיר אחרת בעולם (בגדול) ובו זמנית לקצץ את מספר הקווים. מחירו של כרטיס הלוך ושוב בלונדון 5.6 לירות סטרלינג (שווה ערך ל-6.5 יורו שנותנים לי 4 ימים של נסיעה בלתי מוגבלת במרסיי). בוריס ג'והנסון ראש עיריית לונדון איננו איש רע ויש לו חור ענק בתקציב של מערכת התחבורה הציבורית. אבל כמו רכבת ישראל, התחבורה בתוך לונדון היא מונופול מוחלט ולא זקוק לתקציב פרסום כל כך גדול (בעיקר שרוב רובו הוא שלטים מתנצלים על עבודות כאן ושם), שכן התחבורה הציבורית בלונדון מעולם לא יצאה במבצע קידום מכירות. אז, יש היכן לחסוך. בכל מקרה אני בקיץ 2012 לא מתקרב ללונדון.
שיאן
שיאן השכר במגזר הציבורי בישראל הוא ד"ר יהודה היס, בכיר המכון לרפואה משפטית באבו כביר. אני מוריד את הכובע ומודיע בהכנעה, הנה מישהו שמגיע לו. האיש עושה ימים כלילות עם גופות ואם הוא עדיין בריא בנפשו ומתפקד, הרי שכל שקל שנכנס לכיסו מוצדק.
זוכרים את השמועה העתיקה על כך שמייקרוסופט עומד לקנות את הוותיקן? מגזין לייף אסף מצגת של ה-Hoaxes (מתחיות, תעלולים) הגדולים מכל הזמנים. טוב, אולי לפחות מ-30 השנה האחרונות
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
