רובוטריק חדש

בשנת 2000 הייתה דליה איציק שרת התמ"ס ובמעמד זה העניקה אות היצואן המצטיין לחברת פרנדלי רובוטיקס מפרדסיה. השבוע ביקרנו את רמי סגל -שבין יתר מטלותיו גם מפעיל ה-BOS בחברה- וזכינו להכיר את הבייבי החדש של פרנדלי.
פ. רובוטיקס (פעם "Friendly Machines") מתמחה במכסחות דשא אוטומטיות שמסוגלות לטפל בכרי הדשא ללא נוכחות אדם - ראו וידיאו.
לדגם החדש יש גלאי גשם המשהה את העבודה עד שהדשא התייבש לאחר גשם או השקיה. כמו בדגמים הקודמים, סכיני הכיסוח תוקפים את עלעלי הדשא משלושה כיוונים (הלוואי עלינו מכונת גילוח שכזו...) הוא טוחן את הדשא הקצוץ כל כך דק עד שהחלקיקים נופלים בין הגבעולים, נבלעים באלגנטיות ומדשנים את הקרקע. דגם זה מיועד לבעלי גינות קטנות יותר ובמחיר עממי יותר. פרטים טכניים בשפע באתר www.friendlyrobotics.co.il
 

(תודה לאיציק -לא יו"ר הכנסת- מנהל השירות בישראל)

להעתיק, לגבות או לשחזר?

הדפסת מסמך, שמרת במעטפה או בתיק בחדר אחר? - יש לך גיבוי!
ברמה הבסיסית ביותר, גיבוי הינו עותק של מידע חשוב המיועד להגן על המשתמש / על הארגון מפני התוצאות של אובדן מידע בשל גניבה, תקלה או אסונות בלתי צפויים.
ה"גיבויים" המסורתיים עדיין נעשים על קלטות טייפ או על תקליטורים אופטיים, שאינם מיועדים ולא מתאימים לגישה מהירה למידע. גיבויים אחרים נעשים על דיסקים קשיחים וזיכרון במצב מוצק, אמינים ומהירים יותר אך עדיין זקוקים ליד אדם או לפתרון אוטומטי מתאים שיזום את פעולת הגיבוי.
טבעם של ה"עותקים" שונה במקצת. מדובר בהעתקה של המידע לדיסק קשיח אחר בקרבת מקום או למערכת אחסון מרוחקת, והם נועדו לספק שחזור מהיר כאשר מידע המקור נפגע. היום קיימים פתרונות העתקה מתוחכמים שמעבר להעברת קבצים מדיסק לדיסק מציעים למנהלי האחסון בחירת פלטפורמות ודרכים שיתאימו לדרישות הביצועים ולתקופת שימור הרשומות בכל ארגון. 

טכניקות המירור והרפליקציה הן הצורות הטהורות והפשוטות ביותר של העתקה מתמשכת של מידע. המירור מגן על המידע על גבי דיסק אחד על ידי העתקה אחת לאחת לדיסק אחר - בדרך כלל באותה מערכת אחסון.  הדוגמא הפשוט ביותר של מירור הוא מערך אחסון התומך ב-RAID. המירור הינה פעילות דינאמית מתמדת המשווה כל הזמן את המידע בין דיסק המקור לדיסק התעתיק ומסנכרנת אותו. כאשר דיסק אחד כושל, הדיסק ה"תאום" תופס את מקומו ומאפשר גישה למידע. באופן אידיאלי, משתמש לא אמור כלל לדעת  שהתרחשה בעיית דיסק.
הרפלקציה דומה למירור בכך שנוצר עותק זהה למידע. למעשה פעמים רבות משתמשים בשני המונחים ללא אבחנה. אבל הרפלקציה הינה בדרך כלל תהליך העתקה מ"קופסא לקופסא" ולא מדיסק לדיסק. למשל, תוכנת רפלקציה יכולה להעתיק מערך אחסון לשרת אחסון אחר או למערכת מיוחדת המוקדשת למטלה זו. לדוגמא, כפי שמוצרים רבים הנושאים שם יצרן ונחשבים קניין, למרות שהם בסך הכול שרת אחסון ו/או גיבוי בתוספת יישומים שונים.
הגישה "מקופסא לקופסא" מאפשרת הפרדה פיזית במערכות אחסון. ניתן ורצוי למקם מערכת ההתאוששות מחוץ למרכז המידע, במקום אחר של אתר ארגוני, או -רצוי אף יותר- באזור גיאוגראפי שונה, לצרכי תכנון המשכיות עסקית.

הזמן הדרוש לשחזור המידע חשוב תמיד, אך גורם נוסף חשוב לא פחות הוא מצב העדכניות של המידע המשוחזר. כפי שרבים מכם חוויתם, ניתן לשחזר מידע רב גם ממצבים שנראים אבודים, אבל אם הגיבוי בן שבוע או חודש או רבעון לא יהיה לזה כל ערך. יהיה צורך ליצירה מחדש של כל המידע שהשתנה ונוצר במהלך הזמן שעבר בין הגיבוי ששוחזר ורגע אובדן המידע - הזמן בו נשאר המידע לא מוגן על ידי הגיבוי/ ההעתקה. מצב זה יקר תמיד, הן במונחים של אובדן הזדמנויות ויצרנות, והן בעלויות יצירה מחדש של המידע.
דרך אחת לצמצם את פרק הזמן הזה הוא לבצע העתקות תכופות של המידע לאזור האחסון. טכניקת ה- Snapshot (ובעברית "תצלום" או "תמונה") שומרת עותק בנקודה אחת בזמן ("point-in-time") של מערך דיסקים ב-SAN (רשת אזור האחסון-Storage Area Network).
היות ו-SAN עם מערכת RAID מבצעת באופן טבעי (כיו"ב טבע ה-RAID) מירור למידע, סנפשוט יצור למעשה תעתיק שלישי של המידע שישמר בנפרד מעותקי הייצור. למצב זה אנו קוראים split mirror (מירור מפוצל), למרות שיצרנים שונים -כגון EMC- מכנים אותו BCV -  business continuance volume, כרך להמשכיות עסקית.
ה-split mirror snapshot מסונכרן מעת לעת עם ה-SAN, פעולה שניתנת לפעמים להשלמה תוך מספר שניות. היות והסנפשוטים בדיסק מבוצעים מהר הרבה יותר מאשר הגיבויים המסורתיים על גבי טייפים, ניתן לבצע סנפשוט מספר פעמים ביום ובכך לצמצם את פרק הזמן בו המידע אינו מגובה באופן עדכני.
בארגונים רבים עדכניות המידע המשוחזר היא כה הכרחית שה-סנפשוטים לא מסוגלים לתת מענה מתאים לצרכיהם. לשם כך משתמשים רבים ב-CDP או Continuous data protection, למעקב אחר כל פעולת אחסון כדי לשמור על עותק עדכני. ה-CDP יוצר סנפשוט לכל רגע בזמן בו התרחש שינוי. התוצאה הינו "יומן" מפורט של שינויים בו יכול מנהל אחסון להשתמש לתיקון מצבי אובדן או שיבוש מידע. ניתן לשחזר את הקבצים ממצבי מערכת בני ימים או דקות.
יצרני CDP מציעים שני סוגים של מוצרים: CDP אמיתי - בו המוצר מתאים להגדרה לעיל ושומר את המידע לאחר כל שינוי, אף הקטן ביותר של קריאה/כתיבה. הסוג השני מכונה "near-CDP", ומבוסס על סנפשוטים תדירים, של מספר פעמים בשעה (כגון במוצר של מיקרוסופט DPM, אשר כמובן מגן על מידע של יישומי מיקרוסופט בלבד.
 
כמות מידע הולכת ותופחת דורשת שימור לאורך זמן רב, כאשר הגישה אליו נדרשה לעיתים רחוקות או מזדמנות. אבל, כאשר המידע נדרש הוא חייב להיות זמין ונגיש במהירות. דוגמא טובה לכך הן רשומות רפואיות ומידע בנקאי. מערכות SAN מסורתיות הבנויות על בסיס Fiber Channel יקרות מאוד, יקרות מדי בכדי להקדיש אותן לאחסון, עם בזבוז של יכולותיהן הביצועיות. לעומת זאת, האחסון על גבי טייפים פשוט  איטי מדי בשחזור . לשם כך נוצר ה-CAS - Content addressed storage, האוגר מידע על גבי דיסקים SATA או מערכות  SAS לנפחים גדולים, במחיר נמוך יותר.
פלטפורמות CAS -שלא כפי מערכות רפלקציה בסיסיות- מטיבות את השימוש בנפח דיסק באמצעות טכנולוגיות של דחיסה ודה-דופליקציה (ראו הסברים בקטע "דופים לי רבים" שצוטט השבוע ב-The Marker).
השרידות וההתאוששות של טכנולוגיות אלו לעומת טכנולוגיות דחיסה סטנדרטיות עדיין צריכה לעמוד במבחני המציאות שאין יצירתית ממנה. ועדיין, על הנייר, נראה כי לטכנולוגיה זו יש סיכויי השבת מידע טובים יותר מהטכנולוגיות הישנות.
מערכות CAS כוללות מאפייני אבטחה המנהלות את שמירת הרשומות ומונעות שינויים בלתי רצויים למידע המאוחסן. לעיתים גם מתווספת הצפנה, על יתרונותיה וחסרונותיה.

כפי שכבר כתבנו בעבר, הדיסק מציע כמצע ביצועים ואמינות גדולים בהרבה מאלו של הטייפים, אך חברות שהשקיעו רבות בתוכנה וחומרה של ספריות טייפים נוטות למאן לבצע את השינוי המתבקש.
VTL - ספריות טייפ וירטואליות מגבות מידע למערכת אחסון מבוססת דיסקים המתוכננת לחקות ספריית טייפים בתשתיות האחסון. טכנולוגיה מסוג זה מאפשרת למנהלי האחסון לשפר את זמני הגיבוי וגם במעט, את השחזור, תוך שמירת השקעותיהם בתוכנת גיבוי, תהליכי גיבוי וידע בארגון. ה-VTL לא מחפש להוציא את הטייפים משימוש. במקרים רבים מוצרי VTL כוללים תמיכה במערכת הטייפים. לאחר שמסתיים גיבוי לדיסק של ה-VTL, המערכת עצמה מסוגלת לייצר טייפ לגיבוי לצרכי ארכיון -לטווח ארוך ומחוץ לאתר. למערכת זו אנו קוראים D2D2T, או disk-to-disk-to-tape.

כאשר הצגנו את BOS בשנת 1995 בתור פתרון  D2D2T - וקראנו לו Backup Proxy Server - כלומר הטווח הנמצא בין מקור המידע לבין הטייפ, כנראה שהקדמנו את זמננו.
היום זה נראה ברור לכולכם שזו דרך הפעולה ההגיונית, אנו מניחים שטכנולוגיות נוספות הנמצאות כיום ב BOS יכנסו גם הן לשוק בשנים הקרובות.
 

בשבוע הבא נדון בבחירת פתרון הגיבוי, ההעתקה או המשכיות העסקית.
שאלות והערות

מורעלים

PBDEs או Polybrominated diphenyl ethers נוכחים באינסוף פריטים בשימוש יום יומי -החל ממארזי מחשבים ועד לשטיחים, וילונות וספוגים למילוי כריות וספות- על מנת לצמצם את דליקותם. שלושת התרכובות מעכבות הבערה המובילות במשפחה כימית זו התגלו בעשור האחרון ברקמות אדם. הנושא נחקר, ונמצא כי חומרים כימיים אלו נודדים מן החפצים המכילים אותם באבק הבית, נכנסים איכשהו לחילוף החומרים שלנו ושל חיות המחמד שלנו ונאגרים ברקמה השומנית. אחדים מהם הואשמו בגרימת בעיות בבלוטת התריס (המגן) של מכרסמי מעבדה.
Douglas Fischer כתב כי ארה"ב משתמשת בחצי מן האספקה העולמית של PBDEs, וכי מוערך שריכוז חומרים אלו בדם גבוה פי מאה אצל תושבי ארה"ב בהשוואה לתושבי יפן וארצות אירופיות. המעקבים מוכיחים כי רמות ה-PBDEs בגוף האדם מוכפלות כל שנתיים עד חמש. פרסומים מראים כי בצפון אמריקה רמות אלו גבוהות פי 40 מאשר ביבשות אחרות. מצד שני, מי בכלל טרח למדוד אותם ברקמות שלנו ושל שכנינו באסיה הקטנה...?

מאה מהרמות שנרשמו אצל תושבי צפון אמריקה. המחקר מצביע על קשר בין מחלה לבין החומרים הכימיים המפריעים לבלוטות מפרישות ההורמונים לתוך הגוף.

ילדים
חיות המחמד הקטנות דומות במסת הגוף שלהם לילדים. כמוהם, הם קרובים יותר לשטיחים ומבלים יותר זמן בתוך הבית מהמבוגרים.
ב-2003 קבעה EPA כי בהשוואה למבוגרים, ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון של פי עשר לחלות בסרטן לאחר חשיפה לחומרים מוטאגנים (המשנים את ה-DNA). בעבור ילדים בין הגילאים 2 עד 15 הסיכון גדול פי שלושה מאשר במבוגרים. היות וילדים גדלים ומתפתחים במהירות, יש להם מספר רב יותר של מחזורים תאיים והחומרים המסרטנים; מקבלים הזדמנויות רבות יותר להטביע את חותמם בחומר התורשה. כמו כן, יש לילדים צפי של אורך חיים ארוך יותר מאשר למבוגרים, וכך מקבלים השינויים הפתולוגיים בתאים זמן רב יותר להתפתח לצורות סרטניות. EPA השתמשה בתובנות אלו גם בהערכת הבטיחות הכימית של  ה-benzo(a)pyrene ושל ה-vinyl chloride המשמש לייצור PVC.
ה-PBDEs דומים במבניהם לרעלנים למערכת העצבים שנאסרו בשנות השבעים אך עדיין נוכחים בסביבה, ונקשרו לרמות IQ נמוכות יותר בילדים שאמותיהם אכלו דגים מזוהמים בהם.

חתולים
החוקרת Janice Dye אמרה לעיתונות כי יתר פעילות של בלוטת התריס בחתולים היה מצב נדיר לפני שנת 1980. החל מאותה שנה גם גבר בצורה משמעותית השימוש ב- PBDEs. כעת, באמצע 2007, מחלה זו היא אחת הבעיות העיקריות בחתולים מזדקנים.
כמו במקרים רבים אחרים, שתי העובדות לא בהכרח קשורות אחת לשנייה באופן ישיר, עד אשר יוכח ההפך.
סכנת ה-PBDEs הובאה לראשונה לתודעת הציבור בשנת 1998, כאשר מדענים שוודיים מצאו אותם בחלב אם. מאז, נאספו ראיות לפעילותם הרעילה בכבד, בלוטת התריס ומערכת העצבים של האדם ובעלי חיים נוספים.
יותר מחקרים מתחילים לעסוק בהשפעת חומרים מעכבי הבערה על בריאות האדם. אחדים מקבוצת ה-PBDEs נאסרו לשימוש, אך אחרים ממשיכים להיות נוכחים במכשירים וחפצים ביתיים.

שווקים
החל מ- 1 ביולי 2006, חל איסור בשוק האירופאי לייבא או לשווק מגוון רחב של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים המכילים חומרים מסוכנים לסביבה או לבריאות. מאז ינואר 2003 ניתנה ליצרנים אפשרות לשנות את הרכב מוצריהם על מנת שיעמדו בתנאי החוק. האיסור כולל מוצרי חשמל ואלקטרוניקה רבים, כולל מוצרי צריכה ביתיים, מחשבים וטלפונים ניידים,  צעצועים, תאורה, , ספורט וכו'.
הדירקטיבה EC2002/96/ (WEEE - Waste Electrical and Electronic Equipment) חלה על מוצרי החשמל והאלקטרוניקה המפורטים בה. WEEE אינה פוגעת בחקיקה אירופאית אחרת הנוגעת בנושאי בריאות או ניהול פסולת, אולם הדירקטיבה לא חלה על ציוד הקשור לביטחון מדינות השוק (ציוד צבאי, נשק, תחמושת וכו').
הדירקטיבה EC2002/95/ (Restriction of the Use of Certain Hazardous Substances in Electrical and Electronic Equipment) ("ROHS") – ROHS חלה על מוצרים הנכללים ב- WEEE וגם על מוצרי תאורה ביתיים. ROHS אינה פוגעת בכל חקיקה אירופאית הנוגעת בנושאי בריאות או ניהול פסולת. ROHS חלה גם על חלקי חילוף לתיקון או החלפה במוצרי חשמל או אלקטרוניקה אשר נכנסו לשוק האירופי לפני הראשון ביולי  2006.
ועוד, על פי סעיף 4 (1) ל-ROHS, מדינות השוק התחייבו כי החל מ-1 יולי 2006, כל מוצר חשמל או אלקטרוניקה חדש שיוכנס לשוק לא יכיל: "עופרתcadmium, mercury, hexavalent chromium, Polybrominated Biphenyls-PBB או polybrominated diphenyl ethers -PBDE. אבל, על פי הפרשנות המקובלת היום האיסור על חומרים מסוכנים חל רק על המוצר הסופי ולא על תהליך הייצור.

מה בידינו לעשות.
למי שיכול לחיות עם לבוש וריפוד פחות סטנדרטי ויותר בריא (שלפעמים גם עוקץ ובדרך כלל מתקמט נורא...) אריגי צמר או כותנה בלתי מעובדת, פשתן וסיבי קנביס -hemp, אמרנו סיבים ואריגים ולא חומר לעישון!- עדיפים מבחינה זו על בדים מטופלים במעכבי בערה. ראו דוגמאות ב-http://www.thegreenguide.com. האתר www.ewg.org  עוסק בכלל מזהמים ומסרטנים בסביבה שכדאי להתרחק מהם.
נכון, Ikea פוגעת בסביבה בבניית הסניף החדש בחולות ראשון, אבל לפחות מצהירה שהיא דואגת למכור לנו מוצרים נטולי PBDEs.
בין מוצרי האלקטרוניקה והמחשבים, הצהירו על הפסקת השימוש ב-PBDEs החברות הבאות:  Sony, Philips, Ericcsson, Intel ו-Toshiba.  אבל כמו תמיד, איום בלתי נראה לעין הגלויה מטה פחות את המאזניים מאשר תו מחיר גבוה. עוד נתון אבולוציוני המבטיח הישרדות לחזקים יותר -כלכלית.
 

גריז

אנשים שכמוני רק מניחים את הראש על הכר ומיד צוללים אל חוסר ההכרה, מפספסים את הרגע הקצר הזה, הרגע המיועד לסיכום אירועי היום ואיחולי התנהלות למחר. אם היה בידי ליהנות מרגע זה במחשבה צלולה, הייתי מנצלת אותו לתפילה להוטה:
"שמור נא אלי הטוב על מערך רכבי החברה, עשה חסד עם מנהל הצי, שמור על התנאי המבורך של רכב צמוד לעובדי ההיי-טק, עזוב את העלויות שתגדלנה, העיקר הנוחות. ברך את השטיפה על חשבון העסק, הגן על הדלקן החביב, והארך את ההסדר עם המוסך, הגרר והביטוח עד לאחרית הימים (או עד שאצא לפנסיה - מה שיבוא קודם), אמן!"
מי שנפל בחלקו להתייצב לבדו מול מפלצת רבת הראשים -תחזוקת רכב עצמית- שיעניק לעצמו מדליה. הוא יכול לשאת אותה בגאווה על הדש בישבו מאחורי ההגה בפקק, מעל הבור של הטסטר, או בהמתנה לגרר תחת השמש הקופחת.
אחרי חוויות קשות בתחום, כל מוסכניק סדאם, כל בוחן בן-לאדן, וכל פאנצ'ר-מעכר שטן; אנשים אציליים אלו (מי אצילי פחות, מי אצילי יותר) לא נופלים בחיוניותם מרופאים ללא גבולות, מאחיות רחמניות בסרבל מטונף, מפלורנס נייגטינגיילים שהפסקת עשר קדושה להם. תחת סהרוני הגריז השחורים שבציפורניים מוברג הכישרון המופלא. תחת הגופיות האפורות המיוזעות פועמים הצילינדרים של לבבות אמיצים ונדיבים. ורק כאשר השאסי שלהם מחליד קמעה, הם באים ומצטרפים אליך לספסל בחדר ההמתנה של שירותי הבריאות הציבוריים. שם, הם מספרים לך על הצרות שלהם... עם המחשב!
בואו ונבהיר כי אין לי כל כוונה לפענח את מסתורי מחשוב הרכב, את החור השחור של עולם האספלט השמור לאלכימאים יודעי לחשים ומחזיקי אבן הפילוסופים, בקודש הקודשים של המוסך המרכזי.
המחשב שמדיר את שינתם של המוסכניקים הוא זה של הפקידה, זה המנהל את המלאי, את הלקוחות ואת הנהלת החשבונות. אולי גם זה של הבית, המחזיק את חומר עבודות הגמר של הסטודנטים במשפחה. וגם הם, אנשי ה hardware המוטורי, רואים אותנו כקוסמים אפלים, שמוטי כתפיים, רפי זרועות, לבנבני אצבעות ועגולי משקפיים. אבל יש בין שני העולמות הרבה יותר במשותף מאשר סימני השאלה ההדדיים.
השבוע הזדמנתי לשיחה גלויה עם פרח סדנא כל-מבין. מעבר למיסוך הטרמינולוגי האופייני לברנז'ה, השיחה הייתה פוריה דיה. נדמה לי שאפילו הכה בי קצה קצהו של ברק התובנה, על אף העובדה המצערת של השתייכותי לזוויג שהיה-צריך-לאסור-עליו-לדרוך-באדמת-המוסכים-הנעלה (ואם אפשר גם על הפדאלים של כל כלי רכב שאינו אופניים).

עולמות מקבילים

היכולת לאבחן מקור של בעיה בצורה מהירה ומדויקת דורשת יכולת הסקה וידע במבנה ובפעילות דגמי הרכבים / המחשבים / הדיסקים הקשיחים השונים. טכנאים רבים מוצאים באבחון בעיות נדירות את אחת ממטלותיהם המאתגרות והמספקות ביותר. הם המכורים, לכו רק אליהם!

הציוד הממוחשב הפך כבר בן בית בסדנאות מוטוריות מודרניות. הטכנאים משווים את קריאות המכשירים הדיאגנוסטיים עם הסטנדרטיים של היצרן, והחריגות מסמנות להם שיש לשים דגש בתחום זה או אחר. מוסכים המחוברים לרשתות מידע מקבלים עדכונים לספרי הרכב, ועל מסדי נתונים המאפשרים להם ללמוד נושאים חדשים ולשמור על עדכונם הטכני.
לעומת זאת, יצרני דיסקים שומרים את המידע שלהם קרוב ללב, ממאנים לשתף פעולה עם גופים שעשויים לצמצם בדרך עקיפה את מכירות תוצרתם. הם אינם מספקים חלקי חילוף ולכן, יש לפרק מדיסקים חדשים או משומשים חלקי חילוף לדיסקים .

בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר נסגרו הגבולות וכל המערך היצרני העולמי היה מכוון למאמץ המלחמתי, במדינות רבות לא היה ניתן להשיג חלקי חילוף לרכב. או אז החלו נפחים ומכונאים לייצר בעצמם את החלקים. בעולם המחשוב המצב דומה, פרט לסוגיה אחת: הכדאיות הכלכלית. כאשר המידע האבוד שווה ללקוח את מחיר התהליך, הופכים עולמות ואף ממציאים רכיבים שלא קיימים כדי להגיע לאותו חומר ולחלץ אותו מהריסות הדיסק.
ולמה לא שומעים יותר על אנשים אלו? למה נבצרת מהם התהילה הראויה?
פשוט מאוד: כמו בעולם הרכב, הכול מסתיים בשיווק. עניין של אולמות תצוגה, יוקרה, פחחות וצבע.

פ.ג.

גרפיקאית, מעצבת גראפית ומעצבת אתרי אינטרנט מוכשרת מנס ציונה פנויה לעבודה.
צרו קשר עם סמדר בטלפון 052-3590096 או ב-scamils@yahoo.com

בעל תואר ראשון בביולוגיה ומדעי החיים פנוי לעבודה בתועמלנות, שיווק ציוד רפואי
ונושאים קרובים. צרו קשר עם שי וינוקור בטלפון 054-9989509 או ב-דואל
 

מזעור וחירור

ככל שיוצאים דורות חדשים של מוליכים למחצה, הם מגיעים קטנים יותר ודקים יותר. במזעור, היצרנים מצמצמים את התנגדות המבודדים (שכבות ה-buffer) כך שכל שכבה הופכת להיות דקה מ-ננומטר אחד, בעובי של מספר שכבות אטומיות בלבד.
המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיות של ארה"ב (NIST) מסביר כי תופעה זו פוגעת בעבודה של ראשי הכתיבה של הדיסקים הקשיחים, המתחבטים היום בין יותר מדי לפחות מדי התנגדות. הפתרון המוצע (ובהליך פטנט) של המכון הוא חירור שכבת הבידוד מתחמוצת האלומיניום של הראש הקורא/כותב באמצעות קרן מבוקרת של קסנון + 44 יונים על מנת להוריד את ההתנגדות.
הפתרון מיועד לדור הבא של דיסקים קשיחים וגם ל- MRAM, זיכרון גישה רנדומאלית בלתי נדיף הנמצא בפיתוח ב-IBM בשיתוף TDK.

למאמר המלא

מחזור

תמונה זו מתוך אתר Green Salad, אתר המרכז ברשת חברתית אנשים המעוניינים בקידום סגנון החיים הירוק למען איכות הסביבה. האתר מבית Ning המסתער עלינו לאחרונה וגוזל את הזמן המועט לחיות את חיינו האמיתיים שהשאירו לנו הפורומים, הצ'אטים, ה-ICQ, ה-LinkedIn, ושאר רשתות וירטואליות. המוצרים הממוחזרים עשויים ממעגלים אלקטרוניים (לוחות אם) ונמכרים באתר www.motherboardgifts.net. אבל, אם זה נכון

שאנו מכירים היטב את החברים של צ'יף, מעטים מכם תתאפקו. חיש תיגשו לערמת זבל המחשבים שלכם ותנסו ליצור בעצמכם מזכרות ואביזרים. בהצלחה!

תמונות מקושרות

במשל היווני הייתה התערבות בין הרוח לשמש, שהחליטו להתחרות ולבדוק מי מהן תצליח להוריד להולך רגל אחד את המעיל. נשפה ונשפה הרוח, וככל שנפשה כרך והידק האיש חזק יותר את המעיל סביב גופו. בתורה, זרחה השמש וחיממה את האוויר עד אשר החל הולך הרגל להזיע מאוד, והוריד בעצמו את המעיל העבה.
באה מיקרוסופט ורוצה להכריח אותנו לאמץ את הוויסטה שלה, וההתנגדות רבה. אז בא ביל ומראה לנו שלל פלאים ומתנות שנוכל להפעיל אם נהיה טובים, צייתנים ונשדרג למערכת ההפעלה החדשה.
תוכנת ה-פוטוסינת של מיקרוסופט מסוגלת לקשר בין מאפיינים משותפים של תמונות ולאחד אותם למצגות תלת ממדיות. סרטון הדגמה מדהים נמצא בקישור: http://www.ted.com/index.php/talks/view/id/129. להפעלת התוכנה זקוקים למערכת הפעלה WinXP, מחשב חזק מאוד וחומרה תואמת Vista.
 

אתר ישראלי עושה שירות מבורך מאז 2004 – איסוף מידע על כל הנקודות החמות בארץ. המידע בעמוד: http://www.pocketpcfreak.com/hotspots.htm

י.ג.

השורות של עמית

הבהרה ושיעור

לצערי אני חייב שתי הבהרות:
1. ליעקב, שהתרשם שאני אנטי-מתנחלים בלבד. אני אומר בפעם המי יודע כמה, לחיילים אין אידיאולוגיה! סרבני פינוי וסרבני שירות בשטחים נמצאים אצלי באותה צלחת, אין ימין ואין שמאל כולם סרבני פקודה שמקומם לא בצבא הגנה לישראל או בכל צבא אחר!
2. לאבי שהתרשם שאני אנטישמי עקב המטאפורה שלי בנוגע לביוב בשכונה חרדית אחרי הטשולנט של שבת. רבותי, מדובר בדימוי: כולם יודעים מה טשולנט עושה למערכת העיכול ולאן הולך כל העסק (אין מערכת ביוב שלא מסריחה). וכולם גם יודעים שטשולנט הוא מאכל ששומרי שבת בעיקר חרדים אוכלים יותר מהחילוניים. משום מה ידידי היקר הסיק מהמשפט את ההיקש הבא: יהודים = מסריחים. לא, אבי... התכוונתי טשולנט = שירותים = ביוב = מסריח. הנושא במשפט הנ"ל היה הביוב ולא היהודים. למען האמת לצרפתים יש מאכל דומה שנקרא "קסולה" אבל אם הייתי אומר "בשכונה זו וזו באזור זה וזה בצרפת, האם מישהו היה מבין למה אני מתכוון?
 

סקייפ בום

סקייפ מצאה את האשם בנפילה של המערכת שלה. לטענת החברה, מיליוני מחשבים שמנסים להתחבר בו זמנית מיד לאחר איתחול המחשב (אחרי העדכון האחרון של מיקרוסופט) גרמו לקריסה. נכון, מועד הקריסה הוא מדויק, אבל האם יש הגיון בטענת החברה?
ראשית עלי לספר שאצלי כל מערכת המחשב קרסה מיד אחרי העדכון, ולקח לי כמעט שעה לגלות שהסקייפ גורם לקריסת החלונות. הייתי צריך להסיר את הסקייפ לחלוטין ועד היום אי אפשר להתקין אותו. ותמיכה... איין.
אבל... טענת החברה לא הגיונית. העדכונים האוטומטיים של החלונות מתבצעים לפי השעון המקומי, כך שהעדכון באירופה והעדכון בארה"ב או בסין לא מתבצע בו זמנית. שנית, באותו יום קמתי יותר מאוחר והעדכון התבצע מידית, דהיינו העדכון תלוי בין היתר בשעה בה המשתמש מדליק את המחשב. בנוסף לכך, עדכוני מיקרוסופט אינם משהו חדש והם מתבצעים לעתים קרובות ודבר כזה לא קרה אף פעם לפני כן. יש לציין שמיליוני מחשבים מתחברים ל-MSN או ל-ICQ בדיוק באותה מידה ולהללו לא קרה דבר. בקיצור, טיעון דפוק של מי שלא לקח בחשבון את גידול המערכת שלו, ושלב ראשון באיבוד אמון הלקוחות בשירות, שלא לדבר שאני מניח שיש עוד רבים כמוני שמחוסרי סקייפ והתמיכה מאחרת לבוא.
מילה על התמיכה של סקייפ: 3 ימים לוקח לחברה לענות על בקשת תמיכה. דהיינו תהליך בן 10 מכתבים ייקח חודש שלם. התשובה אותה קיבלתי כללה את ההצעות הבאות שהעלו את חמתי: או שאין לך סקייפ מעודכן (יש לי! גרסה 3.5 האחרונה!) או שהחלונות שלך לא מעודכן (מעודכן ועוד איך, מייד אחרי העדכונים האחרונים קרסה לי המערכת). ו... תוודא שהמחשב שלך נקי מוירוסים (נקי וצח כמו ישבן של תינוק אחרי אמבטיה). באמת, זו תמיכה ?
 

ספורט כורסה

בהמשך לטיפ שנתתי בשבוע שעבר החלטתי ללכת צעד קדימה ולהתקין את כל מערכת ה"סופ קאסט" באתר שלי, שם תוכלו לגשת לעשרות ערוצי טלוויזיה המשדרים חי מכל העולם.
גשו לכתובת: http://www.videowebgate.com/sopcast.html, הורידו את הפלאג-אין והתקינו אותו. עכשיו סגרו את הדפדפן והפעילו את האקספלורר של מיקרוסופט (לצערי אין עדיין תמיכה במוזילה) וחיזרו לכתובת שלעיל.
יתכן שתאלצו להסיר כמה מן ההגנות שחוסמות את החיבור. אבל אחרי שתעשו כן יש לכם עשרות ערוצים שכולם משדרים ספורט חי מכל העולם בזמן אמתי ובחינם.
 

החוליה החלשה או החוליה החסרה?

חברת קו-אופ ירושלים השקיעו הרבה כסף באבטחת המערכת שלהם. כן בטח, אנטי וירוס שלם ואפילו הפעילו את הפיירוול של מיקרוסופט!. לא עבר זמן רב ומומחי המחשב של הרשת גילו פריצה למערכת שלהם... ילד בן 14 פרץ למערכת והוריד קודים של מחירי המוצרים ועוד מידע רגיש יותר ורגיש פחות. הילד נתפס די בקלות. מתברר שהטמבל הקטן רק רצה ללמוד איך פועלת חברה מבפנים ובעצם הוא מכור לחשבוניות מס. אבל שימו לב לגודל הטמטום: "כשנשאל כיצד הצליח לפרוץ למחשבי הרשת, השיב הנער כי בסך הכול התקשר למשרדיה, הציג את עצמו כעובד החברה שמאבטחת את המחשבים שלה, ביקש קוד כניסה - ונכנס למערכת (ynet)”. מי צריך אבטחת מידע אם בחברה יש אוסף של מטומטמים, או לפחות אחד/אחת?
אבטחת מידע היא עסק ענק ומתוחכם, אם כי לא מתוחכם מדי (כדי שתישאר מספיק עבודה לכולם). אבל כל עוד הוא תלוי בבני אדם עם הבנה מוגבלת או ראש קטן, פשוט חבל על הכסף.
 

מתנשא עד השמיים

מנכ"ל אל על תופס תחת, הוא טוען שמחלקת העסקים של אל על טובה יותר מזו של לופטהאנזה. זה פתטי לשמוע אותו, בעיקר כשאיש לא מקבל את הטענה חוץ ממנו עצמו. אבל הוא שוכח שרוב נוסעיו לא נוסעים במחלקת עסקים, וכולם בלי יוצא מהכלל חולמים על טיסה בלופטהנזה.
 

כואב הלב

חיילת גנבה כרטיס אשראי ורכשה עימו בגדים לבני משפחתה. היא הועמדה לדין ובית המשפט הקל בעונשה כשנוכח בעוני המחפיר בו היא חיה. הפרקליטות הצבאית לעומת זאת דווקא מתכוונת לערער על קולת העונש. איש מחיילי, עובדי וקציני הפרקליטות לא חווה מעולם עוני מחפיר שכזה לכן כל כך קל לדרוש צליבה למי שגורלו לא ממש שפר עליו. העניין הוא שמדינת ישראל ומוסדותיה כל כך אטומים לעוני ולסבל, שבשלב כלשהו הציבור מתחיל להאמין שכך נכון וכך צריך להיות, והתוצאה רבותי היא אמריקה, בה מחביאים את חסרי הבית מעין הציבור, ורק בניו יורק יש חצי מיליון מאלו. באנגליה מצאו להם עבודה והם מוכרים עיתונים. בצרפת מנסים לספק להם דיור וגם מציעים להם עבודה. בישראל... חיילת, שתורמת שנתיים מחייה לתפארת מדינת ישראל, שנתיים בהם הייתה יכולה לפרנס את משפחתה, נאלצת לגנוב כדי שלאחיה ואחיותיה הקטנים יהיה מה ללבוש. אוי לאוזניים שכך שומעות.

דברי המערכת:
אם נדמה לכם שקטע זה מנוגד להבהרה מספר אחת שבראשית שורותיו של עמית היום, זכרו כי אנו בארץ הניגודים אבל למעשה, אין ניגוד אינטרסים. צבא הגנה לישראל הוקם להגן על כל התושבים, גם העניים. היות והייתה כאן התרשלות של מערכת הת"ש או מי שאחראי לוודא את המצב בבית, מן הראוי להטיל עונש על גניבה ביד רמה בזמן שהיד השנייה מושטת לעזרה.
 

הכלכלה הישראלית בגדולתה

הבורסה הישראלית סוף סוף נעה בכיוון הנכון... מטה. חברות פושטות את הרגל, חפציבה מתה, המכרז של המדינה מחוסל, בשני המקרים הלקוחות נדפקו. 25 אלף עובדי היי-טק ישראלים עזבו לארה"ב. הטענה הרווחת היא הקיצוץ בתקציבי המחקר והפיתוח במגזר העסקי. ישראל ממוקמת במקום ה-17 בעולם בשיעור התמיכה הממשלתי במו"פ. מקום טוב בסוף. אבל האמת היא שברוב מדינות העולם ענף ההיי-טק לא תלוי בתמיכה ממשלתית ומונע מכוחו של כסף פרטי. לעומת זאת, בישראל הכסף הפרטי לא קיים, קרנות הון סיכון משקיעות גרושים, משקיעים כבדים מעדיפים להשקיע יותר בנדל"ן (או בשוחד כדי להכשיר עסקאות נדל"ן מפוקפקות) מאשר בענף כל כך עתיר סיכון. הכלכלה הישראלית נמצאת במבוי סתום -לא מהיום חס וחלילה- אלה שעד כה הסתובבנו עם הראש באדמה ואם הרמנו אותו כבר אז ראינו את אחד השוורים המגוחכים, עגל הזהב המודרני, שמהלל את הקזינו הגדול בתל אביב.
אבל אם אתם חושבים שיהיה בעתיד יותר טוב אז להזכירכם, במקום להשקיע בחינוך מקצצים בו, והתוצאה תהיה הרסנית בעתיד הרחוק ו...שביתה בעתיד הקרוב. האוניברסיטאות נמצאות במצב קטסטרופאלי מבחינת רמת לימוד ותת רמת סטודנטים. בקיצור, גם העתיד לא נראה וורוד.
 

סרטים...

לאט לאט מתחילים לזרום שוב סרטים, אבל עד שהזרם יכנס למסלולו הטבעי, הרי לכם שני סרטים באורך מלא חדשים:
"גברים בשחור" – חלק שני (וויל סמית, וטומי לי ג'ונס) ו-"הוק" – רובין ויליאמס
http://www.videowebgate.com/movies.html
 

תגובה לשורות של עמית