גרסת BOS העדכנית הינה BOS v 2.2.7 מה חדש בגרסה ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2009H.pps , גרסת Beta עדכנית 2.2.9.4 (תומכת Windows 7) לקבלת גרסת Beta
שער ערך ה GB 4/03/2010 השוואת כדאיות רכישת דיסק קשיח מסוג SATA לפי מחיר לכל 1GB
לכל ידידינו שלום רב, לאור שאלות המופנות אלי לעתים קרובות החלטתי לפרסם הודעה זו בכדי להסיר כל ספק ולהבהיר מספר נקודות.
היו שהאמינו כי חברת צ'יף עברה ממקומה בנס ציונה למקום אחר ואף החליפה מספרי טלפון. היו שהאמינו כי אני עצמי נמצא בחברה אחרת כאחד המנהלים או הבעלים. היו שניסו לאתר אותי והגיעו לחברות אחרות שאינן קשורות אלינו וחלקכם אפילו השאיר לי הודעות. (הודעות אלו, כמובן, לא הועברו אלי. אבקש את סליחת כל אלו שלא חזרתי אליהם)
חברים ולקוחות שפנו אלינו והודיעו לנו על כך גרמו לנו לחפש את הגורמים לטעויות אלו.
מצאנו כי נעשה שימוש לא חוקי בסמלה המסחרי של צ'יף על גבי ניירות מכתבים, הודעות דואר אלקטרוני ואתרי אינטרנט. כמו כן מצאנו כי הוקמו אתרי אינטרנט המכילים את השם Chief ופורסמו מודעות במנועי חיפוש אינטרנטיים וטלפוניים כך שחיפוש השם צ'יף או Chief יוביל לחברות אחרות. מצאנו אף מודעה שפורסמה על ידינו באחד האינדקסים הנחשבים והיקרים שהקישורים בה שונו כך שלחיצה על הקישור תפנה לחברה אחרת.
המעשים הללו גרמו ללקוחות וחברים להגיע לחברות אחרות ולהאמין כי חברת צ'יף עברה מקום ואף החליפה את שמה ואת מספרי הטלפון.
לאחר תהליך ארוך אנו שמחים לבשר כי רוב ההטעיות הוסרו והופסקו.
אני מודיע בזאת כי חברת צ'יף ממשיכה לפעול ממשרדיה ברחוב הבנים 15 בנס ציונה מאז שנת 1986. משרדינו לא עברו לא לכרך הגדול ולא לקיבוץ.
סמלה של חברת צ'יף הנו סימן מסחרי רשום של צ'יף יישומים וכל אחר העושה בו שימוש עובר על החוק וצפוי לעונשים הקבועים בחוק. שמה הרשום של חברת צ'יף הנו – צ'יף יישומים ישראל בע"מ ומספרה ח.פ. 51-138180-8.
אני, אלדד גלקר, מנכ"ל והבעלים של חברת צ'יף, לא עובד בכל חברה אחרת כלשהיא, לא ממלא כל תפקיד בחברה אחרת ולא נמצא באופן קבוע בכל חברה אחרת (מלבד ביקורים קבועים אצל לקוחות).
מעולם לא ניתנה כל זכות שימוש בתמונה שלי או בשפם שלי לשימושים מסחריים בידי אחרים.
למען הסר ספק, מספר הטלפון שלנו הוא: 08-9400070, מספר הפקס: 08-9403295 כתובת אתר האינטרנט של צ'יף: www.chief.co.il או www.chief-group.com
"אני לא פסימיסט, אלה ריאליסט", אומר המנמ"ר. "תעזוב אותו... הוא פרנואיד!", אומר מנהל התפעול. "לא יודע מה הוא, אבל יצא לי די יקר עד כה", אמר המנכ"ל "בחייאת מוטי, תגיד ת'אמת, כמה פעמים פישלתי לך?" מוטי מודה בקריצה: "רק כאשר היה את מי להאשים..." "צר לי לקטוע אתכם, חברים, אבל עד שהצלחתי לגנוב מכם שעה קלה בתקופה עסוקה זו, חשוב לי שננצל אותה עד תום. באתי לבדוק איתכם את מצבכם מבחינת ביטוח" "רגע, אמרת ביטוח?. אנחנו כבר מסודרים מבחינת ביטוחים, סגרנו את הכל בתחילת השנה. אמרו לנו שתהיה כאן בקשר למחשבים!"
ובכן, גיבוי המידע הוא סוג של ביטוח, כדי להבטיח את המשכיות העסק שלכם, את היכולת להמשיך לעבוד ויהי מה. הבעיה היא שעד כמה שהבחור הריאליסטי עושה כאן כמיטב יכולתו להגן על המידע, עסק כמו שלכם, עם מעל 300 עובדים ששליש מתוכם עובד עם מחשב, חשוף למגוון תקלות. הסיבות לכך ששרת "נופל" מגוונות, החל מליקוי זיכרון, עדכון אוטומטי כושל כלשהו, הינגעות בווירוס או תקלת חומרה. יתכן וניתן יהיה להחזיר את השרת במהירות, אך במקרים של וירוס או רכיבי חומרה תקולים יתכן והמחשב כולו וכל היישומים הרצים עליו לא יהיו נגישים למשך שעות רבות ואף מספר ימים - בזמן שלוקח להחליף את השרת, להתקין שוב ולעדכן את מערכת ההפעלה, להתקין את היישומים ולעדכן אותם לפני שניתן יהיה להעביר אליו את המידע שנשמר בגיבוי.
כאשר בוחרים שיטת גיבוי, עדיף להיות פסימי. לדמיין את התסריט הנורא ביותר, את מערך הנסיבות הגרוע ביותר האפשרי. ובנוסף, לתכנן תוכניות המשכיות על מנת שהעסק ישרוד את אותם משברים. עותק של המידע שלכם במקום אחר, אפילו בענן או אצל ספק אחסון, לא מאפשר לנו לישון בשקט. המטרה חייבת להיות שהמידע החשוב יישאר נגיש, כאמור, ויהי מה... היו מעט יצירתיים ודמינו למשל, שהמידע על גבי מצעי הגיבוי לא נפגע, אבל אין לכם גישה פיזית (בשל שריפה, תאונה או כל דבר אחר) להגיע אלי ולהשתמש בו. ושלא תחשבו רק על פיגועים, דליקות, מגפות והצפות. כל האסונות שבעולם לא יגמדו את המשבר שנוצר ברגע שמנהל בכיר מגלה שהחוזה החשוב עליו עבד ימים כלילות, או תכתובת חיונית לטענה משפטית, אינם.
הגיבוי מרחוק או לרחוק הוא פתרון נהדר לבעיות של גישה פיזית, אבל הוא לא פתרון לכל הבעיות. ברוב המקרים מציעים לנו גיבוי מקוון מרחוק שמועבר ונשמר מוצפן - כאשר ההצפנה עצמה הופכת למשוכה נוספת לשחזור בעת הצורך. בנוסף, הספריות המקוונות - בדיוק כפי שקורה עם הספריות המקומיות - ממשיכות להתרבות ולטפוח ככל ששומרים בהן יותר ויותר מידע, על מנת לאפשר שחזור של מידע בכל נקודה בזמן, והתוצאה היא גם גדילת העלויות בעבור העסקים. שמירה על רמת ההוצאות הללו מובילה אותנו להחלטות קשות לגבי מה לשמור ועל מה לוותר.
סוגיות אלו ונוספות העסיקו אותנו במשך שנים, עד אשר הועלתה דרך לממש את האידיאולוגיה של צ'יף ולפתח מודל פראקטי ליישומה. BOS הוא מימוש של קונספט התאוששות מידע ממוחשב שפותח בצ'יף במהלך אותם עשרות השנים של בחינת נזקי מידע במערכות מחשב. BOS אינה מייצרת גיבוי הדורש תהליך שחזור, היא מסיימת את תהליך הגיבוי בביצוע שחזור מלא, אשר אינו זקוק לכל תהליך נוסף לשם שימוש במידע. התוצר הסופי של הפעלת BOS הוא שחזור ולא גיבוי. הנקודה המרכזית בגישה זו היא התמקדות בשחזור המידע והתאוששות תוך כדי שימוש בגיבוי כאמצעי ולא כיעד. התוצר הסופי של המערכת הוא מידע משוחזר ומוכן לשימוש ולא מידע מגובה, הדורש תהליכי החזרה מגיבויים התלויים בתוכנות ובחומרות ייעודיות אשר יכולות להכשיל את תהליך השחזור במקרים רבים. רוצים לקרוא לזה ביטוח? ובכן, במקרה הטוב כל חברת הביטוח מסוגלת לפצות אתכם (בד"כ חלקית) על הנזק שנגרם בעקבות אובדן נכס. היא לא מסוגלת להחזיר לכם את הנכס שאבד. כאן אנו מדברים לא רק על שחזור מלא, אלא גם על שחזור (אופציונאלי) של גרסאות מידע קודמות ואף של יחידות מידע שנמחקו ממערכות המקור בטעות או בזדון. רוצים לדעת עוד? צרו עמנו קשר.
לקליטת קרני שמש והפקת אנרגיה סולארית השתמשו עד היום בתאים פוטו-אלקטריים מבוססים סיליקון או שכבה דקה, רב גבישית, של CIGS (נחושת, אינדיום, גליום וסלניום) אך לאחרונה פרסמו מדענים ממעבדות IBM על פיתוח אמצעי חדש המיוצר מחומרים זולים ונפוצים בטבע בכמויות גדולות. הם מציעים שכבה לקליטת אור שמש והפיכתה לחשמל, העשויה מנחושת, בדיל, אבץ, גופרית, ו/או סלניום. החומר החדש יעיל פי 40 מפתרונות קודמים, יעילות ההמרה חושבה בינתיים כ-9.6% לתא בודד. למרות ש-IBM לא מעוניינת בינתיים לייצר טכנולוגיות שמש, היא מוכנה לשתף פעולה עם יצרני תאים סולאריים לניצול ההמצאה.
ידיעה נוספת בנושא מגיעה ממכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). שם פותה יריעת קליטה שעירה, מעין מברשת או שטיח גמיש העשוי מחומר פלסטי לא יקר. בקנה מידה מיקרוסקופי, שטח פני התאים הסולאריים הללו דומה לפאנלים מבוססים סיבים ננומטרים, המכוסים בחומר המורכב מ-98% פולימר פלסטי ורק 2% סיליקון. תצורת ה"אצבעות" כמו של שטיח שעיר או מגבת, מגדיל את שטח קליטת הפוטונים ומסוגל ללכוד עד 96% מן האור הזמין באורך גל יחיד או 85% מסך כל אור השמש הניתן לקליטה. כל אחד מסיבי הסיליקון (באורך 30 עד 100 מיקרון ובעובי מיקרון אחד בלבד) מהווה תא סולארי כשלעצמו, והאור שלא נקלט, מתפזר ומגיע לסיבים אחרים. גמישות הפנלים הינה יתרון בייצור, הובלה והתקנה, בהשוואה לפנלים המסורתיים.
בכל פעם שאתם מביאים למעבדה דיסק קשיח, כרטיס SSD או כל מצע מידע אחר, אתם מוזמנים להשאיר את המצע ולצאת לסיבוב סידורים. או לחזור הביתה ולהיעזר בסבלנות. או כל דבר אחר, העיקר לא לפסוע אנא ואנא בחדר ההמתנה, לתופף בחוסר מנוחה על הדלפק או להשתעמם עם החוברות הטכניות ("לאישה" יש אצל רופא השיניים, אתכם הסליחה). אבל מדי פעם, למרות מורכבות העבודה, יש לקוחות שהמזל מחייך להם. צלם צילם צילום בגן. הוא צילם כרטיס מלא והוריד את תמונות החתונה המפוארת למחשבו הנייד ופירמט את הכרטיס. למחרת, שוב צילם מלוא הכרטיס.באירוע נוסף, העתיק את תוכן הכרטיס למחשב, פירמט את הכרטיס, ומילא אותו שוב בתמונות חדשות. ביום בו ניסה לצרוב את התמונות מהאירועים השונים על תקליטורים לשם מסירה ללקוחותיו ארעה תקלה למחשב - קריסת ראשים בדיסק הקשיח, ודווקא לאירוע הראשון, צילומי חתן וכלה במהלך כל יום החתונה, כולל החופה ועד עזיבת אחרון האורחים, לא נשאר גיבוי. מודאג ולחוץ הביא הצלם למעבדה את כרטיס ה SSD ואת המחשב שקרס, לזוג הצעיר לא נשאר כל תיעוד מהאירוע הגדול בחייהם...
עוד בטרם הגיע הצלם שלנו חזרה לעירו כבר קיבל הצעת מחיר לשחזור מלא ובתוך שעתיים נוספות כבר חזר למעבדה לאסוף את כל התמונות היקרות, צרובות על גבי תקליטור טרי וחמים.
ועל זה נאמר, ניסים עדין קורים לפעמים - ואולי רק לצדיקים.
D.R.P. / B.C.P..
בצ'יף אגף נפרד המתמחה במיוחד בפרויקטים בהיבט כוללני לכל הסקטור המוסדי, גם לארגון הבינוני מסורתי או חדשני... ואף לקטן בארגונים הדואג לנכסים, כי המשכיות עסקית, עיקרה "סוף מעשה במחשבה תחילה!"
המשמר הלאומי של ארה"ב הפיץ המלצה לכל אנשיו בהווה ובעבר לנקוט באמצעי זהירות ולצור קשר עם חברות האשראי שלהם. זאת, מאחר ומספרי הביטוח הלאומי האמריקנים מוערכים ביותר על ידי גנבי זהות כאמצעי לזיהוי במגוון פעולות פיננסיות. המשמר הלאומי האמריקני עושה זאת מפני שלקברניטיו נודע על אובדן דיסק ארכיוני שהכיל מידע אישי על פרטי כוח האדם בחמשת השנים האחרונות, ובסך הכל כ-15,000 אנשים.. האם הארגון רדוף אסונות? גם לפני ארבע שנים, כאשר נגנבו נתונים של 2.2 מיליון מועסקים על ידי צבא ארה"ב - כולל כ-80% מכוח האדם הפעיל באותו זמן- כארבע מאות ושלושים אלף מתוכם היו שייכים למשמר הלאומי. בסופו של דבר, הרשומות נמצאו אך הבושה לא נחסכה מהם. הדיסק הארכיוני האבוד הפעם, מכיל שמות ופרטים יקרי ערך של מצבת כוח האדם מתחילת 2004 ועד לפני שנה (מרץ 2009). היות ומדובר בדיסק ארכיוני, שתפקידו לשרת את הצרכים כאשר הדיסק הראשי תקול או בלתי נגיש, להצפנה חשיבות ניכרת. עם זאת, ההצפנה עצמה יכולה להוות מכשול לא קטן בתהליכי שחזור. אם שמתם לב, כל החדשות מהסוג הזה מגיעות מארה"ב, מאנגליה, ושאר ארצות מפותחות ומתוקנות. האם לאחרים זה לא קורה? להערכתנו מקרים כגון אלו הם נחלת השגרה בעולם השני והשלישי, אבל הסיכוי לניצול המידע נמוך יותר בשל הערך היחסי של החומר הגנוב ובעיקר רמת ההבנה בטכנולוגיה ("את הדיסק ימכרו לסוחרי מתכות"?) ומה אצלנו? יהירות, אי סדר, סמכויות וחובות מעורפלים, נטייה להיסח הדעת, סלחנות, ועוד תכונות טיפוסיות ומקובלות בסביבה הארגונית מובילות לעיתים קרובות לאובדן מידע או מצעי מידע. במקרים רבים, אנו נקראים לסייע ולכן, כמובן, שפתותינו חתומות. אבל דעו שלא חסרים בישראל כשלים גם במערכות החיוניות ביותר. הפתרון? בדק בית ערכי/מוסרי (ראו ערך השבוע של חייל שחשף מבצע בפייסבוק או בעבר קצין שאיבד קבצים במכבסה) וכמובן, נהלים ישימים בשילוב בקרה מתמדת.
קישורים
● החודש רק התחיל, אבל כבר כדאי לרשום תזכורת לאחראים לשנות את השעון במחשב/בים: שעון הקיץ יכנס לתוקף השנה ביום שישי ה- 26/03/2010. מידע נוסף תמצאו בקישור DaylightSavingTime
● מתוך "הארץ": ישראלים מבלים מעל מיליארד דקות בפייסבוק מדי חודש. משהוא שווה ערך לכ- 21,000 ימי עבודה... 60 שנות עבודה! אתם מדמיינים כמה טוב היה להשקיע אותו זמן בפעילות פרודוקטיבית?
האם אתם עדיין עובדים עם ווינדווס XP? כן, הגיוני. האם אתם חווים מדי פעם קשיים בעבודה ב-MS Office, במעבר בין כתב עברי לאותיות לועזיות (אנגלית)? דעו לכם, יש לכך רק אשם אחד, והוא נקרא ctfmon.exe כאשר קובץ זה פועל ברקע, הוא זה השולט שירותי הטקסט, ונשאר פעיל גם אחרי שנצא מכל תוכניות ה-Office.
הקובץ נטען אחרי התקנת התכונות של קלט המשתמש החלופי של Office XP (Office XP Alternative User Input), כדי להפעיל את מעבד קלט הטקסט (TIP) ואת סרגל השפה של Microsoft Office. הוא מפקח על החלונות הפעילים ואמור לתמוך בזיהוי דיבור, זיהוי כתב יד, מקלדת, תרגום וטכנולוגיות אחרות של קלט.
אחרי שמכתב דו לשוני פשוט לקח לנו יותר מדי זמן, אחרי שחזרנו לנסות מספר בלתי סביר של ניסיונות, ונכשלנו, וסיימנו להיזכר באמא של מייקרוסופט ולבזבז זמן יקר בניסיונות כושלים של מעבר בין שפות... מהו הדבר הטבעי לעשות? להסיר אותו! שיילך קיב...! או אז, מייקרוסופט מזהירים כי "הסרת Ctfmon.exe עלולה לגרום לאופן פעולה בעייתי בתוכניות Office XP, ולכן לא מומלץ להסיר קובץ זה." ועוד: "כדי למנוע את פעולתו של Ctfmon.exe, בצע את הפעולות הבאות". שימו לב שזה לא תהליך בין רגע, קחו נשימה עמוקה וכנסו לדף התמיכה בנושא זה של מייקרוסופט בעברית: http://support.microsoft.com/default.aspx/kb/282599
במייקרוסופט עובדים חתיכים הורסים, והיא מביאה לנו ממשקי משתמש הורסים אף יותר, רקעי מסך הורסים, ואפילו סלנג הורס הכניסה לנו הענקית מרדמונד לשפה העברית. אבל מדי פעם היא שולחת לנו עדכונים הורסים, אשר פשוטו כמשמעו הורסים לנו את העבודה. כך לקראת סוף השבוע שעבר, כאשר עדכון למערכת הפעלה מייקרוסופטית שהחליט על דעת עצמו לפרמט את הדיסק הקשיח ולהתקין מערכת הפעלה חדשה במאות המחשבים הניידים של חברה ישראלית בינלאומית. רק תודות לצוות הטכני המיומן והמקצועי הצליחו לעצור את השיטפון (יותר נכון "צונאמי" כפי שהתבטא אחד הטכנאים) ולהחזיר את מירב המערכות לפעולה בזמן מינימאלי.
א.ג.
2. הבנת את זה, ווטסון?
כדרך אגב, שאלו אותנו לא מזמן את דעתנו על עובד צ'יף לשעבר שעימו אבד הקשר. את חוות הדעת אנו רגילים לספק רק בתחום המומחיות שלנו, בד"כ כחלק משירות, או בבית משפט. אך השואלת הזכירה לנו נשכחות. פתחתי גוגל וחיש קל עיינתי בפרופיל שהנ"ל הזין ברשת החברתית לאנשי עסקים. תמונתו הצבעונית שם מאשרת שלא מדובר באדם אחר הנושא שם זהה. זכור לי היטב כי בעת קליטתו בחברה סיפר לנו שהוא מ.פ. במילואים וכי עבד קודם לכן בשיווק מכונות מזל בחו"ל. לשמחתי, הרשת מגלה שהוא הצליח לשפר את מעמדו והגיע בשנים האחרונות לנהל חברת הפצה. אך לתדהמתי, הוא גם הצליח... לשפר את עברו!... חזר אחורה במכונת הזמן ומחק כל זכר לשלוש שנות העבודה עמנו בתחילת האלף. ועוד, בקפידה הסיר מתולדות חייו כל זכר לעיסוקו ב-Low Tech. אחרון ומדהים מכל: נוספו לו באורך פלא שנות לימוד באוניברסיטה מכובדת... במהלך עשור התשעים! ראו כעת בפניכם פרופיל של מנכ"ל משכיל, שכביכול לא עסק מעולם בעבודות "נחותות". בחשד שזכרוני מהטל בי, ניצלתי את חופשת פורים וצללתי לארכיון כוח האדם. עכביש מנומנם הופתע מביקורי אך פינה לי שולחן לדפדוף. איתרתי את התיק ללא כל בעיה. בדפים המצהיבים לא מצאתי דבר או חצי דבר על תפקידו ההרואי בצה"ל. (הצטנעות, השמטה, או התרברבות ללא קבלות בראיון העבודה?). בעצם... מן התיעוד עולה שהצעיר מעולם לא נקרא למילואים במהלך שנות עבודתו אצלנו. עם כי, גם לא צוינה כל מגבלה או הכנסה נוספת בגין -חלילה- נכות כלשהי. וכצפוי, גם לא נמצא כל רמז לשנות לימוד במוסד להשכלה גבוהה... למרות ובנוסף לנכתב כאן בשבוע שעבר על השיטה הממוחשבת הלקויה הנהוגה של מיון מועמדים על פי קורות חיים, יש להודות כי -מלבד מערכות ביטחוניות- איש לא באמת בודק לעומקה את נכונות הנכתב והנשמט מקורות החיים. קורות חיים יפתחו דלת. הכישרון, הקסם או היכולת האישית להרשים את מעסיקך יגרמו להם לבחור בו וידביקו (או לא) את ישבן המועמד לכסא לאורך זמן. מציק לי כאשר פורצים אותן דלתות בכוח השקר והכזב, בזמן שהן נסגרות בפני מועמדים ישרים.
פ.ג.
3. דואר באחריות?
בשחר ההיסטוריה התגלו יתרונות הכתב לשם תקשורת באמצעות כתבים המועברים על ידי שליחים משולח לנמען. השיטה נמצאה מתאימה ושמשה להפצת פסקי דין בתחומי הממלכות העתיקות (2400 לפנה"ס). רבים מאמינים שנוהג זה הוא בעל שורשים ארכאיים אף יותר של העברת הודעות בעל פה. התפתחות מערכת הדואר הרשמי הגיעה מאוחר בהרבה. התיעוד הראשון לדואר שליחים מאורגן להפצת מסמכים כתובים הוא במצרים העתיקה כאשר פרעוני מצרים השתמשו בשליחים להפצת פקודות ומסרים חשובים שלא סבלו דיחוי, כמו פסקי דין, בטחון הממלכה וחתונת הנסיכה. זאת בעיקר, מפאת המרחק הרב אותו היה צריך השליח לגמוע בימים ספורים על מנת למסור את ההודעה החשובה בזמן הקצר ביותר האפשרי. אגב, המכתבים הקדומים ביותר שנכתבו בארץ ישראל ונשתמרו עד היום הם "מכתבי אל עמארנה", אשר נשלחו במאה הארבע-עשרה לפני הספירה בידי רצים מהירים, בסירות, או על גמלים. הם נכתבו בשפה האכדית. באותם ימים לא היה ספק, ולו הקטן ביותר שדבר הדואר (מסר/הודעה) שיוצא בפי או ביד השליח, יגיע בכל מחיר ליעדו. כמובן שהיה זה תלוי במרחק ובתלאות הדרך. ואם חושבים על זה, אז גם בתנאי מחייה והחשש מאויבים עוינים ושודדים בדרך. סביר להניח שהיו השליחים גברים חסונים ונאמנים, מסוגלים לכאורה להתמודד עם כל בעיה בה היו נתקלים על מנת להעביר את ההודעה החשובה לעיר השכנה או לקצה העולם אם יצטרכו. כי זה היה תפקידם... לשרת את המלך. ראוי לציין שבימי קדם לא עמדו שירותי הדואר אלא לרשות המדינה בלבד. האזרחים, במידה שמצבם הכלכלי הרשה זאת, השתמשו ברצים פרטיים או מסרו את מכתביהם לסוחרים עוברי אורח. שרות הדואר רתם לטובתו אמצעי תחבורה מבוססים בעלי חיים: סוסים, גמלים, חמורים ופרדות. במאה האחת עשרה נתחדש משהו בשירותי הדואר: הוחל בשיגור מכתבים באמצעות יוני דואר, תוך ניצול העובדה שיונים נוהגות לחזור תמיד לשובך ממנו יצאו. יונת דואר מאומנת מסוגלת לעוף למרחק של יותר מ-750 קילומטר ביום, ובמהירות של 70 קמ”ש בתנאי סביבה אופטימאליים. המסרים שהועברו באמצעות היונים נכתבו על נייר דקיק, אותו הניחו בגליל קטן (טוֹטָף) שהוצמד לרגליהן. יונה, למען השם!. עם מוח הציפור שלה,מסוגלת להעביר מכתבים ליעד הרצוי. ממש לא יאמן. היונים החליפו את השליחים לאורך תקופה לא מבוטלת. בשנת 1516 אורגן לראשונה שירות דואר שליחים סדיר בין ווינה שבאוסטריה לבין בריסל שבבלגיה. ככל שהתפתחה הטכנולוגיה כך גם השתכללה העברת הדואר, בתחילה באמצעות כבישים ודרכים סלולות, בהמשך ספינות ומטוסים, ולבסוף אמצעי העברת המסר ללא העברת מצע המקור (הנייר עליו נכתב המסר) כגון הטלפרינטר, הטלפון, הפקסימיליה וכיום הדואר האלקטרוני ואף מגוון פתרונות התמסורת המידית.
נחזור לדואר הקונבנציונאלי, זה המעביר חפצים ממקום למקום. למרות כל תולדותיו המפוארות, הפיתוחים המדהימים והתקדמות הטכנולוגיה. עדיין לא יכולים להבטיח לנו שהדואר יגיע ליעדו. לראיה, לפני מספר ימים שאלתי בסניף דואר -תוך צחקוק קל של התנצלות על המובן מאליו- האם אפשר להבטיח שדבר הדואר שלי יגיע ליעדו. להפתעתי, אחרי מספר תירוצים לא קטן בכלל, הסתכלה לי הפקידה בלבן של העין ואמרה לי בקול רם, ש...לא. היא לא מבטיחה שהחבילה תגיע ליעד.
אבל, למה?! הרי הדואר שהחל באנשים רצים, שהוחלפו ברוכבי גמלים שהוחלפו ברוכבי סוסים שהוחלפו ברוכבי חמורים שהוחלפו ב....יונה! שהוחלפה בכלי רכב, אוניות, מטוסים, וכלה בטכנולוגיה הכי חדישה ומתוחכמת שפותחה ע"י גאוני הדור... אז למה בעצם בדואר ישראל לא יכולים להבטיח שהחבילה תתווסף לערימה, שתיכנס לאוטו, שיביא אותה בהצלחה למשרד דואר בעיר אחרת ומשם תגיע לידי הנמען?
המסקנה שלי היא, שכנראה יש לדואר צורך לעבור עוד הרבה גלגולים, שנים ופיתוחים טכנולוגים עד לשלב בו חבילה באמת תגיע ליעדה ע"י חללית הדואר והחייזרים מגלקסיה אחרת, שישגרו את דברי הדואר בעזרת כוחות על טבעיים או טלפורטציה, לכוכבי-לכת שכנים. אז יוכלו להבטיח שהחבילה אכן תגיע גם ליישוב ישראלי שכן.
אני בלונדון לשבועיים הקרובים. וחוץ ממזג האוויר הדפוק, לונדון כבר לא ממש מה שהייתה - ולא בגלל מוסלמים או משהו כזה. הכלכלה הבריטית מתחת לאדמה, הגירעון המסחרי האנגלי הוא הגדול ביותר באירופה ואין הרבה סיכוי שהמצב ישתנה. כי בעוד שגרמניה, למשל, מייצרת כל דבר אפשרי, לאנגליה אין תעשייה יצרנית. כבר שנים רבות מקור ההכנסה של הכלכלה הבריטית היה הזזת כספים עבור כל העולם, וכמובן שוד לאור יום של אזרחיה הנאמנים. מחירי המזון, התחבורה וכמעט כל דבר מרקיעים שחקים בעוד שרמת ההכנסה, אם אתה לא עובד מדינה או עובד בנק, לא מגרדת את רמת ההוצאות. הבנקים ממשיכים ברוב חוצפתם לשלם בונוסים ענקיים ומעצבנים את הציבור ואת הפוליטיקאים. כך הבנק המלכותי של סקוטלנד -שהפסיד 76 מיליארד פאונד וממשלת בריטניה נאלצה להצילו מהתמוטטות- חזר לחלק בונוסים של מיליון פאונד ללמעלה מ-100 עובדים (כן, מיליון פאונד לכל אחד!). ממשלת הלייבור קונה קולות של מהגרים ובשנה האחרונה קיבלו למעלה ממיליון וחצי מהגרים חדשים אזרחות בריטית. רובם המכריע לא היו מוסלמים כלל, אלא יוצאי מדינות חבר העמים הרוסי לשעבר. מדובר ב-3% מאזרחי בריטניה וזה מספר מטורף לכל הדעות ואזרחות בריטית כוללת הרבה מאוד הטבות. נכון שבחירות בפתח ודיבורים על שינוי מסתובבים באוויר, אבל למרבה הפלא הסקרים לא צופים דווקא ניצחון מובהק לשמרנים. למה? כי גם בראש המפלגה השמרנית יושב אידיוט. נשאלת השאלה האם לבחור באידיוט עם תעודות או באידיוט עם מוניטין. לא ממש בחירה מרנינה. כמובן שכתוצאה מכך מרימים האנטישמים משמאל (הליברל דמוקרטים) והגזענים מימין (BNP) את ראשם, אבל היות ושיטת הבחירות כאן איננה כמו בישראל, הרמת הראש איננה מספיקה. המחירים הגבוהים נראים פחות מטורפים מנקודת מבטו של מי שמגיעה מהיבשת ובאמתחתו יורו, אבל עדיין מבט קטן על עלויות התחבורה הציבורית העלובה של בריטניה מספיק כדי לגרום לכל ארנק להתכווץ. כך למשל כרטיס רכבת תחתית כיוון אחד יעלה 6 פאונד! במרסיי הוא עולה 1.5 יורו (חמישית המחיר) ובפאריס עוד פחות. אם תקנו כרטיס שבועי יעלה לכם 25 פאונד (דהיינו 100 פאונד לחודש או 140 יורו) במרסיי אני משלם על כרטיס חודשי 20 יורו. והבריטים ממשיכים לספוג... בסופי השבוע התחבורה בלונדון בלתי אפשרית בעליל שכן לפחות 6 קווים נסגרים לצורך שיפוצים. את הקו הצפוני עומדים לסגור עכשיו למשך 80 סופי שבוע ברציפות! כמעט שנתיים שבהם הציבור בצפון לונדון יהיה חסום מלהגיע למרכז העיר בסופי השבוע. ועוד לא אמרנו דבר על האולימפיאדה הקרבה, וביום שיתחילו את העבודות הרציניות רק אלוהים ירחם על תושבי העיר העמוסה הזו. ועוד דבר, שיחות עם אנגלים מבהירות שהאנגלים אינם אנטישמיים, מדיניותה הפחדנית של הממשלה מוציאה אותם מדעתם והם פוחדים לפצוח פה שמא זה ישמע לא טוב (גזעני או אנטישמי). ההיסטריה של ממשלת אנגליה עקב החיסול בדובאי רק מעורר צחוק בקרב האנגלי הממוצע, שמאוד אוהב פארסה קומית טובה ומי שאכן הוציא את החיסול הזה לפועל יצר פארסה ברמה שלא נראתה כבר שנים. רוב האנגלים תומכים בישראל אבל מולם יש את המוסלמים ואלו נתמכים על ידי הליברלים הקיצוניים, והללו תמיד היו קולניים יותר. המצחיק הוא שסקר שנערך כאן מצא של-52% מהבריטים אין מושג ירוק מה מייצגת מפלגת הלייבור ול-63% מהבריטים אין מושג מה מיצגים השמרנים. עכשיו לך תבחר במישהו שאין לך מושג איזה נזק הוא יגרום. רק כדי להבהיר, ההפגנות שנערכו מול שגרירות ישראל בזמן מלחמת עזה הביאו למעצרים ומשפטים שמסתיימים בימים אלו בעונשים כבדים של בין שנה מאסר בפועל ועד 3 שנים, וזה המון כשמדובר בעונשים על הפגנות.
מעניין אבל...
אחד האומנים שעושה חייל באנגליה כבר למעלה משלושים שנה הוא הארכיטקט והמעצב רון ארד. ההיכרות הראשונה שלי עם העבודות שלו הייתה לפני 15 שנה עת שניסיתי לבנות מודל תלת מימדי של רהיט שהוא תכנן. כישלון מוחלט. הרהיט לא ענה לשום סטנדרד גיאומטרי ולא היה לו שרטוט אפילו. לרון ארד יש יכולת מדהימה לעבוד עם חומרים שונים, ועם ההצלחה גם גרוטאות שהם כישלון -והוא מודה שהיו בדרכם לפח- תגענה לתערוכה. בימים אלו מתקיימת בלונדון תערוכה של עבודותיו. התערוכה מעניינת מאוד אם כי אני מודה ומתוודה שאני לא רואה משהו אסטטי בעבודות שלו. במרכז התערוכה יש חדר מלא כיסאות ורהיטים אותם תכנן והקהל יכול לשבת ולהיווכח אם הם נוחים או לא. כמובן שהם נוחים אם יושבים עליהם כמה שניות עד דקה, אבל... שעה? רוב הרהיטים יגרמו לכאבי ידיים או ישבן. אין ספק שהתערוכה שווה ביקור אבל אם אתם לא מגיעים ללונדון בזמן הקרוב הרי לכם הכתובת עם התמונות שצילמתי שם: Ron-arad-exhibition
הדשא של השכן
למרות הכותרת הקטע הבא מיועד להרגיע אתכם (אולי להרגיע היא המילה הלא נכונה). אלימות של צעירים ונוער היא מכה כלל עולמית. אנגליה, צרפת וגם ישראל סובלים ממנה וכמוהן מקומות רבים אחרים בעולם המערבי. באנגליה למשל, ילדים שודדים מכים ואפילו רוצחים ילדים אחרים כדי להשיג את הטלפון הסלולארי שלהם. ארע מקרה שילד שדד את הסלולארי של אחר והחזיר לו מיד את המכשיר ואף יעץ לו לשדרג אותו. בעיות של שתייה למטרות שכרות קיימת בכל מקום והיא מכה שרק הולכת ומחמירה המעניין הוא שכמו שהיה כל כך קל להגביל את עישון הסיגריות אף אחד לא טורח לעשות את אותו הדבר עם אלכוהול. הכל בכל מכל כל בעולם המסריח הזה מסתובב סביב אינטרסים כספיים. פוליטיקאים מושחתים יש בישראל אבל הם לא טובים יותר באנגליה ולא טובים יותר בצרפת. התעללות ביורוקרטית היא המצאה צרפתית שזכתה לגרסאות שונות באנגליה, איטליה, ארה"ב וגם ישראל, למעשה הביורוקרטיה הישראלית יעילה פי 10 מכל מדינה אחרת בעולם. אולי בגלל ש-60 שנה לא מספיקות לבנות שירות ציבורי מספיק מסורבל שיאמלל את חיי התושבים. גם הפער בין עניים ועשירים גדל בכל העולם המערבי בצורה מטורפת ומספר כתבות בעיתונות האנגלית על "לונדון האחרת" היה גורם אפילו לצ'ארלס דיקנס לצקצק בלשונו. בקיצור, הדשא של השכן לא ירוק יותר אבל מצד שני לא ממש אכפת לי מה הצבע של הדשא של השכן. אני רוצה את הדשא שלי ירוק, ובלי מסיי מים חריגים שהוטלו עוד בטרם תם לו החורף, שנייה לפני המבול.
מפאת מחשב מעצבן וחיבור נודניק לאינטרנט, הפעם הסרטים יצטרכו לחכות לשבוע הבא.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין
ידיעון זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.