סכנה! מכונת צילום

בעבר הרחוק התייחסו דורות של פקידים למכונות הצילום המשרדיות כאל שכלול מבורך של נייר הקופי השחור, או של ה-Stencils (ניירות העתקה) עמם נאלצו אבותינו לשכפל מסמכים. מכונות הצילום גם הולידו פולקלור משרדי עשיר של דברים תמוהים שניתן לעשות על ידי הנחת חלקי גוף שונים על משטח הצילום. בסך הכול, המכונות היו כשלעצמן כלים תמימים, כמעט low techיים בתפיסתנו, ואולי אפילו דרגה אחת מתחת למכשיר הפקס האנלוגי במודעות האבטחתית. כדי לגנוב באמצעותן מידע היו צריכים הפושעים להשיג את המסמכים המודפסים, לגשת פיזית עד למכשיר, לשכפל אותם, ולמצוא דרך להעביר את העותקים (לשלוח בדואר, לפקסס, או להגניב את הדפים מתחת לגופייה) לידיים עוינות...
דגמים מודרניים של מכונות צילום מסמכים כבר מגיעים עם דיסק קשיח, ה"זוכר" את תוכן המסמכים שצולמו באמצעות המכשיר. בארצות הברית העובדה מדאיגה את הקהל. שם אזרחים מגישים תצהירי מס פרטיים ישירות לשלטונות המס, ונוהגים לצלם את החומר לפני ההגשה בעמדות ציבוריות. על כן, קיים פחד שפושעים ישתלטו על המידע הדיגיטאלי הנשמר בדיסק הקשיח.
בעת הצילום, המידע נשמר על גבי הדיסק עוד לפני הדפסה / העתקת המסמך. ללא התקנה של אמצעי אבטחה מיוחדים, המידע נשמר ללא הצפנה ונשאר שם עד אשר הדיסק מלא ומידע חדש דורס אותו.
לפני שנה מימן יצרן מכונות הצילום Sharp, סקר שמצא כי 55% מן האוכלוסייה בארה"ב מתכננת לצלם עותקים של בקשותיהם להחזר מס ומסמכים נלווים באותה שנה. כחצי מאותם צרכנים יעשו זאת מחוץ לביתם (בעבודה או במכונות ציבוריות בספריות ומרכזי העתקה). כן הראה הסקר כי ל- 54% מן הנשאלים לא היה כל מושג שמכונות צילום דיגיטאליות שומרות תמונה של מה שצולם בהן, ורובם האמינו שהצילום של מידע אישי מסווג במכונות צילום מסמכים הינה פעולה בטוחה. לאחר שהסוקרים הסבירו את דרך הפעולה של המכונות עם דיסק קשיח, שני שליש מן המשיבים טענו כי לא יצלמו עוד את מסמכי החזר המס שלהם במכונות ציבוריות. הסקר קדם ליציאה לשוק של ערכת אבטחה מאת שארפ, המצפינה את המידע על גבי הדיסק הקשיח ו"גורסת" את הקובץ הנשאר על גבי הדיסק הקשיח על ידי כתיבת-על לאחר ההדפסה. מאז גם Xerox המתחרה החלה לשווק את המכונות עם מאפייני אבטחה דומים.
ולמה "נזכרנו" כעת בנושא? השבוע קיבלנו מלקוח דיסק קשיח לשחזור. באחת הספריות נמצאה כמות גדולה של קבצים גראפיים שבעל המחשב לא היה מודע לקיומם. משנפתחו הקבצים הסתבר שהם הוו את כל ההיסטוריה של עבודות הסורק של בעליו הקודמים של המחשב. הנ"ל מחק את כל הספריות שלו לפני שהעביר את המחשב לבעליו החדשים, אך ספריית הסורק נשארה חבויה אי שם בכונן :C, ובה אוסף מרשים של מסמכים אישיים וארגוניים שהצנעה יפה להם.

מנקודת המבט הפורנזי, אנו מאוד אוהבים מכונות צילום עם דיסק קשיח. הן שומרות את כל מה שצולם עמן ויכולות לספק ראיות חיוניות לדיון במקרים רבים.
מנקודת המבט של האבטחה, חשוב למנות גם את מכונת הצילום בין פרטי הציוד להשמדה מושכלת בעת הוצאתו לבלאי.
 

הודעה

לחברי פורום Beta Testers של BOS:
בתקופה הקרובה אנו עומדים להציג בפניכם, בשלבים, שינוי מקיף במערכת BOS הכולל את החלפת סביבת הפיתוח, והחלפת, שדרוג ועדכון של כל מרכיבי התוכנה החיצוניים המשולבים בתוכנה.
בשלבים הראשונים לא אמור להיות שוני מהותי בתוכנה עצמה מבחינת מראה או תכונות, אך ייתכן בהחלט שוני בביצועים - לטובה!
ניתן לפנות אלינו כדי להצטרף לפורום אקסקלוסיבי זה.
בתודה מראש.

BOS Support

סליחה, טעות

חברת Dell הודתה השבוע כי חלה טעות בייצור מחשב הנישא Mini9 המגיעים עם דיסקים קשיחים בנפחים של 8 או 16GB.
בהצהרה שהופיעה באתר היצרן, נאמר כי תוקנה השגיאה שהיתה בתוכנת העזר ל-disk imaging בה השתמשו מהנדסי Dell בתהליך ה-Setup בגרסאות Mini9 המוקדמות, המבוססות מערכת ההפעלה Ubuntu. 
השגיאה, שהתגלתה על ידי לקוחות הקצה, גרמה למחשבים להציג נפח אחסון של 4GB בלבד.  מי שהסתכל ב-BIOS הצליח לראות שהדיסק גדול יותר, כפי שהוא אמור להיות. משתמשי לינוקס מיומנים הצליחו גם לחלק מחדש את הדיסק ( repartition ) לשביעות רצונם.
מי שלא מיומן ולא יודע כיצד לתקן את המצב יכול לקבל מהיצרן DVD לשחזור שיתקן את השגיאה.
 

חסכון במשאבי אחסון

עם עדיין לא קיבלתם, חכו, הרי שמסתובב ברשת מייל המשווה את מגמות הגאות והשפל בבורסות העולם עם מחזורי שנות השמיטה של  הלוח העברי. לפני כל שנת שמיטה עולות הבורסות לשיאי יבול נחשקים, רק כדי ליפול קשות בקרוב לשנת השמיטה. גם בחברה התנ"כית החקלאות היה חשוב לדאוג לאחסון יעיל של הסחורות, לשימוש בעת הצורך.
מ-13 עד 16 באוקטובר התקיימה בדאלאס, טקסס, ועידת הסתיו של Storage Networking World. כמו בכל כנס מחשבים אחר בחודש הזה, לא היה מרצה שלא התייחס למצב הכלכלי האמריקני והגלובאלי. המצב הקשה הוא סיבה נוספת להגברת היעילות של כל מערכת קיימת בארגון, ובמיוחד של מערכות אחסון מידע.
לאחרונה נקבעו ערכי ממוצע לגדילת הדרישות של מרכזי המידע בתחום האחסון: 55% לשנה!. יחד עם זאת גודלת הקיבולת של הדיסקים הקשיחים בקצב של כ-30% בשנה. המרצים בוועידה בדאלאס התמקדו בגישות שונות להתמודדות עם אתגרים של מגבלות של גודל פיזי, עלויות אנרגיה ובחירות טכנולוגיות שונות.
כמובן, האחסון הירוק קיבל זרקורים בוועידה, ובמיוחד הגישות שהציעו אפשרות של יישום ברמות ארגוניות שונות. נציג חברת IDC התייחס לצמצום העלויות הקשורות לכוח הנדרש להפעלה ולקירור מערכות מידע. השיטה שחברה זו מציעה על מנת לחשב כוח אחסון וקירור בדקה 6 גורמים שונים (וביניהם עומס עבודה, סך כל החשמל הנצרך, כוננים בשימוש, מיקום גיאוגראפי ועוד) על מנת לחשב את העלות השנתית להפעלה וקירור דיסק קשיח אחד בשנת 2008. עלות זו הגיעה ל-35.73 דולר. במהלך הועידה נשמעו דרכים שונות לצמצם עלות זו, כגון שימוש באנרגיה אלטרנטיבית, קונסולידציה, וירטואליזציה, דיסקים קשיחים ירוקים, ארכיטקטורות אחסון משופרות ועוד.

ובצ'יף עדיין מחפשים שותפים מתאימים שירימו את הכפפה ויצטרפו אלינו לפרויקט יוצא דופן של אחסון ירוק (זוכרים?). הטכנולוגיה בידינו. מחפשים משקיעים ומפיצים.
 

בזמן טלטלה

בזמן טלטלת המשבר הכלכלי הכלל-עולמי קהל ההיי-טק הישראלי, המשקיעים, היצואנים, היבואנים והיזמים הישראליים, הגדולים והקטנים כאחד, מחפשים כעת הזדמנויות חדשות, בטוחות ומבטיחות. אירוע סחר החוץ השנתי של ישראל- Israel Gateway - מייצר הזדמנויות עסקיות גלובליות חדשות.

אילנה קפיטולניק, מנכ"ל גלובוס גייט גרופ (מארגני ויזמי האירוע) מוסרת כי אירוע סחר החוץ השישי השנתי של ישראל עומד להתקיים ב-11 לנובמבר 2008, במלון דן פנורמה-ת"א. כאמור, האירוע מייצר הזדמנויות גלובאליות חדשות עבור גופים וחברות במשק המקומי, המעוניינים להרחיב את פעילותם העסקית ולצאת אל השוק הגלובלי או לחילופין לחדור אל שווקים גלובאליים נוספים.

לאירוע השנתי מגיעים שגרירי מדינות, נספחים כלכליים ואנשי עסקים מרחבי העולם על מנת לקדם שיתופי פעולה עסקיים, התרחבות חברות ישראליות אל שווקים חדשים ולחילופין כניסתן של חברות זרות לתוך השוק המקומי באמצעות שיתופי פעולה מקומיים.

Israel Gateway הוא האירוע השנתי לסחר חוץ, המתקיים זו השנה השישית ברציפות ביוזמת חברת "Globus Gate Group" ובשיתוף הגורמים המובילים בתחום סחר החוץ והייצוא בישראל: משרד התמ"ת, משרד החוץ, המכון הישראלי ליצוא ושיתוף פעולה בין לאומי, ובחסות התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וועידת ראש הממשלה ליצוא.

לפרטים נוספים והרשמה : www.israelgateway.com
 

אמצעי מניעה

המשך מגיליון מס' 38

לדעתנו, כל מנהל ארגון ומנהל מערכות מידע חייב, עוד לפני שהחליט על רכש מוצרי הגנה, להבין ולתכנן תוכנית מנע נגד פשעי מחשב, עדיף -כמובן- כחלק מתוכנית כללית של המשכיות השירות/ המשכיות עסקית.
ברוב הארגונים קיימים, או שנחשפו, או שדיברו בשנים האחרונות על תוכניות הכנה להתאוששות. במסגרת אותה הכנה מתבקשים אנשי הארגון לזהות סיכונים אפשריים, ולזהות בפרוטרוט את הסביבה על תהליכי השינוי המתקיימים בה. האמונים על פרויקט בניית התוכנית לוקחים בחשבון את המגמות אשר בארגון עצמו והמגמות הטכנולוגיות הגלובאליות והמקומיות המשפיעות עליו. אבל לא כל תוכנית לוקחת בחשבון את בקרת הארגון למען מניעת פשעי מחשב. קיימת הסכמה כי כל נושא האבטחה יטופל על ידי מומחים (פנים או חוץ-ארגוניים) במקביל לבניית תוכנית ההתאוששות. אנו בדעה כי אבטחה הינה אחת החוטים החשובים במארג תוכניות ההמשכיות העסקית (כזכור, אנו בעד המשכיות ונגד הכנת תוכניות הצלה שיופעלו רק אחרי ה"תקלה").
אבל לפני הכול (לפני ההכנה, ההתקנה, הבקרה והתיקונים המתמשכים בתוכנית למניעת פשעי מחשב) חשוב להבין ולתת להבין לכל את הקיום של הראיות בפורמאט דיגיטאלי.
אותן הראיות שעלינו -כאנשי מחשוב משפטי- לאתר, לאסוף, לדאוג לשלמותן ולהעברתן במצבן המקורי, קיומן לא תמיד ברור לארגונים. וזו אולי מלכתחילה הסיבה לכך שהפשעים בכלל מתרחשים בקרבם.

מטרת הראיות הדיגיטאליות לאפשר לבית המשפט הבנת העובדות, בדיוק כמו מסמך כתוב על נייר. ולכן, ראיה דיגיטאלית חייבת את המאפיינים הבאים:
● להכיל תוכן, מלל, תמונה או צליל.
● שהתוכן יהיה רלוונטי לסביבה המשפטית, כלומר שיהיה ניתן לקריאה, צפייה או ניגון באולם בית משפט.
● שיהיה זיהוי ברור של יוצר הראיה, מקור ואותנטיות
● שהראיה תהיה ניידת ובעלת עמידות טובה יותר מאשר זו של האובייקט שהיא מייצגת.
אך על מנת להשתמש בצורה יעילה באותן הראיות חייבים - המומחה והמשפטנים - להבין היטב את תופעות המידע האלקטרוני והשלכותיה בהתנהגויות קרימינאליות. עליהם לחפש אלמנטים מוכיחים, הנשענים על גבי מנגנוני מידע דיגיטאלי, שיקנו קבילות ומקוריות למסמך אלקטרוני.
מאותן סיבות, כאמצעי מניעה לפשיעה האלקטרונית, חשוב לעודד פיתוח מיומנויות טכנו-פורנזיות כדי לשלב את חקירת פשעי המחשב עם שיטות ההגנה המתאימות.
האתגרים הטכניים רבים ומורכבים, עדיין נשאר לפתח נהלי תכנות שיצמצמו את בעיות האבטחה במוצרי תוכנה וחומרה, לקדם תרבות פורמאלית של ראיות על מנת להבטיח את איכות התוצרת שמגיעה להיכלי הצדק. גם אצל מהנדסי המחשוב יש לעורר את האחריות המשפטית על מעשיהם. המחשוב המשפטי נועד להיות גשר להבנת ראיות משפטיות ואת השפעתן על עולם המידע.

ניתן לומר שהונאות וחבלה הם הפשעים הנפוצים ביותר בארגונים. בנוסף, מתרחשים ברוב הארגונים גם פשעים שלא הוגדרו ככאלה בצורה ברורה בתוך הארגון, כמו פיראטיות, שימוש לרעה במידע, פסיחה מכוונת על ביקורות, שימוש בלתי מורשה של טובין או שירותים ממוחשבים, ועוד.
בין הפשעים שקשה יותר לגלות נמצאים אלה הנעשים על ידי חברי הארגון שמכירים היטב את הקונפיגורציה הפנימית של הפלטפורמות, במיוחד כאשר עובדים משתפים פעולה ביניהם, או עם אנשים מבחוץ, ואפילו עם ההנהלה עצמה.

בקבוצת פשעים אחרת נמצאות התנהגויות הקשורות להרס לוגי, כלומר שתוצאותיהן גורמות להשמדה, שינוי או מחיקת מידע. נזק מסוג זה יכול לקבל צורות שונות. הפשוטה ביותר שניתן לדמיין היא ניתוק שרת מהחשמל, או מחיקת קבצים מתוך ספריה. בין המורכבים ביותר נמצא השימוש בתוכנות הרסניות (crash programs) המסוגלות להשמיד מידע רב תוך זמן מזערי. תוכנות אלו משתמשות בטכניקות חבלה שונות, ולעיתים משלבות ביניהן. דוגמא לכך הן ה"פצצות הלוגיות". זכור לכולם מקרה שהראה בצרפת, שם תכנת עובד את המערכת הארגונית בצורה כזו שכל המידע הקיים בארגון יימחק במידה ושמו יוסר מרשימת העובדים.
ברוטינות הסרטניות (cancer routines) התוכנות הזדוניות מתרבות בעצמם בתוך תוכנות אחרות שנבחרות באקראי. הוירוסים למיניהם הידועים לשמצה, שמפרנסים עשרות אלפי אנשים בחברות אנטי-וירוס, הם פשוט וריאציות של טכניקות אלו.
 

אנשי קשר

 הוא מיהר, אבל זה לא עזר לי. "בוא'נה יש לי משהו למגזין שלכם" - פנה אלי ביום ד' אחרון, כשנפגשנו בכניסה לבנק. בערב שוב נתקלתי בו בפיצוציה (פיצוציות ספורות יש בנס ציונה). "שלא תשכח, זה שווה!".
העיר כמרקחת לפני הבחירות המוניציפאליות, העסקנים מסיירים במרכזי מסחר ובילוי, ואפילו בקופת חולים וסניפי דואר... עד מועד הופעת גיליון זה נפגשנו עוד פעמיים, והוא לא פספס הזדמנות להזכיר לי את העניין. ומה העניין? מסתבר שמנוי של פרטנר החליט לשדרג את המכשיר הסלולארי שלו, ובעת השדרוג נמחקו מספרי טלפון מהזיכרון. (למי שזה לא קרה אף פעם שישליך מלח מעבר לכתף). הלקוח טען כי הגיע בחזרה לביתו, בדק את המכשיר החדש שקיבל בשדרוג, וגילה כי בזיכרון קיימים רק-30 מתוך 130 מספרי טלפון אשר היו קיימים במכשיר הישן.
התקשר הלקוח למרכז השירות ודרש שחזור של מספרי הטלפון שנעלמו, אך נאמר לו שאין אפשרות לעשות כן, משום שלא ניתן לאתר את כרטיס ה-SIM של הטלפון הישן. כידוע לכם, אם היה בידיו הכרטיס, גם אחרי מחיקה או שיבוש לוגי היה ניתן לשחזר את הנתונים. גם זה אחד השירותים שאנו מספקים בצ'יף.
הברנש הנ"ל התרגז מאוד ופנה לבית המשפט ברחובות. תבע את פרטנר וטען כי בין מספרי הטלפון שאבדו היו מספרים רבים של אנשים העובדים בחו"ל, עמיתים וקשרים חברתיים שונים שיצר לאורך שנים, ואת רובם הוא אינו יכול לשחזר. כיוון שפרטנר התרשלה ופגעה קשות בו ובעתידו המקצועי קשות, הוא תבע פיצוי בסך 17,800 ש"ח. מנגד טענה פרטנר שאם אכן נגרמו לתובע נזקים בשל אובדן מספרי הטלפון, הרי שהם נגרמו בשל אשמתו הבלעדי, שכן הוא לא דאג לגבות את המידע המאוחסן מהמכשיר הקודם למכשיר החדש. קשה לא להסכים עמם. גם בית המשפט העדיף את עמדת פרטנר -כנראה שבעיקר, מפני שלא הייתה דרך להוכיח כי אכן אבדו פרטים של 100 אנשי קשר- והחליט שאין מקום להעניק לתובע פיצוי כספי. הוא נאלץ להסתפק ב-500 דקות שיחה חינם (בערך, יום עבודה אחד).
מה שלא הבנתי עד היום היה למה היה כל כך חשוב לתושב שלנו שהמקרה יתפרסם. הערב התפוגג הערפל. "נו, איך אני במודיעין? טוב, הא? אם תרצו אני תמיד אביא לכם חדשות, שיהיה מה לכתוב, הא?. אגב, רציתי לשלוח משהו במייל אבל האוטלוק נתקע לי. בא לכם להעיף מבט? טובה כנגד טובה..."

כ.א.

תודה

ממועדון LIONS נס ציונה
לכל התושבים שנענו והגיעו לתרום דם בנס ציונה ביום ב' האחרון.
צר לנו על כי בשל אילוצי זמן לא כולם הספיקו לממש את התרומה.
ימי תרומה נוספים יפרסמו במגזין בעתיד.

משקפיים נבונים

אם התקשרתם אלי, אל תתחכמו. אם אשאל מי מדבר ותגידו "מה'כפט לך", "נסיך חלומותייך" או "נחשי מייייי?", סיכוי סביר שתצטרכו לחייג שוב ולפנות אלי כמו בנאדם. מאז עליתי ארצה הוסיפו האקלים והאווירה הכללית מרכיבים שמורידים לי את נקודת הרתיחה בדם. כך, לעיתים תקופות מתפרץ השד, ללא שליטה, גם דרך הדואר האלקטרוני. למרות כל מה שעמית מחזיק ממני (קראו למטה), יש לי מה שנהוג לכנות "יד קלה על ה-SEND".
לפחות 5 אנשים אמרו לי בשבוע שעבר ש-סוף סוף נכתב יישום אקסקלוסיבי עבורי.
מעבדות גוגל שכללו ראיון מקביל ל"עצור וספור עד 10", כתבו תוכנה וקראו ליישום "Google Goggles" - משקפיים למבט שני על מעשיך. היישום עובד עם Gmail, תוכנת הדואל של Google ומופעלת כברירת מחדל בערבים של סופי השבוע. (שעות בדידות ומלנכוליה? שעות אלכוהול וסערת רגשות?) ככל הנראה, סטטיסטית, אלו הן השעות בהן הכי הרבה אנשים שולחים הכי הרבה מסרים שיגרמו להם, לאחר מכן, להצטער על כך. מי שרוצה, יכול גם להגדיר את שעות הפעלת היישום בצורה שונה.
בקיצור, כאשר התוכנה פעילה יהיה על שולח הדואל להשיב למספר שאלות מתמטיות לא קשות במיוחד, בטרם ישלח מסר הדואר האלקטרוני שלו.
השאלות נועדו להיות קו נוסף של הגנה מפני אישיות המשתמש. לא יזיק.
בטרם התקנתי את היישום שאלתי את אחד הממליצים על ניסיונו האישי. הוא סיפר לי: "אכן ניסיתי. השבתי למייל שמאוד הרגיז אותי ואז הופיעו השאלות. לא היה לי כוח לפתור את הנוסחאות. אז הגבתי בשתיקה רועמת".

פ.ג.

השורות של עמית

אין לי את זה

בוודאי שמתם לב שקטע שלי צונזר בשבוע שעבר, אני לא כועס חס וחלילה. כל מי שקורא את השורות שלי יודע שאני לא בדיוק שיא העידון, והרבה פעמים אני כותב מכעס טהור, רבים מקוראינו הנם חובשי כיפות ורבים אחרים הם שמאלנים עם תעודות רשמיות, וגם אלו וגם אלו לא תמיד מסכימים איתי, ומקיימים איתי דו שיח הוגן ותרבותי (שכמו תמיד מביא להסכמה שלא מסכימים). יש לנו עורכת והיא כנראה קצת יותר מעודנת ומתחשבת ממני -אם כי אני מאמין שזה רק מתוקף התפקיד- לי פשוט אין את זה.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליאיר, קורא "המתבאס בקלות" שדרש לקרוא את מה שנפל בעריכה ועשה לי טוב על הנשמה בשבוע דפוק כמו זה שחלף.
 

הצרפתים צדקו

כל ממשלה ובעיקר ממשלת ישראל נלחמת על התקציב באופן קבוע, וכשצריך קיצוצים חותכים בבשר החי, בהטבות הסוציאליות, באזרח הקטן, שגם כך אין לו כלום. ופתאום טייקונים נופלים מהאולימפוס, בנקים מתרסקים, בורסות קורסות וממשלות כל העולם מפנות תקציבים שיכלו להאכיל את כל העולם הרעב למשך עשרות שנים כדי להציל את המצב.
לא נעים להודות אבל כל מה שקורה מסביבנו בעולם מוכיח שהצרפתים צדקו. הצרפתים שתמיד הקציבו חלק עצום מהתקציב שלהם להטבות סוציאליות. אלו שהקפידו לא להוציא את העיניים בכספם, אם יש להם, ואם אכן יש להם לשרוף אותו בחופשה בסגנון "בטן-גב" בשמש היכן שהוא בדרום, אלו שיוצאים לחופש חודש שלם. הצרפתים הם אלו שהתנגדו לגלובליזציה, שהוכיחה שהיא יכולה להיות אפקט דומינו קטלני לא רק למעלה אלא גם כלפי מטה.
אישית, אני רואה בכל המשבר הנוכחי שעובדה חייה שקפיטליזם בסגנון ביבי פשט את הרגל. הבעיה היא שהרבה מאוד אזרחים הגיעו עד עברי פי פחת בגלל השיטה, שתמיד חיסלה את סיכוייו של האזרח הקטן. בצרפת קיים טריבונל משפטי שתפקידו לחסל חובות של אזרחים, חובות שאין לאזרח שום סיכוי אי פעם להחזיר. ההנחה הקפיטליסטית היא שאם אתה חייב אתה גם צריך לשלם היא הגיונית כל עוד יש לך מהיכן, אבל כשהמערכת מעדיפה שהאזרח יחזיר חובות או ישלם מזונות על חשבון קורת גג, מזון או טיפול רפואי, הרי שהגענו לפשיטת רגל מוסרית. הצרפתים יודעים את זה, ועד כמה שזה נשמע מוזר גם לי, הצרפתים צודקים.
 

מחיאות כפיים לטייס

בעוד שלושה ימים אהיה על המטוס בדרך לארה"ב. לא הייתי שם כבר 6 שנים לערך ולא ממש היה לי חסר, פרט לעובדה שאחי חי ועובד שם באמת שאין לי שום משיכה למולדת הקפיטליזם. אבל לפעמים אין ברירה.
אם תוסיפו לכך את החרדה הבלתי נגמרת שיש לי מטיסות, זה לא ממש נעים. קראתי באיזה שהוא מקום את המשפט הבא: “אם אתה נופל 70 קומות הרי שיש סיכוי שב-69 הראשונות תרגיש כאילו אתה עף, הנחיתה היא הבעיה". אצלי זה בדיוק להפך, לא מפחידה אותי הנחיתה, הרעיון של הנפילה עושה לי רע. אני עולה על המטוס עם קיבה מתהפכת. בטח מתהפכת, הרי לפני כל טיסה אני עצבני רצח ואוכל כל זבל שרק נופל לידי. מתיישב ומנסה להירדם, שימו לב שכל מי שמנסה להירדם עם כניסתו למטוס, דעו לכם שהוא אכול חרדה. כמובן שאי אפשר להירדם כשאתה בפאניקה על קיבה מלאה בזבל. אפשרות אחת היא לקחת כדור -רלוונטית לטיסות ארוכות- מאוד לא רלוונטית לטיסות בנות שעה שעתיים.
אני בטוח שלא מעט מכם גיחך לעצמו עקב מחיאות הכפיים שלפעמים נשמעות עם הנחיתה, לא שאני מהמוחאים אבל אם הייתי יותר מוחצן הייתי בטח גם שורק, אין צורך לגחך, מדובר בשחרור לחץ. אני זוכר שפעם עליתי על טיסה מפרנקפורט לציריך, לידי התיישבה בחורה, חגרה את החגורה ומיד נאחזה במסעדי הידיים של המושב. מהר מאוד מצאנו את עצמנו אוחזים ידיים לאורך כל הטיסה. כל טלטול קטן של המטוס, אני מקלל והיא נושאת תפילה וכך כל הדרך לציריך שבסופה, במקום לברך אחד את השנייה לשלום אמרנו ביחד משהו כמו: “קיבינימט היינו צריכים לקחת רכבת".
 

ג'ו השרברב

האיש הכי מפורסם בארה"ב שהתיימר להיות מישהו שמרוויח 250,000 דולר בשנה ולהוכיח בכך שאובאמה עומד לפגוע בהכנסה שלו. עזבו את כל הפיקנטריה מסביב לסיפור, אף אחד לא שם לב שהסכום שמר ג'ו מדבר עליו הוא סכום עתק, כמעט פי שלוש מהכנסה שנתית של מהנדס פיתוח בכיר בארה"ב. הבעיה עם האמריקאים היא שהם לא מפסיקים לדבר על החלום האמריקאי. ובעוד שעשרות מיליונים חסרי כל הם עדיין מאמינים שאסור לקחת מהעשיר יותר. מזכיר קצת את ישראל, מדינה בה האוליגרכיה המקומית מקבלת הטבות מפליגות בעוד שכל השאר נדפקים פעם אחר פעם ותמיד יש איזה אידיוט שיצעק "לא לפגוע בהם, הם יברחו מכאן" אל דאגה הם לא יברחו מכאן הרי רק כאן הם יוכלו לחיות בצלחת הציבורית ועל חשבון השאר.
הגארדיאן הלונדוני מספר כי מתוך ה-700 מיליארד שמעביר הממשל האמריקאי להצלת הבנקים ילכו 70 מיליארד לתשלומי בונוסים, הטבות ומצנחי זהב למנכ"לים ושאר בכירים של בנקים שכבר בגדר זיכרונם לברכה. לא מוכר לכם? מי אמר שישראל זה לא אמריקה וניו יורק זה לא כמו תל אביב.
 

הקזינו החוקי הגדול בעולם

ישראל איננה המדינה היחידה שאין בה קזינו באופן רשמי וחוקי אבל בכל זאת גם בישראל יש קזינו ענק: הבורסה. כולם מדברים על הבורסה ככלי לגיוס כספים. נכון, אבל כספים של מי? של אוסף מהמרים כפייתי. קחו את הדולר, הוא עולה ויורד על בסיס שמועה, לרכוש דולרים זה אמנם נשמע עסק טוב כשדולר בשפל אבל אל תגידו לי שמדובר בכלי רציני. הרי יום אחד ירד הדולר עקב אפשרות של צמיחה שלילית בארה"ב (כאילו שמדובר בחדשה מפתיעה). למחרת הוא עלה בחזרה, כאילו הצמיחה השלילית כבר לא קיימת. כל תנודה בבורסה מבוססת על שמועות, אפשרויות וסיכויים. רק "קזינו" אחד יותר מטורף מהבורסה, והוא החקלאות. אז מי אמר שהימורים לא חוקיים בישראל?
 

ותודה לכל אלו...

בימים אלו נזכרתי בכל אותם קוראים שהמליצו לי על תכנת ה-VOIP בשם OOVOO נזקקתי לקשר ישיר מהיר איכותי וזול עם קווי טלפון ניידים ונייחים בארה"ב. התכנה עצמה מאוד דומה לסקייפ למרות שעוד לא ניסיתי את התקשורת מחשב אל מחשב אבל העניין הגדול הוא שב-5 דולר לחודש יש לי 500 דקות שיחה עם כל טלפון בארה"ב קווי או אלחוטי. התקשרתי לאחי שמקום מושבו בפילדלפיה, שיחה שלא הצלחתי לקיים בשום דרך על טלפון רגיל, פשוט בגלל שלא שמעתי כלום... קווי טלפון דפוקים. על ה-OOVOO איכות הקול נהדרת גם לחירש כמוני, ו-5 דולר לחודש זה מחיר יוצא מהכלל. על כן רבותי, מומלץ מאוד www.oovoo.com
 

סרטים

מי שביקר במזרח הרחוק בטח ראה בשווקים את דוכני החזיות. כולן -וגם הומוסקסואל עיוור- היה מבחין שכולן מרופדות היטב. מה לעשות, חזה גדול הוא לא תכונה אנטומית נפוצה בין בנות המזרח הרחוק, ומשום מה הן לא כל כך מקבלות את זה בצורה יפה. תעיפו מבט בסרטים של השבוע ותבינו את חומרת הבעיה, וכמובן שיש עוד. http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית

עבודה באהבה

רובנו מתאמצים ומחפשים אחר דרכים להיות פרודוקטיביים יותר, לעשות את הדברים מהר יותר, טוב יותר, ביעילות גדולה יותר ושזה יעלה לנו פחות כסף. אך במקום סתם לעשות יותר בפחות זמן, אולי היה כדאי לנו למצוא דרך ליהנות באמת מן העבודה. Jonathan Mead מציע שמונה דרכים לעשות שהעבודה תהפוך ממטלה למתנה.

1. לך עם הקצבים הטבעיים שלך. תמיד יהיו דברים שלא בא לנו לעשות, אך כמה פעמים אנו מאלצים את עצמנו להמשיך לעבוד למרות שבא לנו לנוח? כאשר אנו ממשיכים בכוח לעבוד בשעה שהבטחנו לעצמנו הפסקה , אנו מסתכנים באבדן ריכוז ושגיאות. ואז נלחצים ושונאים את עצמנו ואת המטלה. כך שבדרך כלל עדיף ללכת עם הקצבים הטבעיים שלנו, כאשר בא לנו לעבוד עובדים וכאשר צריכים מנוחה מפסיקים.

2. אל תתדלק סוכר (או קפה!). איש מאיתנו לא היה מוסיף סוכר לטנק הדלק של מכוניתו, וגם אין טעם לתדלק את עצמנו בתוסף שלא בריא. כאשר חסרה אנרגיה לעשות את העבודה, העבודה תראה מאולצת.

3. הסר מחסומים סמויים. מה גורם לנו לברוח מן העבודה? מה גורם לעבודה להראות עונש במקום הנאה? יתכן והדברים קשורים לאמונות על עצמנו. יתכן ואנו מאמינים שאנחנו לא מספיק כישרוניים או מנוסים לעבודה מסוימת, ולכן כדאי לבדוק את אמונותינו לגבי מה יכולים ומה לא יכולים לעשות.

4. עשה רק את המיטב. העבודה הופכת בקלות למטלה כאשר מנסים כל הזמן להיות מושלמים. האמת היא שחלק ממעשינו בעבודה מעולים, בזמן שאחרים די בינוניים.  אם נוכל לקבל שאנו עושים את המיטב, נוכל להפסיק לשפוט את עצמנו כל הזמן. התוצאה משחררת, מאפשרת ליהנות את החוויה במקום לדאוג מה יהיה. נוכל לעבוד בכיף בלי מאמץ מיותר.

5. פעל מתוך הבטן. כאשר נדמה לך שיש לך ראיון גדול, האמן בזאת, לך עליו ורדוף אחריו עד שאתה נשאר ללא אוויר. מפני שאם אתה לא יכול להאמין בעצמך, תצטער על כך מאוחר יותר. הדרך הטובה ביותר לחיות היא ללכת עם האינטואיציה ולהאמין בחיים. או לפחות בעצמך. כי אם לא תאמין בעצמך, כיצד תוכל להאמין לחשדנות שלך, זו המגנה עליך?

6. התמקד בעיקר. המוח שלנו דוחף אותנו כל הזמן לכיוונים שונים. עלינו לעשות ניקיון למחשב, לכתוב תלונה על השכן שהפר גבולות, לסיים את הצעת המחיר, ללכת לתרום דם ולהחליף מכשיר מקולקל. יש לנו נטייה ללכת על מה שדחוף במקום על מה שחשוב. על מנת לסיים את הדברים החשבים, צריכים להיות אכזריים בהדיפת הסחות דעת. גם אם זה אומר לקחת את הלפטופ וללכת לשבת לבד בבית קפה, חייבים לעשות זאת. מנע את הדחיפות של הדברים הקטנים, הסר כל ההפרעות כדי להתמקד בדברים החשובים.

7. סרב. סרב למה שאינך רוצה לעשות. לפעמים ביעילות העבודה יורדת מפני שעושים דברים שאנחנו מאמינים ש"צריך לעשות". כמו "אני מאמין שעלי לקרוא יותר כי זה יעשה אותי חכם יותר" או "אני מאמין שעלי לעבוד בפרויקט הזה כי זה יהיה טוב לקורות החיים שלי". שכח מה שאתה "חושב שאתה צריך לעשות" (חוץ, כמובן מלשלם חובות), ועשה מה שאתה רוצה לעשות. אחרים יבינו. למעשה, קרוב לוודאי שיקנאו בך".