היכונו ל-2012 בזמן שיגור המגזין בשבוע שעבר, שמחנו מאוד על כי "האינטרנט רץ כמו שד". דבר שלא אמור להפתיע, בהתחשב בחשבונות המגיעים אלינו בגין רוחב פס. אבל בהשוואה לשבוע וחצי שלפני כן, זה באמת היה שינוי לטובה. הימים הקודמים היו די אומללים: מיילים לא הגיעו ליעד אך גם לא חזרו בהודעה "לא נמסר", אחרים מיאנו לצאת מהדואר היוצא, או שנכנסו בדואר הנכנס רק לאחר תחנונים. אתרי רשת עשו טובה ועלו בדפדפן בחוסר חשק, אם בכלל. הכל נבדק: התחנות, השרתים, הרשת המקומית, הרשת הארצית, השרתים בחו"ל. פינגים שוגרו אנה ואנה למרחב הגלובאלי, מנוחתה של התמיכה הטכנית הוטרדה אצל ספק התשתיות, ספק הדואר, ספק החומרה ואפילו איש רשת בכיר וחשמלאי מומחה הגיעו... והעלו חרס. עדיין, כל התקשורת המקוונת צלעה בתנודות יומיות מרגיזות. רק הטלפונים עמדו לצידנו, כדי שנוכל לתרגל את חופש התלונה. עוד מעט והיינו אפילו פונים לאבחון אירידולוגי... בסוף התקופה ולנוכח השיפור, אמר מישהו: "אה, שכחתי בכלל, גרגורי אמר לי שהכל בגלל כתמי השמש". מודאגים, חיפשנו במראה שינויים על עור הפנים והצוואר. כתמי שמש הם בוודאי דבר מסוכן ורצוי להישמר מפניהם. נזכור למרוח כל הזמן מקדם הגנה ויפה שעה אחת קודם. אבל, גם אם היינו מגלים בבבואה כתמי צבע של כלב דלמטי, מה בכלל עניין שמיטה להר סיני?
הכה את הפיזיקאי
"כתמי השמש" הם אזורים על גבי פני הכוכב (פוטוספרה) שבהם השדה המגנטי חזק יותר מאשר באזורים אחרים. עובדה זו מגבירה את ה"לחץ המגנטי", דבר המוריד את הלחץ האטמוספרי (של השמש). כך, הטמפרטורה באזורי הכתמים נמוכה (ב-1,000 עד-1,500 מעלות צלסיוס) מאשר הסביבה, ולכן הם נראים מכאן כהים.
ננסה שוב: כולנו מבינים שאת עיקרון לחץ הגזים: גז מחומם מתרחב ומגביר את הלחץ שלו על קירות המיכל שמכיל אותו. גז שמתקרר מתכווץ והלחץ על המיכל שמכיל אותו, יורד. אבל, מה זה לחץ מגנטי? על פי דייויד דירבורן, ניתן להרגיש לחץ מגנטי כאשר מקרבים שני מגנטים בקטבים הזהים שלהם: הם לוחצים אחד נגד השני כדי לא להתקרב ("כמו שקורה עם שתי האקסיות שלי", מציין "גבר נאה" שסייע לכתוב קטע זה). כאשר שמים ביחד את האזורים בהם יש ריכוזים של שדה מגנטי, יש להם לחץ משלהם. כעת דמיינו בועה של לחץ מגנטי שמסביבה קיים לחץ הגזים של פני השמש. כאשר הלחץ הפנימי של הבועה משתווה ללחץ החיצוני, נוצר כתם שמש. לחץ הגזים שמחוץ לבועה תלוי בטמפרטורה. בכתם השמש יש גם לחץ גז וגם לחץ של שדה מגנטי, בשילוב. והיות וחייב להיות איזון, הלחץ במגנטי בתוך הכתם מאפשר ללחץ הגז (ולטמפרטורה) להישאר נמוכים בהשוואה לאזורים שמחוץ לכתם השמש.
הסברה אומרת כי השמש, הגוף הגדול ביותר במערכת הכוכבים שלנו, כבר מקרין אור וחום מעל ארבעה-חמישה מיליארד שנה, ומכיל יותר מ-99.8% מהמאסה הכוללת של המערכת (כוכב הלכת צדק הוא הבא בתור). כותרו של כתם שמש ממוצע, ככותר כדור הארץ. מספר הכתמים בשמש אינו קבוע, הוא משתנה לאורך מחזור השמש -שאורכו 11 שנות כדור הארץ. למחזור השמש יש השפעה עלינו בכדור הארץ. מדובר בהשפעה פיזיקאלית, הקשורה לאסטרונומיה ולא (שומו שמיים) לאסטרולוגיה. נשמנו לרווחה. ה"בעיות בתקשורת" שחווינו (בני כל המזלות גם יחד) לא יפילו עלינו איזו גברת בשמלת שאנטי עם גלגל מזלות...
מאסת השמש מורכבת בגדול מ-25% גז הליום ו-75% גז מימן, עם עוד
שיעורים קטנטנים של מתכות ומרכיבים נוספים. אבל, במהלך הזמן, ריאקְציות הִתּוּךְ הגרעיני המתרחשות בשמש הולכות והופכות בגרעין השמש את המימן להליום ומשנות את היחס בין שני היסודות. האנרגיה הנוצרת מהיתוך גרעני בגרעין השמש, מתפרצת החוצה בזרמים ויוצרת את האזור הקונווקטיבי* של השמש (השליש החיצוני של כדור השמש). (*קונווקציה היא הסעה אנכית של חום, לחות אוויר, וכו' - במקרה של השמש, גז חם ממרכז כדור השמש מגיע לשטח פני השמש, וגז קריר יותר המגיע לשטח ומשחרר את חומו, שוקע חזרה כלפי המרכז).
אבל שימו לב, השמש כה גדולה וצפופה שאנרגיה שנוצרת במרכזה, מגיעה לשטח פני השמש רק
אחרי 50,000,000 שנות כדור הארץ!
הכה את גלילאו
עשרים ושמונה שנה לפני הספירה תיעדו אסטרונומים סינים את התצפיות הסיסטמיות שלהם על מחזור הכתמים הקטנים, הכהים והמשתנים שבשמש. גם פילוסופים יווניים במאה הרביעית לפני הספירה הנוצרית ציינו את הכתמים אך לא ידעו להסביר מה הם רואים. כמו תמיד, דעות קדומות הפריעו ליוונים - ולאירופאים אחרים מאוחר יותר- בהבנת הנראה. אריסטו לימד אותם כי השמיים והשמש הם סמליים,
הם מסמלים את גדולת האלים עצמם. מעין התגלמויות המושלמות, כך שהכתמים די הפריעו לתפישה שלהם. אבל כולם הסתכלו
אז על השמש בעין בלתי מזוינת. בצורה כזו, ניתן לראות את הכתמים רק במצבים מסוימים (בעת השקיעה, או דרך אובך או ערפל). המצאת הטלסקופ בשנת 1608 שינתה את פני התצפיות, אך קיים ויכוח לגבי מי גילה לראשונה את כתמי השמש: Johannes Fabricius ההולנדי, Christopher Scheiner הגרמני, Thomas Herriot האנגלי, או Galileo Galilei האיטלקי. כל אחד מהם הבחין בכתמי השמש באמצעות טלסקופים, וכולם
דיווחו על כך פחות או יותר בשנת 1611. כל הארבעה גם ציירו ידנית (אלא מה?) את הצורות המשתנות. אבל הם לא הסכימו על מהות הכתמים. שיינר היה כומר קתולי וקיבל את הקביעה של מושלמות השמיים וכל אשר בהם, בדיוק כפי מושלמות האל. (אריסטו, זוכרים?). בשבילו, להכיר בכך שהשמש מוכתמת היה פוגע בקונספט
דוגמטי. כך שלאור אמונה זו הוא פירש את כל תצפיותיו והסביר שאותם כתמים הם בוודאי כוכבי לכת או ירחים הסובבים סביב השמש. גלילאי (1564-1642) אחד המתמטיקאים והאסטרונומיים הגדולים מכל הזמנים, עקב אחר הכתמים וראה כי הם נעים במהלך מספר שבועות וצורתם משתנה, מה שביטל את ההסבר של שיינר. הוא האמין שהכתמים הם חלק מהשמש, אולי עננים או משהו דומה. הטלסקופ גם שכנע את גלילאו כי כדור הארץ חג סביב השמש כפי שהציע קופרניקוס, וכי כדור הארץ איננו מרכז היקום. על כך נשפט על ידי הכנסייה הקתולית בהאשמת כפירה ונאלץ לחזור בו וגם לבלות את שנותיו האחרונות במעצר בית.
הכה את גרגורי
כמו כדור הארץ (זוכרים???) גם השמש יוצרת שדה מגנטי החודר את השטח ונמשך אל החלל החיצון. השדה המגנטי של השמש משתנה במשך הזמן ונע בעוצמתו באזורים שונים על גבי שטח פני השמש. מדענים מאמינים כי אותו שדה נוצר על ידי תנודות הזורמות באזור הקונווקטיבי ותחתיו, ולזה קורא Dearborn "דינאמו השמש". אבל, המקור האמיתי וסיבת השינויים בשדה המגנטי של השמש... עדיין יחסית בחשיכה. בעוד תופעת הכתמים קשורה לקונווקציה*, ההפרעות בתקשורת ובציוד האלקטרו-מגנטי קשורים לתופעה אחרת לגמרי, ושמה Conduction - מוליכות. אז תודיעו לגרגורי היקר שאין להאשים את הכתמים אלה את התפרצויות השמש בתקשורת הצולעת לאחרונה.
*- אפשר להוליך חום במספר דרכים: בהולכה (כמו בסליל החשמלי מתלהט להכנת קפה שארזו אבותינו במסעות נופש בשנות השישים), בהקרנה (כמו הרדיאטור שעל הקיר במשרדים הישנים) וב-קונווקציה, הקשורה לתזוזת המולקולות בנוזל או גז. אגב, בכל המקרים ניתן להעביר אך ורק חום (ולא קור).
מכשירים אלקטרונים סובלים מסוג נפוץ של בעיות: ההפרעות האלקטרו-מגנטיות או EMI, המתרחשות בהשפעת הקרינה (או הולכה) אלקטרומגנטית. מקור ה-EMI יכול להיות טבעי (השמש) או מלאכותי, ואפילו ניתן לצור את ההפרעות בכוונה, כמו במקרה של הקרינה האלקטרומגנטית של כלי טייס צבאיים לשיבוש אותות אלקטרוניים של כוחות האויב, בפעילות משטרתית או לחלופין ככלי ביד ארגוני פשע או טרור. אבל כל מכשיר גדול הצורך כמות גדולה של אנרגיה (מערכת מיזוג או מקררים, למשל) מסוגל גם הוא ליצור בעיות. תקני יצור מתייחסים לעניין ומחייבים הארקה נאותה של מעגלים ומיגון מכשירים נגד פליטת קרינה. גם לנו, כמשתמשים ביתיים, אחריות לבידוד מכשירי חשמל. ואילו את המחשבים רצוי להחזיק כאשר המארז שלהם סגור! (קראתם את זה היטב, גיקים יקרים שלי?) אבל התפרצויות השמש הן מקור טבעי של הפרעה, והשפעתן מורגשת על מכשירים אלקטרוניים. הן מוחשיות ממש בקשיי הקשבה לתחנות רדיו בתקופות מסוימות. וגם פעילות כלי הטייס והלוויינים מושפעת לרעה. אותן הפרעות בפס צר או רחב מתבטאות במגוון דרכים, החל מרעד בתמונת הטלוויזיה ועד שמיעת שיחות טלפון באינטרקום. טלפונים ניידים או אלחוטיים וראוטרים אלחוטיים רגישים במיוחד לתופעה.
על פי ההגדרה הפיסיקלית, קרינה אלקטרומגנטית היא "הפרעה מחזורית הרמונית בשדה החשמלי והמגנטי המתפשטת במרחב". המפשטים מתארים את התפשטות קרינה הזו באמצעות תורת הגלים, למרות שהיום מקובל לתאר את התפשטות הקרינה כשטף חלקיקים המתנהג גם כגל רציף וגם כאוסף חלקיקים. מה שחשוב הוא לא ההגדרה אלא הידיעה שכל הגלים האלקטרומגנטיים זהים במהירות ההתפשטות שלהם בריק - שהיא מהירות האור (כ 300,000 ק"מ בשנייה) ונבדלים ביניהם בתדר (או בערך השווה לו שהוא אורך הגל) . ישנן מספר שיטות לסיווג הגלים האלקטרומגנטים – השתיים הנפוצות ביותר הן על פי תחום התדרים (או אורך הגל) ועל פי מידת ההשפעה שלהם על גופים ורקמות חיות. על פי הסיווג לתחומי תדרים, הספקטרום האלקטרומגנטי משתרע מגלי רדיו ועד קרינה קוסמית כאשר באמצע נמצא תחום התדרים של האור הנראה. על פי הסיווג השני, מבדילים בין קרינה מייננת לקרינה לא מייננת. (ראו את המאמר שפרסמנו על קרינה). ההפרעה האלקטרומגנטית של השמש מסוגלת למנוע ואף לחבל בפעילות של ציוד אלקטרוני בתקן
(NFC, close-proximity wireless communications standard), כמו זה העוקב אחר חיפוש סימני חוצנים, נשק גרעיני, נשק היוצר פולסים אלקטרו-מגנטיים (EMP), וכו'.
הכה את נביאי הזעם
● לפני מספר שבועות התפרסם ב-Wired Magazine כתבה בשם "אחרית הימים של 2012 וכיצד לעצור אותה", המתייחסת לדו"ח מדעני NASA על הפוטנציאל ההרסני של סערות בשמש. היא מתארת את תוצאות ההתפרצויות המשחררות גלי אנרגיה המסוגלים לפגוע בשדה המגנטי של כדור הארץ, לקצר רשתות חשמל ולפוצץ תחנות כוח. תקופת ההתפרצויות הרציניות הצפויה הולכת וקרבה, ותחול ב-2012. כדי להתאושש מאסון בסדר גודל הצפוי, ידרשו לאנושות (בארה"ב לבד) בין-4 ל-10 שנים.
● בנוסף, רק לפני שנה התחיל מחזור נוסף (של כ-11 שנה,
כאמור) של פעילות מגנטית ערנית בשמש, כפי שמעידים כתמי שמש רבים (הלו, בכל זאת יש קשר לכתמים של גרגורי!). במהלך שנים עם פעילות מגנטית ניכרת, פליטות מאסה מכותרת השמש
(המכונות CME) אומנם מסוגלות לסכן את בטיחותם של אסטרונאוטים, אבל כאן על כדור הארץ השדה הגיאו-מגנטי מגן עלינו. הדו"ח של NASA
הנ"ל נכתב עוד לפני שהלוויין THEMIS גילה את קיומו של חור גדול מן הרגיל באותו מגן גיאו-מגנטי של כדור הארץ. ליקוי מסוג זה מופיע כאשר השדה המגנטי של השמש נמצא בקו אחד עם זה של כדור הארץ. דרכו יכולים לעבור פי עשר או עשרים יותר חלקיקים מן הרגיל.
● אסטרונומים גם צופים שהדרך בה תשתנה קוטביות השמש בשנת 2012 תפעל לרעה בהקשר לשדה המגנטי שלנו.
● מעניין שגם פירושים של כתבי האסטרולוגים של תרבות המאייה מנבאים לשנת 2012 "התחלה הרת אסון של עידן חדש". קצת יותר מדי צירופי מקרים, בררר!
מנכ"ל חברה העוסקת בייעוץ נגד נזק אלקטרומגנטי אמר ששדרוג והגברת העוצמה של רשת החשמל (הלאומית בארה"ב) לאורך שנים גם הגבירו את פגיעותה בפני סערות אלקטרומגנטיות. אלו, לעצמן לא תופעה חדשה, אך אף פעם לא הייתה
לנו קודם לכן "אנטנת קליטה" (הרשתות המחוברות ביניהן) כה יעילה לסערות הגיאומגנטיות
על פני כדור הארץ. אותה חברה מפתחת נגדים להארקות של הטרנספורמטורים הגדולים של רשתות החשמל לשם מניעת הנזקים. הבעיה עם הסערות הגיאומגנטיות, מסתבר, היא שמעולם לא הבנו אותן כנקודת תורפה ולא לקחנו אותן בחשבון בין הסיכונים. מסתבר כי הרגישים ביותר ברשתות החשמל הם טרנספורמטורים העל, של 500,000 ו-7000,000 Kv. כאשר מפלצות אלו מתפוצצות, לא ניתן לתקן אותם בשטח, אם בכלל. לרכוש מכשיר כזה היום דורש כ-3 שנים המתנה מן ההזמנה ועד אספקה. כפי שניבאו לנו את "רעידת האדמה הגדולה", בלי תאריך מדויק "אבל בטוח שזה יקרא מתישהו", גם סערת
השמש הגדולה של 2012 מחכה לנו באופק. סערות מסוג זה מתרחשות אחת לכ-400 שנה בערך. וכאשר זה ייקרה, תהינה החברות
האנושיות המפותחות יותר מבחינה טכנולוגית, אלו שיסבלו יותר. שאלת התם אומרת: למה אי אפשר פשוט לכבות את רשתות החשמל כאשר רואים סערת שמש מתקרבת ולהדליק אותה מחדש עם עבור זעם?. נכון להיום, מפעילי רשתות לאספקת חשמל מקבלים מידע מלוויין ה-ACE שנמצא מאז 1997 במרחק של מיליון מייל מכדור הארץ, שם נקודת האיזון בין כוחות המשיכה של השמש וכדור הארץ. כאשר ה-ACE שוגר, הייתה כוונה להשאירו במקום למשך 5 שנה. כרגע הוא הולך ומאבד מאמינותו בהיותו בן 11, וללא תקווה למחליף. במקרה של אזעקה, ה-ACE מספק למפעילי תחנות כוח בין 15 ל-45 דקות להתארגן. הם יכולים לסגור חלקים שונים של הרשת או להוריד עומסים. הבעיה היא שכיבוי הרשת והדלקתה מחדש, בארה"ב, הוא עסק של כ-10 מיליארד דולר, עם הרבה מאוד התנגדויות שלא קשה להבין.
מ.צ. ו-ל.י. |