אנו חיים בעולם של תוכן. תחילה נוצר המידע הסטטי, עם מסמכים שהכילו מלל ופורסמו על גבי האינטרנט, אותם היה צורך לנהל. יחד עם פתרונות ניהול המסמכים נרקם מנגנון או תהליך של יצירה, לְכִידָה, ניהול, אחסון והעברת מסמכים אלו לנמענים השונים - אנשים, סניפים, מחלקות... אך היום, המדיה האלקטרונית מהווה הרבה יותר מאשר מלל מקוון. ארגונים משתמשים בפורמטים של תמונות, סרטים, אודיו וכו' הזקוקים גם הם לניהול. לעיתים קרובות דרושים זמן ומאמץ רבים ליצירת הנכסים הדיגיטאליים הללו, אשר הופכים לבעלי ערך רב לארגונים הודות ליכולתם למשוך תשומת לב הלקוחות (לקוחות פנים או חוץ ארגוניים). הנכסים הדיגיטאליים דורשים פורמט ותהליך ניהול שיאפשרו את שימושם החוזר. עת שמחפשים אחר פתרון מתאים, אנו מתמודדים עם השאלה: האם מערכת ניהול המסמכים מסוגלת לתמוך בדרישות של מסמכים אלו, או האם לחלופין נדרש פתרון לניהול נכסים דיגיטאליים? מהו ההבדל בין שני הפתרונות? בשוק שוררים חוסר ידע ובלבול רבים.
ניהול מסמכים ארגונים המשתמשים בניהול מסמכים כעזר לניהול, יצירה, זרימת העבודה ואחסון המסמכים בין מחלקות שונות. פתרון ניהול מסמכים - DM- משתמש במסדי נתונים לאחסון, ובמנועי זרימה לעיצוב ותמיכה בזרימת העבודה, כולל כללים עסקיים ומטה-דטה. לעיתים קרובות משתמשים במערכות ניהול מסמכים בארגונים בהם קיים מספר רב של מסמכים, כגון חברות ביטוח, ארגוני בריאות ומשרדי ממשלה. היום, יותר ויותר פתרונות ניהול מסמכים מתפתחים והופכים למערכות ניהול תוכן - CM.
ניהול נכסים דיגיטאליים מערכות ניהול של נכסים דיגיטאליים -DAM- מתמקדות בתחומים בהם נכסים דיגיטאליים מסוג ספציפי, כמו בתעשיית הפרסום והבידור, ונדרשות כאשר יש חשיבות להעתקת הנכס הדיגיטאלי. יש כמובן מקרים בהם עולה הצורך לשלב פתרון DAM עם פתרון CM, כמו למשל ניהול אתר אינטרנט של חברה בעלת נכסים דיגיטאליים. במקרים כגון זה, יצרני פתרון ה-DAM ופתרון ה-CM נוטים לספק פתרון ממוזג.
להשוואת פתרונות DM ופתרונות DAM ניתן לגשת בשלושת הדרכים הבאות: כלים ותהליכים, קבצים וסוגי תוכן, או שימוש עסקי. ● כלים ותהליכים. גם ה-DM וגם ה-DAM משתמשים בפונקציות משותפות לפתרונות ניהול תוכן. פונקציות אלו כוללות מַאֲגָר, אינדקסציה של מטה-דטה, יכולות חיפוש, גישה על פי משתמש או על פי תפקיד, וזרימת עבודה. המַאֲגָר מאחסן את התוכן ויכול להיות מסד נתונים קישורי, או מערכת קבצים פשוטה. הוא כולל מאפיינים סטנדרטיים כגון התחברות והתנתקות מן המאגר, גרסאות וטַקְסוֹנוֹמְיָה. מאגר יאפשר הגדרת מטה-דטה כדי לכלול תיאורים של המסמכים והקבצים השונים. ואז, יוכל מנוע החיפוש להשתמש במטה-דטה למטרת אינדקסציה. זרימת העבודה מטפלת במטלות ובתפקידים מקבילים או ברצף, הקשורים לתהליך. לצד כל הדמיון הזה, קיים שוני בכלים ובתהליכים בין DM לבין DAM. מצד אחד DM מתמקד בלכידת תוכן של מלל באמצעות OCR - זיהוי אופטי של אותיות. הוא מוטמע יחד עם כלים לעיבוד מלל, ומסוגל להגדיר אלמנטים שונים כתוכן מתוך מסמך. DM מסוגל להשתמש מחדש בתוכן - גם בחלקים וגם כמסמך שלם. במאגר, ניהול המסמכים יכול לאחסן מסמכים בפורמטים שונים (כגון XML, למשל). מאידך, DAM מוטמע עם יישומים המתמקדים בעיצוב יצירתי של נכסים דיגיטאליים(Quark, AutoCAD, Flash, אנימציה תלת ממדית, ועוד). פתרונות DAM מסוגלים לקשר, לפרק ולקבץ מחדש נכסים מורכבים ומשולבים. פתרונות ניהול הנכסים הדיגיטאליים גם יכולים לשנות תמונות בצורה ישירה (שינוי צבעים או גודל) ולנהל קבצים גדולים כגון קבצי וידיאו. בין יכולות החיפוש שלהם גם חיפוש ויזואלי באמצעות זיהוי תמונה. בנוסף לאינדקסציה של מלל (מה שגם פתרונות DM עושים) DAM יכול לערוך מפתחות עניינים של קטעי וידיאו עם דיבור-ל-מלל, וידיאו עם כתבי הסבר סגורים, ועוד.
● סוגי קבצים ותוכן כל הכלים שתארנו קודם מאפשרים אחסון של סוגים שונים של קבצים. קבצים אופייניים ל-DM מבוססים מלל לרוב, כגון מסמכי נייר, קבצים מתוכנות Office, PDF, HTML וכו'. מערכות DAM לוכדות קובצי מדיה כגון תמונות, לוגואים, אודיו, וידיאו, CAD, אנימציה (כולל פלאשים ו-gif) וקובצי עיצוב. גם מערכות DM לעיתים קרובות מסוגלות לאחסן סוגים אלו של קבצים, אך אינן מספקות הרבה מעבר לאחסון.
● שימוש עסקי ניתן ליעד כל סוג של פתרון לתהליכים עסקיים שונים. הפתרונות גם מספקים אוטומציה לתהליכים העסקיים הללו, מה שתומך ביצירה, שיתוף, הגהה, ואישור התוכן על ידי אישיים או מחלקות שונות בארגון. DM, למשל, לעיתים קרובות מסייע במשא ומתן חוזי, יצירת מסמכים, מדיניות ונהלים, מאמרים, דיווחים או תהליכי תצהיר. פתרונות DAM בעיקר מעורבים בשיתוף וניהול של חומר פרסומי או שיווקי, ערכות מולטימדיה, מצגות ארגוניות או וידיאו-על-פי-דרישה. ספריות הנוצרות תחת שיטה זו כוללות ספריות תמונות, ספריות וידיאו וספריות פונטים ולוגואים.
הניהול המשולב של קובצי מלל ושל נכסים דיגיטאליים על ידי יישום מקביל של פתרונות DM ו-DAM הינו התשובה הנפוצה של ארגונים המחפשים לנהל את התוכן שלהם. התופעה הולכת ומובילה את היצרנים לאתגר של הטמעה חלקה בין פתרונות DAM לפתרונות CM, עם מציאת דרכים לגשר בין הגישות הטכנולוגיות השונות של שני העולמות. דרך אחת חכמה לגשת למשימה היא לעבוד עם ארכיטקטורות פתוחות או מכוונות שירות (SOA).
להסברים על NCQ, חזרו בבקשה אחורה לגיליון מספר 42 של השנה שעברה.
הזמנות לתערוכת Computax 2006. לקוחות המעוניינים לבקר בה (ללא תשלום) מתבקשים לשלוח לנו מייל עם פרטיהם.
אנו שמחים ומרוצים על כי יותר ויותר ארגונים, מכל סוג וגודל, הולכים ומאמצים את שיטת הגיבוי מדיסק לדיסק (D2D). הדרך הנפוצה ביותר היא באמצעות מערכת אחסון (SAN או NAS), עם קביעת מדיניות לתוכנת הגיבוי על מנת לכתוב את הגיבויים בדיסק המכונה "מטרה". רבים הארגונים ששדרגו את מערכי האחסון הקיימים באמצעות דיסקים ATA/SATA כדי לעבור לגיבוי D2D, וגם מספר יצרנים מציעים התקנים מתוכננים במיוחד למטרה זו. גישה הנעשית פופולארית יותר ויותר בארגונים גדולים, כרוכה בשימוש של VTL - ספריות טייפ וירטואליות- מערכי אחסון מבוססים דיסקים אשר מדמים ספריות טייפים. תסלחו לי, אבל קונצפטואלית זה קצת מזכיר יצרן מכוניות שהיה צובע מבחוץ את הדגם החדיש של מכוניתו כדי לדמות כרכרה, עם בולמי זעזועים גרועים כדי שהנוסעים ירגישו שהם נוסעים בכרכרה, ומוסיף במערכת האוורור תמצית ריח של צואת סוסים. קיימות תוכנות גיבוי שבעצם מחליפות או מגבירות את יישומי הגיבוי הקיימים, והן משתמשות בדיסקים קשיחים כמטרות לגיבוי. על אף שבמרכזי מידע מקומיים ה-D2D הולך והופך לחלק חיוני בתהליך הגיבוי, השלב הקרב ובא יהיה לעבור ל-D2D2D. זוהי שיטה המשתמשת ביכולת רפלקציה כלשהי בכדי לבצע העתקים של המידע האגור במערכת ה-D2D לאתר מרוחק, לצרכי התאוששות מאסון. בהשוואה לשימוש במערך אחסון ראשוני, מוצר D2D יכול להיות פחות יקר וקל יותר לניהול לצרכי התאוששות מאסון כאשר מוסיפים רפלקציה לאתר מרוחק. מערכת מסוג D2D2D מאפשרת לארגון לגבות כל המידע באמצעות פלטפורמה אחת (רפלקציה לאתר מרוחק ממערכת אחסון בודדת רק מגינה על המידע של אותה מערכת ספציפית, עת שבארגונים יכולים להתקיים גיבויים משרתים רבים עם אחסון פנימי, כמו גם מערכות NAS ו-SAN, באמצעות מוצר גיבוי D2D יחיד. עם הגיבוי של כל המידע הארגוני למוצר D2D בודד, ניתן לעשות רפלקציה כוללת לאתר מרוחק לצרכי התאוששות מאסון, בדרך פשוטה ויעילה בהרבה מבחינת עלות-תועלת - בהשוואה ליישום רפלקציה לאתר מרוחק של מערכות SAN, NAS ו-DAS רבות. מוצר גיבוי D2D מסוגל לספק דרך מרכזית להגן על מידע ראשוני מאוחסן במערכות אחסון הטרוגניות. חסרונות: החיסרון העיקרי של הגישה הינה שה-RPO, נקודות שחזור במטרה -Recovery Point Objectives -יהיו באופן טיפוסי של 24 שעות, מפני שהגיבויים יעשו בד"כ במשך הלילה. הדבר מצביע על נחיתות, אפילו בהשוואה לשיטות Fault Tolerance הפחות רלוונטיות לגבי המידע עצמו, לדוגמה מירור סינכרוני (עם RPO תיאורטי של 0) או מירור אסינכרוני (RPO מ-שניות עד שעות). עם זאת, ארגונים רבים עדיין לא עושים דבר פרט לגיבוי לטייפים, אותם הם שולחים ברכב מאובטח (במקרה הטוב) מחוץ לאתר למטרות התאוששות מאסון. השימוש במערכת גיבוי D2D עם רפליקציה לאתר מרוחק שמאפשר RPO של 24 שעות מציע הגנה טובה יותר מניוד הטייפים המסורתי.
De-Duplication טכנולוגיה שיכולה לעשות את ה-D2D2D נחשקת יותר הינה ה- דה-דופליקציה, המאחסנת מידע ייחודי בלבד ויכולה לצמצם בעשרות מונים את נפח האחסון. טכנולוגיה זו משנה בהחלט את נוף האחסון, חברה יכולה לשמור גיבוים של 20TB ב-1TB של קיבולת דיסק. אך צמצום הנפח הינו רק חלק מתהליך - בזמן שתהליך הסרת המידע הכפול יכול להוריד את הנפח, השילוב בין דה-דופליקציה ודחיסה יכול להניב תוצאות עוד יותר מרשימות. השימוש הראשון במוצר תומך בדה-דופליקציה יוביל אותנו לצמצום נפח הגיבויים ב 60 עד 75%. גיבויים אינקרמנטלים יכולים לשפר את ההתייעלות לצמצום של עד 85% או יותר. שיעורים מרשימים אלו יצמצמו הוצאות, והגיבוי המלא הבא יציג את שיעורי הצמצום הטובים ביותר. בדיקות במעבדה אף הגיעו לצמצום של 60 ל-1 בנפח, אך עם המשך הגיבוי השבועי לאורך זמן, ההתייעלות הייתה נופלת לרמות של 20 ל-1. יש לשים לב, כרגיל, לתהליכים הנדרשים לשם השבת המידע, מורכבותם, משכם ויעילותם.
Differencing
טכנולוגית הבידול מציעה מעבר יעיל של מידע לאתרים מרוחקים. גישה זו שולחת לאתרים המרוחקים באמצעות ה-WAN רק את הדלתא, חלק המידע שהשתנה או המידע החדש שנוצר. גם הבידול מסוגל להשיג חיסכון משמעותי בנפח וייעל את ה-WAN באותה מידה כמו הדה-דופליקציה.
ארגונים יכולים לגבות מידע משרתים פנימיים, או מ-DAS, NAS ו-SAN, לרוחב פלטפורמות שרתים ואחסון מגוונות, למערכות גיבוי D2D, ואז לבצע רפלקציה של הגיבויים מעל מרחקים גדולים (D2D2D). הדבר מקנה פתרון התאוששות הרבה יותר כולל, קל וטוב בעלות-תועלת מאשר אחסון stand-alone מבוסס מירור לאתר מרוחק. כדאי למי שעדיין דבק במדיניות של "רק טייפים", להעיף מבט ל-D2D2D, שיכול להשלים מערכות גיבוי קיימות עם דגש על חלוקת תפקידים: את השיטה הרגילה למידע החיוני ביותר, ו-D2D2D לכל השאר.
היתרון הבולט של ה-D2D2D הינו צמצום או העלמת הצורך בכל האופרציה של שילוח הטייפים מחוץ לאתר, ואת ההוצאות בהן היא כרוכה. למרות שבארגונים גדולים בודאי תקום התנגדות איתנה לכך, ארגונים בגודל בינוני וקטן יבחינו מיד ביתרון.
מערכת BOS מיישמת רבים מעקרונות אלו כבר משנת 1995, מערכת D2D2D ראשונה של BOS הותקנה בחברת נסיעות בינלאומית כבר בשנת 1999 בסנכרון בין שני אתרים. למידע נוסף ניתן לעיין באתר BOS
במזל תאומים, אמרו לנו האסטרולוגיים, זה הזמן המתאים לנסות את ה-Disk Duplicator עוד שירות של BOS
כבר ביום ב' אחרון היה חלוץ שנזקק ליישום מקורי של השירות והשתמש בו בהצלחה רבה. מנהל מערכות מידע מצא כי משתמש דרס קובץ PST גדול וחשוב לו מאוד. הקובץ היה קיים בשרת הדואר בלבד, ואת השרת לא ניתן להשבית למען עובדת זוטרה - כל מי שעובד בארגון גדול בוודאי מבין. מה עושים? מבלי לעצור את השרת, העתיק את כל הדיסק עם ה-Disk Duplicator של BOS, ואת העותק שלח לשחזור במעבדה.
1999 הוכרזה שנת בצורת. האגדה אומרת שהמומחים בתחום המים באו לשר לאיכות הסביבה (שהיה רפול), ואמרו לו כי הכנרת כבר מגרדת את הקו האדום...והשר השיב להם בהחלטיות אופרטיבית "אז, נוריד גם את הקו האדום!". בפרוטוקול, ולאחר מחשבה, נרשם אחרת.
המחסור במים, כל מונופול ניהול במקורות המים ע"י תאגידים וריכוזי אוכלוסייה עירוניים הגדולים, יכולים לצור מתחים פנימיים ומלחמות בין ארצות. חשיבות המים הייתה מוכרת היטב לקֵיסָרוּיות לאורך ההיסטוריה, ומנהיגיהן שאפו תמיד לשליטה בלעדית על אגן הידרוגראפי. כך נוצרו קיסרות היאור, האימפריה האשורית והפרסית מעל הפרת והחידקל, האימפריה הסינית על אגני ניקוז הנהרות Yan-Tse-Kiang ו-Huan-Ho, והממלכות העתיקות של עם ישראל סביב אגן ניקוז הירדן. אלכסנדר מוקדון כבש שלוש קיסרויות, ושלושה אגנים: של הנילוס, הפרת והחידקל, ושל נהר
האינדוס אשר בפקיסטאן של היום. מקורות מים ספציפיים היו ליעדים אסטרטגיים במהלך קרבות רבים בהיסטוריה. ארגונים בינלאומיים מזהירים כי ל-1,400 מיליון איש בעולם אין גישה למי שתייה, וכשלושה מיליון בני אדם מתים כל שנה מסיבות הקשורות לשתיית מים מזוהמים. 51 ארצות בעולם נמצאות בסכנה לעימות שמקורו בבעיות מים בתוך 10 השנים הקרובות (ע"פ ארגון Worldwatch), ולא מדובר רק בסכסוכים בינלאומיים, אלה גם בהגברת המתחים החברתיים לאורך המאה, כתוצאה מהמחסור במי שתייה. הנטייה העולמית היא ריכוז האוכלוסייה בערים גדולות. בעולם השלישי האוכלוסייה העירונית מהוה יותר מ-50% מסה"כ האוכלוסייה, עם ערים של 10,000,000 תושבים ויותר, ועם בעיות רציניות של אספקת מים. במקרים רבים, הסמכויות העירוניות לא הצליחו להתמודד עם בעיות אלו והפריטו את אספקת המים בידי תאגידים בינלאומיים. מטרתם של אלו הינה להגביר את הרווחים, ואחת הדרכים לכך היא למכור מי שתייה מבוקבקים. על מנת לקדם את האינטרסים הללו, הם נותנים לאיכות המים הזורמים לצנוח עד לדרגה מסוכנת. ומה לגבי ישראל?
"אין ספק שישום הדואר האלקטרוני שבארגון מציב בפני הגוף המקצועי המתפעל אתגרים טכניים וטכנולוגים. כנגד אתגרים אלו קיימים מספר פתרונות תוכנה וחומרה נלווים. להלן המאפיינים העיקריים של פתרונות אלו.
ככלל, התוכנה מותקנת על גבי שרת דואר מרכזי (לדוגמה Exchange Server) או על גבי שרת נוסף הייעודי לצורך זה. תוכנת ה-Exchange מאפשרת ביצוע הגדרות שונות המאפשרות להבחין בין סוגי מידע שונים: על פי תאריך, על פי שם המשתמש, סוג המידע ( מידע נספח- Attachments ) וכו'. לאחר ביצוע הגדרות אלו התוכנה תדע "לנייד" את המידע הקיים על גבי השרת הראשי לשרת המשני אשר מיישם טכנולוגית אחסון מתאימה, כמו למשל, דיסקים אופטיים, ספריית DVD או מערך דיסקים "זול". ניוד מידע זה מאפשר חלוקה מאוזנת בין האחסון הראשי למשני. עם חלוקה זו משיגים גם ניצול יעיל ומיטבי של משאבי האחסון, תוך מתן אפשרות לשמירת המידע באופן כמעט בלתי מוגבל (במגבלות המשאבים הקיימים). התוכנה מנוהלת באופן מרכזי ע"י מנהלן המערכת (System Administrator) באופן המאפשר להגדיר "קבוצות משתמשים" שונות על פי אופי פעילותן וחשיבות המידע השייך לכל קבוצה וקבוצה. התוכנות (רובן ככולן) מאפשרות גם שינוי דינאמי של ההגדרות השונות ע"פ הצורך בכל נקודת זמן. בחלק מהתוכנות נדרש בסיס נתונים ייעודי (בד"כ SQL) לצורך ניהול המידע הניהולי המצטבר.
כאמור, קיימים היום מספר פתרונות אשר נבדלים מבחינת היכולות הלוגיות והפונקציונאליות המובנות בהם. למשל, יכולת המאפשרת "העתקה" מיידית של ה”נספח” לדואר (Attachment) לשרת המשני. העתקה זו נעשית מתוך הנחת יסוד שהנספחים השונים מהווים כ-85% מסך גודל הדואר הנכנס. תוכנות מתקדמות יותר מאפשרות הגדרת סוגי משתמשים שונים וניהול הדואר שלהם בהתאם לאותן הגדרות נתונות (כפי שתואר
בסעיף הקודם). יכולת נוספת אשר באה לידי ביטוי בתוכנות היקרות יותר הינה "מנוע חיפוש" משוכלל המאפשר חיפושים מורכבים של תוכן כל שהוא ע"פ הגדרת שאילתה פשוטה או מורכבת (חיתוכים שונים) ע"י משתמש הקצה. בין התוכנות השונות ניתן למצוא תוכנות ייעודיות (בד"כ עם מודול תוכנה משלים) לניהול הדואר האלקטרוני בסביבה אשר מחויבת לתקנות של הרשויות הממלכתיות (כמו: NASD, SEC,ASM/EAM- רשויות אמריקאיות). התוכנה למעשה מקפלת בתוכה הגדרות מובנות הנגזרות מאותן תקנות מחייבות. קהל היעד לשימוש בתוכנה זו הינו מוגדר וספציפי (בד"כ בנקים, חברות ביטוח, גופים פיננסים שונים ועוד..). בהקשר זה חשוב לציין שבארה"ב ובחלק גדול ממדינות אירופה (עניין של זמן – גם בישראל) הגופים המוסמכים חוקקו תקנות מחייבות המעוגנות בחוק המחייבות את הגופים השונים בניהול מתאים והולם של סביבת הדואר האלקטרוני. דוגמאות לתקנות אילו ניתן למצוא NASD 3010 או ב- SEC Rule 17
התקני האחסון המשניים הינם בד"כ ספריות DVD הזולות יחסית (בהשוואה לחוות הדיסקים המרכזית). טכנולוגיה זו מאפשרת הוצאת המצע מתוך הספרייה האוטומטית לצורך שמירתו כארכיב בכספת (או אתר משני וכו'..) התקני אחסון משניים יכולים להתבסס גם על טייפים. כאמור לכל תוכנה קיימות היכולות המובנות שבה, ובעת בחינת פתרון יש לבחון את יכולות המוצר, פשטות ההפעלה, מתן שקיפות תפעולית למשתמש קצה, תמיכה בהתקני אחסון מגוונים, דרישות מקדמיות וכמובן יכולת טכנית של הגוף האמור להטמיע פתרון זה בארגון."
תודה לאריה מירושלים. (בבקשה השתדלו לשלוח לנו את מקור החומר כאשר לא מדובר בתוצרת עצמית!)
חברים קנדים שלחו לנו תוצאות של סקר שהתפרסם בשבת ב-Toronto Sun
"46% מהנשאלים לעולם לא עושים עותקי גיבוי של המידע שלהם, למרות ש-55% מהם מעריכים את ערך המידע שלהם ביותר מ-$1,000. יותר משליש מאלה שאינם מגבים את המידע מוצאים את תהליך הגיבוי כמסובך מדי, ואילו 29% חושבים שהוא לא מספיק חשוב. אלו המגבים את המידע מעדיפים לשמור את הגיבויים על גבי דיסקים אופטיים, ורבע מתוכם משתמשים בדיסקונים".
Downtime הוא פרק הזמן או אחוז מתקופת זמן במהלכה מכונה או מערכת (בד"כ מערכת מחשב או שרת) אינה פועלת, או לא נמצאת במצב מקוון - בד"כ כתוצאה מתקלה או מעבודות תחזוקה. בתעשיות המספקות שירותים סביב השעון (שירותי רפואה, מסחר אלקטרוני, חדשות וכו') יש לתכנן בזהירות כיבוי מכונות למטרות תחזוקה. דאונטיים שמקורו בתקלות מערכת, תוצאותיו יכולות להשפיע באופן רציני על הצד הכלכלי, וכדי למזער את הנזקים חייבים ניטור מתמיד של מצב הרשתות והמערכות. בהסכמי שירות (Service Level Agreements) נהוג לנקוט בערך מסוים באחוזים (לחודש או לשנה) - לערך הזה מגיעים על ידי חלוקת סה"כ הדאונטיים של אותה תקופה בסה"כ הזמן. דאונטיים שווה לאפס, פרושו כי השרת היה זמין כל הזמן. לגבי שרתי אינטרנט, דאונטיים לשנה מעל 1% הינו ערך גרוע (יותר מ-3 ימים בשנה). בשביל ענף המסחר האלקטרוני גם ערכים של 0.1% אינם מתקבלים על הדעת.
ל-80% מהארגונים אין מושג כמה עולה ה-downtime שלהם. האם אתם יודעים כמה זה עולה לכם?
לא אמרו לי שזו ארץ מתוקנת, אז חשבתי לי "מנותקת", יא גבר!
אני המנכ"ל אחליט על הפיתוח. אתה, דאג שלא יחסר דייסה לקינוח!
השבוע קראתי בדה מרקר מאמר של אחד בשם אריק שמידט. אריק שמידט משוכנע שהאינטרנט עובר מחר לטלפון הסלולארי. מר אריק שמידט הוא עיתונאי שמטעם! אחרת, איך יתכן שהוא כותב בביטחון כזה גדול כל כך הרבה שטויות. בואו ונעיף מבט במציאות. הטלפון הסלולארי הוא מכשיר קטן ולא חשוב כמה גדול המסך שלו, הוא עדיין קטנטן. אי לכך הגלישה בו מעייפת לא רק את העין גם את האצבע שכן יש צורך לגלול לעתים קרובות. נכון, רוב המכשירים לא מסוגלים כלל לקרוא אתרים סטנדרטים, מה שהופך את המכשיר לעוד פחות שימושי. בהתחשב בעובדה שגם עם מחשב כף יד זה לא ממש פיקניק לגלוש באינטרנט, הרי שהטלפון הסלולארי רחוק מלהיות אטרקציה. בואו ונניח שיגדילו את המסך, ויחד עימו יגדל גם הטלפון, הרי המגמה היא "דק יותר, קטן יותר" ולא להפך. מי רוצה לחזור 10 שנים אחורה ולקבל שבר (קילה) בגלל טלפון?. הלאה, מסכי ה- LCD של הטלפונים הסלולאריים אינם שמישים באור שמש, בדיוק כמו במצלמות הדיגיטאליות או במחשבי כף היד. באמת קשה לראות משהו באור שמש, כך שהטלפון הנייד הופך להיות שמיש לצורכי אינטרנט רק בצל.
ונניח שהכול בסדר, מה עם הסוללה? כמה זמן היא תחזיק? לא מספיק לגלישה באינטרנט, בשום מקרה.
הניתוק של מנויי הוט ממנויי בזק, שכביכול בוצע על ידי העובדים בלי ידיעת ההנהלה, אמור להיות בכל מדינה מתוקנת הסוף הסופי והמוחלט של המונופול המעצבן וחסר האחריות הנ"ל. אני מניח ש"הוט" עומדת להגיש תביעה רצינית כנגד בזק. בהנחה (לא בהכרח סבירה, ואתם יודעים מה דעתי על בתי המשפט בישראל) שבית המשפט יפסוק לזכות "הוט", הרי שיש צורך לפטר או את כל ההנהלה (אם אכן ידעה, ותאמינו לי היא ידעה), ואם לא ידעה את כל העובדים שלקחו חלק בחבלה הנ"ל. אבל- וכאן בא "אבל" גדול- לבזק יש ועד עובדים חזק והוא אחד מהוועדים הגדולים בישראל שאיש לא מעז להתייצב מולו בגלוי או בנסתר. כאן המקום לערב את משטרת ישראל ולפתוח תיק פלילי על חבלה בכוונה תחילה לכל עובד שהיה מעורב בה, ולכל מנהל שידע על כך (שותפות לפשע). הרי אף בית משפט אזרחי בישראל לא יכסח כמו שצריך את בזק... אולי תביעה פלילית תשנה משהו.
נכה על כיסא גלגלים הושלכה למאסר על חוב כספי של 1,000 ש"ח! השופטת הנכבדה קבעה שהנכות שלה לא מונעת ממנה לבלות במאסר?! כמו שאמרתי, שאין לך כסף אתה אוטומטית פושע במדינת ישראל, אבל כמה נמוך כבר אפשר לרדת? מדובר בחוב ל... איך לא? חברת הסלולאר "מירס". בדרך לקפיטליזם הנאור הפכנו לעיוורים לחלוטין למצוקות הזולת. נכון, נכים יכולים לחיות כמו אדם רגיל, אבל לא צריך להגזים. אני לא מכיר בית סוהר שמותאם לכיסאות גלגלים, למען האמת אני לא שמעתי על נכים בכיסאות גלגלים ששופט היה מספיק אידיוט כדי להושיב אותם בכלא.
גילה אלמגור הפסיקה הצגה עקב צפצופיו של מכשיר שמיעה של אחד הצופים. היא התנצלה וכו'..
אני חרש, אני מניח שרובכם לא יודע על כך, ואלו שנפגשו איתי סביר שלא שמו לב, אבל אני חרש. אני מרכיב שני מכשירי שמיעה וגם עימם כל ניסיון לדבר אלי מאחור יתקל בחוסר תגובה מוחלט, אני חרש כמו בלטה!. זה לא רע להיות חרש, מעט מאוד דברים ראויים לשמיעה בעולם הרועש שלנו. את מכשירי השמיעה שלי רכשתי בלחץ שותף בעבר כדי שיוכל לתקשר עמי ביתר קלות. גם מכשירים הם לא דבר רע כל עוד יש להם מפסק וכשנמאס לך מהעולם, סוויץ' קטן ואתה לא שם. לפעמים כשאני מאוד רוצה לשמוע משהו אני מגביר אותם, ומנקודה מסוימת הם מתחילים לצפצף. אני אישית לא הולך לתיאטרון, שכן בעיית השמיעה שלי היא לא דבר חדש וכבר נוכחתי שזה מקרה אבוד. אבל אני מניח שאותו צופה הולך לתיאטרון כי יש לו עוד תקווה, כי הוא באמת ובתמים אוהב תיאטרון. עצם העובדה שהוא נאלץ להגביר את מכשירי השמיעה שלו לרמה שתביא אותם לצפצף מעידה על עליבות השחקנים. מדוע? בכל התיאטראות בארץ ובעולם יש מערכת הגברה לכבדי שמיעה, אבל זה לא פוטר את השחקנים מלהתאמץ ולהרים את הקול. הדבר הפשוט ביותר הוא לזרוק את החרש מהאולם.
לאחרונה נתקלתי בכמה מנכ"לים שלא רק שלא כל כך מבינים כיצד בונים/כותבים/מפתחים את המוצר שלהם, הם מוסיפים חטא על פשע ודורשים שמנהלי הפיתוח ירקדו לפי החליל שלהם. המשותף לכל אותם מנכ"לים הוא שהם מציגים את עצמם כאנשי שיווק. בכל המקרים מנהלי הפיתוח, מנוסים יותר ומנוסים פחות, היו חסרי אונים ומתוסכלים, גישת המנכ"ל שיתקה את תהליך הפיתוח לחלוטין. היות ואני "אאוטסיידר" במקרה שכזה, בדרך כלל יועץ, אמרתי לאחד מהם: “אם אתה איש שיווק, תהיה מנהל שיווק, למה מנכ"ל?” תשובתו: “כי רק בתפקיד זה אני יכול לשלוט בכל המהלכים של החברה". ראשית זו רעה חולה, שכן הגישה הזו מנטרלת את כל המשמעות מתפקידים אחרים והופכת את החברה לחברה של מנכ"ל ועובדים ובלי צוות ניהול של ממש. שנית, עם כל הכבוד לשיווק, הרי ששיווק לא קיים ללא מוצר, ומוצר לא מפתחים אנשי שיווק. בכל המקרים בהם נתקלתי, מנהל הפיתוח או המנהל הטכני נמצאים על סף התפטרות ואני הסיכוי האחרון שלהם. אין להם כל תקשורת עם המנכ"ל שכן הם מדברים בשני מישורים שונים. ודבר משותף נוסף לכל המנכ"לים הוא...הם כולם בני 36 ומטה... בישראל שכחו מה בעצם תפקידו של מנכ"ל, ראשית הוא צריך להיות מנוסה. שנית, הוא לא צריך להיות איש שיווק אבל צריך להיות מסוגל לנהל את מנהל השיווק שלו, הוא לא צריך לנהל את הפיתוח: לכך יש מנהל פיתוח. אבל, הוא צריך להבין איך הדברים נעשים. מנכ"ל בן 36 לא יכול, גם אם הוא מוכשר ביותר, לנהל חברה, ללא צוות מנהלים עצמאי ומנוסה. לפחות שתיים מהחברות שעליהן אני מדבר תקרוסנה סופית רק בגלל המנכ"ל, והנ"ל יאשים את כל העולם ואחותו ובעיקר את מנהלי הפיתוח שלו, שסביר להניח שיתפטרו לפניו.
מה שמוזר בישראל הוא שלדעת כולם כמעט הכישורים היחידים שמנכ"ל צריך הם היכולת לגייס כסף! זה רק מעיד על טווח החשיבה של חברות בישראל.
כמו כל גוף עסקי אחר, גם בצ'יף (מדי פעם) משווקים. אי אפשר לברוח מפעילות שיווקית עד כמה שזו שנואה על רובינו, שמעדיפים להתרכז בעבודות הטכניות, בפיתוח, בפתרון בעיות, בשירות... דבר נוסף שקשה לברוח ממנו הוא הפעילות השיווקית האגרסיבית של אחרים. רק מתעוררים בבוקר וכבר מתמלאים לנו החושים בפרסומות. יש פרסומות של טעם, יש מתוחכמות, הומוריסטיות...("ואם לא יפה אז חכמה", או חמה...) ויש את המסרים המרגיזים כל כך, המעוררים בחריפות את האיש הירוק, הקטן והביקורתי שבתוכנו. השבוע היה האיש הזה מאוד עסוק, עם כאב בטן מרוב פרסומות למאכלי שבועות, ובעקר נטפל על הפקס והדואר האלקטרוני. הוא דירג בסוכריות חומץ/חרדל (שהן ההיפך מכוכביות) את המשפטים הבאים מן הקל אל הכבד.
● "באהבה ובמכירות, רק החיזור קובע" (אולי נכון, אך די משפיל את האוהבים)
●●"מחירי פיצוץ לסוף החודש" (והקונה בלי לבדוק אצל מפיץ אחר, יתפוצץ אכן מרוגז)
●●●"אין לך מה לחפש במקום אחר" (דווקא! דווקא סיבה טובה לחפש גם במקום אחר!)
●●●●"You Need This" (מה זאת אומרת? - בביטחון נחרץ פוסקים שאתה צריך את זה!? אם זה קורסים של שיווק הם ממעיטים ביכולותיך, אם זה קורסים במחשוב הם מבטלים את הידע שלך, אם בדיאטה מדובר אז הם קוראים לך שמן, ואם הנושא עזרי און אז מתערבים לך בתשמישי המיטה!)
●●●●●"בעל הבית השתגע" (השבוע גם זכה לתוספת "גם מכות חשמל לא יעזרו"). הגיע למקום הנכבד הודות לישראליותו המובהקת, פנינה לפלח שוק רמלה-לוד.
אין כל התחייבות שלא להשתמש במשפטים הללו בעצמנו, בעתיד.
יום הולדת שמח לרועי מבית העמק, ולבנות מזל תאומים: משי, שוש, וחני!
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
