גיליון מספר 36 שנה X יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

 

► לגיליון קודם 2010 לגיליון הבא ◄

צ'יף תמיד לשירותכם בנס ציונה, מאז 1986

 
  

 

"אנו חיים בחברה כה תלויה במדע ובטכנולוגיה,
שזה נדיר למצוא מישהו שיתמצה בשתיהן"
Carl Sagan

 
    
  

גרסת BOS העדכנית הנה BOS v2.2.7 מה חדש בגרסה
 
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.
▪ למצגת BOS עדכנית: BOS 2009H.pps
גרסת Beta עדכנית 2.2.9.9 (תומכת Windows 7)
לקבלת גרסת Beta

 
    
 

שער ערך ה GB
20/10/2010
השוואת כדאיות רכישת
דיסק קשיח מסוג SATA
לפי מחיר לכל 1GB

0.90 ₪

160GB

0.51 ₪

250GB

0.44 ₪

320GB

0.29 ₪

500GB

0.27 ₪

750GB

0.22 ₪

1TB

0.18 ₪

1.5TB

0.21 ₪

2TB
מקרא

מחיר עלה

מחיר ירד

ללא שינוי

X.XX

היקר מכולם

X.XX

הזול מכולם

מחיר ה-GB
הזול ביותר לתקופה

 

 



















וירטואלי לגאלי


טכנולוגיית הווירטואליזציה ותיקה. בדורה הראשון ולמטרות פיתוח, היא נכנסה לשימוש בשרתי PC X86 בתחילת שנות האלפיים. הדור השני (Virtualization 2.0) הוא כבן שלוש או ארבע שנים והתמקד באיחוד יישומי יצור. סוף העשור הראשון של האלף מוצא אותנו בידיים מלאות בדור שלישי וענני (Virtualization 3.0) המכתיר את עצמו אידיאלי לפריסות פנימיות בניהול אוטומטי. דור זה לוחץ להפיכת כל ה-IT לשירות ומורח את מלכודת הדבש שלו בזוהר של התייעלות אופרטיבית. כך מתחיל, פחות או יותר, דיווח חדש של IDC .
בינתיים, הווירטואליזציה מתגברת די בהצלחה על מחסומי הביצועים, בעיות רישוי ותמיכה מול יצרני תוכנה עצמאיים, ועל ההתנגדות העקרונית של בעלי האפליקציות. היכולת לנצל עודף קיבולת באמצעות וירטואליזציה קוסמת למי שמנהל מרכזי מידע, מאחר וניתן כך למצמצם את הוצאות הנעה, קירור ואחסון פיזי של השרתים ובקיצור, לחסוך בהשקעה השנתית ובתחזוקה. הענן הארגוני העתידי יהיה ככל הנראה מרכז מידע שכולו וירטואליזציה, החל מהשרתים, וכלה באחסון, רשת וכתיבה/קריאה. כל התשתיות תהינה מוצגות כמגוון של שירותים. עד כדי כך שהשרתים של היום מתוכננים למטרות וירטואליזציה החל מן השבב הקטן ביותר ומיועדים להגברת ביצועי המערכות הוירטואליות.
ומה לגבי התוכנות? מערכות הפעלה ודרייברים כבר משתמשות בטכניקות של para-virtualization כדי לנצל את יתרונות הסביבה החדשה. התוכנות הן הכוכב הגדול ביותר בעידן הענן.
אבל,כמי שעוסקים באזור הדמדומים שבין חומרה לתוכנה, שבין טכנולוגיה להנדסת אנוש, חשוב לנו להציץ להשלכות של עולם IT וירטואלי על אובדן ושחזור המידע, ועל גילוי המסמכים האלקטרוניים. התחום לא זר לפרקליטים רבים, אך עדיין קיימים כאלה הרואים בו "עולם מחוץ לתחום התמחותם". יחד עם זאת תמצאו היום כמות גדולה של עורכי דין המשתמשים בשירותי הענן (וגיבוי מקוון אצל ספקי צד ג') לאחסון מידע חסוי של תיקים ולקוחות. האם כולם דואגים להצפנת המידע? מה אתם חושבים?
הלא ברור כי עורכי דין חייבים לנקוט באמצעים סבירים לאבטחת המידע של לקוחותיהם. לשם כך, אין להם ברירה אלא להתעדכן לגבי שינויים טכנולוגיים של הפתרונות הזמינים להם, כמו גם במה שהחוק אומר לגבי הטכנולוגיה עצמה. זה ברור כי המידע - הן בצורתו הפיזית או האלקטרונית - פגיע מפני גנבה, אובדן או חשיפה.
לשכות עורכי הדין במדינות מסוימות כבר החלו לתת את הדעת על סוגיות אלו ורבות מהן מתמקדות בשתי קטגוריות, אחת היא המחשוב הענני והשנייה כוללת את האמצעים הטכנולוגיים אשר בשימוש על ידי עורכי הדין ועוזריהם: התקני אחסון או העברת מידע חסוי (מחשבים, טלפונים ניידים, דיסקונים, סורקים ומכונות צילום).
לענייננו, "מחשוב ענני" בהגדרת הפרקליטים מגדיר כל שירות הניתן בצורה מקוונת ומופעל על ידי צד ג', או שירותים שמנוהלים על ידי צד ג' והגישה להם נעשית דרך האינטרנט. אם נעבור שוב על החלק האחרון של המשפט הקודם, נבין שתחת הגדרה זו נמנים שרותי דואל מהסוג של Gmail ו-Yahoo כמו גם אחסון מידע מקוון וכל תוכנה כשירות (SaaS). אפילו ארגונים רציניים וגדולים נוטים להתבלבל בין "compliance" (התאמה לדרישות החקיקה) ל-אבטחת מידע. אפשר להשתמש באמצעים טכנולוגיים בעייתיים מנקודת המבט האתית ועדיין לשמור על אבטחת המידע, ומאידך אפשר להיות ישר כסרגל ולשגות בענייני אבטחה.
עיקר בעיות המחשוב הענני נובעות מענייני סודיות המידע. אותן בעיות קימות גם מחוץ לענן, כולל בתחום גופי אאוטסורסינג בשירות משרדי עורכי הדין. מדובר בגישה בלתי מורשית למידע חסוי של לקוח (של פרקליט) על ידי עובדי הספק (עורך הדין) או קבלני משנה, או על ידי צד חיצוני (פורצים) דרך האינטרנט. עוד מדובר באחסון מידע על גבי שרתים במדינות עם פחות הגנה לגאלית על המידע האלקטרוני, על כשלון של ספק לגבות את המידע בצורה נאותה, ועל מדיניות בלתי ברורה לגבי בעלות על המידע המאוחסן. עוד נכנסים לתחום זה ענייני יכולת גישה למידע באמצעות תוכנה קלה לשימוש במקרה שעורך הדין מסיים את התקשרותו עם ספק המחשוב הענני, או שהספק פושט רגל או משנה את תחום פעילותו. ובנוסף: באיזו דרך יגיב הספק מול דרישת הממשל לגישה למידע של לקוחותיו. אם היו פגמים באבטחה - מדיניות הודעה ללקוחות על כך. חשוב מאוד: מדיניות השמדת המידע כאשר הלקוח (עורך הדין) לא זקוק יותר או מעוניין במחיקת המידע, או העברת המידע במקרה ולקוח הקצה יעבור לפירמה של עורכי דין אחרת. והשאלה: האם חייב עורך הדין לקבל הסכמת הלקוח לפני שהוא מעלה את המידע על שירותי מחשוב ענני או מעביר מידע חסוי של לקוחו ברשת.
אכן, המחשוב הענני הוא סוג מיוחד ורגיש של אאוטסורסינג. יש לתת את הדעת על המיקום הפיזי של המידע המאוחסן (וזה לא פשוט בסביבה של וירטואליזציה), מדיניות הגיבוי של הספק, רמת הגישה למידע על ידי עובדים וקבלני משנה של הספק, ואפילו הפורמט של המידע המאוחסן (האם הוא תואם לתוכנה נגישה דרך ספקים אחרים) ובהמשך כמובן גם סוג ההצפנה ומדיניות לגבי אחזור המידע בסיום החוזה/ההתקשרות.
אפשר שנגיע למצב שעו"ד לא יוכל לשלוח מידע מצורף ללקוח שלו דרך הדואר האלקטרוני המסורתי. ומסוכן אף יותר: משלוח מסרונים או מסמכים באמצעות הטלפונים הניידים שלהם.

המלצות
כמה הצעות ייעול לידידינו בתחום המשפט:
הגנו היטב על התקנים ניידים (כגון לפטופים וכו') או מצאו דרך להסיר מידע מרחוק במידה וההתקן נגנב או אבד. השתמשו בסיסמאות "חזקות", נקו את המידע מהתקנים לפני סילוקם (כולל מחשבים, סורקים ומכונות צילום...), התקינו תוכנות אבטחה להגנה מפני וירוסים ותוכנות ריגול מעודכנות בתדירות סבירה, פיירוולים למניעת גישה לא חוקית למידע המאוחסן לוקאלית, בצעו גיבויים תדירים ואיכותיים, הימנעו ממערכות מחשב מיושנות שאובדן המידע מהן יחייב אתכם תהליך שחזור יקר ומורכב, היו ערים להתיישנות המצעים (תזכורת: דיסק קשיח בן 3 שנים הוא דיסק קשיש!). קנפגו תוכנות ורשתות על מנת למזער סיכוני אבטחה, הצפינו מידע רגיש והיו ערים למתה-דטה של המסמכים על מנת לאמת נתוניהם. וגם אם תקראו פרנואידים על ידי העמיתים, הימנעו משימוש בנקודות חמות (רשת אלחוטית) במקומות ציבוריים בהעברת מידע חסוי.
 

 
    
 


שמור נא לי על המחיצה


בחלוקת הדיסק הקשיח נוצרות מחיצות לוגיות, ה-"פרטישנים" המפורסמים.
ומה במערכות RAID? גם שם מחלקים את סה"כ נפח הדיסקים במערכת למספר מחיצות קטנות יותר של ווליומים.
כאשר מחיצה כזו משתבשת בעקבות תקלה ב-RAID, עלינו לשחזר אותה על מנת להחזיר את המערך לתקינות.
כאשר מציירים דיאגראמה של מערכי RAID, בד"כ מציירים עמודים שנחתכו אופקית במספר מקומות. החלוקה מייצגת את תצורת פיזור הבלוקים על פני הדיסקים במערך. מבחינת מערכת ההפעלה נראה המערך כולו, ללא קשר למספר הדיסקים הנמצאים בו כדיסק אחד גדול. דיסק זה מחולק על ידי מערכת ההפעלה למחיצות בדיוק כמו כל דיסק בודד. המחיצות מסומנות על גבי הדיסק באמצעות PTT/MBR אוMaster Boot Records ו Partition Table ותתי מחיצות  או EPP Extended Partition Pointers בהתאם לצורך.

שחזור מערכות RAID הוא אחד האתגרים הגדולים בתחום הצלת הנתונים. בארץ מרבית מערכי ה-RAID הם מערכים ארגוניים שתוכן המידע שלהם חשוב, יקר, ולעיתים חיוני ביותר. כאשר המידע אינו מגובה במצע חיצוני/מרוחק/חלופי באופן עדכני ואיכותי, אין מנוס אלה להיכנס לתהליך של שחזור מידע מן ה-RAID הפגום.
כאשר מופיעה הבעיה ב-RAID הווליומים בדיסקים "נעלמים" באופן פתאומי. הווליום במחיצה המשובשת נמחק ואנו נשארים ללא גישה למידע שבו. שרשרת החלוקה משתבשת ולכן נעלמים הדיסקים הלוגיים, עם שבירת הקישור ביניהם.
ואז, כאשר המערך ממשיך לעבוד, הווליומים של המחיצות עלולים לעלות אחד על השני, עם גרימת נזק חמור נוסף. המחיצות משובשות יחד עם ה- boot sectors

כאשר מאובחנת בעיה בחלוקת המחיצות ב-RAID לא כדאי לנסות פתרונות ביתיים או תוכנות מסחריות. כידוע, התקנת תוכנה נוספת - גם אם למטרות ריפוי- מסוגלת לדרוס מידע חשוב בדיסקים. בתהליך זה, צעד אחד בודד לכיוון הלא נכון מסוגל לקבור את המידע לנצח.
במעבדה מתבצע תהליך של בנייה מחדש (rebuild) של המחיצות בשילוב עם תהליך הצלת הנתונים. המעבדה משתמשת בכלים מיוחדים לבנייה מחדש, להצלת נתונים ולהגדרה מחדש של גודל המחיצות.
בחודשים האחרונים גדל מספר הארגונים שפנו אל צ'יף עם בעיות בשרתים ומערכי RAID מהם עם בעיות לוגיות, נזקי חומרה ואף שריפות.
לשמחתנו, הצלחנו לטפל בהצלחה בסוג זה של בעיות, אחרת... לא היינו רצים לספר!

 

 
    

קישורים


מעקב: הלחץ הציבורי עוזר. עוד כתבה פורסמה בעניין שערוריית המגמה לעיצוב תעשייתי במכללת ספיר http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1193724.html. ניצנים ראשונים של תקווה מתחילם להנץ בלב הסטודנטים, אך הם לא מוכנים להסתפק בהבטחות והסחות. מי שעדיין לא כתב מוזמן לעזור לתלמידים ולהגיב דרך אתר המכללה או להצטרף למגיבים בדואר אלקטרוני. נמשיך ונעקוב אחר הפרשה.

● זוכרים את הבדיחה: "אני במינוס בכל החשבונות, הבנק היחידי שאני לא במינוס הוא בנק הזרע/הדם"? הנה יש לכם אפשרות להיות בפלוס בבנק נוסף: בנק הזמן, מיזם מקסים, כדאי לקרוא ולפתוח חשבון: www.bankhazman.org.il

● אתר מעולה עבור חיפוש היסטורי בעיתונים בארץ. למתעניינים, וכל מי שיש לו שפע זמן וסבלנות. בין העיתונים: דבר, הצפירה, Palestine Post, ועוד. (בין היתר, אפשר למשל ללמוד מה ידעו בארץ בזמן אמיתי על ההתרחשויות בשואה). החיפוש על פי פרמטרים שונים. כגון תאריך (כל העיתונים) או אם מעדיפים את אפשרות הדפדוף בוחרים את העיתון ואת השנה הרצויה, החודש מדפדפים כדי להגיע לעיתון הרצוי.
http://www.jpress.org.il/view-hebrew.asp . תודה למיקי וניצן.
 

 
    
 













































יידישע סנטה


◄שירות הלקוחות במעבדה בצ'יף סיפק לנו בשבוע שעבר סיפור שמצא חן בעיני רבים מקוראינו. לא בכל פעם נרשמת מעשייה כה ססגונית, אבל בפשפוש בספר הלקוחות  אפשר למצוא מקרים יִיחוּדִים רבים, לא רק מבחינה טכנית, גם מן ההיבט האנושי.
הנה למשל, הלקוח המכובד מר ג. שזכה אצלנו לכינוי "סנטה קלאוס היהודי". ולמה?
מר ג. חובש כיפה ומגדל זקן עבות ומכובד. בכסליו תש"ע מסר לנו דיסק לשחזור תמונות משפחתיות, שילם עבור בדיקתו וחש להדליק נרות בחנוכייה.
תוך ימים ספורים נשלחה אליו הצעת מחיר לביצוע העבודה, אך לא שמענו עוד ממנו עד האביב. בערב פסח הגיע עם בנו, הם ישבו ושמעו הסבר על מערכות קבצים ויחסי חומרה-תוכנה. הנהנו בהבנה, שילמו מקדמה והלכו להפטר מפרורי החמץ האחרונים.
המידע שוחזר בהצלחה. נדרש אז מצע חלופי, דיסק קשיח כדי למסור על גביו את הקבצים. מר ג. התייעץ עם הבן ואמר שאין צורך לרכוש חדש, כי יספק את הדיסק בעצמו. רק בתשרי תשע"א הגיע אלינו מר ג. שוב, עם כונן חיצוני בידיו ושילם את מחיר העבודה. הוא נפרד מאיתנו ב-"א גיט יומטב" וחזר לרכב, אותו השאיר בינתיים עם מזגן דלוק, פן יהרוס החום את האתרוג הרענן).
ביום חמישי אחרון בא מר ג. במפתיע. בידיו מזומן לתשלום המע"מ, ואסף את העבודה הגמורה. רגע... איזה חג היום? יום הברית של הילד של גלעד? זבד הבת של אוהדזיו? יום הכלולות של יסמין ויוסי? הכול נכון, בכל יום יש לעם בציון סיבה למסיבה.

◄מכונות הכביסה של היום הם מכשירים משוכללים, שילוב מערכות מכאניות, חשמליות ואלקטרוניות. אתם יכולים לדמיין סיבה הגיונית להכניס מכונת כביסה לתא הקפאה כאשר היא מסרבת לעבוד? ומה עם מיקרוגל ביתי?
אל תתאמצו, אין סיבה. כמו שגם אין היום סיבה טובה להכניס למקפיא דיסק קשיח שמסרב לעבוד. השיטה, שנולדה עקב כשלים טכניים בדיסקים קשיחים מתקופת האבן והושפעו באופן קיצוני מההתחממות העצמית במהלך פעולתם, היא כפי שחזרנו והסברנו פעמים רבות, נחלת העבר. ובכל זאת, הגיע השבוע דיסק של מחשב המפעיל מכונה בפס ייצור תעשייתי, והדיסק קר מאוד. "האם החזקתם אותו צמוד למזגן ברכב?", שאלנו. "לא ולא" השיב עובד המפעל. "הרגע אספתי אותו ממעבדת שירות המחשבים, הם החזיקו אותו שם בפריזר".
דיסק קפוא אנחנו לא יכולים לבדוק עד אשר "יפשיר", במיוחד ביום חם. מאז הוצא הדיסק מהמקפיא ועד שהגיע אלינו נוצרה התעבות של הלחות על גבי מערכות הדיסק החיצוניות כמו גם הפנימיות. שלא כמו שנראה, הדיסק הקשיח אינו אטום, בכל דיסק קשיח קיים מסנן אוויר המאפשר באמצעות נשם קטן לווסת לחצי אויר בין פנים הדיסק לבין הסביבה החיצונית בו הוא מופעל. בעת פעולת הדיסק הקשיח מתחמם האוויר שבתוכו, מתרחב והלחץ העודף משתחרר דרך הנשם. כאשר מתקרר הדיסק מתרחשת פעולה הפוכה ואוויר חיצוני זורם פנימה.
כולנו יודעים איך נראית כוס מים כאשר מוזגים לתוכה מים קרים, המגע של דפנות הכוס הקרות עם האוויר הלח מסביבה גורמת להתעבות הלחות על גבי הכוס.
התעבות זו על המרכיבים האלקטרוניים החיצוניים והפנימיים של הדיסק גורמת באופן וודאי לקצר. ההתעבות על גבי צלחות המידע או על גבי ראשי הקריאה כתיבה יכולה לגרום לקריסת ראשים (Crash) ולנזק בלתי הפיך למידע בדיסק.

SMB היא הגדרה גורפת וחסרת רגש למגוון עסקים, כולל מפעלי תעשייה בכלל לא קטנים שפעילות המחשוב בהן מצומצמת בהיקפה. ביניהם בולטים העסקים המשפחתיים, הוכחה להצלחת הורים בהחדרת מורשת עבודה לילדיהם. השבוע נחשפנו לאחד ממפעלים אלה ומצאנו בדף הנצחה שבו סרטון מאלף על פרק משמעותי בהיסטוריה של המדינה. שווה לצפות

◄מה זה  "פרנקנשטיין"?
בשפת היומיום שלנו, מדובר במחשב, דיסק או מכשיר אלקטרוני כלשהו שמורכב מחלקים שאינם מקוריים ואינם מתאימים, או שבהן הוחלף רכיב אחד או יותר באחר שאינו מקורי וגם לא מתאים.
השבוע נמסר לנו בתמימות רבה דיסק קשיח ממשפחת "פרנקשטיין", שידועה בספרות ובקולנוע כמשפחה חובבת ניסויים חריגים. דמיינו גרר שמביא לפתח המוסך שלכם רכב ממונע דלק, וכאשר פותחים לו את מכסה המנוע מגלים תחתיו מנוע דיזל, מדגם שונה לגמרי, שהפתחים שלו אינם מצליחים להתחבר לחלקי המכונית, שנקודת החשמל נמצאת בצד הלא נכון, ועוד אי התאמות בולטות.
בין הדיסק התקול לדיסק התורם לא הייתה התאמה, השתלת האיברים כשלה כאן בגדול.
בצער אתם נאלצים להודיע לבעלים כי אינכם מאמינים שרכב זה הצליח אי פעם לנסוע במצבו הנוכחי.
מה עושים? חוקרים. למזלנו, הפעם לא אנחנו בתפקיד בלשי המחשוב. מי נגע, מי ניסה, מי החליף, מי חשב שיציל את הדיסק עם החלפת הלוח האלקטרוני ואיך זה שהוא/היא לא יודע/יודעת שאצל כל יצרן, ובכל דגם, הלוח מאוד שונה? וודאי שלא ניתן להפעיל דיסק PATA באמצעות לוח SATA.
 

 
    
   
    
 

השורות של עמית

אופטימיזם


אין לי מושג מה מעשנים בישראל אבל הסקר החדש של מדד העוני מול האופטימיות מוכיח שמישהו מוכר חומר טוב במיוחד לאזרחי ישראל.
הסיכוי להידרדר לעוני בישראל הוא 29%, פי שניים מאירופה, אבל 86% מהישראלים עדיין אופטימיים. אז או ששאלו רק את חסידי הרב נחמן (אם כי נדמה לי שלאחרונה זרקו רבים מהם לכלא) או שמטעמים פוליטיים-כלכליים משרד הבריאות באמת התיר לישראלים לעשן חומר חזק במיוחד.
נכון, ישראל לא קרסה בעקבות המשבר הפיננסי, אבל מצד שני ברור שהחזות החזקה של המטבע והמשק היא מאוד מאוד וירטואלית (האבטלה עלתה). חוזקו של השקל הוא אשליה, שלא לדבר שבעצמה האשליה הנוכחית הזו לא ממש בריאה כי מוצרים תוצרת ישראל הופכים להיות יקרים ברחבי העולם. ומדוע אשליה? כי בחלקה היא תולדה של שוק נדל"ן שירד מהפסים לחלוטין. היום בישראל אם לא קוראים לך עופר, אריסון או דנקנר הרי שאין לך סיכוי לקנות דירה בלי לשדוד בנק או לשעבד את חייך. קו העוני בישראל עולה למעלה ויותר ויותר אנשים מוותרים על מזון כדי לשרוד.
אז מאיפה לעזאזל האופטימיות? הרי מדובר בתהליך שלא התחיל אתמול. אין לי הסבר אחר... אבל יש לי רק בקשה אחת... גם אני רוצה מהחומר הזה, והרבה!
 

העובדים אחרונים


חברת גלילה ליין סלולר, נמנית בין החברות שבבעלות דן חלוץ ויובל רבין. החברה פיטרה במפתיע את כל עובדיה (היא לא הראשונה שעשתה זאת בשבוע האחרון). העובדים לא קיבלו התראה מראש, וגם לא קיבלו את משכורותיהם במלואן. בעודם מחכים (למשיח?) מתברר שהחברה הפסיקה להפריש לקרן הפנסיה שלהם. אז מה בעצם קורה כאן? החברה קורסת ומיד מעמיסים אותה על גב העובדים. עצם הפסקת ההפרשה בטרם פוטרו העובדים מוכיחה שרבין וחלוץ העמיסו את עלויות החברה על גב העובדים. באיזו זכות? כמובן שאת מר רבין וחלוץ לא ניתן להשיג ועורך הדין שלהם (כן, לעורך דין יש להם כסף ואני מוכן להתערב שהתשלום החודשי אליו מגיע בקלות לעלות ההפרשה לקרן הפנסיה של כ-30 העובדים), גם הוא מסרב להגיב.
אני מבין את התהליך ומה שעובר בראשם של הבעלים. הם כנראה מעשנים אותו חומר כמו כל עם ישראל, ואמרו לעצמם "יהיה בסדר תוך חודש חודשיים נגייס כסף ואז נעביר את ההפרשות".
אך השפעת החומר פגה ועמה פגה תחושת האופטימיזם, ומי שנשאר דפוק זה העובדים. איש הרי לא יגע בכספם של מר חלוץ ובטח שלא בשל מר רבין.
איש גם לא יתבע אותם אלא יתבעו את החברה. קוראים לזה נקרופיליה (נקרופאגיה) משפטית, הרי מדובר בגופה פיננסית. לא הגיע הזמן להתייחס לתהליכים מסוג זה כעבירה פלילית? הרי זו הונאה של העובדים תוך ניצול הפרוטוקולים של החברה והפרה של כל אמון ידוע בין עובד ומעביד.
 

הקרב על הפנסיה


הקרב על הפנסיה בצרפת נמשך אבל קרוב מאוד לסיומו: ב-20 לחודש הסנאט הצרפתי אמור לחרוץ את גורל הרפורמות, ובינתיים: אנרכיה טוטלית במדינה. זבל ברחובות, מזקקות הנפט משותקות ומספיק היה לזרוע פאניקה בציבור לגבי האפשרות שמחסור בדלק כדי שאכן ההתנפלות על התחנות תיצור מחסור בדלק. בינתיים נהגי המשאיות עוד לא התמקמו על הכבישים המהירים לצורך חסימתם אבל האפשרות קיימת. ההפגנות הולכות ונהיות יותר ויותר תכופות והבלגאן חוגג.
הסיפור החם האחרון הוא של תלמידי התיכון שיצאו לרחובות כי הם בבירור הוסתו על ידי מוריהם, כדי שתבינו איזה אוסף של אינטרסנטים עצלנים מכילה מערכת החינוך הצרפתית. קצת מצחיק לראות ילד בן 14-15 מוחה על רפורמה בגיל הפנסיה. אין שום ספק שהתלמידים הוסתו והיו מספיק טיפשים לצאת לרחובות אבל מעצבן אותי לראות אותם בוכים בטלוויזיה שהם מוכים על ידי השוטרים שקיבלו הוראה להתייחס ביד קשה בהתפרעויות. רציתם לשחק במגרש של הגדולים? קיבלתם את מבוקשכם, עכשיו אל תבכו.
ראיתי את הילדים הללו בהפגנה והם היו חסרי כל שליטה, ילדים שחיפשו אקשן, לא היה להם אפילו מושג לאיזה כיוון לצעוד וה"מנהיגים" שלהם היו חסרי אונים.
למי שחשב שצרפת היא דמוקרטיה אז אני חוזר ואומר: צרפת היא אנרכיה המונהגת על ידי האיגודים שמאגדים בתוכם אך ורק את עובדי המנגנון הציבורי המנופח בצורה מטורפת. תלמידי התיכון הם דוגמה לחוסר החשיבה לטווח ארוך של הצרפתים שכן החוקה הצרפתית מאפשרת לכל אידיוט להקים איגוד ולכל אדם להפגין, איש לא חשב על האפשרות שילדים ללא חובות קיבלו פתאום זכויות מעל ומעבר והיות והם ברי הסתה בגלל המוגבלות השכלית שלהם הם עלולים מחד להפריע לתהליכים דמוקרטיים ומאידך להיפגע. מעבר לזאת האלימות בבתי הספר התיכון בצרפת היא בעיה קריטית והאידיוט שגרר את הילדים לכבישים נתן להם אישור לוונדליזם, ועל זה בלבד צריך לאסור אותו על הסתה.

ושוב שופטים


התופעה החוזרת ונשנית של שופטים המקלים בעונשם של עבריינים כבדים גובה מחיר דמים בלתי נסבל. נהג שיכור שנהג ללא רישיון הרג תינוק, הורשע בעבירות רבות קודמות וזכה לעונשים קלים במיוחד. עבריין אלים בעל 13 הרשאות ו-2 כתבי אישום תלויים נגדו, שיסף גרונו של שכנו ואף שופט לא הפעיל את עונשי המאסר על תנאי שהיו תלויים נגדו. שופט שחרר למעצר בית חשוד שתקף אדם בקסדה וקרבנו שוכב מחוסר הכרה עם פגיעות מוחיות... למה שוחרר? כי לא שמע את דרישת המשטרה. בן אדם! אני חרש וכשאני לא שומע משהו אני מבקש שיחזרו, זו לא בושה. בושה היא לשחרר עבריין מסוכן ולסכן את הציבור.
מה מקור התופעה הזו? אולי בגלל ששופטי ישראל מסרבים להבין שגורל החברה בידיהם ומסתפקים במשכורת שמנה וג'וב לכל החיים? אולי בגלל שהם רוצים לגמור את היום בשלום ולא לסכן את משפחותיהם? בשני המקרים אין להם מקום בבית המשפט.
יש מקום להקמת מערכת בקרה על בתי המשפט שתפסול פסקי דין שכאלו באופן אוטומטי. אבל אין סיכוי שמישהו יציב בקרה כלשהי על מערכת המשפט.
אני מקבל את העובדה שחמום מוח שזרק נעליים על שופטת יכנס ל-3 שנים מאסר, אבל קצת קשה להימנע מההשוואה לרוצחים שמסתובבים חופשי בגלל שבית המשפט מודאג יותר מנעל מסריחה מאשר מסכין. שופט במדינת ישראל הוא היחיד שלא נותן את הדין על טעויותיו המקצועיות, למרות שברוב המקרים הן יותר קטלניות מאלו של רופא מנתח עיוור. ומדוע אפשר לתבוע רופא ולא שופט על רשלנות מקצועית? מדוע אפשר לזרוק מעבודתו רופא שיכור אך שופט טיפש/חסר אחריות/רשלן מחוסן מפיטורין? הם הרי מסוכנים באותה מידה, השופט אפילו מסוכן יותר.

סרטים כרגיל ...  ב-http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית

 
    
  

HUMOR הומור


הכירו בפשטות של המחשוב הענני
בחדירתו לארגונים, בטיחותו
מקוריותו ובמיוחד בתועלתו
 

 
   
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה,
או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין

 
  
 

נשמח לקבל הערות והארות, המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל: magazine@chief.co.il

 
 
   
 

http://www.bos.co.il//

 
 

ידיעון זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

 
 

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2010