גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.1.7
לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן

כללי

מנהלי מערכות חייבים להגן על הרשתות שלהם מפני אובדן מידע ומפני תקלות חומרה. המאמץ הנדרש כולל פעולות רוטיניות מתמשכות וצעדים יוצאי דופן למניעה או להתאוששות מתקלות בלתי צפויות. בין הסיבות הפוטנציאליות לתקלה ניתן למנות את התקלות בתת מערכות הדיסקים, הפסקות חשמל, תקלות תוכנה, שימוש מוטעה או בזדון של פקודות שינוי או מחיקה, וירוסים הרסניים, אסונות טבע (אש, הצפות, רעידות אדמה), גניבה וחבלה.

שחזור מידע משרתים הופך בהדרגה לנושא בפני עצמו הודות לכמויות המידע האדירות (והגדלות בהתמדה), המאוחסנות ברשתות לאורך העשור האחרון.
המגמה לא משדרת אותות האטה. מספר המשתמשים הנתמכים ממשיך לגדול, כמו גם מורכבותן של מערכות הרישות. בסביבה זו התופחת ומשתנה כל הזמן, הקהילה של טכנולוגיות המידע חייבת לתחזק יישומים חיוניים, למנוע downtime, ולנהל את התלות העסקית הגוברת  במערכות מחשב.

נשמח לסייע לכם במקרה של נזק, והן לספק לכם פתרונות מנע השואפים להתערבות מזערית של הגורם האנושי. צרו קשר!
 

לא על החומרה בלבד

למי שפספס בשבוע שעבר את תערוכת Computax, באתר www.hwzone.co.il פורסמה סקירת האירוע, כולל תמונות. אבל, היות והאתר הנ"ל ממוקד חומרה, מצאנו כי הסקירה מעט צרה לטעמינו.
בעניין שחזור מידע, למשל, הוצגו באתר צילומי דיסקים משומשים שהוצאו מארכיון צ'יף  ללא כל הסבר. (אגב, יש ל-hwzone צלמים מעולים).
הכתב קיבל רושם די מוטעה כי ב"נושא שחזור והגנת מידע,... היו לא מעט דוכנים שעסקו בנושא". בעינינו, חברים, לא רק שלא היו הרבה באופן יחסי, גם לא במספר אבסולוטי. נקודה נוספת בה אנו חולקים עם מור שובל היא מטרת התערוכה, או לפחות המטרה שלנו. בדוכן של צ'יף חילקנו תוכנה חינמית למאות משתמשים פרטיים וסטודנטים, להגנה על המידע החיוני שלהם, ועשינו זאת גם מתוך מטרה גשמית של העצמת מוניטין, אך גם ובעיקר, מתוך ציונות.
גם אנו חשים אותן אכזבה ונוסטלגיה של הקהל, במיוחד של מי שמגיע מקצוות הארץ המרוחקות, לגבי גודל התערוכה.
 

סקר אחרון

כביכול בעונה זו כולם בדרום ארה"ב, כמו נמלים, טורחים ומגינים על המידע העסקי, מתכוננים לעונת ההוריקנים - כתבנו על כך לפני שבועיים.  אבל המציאות היא אחרת.
סקר חדש מגלה כי 30% לפחות מהחברות בארה"ב מוכנות להודות כי אין להן תוכניות מתאימות ומעודכנות להתמודדות עם אסונות טבע או אחרים.
חברת AT&T פנתה ל-1,000 חברות בסקר, והתוצאות מראות כי כחצי מהן אינן נוקטות באופן פעיל באמצעי הגנה, גם לאחר האזהרות של הממשלות הפדראליות.
9% מהחברות שנפגעו באסונות אחרונים דיווחו על עלויות של $500,000 ליום בתיקונים ובאובדן עסקאות, ובסה"כ 2.5 מיליון דולר לשבוע כאשר לא ניתן לחזור לפעילות רגילה.
סקר ההמשכיות העסקית ב-2006 של AT&T מצא כי כשליש מן הנשאלים דיווחו על אסון כלשהו בארגוניהם, במהלך 12 החודשים האחרונים.
מעל 80% מן המשיבים (בהשוואה ל-75% ב-2005) הצביעו על אבטחת מידע

כך (לא) תהרוג את הדיסק

מדי פעם, אי היעילות של פתרונות השמדת המידע זמינים מדרבנת קבוצות מחקר שונות להמצאת פתרונות משלהם.
החודש הכריזו ב-Georgia Tech Research Institute -GTRI על עוד אחד מניסיונות אלו, המיועד למחיקת תוכן של דיסקים קשיחים מגנטיים, באמצעות שדה מגנטי חזק. את הדיסק הקשיח מעבירים במכשיר באמצעות מנוף ידני בעל שתי זרועות המחוברות יחדיו בנקודת משען משותפת (hand crank), מפני שהשדה המגנטי החזק היה מטרפד את הפעולה של כל מנגנון הפעלה חשמלי.
אב הטיפוס שנבנה (ומכונה GuardDog) משתמש במגנט (permanent magnet)* במשקל 125 פאונד המקרין שדה מגנטי בעוצמה המשתווה לזאת של מכונת MRI.  המגנט מותקן במכשיר, שלמרות שהוא מיועד לשמש התקן נייד, גודלו כגודל מיני-בר. מארז המגנט עשוי פְּלָדָה בעובי 2 אינץ', ובו חריץ המאפשר הכנסת דיסק קשיח סטנדרטי.

*החומר המגנטי במוצר הינו neodymium iron-boron, היוצר שדה מגנטי ללא צורך בחיבורו למקור חשמל או בקירור לטמפרטורות קיצוניות. השיטה מבוססת, כמו במכשירי degaussing, בבלבול האוריינטציה הקוטבית הנוצרת עם כתיבת המידע לדיסק.
סיכוי סביר הוא שבניסיון להסיר את המידע, המגנט החזק מקלקל את ה-servo tracks, המנהלים את מיקום הראשים הקוראים-כותבים של הדיסק. הדבר יכול אכן למנוע גישה למידע למי שאין בידו מכשור מעבדתי לקריאת המידע מהפלטות.

השימוש במגנטים למחיקת דיסקים קשיחים אינו רעיון חדש, אך לטענתו של צוות הפיתוח, המערכת שלהם מהירה, גדולה ויעילה יותר. זו, לדבריהם, מפני ש"מערכות מחיקה נפוצות לעיתים רחוקות מנקות לגמרי את הדיסק, ואפילו האלטרנטיבה של הגישה הצבאית רק משיגה את יעדיה אחרי השמדה פיזית של הדיסק וטחינתו עד לאבק דק. למי שיש מספיק זמן ומשאבים, אם הדיסק אינו מושמד פיזית, באופן תיאורטי ניתן לשחזר את המידע".
ב-GTRI משוכנעים כי יכולות המחיקה של המכונה מכשירות אותה לשימוש צבאי, הדורש לעיתים גם השמדה בהתראה קצרה. בין שאר הבעיות, הם שכחו כי הפעלת המכשיר מחייבת ראשית פירוק הדיסק מהמחשב, אז יתכן וגורמים צבאים יצטרכו להתחיל לאמן את המשתמשים שלהם בפירוק מחשב כמו את הנשק, ב-30 שניות...

מיליונים של דיסקים קשיחים יוצאים משימוש מדי שנה, רבים מהם מכילים מידע אישי ופיננסי רגיש. מידע שבאופן אידיאלי יש להסיר מהמצעים המסולקים.
גם אם נניח שהפתרון שתיארנו כאן היה מספק את ההשמדה האבסולוטית המיוחסת לו, בצ'יף אנו מתייחסים לנושא איון המידע לא רק מבחינה מקצועית, אלה גם מנקודת המבט הכלכלית. בשוק האזרחי, למשל, כאשר מכונות מהסוג של ה- GuardDog תצאנה לשוק בעוד כמה שנים, מה תהיה עלותן? מה תהיה עלות אחזקתן, הפעלתן והעברתן ממקום למקום, ותוך כמה זמן הן יחזירו את ההשקעה?
ושאלת השאלות, כרגיל, מי יהיה זה שיעז להשקיע בתהליך הצלת נתונים ארוך ויקר - מאד - כדי לוודא באופן אבסולוטי שבאמת לא ניתן לקרא אף נתון.
עד אז, כאשר ברצונכם להשקיע כמה שפחות בהשמדת מידע מוחלטת, הקישו כאן.
 

כתבה של רפאל פוגל, מ"דה מרקר" מאשרת מה שבצ'יף כבר חוזרים ואומרים במשך שנים על אבטחת מידע ארגוני. ראו בעצמכם: "אויב מבית"
 

מרכוז הגיבויים

מי שאחראי להגנה על המידע אשר במספר מחלקות עצמאיות, סניפים או אתרים מבוזרים ומרוחקים גיאוגראפית, לא תמיד יכול להרשות לעצמו להחזיק צוות מחשוב מיומן בכל אתר, או בכוננות הגעה לכל אתר.
במצבים אלו, בדרך כלל נבחר אחד העובדים ומוטל עליו התפקיד החלקי של ניהול הגיבויים, אך לעיתים קרובות אין לאותו עובד את הידע או ההכשרה הדרושים להתמודדות עם מורכבות התפקיד: ניטור גיבויים, מעבר עותקי גיבוי מחוץ לאתר, ביצוע שחזורים, ועוד.
התהליך הידני יכול להיות מורכב מאוד, ולדרוש הבנה בתוכנה ובחומרה הזמינים והקיימים בארגון. תהליך זה הוא האשם העיקרי של רוב מקרי אובדן המידע המגיעים אלינו למעבדה לשחזור מידע, גם מארגונים שהם היי-טקים  במהותם.
 

בעבר כתבנו על ה-IT Consolidation ורמזנו שהיא לא תמיד מציאה גדולה. בואו עכשיו ונדבר על הדרך לפשט את מרכוז הגיבויים/ השחזורים מאתרי לוויין או מרוחקים.

אז מה אפשר לעשות?
זה מה שחושב דייויד היל:
"פתרון אחד הוא לנהל את ההגנה על המידע של המשרד המרוחק בצורה ממורכזת, באמצעות קישור ה-WAN, ועם סמכויות בקרה וניהול של תהליך הגיבוי והשחזור.

תהליך שליחת מידע מגובה מאתרים שונים לאתר מרכזי מכונה "backup consolidation". במידה וקיים בארגון פתרון אוטומטי להעברת מידע מגובה מאתרי לוויין לאתר מרכזי, ניתן להחליף את הצוות המיומן באתר המרכזי במנהלים במשרה חלקית, לביצוע שחזורים ולניהול מדיניות שמירת מצעי המידע מחוץ לאתר בצורה יעילה יותר.
או שניתן להחליף תשתיות הגנה על המידע מרכזי, מוקשח ואמין בתשתיות הגנה על המידע מבוזרות ללא כל היכולות שקיימות באתר מרכזי. באתרים מקומיים קיימת נטייה לשגיאות ידניות, האתר מקבל בד"כ שירות איטי ויחסית יקר יותר כאשר מתרחשות תקלות חומרה.
כתוצאה מכך, המשתמשים רואים זמינות גבוהה יותר של המידע והיישומים שלהם, וההנהלה לא צריכה תמיד לפתור בעיות קשות מרחוק ועם יד אחת קשורה מאחור.
ומה הם החסרונות?
סוף לדיסקים לגיבוי מקומי ולערמות של מצעי מידע, כמו גם התהליכים הידניים המסורבלים כמו ניהול קלטות למשלוח אל מחוץ לאתר. כמובן, באתר המרכזי אין צורך בהגדלת משאבים (כמו עותקים של קלטות). עדיין המשאבים באתרים מרכזיים יכולים להיות מבוזבזים. וגם אם לא, עלות אחזקתו של אתר מרכזי נמוכה מזו של העלויות המצטברות של אתרים רבים קטנים יותר.
בנוסף, כנראה שדרוש להשתמש בטכנולוגיות של דה-דופליקציה ושל האצת ה-WAN על מנת להפוך את התהליך באמצעות ה-WAN לכדאי מבחינה כלכלית. ואז, דרושה מכונה לניהול המטלות הללו, ועוד מטלות עיבוד חיוניות, גם באתרי הלוויין וגם באתר המרכזי.
התהליך לא רק משתפר מפרספקטיבה של אמינות, אלה גם במונחים של מטרות ברמת שירותי המפתח - RPO (זמן מאז הגיבוי האחרון) וזמן להתאוששות (ראו דוגמאות למטה, בכתבה  בשם "מחשבה תחילה").
הגיבוי של פעם נעשה פעם ביום, אך בתבנית מרכוז של הגיבויים לאתר מרכזי השינויים מתרחשים בתדירות גבוהה יותר במהלך היממה, היות וגיבויים אינקרמנטאליים בד"כ לא דורשים יתר על המידע מהשרתים המקומיים או מרוחב הפס ב-WAN. ה-RPO משתפר, כלומר פחות מידע נמצא בסכנת אובדן תמידי. הזמן להתאוששות גם הוא יהיה קצר יותר מדיסק מרוחק לדיסק מרכזי (במידה ואין גודש בתעבורה) היות והתקשורת מדיסק לדיסק אמורה להיות מהירה יותר מאשר מטייפ לדיסק.
כמו כן, ניתן לשקול מרכוז של השרת באתר המרוחק, היות והדבר כולל מרכוז הגיבויים כחלק מן החבילה. אמנם במקרה שכזה יש לשקול גם את הנושאים (במיוחד latency - חֶבְיוֹן?) הקשורים להרצת יישומים מבוזרים מאתר מרכזי.
מרכוז הגיבויים באמצעות רשת הינו היום דבר יותר מעשי מבחינה טכנית וכלכלית מאשר אי פעם. הוא יכול להוות כמתנה משמיים לארגונים עם מספר רב של סניפים העוברים קשיים בניהול תהליך הגיבוי והשחזור".
 

מחשבה תחילה

באירוע בנושא אחסון שארגנה חברת Gartner בפלורידה, מרצה שאל את הקהל מי נוהג לכלול בתוכניות להמשכיות העסקית שלו את בדיקות בקרת השינויים. מתוך כ-300 נוכחים רק שניים הרימו יד, וקיבלו ציון לשבח. הרוב, מתוך שאר הנוכחים, אמר כי הם בודקים את תוכניות ההתאוששות שלהם פעם בשנה בלבד.
במשאל אלקטרוני בין הנוכחים, 44% בחר להשיב כי ההתאוששות מאסון הינו "פרויקט" בארגון שלהם, 30% הגדירו אותה כ"תהליך", ורק 6% הצהירו כי מדובר בנושא מוטמע במטרות העסקיות.
לשאלה של "מה היא אסטרטגיית ההתאוששות מאסון ליישומים הקריטיים ביותר בארגונכם" השיבו
20% שהם מבצעים שיתוף של מערכות הייצור,
22% שהם דואגים לסבילות בפני קריסת מערכות הייצור, ולציוד הפיתוח והבדיקה
23% שהן דואגים לגיבוי מערכות הייצור ואפשרות להתאוששות באתר אלטרנטיבי של ספק מיקור חוץ, ואילו 30% מהנוכחים אמרו שהם דואגים לסבילות מפני אסון על ידי אתר אלטרנטיבי ב-standby.
כאשר הוצגו בפני הקהל התצורות הקיימות להתאוששות מאסון (כולל רפלקציה ברמת היישום, רפליקציית מסדי נתונים מבוססת לוגים, רפליקציה סינכרונית ואסינכרונית של האחסון מבוססת בקרה, רפליקציית קבצים ודיסקים מבוססים שרת, ורפלקציה מבוססת רשת, הרוב הצביע על כך שהם משתמשים ברפליקציה מבוססת קבצים ודיסקים.
נושא אחד שמציק למי שמתכנן התאוששות מאסון הינו נושא המידע המסווג- מי יכול להציץ למידע אשר בדרך ממקום למקום. במקרים אחרים, חברות עדיין כלל לא מגיעות לבנות תוכניות התאוששות בשל בעיות תקציביות. אבל, לפחות בארץ, אנו רואים לאחרונה מאמצים יפים מצד מגופים פיננסיים ומשרדי ממשלה המתכננים להקציב משאבים  לנושא. אחד המכשולים הינו צורת המחשבה הרואה בתכנון להתאוששות פרויקט או יעד נקודתי, במקום לראות בו תהליך של בדיקה ושינוי מתמיד - שינוי המלווה את השינויים המתרחשים בעסק או בארגון.
(מתוך כתבתו של ג'ו מייטלנד ב-סרץ' סטוראג')

האוטומציה עושה רק טוב למצב העדכון של המערכות הרזרביות, אך אין לשכוח לבצע בדיקות ועוד בדיקות וניסויי התאוששות תקופתיים.

בבחירת השיטות ל(גיבוי ו-) התאוששות חשוב לקבוע ראשית את יעד ההתאוששות (RPO - Recovery point objective) - כמו למשל, לחזור למצב של לפני שבוע, אתמול בלילה, או לפני 20 דקות- והן יעד הזמן להתאוששות (Recovery Time Objective- RTO)  כגון התאוששות תוך שבוע, תוך יומיים מקרות האסון, או תוך מספר דקות.

על תהליכי ניהול ההתאוששות מאסון להיות מוטמעים בתהליכים העסקיים ותהליכי המחשוב, ורק תרבות של שיפור מתמיד תביא את התהליכים הללו למצבן המיטבי בכל נקודת זמן.
 

צרו קשר!

מחשוב עתיר ביצועים

SGI - סיליקון גראפיקס, היא חברה בינלאומית המנוהלת ממשרדיה ב-Mountain View קליפורניה, שעוסקת בשיווק, מכירה, תמיכה ותחזוקה של שרתים ופתרונות אחסון. SGI נקטה לאחרונה באסטרטגיה האגרסיבית להגדלת נוכחותה בקרב לקוחותיה בשווקי המחשוב עתיר הביצועים ולהפגנת עוצמה הטכנולוגית ללקוחות חדשים במגזרי המחשוב הארגוני.
החברה הכריזה על קו מוצרים חדש הכולל: פתרונות קלסטר מבוססים מעבדי 5100 Xeon כפולי ליבה של אינטל, שרת לינוקס בתצורת להב (Blade), ו-SGI® Altix® 450 לתחום הביניים המבוסס מעבדי איטניום 2 כפולי ליבה של אינטל. בנוסף הכפילה SGI את רמת הביצועים של שרתי ה- SGI® Altix® 4700 עטורי הפרסים.
השרתים, שרתי-העל ופתרונות האחסון מהווים את פלטפורמות הליבה של החברה. פלטפורמות אלה מבוססות על ארכיטקטורה עתירת ביצועים הנדרשת לצורך פתרון בעיות מורכבות המאפיינות מאגרים עתירי נתונים במגוון רחב של שווקים – החל ממעבדות מחקר ממשלתיות וכלה במרכזי הנתונים של טכנולוגית המידע.

בנוסף, מתכננת SGI להציע חבילות ספציפיות של אפליקציות פופולאריות בתעשייה. הראשונה בהן תהיה חבילת אפליקציות מותאמת אישית ליצירה אוטומטית של תמונה ע"פ מודל תלת-ממדי לתחום האפקטים מיוחדים ופיתוח משחקים המשלבת את תוכנת PipelineFX® Qube!™ Render Manager.

 SGI  גם ממשיכה לשבור שיאים של עוצמה וסקלאביליות עם מערכות הלינוקס שלה. כך, למשל, עם מערכת בעלת עותק אחד של מערכת הפעלה (SSI) הפועלת על מספר שיא של 1024 מעבדים. המערכת פועלת על גבי שרת לינוקס בתצורת להב SGI® Altix® 4700 וגרסת ביתא של נובל Novell SUSE® Enterprise Linux Ver. 10,. עד לרגע זה מערכת ה- SSI הגדולה ביותר פעלה על 512 מעבדים. המערכת השיאנית  מותקנת כעת בעיר מינכן, במרכז LRZ בו שוכנת מערכת מחשוב העל הלאומית של גרמניה. התקנת ה- Altix 4700 מציינת את השלמת השלב הראשון בפריסה של 4,096 מעבדי איטניום 2 של אינטל, 17 טרהבייט זיכרון גלובלי משותף ופתרון אחסון של SGI בעל נפח של 660 TB.
 

להצטופף שם בסוף!

לא נשאר כמעט מקום בדיסק אך אתם רוצים בכוח לדחוף עוד קצת משהו?

אפשר למחוק קבצים שכבר לא נזדקק להם יותר וגם להסיר יישומים באמצעות add/remove Programs

מערכות Windows שומרות להן כ-10% מהדיסק לסל המחזור כברירת מחדל. תוריד את הזבל ואחרי זה גם אפשר לצמצם את המקום השמור. כך נעשה:
קליק ימני על סל המחזור, בוחרים Properties =>תחת הלשונית גלובל מזיזים את הסמן בסולם עד ל, נאמר, 2%, ומאשרים.

באחריותכם: אפשר לצמצם את כמות המקום בדיסק השמור לשירות System Restore.
ברירת המחדל הינה בד"כ 12% מכל הדיסק הלוגי, וניתן לצמצם אותה ל-5%. כיצד?
הקישו: "המחשב שלי =>
Properties =>
System Restore
וגוררים את הסמן ל-5%

שירות נוסף שחוסך אנרגיה אך זולל מקום ע"ג הדיסק הינה Hibernation  (שנת חורף?),
לביטול שירות זה יש לפתוח את ה-control panel ולבחור Power Options. שם מסמנים ב"V" אם לאפשר או לבטל את האפשרות של שנת חורף.

וכעת, דבר יעיל, בעיקר אצל אספנים כמו רבים מאיתנו המשתמשים בתיבת הדואל של ה-Outlook או Outlook Express כמקום המועדף לשמירת פריטים נוסטאלגיים: ניקיון ודחיסה של תיבת הדואל.

ניתן לשחרר מקום בדיסק באמצעות דחיסת *NTFS, אם לקבצים וספריות פרטניים , או לדיסקים שלמים. דחיסת קבצים יכול להאט את פעולת המחשב בזמן דחיסה ופריסת המידע, כך שאם כבר אז כדאי לדחוס קבצים או ספריות שלא לניגשים אליהם לעיתים קרובות.
זהירות: מאוד לא כדאי לדחוס קובצי סיסטם, כגון קבצים תחת C:\Windows
מבצעים את הדחיסה  עם קליק ימני על הקובץ או הספרייה בדפדפן Windows Explorer
ובוחרים select Properties. תחת לשונית ה"כללי"- General, בוחרים Advanced ומסמנים את אפשרות ה"דחיסה על מנת לחסוך מקום בדיסק", ומאשרים את הבחירה.


*אפשרות הדחיסה זמינה רק במערכות קבצים NTFS. כאשר יש במקום מערכת קבצים FAT32, יש להמירה למערכת NTFS. הכיצד?
התחל=> Run והקלד: "convert C: /fs:ntfs" ולאחר מכן, "OK". כפי שניחשתם, האות C מתייחסת לכונן C, ואפשר להחליף אותה באות של הכונן שבחרתם.
 

החילזון מהשפן

סיפור מהחיים: מהנדס של חברת בנייה ישראלית גדולה, המפעיל מחשב נישא בשטח, הגיע בבוקר לאתר העבודה ופתח את הלפטופ. כבר משהו בהדלקה לא נראה לו תקין, והודעת מסך הסבירה כי הדיסק לא מפורמט. "האם לפרמט?" שאלה אותו מערכת ההפעלה.
"חכי רגע", הוא חשב, וצלצל למנהל מערכות המידע במשרדי החברה. המנהל אמר "לא", וזה נגמר טוב.

עוד סיפור מהחיים: מיטל ובעלה ביקרו בקניון במטרה להפיק תמונה גדולה של הבכור בן השנה. בחנות הצילום התגלה כי לילד אין כרגע מצב רוח של דוגמן... בכה, אפו האדים, העפעפיים התנפחו, לא ממש מחזה להנצחה. בתיק של מיטל הייתה המצלמה איתה צלמה את התמונות הראשונות שלו: אלו של היום שהביאו אותו מבית החולים, הפורים הראשון, בזרועות הסבא (ז"ל) בסדר פסח הראשון... וגם תמונות עדכניות.
מיטל ויתרה על צילום דוגמנות עם רקע דמויות מצוירות. במקום, ביקשה מאנשי חנות הצילום לבחור תמונה מבין הקבצים במצלמה, להגדיל אותה יפה ולמסגר לתפארת.
"רק רגע", אמר הבחור מאחורי הדלפק. "אני לא רואה שום תמונה, הכרטיס הזה לא מפורמט בכלל. לפרמט לכם?". מיטל היססה, הכרטיס פורמט, וזה נגמר רע.

אל תזדרז! מול השאלה "האם לפרמט?" חשב/י היטב, ואם צריך- גם תתייעץ/י עם בעל ניסיון. תהליך הפרמוט הינו בלתי הפיך מידי המשתמש. במעבדה לשחזור מידע של צ'יף סיכוי השחזור אחרי פרמוט הינו טוב מאוד במידה ולא חלה כתיבה רבה לדיסק לאחר הפעולה. אתם בספק? - צור/י קשר עמנו בטלפון 08-9400070
 

הרהורי המציג

מעט אנשי מחשבים צעירים מסוגלים לדמיין מה עובר על הדרגים השיווקיים העומדים באינטראקציה עם קהל בדוכן תצוגה. אם כן, אז רק מי שכבר יצא לו לחוות את המעמד. לכל אחד יש סיכוי להזדמנות שכזו (יתכן שיום אחד יציגו בתערוכת עבודות הקרמיקה של בית האבות..., כפי שאמרה לנו מבקרת בתערוכה האחרונה).
בכל מקרה, החוויה מעניינת מבחינה אנתרופולוגית, חברתית, עסקית וגם מקצועית.
מקצועית, זו הזדמנות ללמוד באופן מרוכז מהניסיון המגוון של מאות מבקרים הששים לחלוק את העולם שלהם עם מי שרק מוכן להטות אוזן. לומדים שם על בעיות חדשות של מוצרים קיימים, על צרכים ייחודיים של לקוחות, על שאיפות, דרישות וציפיות השוק מפיתוחים עתידיים.
מבחינה עסקית, זו במת חשיפה להיצע, ולעיתים רחוקות גם מקום לחיזוק עסקאות בתהליך.
מבחינה חברתית, תערוכה היא פשוט חגיגה, אם אפשרות וסיבה לתקשר עם בני מעמדים וקבוצות חברתיות, של גיל ושל עניין, דתיות, אתניות, ועם אוריינטאציות שונות.
מבחינה אנתרופולוגית התערוכה מבוזבזת למי שלא באמת עוסק באנתרופולוגיה, אך יכולה ללמד כל אחד עד כמה מגוון ונפלא הוא הגזע האנושי.
ברגעים השקטים נפגשים המציגים ה"שכנים" ומחליפים הארות לגבי הקהל. כך קטלג עמית-מציג את הקהל שלנו בתערוכת Computax'06 (הסיווגים נכתבו בלשון זכר אך מתייחסים לגברים ולנשים כאחד):

- המבקר הסקרן. רוצה לדעת הכול על הכול. לא מרוצה בהסבר שבעיניו חלקי, לא מוכן לחכות שישלחו לו מידע בדואר, בפקס, במברק, בדואל או עם יונה. מילות המפתח שלו, החוזרות על עצמן: "למה" ו"כמה". כמו הילד בפרסומת של הכללית.
- הממהר. אין לו פנאי להסבר מלא, דורש את התורה "על רגל אחת", בתמצית, בקיצור, בשנייה. מילת המפתח: "נו?"
- ה"שושואיסט". שואל שאלות כלליות, מסרב להזדהות, ואם כן אז מוסר שם וטלפון בדויים.
- החשדן. למה פונים אליו? לשם מה אתם עומדים כאן? מי אתם בכלל?
- המחפש "משהו אחר". בד"כ עובר על פני הדוכנים בעיניים מזוגגות, לא מתמקד בדבר, אם עוצר לרגע, מיד פוסל מה שרואה וממשיך הלאה, אל ה"משהו אחר", אל עבר האופק הבלתי נודע. מילות מפתח: "זה לא, זה לא..."
- ה"חייזר". אדם שבכלל הגיע  בטעות, או כי הזמינו אותו חברים. לא יודע על מה כל ההמולה. בתערוכת בשמים זה יהיה התתרן, בתערוכה חקלאית הוא יהיה גיק עירוני, בתערוכת מחשבים הוא בכלל משתמש בעט נובע, ו-XP זו עבורו מידת החולצות הבאה אחרי XL.

- צייד ה-handouts. יכול להשתייך לשתי תת-קטגוריות:
    הכנה: ניגש באופן ישיר ובלתי אמצעי לבקש סוכרייה, עט או מזכרת.
   המתעניין: שואל שאלות המובילות את המציג למעמקים טכנולוגיים אדירים, ומעט לפני שההסבר מגיע לרמה המולקולארית, יורה את משפט המחץ שלו: "יש מתנות?".
- צייד הכתובות. ממנו רואים רק יד אלמונית שולפת כרטיס ביקור ומסתלקת במהרה.
- הכייפי. נינוח, בד"כ מבין במאטריה ושואל שאלות לעניין, פתוח לקצת הומור, וגם אם רק יגיע צדיק אחד מהסוג הזה, שווה לחכות לו 8 שעות בעמידה על עקבים.
 

● הקורא Eli Rosenes כתב:

"אני קורא את מאמריך במגזין בדר"כ בעניין. אך הפעם הגזמת – הגזמת משום שזלזלת בהלכה מפורשת, זלזלת בערכים שחשובים מאוד לחלק גדול מהציבור הישראלי, זהו לא הטלת פגם באדם מסוים אלא בציבור שלם שחלק ממנו נמנה על קוראי המגזין. אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה, אך לא לזלזל בפומבי בערכים מקודשים לעם ישראל מדורי דורות, ולחלק ניכר מעם ישראל בתקופה זו.
אודה לך באם תוסיף איזו שהיא תגובה להנ"ל במגזין הבא.
אלי."

אנו מניחים כי מדובר בתגובה לשורות של עמית משבוע שעבר.

השורות של עמית

חיי כלב

כבר אמרנו שלעירית תל אביב אין מספיק פקחים בכדי לאכוף את החוק בנושא צרכי הכלבים. הגדילה עירית תל אביב ושלחה את נציגיה לספור גללי כלבים ברחובות ולפי תוצאות הספירה ישלחו פקחים לאזורים זרועי המוקשים הנ"ל. אני יודע שעירית תל אביב חסרת אונים והיא גם בחברה טובה (פאריז) ושבאמת קשה לי להציע פתרון אבל אל תגידו לי שפקח שתפקידו לספור גללים זה לא עבודה מצחיקה.

ואם כבר בכלבים עסקינן... ידעתם שהחוק אוסר להכניס כלבים למים? ושהקנס הוא 430 ש"ח? גם אני לא... למה? אל תשאלו אותי. קודם מחסנים אותם על ימין ועל שמאל (ויש על כך אגרה) אחר כך מכריחים אותם ללכת קשורים (ואם לא יש על כך קנס) עכשיו גם אוסרים עליהם להיכנס לים כדי להצטנן...

שכנה שלי מחזיקה כלבלב, אתם יודעים, מאותם כלבי צעצוע בגובה 20 ס"מ, שצריך להיזהר מאוד על מנת לא לדרוך עליהם. בשבוע שעבר נטפל אל הכלב שהסתובב חופשי פקח עירוני ותקע לה קנס בגובה 700 ש"ח. הוא גם דרש ממנה להגביה את הגדר מסביב לחצרה למטר ועשרים ס"מ. לך תסביר לפקח שהכלב זוחל מתחת לגדר.

תושייה ?

גברת אחת נשפטה על עבירת תנועה בה היא חצתה את קו ההפרדה המלא. עם הרבה תושייה הלכה הגברת וניסתה להשמיד ראיות, היא שלחה מישהו שיקווקו את הפס המלא.
מה אנשים מוכנים לעשות רק כדי לא לומר "אשמתי". לפעמים נדמה לי כי יש אנשים שחושבים שהסימון על הכביש הוא עניין אקראי לחלוטין. לא גברתי, זה לא אקראי ואף אחד לא יתבלבל בגלל טיפה צבע שחור.

חיפה

חיפה הוכתרה כעיר ה"מסוכנת" ביותר ובה אפשר יותר בקלות לחטוף סרטן עור. כך פורסם בעיתונות. הבעיה היא שכדי ללקות בסרטן עור צריך להיות אידיוט, בּוּר ובלתי זהיר מספיק כדי להיחשף לשמש לזמן רב, וזה כבר לא תלוי בעיר, יתכן שבחיפה אחוז האידיוטים גבוה מהרגיל ויתכן שבחיפה המודעות שלהם גבוהה יותר וכל שומה חדשה שצצה מריצה אותם לבית החולים (אחרי הכול, לך תדע כמה חולי סרטן העור שעדיין לא אובחנו ובעלי מודעות נמוכה קיימים). אבל מכאן ועד להאשים את העיר היפהפייה (והמשעממת) הזו.

אקטיב ?

בדרך כלל אני לא נחשף לפרסומות משום צורה שהיא וחומק מהן באלגנטיות. השבוע בעת המתנה למשחק כדורגל ששודר בערוץ השני נאלצתי לחזות בזוועה. והזוועה הספציפית הזו הייתה פרסומת לכרטיס אשראי של ויזה כאל בשם אקטיב. עזבו את איכות הפרסומת לרגע ונסו להתייחס לתוכן: בזבזו כסף! ועוד כסף! אין מחר. בחיים שלי לא חשבתי שניתן לרדת כל כך נמוך, אני מקווה שמישהו הקליט את ההודעה בכל תביעה שבנק כלשהו יגיש נגד לקוח שעשה שימוש יתר בכרטיס הנ"ל תוצג הקלטת כראיה.

להמן מאיים

מר יואב להמן אביר זכויות הציבור והמפקח על הבנקים יוצא באזהרה, “נגביל בחקיקה את עמלות הבנקים". מרגש!
ראשית נכבדי היה צריך לעשות כך לפני זמן רב, הבעיה היא שאתה ושאר פקידי משרד האוצר לא מחוקקים חוקים. הכנסת מחוקקת חוקים. תפקידך מר להמן לאכוף אותם לטובת הציבור הרחוב. האיומים שלך אינם מועילים לאיש פרט אולי לכמה אנשי יחסי ציבור ועיתונאים. במקום לדבר, תעשה!

ואם כבר במפקח על הבנקים עסקינן הרי שהשבוע העביר לי אלדד את תלונתו של מר זיו תובל, מנהל פרויקטים בכיר ויועץ מחשוב מרעננה. כל מה שנותר לי זה להעתיק אותה הנה ולומר אמן, ישר כוח מר תובל.

אבל לפני כל, כדי שתהיו מספיק זועמים שתקראו את דבריו של מר תובל:
מסתבר שהבנקים הרוויחו חצי מיליארד שקל מעמלות שגבו כדי להסדיר את מסגרת האשראי. אם זו לא חוצפה אז מה לעזאזל כן חוצפה. ובנוסף לכך: “הריבית על האוברדראפט בבנקים נסקה בעוד 0.7% והגיע לשיא חדש של 11.4%.

אז אם אתם עצבניים מספיק הרי לכם מכתבו של מר תובל.
 

תשובתו של מר להמן לא איחרה לבוא, הוא השיב לזיו עוד באותו היום
 

אך זיו תובל לא מרוצה, וגם אני לא:
"מר להמן הנכבד בחר, כמובן, להתעלם מהטיעונים המרכזיים, הלא נעימים מבחינתו. הוא לא מתייחס לצורה בה הבנקים משקרים את לקוחותיהם וגוזלים אותם באמצעות חתימה על טפסים חדשים, אשר לרוב הלקוחות השואלים שאלה, משקרים להם ואומרים שזו "הוראת בנק ישראל". האומנם? גם לזה לא קיבלתי תשובה ממר להמן, למרות שאני סמוך ובטוח שמעולם לא הייתה הוראה כזו מבנק ישראל..."
"...כמובן שמר להמן לא טורח להתייחס כלל לטיעון בדבר התערבות וקביעת נהלים מסחריים טהורים הנוגעים ליחסי בנק - לקוח. אין לזה אח ורע בשום מדינה דמוקרטית! ממתי הבנק המרכזי מתערב בשיקולים מסחריים טהורים של הבנקים, כגון כיבוד שיק? אין זה מעניינו, ואין לו כלל סמכות להגביל כיבוד שיקים בבנקים! הרי זה נוגד את "חוק יסוד - חופש העיסוק". היש לבנק ישראל סמכות לפעול בניגוד לחוקי המדינה?"
 

מסר לזיו תובל                         תגובה לשורות של עמית

אם בעולם לא היו מהנדסים...

 מתוך:http://www.smokersclubcomedy.com/rimages/engin.jpg