פינה להיפוכונדר

מערכת מעקב לאומית אחר נפגעים ממערכות אלקטרוניות. כן, גם זה קיים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והפעם, הכוונה לא לישראל. על פי מערכת זו, 93% ממקרי הפגיעה שמקורם במחשבים ונרשמו בין 1994ל-2006 התרחשו בבתים פרטיים. אבל, מה שמעניין הוא שבמהלך תקופה מסוימת בה כמות המחשבים הביתיים גדלה פי ארבע (400%) , מקרי הפגיעה גדלו פי 732%.
ברוב המקרים נפגעו אנשים מכך שניסו לפגוע בציוד מחשבים או כאשר הציוד נפל עליהם. והיו גם מתיחות שריר, פציעות ומאמץ יתר של פרקים בעת הזזה או הובלת ציוד מחשבים. כפי שאתם יכולים לנחש, האשם העיקרי היה המוניטור הגדול והכבד. ב-13 שנות מעקב הראשונים, גדלו מקרי הפגיעה הקשורים למסכים מפחות מ-12% עד ל-37%. לאחר שלוש שנים נוספות, ירדו מקרים אלו ל-25%, כנראה הודות לכניסת המוניטורים הדקים והקלים יותר.
בבתים הפרטיים, הקבוצה בסיכון הגדול ביותר היו ילדים מתחת לגיל 5 (43%) עקב נטייתם  למעוד או ליפול, וגם מבוגרים מעל גיל 60 רשמו את 37% מהמקרים בסוג זה של פגיעה. פגיעות ראש נרשמו בעיקר בילדים מתחת לגיל 10. כל התוצאות התפרסמו בג'ורנל האמריקני לרפואה מונעת.
בממלכה המאוחדת מציינת האגודה למניעת תאונות (RoSPA) כי רוב הפגיעות בתאונות מחשב הן בעצם מינוריות, קלות למניעה, ומסתכמות בחבטות, חבורות וחתכים. האנגלים אספו מידע על תאונות מחשב עד 2002, שנה בה 2,100 תושבים הגיעו לחדרי מיון מסיבה זו, בהשוואה ל-800 שהגיעו בשנת 1995. ב-2002, היו מעורבים בשליש מכל המקרים ילדים מתחת לגיל 15.
אצלנו ארגון בטרם, העוסק בבטיחות אצל ילדים, אינו מחזיק במידע בנושא. מומחה מטעמם הפנה אותנו אל מחקר אמריקני אחר.
לצד תאונות המחשב, תוצאות העבודה המתמשכת מול מחשב יתכן וגורמת לנזק לא פחות חמור בפלח אוכלוסייה גדול הרבה יותר, ומשקלן הכלכלי רב בהרבה. עבודה מתמשכת מול מחשב מגבירה את הסיכוי לחלות בעייפות העיניים, דלקות וכאבי שרירים ופרקים, תופעות הנובעות משימוש יתר בגפיים העליונות. הרפואה מכירה היום בתמונה המכונה RSI - Repetitive Strain Injury,  או גם Upper Limb Disorders -ULDs ואפילו הביטוח הלאומי החל להתייחס למצב של כאבים הקשורים באופן כללי לביצוע מתמשך של פעילות מסוימת, החוזרת על עצמה למשך תקופות ארוכות.
במגוון עבודות אפשר לפתח RSI. למשל, בהכנסת נתונים או הקלדה, בעבודה בקו ייצור או בתיוג סחורות. לרוב, המצב מופיע כתוצאה מעבודה עם מחשבים והקלדה או עבודת ידיים החוזרת על עצמה, אך ניתן לחלות גם אם לא מבצעים סוג זה של עבודות.
תסמונת השימוש יתר בגפיים העליונות כוללת כאב כרוני, נפיחות ונוקשות בפרקי המרפק, כף היד, שורש כף היד והאצבעות, חולשה וחוסר תחושה בגפיים.
בתסמונת ה-RSI, שני סוגים. סוג 1 הוא זה המזוהה עם מצב רפואי ידוע, כגון דלקת הגידים, תסמונת שורש כף היד, rotator cuff syndrome, דלקת מרפק הטניסאים(epicondylitis), כוויצה ע''ש דופויטרן, ומוגיגרפיה (שם לטיני ל-כאב שרירי היד בזמן כתיבה ממושכת או Writer's cramp)
את התסמונות מסוג 1 מסוגל רופא המשפחה לזהות ולאבחן. אבל תסמונת RSI מסוג 2 מורכבת מסימני מחלה שלא מתאימים למצבים השונים הידועים בסוג 1. הרופא לא מסוגל למצוא נפיחות או דלקת, או ראיות של אוסטיאוארטרוזיס בצילום, או שהכאבים מופיעים לפרקים במקומות שונים. מצבים אלו מכונים גם "כאב בלתי ספציפי" או "פזור" - diffuse. וחברים, אל תנסו למצוא הגדרות מקוריות, כמו שעשתה יום אחד כותבת שורות אלו, שאמרה לרופא-השיניים-האנגלוסקסי-המבוגר-וחובש-הכיפה שלה שהיא סובלת מ-erratic pain, יענו כאב נודד. אבל, כיוון שקשה לבטא את המילים בפה מלא בצמר גפן, הופתע מאוד הדוקטור ושרוי במבוכה עמוקה, שאל מה זה erotic pain!). בחזרה לעניינינו, RSI מסוג 2 קשה לאבחן, קשה להוכיח (לביטוח הלאומי) וגם קיימות מעט מאוד ראיות מדעיות ליעילות הטיפולים.
ב-RSI עובר החולה שלבי החמרה שונים, וככל שהטיפול מוקדם יותר, התוצאות טובות יותר.
בשלבים המתקדמים, הכאב כה חזק שאפילו מקשה על השינה. הטיפול בתסמונת זו יכול לדרוש מנוחה, עיסוי, פזיוטרפיה, נטילה או הזרקת סטרואידים, ועד לטיפול כירורגי. אבל, הטיפול המועדף של החולים בצ'יף היה תמיד אוסטיופתי
לצד ההיצע הגדול של ריהוט וציוד ארגומטרי, קיימות גם מספר הנחיות פשוטות למניעת מחלה שניתן ליישם אם יש לכם ריהוט וציוד סטנדרטי בלבד. למשל, עצירות קצרות בשטף העבודה כדי לכופף ידיים וזרועות. למי שעדיין לא עשה זאת, למד הקלדה עיוורת כדי להסתכל רק על המסך ולהקל על שרירי הצוואר והכתפיים. התעמלות תומכת אחרי שעות עבודה (שחיה, פילאטיס וכו').
עצם הישיבה עצמה, שבמהלכה המאמץ הגופני לכאורה מזערי, עדיין גורמת לתשישות מפני שמחייבת שמירה על יציבות איברים למשך פרקי זמן ארוכים. מצטמצמת זרימת הדם לשרירים, גידים, רצועות ועצמות, תופעה הגורמת לנוקשות וכאב. תנוחת עבודה לא טובה מסוגלת לגרום לאורך זמן גם נזק בשל הגברת הלחץ על הפרקים והשרירים. הקפדה על ישיבה נכונה, כאשר אתם יושבים על כסא שמאפשר לכם בקלות להכניס רגליים מתחת לשולחן, וכפות הרגליים נשענות על הרצפה, על דרגש או על משענת הרגליים של הכסא (וגם הברכיים מציירות זווית של 90 מעלות או פחות). משענת הגב חייבת לתמוך בגב ישר, רצוי שהמסך יהיה במרחק של כ-60 סנטימטר מן העיניים (ואם אתם צריכים אותו יותר קרוב, הגדילו את האותיות -ctrl + גלגלת העכבר- או לכו לבדיקת עיניים!). בעת ההקלדה, חשוב מאוד להשעין את המרפקים על שולחן העבודה (פרק המרפק בזווית של 90 מעלות). מקמו את המסך, המקלדת והעכבר ממש מולכם, כאשר העכבר הכי קרוב שרק אפשר למקלדת. את רוב הסיכונים ניתן לצמצם בתכנון נכון של חלל העבודה, שיפור תנוחות עבודה והרגלי עבודה נכונים.
אם אתם וורקוהוליים ומאמינים שמשכך כאבים יעזור לכם להעביר את אי הנוחות בזמן שתמשיכו לעבוד, צריך להבין שהמשך העבודה במצב דלקתי יחמיר את המצב, גם אם לא תרגישו בכאב בינתיים.

מילה על לפטופים
המחשב הנישא נועד לאפשר גישה לפרקי זמן קצרים, כאשר המשתמש לא נמצא במגוריו או במקום עבודתו בו יכול להשתמש במחשב שולחני. אבל, יותר ויותר משתמשים כבר החליפו את המחשב השולחני במחשב נישא, בו המסך והמקלדת צמודים. עובדה זו הגבירה עד כה את הפגיעות הגופניות הקשורות ליציבה. או שהמקלדת נמצאת במקום נוח לידיים, או שהמסך נמצא במקום נוח לשרירי הצוואר. כדי שתהיה גישה נוחה לידיים ותנוחת זרועות נכונה, המשתמש מכווץ כתפיים וצוואר כדי להסתכל במסך! ואפילו שהם כל פעם יותר קטנים וקלים, תוספת של מחשב נישא בתיק יכולה גם היא להוביל למאמץ יתר של שרירים ופרקים.

שתי מילים על עיניים:
מיקוד העיניים בנקודה מסוימת הנמצאת תמיד באותו מרחק, לפרקי זמן ארוכים, גורם לעייפות. אי שם ברחבי הרשת נכתב כי מבנה העין האנושית מתוכנן להעדיף הסתכלות על עצמים נמצאים במרחק גדול של שישה מטר, כך כל עבודה הנעשית מקרוב דורשת מאמץ נוסף משרירי העיניים. מסך המחשב המואר מוסיף גם הוא לעייפות העיניים.
לא הוכח נחרצות כי עייפות העיניים יכולה להוביל לנזק או ירידה בכושר הראיה, אבל משתמשי מחשב אינטנסיביים מדווחים על סימנים של ראיה מטושטשת, אי יכולת זמנית למקד את העיניים בעצמים מרוחקים, וכאבי ראש.

חצי מילה על קרינה
אי שם בבסיס כלשהו בו נוכחות נחשים מצריך נעליים גבוהות, פנתה השבוע לוחמת למפקדה בתלונה כי החדר בו היא מוצבת, רווי קרינה. קרינה? "החדר קטן, מלא במחשב, מסך, עכבר, ומדפסת". (אמה של הדואגת, מסתבר, עובדת בחברה המתמחה בבדיקות קרינה)
היינו ממליצים לחיילת האמיצה להשאיר בחוץ את הטלפון הנייד שלה, הפולט יותר קרינה מאשר כל שאר הציוד ביחד... אבל כן, בסופו של דבר מחשבים פולטים מידת מה של קרינה אלקטרומגנטית (בתדר שונה מזה של הטלפונים) כמו גם כל מכשיר חשמלי אחר. ככל שהחדר קטן ומבודד היטב, גדולה יותר עוצמת הקרינה הסופגים תושביו (ובעיקר מתייחסים כאן לקרינה של מכשירים הסלולאריים). בספרות דווח על תופעות כגון כאבי ראש ורעידות ידיים קלות החשודות כתוצאות של קרינה אלקטרומגנטית.
אם אפשר, העדיפו לעבוד בחדרים גדולים ובעלי חלונות, הניחו ראוטרים אלחוטיים מחוץ לחדר, או מאחורי ציוד חוסם, או במרחק של מטר לפחות מכם.

תזכורת להיפוכונדר - חיידקים על המקלדת, קפיטריה לבקטריה!

פ.ג.

פחות עומס

לאלה מכם הנמנים בין לקוחות BOS ותיקים, המרוצים עם גרסתכם הישנה והטובה, ושמחים לקיים את כלל הזהב במחשוב הנקרא "אם זה עובד טוב, אל תיגע"... אולי בכל זאת שימו לב:
בגרסה שהופיעה ב-2009 כל התוכניות וספריות ה DLL של תוכנת BOS עברו עריכה וארגון מחדש.
התוצאה היא התקנה מעט יותר גדולה בנפח, כ- 3MB יותר בקובץ ההתקנה (דבר ש"השמין" אותו ל-17MB שלמים!),  אך שימוש יעיל הרבה יותר ב CPU, RAM ובמשאבי מערכת.

מבחינת המערכת התוצאה הסופית היא שכל מרכיבי ה BOS צורכים כעת הרבה פחות זיכרון ודורשים הרבה פחות עומס מהמעבד במשך העבודה.

זה נכון שעם הכוח של המעבדים כיום ומחירי ה RAM פרט זה נראה לכאורה לא חשוב, אבל במערכת פועלים יותר ויותר מרכיבים קטנים הדורשים את תשומת לב המעבד, רובם מתוצרת יצרן מערכת ההפעלה - MS, כך שלעתים אנו מוצאים מערכת שאפילו שאין בה אף תוכנה מופעלת, מראה עדיין שימוש ב 50% מהזיכרון הפנוי.
ההחלטה לשפר את הביצועים באה בכדי להסיר מכל ספק את תרומת מערכת BOS לעומסי העבודה במערכות.
 

מוסר?

כולם יודעים שזה לא חוקי, ובכל זאת...
הפעם, לא מדברים על ספאם, על עישון במשרד, או על עקיפה בשוליים.  גם אנשים הרואים את עצמם כנורמטיביים מאמינים שיש להם זכויות על מידע שהם סייעו ליצור במקום העבודה. זו תופעת תרבות שלא מוגבלת לחברה שלנו אך מפתיעה את המעסיקים כל פעם מחדש.
לפני שבועיים התפרסמו תוצאות של סקר טראנס-אטלנטי בו 41% מהשכירים הודו בכך שנטלו מידע רגיש עמם אל מקום עבודה חדש. עוד 26% הצהיר כי היה גונב מידע על מנת לעזור לחבר להשיג עבודה ו-24% היה מוריד מידע ארגוני תחרותי אם היו שמועות שמקומו במשרד נמצא בסכנה, למרות ש-52% אומר שהיה עושה זאת "רק למקרה ש- המידע היה מוכיח את עצמו שימושי בעתיד" ו-28% היה משתמש במידע הגנוב כדי לשאת ולתת לגבי מקום עבודה חדש. עוד 28% היה משתמש במידע הגנוב ככלי במקום העבודה החדש
 הנשאלים היו 300 עובדי משרד בעיר ניו יורק, והסקר נערך במסגרת בדיקת השפעתו של המיתון על המוסר והאבטחה.אותו סקר שנתי שני גם נעשה בקרב 300 עובדי משרד בעיר לונדון, ושאל את אותן השאלות שנשאלו בניו יורק, לשם השוואה.
85% מן המשתתפים בסקר אמרו שהם יודעים כי הורדת מידע ארגוני לשימוש אחר הינה בלתי חוקית, ועם זאת רבע מכל המשתתפים היה לוקח את המידע בלי קשר לעונשים הצפויים. נראה איפה כי בארה"ב המיתון כרסם בצורה חמורה בביטחון העובדים, עובדה שרבע מכל הנשאלים הודה כי הם מרגישים פחות נאמנים כלפי מעסיקיהם. למרות זאת, רק 40% מודאג מאובדן מקומות העבודה, בהשוואה ל-52% בסקר של 2008.
המידע הארגוני קל לגישה ולשיתוף. 60% ממשתתפי הסקר אמרו כי אין כל בעיה לקחת מידע רגיש ממש מתחת לאפיהם של המנהלים, כאשר הכלי הנפוץ ביותר לשם כך הוא התקן אחסון נייד (דיסקון, דיסק חיצוני או תקליטור). במקום השני והשלישי באים הדואל והנייר המודפס.
הנתונים הנפוצים ביותר שעובדים אוהבים להוריד הינם פרטים של אנשי קשר אצל לקוחות (23%). כ-11% מעדיפים לקחת עמם קודי גישה וסיסמאות. אחרים הולכים על מידע על תוכניות, הצעות ומוצרים.
חוסר יציבות במקום העבודה מוביל לסיכונים ומאיים, מסתבר, על אבטחת המידע. בסקר גם נשאלו אנשים מה היו עושים כדי בכל זאת להישאר במקומות העבודה שלהם. חלק גדול היה מסכים להורדה בשכר (חצי מן הנשאלים האמריקנים בהשוואה ל-20% האנגלים). רבע מן הלונדונים היו מסכימים לעבוד עד 80 שעות בשבוע בהשוואה ל-12% מן האמריקנים...
אבל, מה שמדאיג אותנו יותר מכל, הוא שבג'ובוספרה הישראלית התופעה אולי קיימת בזמן מיתון, אך לא מתמתנת בין מיתון למיתון. על פי איזה סקר? שום סקר, רק ניסיון במעבדה, עם עבודות הנוגעות למחשוב משפטי...
 

סניף "אנוש" בית יפעת, בנס ציונה מזמין את הקהל הרחב ל-

קונצרט חנוכה חגיגי

מוצ"ש 12/12/09 בשעה 19:30
בתוכנית: לקט קטעים קלאסיים
אווירת חג קסומה, הדלקת נרות חנוכה, מכירת עבודות יד
10 ש"ח דמי השתתפות

http://enosh.online.org.il   רח' שמידט 1, נס ציונה,
טלפון 08-9403684

העתקה פורנזית

היום נחרוג מענייני ה-cloning השבועיים כדי להתייחס לאחד הצרכים החשובים ביותר של שיבוט דיסקים.
כלים אמינים ומדויקים לעבודה במחשוב משפטי (פורנזי) חיוניים לחקירה מעמיקה של פשעים בהם מעורב שימוש במחשבים. על מנת להבטיח מידה מספקת של מהימנות ואמיתות התוצאות, יש לבדוק באופן יסודי את הכלים החקירתיים.
את חקירות המחשב מעולם לא מבצעים על ציוד המקור, אשר נתפס או הוחרם או נחשד כמעורב בפשע. את תוכן הדיסקים במחשבים אלו יש להעתיק בצורה מיוחדת, לגיטימית, מאושרת ומתועדת לכל אורך התהליך. את ההעתקה מבצעים באמצעות תוכנה, ולמרות שקיימות תוכנות מסחריות רבות, עלינו להבטיח שהכלי בו נשתמש ממלא את כל התנאים הנדרשים לעבודה ולהפקת ראיות קבילות בבית דין.
מכון התקנים של ארה"ב פרסם את אמות המידה לבדיקת כלי תוכנה לשימוש חקירתי אותם נביא בהמשך, אבל תחילה, כדאי להבהיר מספר ביטויים:
□ Duplicate - עותק של אובייקט מקור
□ Bit-stream duplicate הינו עותק אחד על אחד, ביט אחר ביט, של מסמך מקור דיגיטאלי, קובץ, פרטישן, תמונה גראפית, דיסק שלם או כל אובייקט דומה. בצ'יף אנו קוראים לזה "עותק נאמן למקור".
□ Checksum הינה (Hash) תוצאה של חישוב ממוחשב של אלגוריתם ספציפי (כגון CRC-32, שהוא ה- Cyclic Redundancy Checksum 32-bit
□ Disk compares equal - כאשר משווים את העותק ( ה-ביטסטרים דופליקט) לאובייקט הדיגיטאלי המקורי, ולא מוצאים כל הבדל!
□ Disk compares qualified equal - כאשר משווים את העותק למקור, והשוני היחידי שנמצא הוא זה שנוצר על ידי הכלי שיצר את העותק או ה-image ממנו נבנה מחדש עותק נוסף (bit-stream duplicate)
□ אם שאלתם את עצמכם קודם, Hash הינה בעצם פונקציה היוצרת סיכומים למספרים שלמים, בד"כ כדי לספק קבוצת ערכים קטנה יותר. ה-Hash הוא מספר מקודד או רצף תווים בו משתמשים על מנת לייצג את ערך הרצף הנקרא.
□ Image הוא קובץ דיגיטאלי, ממנו ניתן לשחזר Bit-stream duplicate של אובייקט מקורי.

□ Qualified bit-stream duplicate או "עותק מוגבל", מהווה עותק בו חסר המידע שנכתב באזורים מזוהים של הביט-סטרים, כגון אזורים מזוהים אשר מוחלפים בערכים שכלי ה-imaging קובע בקונפיגורציה שלו, כמו ערכי טבלת החלוקה כדי לשקף חלוקות שמקומם הוחלפו, רשומות אתחול, אזורים למילוי שנדרשים ליישור קו הצילינדרים, ומקום עודף בדיסק.

ולהלן הקריטריונים לבדיקה ואישור כלי העתקת דיסקים disk imaging tools כפי שפורסמו על ידי מכון התקנים של ארה"ב.

"כלי תוכנה ליצירת אימג' פורנזי חייב להיות מסוגל ליצור אימג' של דיסק מקור או פרטישן, בצורת bit-stream duplicate
אסור שאותו כלי יבצע כל כתיבה או שינוי לדיסק המקור
הכלי  חייב להיות  מסוגל לבצע אימות שלמות קובץ האימג' של הדיסק
הכלי חייב להפיק לוגים של שגיאות הקריאה כתיבה
הכלי חייב להכיל דוקומנטציה נכונה"

דרישות אלו, הנראות לנו ברורות וענייניות, שופעות אמנם סטירות ודו-משמעויות.
קיימת רשימה של יכולות בסיסיות, ובנוסף יכולות להיות לכלים שונים מאפיינים אופציונאליים

"דרישות בסיסיות (חובה)
● אסור שהכלי ישנה את מצע המקור
● במידה ואין שגיאות בגישה למקור, הכלי צריך לצור bit-stream duplicate או image של המקור.
● במידה ומופיעות שגיאות קריאה כתיבה בגישה למקור, הכלי חייב ליצור עותק מוגבל של המקור.
● על התוכנה לצור לוגים של שגיאות הקריאה כתיבה בצורה נגישה וקריאה, כולל סוג השגיאה ומיקומה.
● על התוכנה להיות מסוגלת לגשת לדיסקים קשיחים באמצעות ממשק מוגדר (אחד או יותר).
● על הדוקומנטציה להיות נכונה, כלומר, ביצוע התהליכים על פי הנכתב בה חייב להשיג את התוצאות שנקבעו בה.
● במידה והכלי מעתיק דיסק מקור לדיסק מטרה שהוא גדול מהמקור, עליו לתעד את התוכן של אותם אזורים במטרה שאינם חלק מן העותק.
● אם התוכנה מעתיקה מקור למטרה שקטנה מהמקור, עליה להודיע למשתמש, להפסיק את ההעתקה ולתעד ב-לוג את הפעולה."

כל הכלים לביצוע אימג' בדיסקים חייבים להיות מסוגלים לבצע את אותן מטלות שמכון התקנים קובע, אבל שימו לב, מסתבר כי אם הכלי מכיל יכולות נוספות, הן נבדקות כאילו היו יכולות בסיסיות. ואם תוכנה לא מכילה יכולת אופציונאלית זו או אחרת, היא פשוט לא נבדקת לאותה דרישה. כלומר, יתכן ומוצרי תוכנה רבים יכלו לתת את הדרישות הבסיסיות ואף לא יכולת נוספת:

"דרישות אופציונאליות
הדרישות הבאות מגדירות מאפיינים אופציונאליים של כלי ההעתקה הפורנזיים. אם יצרן התוכנה מגדיר יכולת מסוימת, המאפיין נבדק כאילו היה חובה. אבל, אם הכלי איננו כולל את אותה יכולת, הדרישה לא רלוונטית.
●  על התוכנה לחשב hash value של ה-bit-stream duplicate כולו שנוצר מקובץ אימג' במקור, להשוות את ערך זה ל-hash value המחושב בעת יצירת האימג' ולתעד ב-לוג את תוצאות ההשוואה.
● התוכנה תחלק את ה-bit-stream במטרה לבלוקים, תחשב hash value לכל בלוק, תשווה את ערך ההאש לערך ההאש של הבלוק המקורי במידע מקור שחושב בעת יצירת האימג', ולתעד את תוצאות ההשוואה.
● התוכנה תייצר bit-stream duplicate עם פרטישנים אינדיבידואליים כפי שיבחר המשתמש.
● התוכנה תאפשר למשתמש לראות את טבלת הפרטישנים במקור והתוכנה תתעד ב-לוג את התוכן של אותה טבלה.
● התוכנה תתעד ב-לוג אחד או יותר מן הפרטים הבאים בקובץ דיסק: גרסת התוכנה, זהות הדיסק (יצרן, תוצרת, דגם, מספר סידורי, מספר סקטורים וכו'), ממצאי תקלות, פעולות שהתוכנה בצעה, זמני הרצה (תחילה וסיום), הגדרות התוכנה והערות המשתמש.
●  התוכנה תייצר קובץ אימג' על גבי מצע אלקטרוני או מגנטי קבוע או ניתק, שניתן יהיה ליצור ממנו bit-stream duplicate של המקור.
● התוכנה תייצר עותק מוגבל ותתקן את יישור הצילינדרים לגבולות הצילינדרים בפרטישנים של דיסק המטרה שיש בו גיאומטריה פיזית שונה למקור. האזורים המזוהים בעותק שמותר לשנות הן: רשומות בטבלת הפרטישנים כדי להביע את הפרטישנים שמוקמו מחדש; רשומות אתחול; אזורי מילוי הנדרשים ליישור הצילינדרים, ומקום עודף בדיסק. אזורי המילוי יקבלו ערכים ויצוינו בדוקומנטציה של התוכנה."

המסמך עוד ארוך והדרישות רבות, אבל עד כה קיבלתם טעימה קטנה מעולם התוכנות הפורנזיות. מקווים שזה יספיק כדי לרפות אֶת ידיהם של חובבים המאמינים שניתן להשתמש בחקירות ולהגיש כראיות חומרים פשוטים שנאספו בכלים רגילים.
אכן, זה היה קוצו של יוד בהגדרת הפטיש עמו צריך לתת את המכה המדויקת למסמר כמו באותו סיפור זן מפורסם. את ה"פטיש" אפשר להעביר אולי מיד ליד, אבל כדי להשיג את הניסיון ולתת את המכה בעוצמה, בזווית, בזמן וברגישות המדויקים, צריך ללמוד ולהתאמן הרבה מאוד.
 

לקט קישורים

● מאגר לזיהוי ביומטרי באופק
● "תורת המחשבים לא ניתנה למלאכי השרת". כבוד השופט טננבאום הפיק מסמך מאלף, לטובת המתמצאים פחות במנגנונים אינטרנטיים, ובהכרעת דין שם קץ לסכסוך האגדי בין הלמו לאזרח שדה.
● חוק ההורדות נועץ שיניים, גם בישבנים תמימים.
● סרטון מדהים, על השיגור האחרון של מעבורת האטלנטיס- תודה לגבי.
● מחתרת השטרודל קוראת להניף רעשן בהפגנות נגד ישראל
● מוזיקה קלאסית - סרטון היתולי . תודה לאהובה.
● הקפטן סבור כי האינטרנט הרגה את הבדיחות, או לפחות שמה אותן בתרדמת. תודה למיכל
 

נימוסי דואל

בניו זילנד שומרים על נימוסי הדואר האלקטרוני. חברת ProCare העוסקת במתן שירותי בריאות פרטיים, פיטרה עובדת שהעזה לשלוח מסר בדואל שהיה כתוב כל כולו באותיות גדולות - Capitals. כבר שנים רבות קובעים קודי ההתנהגות בצ'אטים וברי סמכה בנימוסי משרד, שכתיבה באותיות גדולות מסמלת צעקה, או טון תוקפני. אבל, בהתאם לסיטואציה, אותיות גדולות יכולות גם להביע התרגשות ורגש חיובי אך מודגש.
גב. ווקר שלחה לעמיתיה מסרים באותיות כאלה עם הוראות על הדרך למלא טפסים. היא גם השתמשה בסוגים שונים של כתיב כדי להביע את משמעות דבריה, כמו באותיות מודגשות - Bold - וצבעוניות. כנראה שהמסר הגיע גם למישהו שלא היה במצב רוח הטוב ביותר והוביל תלונה על המסרים ה"מתעַמתים", אשר יוצרים "דִּיסְהַרְמוֹנְיָה"  במקום העבודה.
העובדת המפוטרת תבעה את מעסיקה על סיום בלתי מוצדק של ההתקשרות, והשיגה 17,000 דולר פיצוי.
מזל שבעברית אין לנו אותיות גדולות. אפשר רק להתפרע בתוכן...
 

בדידות מדבקת

שפעת החזירים? שחפת שחוזרת? אבעבועות הילדים? תשכחו מכולן. יתכן והמחלה המידבקת ביותר של המאה ה-XXI היא... הבדידות. צוות באוניברסיטת שיקאגו אסף בין השנים 1991 ו-2001 נתונים מ-4,793 אנשים ומצאו כי אנשים בודדים מגדילים את הסיכויים שמישהו שהם מכירים יתחיל בעצמו להרגיש בודד. וכי רגשי הבדידות מסוגלים לחצות דרגה אחת או יותר של קרבה, ולגרום לחבר של חבר או לאח/אחות של חבר להרגיש מְדַכֵּא. המחקר פורסם החודש ב-Journal of Personality and Social Psychology, ואומר ג'ון קאצ'יופו, הפסיכולוג הראשי בצוות, ש"בדידות אינה רכוש של אינדיבידואל, ניתן להעביר אותה גם לאנשים שאין לך עמם מגע ישיר". על פי המסקנות, מסתבר כי אנשים שמרגישים בודדים מתרחקים לשולי הרשתות החברתיות שלהם (לא רק באינטרנט, רשתות חברתיות קיימות גם ללא קשר עם מחשבים, רבותי!) והופכים ליותר ויותר מבודדים, מה שמקצין את רגשי הבדידות ופוגע במצב החיבור שלהם לרשת.
Nicholas A. Christakis, פרופסור לסוציולוגיה רפואית בהארוורד אומר כי "למשהו כה אישי כמו רגשות של אדם יכול להיות קיום קולקטיבי ולהשפיע על המארג  העצום של האנושות".
אחד הנימוקים לתחילת המחקר היה כי הבדידות נקשרה למגוון בעיות רפואיות, כולל דיכאון, הפרעות שינה ובריאות לקויה באופן כללי. אך חוקרים רבים הביעו דעות סקפטיות לגבי הממצאים, בטענה כי התוצאות אינן פוסלות הסברים אחרים לקשר האפשרי.
למרות שלא נבדקו דרכי העברת הבדידות, מן המחקר עולים מספר רמזים. אנשים המרגישים בודדים נוטים להתנהג בצורה שלילית כלפי אלו הבאים עמם במגע, ולהנציח את ההתנהגות והרגש.
בין היתר, מי שהחזיק בקשר עם אדם בודד הגביר את סיכויו לפתח רגשי בדידות. לידיד של אדם  בודד היה 52% יותר סיכוי לפתח רגשי בדידות בעת הפגישה הבאה, ולידיד של אדם זה 25% יותר סיכוי, ולידיד של ידיד -15% יותר. התופעה הייתה חזקה יותר כאשר עברה באמצעות חבר, חלשה יותר אם באמצעות שכן, והרבה יותר חלשה כאשר עברה באמצעות בני זוג או אחים/אחיות. הבדידות מופצת ביתר קלות באמצעות נשים מאשר גברים, יתכן מפני שאצל נשים יותר סיכוי להביע רגשות באופן רהוט.
החוקרים מצאו כי התופעה איננה תוצאה של הסיכוי המוגבר של אנשים בודדים לצור קשרים עם אנשים בודדים אחרים, מפני שהם הראו את התוצאה לאורך זמן, ואנשים מאותו סוג (בודדים) לאו דווקא נוטים להתקבץ ביחד.
התוצאות מראות כי כאשר עוזרים לאנשים הנמצאים בשולי הרשת החברתית, לא רק עוזרים להם אלא שעוזרים לייצב את הרשת כולה.
אבל, בימים אלו של מגיפות ביולוגיות, אם נצליח להפיג את רגשי הבדידות של אנשים אחרים באמצעות תקשורת מרוחקת, נחסוך מעצמנו חשיפה למרעין בישין מיוחצ"נים יותר.
 

השורות של עמית

"אומרים לנו שיש סקס אחר / טוב שמישהו יודע על זה" (מתוך שיר של יונה וולך)

אינטרנט אחר

משתמשים וותיקים באינטרנט בוודאי שמו לב, שרשת האינטרנט כמו שהיא היום שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני 15 או 20 שנה. המסחור הכה בכל. חוקי זכויות היוצרים רמסו בין היתר את זכויות המשתמשים ואת האנונימיות שלהם. אתרים שלמים נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה. האינטרנט כפי שאנחנו משתמשים בו היום הוא תולדה של השתלטות ממשלות וגופי ענק מסחריים. אמת המידה היא כסף, וכסף בלבד. כל השאר לא רלוונטי. אבל את האינטרנט האמיתי לא באמת בלעה האדמה, הוא ירד למחתרת. שום דבר חדש לא קרה, בכל מקום שמתחילים לצוץ איסורים מתפתח שוק שחור, וכידוע שוק שחור זה לא שוק לתיירים ואיננו גלוי לעין.
אז נכון שהאינטרנט המודרני מרשים יותר, עם הרבה יותר צבע, אבל את המחיר אנחנו משלמים יום יום. כל אחד יודע מי אנחנו ומה אנחנו עושים, התוצאה: הודעות ספאם בלתי נשלטות, פיקוח מסיבי מצד הרשויות ופרסומות מעצבנות בכל מקום. השבוע הלכתי לחפש את האינטרנט הישן והטוב. ומצאתי אותו!
באינטרנט הגלוי כל אחד רוצה למכור, כל אחד רוצה להיראות וכולם כולם רוצים להופיע בגוגל. האינטרנט האחר נקרא: האינטרנט העמוק (deep internet) או הנסתר (hidden internet) והוא בדיוק ההפך מן המסחרי. משתמשים בו אלו שלא רוצים שידעו מה הם עושים, שהאנונימיות שלהם חשובה להם (כמובן, לא כל אחד מסיבות לגיטימיות) והמידע עליו לא ניתן לסריקה בגוגל. יש הטוענים שכמות המידע באינטרנט העמוק גדולה פי 500 מאשר באינטרנט בר החיפוש. מדובר בבסיסי נתונים עצומים, לגיטימיים לחלוטין, וגם בהמון אתרים שהכרנו בעבר, שחוקי זכויות היוצרים רדפו אותם והורידו אותם למחתרת, מאמרים, כתבות, סרטים, שירים, תכנות ועוד. האמת היא שקראתי הרבה מאמרים בנושא וחלקם מציעים קישורים למנועי חיפוש שכביכול מסוגלים לדגדג קצת את האינפורמציה שנמצאת באינטרנט השחור. בדקתי ו...לא. אף אחד מהם לא מסוגל. איך מגיעים לשם? פשוט מאוד: מורידים את תכנת ה-freenet. התכנה איננה מושלמת וסובלת מהרבה באגים שמקשים על התקנתה, כך למשל הצלחתי להתקין אותה רק על הנטבוק שלי. במקרה שההתקנה לא מוצלחת או החיבור לא מצליח היא לא תגרום שום נזק. התכנה עושה בין היתר את מה שעושה "פרויקט התור". מספקת לכם הגנה וכיסוי מפני איתור ומעקב ברמות אבטחה שונות (תלוי ברמת הפרנויה שלכם). השימוש בה נעשה דרך הדפדפן (אל תנסו את האינטרנט אקספלורר, כל אחד אחר יתאים). הכתובת: http://freenetproject.org
למעשה, קיימת עוד תכנה אחת והיא נקראת Waste, אשר רשמית הוסרה מהאינטרנט. מעשית, ניתן בחיפוש מסיבי למצוא אותה. השגתי אותה, התקנתי, אבל אין לי מושג ירוק מה לעשות אתה. אבל אני מתכוון לבדוק ואחר כך לאפשר לכם להוריד אותה.
 

איך להיכנס לאתרים שנחסמו

לעתים קרובות (והעתים הללו יהיו יותר ויותר קרובות) ישנם אתרים שלא תוכלו להיכנס אליהם. חסימה לגיטימית על בסיס מדינה, או הפרת הכללים (שלא תמיד הפרתם אבל... למי אכפת). להלן מספר דרכים לעקוף חסימות שכאלו:
1. אתרו מה כתובת ה- IP של האתר ובמקום להכניס את שם האתר בשורת הדפדפן, השתמשו בכתובת הזו.
2. שימוש באינטרנט בטלפון הסלולארי יכול לעבוד גם כן
3. לכו אל הגוגל והשתמשו ב-Google Cache הפקודה כלהלן cache:www.domain.com
4. שימוש בפרוקסי על כל גווני וצורותיו שיסתיר את כתובתכם האמתית
5. שימוש בתכנות כמו ה- Freenet ו-Tor שלמעשה עושה את אותו הדבר
6. גשו לאתר שמקודד (מקצר) את הכתובות (כמו: tiny URL) צרו קיצור לכתובת והשתמשו בכתובת המקוצרת.
7. שימוש בקורא RSS אם האתר עצמו תומך ב- RSS
8. המרה של כתובת ה-IP למספרים הקסה-דצימלים
אחת או יותר מהשיטות הללו תאפשר לכם גישה שנחסמה בפניכם. החסימה מקורה לפעמים בספק האינטרנט שלכם, או בחוקי המנגנון בו אתם עובדים (כשהחסימה היא במקום העבודה) או שבעלי האתר החליטו לחסום אתכם אישית או את המדינה שלכם.
 

חצי מיליארד דולר

כתבה שקראתי בכלכליסט של ידיעות מספרת איך חצי מיליארד דולר התפוגגו להם בענף ההי-טק הישראלי. עשרות חברות סטארט אפ שהושקעו בהם מילונים ועשרות מיליונים ונמכרו במחיר "רצפה". זה התחת הישראלי שאשם, הביטחון שכל רעיון הוא סיפור הצלחה, שלא צריך כלום, רק רעיון טוב ו-הופ! יש אקזיט. מאות חברות ואולי אלפים משקיעות מאות מיליונים על מוצרים שאף אחד לא צריך. הם אולי רעיון טוב אבל באמת אף אחד לא צריך אותם. חברות כמו מודו שחושבות שיש להן סיכוי להיכנס לשווקים בהם חברות ענק אוכלות את הראש האחת לשנייה לארוחת צהרים, בלי מלח (עיין ערך מודו).
בואו ונודה יש לנו את מיטב המפתחים בעולם אבל חרא של יזמים, ואוסף מטומטמים שמנהל את הכסף (קרנות ההון סיכון). בענף שהמנטרה שלו זה "אקזיט" (כסף מהיר), הדוגמה שלו היא ICQ בת למעלה מ-10 שנים (וגם היא נמכרת בימים אלו) והגורו שלו הוא יוסי ורדי שמאז ICQ רק מדבר... לא פלא שכסף נשרף.
מה שאני לא מצליח לתפוס הוא כיצד קרנות ההון סיכון ממשיכות לתפקד בצורה כל כך עלובה ומי האידיוטים שממשיכים להשקיע בקרן שגם אם היא רווחית היא יכולה להיות הרבה יותר רווחית עם מנהל נורמאלי שמבין קצת יותר בענף שהוא עובד בו.
 

סטטיסטיקה

אומר שמואל ידידי שבירושלים יש 100,000 חרדים ואני עושה רעש מ-1,500 מפגינים. אז בואו נשחק קצת בסטטיסטיקה: 100,000 תחלקו ל-2 הרי לנשים אסור להופיע להפגנות, נשארנו עם 50,000. מהללו נוריד, למשפחה חרדית ממוצעת 6 ילדים (דהיינו בערך 3 בנים בגיל צעיר מדי להפגנות) אז נחלק ל-4 (קיבלנו 10,250)
לצורך האיזון נוריד את הלא נשואים אבל במקביל גם את אלו שזקנים מדי כך שפחות או יותר נשארנו עם 10,000 חרדים עם כישורי הפגנה. 15% מהם מתפרעים ברחובות ירושלים.
עכשיו, בירושלים יש 400,000 תושבים חילוניים עם 3 ילדים בממוצע למשפחה (ואפילו פחות) ולנשים כן מותר לשאת את קולן, תארו לכם שרק 15% מהחילוניים עם כישורים להפגנות היו יוצאים לרחובות ירושלים ומתפרעים. ממש חזון אחרית הימים.
 

שוב דמוקרטיה על הפרק

צווי ההקפאה להתנחלויות בשלבי חלוקה, בלי להתווכח עם זה נכון או לא נכון (לדעתי זה נכון, ולו רק כדי לוודא שהאמריקאים יהיו מרוצים, אבל יש הרבה ישראלים שחושבים שלמדינת ישראל יש זכות קיום בלי תמיכת ארה"ב). מה שתפס את עייני הוא המשפט הבא שיצא ממועצת יש”ע: “החלטת ההמשלה היא: לא לגיטימית, לא מוסרית, אנטי ציונית ובלתי אנושית".
בואו נבחן לרגע את המשפט הנ"ל: לא מוסרית. מה לא מוסרי באיסור בניה? או שאני לא מבין את המושג מוסר.
בלתי אנושית? זה אומר שבני אדם יחיו ברחובות ההתנחלויות? מישהו יגווע ברעב? לא ברור לי מה לא אנושי כאן.
לגבי ציונית או בלתי ציונית אני לא רוצה שוב להתווכח, כי מדובר בנקודת השקפה. הציונות לא לקחה בחשבון התנחלויות על אדמה פלשתינית (בזמנו הייתה הגדרה מדויקת מה ששיך לנו ומה להם) יתכן שציוני חובש כיפה מגדיר את הציונות אחרת, במקרה הזה כדי להזהיר את שכינינו לפני שהחברה הולכים להתנחל על גדות הפרת והחידקל...אבל לא לגיטימית? ממתי החלטת ממשלה איננה לגיטימית? החלטת ממשלה היא תמיד לגיטימית. לא תמיד צודקת אבל תמיד לגיטימית. ממשלה הוקמה בחסות בחירות דמוקרטיות. והממשלה היא זו שמייצגת לגיטימיות. כל דבר אחר בעיקר לא מאחזים בלתי חוקיים הם הם שאינם לגיטימיים.

נו טוב, יש גם סרטים והם כרגיל ב-
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות של עמית