גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.1.8b
לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן

Software Localization

חברות תוכנה הגיעו להבנה כי על מנת לזכות בנתח שוק משמעותי (ולא רק בשוק האמריקאי), עליהן לבצע לוקליזציה של התוכנה שלהן לשפות של מדינות היעד. לוקליזציה היא תהליך של התאמת המוצר לשווקים שונים ברחבי העולם על מנת שהמשתמשים המקומיים ירגישו שהמוצר תוכנן ונוצר עבורם וכן הותאם לשפה, לתרבות ולצרכים שלהם.

בתקופה זו, בה האינטרנט הפך לאפיק התקשורת הראשי בכלכלה העולמית, שווקים בינלאומיים משתנים והופכים לצפופים יותר, מדי יום ביומו. חברות תוכנה שונות מחפשות שווקים חדשים לפעול בהם ודרכים חדשות להשגת יתרון תחרותי ניכר.

על אף ההנחה השגורה לפיה במרבית מדינות העולם אנשים דוברים או מבינים אנגלית, הסיכויים לשווק תוכנה בהצלחה מבלי לבצע הליך לוקליזציה מלא ואיכותי של הממשק והמסמכים לשפה המקומית, הנם קלושים.

נכון להיום, רק כ- 12% מתושבי אירופה דוברים אנגלית כשפת אם, ורק כ- 28% מהאוכלוסייה מבינים אנגלית! יתירה מכך, מרבית האנשים ברחבי העולם גולשים באינטרנט בשפת אמם ולא בהכרח באנגלית.

אם כן, מה עושות חברות תוכנה וחומרה גדולות ברחבי העולם? מבט מהיר באתרי האינטרנט של Microsoft, Adobe, Apple, HP, Cisco וחברות אחרות, מראה כי חברות אלה פונות ללקוחותיהן אך ורק בשפה שלהם. האתרים של חברות אלה תורגמו לעשרות שפות המדוברות בשווקי היעד בהן הן פועלות. המוצרים תורגמו במלואם, לרבות מפרטים טכניים ומסמכי המוצר, כמו גם חומרי קידום המכירות של החברות.

כנס הלוקליזציה השנתי יתקיים לראשונה בישראל ב- 20.7.06 בשרתון סיטי טאואר ברמת גן. לחצו כאן להרשמה.
 

זיהוי טקסט

● לפני שבוע נודע כי סוף כל סוף הגיעו חברות Palm Inc. ו- Xerox לפשרה בתביעה משפטית שנמשכה 7 שנים. התביעה קשורה לטכנולוגיה ששמשה לראשונה את Palm Computing Inc, ואותה ירשה חברת Palm Inc. פאלם הסכימה לשלם לזירוקס 22.5 מיליון דולר בעבור השימוש בפטנט הכלול בטכנולוגיית Graffiti של פאלם לזיהוי כתב יד. ההסכם גם מאפשר למשלמת רישיון שימוש ב-"Unistrokes", שהיא טכנולוגיית זיהוי כתב היד של זירוקס. בנוסף, החברות הסכימו ל"הפסקת אש", והתחייבו לתקופה של 7 שנים בהן אף אחת משתיהן לא תתבע את השנייה בנושאים אשר בתחומים המוסכמים על ידיהן.

● OCR- Optical Content Recognition / Optical Character Reader הינה טכנולוגיה המאפשרת לסרוק מלל מודפס ולהפכו לתצורה אלקטרונית, אחסון כמלל הניתן לערוך ולאחסן בקובץ, מחשב, או דיסק.
מה שפעם לקח זמן רב, שעות, ימים ושבועות, כגון הקלדה תוך העתקת מסמכים משפטיים, ה-OCR מאפשר תוך מספר שניות, ומאפשר גישת המשתמשים עם המחשב למסמכים מודפסים.
כל מערכות ה-OCR כוללות סורק אופטי לקריאת המלל, ותוכנה מתוחכמת לניתוח התמונות. רוב מערכות ה-OCR משתמשות בשילוב בין חומרה (לוחות מעגלים מיוחדים) ותוכנה כדי לזהות את האותיות, מערכות זולות יותר מבצעות את המשימה באמצעות תוכנה בלבד.
קיימות טכנולוגיות OCR עם יכולות זיהוי ספציפיות לפונטים מיוחדים, על כל הסימנים האלפה-נומריים (אותיות ומספרים). מערכות מתקדמות מסוגלות לקרוא מגוון רב של פונטים, אך עדיין מתקשות בזיהוי טקסט הכתוב בכתב יד.

● אחרי ניקוב הכרטיסים, OCR הינה הטכניקה הותיקה מכולן לקליטת מידע במחשבים. הרבה לפני שהמערכת הראשונה של מקש-ל-דיסק עם CRT נכנסה לשימוש, קוראי סימנים אופטיים כבר קלטו מידע במתקנים מסחריים וממשלתיים בהם עסקו בעיבוד מידע אלקטרוני.
הפופולאריות של  OCR הלכה וגברה עם הופעתם של המיקרו-מעבדים המהירים, שסיפקו את האמצעי לטכניקות זיהוי משופרות. היום, שרביטי קריאה אופטיים מסוגלים לקרוא חומר רב, שלפני 10 שנים גם קוראי המצבורים הגדולים היו דוחים.
כמו כן, חלה גם התקדמות מדהימה בשיעור היעילות ובדיוק הקריאה.
קליטת המידע באמצעות OCR הינה מהירה, מדויקת, ובד"כ יעילה יותר מאשר קליטה באמצעות הקלדה. סורקי OCR שולחניים מסוגלים לקרוא מידע מודפס במהירות של עד 2400 מילים לדקה.

● קיימות שתי שיטות בסיסיות לקריאת OCR :
Matrix matching (התאמת תבניות- הפשוטה והנפוצה ביותר), ו-Feature extraction (זיקוק מאפיינים).
ה-Matrix matching משווה מה שסורק ה-OCR רואה כאות עם ספרייה של תבניות של אותיות או טמפלטים. כאשר צורה מתאימה אחת מן התבניות המוגדרות מראש של נקודות המסודרות בצורה מסוימת, עם רמה נתונה של דמיון, המחשב מסווג את התמונה על פי האות המתאימה ב-ASCII.
זיקוק מאפיינים הינו זיהוי אופטי של אותיות ללא התאמה מדויקת לתבניות מוגדרות מראש, ומוכר גם כ- ICR או Intelligent Character Recognition, או כ- Topological Feature Analysis. שיטה זו משתנה על פי "כמות האינטליגנציה" המוקדשת על ידי היצרן. המחשב מחפש מאפיינים כגון אזורים פתוחים, צורות סגורות, קווים אלכסוניים, צמתי קווים ועוד. שיטה זו רב גונית יותר מהקודמת.
שיטת Matrix matching פועלת טוב יותר כאשר ה-OCR מוצא תפריט מוגבל של סגנונות הקלדה, עם מעט או בלי גיוון בתוך כל סגנון.
ככל שהאותיות פחות צפויות, יש יתרון לשיטת ניתוח המאפיינים או ניתוח טופוגראפי

●   ומה זה בכלל פונט?
כך אנו מכנים סדרת אותיות, בד"כ מ-0 עד 9, ומ-A עד Z, ועוד מספר סימנים מיוחדים. לכל סימן בתוך הפונט יהיו גודל וצורה מוגדרים וניתנים לשחזור. בעבור תחום ה-OCR הפונטים מוגדרים ע"י ANSI, מכון התקנים האמריקני.

פונטים ל-OCR, אשר הם הסימנים שניתנים לקריאה ע"י המערכות האיטיות והזולות יותר, חייבים צורות אות מוגדרות היטב, ניתנות לשכפול ולקריאה בקלות ע"י אדם ומכונה  כאחד. פונטים מוגדרים היטב מאפשרים דיוק רב יותר:

●  קוראי OCR

מכשירי הקריאה עם טכנולוגיות OCR שייכים לשתי קטגוריות בסיסיות:
1.  Text Input - מכשירים בקטגוריה זו הם סורקי מסמכים או קוראי עמודים הסורקים חלקים נרחבים מתוך המסמך או את המסמך כולו. את מידע המקור הם קולטים במטרה שהוא יעבור עריכה בזמן או לאחר הסריקה. למכשירי Text input שונים דרגות אוטומציה שונות - מטעינה ידנית ועד לטעינה, קריאה, מיון וסידור אוטומטיים.
2. Data Capture - מכשירים אלו מתוכננים לקליטת מידע החוזר על עצמו ולביצוע פונקציות של הכנסת המידע לתבניות במהלך הקליטה. המידע המגיע מן הסורק חייב להיות מדויק ביותר מפני שאינו נקלט בכדי לערוך אותו מאוחר יותר. מהימנות המערכת חייבת להיות גדולה יותר מזו של קוראי text input.

● בכדי להטמיע בהצלחה מערכת OCR חשוב להקפיד על מדיה מתאימה, עיצוב הטפסים, שלמות המידע ותקינות תהליך הפלט, בחירת קורא OCR מתאים, ומעל הכול ביסוס מוצק לסיבות בגללן בוחרים להשתמש ב-OCR במקום בשיטות קלט אחרות.
בין סיבות בַּרות תֹּקֶף ליישום השיטה ניתן למנות:
- על מנת לצמצם שגיאות קלט
- במטרה לאחד את קלט המידע
- בכדי להתמודד עם עומסי עבודה
- בכדי להפוך את המידע לקריא ע"י אדם
- מפני שניתן להשתמש עם מספר רב של צורות הדפסה
- בכדי לאפשר תיקוני סריקה.

למי שמעוניין לשחק ב OCR בסיסי ברמה הביתית יש כלי הנמצא בחבילת ה Office ונקרא: Microsoft Office Document Imaging
 

כמה תפוחים בקילו

"כמה מידע אפשר לכתוב בדיסק של 80GB?" - שאלה טיפשית? בכלל לא!
משתמש אמריקני בשם Orin Safier הרגיש שקצת מרמים אותו, ושהדיסקים 80GB שהוא קונה באריזות היצרן לא ממש מגיעים לנפח המוצהר. מסתבר שבפועל הייתה לדיסקים הללו קיבולת של כ- 74.4GB בלבד.

הנושא אינו חדש למי שעוסק באחסון. גם יצרנים אחרים חוטאים באי דיוק. כאשר חברה נעשית חמדנית ומתחילה "לעגל את הקיבולת כלפי מעלה", הלקוח מקבל בפועל פחות ממה שאמרו לו שיקבל. בעבר ראינו יצרנים שהעמידו דגמים מסוימים ב"מבצעי הנחה" ואף מתגו אותם בנפרד, תחת שמות מוזלים במהלכים הנראים כהתחרות עצמית למען כיבוש פלגי שוק. במקרים אלו תמיד עלה החשד ל"חתול בשק" מבחינת קיבולת אמיתית. אנשי מקצוע נוהגים לא להסתכן, ומתייחסים לדיסקים כאל מעט יותר קטנים מן הנפח המוצהר.

סיבה נוספת להבדל בין קיבולת המותג והקיבולת השמישה בדיסק הינה הדרך השונה של חישוב קיבולת בין יצרני דיסקים ויצרני מערכות הפעלה. יצרני מערכות הפעלה בד"כ מחשבים על פי השיטה הבינארית, עת שיצרני הדיסקים משתמשים בשיטה העשרונית, על פיה יוצאת הקיבולת על הנייר גדולה מכפי שהיא.

אורין ניצל את העובדה שבמשפחתו יש עורך דין, נעזר במשרדו והגיש תביעה ייצוגית נגד התאגיד Western Digital לבית הדין בקליפורניה. מי שמתעניין במבנה הדיסק הקשיח, בדרך הפעלתו ובחישוב קיבולתו מוזמן לקרוא את המבוא לתביעה, מסמך מאלף באמת.
במהלך המשפט יוחס ההפרש בין הקיבולת המוצהרת לקיבולת האמיתית, להבדל בין שיטות החישוב.

יחידת הבסיס לחישוב הנה Kilobyte - KB או אלף Bytes.
קילו פירושו אלף, מגה פירושו מיליון, גיגה פירושו מיליארד וכך הלאה.
אך במחשב קילו בייט פירושו בדיוק 1,024 בייט ומגה פירושו 1,024 קילובייט וכך הלאה. ככל שהנפח גדל גדל גם הפער:
 

יצרני הדיסקים נוהגים לדווח על דיסק המכיל מיליארד בייט כ 1GB כאשר בפועל הנפח שלו יהיה שווה ערך ל 0.9765625GB כלומר 94.901MB פחות או 9.4% סטייה. בקניית דיסק בנפח 100GB עם סטייה של קרוב ל 10% אנחנו יכולים להכשל וגם להכשיל  את לקוחותינו באספקת חומרה שאיננה מספקת את צרכי האפליקציה.

תביעה נוספת, נגד Seagate Technology הוגשה כנראה ע"י אותם תובעים.
בסוף יוני הגיעו התובעים לפשרה עם חברת WD, שתשלם את הוצאות המשפט בסך חצי מיליון דולר, ותפצה את כל המשתמשים אשר בשמם הוגשה התביעה (רוכשי דיסקים Western Digital בין ה-15 לפברואר וה-15 למרץ 2006).
 

שקט...!

היטאצ'י גלובל סטוראג' נוצרה מן האיחוד של חטיבת האחסון של היטאצ'י עם עסק הדיסקים הקשיחים הישן של IBM, והיא מספקת היום דיסקים בעלי נפח גדול המסוגלים לתפקד בצורה שקטה.
למשתמש הביתי האקוסטיקה חשובה מאוד, ויצרנים התייחסו לנושא מאז שחר עידן הבית הממוחשב, למשל בנושא המאווררים המרעישים. לאחר שבשנים האחרונות בהיטאצ'י פיתחו בעיקר מוצרי אחסון למחשבים עסקיים - שולחנים ושרתים - נראה כי בזאת היא מחפשת דריסת רגל במרחב הדיגיטאלי הביתי.
לאחרונה השיקה החברה טכנולוגית אחסון הפועלת בצורה שקטה במיוחד לשימוש במחשבים אישיים ו-DVR (מקלטים וידיאו דיגיטאליים), והן מחשבי PC Media Center המבוססים על סדרות ה- CinemaStar 7K500 ו- CinemaStar 7K160 של דיסקים קשיחים המיוצרים בעבור תיאטראות ביתיים.
הדיסקים החדשים גם אמורים לצרוך פחות חשמל כאשר הם במצב סרק (idle).

הדיסק CinemaStar 7K500 מגיע בשניים - שלושה דגמים, עם יכולות אחסון של 250, 320, 400, ו-500 GB. ואילו ה- CinemaStar 7K160 זמין בקיבולות של 80 ו-160 GB.
חברות אחסון אחרות עוברות את רף ה-500GB  של היטאצ'י, לכיוון 1TB שלם במחשב השולחני או ב- HDTV.  ביניהן חברת סיגייט, עם דיסק ה-Barracuda הפנימי בנפח 750GB, המתומחר בסביבות ה-590$ לצרכן.

לדעתם של אינטגראטורים רבים, אמצעי אחסון שקטים יותר,בנפח גדול יותר יעודדו את הרחבת המרחב הדיגיטאלי הביתי. מי שכבר בנה לו מחשב מדיה יהיה תמיד רעב לעוד ועוד נפח אחסון.
 

"אבודים"

צופי הסדרה "אבודים" יודעים עד כמה יכולה להלחיץ הידיעה שיש ללחוץ בזמן על כפתור כלשהו. כבר מספר שנים קיימים בשוק דיסקים עם כפתור חיצוני, אשר בעת הפעלתו מבצע גיבוי של תוכן הדיסק כולו.
לכאורה, זהו רעיון נפלא בעבור משתמשים עם צרכי גיבוי בסיסיים, ללא צורך בגרסאות היסטוריות, ללא צורך בהצלת קבצים שנמחקו, יש חיה כזו.

למה לא המלצנו עד כה על דיסקים מסוג זה?

1. הגיבוי מתבצע באמצעות תוכנה המותקנת על גבי המחשב המארח, אם יש צורך לגבות יותר מאשר מחשב בודד, יש להתקין את התוכנה על כל אחד מהמחשבים ולהעביר את הכונן ביניהם.
2. התוכנה מתאימה למערכות הפעלה מסוימות בלבד - לדוגמה Windows או Mac, בדרך כלל ללא כל דרך לגבות Novell או Linux.
3. המארז המיוחד והתוכנה הנם מרכיבי אריזה המאפשרים ליצרן דיסקים כזה או אחר למכור את הדיסקים שלו במחיר יותר יקר, כל מארז USB רגיל + דיסק רגיל יתנו את אותה התוצאה... וברוב המקרים תוצאה טובה הרבה יותר (מחיר, מהירות העברה).
4. מכיוון ומקבלים תוכנה "חינם" כחלק מהחבילה, התוכנה בדרך כלל מסורסת מעט מתוך כוונת ייצרן התוכנה להניע את הלקוח לרכוש את חבילת התוכנה המלאה המכילה אפשרויות רבות נוספות תמורת מחיר מלא. יצרן התוכנה מספק ליצרן הדיסקים תוכנה מוזלת מתוך ציפייה להגדלת פלח השוק במכירת המוצר המלא שלו.
5. כפתור הגיבוי דורש התערבות מפעיל, נחמד ברמה הביתית אבל לא מספק את הצורך לגיבוי אוטומטי ומתוזמן.
6. חלק מתוכנות גיבוי אלו לא יאפשרו גישה לנתונים לשם שחזור ללא נוכחות התוכנה במערכת, במידה ומערכת המחשב נגנבה או ניזוקה ואין בידינו את התוכנה המקורית שהגיע עם הדיסק החיצוני לא נוכל לשחזר ממנו דבר, למרות שכל המידע נמצא בו.
 

גם אצל ביל הבינו

"מבחינה היסטורית, מייקרוסופט, כמו ארגונים אחרים, השתמשה במצעי טייפים לגיבוי המידע. למרות שאסטרטגיות מבוססות טייפ באופן כללי מספקות מתודולוגיה יעילה לשמירה לטווח ארוך ומחוץ לאתר, הפתרון יכול להיות בלתי יעיל ובלתי אמין באחסון לטווח קצר. מערכות שחזור מבוססות טייפים מוגבלות על ידי ביצועי חומרת הטייפים, הרגישה לכוונונים כושלים ותקלות נוספות. בפעילות העצמית שלה, מיקרוסופט חוותה שיעור שנתי של 17% כשל בכונני טייפים.
גם כאשר המידע גובה בהצלחה, הטייפים רגישים לאובדן, נזק או זמן אספקה ארוך כתוצאה מאחסון מחוץ לאתר – ולזמינות של צוות מיומן לטעינת הטייפ ושחזור המידע האבוד. אנליסטים אחדים בתעשייה מעריכים כי יותר מ-40% מן הארגונים חוו כשל בשחזור כאשר זה הגיע לשימוש בטייפים, מפני שהמידע לא נכתב באופן תקין לטייפ, נמצא משובש, או בלתי שמיש מסיבות אחרות. תהליכי אישור תקינים דרושים באופן תדיר בכדי להבטיח שהמידע גובה באופן תקין, אך אלו מוסיפים עוד זמן ועומס לתהליך שממילא כבר מורכב וארוך.
ככל שנפחי המידע גדלים, הזמן הדרוש לגיבוי בטייפים נהיה פּוֹלְשָׁנִי יותר. מיקרוסופט מעריכה כי נפח הגיבוי הכולל שלה, כולל 115 סניפים סביב העולם, עם 1,800TB לחודש. החברה מנבאה גידול מידע פנימי של 30% לשנה.
גורמים אלו יכולים להחמיר בעבור משרדי סניפים ואתרים מרוחקים אחרים, כך שמיקרוסופט החליטה למצוא פתרונות גיבוי ושחזור אלטרנטיביים לסניפים. בחיפוש אחר פתרון טוב יותר, מיקרוסופט חפשה טכנולוגיה שתעזור ב:
• ניהול מרכזי של התמיכה לאתרים המרוחקים
• שחזור המידע ללא התערבות הסגל לטעינת קלטות
• לצמצם עלויות תחזוקה ותיקון
• לצמצם עלויות ניהול והובלת קלטות
• לצמצם את 400,000 פעולות הגיבוי ו- 16,000 תקלות הגיבוי המתרחשות מדי חודש, לרוחב 5,000 השרתים
• לספק אלטרנטיבה לטייפים
• לתמוך בגיבוי השרתים של מרכזי המידע הגדולים מאוד
• להתאים לגידול המידע התאגידי של 30% בשנה
• לשפר את רמת הסכם השירות (SLA - Service Level Agreement)...

הפתרון
..יישום תוכנה לשרת המטיבה את הגיבוי והשחזור מבוסס דיסקים...
באופן רוטיני, לאורך היממה, השרת מסתכנרן עם שרתי הייצור, לוכד רק את השינויים שהתרחשו בשעות האחרונות...
מהשרתים המרכזיים, מיקרוסופט יכולה ללכוד shadow-copy snapshots ולבצע גיבויים על טייפ לטווח הארוך – במקום לנסות ולתחזק גיבויים מכל אתר מרוחק. הדבר מקטין באופן משמעותי את הזמן, רוחב הפס, והעלויות הכוללות הנדרשות להגנתו של אתר מרחוק."

מתוך "Deploying Data Protection Management at Microsoft", מרץ 2006

צרו קשר!

מאמר מעניין על כריית נתונים לעסק מאת מנכ"ל חשבשבת, בקישור: כריית נתונים

 נגנים ניידים

השיגעון החדש של הצעירים בכל העולם הם נגני ה-MP3 עם יכולות וידיאו. הורדת מחירים, הגדלת נפח האחסון עם זיכרון פלאש וגישה נוחה יותר למוזיקה הדיגיטאלית יעודדו עוד את המכירות.
חברת RNCOS למחקרים וניתוח שוק פרסמה לאחרונה דו"ח בשם "Portable
(Electronics Market - Worldwide (2006", לפיו צפי המכירות העולמי לשנה זו של מדיה דיגיטאלי נייד כגון נגני MP3 ו- (PMP (Portable Media Player הוא גבוה ב-24% מעל מכירות שנה שעברה, ובסה"כ של כ-27.9 מיליון דולר.
עוד מנבאים האנליסטים כי השוק לנגנים מבוססי דיסקים קשיחים יקפוץ ל-289 מיליון דולר לקראת 2010, בעוד ב-2005 הוא הסתכם ב -142 מיליון.
דגמי MP3 מבוססי דיסקים קשיחים ימשיכו להתפתח כמכשירי בידור מולטי-מדיה, מצוידים ביכולות פלייבק של אודיו, וידאו ותמונות.
החדירה לשוק הביתי של מכשירי מדיה הניידים, העומדת על 10% מסה"כ המכירות, גדל ב-25.3% ביוני אחרון, לעומת 16% באותה תקופה ב-2005.
בגידול הניכר שנרשם במכירות מכשירים אלו ב-2005 השווקים באסיה היו המרכזיים. השחקן המוביל בשוק העולמי של MP3 הייתה עד כה Apple, בעוד מתחריה עדיין נאבקים עם בעיות כגון אילוצים הקשורים לזיכרון פלאש.
החדירה בין חתך המבוגרים המשתמשים בשירותים מקוונים קפצה ל-55 מיליון אנשים. מתוך כלל ציבור זה, 13% מחזיקים בנגן MP3 ו-27.8% ב-PMP.

(לבעלי Ipod: אם תרצו לגבות את תוכן הנגן, ראו דף mac.com/1/learningcenter ).
 

שיווק באינטרנט - סיכוי או סיכון?

בעידן שבו האינטרנט חודר לכל מקום ואינו שייך לנחלת המקצוענים בלבד כל חברה וכל בעל עסק יכולים להקים אתר באינטרנט ולפעול ללא צורך בסניפים, נסיעות והשקעה בתשתיות. מאידך, ככל שהאינטרנט הופך לנחלת הכלל כך גם גורמים שליליים חודרים באמצעותו ועלולים להזיק הן לגולשים (באמצעות התקפות phishing, pharming ועוד) והן לחברות עצמן (Brand security).

גם לשיווק באמצעות האינטרנט יש משקל הולך וגדל והתחרות בעולם זה מביאה חברות להוציא הון על מאמצי שיווק באינטרנט ממש כמו במדיה הרגילה. אולם חוסר הניסיון וההבנה של אנשי השיווק בתחום עלול להביא אותם לבצע השקעות שיורדות לטמיון ומניבות תוצאות שאינן משביעות רצון.

כיצד בונים מותג באינטרנט? איך נמנעים מהשפעת גורמים שליליים? מהי החשיבות של התוכן השיווקי?

הכנס השנתי בנושא שיווק באינטרנט יתקיים בתאריך 26/7/06 במלון קראון פלאזה , תל אביב. להרשמה, לחצו כאן.
 

לי זה לא יקרה

בחצי הראשון של 2006 אנשים רעים שחררו לסייבר-ספייס 4,677 וירוסים חדשים,
(26 וירוסים ליום), 21% יותר מאשר בשנה שעברה. לא פלא שחברות האבטחה עושות כסף טוב.
לא משנה  באיזו מערכת הפעלה משתמשים - מיקרוסופט, אפל, יוניקס או לינוקס, כבר ימצא הווירוס שישתעשע בהשתלטות על המערכת או רק בשיבוש המידע...הוא ימצא דרך להיכנס לשם.
תוכנות הגנה מגינות מפני הקודים הזדוניים רק אחרי שאלו שוחררו והדביקו מאות אלפי מערכות, ותוכנות אלו - יגידו מה שיגידו יצרני האנטי וירוס - הן לא פרו-אקטיביות.
חברת סיגייט הכריזה על אחריות ל-5 שנים בעבור הדיסקים, אך מזהירה כי ה"קילומטראג'" שתעשה איתם יכול להשתנות. היה והדיסק קרס, הם יחליפו את  החומרה, אך... מה עם התוכן החשוב, האהוב והייחודי?
על פי סטטיסטיקות מטאורולוגיות, באטמוספרה שלנו מכה ברק 100 פעמים בכל שנייה בממוצע.
על פי מחקרים בנושא תכנון ההתאוששות מאסון, המשתמש הינו הגורם של חצי מכל האסונות הקשורים למחשוב.
למי שמרגיש בורג קטן בחברה גדולה, כל ההפחדות האלו לא מזיזות. יש שם אנשים שמקבלים משכורת כדי להגן על המשתמש מפני עצמו.
אם אתם בעסק קטן או בינוני, אמצעי ההגנה יגנו עליכם במקרה הטוב, באופן אקראי.
אם אתם בעלי מחשב ביתי בודד - יתכן ואתם גם שייכים ל-10% (על פי IDC)  המחזיקים אמצעי גיבוי יעיל. ואם לא, כל הסרטים, שירים, תמונות משפחתיות, ועבודות גמר יכולים להעלם בהינד עפעף, עקב גורם חיצוני או טעות שלכם.
אנשים שאבדו יותר מפעם אחת דיסק שלם על כל תוכנו אינם פרנואידיים: הם סוף כל סוף הגיעו להבנה ריאליסטית שאין דבר כזה "יותר מדי זהיר", "יותר מדי מוגן", או "יותר מדי השקעה בגיבוי&התאוששות"
 

תודה לשרי

נו טוב, יש קוראים שאמרו לנו "הבנתי את הפרינציפ", אבל שרי מקרית אונו שלחה לנו כתבה שהתפרסמה בסוף יוני ב-www.itwales.com (ובמקורות נוספים), מאת גלן גרושנס- אחד ממנהלי סימנטק. ולא, פשוט לא יכולנו לוותר עליה!
הכתבה מתייחסת לאיזון בין אחסון, אבטחה וזמינות המידע, ובחרנו לתרגם קטעים מתוכה.

"...שנת 2005 הייתה הוכחה שאובדן מידע יכול לגרום נזק לכל ארגון. כמעט בכל שבוע ארגון כלשהו היה מעורב בפרצת אבטחה הקשורה למידע ארגוני חשוב, וכמה מתוכן כללו גניבה או אובדן קלטות גיבוי.
כתוצאה מכך, ארגונים מובילים נאבקים כדי להבטיח הגנה ואבטחת מידע טובות יותר, בזמן שבין הצרכנים עדיין מתגברות הדאגות בדבר גניבת זהויות. לדאגות מומחי האחסון עוד מוסיפה כמות המידע שיכולה לעמוד בסיכון על גבי קלטת גיבוי בודדת. הודות לגיבוי המרוכז של מידע, קלטת בודדת יכולה לסכן יותר מידע אישי מאשר רבות מהחדירות המקוונות של שנה זו."
"כל אסטרטגיה טובה של הגנה על האחסון כוללת איזון אסטרטגי בין זמינות המידע ואבטחת המידע." (ראו גלן מוצא כאן דרך למכור בנשימה אחת מוצרי אנטי-וירוס ומוצרי גיבוי של חברתו) "מטרת מקצועני מערכות המידע היום הינה לשמור על האיזון בעלות סבירה. קל מאוד לאבטח מידע באופן מוחלט, למשל על ידי כך שנועלים אותו בכספת. אבל החכמה היא גם להבטיח שיהיה זמין בעת הצורך. מצד שני, על ידי כך שמספקים גישה למידע תמיד נחשפים לסיכונים, הנופלים בארבע קטגוריות עיקריות:
תקיפות זדוניות: הפשע המאורגן התקדם לעולם המקוון וימשיך לעשות כך ב-2006 עם מגוון תכסיסים, כולל הטעמים האחרונים בתולעים, וירוסים, בוטים לרשתות, ותקיפות של phishing. במהלך 2005 נראתה מגמה שהלכה מכותבי וירוסים מעיקים שחיפשו תשומת לב, לתוקפים זדוניים יותר מאורגנים המחפשים רווח כספי.
טעות אנוש: לטעות זה אנושי, ולרוע המזל זה קורה בתדירות יותר מדי גבוהה. עובדים משאירים מחשבים נישאים במטוסים, מועדים על חוטים, או גורמים לנפילות מערכת. או, כמו במקרה מוכר משנת 2005, קלטות הגיבוי פשוט הולכות לאיבוד בהובלה.
תקלות תשתיתיות: תשתיות מערכות המידע אינן עמידות מפני כל תקלה, וכל מה שדרוש הינה הפסקת חשמל, או תקלת שרת בכדי לאבד מידע עסקי חיוני.
אסונות טבע: 2005 גם הזכירה לנו כמה מהר אסונות הטבע יכולים להכות ולהוריד עסקים על לברכיים."
"אסטרטגיה טובה לאבטחה יעילה של האחסון חייבת להתחשב בסיכונים הללו. דאטה, ומידע כשלעצמו אינו בעל ערך לשום ארגון. יישומים, שרתים ומערכות הפעלה חייבים להיות מותקנים ופעילים על מנת להשתמש במידע ולשמור על הרמה הגבוהה ביותר של זמינות ושלמות המידע".
(בהגיעם  לקטע המסומן לעיל, חסידי BOS מניעים גבות וסנטרים בהסכמה נלהבת...)

להלן המלצותיו של גלן כדי להגיע למטרות הנעלות:
Online Data Protection"
על הארגונים לשמור עותקים רבים של המידע מסוג point-in-time על מנת לפעול ללא הַפְרָעות. כמו כן, כדי להגיע לרמה גבוהה יותר של הגנה על המידע המקוון, יש לשקול רפלקציה של המידע לאתר חליפי בזמן אמת (רפלקציה סינכרונית), או קרוב מאוד לזמן אמת (רפלקציה אסינכרונית).

Encrypt data
מידע בלתי מוצפן יהיה תמיד ברמת סיכון כלשהי. סקר חדש של קבוצתEnterprise Strategy מציין כי 60% ממקצועני האחסון אמרו שהם אף פעם לא מצפינים קלטות, ורק 7% מצפין באופן רוטיני. אנשי האחסון צריכים להתמקד בהצפנת כל מידע היוצא מן החברה או מן האתר. כמו כן, להבטיח שקיימת תוכנית פענוח וכי האנשים המתאימים מחזיקים במפתחות הצפנה.

Physical security measures
בנוסף להצפנה, יש להוסיף עוד שכבת אבטחה באמצעות מיכלי הובלה שלא ניתן לפתוח בקלות בעת הובלת הקלטות. כמו כן, לוודא כי פורטים של הרשת שאינם בשימוש מנוטרלים, ושארונות קיר ותקשורת עם אפשרות נעילה אכן נעולים"...
"צור תוכנית למקרה ותמצא כי חסרות קלטות גיבוי".

Lock down process, manage data throughout the lifecycle
חשוב להימנע מלשמור טייפים לגיבוי יותר מהנדרש. ארגון המשאיר מידע יותר מן הנדרש חושף את המידע לפרצות אבטחה. תוכנית ניהול המידע מרגע הוָצרו ועד לרגע השמדתו יבטיח שרק המידע לו נזקקים נשאר נגיש. יש לנתח את המידע בעת הוצרו  או קבלתו ולהקצות לו מדיניות השמדה או שמירה מתאימה.
בנוסף לצעד המובן מאליו של אי שימוש בסיסמאות ברירת מחדל של היצרן לגישה למידע, לארגונים חייבת להיות מדיניות ברורה לשינוי תדיר של סיסמאות ושימוש נפרד של זיהוי משתמש וסיסמה לכל משתמש. כמו כן, אנשי האחסון צריכים לוודא כי הם בוחרים את אפשרות האחסון המתאימה למידע שלהם. למשל, מידע שאינו דורש נגישות תדירה יכול להישמר על גבי טייפים, יותר מאשר לבזבז מקום על גבי אפשרויות יקרות יותר מבוססות דיסקים".
 

"בקרת גישה הינה עוד מהלך אבטחתי בסיסי שיש להנחיל בכל ארגון. מערכות המידע צריכות להטמיע בקרה פרטנית לגבי מי מורשה לגשת למידע וליישומים המנהלים את המידע, תוך אספקת זכויות מתאימות ואישורי גישה לסוגים מגוונים של מידע.

Consider Disk-to-Disk-to-Tape
למרות שהגיבוי ל- ואבטחתם של הטייפים חשובה,  האפשרות לשחזר ("Recoverability") הינה אף חיונית יותר. על הארגונים לשקול שילוב של פתרונות מבוססי דיסק ומבוססי טייפ בכדי להבטיח את שלמות המידע. פתרונות מבוססי דיסקים מספקים קלות בשימוש ובשחזור, ומבטיחים אסטרטגיית שחזור יעילה יותר.
על מקצועני האחסון ליישם את פתרון השילוב בין דיסק וטייפ המתאים ביותר לארגון שלהם ומספק את היתרונות של שתי הטכנולוגיות."

"על ידי יישום נהלים אלו, ארגונים לא רק ירוויחו את אמון הלקוחות על ידי מניעת אובדני דאטה ומידע מביכים ומזיקים בפוטנציה, אלה גם יתאימו לדרישות החקיקה בתעשייה. כל הארגונים הציבוריים מרגישים היום לחץ רגולאטורי גובר לשיפור אבטחת המידע בהתאם לחוק Sarbanes-Oxley הכולל בקרה על אבטחת המידע כאחד מן הקריטריונים לבחינת הניהול הארגוני התקין."

"הדרישות להחזיק בתשתיות של מערכות מידע פעילות באופן רציף ימשיכו לגדול, בעוד האיומים מתפתחים באופן מתמיד מסיבות כלכליות. לא רק חשוב לארגונים להגן על המידע המאוחסן ע"י הנחלת הנהלים שצוינו, גם חשוב ביותר שהם ימשיכו לבחון את אסטרטגיית האחסון, לשקול כל דרישה חדשה של גישה למידע, להבטיח התאמה לרגולציה ולהימצא תמיד מספר צעדים קדימה מאובדן מידע מאוחסן פוטנציאלי."
 

כיפה אדומה שאלה את סבתא:
"למה לנגן המוזיקה שלך יש דיסק קשיח גדול כל כך?"