תיבת נח

(מגבים לפני המבול ושורדים את המבול!)

בשנות התשעים המאוחרות, השנים הראשונות בהן עסקנו בצורה מסחרית במתן פתרונות גיבוי ושחזור, העלינו בפרסום בעיתונות המחשבים מספר אנלוגיות שהפכו אחר כך לנפוצות בתחום. אנלוגיה אחת הייתה של ה"קופסה השחורה" של כלי הטייס. אנלוגיה אחרת הייתה תיבת נח. שני הנושאים היו לנו להשראה ולַיְטְמוֹטִיב לאורך הזמן, ולכן אנו ערים לחדשות בנושאים אלו.
אולי תחשבו: "חדשות בנושא קופסאות שחורות - אפשרי, אבל מה יכול להיות חדש בעניין תיבת נוח?". בימינו לא רק המד"ב מתעסק עם המבול, גם הארכיאולוגיה.
בינואר השנה התפרסם מידע בדבר תרגום חדש של הוראות שנכתבו על לוחית חרס בבלית עתיקה, המספרות את סיפור תיבת נח. לוחית החרס בת כ-3,700 שנה נמצאה על ידי חובב עתיקות אנגלי ששירת בחיל האוויר המלכותי בין 1945 ל-1948. הוא קנה אותה ממקומיים במזרח במהלך שירותו, והפך מאוחר יותר לעובד ה-BBC. כאשר נתן את הטבלית לבדיקת היסטוריונים, אלה ביטלו את חשיבותה ואפילו מקוריותה. עם שאר מזכרות, העביר את הלוחית לבנו, שיום אחד החליט למסור אותה למומחה יהודי במוזיאון הבריטי, כדי שיתרגם את 60 השורות בכתב הַיְּתֵדוֹת שעליה. האוצר ארווינג פינקל התרגש מאוד כי במאה ה-19 הייתה הארכיאולוגיה התנ"כית מאוד באופנה, אנשים הוציאו סכומי עתק על שרידי קודש, והוכחות סיפור התיבה היו בין ה"פוגים" הנדירים ביותר. פינקל ונוספים מאמינים כי אגדת השיטפון המסופוטמי נקלט על ידי היהודים בתקופת גלות בבל, היא שבה איתם הביתה לארץ הקודש וכך נכנסה לתנ"ך.
אך מסתבר שעוד לפני כן, בימי קדם, היה סיפור התיבה רב מכר ממש. בעבר נמצאו במזרח התיכון ובאסיה הקטנה לוחיות רבות המתארות אותה סאגה. המיוחד בטבלית ספציפית זו, הוא תיאור התיבה כ-מעין "רפסודת קנים" עגולה וענקית.
אם חושבים על כך, כל ציורי התיבות שראינו מציגים משהו דומה לאונייה טראנס-אטלנטית מוארכת, עם חַרְטוֹם מחודד לשבירת הגלים... טיטאניק מגזעי דקלים וגג משופע. אבל, כתבי הקודש לא מזכירים כל מנגנון הכוונה, התיבה לא הייתה צריכה להפליג לשום מקום... רק לצוף.
הוראות הבנייה שעל הלוחית המדוברת היו הוראות לבניית סוג כלי שייט שהתושבים העתיקים של ארם נהריים הכירו היטב, ואפילו משתמשים בו היום באיראן ועיראק: סוג של סירה המשמשת למעבר בעלי חיים בין גדות נהר או נחל. על פי הכתוב על הלוחית, כלי השיט הנ"ל הציל אדם צדיק, משפחתו ובעלי החיים ממבול שעשה ctrl+alt+delete לעולם המוכר... כלומר, אֲרַם נַהֲרַיִים כולה. בתרגום לוחית זו, מי שמשחק את תפקיד נח הוא מלך שומרי בשם Atram-Hasis או Atrahasis המקבל הוראה מפורשת לבנות כלי שייט "מעוגל, שאורכו ורוחבו זהים". בנוסף, צוינו בלוחית חומרי הבנייה:  סיבי דקל קלועים, מרוחים ב...אספלט? לעמידות במים. אך בסוף הטקסט, מקבל אטראם המסכן הוראה לאטום את שער התיבה גם מבחוץ, אחרי שכולם בטוחים בתוכה, והוא עצמו נשאר לעמוד לגורלו הרטוב.
התגלית מציבה אתגר חדש למטבח היהודי. בתחילת עונת הגשמים אפשר יהיה להנחיל מסורת אכילת מאכלים עגולים לזכר התיבה המעוגלת, וכפי שהוצע בצ'יף, גם מזון מן החי (סטייקים!) לזכר נס הצלת בעלי החיים הטעימים.

נכון שהיה נחמד אם היינו מביאים את הידיעה בשבוע של פרשת נח, אבל גם האקשן במגילת אסתר מתרחש באימפריה הפרסית, אז אתכם הסליחה וחג פורים שמח!

פ.ג.

Nanopatterning

לפני מספר חודשים כתבנו על מצעים מתובנתים וציינו את חברת מולקולאר אימפרינטס.
השבוע, השיקה החברה פלטפורמה חדשה להדפסת תבניות בפלטות של דיסקים קשיחים.
ה-NuTera HD7000 הוא דור חדש של ליתוגראפיית ג'ט & פלאש (™J-FIL) מדובר במערכת התבנות הננומטרי הראשונה שנוצרה במיוחד לייצור ניסיוני ומאסיבי של מצעים מתובנתים. היא מאפשרת ליטוגראפיה בגדלים שמתחת ל-20 ננומטר ומהירויות ייצור, במחיר שמאפשר ליצרני הדיסקים הקשיחים לתכנן את דרכיהם להגברת צפיפות המידע ליחידת שטח (areal density) מעבר לטרה-ביט אחד לכל אינץ' רבוע.
מערכות ה-NuTera החדשות מסוגלות להדפיס יותר מ-300 פלטות לשעה משני הצדדים. בצורה לגמרה אוטומטית וללא התערבות יד אדם, היא זורעת טיפות בנפח פיקוליטרים אחדים (1 מיליליטר = 1,000,000,000 פיקוליטר) ובכך מאפשרת שיפור הדיוק בעובי ובאחידות של התבנית, וצמצום החלל הפיזי הנדרש לייצור בהשוואה למערכות מדגמים קודמים.
תעשיית הדיסקים ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות תיבנות, עוד הוכחה שיעבור זמן רב עד אשר יפסיק להיות כדאי לייצר דיסקים קשיחים.
 

אי השלמה

הארגנטינאים מעולם לא ישלימו עם אובדן איי ה-Malvinas (המכונות Falkland על ידי הבריטיים ושאר העולם הנמצא תחת השפעת שפתם). היום, גוברים התסכול והכעס שלהם, כאשר מן הארכיפלג מגיעות חדשות על הכנות לקידוח נפט מן המדף היבשתי התת-ימי הסמוך לאיים.
האיים הכבושים (במי מלח), שוכנים בדרום האוקיאנוס האטלנטי, מתחת לקו רוחב 50 מעלות דרום ובמרחק 450 קילומטר מהחוף הארגנטיני הדרומי. הם מזדקפים מתוך מדף יבשתי המזוהה עם המים הטריטוריאליים של ארגנטינה. אותו מדף יבשתי תת-ימי נמשך הרבה מעבר איי המלווינאס (יותר מ-2000 קילומטר נוספים).
בריטים וצרפתים היו הראשונים לתעד את הגעתם לקבוצת האיים ולהקים בה יישובים במאה ה-16, 17 ו-18. מאוחר יותר מכרה צרפת את זכויותיה לספרד, שגם החזיקה באיים מושבה והורישה אותה, עם נפילת האימפריה הספרדית ב-1810, לאיחוד המחוזות המשוחרר שיהפוך לארגנטינה.
האיים הפכו באותם שנים לנקודת מפגש של אוניות ציד כלבי ים ודיג לווייתנים מארצות רבות. קברניטי האוניות לקחו לידיים את החוק והסדר באיים. ב-1820 הקימה ממשלת ארגנטינה מושבה באיים. המושל שבה הנחיל ב-1829 הגבלות חמורות על הענף המאוד רווחי של ציד כלבי הים. בין היתר, עצר קברניט של אונייה אמריקנית והחרים את תכולתה בטענה של ציד בלתי חוקי. הקברניט נשפט בבירה בואנוס איירס, מה שהרגיז את האמריקנים, שלא הכירו בסמכות המושל. הם שלחו אוניה להחזיר את השלל, לתקוף ולהשמיד את המושבה. האמריקנים עזבו את האיים לאחר שהכריזו עליהן כחופשיים מכל שליטה, No Man's Land.
אבל הבריטים שבו להחזיק באיי מלווינאס מאז 1833 והארגנטינאים לא מפסיקים לדרוש אותן חזרה. ב-1982 ניסה השלטון הצבאי בארגנטינה להחזירן בכוח. אחרי מלחמה קצרה ועקובת דם, חיזק חיל הים הבריטי את שלטון הכתר באיים. אותה מלחמה בת 74 יום עלתה בחייהם של 649 חיילים ארגנטינאים ו-255 בריטים. ללוחמה היבשתית, פנים אל פנים, השתמשו הבריטים בשכירי חרב בעלי מוטיבציה גבוהה מנפאל (ghurkas).

במסמך שהוגש לאומות המאוחדות ב-2009 נטען כי ארגנטינה, כמדינה בעלת חוף ימי, הייתה אחת המדינות שהדגישה את זכויות הריבונות שלה על המדף היבשתי ועל משאבי הטבע שבו. ב-1916, לפני הצהרתו של הנשיא טרומן (1945) בדבר מדיניות ארה"ב לגבי משאבי טבע ימיים, פעל האדמירל סטורני (שר החוץ בארגנטינה בין 1943-1944) להכרה בזכויות המדינה על המדף היבשתי והמשאבים בו. ב-1944 המדף היבשתי הוכרז כשמורה לכרייה, וב-1946, בהתאם להכרזת טרומן, אפילו נתבעה ריבונות על הים ה-אפי-קנטיננטאלי וקרקעיתו. הבסיס לתביעה זו היה החוק הנהוג באותם ימים שהכיר במושג של המשכיות טבעית של הטריטוריה. ב-1966 עבר חוק שהתיישר עם חוקי הים של ועידת ג'נבה (1958) וקבע ריבונות ארגנטינית על קרקעית הים והתת-קרקעית הסמוכות לטריטוריית המדינה עד לעומק של 200 מטר או -מעבר לגבול זה- עד לעומק בו המים שמעל יאפשרו את ניצול אוצרות הטבע של אותם אזורים. במהלך המשא ומתן שבועידת  האו"מ השלישית בנושא חוק הים, ארגנטינה הפכה לאחת המדינות שתמכה בוועדה המיוחדת לשימוש למען שלום של קרקעית הים מעבר לגבולות תחום השיפוט הלאומי, מה שהוביל להרחבת המדף היבשתי לגבולות החיצוניים של השוליים היבשתיים.

בעקבות המידע על ההכנות לקידוחי נפט, שינה בשבוע שעבר הממשל הארגנטינאי את התקנות הימיות, כך שכל האוניות השטות לאיים דרך מים ארגנטינאים חייבות כעת אישור מוקדם מרשות פדראלית בבואנוס איירס בטרם יבקשו את אישורם של הרשויות האזוריות הדרומיות. בנוסף, מתחילה ארגנטינה לגייס תמיכה פוליטית ממדינות אמריקה הדרומית, ובראשן ממשלת ניקראגווה והרודן הלץ (והאנטי-ישראלי) מוונצואלה הוגו צ'אבס, המדבר מעל גלי האתר "אל המלכה אליזבת' II" בניסיון לשכנע אותה ש"תם עידן הממלכות" ועל המלכה הקשישה להחזיר את האיים לבעליה הטבעיים.
אם יש נושא אחד בו אין וויכוח בין העם לרשויות בארגנטינה, זה הוא הזכות הלאומית על האיים הדרומיים הבלתי נשכחים. ולראיה, השבוע הניפו האקרים ארגנטינאים את דגל הלאום באתר "Penguin News", עיתון איי הפוקלנד. לצד הדגל, רשימת סיבות לריבונות ארגנטינית על האיים ואף קובץ אודיו עם שיר הלכת שחובר לכבודם (Marcha de las Malvinas). אנשי הפינגווין הורידו כבר את הדגל, תחת סכנת קריסה מפאת עומס יתר.
 

מורים מציצים

בית ספר התיכון Harriton High  בפנסילבניה, ארה"ב, מקיים את החלום של מחשב לכל ילד. הוא מספק מחשב נייד (MacBook) לכל תלמיד. התלמידים לוקחים את הניידים הביתה, גולשים איתם, עושים איתם שיעורי בית ובדרך כלל גם מחזיקים אותם בחדריהם הפרטיים. אלא שמחשב נייד הוא לעיתים תכופות גם יעד לגניבה. על מנת להיות מסוגלים לאתר את הניידים הגנובים, הוסיפו בבית הספר יכולת הדלקה מרחוק של מצלמת האינטרנט שבמחשב. כאשר המצלמה פועלת, אור ירוק קטן נדלק. למרות שבית הספר הבטיח שיפעיל יכולת זו אך ורק במקרה של גניבה, תלמידים רבים לא באמת האמינו לכך ונהגו לכסות את עין המצלמה במדבקה או במסטיק.
בנובמבר 2009 העניש אחד המורים של Harriton High תלמיד בן 15 "על התנהגות בלתי הולמת בביתו". ראיות לפשע - שטבעו ככל הנראה עניינים שמתבגרים מבצעים באינטימיות של חדריהם- סופקו באמצעות חומר שצילמה מצלמת האינטרנט של מחשב בית הספר.
משפחת התלמיד עתרה לבית דין אזרחי בטענה של הפרת זכויות הפרט המעוגנות בחוקת ארה"ב וחוקים נוספים העוסקים במחשוב, תקשורת ופרטיות. בדוקומנטציה שלוותה את המחשבים לא צוין כל רמז ליכולת בית הספר להפעיל מרחוק ובכל עת את המצלמה המוטמעת במחשב. זאת, כאשר ברור כי הפעלתה מסוגלת להניב תמונות של הקטינים ו/או בני משפחותיהם וחברים בתנוחות או מצבים מבישים, כולל אך לא מוגבל למצבי לבוש או ערום שונים.
עם הגשת התביעה הראתה הנהלת בית הספר סימני פאניקה. ראשית, מסופר כי במערכת הכרזה הבית ספרית נאמר שטענות התלמיד כוזבות. שנית, נשלח מכתב לכל הורי התלמידים עם גרסת בית הספר להסבר המקרה, שם כלל לא הוזכר המקרה הספציפי של אותו תלמיד שנפגע, אלא נכתב כי כלי המעקב אחר מחשבים שנגנבו נותק ביום הפקת המכתב.
התקשורת מדווחת שבשבוע האחרון גם ה-FBI התערב על מנת לחקור אם בית הספר עבר על חוקי הפרטיות הפדראליים. היום פורסם כי מנהל הרשת בבית הספר נחשד באחריות למעקב הבלתי חוקי.
 

קישורים

● כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול - תמצית המלצותינו ב-10 השנים האחרונות על ידי טכנאי מחשבים.

● אבי וזאב מניהול נטו שלחו לנו קישור לאתר המאפשר בדיקה: האם אדם הוכרז על ידי רשם הוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים ואת מועד ההכרזה. זאת, בהתאם לתקנה 36ב' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 לפיה ניתן להגיש שאילתא לקבלת מידע ממרשם החייבים המוגבלים באמצעים באתר האינטרנט. תודה להם, זה אכן חשוב לבדוק לפני ביצוע עסקאות.

● מערכון - כך נשמעים טכנאי המחשבים

●  רעיון: טכנולוגיה אנטי מצלמות מעקב http://fffff.at/tag/laser

● למשתמשי פיירפוקס: אי אפשר להיפטר מהפרסומות באתרים שאנו מבקרים. אבל אפשר להחליף אותן ביצירות אומנות. הכל עם אפליקציה קטנה: http://add-art.org (המפתחים בקוד פתוח מוזמנים להצטרף http://dev.eyebeam.org/Add-Art)

● 25 שנה אחרי שנרשם שם המתחם הראשון, כמות הדומיינים הרשומים מרקיע שחקים ויגיע ל-200 מיליון בשנתיים הקרובות.

● היתרון של הפיראטים: pirate-vs-pay.jpg

● אנשים שסומכים על טכנולוגיה (ועוד חינמית!) זכאים לרחמינו - מורן לביא

● הרגיסטר שואל את גוגל מהו האסלם
 

באזור המרכז

באזור המרכז, לפרויקטים ו/או משרה חלקית/מלאה, מתפנה עובדת מעולה ומנוסה עם ניסיון עשיר בתחום היערכות לשעת אסון והמשכיות פעילות עסקית (BCP ו- DRP), מיומנות גבוהה באבטחת מידע. מנתחת מערכות עם מומחיות בזיהוי צרכים ואפיון תהליכים להמשך פעילות בחירום, ליווי בהקמת תשתיות והטמעתן עפ"י המדיניות.
ראיה מערכתית והכרת סביבות ארגוניות, פיתוח קשרי לקוחות, הנעת אנשים, יחסי אנוש טובים, מחויבות לאיכות.

לקו"ח מלאים צרו קשר

תגובה ופו הדוב

"שלום עמית,
הייתי באילת מספר ימים ומנותק (לשמחתי) ממחשב, לכן לא עניתי על מכתבך האחרון. מה שאני זוכר שהיה לי לענות לך הוא שהחרדים שאני מכיר הם כנראה לא החרדים שאתה מכיר, אבל נעזוב את זה. (אגב, מלא ערבים באילת, חבורות חבורות של בחורים ערבים מסתובבים ומתחילים עם הבחורות שלנו. מסתבר שהם באים מעקבה השכנה, מרחק יריקה).
כמה הערות קטנוניות:
לגבי הוונדליזם - תתפלא. אנשים ישקיעו מהונם ומאונם רק כדי לגרום נזק למחשב הזולת. יצר לב האדם רע מנעוריו... ראה דוגמת אל-קעידא. ידידנו בין-לאדן מיליונר כבד חי כמו חוראני רק כדי להציק לעולם...
לגבי וולנטין הקדוש - בדקתי, הוא לא היה אנטישמי במיוחד כמו עמיתו סילבסטר, ולכן היהודים שאתה מתכוונן אליהם לא מתייחסים אליו רע. יחד עם זאת לנו יש את חג האהבה שלנו - ט"ו באב.
וכעת לגבי מדינה דו לאומית - אני חושב (אולי בטעות) שב"אחד מקוראי" אתה מתכוון אלי, אז אני רוצה לתקן - גם אני לא רואה במדינה דו-לאומית פיתרון אופטימאלי לעניין, אלא שאם ישאלו אותי מה אתה מעדיף - מדינה דו-לאומית וזכות לבקר בחברון מתי שמתחשק לך (עזוב חברון - עין פשחא, בלי קונוטציות דתיות), או שתי מדינות ודרכון פלשתיני (אם בכלל יתנו) בשביל לבקר שם - אני מעדיף מדינה דו לאומית. שים לב, זה הפיתרון הישן נושן של מפ"ם, אם אתה זוכר (אתה לא, כי אתה צעיר מדי...). ולמה? כי כל הפרובלמות שאתה מציין יכולים לקרות גם בחלוקת הארץ עם "אונזערע עאראבע" (הערבים שלנו) בחצי הארץ שלנו, אלא שזה ידחה אולי ב-30 שנה... ביג דיל...

עכשיו לעצם העניין - אתה בטח מכיר את פו הדוב? ובכן, פו למרות הנסורת שבראש שלו, יש לו הברקות חכמות שכדאי ללמוד מהם. יש קטע שפו וחזרזיר עוברים ליד עץ וחזרזיר אומר "מה יהיה עם העץ ייפול עלינו"? ופו עונה "בא נחשוב שהעץ לא ייפול עלינו" ואחרי כמה דקות של מחשבה מעמיקה הוא מוסיף: "ונחשוב שגם לא ייפול על אף אחד".
בקיצור - למה לחשוב רע אם אפשר לחשוב טוב? אני לא אומר שהניתוח שלך הוא בלתי אפשרי. הוא אפשרי בהחלט, אבל בוא אתאר לך סצנאריו אחר: מדינה דו לאומית אומר גם שוויון זכויות לפלשתינאים (כזכור לך, לעניות דעתי אין עם כזה, יש עם ערבי. אבל נניח שיש) וחיים בדמוקרטיה מוחלטת. דמוקרטיה ניתנת למי שמאמין בה, או למי שנאמן למדינה. (כזכור לך, לחמאס למשל, ניתנה מיני-מדינה והוא לא בדיוק הקים שם משטר דמוקרטי). והם לא כ"כ יתנהגו לפי כללי הדמוקרטיה מה שיכול להביא למלחמת אזרחים (במקרה הטוב) ואנו ננצח, כמובן, כמו בקרואטיה (לפני כ-15 שנה ב-1996 - הרוב הקרואטי כ-4 מיליון גירש, ולא בעדינות, את המיעוט הסרבי כ-800 אלף ונשארו היום רק כ-50 אלף סרבים בקרואטיה. אמריקה לוחצת להחזיר את הפליטים, אירופה לוחצת... החזירו? פייג)... זה תסריט ראשון. הפי-אנד.
אבל נניח שהכל בא על מקומו בשלום והם מסכימים למשטר דמוקרטי (מה שלא קיים בשום ארץ ערבית). ואז הם מתרבים, והחרדים מתרבים... והחילונים בורחים... למה לחשוב רע? גם להם יש חילונים, והילודה כבר נעצרה יחסית לארצות ערב. הם יהיו בערך 40% (2.5 מיליון ואף פחות, ללא רצועת עזה כמובן + 1.2 ערביי ארץ ישראל) והיהודים 60% (כ-5 מיליון נפש - ומהם רק כ-10%-15% חרדים)... ונניח שהחדרים יתרבו כמו שפנים - נראה לך שיצליחו לבד לקיים מדינה בהתנהגות הנוכחית שלהם? הם יצטרכו לעבוד. אפשר להחזיק מיעוט פרזיטי של 10-15% אבל מי יחזיק 60% חרדים? הם יצטרכו להתפשר. לצאת, לעבוד, לקיים מוסדות. כבר היום אני רואה בכינוסי מחשבים שאני הולך - יותר ויותר חרדים עם תלבושות והכל - ושומו שמים - עובדים בהיי-טק. יש מכללה בירושלים של נשים חרדיות שלומדות מקצועות הי-טק! ויש כבר באור-יהודה מכללה חרדית שלומדים משפטים, כלכלה ועבודה סוציאלית. ויותר ויותר חרדים מתגייסים לצבא - כבר היום.

מה שאני רוצה להגיד זה שלא בהכרח תהיה מלחמה בין החרדים שלנו לשלהם, ולא בהכרח החילונים יברחו, ובטח לא שהחרדים שלהם ינצחו את החרדים שלנו וסוף למדינת ישראל... יש מקום לכולם ומה שהיה הוא שיהיה. הנבואה שלך "ובכן זו התחזית לחזון של יהודי ימני שקורא לעצמו ציוני, חיסול טוטלי של מדינת ישראל והחזרת היהודים לגולה" - לא מחזיקה מים. ת'שמע, אפילו לאתיאיסט כמוך צריכה להיות אמונה מינימאלית בנצח ישראל. הסצנאריו של פצצת אטום איראנית נראית יותר קרובה למציאות (ופצצה אחת על ת"א משמעה כמיליון קורבנות וחיסול אמיתי של המדינה), אבל גם זה לא יהיה... למה לחשוב רע?
שלך, שמואל."
 

גשם בפורים

על אף תחזית מזג האוויר הגשום והסוער ליום שישי זה, עמד בנק הדם של מגן דוד אדום על בקשתו מתושבי נס ציונה והסביבה לבוא להתרמת דם המתוכננת. רזרבות מנות הדם של מד"א קרובות מתמיד ל"קו האדום", במיוחד לקראת חג הפורים, שישבית בסוף שבוע ארוך את מערך התרומות המוסדיות המתקיימות בשגרה וכן יגביר את הדרישה בעקבות –לא עלינו- תאונות ופציעות האופייניות לחופשות.
 

מתנדבי מועדון ליונס מזכירים לכם שההתרמה תתקיים
 ביום שישי ה-26 בפברואר, בין השעות 08:30 ו-13:30
ברחבת הקניותר, נס ציונה

(הביאו עמכם תעודה מזהה, מעיל גשם ומטרייה!)

שפת הפרחים

לארוחת שישי הביא האורח זר פרחים סגורים: "קבלי צבעוניים". מוכר הפרחים בצומת כנראה עבד עליו. השושנים הצחורים (Lilium candidum, L) נפתחו במהלך השבת, אבל החתולה הקשישה שלנו החליטה שמי הפרחים טעימים בהרבה ממי השתייה שלה. היא שוב ושוב הפילה את אגרטל השושנים בניסיונות לשתות ממנו. ביום א' לקחתי את הזר למשרד, שם לפחות יהיה מוגן.
לקוח חביב שלנו הגיע לאסוף עבודה של שחזור נתונים. בירך אותנו במבטא הדרום אמריקני המודגש שלו. לפתע ראה את זר הפרחים והצמיד גבותיו. "מה קרה?, מי מת?....זה הדיסק שלי?"
-הכל בסדר עם הדיסק שלך, הלא אמרנו לך כבר בטלפון.
השושן הצחור, מסתבר, הוא פרח שמביאים במחוז ילדותו ללוויות ואשכבות. לא פלא שנוכחות הזר הדאיג אותו. בפעם הבאה, נבדוק קודם במשמעות בשפת הפרחים, מבטיחים.