זמן חיפוש והמתנה

עברו חלפו להם ימי הזיכרון ויום העצמאות. המיתון והרגיעה הכללית מתחילים להתפוגג, עת להתעורר ולהשלים את התוכניות שהיו לנו לפני שכל זה התחיל. אנו שמחים על כי רבים מכם כבר פועלים בשיא המרץ והעסקתם אותנו בפרך במהלך שבוע זה. כמעט ולא נשאר לנו זמן למגזין, וגם כמעט והחלטנו למסור לכם קישור לכתבה של קרל פולסן באתר Tvtechnology. אבל, ברגע האחרון קיבלנו קריאה לסדר ושקלנו מחדש. לטובת המפונקים מביניכם, להלן תרגום (חופשי, אלא מה?) לכתבה "Seeking Hard Disk Drive Latency"

(המלצה: היות וקוראי המגזין מגיעים ממגזרים מגוונים, אם וכאשר זה יתחיל להראות לכם "טכני" מדי, אל תתענו ועברו לסיכום... או בכלל לקטע הבא)

"שנת 1956 סימנה את ההתחלה של עידן ששינה באופן דינאמי ודרמטי את נוף הטכנולוגיה לנצח". היה זה בסן חוזה, קליפורניה, שם הדיסק הקשיח הראשון המכונה IBM 350, הומצא על ידי קבוצת מדעני IBM תחת הנהלתו של ריינולד ג'ונסון. הדיסק נועד ללוות את המחשבIBM 305 RAMAC (Random Access Method of Accounting and Control) וקיבולתו הכוללת הייתה בת חמישה מיליון סימני 7bit.
זרוע אחת עם שני ראשים קוראים/כותבים ניגשה בנפרד לכל אחת מ- 50 הפלאטות בקוטר 24 אינץ', וזמן הגישה הממוצע היה מעט מתחת לשנייה אחת.

לדיסקים הקשיחים הראשוניים הייתה צפיפות (areal density) של רק 2,000 ביטים לאינץ' רבוע, ורק יצרו פלט מידע בקצב של 8.8kb לשנייה (kbps). בתקופה החשוכה עדיין של התקני HDD מאסיביים מהירות הסיבוב הייתה של פחות מ-1,000RPM עם latency* ("המתנה", ולא "חביון" כמו ברפואה...) של 30 אלפיות השנייה.
*-הזמן שלוקח למערכת לאתר על גבי הפלאטות מקום לכתיבה או מיקום של מידע שהתבקשה לקרוא.
השיפורים בדיסקים הקשיחים לעיתים קרובות מופיעים יותר כסטטיסטיקות, הבולטים מתוכם מושכים תשומת לב הודות לגידול המתמשך בקיבולת האחסון והגידול המתמיד במהירויות הסיבוב. ההיסטוריה הראתה ירידות מחיר מהירות שמתממשות תוך ששת עד תשעת החודשים הראשונים לאחר הופעת הקפיצה הבאה בקיבולת האחסון.
היום, קיבולות של טרה-בייטים כבר נפוצות. הדיסק הקשיח הראשון שהושק בתערוכת CES לפני שנתיים, נמכר באלף דולר. כרגע, המחיר לדיסק חיצוני בחיבור USB או Firewire400 נמצא די מתחת ל-200 דולר.
בעוד הקיבולת והמחירים הנמוכים הם גורמים חשובים לתעשיית האחסון, מהירות הסיבוב של מנועי הדיסקים הינה ספציפיקציה חשובה נוספת המשפיעה על יישומים ספציפיים של דיסקים מסוימים בהשוואה לאחרים. סטטיסטיקות של הקפיצות במהירויות הסיבוב נראות  צנועות, הרבה פחות דרמטיות מאשר המספר הגובר של גיגה בייטים לאחסון.
מהירות הסיבוב היא המדד של עד כמה מהר הפלטות בדיסק הקשיח חגות במשך הפעילות הרגילה. מהירות הסיבוב משפיעה, בממוצע, על מהירות האחזור של המידע מהדיסק ברגע שהבקר מבקש זאת. מהירויות סיבוב קובעות באופן ישיר את ההמתנה הסיבובית (rotational latency), מדד הכולל את זמן החיפוש הממוצע ומשפיע על זמן הקריאה והכתיבה, כמו גם על הנגישות.
זמן החיפוש הוא הזמן שנדרש לראש לזוז מן המיקום הגרוע ביותר (המרוחק ביותר על גבי הפלאטות מהמיקום שהוא התבקש להגיע אליו) אל ה-track (או צילינדר) בו ממוקם המידע שיש לאחזר. לאחר שהראש הגיע לטרק הנכון, הוא צריך להמתין עד אשר הפלטה מסתובבת כדי להביא בדיוק תחתיו את המידע המבוקש. סכום הזמנים הללו הופך ל"זמן החיפוש".

החל משנות ה-1960, מהירויות הסיבוב זחלו כלפי מעלה עד שבשנות ה-1980 רוב מנועי הדיסקים הקשיחים היו מסוג DC וחגו באופן סדיר ובקצב של 3,600RPM או פחות. בשנות ה-1990 החלו היצרנים להבין את יתרונות השיפור במהירויות הסיבוב, והסיבובים לדקה החלו להעלות מ- 3,600RPM ל-4,500RPM. בבוא העת, הדיסקים מסוג IDE/ATA האיכותיים וה-SCSI הפשוטים הגיעו ל-7,200RPM.

זמן ההמתנה הוא ביחס ישיר למהירות הסיבוב של הציר, וקל לחשב גם כאשר איננו מופיע בטבלת הספציפיקציות. ניתן לחשב את ערך זמן ההמתנה  על ידי 30,000 חלקי מהירות הסיבוב, מובע באלפיות השנייה.
באופן אירוני, הירידות האינקרמנטאליות אינן כלל מרשימות כפי שהם המספרים הקשורים למהירות הסיבוב של הציר. למשל, הקפיצה מדיסקים קשיחים של-5,400 ל-7,200RPM רק מצמצמת את זמן ההמתנה הממוצע ב-1.4 אלפיות השנייה. הקפיצה ל-10,000RPM רק צמצמה את ההמתנה בעוד 1.16 אלפיות השנייה.

זמן החיפוש וזמן ההמתנה הם משמעותיים ביותר לסוגים מסוימים של גישה למידע. לפעולות מכוונות מידה, זמן ההמתנה הופך לגורם אמיתי של ביצועים בפעולות כגון עריכה בלתי ליניארית. כאשר פעולות הדיסק הקשיח דורשות קריאות מרובות ותדירות מסקטורים אקראיים על גבי הדיסק, זמן החיפוש וההמתנה הופכים לגורמים שמגבילים את הביצועים.
בשרתי וידיאו, נגני קליפים או שרתי קולנוע דיגיטאלי שקוראים בלוקים שכנים גדולים של מידע, זמן ההמתנה הינו גורם מינורי מפני שהשפעת המהירות רק מתרחשת בזמן שמחכים לקרוא את הסקטור הראשון בצילינדר - ולאחר מכן הראשים לא משנים בהרבה את מיקומים, חוץ מאשר בסוף הצילינדר.
בעריכה בלתי ליניארית יש גורמים אחרים, כמו הפרגמנטציה של הדיסק, שמשפיעים על זמני ההמתנה והחיפוש במידה שונה.
דו"חות יצרן מביעים את זמן ההמתנה הסיבובית במונחים של זמן ממוצע. לדיסקים SCSI חדישים של 15,000RPM, הממוצע נע סביב ה-2 אלפיות השנייה. ביחס לאותה ספציפיקציה זמני החיפוש היו צריכים להיות מוצגים משתי נקודות מבט:
ראשית ישנו זמן הקריאה/כתיבה לחיפוש בטראק אחד בודד. מבחינה פונקציונאלית, כאשר הטראק נמצא והזרוע במקום, זמן חיפוש אחד הופך גם לזמן שלוקח לראש לזהות ולהתמקם את המקום המדויק בו יש לכתוב או ממנו יש לקרוא את המידע.
נקודת המבט השנייה היא זמן החיפוש הממוצע - אותו יש להביע בנפרד לקריאה ולכתיבה, וביחד עם ערך מרבי או ממוצע של המצב הגרוע ביותר של זמן חיפוש שהוא לפחות כפליים זמן החיפוש הממוצע לקריאה.
בספציפיקציות טיפוסיות לדיסקים SCSI של 300GB נמצא מהירויות סיבוב של 15,000RPM והמתנה סיבובית ממוצע של 2 אלפיות השנייה.
זמן החיפוש לפעולת קריאה/כתיבה בטראק בודד הוא של כ-4.5 אלפיות השנייה, עם ממוצע של כ-3.5 עד 40 אלפיות השנייה. זמן החיפוש המרבי הינו של 7.9ms

בדיקת ביצועים נפוצה נוספת לדיסקים קשיחים מתבססת על השוואת מספר הממוצע של בקשות קלט/פלט לשנייה. "בקשה" כזו מורכבת גם ממיקום הזרוע וגם ממיקום סיבובי, וקריאה או כתיבה של בלוק. גודל הבלוק הוא של כ- 8K במחשב של תחנת עבודה או מסד נתונים, ונע בין 0.5K ל-64K בתבנית של שרת קבצים.
בהשוואה ביצועים, דיסק קשיח של 15,000RPM מבצע 140פעולות I/O לשנייה, ואילו דיסקים של 7.5RPM מבצעים 84 פעולות בשנייה, בעוד דיסקים של 10,000RPM מסוגלים לבצע 105 פעולות בשנייה.
לסיכום, אפשר לומר כי דיסק החג במהירות של 15,000RPM מניב 33% יותר פעולות I/O מאשר דיסק של 10,000RPM. ההבדל שווה ל-28% שיפור בביצועי "זמן למידע".

עבור אפליקציות שידור מקצועיות, הספציפיקציות מנותחות בזהירות בזמן עיצוב המוצר, פיתוח ודרוג הדיסק הקשיח. מאותה סיבה, יצרנים של שרתי וידיאו מעדיפים לספק את מערכות אחסון המקשרות תוכנה ולבקר חומרה מסוים, מנהלי I/O ומדיה.
עם זאת, כאשר מוסיפים דיסקים או מערכים לפלטפורמות של שרתים אשר בשימוש ל-NLE, transcode engines, או תחנות עבודה בגראפיקה, ההבנה של אותן ספציפיקציות והידע של כיצד או היכן להשתמש במגוון ההולך וגדל של מערכי eSATA, SAS iSCSI ו- Fibre Channel הינו בהחלט חשוב."
 

בחלל

כולנו קוראים, בודקים, שואלים, מתנסים, מתעסקים ורצים אנה ואנה, כדי לאמת את האבטחות, לשקול את הכדאיות ולבדוק כיצד נעלה על הגל וננצל את יתרונות המחשוב הענני הבא אלינו לאופנה. אגב, בדיוק לאותה סביבה כבר נועדו מערכות BOS להתאים עוד הרבה לפני שה-Techie הראשון חשב על השם Cloud. אבל אי שם, בחלל החיצון, ענן אחר מסקרן היום גם הוא את כל מי שיודע על קיומו.
הענן הספציפי הזה, ברוחב של כחצי משביל החלב (כ-55,000 שנות אור), נמצא במרחק 12.9 מיליארד שנות אור מכדור הארץ. פירוש הדבר, שמה שאסטרונומים רואים ממנו היום, היה במציאות לפני 12.9 מיליון שנים של כדור הארץ, כאשר היקום כולו היה רק ינוקא בן 800 מיליון שנה (ולא מצאנו מי שיתרגם זאת לגיל הבריאה ע"פ התנ"ך, אתכם הסליחה).
אנשי מצפה החלל של מכון Carnegie בקליפורניה איתרו לראשונה את אותו הענן באמצעות טלסקופ ה-Subaru, הממוקם בהוואי. מדובר באובייקט הרביעי הרחוק ביותר שנראה בחלל אי פעם. אסטרונומים מקטלגים אותו כ"בועת לימן-אלפה" (Lyman-alpha- מפני שהוא פולט חלקיקי Lyα) עשוית גזים. אבל מה זה, מה יש מאחורי הגז? זה יכול אולי להיות מערכת כוכבים מוארת על ידי חור שחור במימדי-על, או על ידי החום של מפץ בורא כוכבים. או זה יכול גם להיות שתי גלקסיות מתמזגות, או גלקסיה מתפתחת ואוגרת כמות גדולה של גז בסביבה... מה שברור הם המימדים יוצאי הדופן של התופעה. הערכה זהירה אומדת את משקל הענן בכ-פי 40 מיליארד ממסת השמש שלנו, או פי 10 יותר מאסיבי ממערכות כוכבים אחרות שגילם חופף.
הממצא של גלקסיה כה גדולה בשלב כה מוקדם של התפתחות היקום, יכול אולי לאתגר את הדגם המוסכם של יצירת גלקסיות, בו מערכות כוכבים גדולות נוצרות באיטיות על ידי מיזוגים של גלקסיות קטנות יותר.
הצוות בקליפורניה מקווה שתמונות קרני X עתידיות תגלנה אם האובייקט מואר על ידי חור שחור יוצא דופן ההולך ובולע את סביבתו - תהליך המשחרר קרני X. כאשר תגענה תמונות בעלות רזולוציה גדולה יותר (מטלסקופ החלל HUBBLE, אשר יתוקן מחדש החודש), גם ניתן יהיה אולי להבין אם באמת מדובר בשתי גלקסיות מתמזגות.

טלסקופ החלל נקרא ע"ש האסטרונום האמריקני אדווארד האבל, ונשלח לחלל לפני 9 שנים, באפריל 1990, במעבורת דיסקאברי. מאז, הוא תרם רבות בהתקדמות הידע האנושי, למשל, בחישוב מדויק יותר של שיעור התרחבות היקום ובצפייה במקורות אור המרוחקים ביותר מאיתנו שידועים ביקום.
במהלך השנים נשלחו לחלל משלחות לטיפולי תחזוקה ותיקון הטלסקופ, שנועדו לשמור עליו תקין ושמיש לפחות עד שנת 2013. לחודש יוני של אותה שנה מתוכנן השיגור לחלל של טלסקופ נוסף, ה-(James Webb Space Telescope (JWST, שלא יחליף את קודמו אך ישלים את עבודתו. ה-האבל מאפשר לראות באזורים הנראים לעין והאולטרה-סגולים של הסְפֶּקְטְרוּם האלקטרו-מגנטי, בעוד ה-ווב נועד לאזור האינפרה-אדום.
התיקון הנוכחי של טלסקופ ה-האבל יהיה החמישי מאז שיגורו, המשלחת תצא לדרך על גבי המעבורת אטלנטיס ב-11 במאי והמסע יארך 11 יום. ערך מוסף למסע זה יהיה סרט שיצולם במצלמות תלת מימד, להקרנה ב-IMAX 3-D. הסרט יתאר את פעולות השירות לטלסקופ בשילוב עם מראות המצולמים דרכו, במטרה לקרב את הקהל של כדור הארץ לתופעות יוצאות דופן, כה רחוקות בזמן ובמרחב מכדור הלכת הכחול שלנו. עד כה, צילם הטלסקופ הותיק מעל 570,000 תמונות של כ-29,000 גופים שמימיים, במהלך מעל 880,000 תצפיות שבוצעו. הסרט "Hubble 3D" מתוכנן לצאת לאקרנים באביב של 2010.

(ואגב חלל וסרטים, לכל מי ש- USS ENTERPRISE אומר משהו: היכונו, חברים,  גרסת 2009 לחללית ולצוות כבר מגיעה אלינו הישר מגלקסיית הוליווד.)

מכאן ומשם

● ירידת מחירי IT Outsourcing בעולם. האם גם אצלנו?

● אלטרנטיבה לאנשים יצירתיים שהדיסק בלפטופ מת להם - מחזור כרטיסי מצלמה

●  למי זה לא קרה? החיים בזבל.
 

סיגייט ממחזרים

צעצוע נוסף מסוגו יצא לשוק בסוף אפריל: ה-Seagate Replica, דיסק קשיח חיצוני לחיבור ישיר במחשבים שולחניים, לפטופים או נט-בוקים. היצרן אינו מגדיר אותו ברמת מתאימה לארגונים, אבל בכל זאת אין מניעה לשימוש עסקי בו. הוא מגיע עם חיבור USB כפול (כבל אחד למידע והשני לחשמל) ועליו תוכנה לגיבוי אוטומטי ללא התערבות אדם, עם אפשרות לאיסוף אימג' שלם של הדיסק (אפליקציות, מערכת הפעלה ומידע).
הרפליקה מצטרף למוצר נוסף עם אותן יכולות, של חברת Rebit, ושניהם מהווים "פתרון עיוור לטיפשים", כמו שלקוח שובב של צ'יף אוהב להגדיר. הדיסק החיצוני מגבה ללא אבחנה את המידע בדיסק הפנימי. במקרה ודיסק המקור קורס או מפסיק לעבוד, יהיה על המשתמש לבצע BOOT מלא מתוך כונן ה-CD-ROM ורק לאחר מכן לחבר את הרפליקה למחשב.
הדיסק של רפליקה יגיע בנפח של 250GB (כ-130 דולר עלות) ו-500GB (בכ-200 דולר). שמועות רשעיות שהופצו ברשת אוהבות לרמוז שסיגייט לא הצליחו למכור מספיק יחידות דיסקים קשיחים מסדרת ה-SV35.5 שלה, ולכן יעדו את העודפים למותג החדש.
המלצה? הגיבוי בסיסי ביותר, יותר טוב מכלום. הדיסק זול יחסית לנפח, אבל השיטה לא בדיוק חסכונית (מבחינת נפח) כי הוא יגבה כל "זבל" שיש במחשב - אבל בטוח לא את המתה-דטה שלפעמים אנו זקוקים לו בשחזור מידע רגיל או פורנזי.
ובנוסף, שימו לב, דיסק SATA רגיל 250GB עולה בארץ כיום כ- 200 ש"ח, מארז חיצוני איכותי הכולל מאוורר יכול לעלות עוד 200 ש"ח. סה"כ, פחות מ 100 דולר, סיכויי שרידות גבוהים פי 5 ואפשרות להחלפת הדיסק לכל גודל אחר על פי הצורך.
 

עם USB בלבד

ידידינו יוסי קיבל ליום ההולדת גדג'ט לחימום כוס קפה, מעין תחתית לכוס, עם כבל דרכו מקבל המתקן חשמל מפורט ה-USB של המחשב. בנוסף, יש לצעצוע עוד מספר פורטים, שהופכים אותו למפצל USB מועיל גם אם הרופא יאסור אי פעם על יוסי שתיית קפה. חיבורי ה-USB נעשים כה פופולאריים שכבר יש בשוק מחשבים דקיקים מבוססים כמעט לגמרי על סוג זה של חיבוריות. אפילו כונן אופטי כבר אין להם. ונשאלת השאלה, כיצד להעלות למחשב כזה כמויות מידע גדולות, כמו למשל סרטים.
הנה לכם פתרון העתקת קבצים גדולים לכונני USB, ומהם לכל מחשב שתרצו.
אבל, מה אם נרצה למשל לנסות את הגרסה החדישה של Windows 7, שהיא IMAGE ב-DVD?. בעיקרון, על מנת לנסות את המוצר החדש, יש להוריד וצרוב את קובץ האימאג' iso. על גבי תקליטור DVD ריק. ניתן לעשות BOOT מאותו תקליטור או מתוך התקנת Windows קיימת. אבל למי שאין כונן אופטי במחשב שלו, באו חכמים והגו שיטה להכין דיסקון USB שיהיה Bootable ונוכל ממנו להתקין את מערכת ההפעלה. איך? באמצעות בתוכנת open source חינמית שתשמש לייבוא הקבצים לדיסקון USB כדי לחבר את זה למחשבים "מאותגרים אופטית". יש לציין כי השיטה תעבוד אך ורק אם המחשב כבר רץ קודם לכן על התקנת Windows מגרסה ישנה יותר. נכון שמצב זה אינו אידיאלי וגם לא מאפשר גמישות, למשל, אם נרצה בחלוקת הדיסק הקשיח, מפני שהווינדווס הקיים (הישן) קובע את ה-setup.

לפני שמתחילים את משחקי ההתקנה, חשוב לזכור לגבות כל דבר חשוב. לא אחת קרה שהתקנות ניסיוניות דרסו לאנשים מסמכים, ואלצו אותם לפנות לשירותי שחזור נתונים.
 

******************** א ז ה ר ה ! ************************
מכאן והלאה מומלץ לטכנאים בלבד, המכירים את הפעולות הבאות ומנוסים בהן. שימו לב ביצוע הפעולות הבאות יכול לגרום לנזק כבד למחשב ולמחיקת כל המידע הנמצא בו.
אין לבצע פעולות אלו על מערכת המכילה מידע חשוב כלשהו. כל האחריות על התוצאות שייגרמו מביצוע פעולות אלו או חלקן חלה על מבצע הפעולות ועליו בלבד.
******************** א ז ה ר ה ! ************************

כאמור, את הקובץ של מערכת ההפעלה נוריד מ-MSDN או TechNet, או מאתר ההורדות של מיקרוסופט (החל מה-5 במאי).
הצעד הבא הוא לפרמט את הדיסקון באמצעות מערכת הקבצים NTFS (מכניסים את הדיסקון לנקב המתאים, מקליקים פעמיים על “My Computer” (מי שנמנה עם קורבנות ה-Vista שיקליק פעמיים על “Computer”), ותיכף גם קליק ימני על הכונן שמייצג את הדיסקון ב-USB. מספיק לבצע פורמט מהיר, מה שכאן חשוב זה לדאוג שזה יעשה על פי NTFS וחלילה לא על פי מערכת קבצים FAT.
כידוע כל דבר (גם הכיבוי) אצל מיקרוסופט מתחיל ב-Start. אז אוצו להקליק על אותו כפתור -שאם לא היה וירטואלי, כבר היה שחוק לגמרי- ומשם בחרו

Start=>Programs=>Accessories=>Command Prompt

ברוכים הבאים לסביבה הישנה והמוכרת. בחרו להריץ בתור Administrator. קורבנות ויסטה: אולי תתקלו בחלון UAC שיבקש אישור, אז תאשרו בבקשה.
הלאה, להקליד את הפקודה DISKPART והקשה קצרה על ה-ENTER. הפעלתם תוכנה לניהול פרטישנים, שתסרוק את החומרה הקיימת. כאשר היא תסיים, הקלידו את הפקודה LIST VOLUME ושוב-ENTER, ובתגובה תציג התוכנה את רשימת ה-פרטישנים או VOLUMES  במחשב שבפניכם. מצאו ובחרו במספר המייצג את דיסקון ה-USB, המתאפיין בסימון כ-removable (נתיק) ליד אות הכונן.
ואז, נקליד את הפקודה SELECT VOLUME 3 (במידה ומספר הכונן הוא 3. ולא, את מספרו האחר של כונן ה-USB).
כידוע, פרטישון חייב להיות פעילה על מנת שתהיה bootable, ולכן נקליד גם את הפקודה ACTIVE ונקנח ב-ENTER. כאן אנו אמורים לקבל אישור שהפקודה התקבלה וכונן ה-USB סומן כרגע כפעיל. אם ההודעה התקבלה, נקליד EXIT, שמחים וטובי לב, ומיד אחריו נקיש ENTER.
אבל רגע! נא לא לסגור את חלון ה-command prompt, כי עוד נצטרך לחזור אליו.

ילדים, לפתוח את הספריה אליה הורדנו את ה-iso image. של מערכת ההפעלה ווידנווס 7, ולעשות extract של כל תוכן האימג' לספריה חדשה באמצעות תוכנה כמו 7-ZIP או RAR.

או כל כלי מתאים אחר.
וכעת, נא להעביר את אותה ספריה חדשה אל כונן ה- \:C שלנו ולתת לה שם כמו "Win7" או משהו כזה (היזהרו להימנע מרווחים בשם).
בדילוגים קלילים נחזור לנו לחלון ה-command prompt ונקליד שם את הפקודה הבאה: CD \Win7 ומיד אחרי זה ENTER, כדי לשנות ספריה (CD = Change Directory)  בספריה שזה עתה יצרנו.
הגרסה החדשה של Windows 7 מכילה כלי להפיכת תקליטורים ל-bootable, למרות שהוא לא ממש נברא כדי להפעילו על דיסקונים ב-*USB...(שמו הוא BOOTSECT) ונמצא בתוך תת-ספריית ה-Boot. כדי להפעיל אותו נקליד CD BOOT וכרגיל גם נקיש ENTER. אם עשינו הכל נכון, נראה שה-command prompt שלנו מראה שאנו עובדים בתיקיית C:\WIN7\BOOT

* מיקרוסופט כותבים כי המטרה של כלי זה היא לעדכן את ה-master boot code על גבי דיסקים קשיחים כדי לשדרג את טכנולוגיית ה- NTLDR (בה משתמשים Windows 2000, XP ו- WindowsServer03) לטכנולוגיה החדשה יותר BOOTMR הקיימת בוויסטה וב-Windows Server 08

מוכנים לסיום החגיגי? זכרו את אות כונן ה-USB שלכם. נניח שהיא הייתה F. אז הקלידו את הפקודה :BOOTSECT /NT60 F בתוספת הקשה קלילה על ENTER. והופה! תראו הודעה ש-VOLUME המטרה (target)  יעודכן עםBOOTMGR compatible bootcode, ותיכף לאחר מכן גם אישור של סיום מוצלח של התהליך.
סיימנו? עוד רגע!
נשאר רק להעתיק את כל הקבצים והספריות של Windows 7 את ה-root של דיסקון ה-USB (רק תוכן הספרייה שיצרתם, ולא הספרייה עצמה!). מה התוצאה? דיסקון USB עם Windows 7, בוטבל - B O O T A B L E!, לשימוש בכל מחשב רגיל, לפטופ או נט-בוק שנרצה. אז אולי תצטרכו להתאים את המחשב ל-BOOT מתוך הUSB, אבל החלק המסובך כבר מאחורינו, ואפשר לבדוק את התכשיט (יש לבטא בצורה כזו שתחרוז עם "סנדוויץ'").
 

יד 3 מאשת IT

עקב אילוצים של נהיגה ברכב אוטומטי, מוכרת את מכוניתי. באם ידוע לכם על מי שמעוניין, להלן הפרטים: פיג'ו 205 GR שנת 94, ידנית, 1,360, יד שלישית  אך מטופלת היטב :-) טסט לשנה!, במחיר צנוע של 6,900 ₪ 
צרו קשר בטלפון 052-4498457
 

אנשי המופת ואנשי השנה

היום יתקיים במרכז לתרבות ואומנות ע"ש קימרלינג בראש העין טקס הענקת אות המופת ואות ההתנדבות לאנשי השנה של ליונס ישראל, בחסות ראש עיריית ראש העין. את אות המופת יקבלו פרופסור יצחק בן ישראל, השחקנית ליה קינג, ות"אל (מיל) אביגדור קהלני. אותות הוקרה חולקו גם לראש עיריית שדרות, למנכ"ל איקאה ישראל ולחב' ישראכרט.
כל אחד ממועדוני ליונס בישראל בחר במתנדב או מתנדבת השנה. אנו משגרים את ברכותינו הלבביות לאתי צרפתי, בהיבחרה אשת השנה בהתנדבות של ליונס נס ציונה.
עם הגעתה לעיר בשנת 2004 החלה אתי להתנדב וחנכה תלמידים עולים חדשים. מזה 3 שנים היא גם מלווה -עם עזרה בלימודים ובהקניית כישורי חיים- חניכה מכפר הילדים נווה יהודה, השייך למפעל להכשרת ילדי ישראל. אתי נבחרה לכהן כ- יו"ר עמותת ידידי כפר הילדים נווה יהודה, המורכבת מתורמים הן בתחום הרוח והן בתחום החומר.  בתפקידה זה, היא יוזמת ומובילה אירועים ופעילויות מתמשכות לטובת הילדים החוסים, מעבר לצרכים הבסיסיים המסופקים להם על ידי המדינה באמצעות המפעל להכשרת ילדי ישראל. בכפר הילדים נווה יהודה גדלים היום ביחידות הקרויות "משפחתונים" כ-100 ילדים בין הגילאים 4 עד 18 שהגיעו מבתים לא מתפקדים, חלקם בצו בית משפט, על רקע של אלימות, התעללות, הזנחה, דחייה או/ו מצוקה כלכלית קשה ביותר. אתי וחבריה לעמותה מאפשרים לילדים בודדים, למשפחתונים ולכל חניכי כפר הילדים פעילויות העשרה כגון שיעורי משחק, פיתוח קול, ריקוד, יציאות למופעים, אירועי ספורט ועוד. אחת לשנה מקיימים בכפר אירוע בר/בת מצווה חגיגי לכל הילדים בגילאים המתאימים.
חברי ליונס גויסו על ידי אתי בחג הסוכות לפרויקט של שדרוג -שיפוץ וצביעת- חלק מחדרי הילדים בכפר.
אתי צרפתי עובדת במקצועה כמתכננת ערים, היא נשואה ואם ל-3, המקדישה מזמנה וממרצה, בהתנדבות, לטובת ילדים שאין בידי משפחותיהם לגדלם. אתי מהווה דוגמא לנשים ולגברים במשפחות האמידות ולבני הטובים אשר בעירנו, לכך שאם רוצים, לכל אחד יכול להיות פנאי להתנדב, ליזום ולתת.
עד כה הצטיינה אשת השנה ביוזמותיה להעלאת הרמה הרוחנית, התרבותית, ושיפור סביבת המחייה של הילדים החוסים ועובדי המשפחתונים של כפר הילדים. היא פועלת באופן סדיר לגיוס מתנדבים, בודדים וחברים בארגונים שונים – כולל גם ליונס נס ציונה. הפעילות, מידת ההתמדה, הרציפות והמסירות: פעילות מתמשכת ורציפה של כ- 5 שנים. מאפיינים אותה במיוחד הארת הפנים לסביבה, נחישות והתמדה בפרויקטים אשר לוקחת לידיה. כושר ארגון וכישורי ניהול מצוינים.
לאחרונה גייסה אתי את מועדון ליונס נס ציונה כדי להפיק יום פעילות משותף לילדי הכפר ולילדי נס ציונה. האירוע יתקיים ב-20 במאי, בשעות אחרי הצהריים, בחסות שירותי בריאות כללית, עיריית נס ציונה ותורמים נוספים. אנשי ליונס מזמינים את כל הבאים לאירוע, ואת המלווים הבוגרים, להביא עמם משקפי ראיה שאינם עוד בשימוש, כדי להצטרף למפעל העולמי למחזור משקפיים למען הלוקים בראייתם בארצות העולם העניות.
יש לכם משקפיים משומשים במגירה/ בבוידעם? - צרו איתנו קשר

השורות של עמית

(עוד) טיפים בנושא וידאו

לעתים קרובות תיתקלו בקובץ כותרות משולב המכיל 3-4 שפות ולא תדעו מה לעשות עמו. הקבצים הללו באים בזוגות IDX ו- SUB מן הסתם כדי שתהיה לכם התכנה הבאה: ה-subrip שבמקור נועדה להפריד קבצי כותרות מ-DVD היא חינם וניתן להורידה מ- http://www.free-codecs.com/download/subrip.htm 
העלו את קובץ ה- IDX הגדירו את קובץ הפלט כ-SRT אחרי שציינתם שהטכניקה היא (OCR (Optical Character Recognition והריצו.
כדאי מאוד להוריד את נגן המדיה ה- VLC. הגרסה החדשה שלו מסוגלת לתקן באגים בקבצי מוזיקה ווידאו שלא לדבר שהוא מנגן כל מה שנגן המדיה של החלונות איננו מנגן ואם קובץ הכותרות שלכם הוא בפורמט TXT אזי הוא מכיר גם אותו. את הנגן ניתן להוריד מהכתובת: http://www.videolan.org/vlc
ולקינוח אתר יוצא מהכלל בו תוכלו למצוא כותרות בקלות וגם בעברית http://subscene.com/search.aspx
 

מי מנהל את ישראל?

בעבר התקוממתי על מכתבם של עובדי משרד האוצר לאהוד אולמרט שאמר פחות או יותר "אל תתעסק איתנו". אבל ברור שבמדינת ישראל יש היררכיה ובראשה לא עומד ראש הממשלה, אלה שוכני המצולות של משרד האוצר. גם פסיקת בית המשפט לא מזיזה להם. כך למשל, בעבר פסק בית המשפט שיש להשוות את קצבת הפנסיה לאלמנים לזו המשולמת לאלמנות. כמובן שדבר לא נעשה בנדון ואחת הסיבות שרוב הפנסיונרים לא יכולים להרשות לעצמם לגשת לבית משפט היא, שזה עולה כסף, גוזל זמן ולעתים קרובות מתנהל ונגמר תוך מפח נפש עצום.
לאחרונה פסק בית המשפט שהורים יהיו זכאים להחזרי מס על ההשגחה על ילדיהם. כמובן שגם פסיקה זו לא שווה את הנייר שעליו הודפסה, בעיקר אם לוקחים בחשבון שבישראל יש חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 ועדיין מרבית ההורים מתקשים לשלם את ה"חינם" הזה. הבעיה היא שיושבי הכורסאות של האוצר מגובים על ידי מערכת משפטית שהאזרח לא מסוגל להתמודד אתה. הביורוקרטיה לצידם ובחסות כל האמצעים שבידיהם הם יכולים לצפצף על החוק, או על פסיקת בית משפט. מה גם ששרי האוצר הבאים והולכים לא ממש טורחים, ויותר מעניין אותם למצוא דרך לממן את ממשלת הענק של "ביבי מוריד המסים" (שאגב, כבר החל לבטל הטבות ולגבות מסים חדשים – אבל זה כבר בגדר "אמרתי לכם").
איך לעזאזל מחסלים את הברוך הזה? אולי בכך שמגייסים קבוצה של עורכי דין שתגיש תביעה אחר תביעה לבתי המשפט ותגבה עמלה של 10-15% מהתוצאות. הרי בסופו של דבר הזכייה כמעט בטוחה שכן בשני המקרים הבהיר בית המשפט שמדובר בפסיקה שאחרים יוכלו להסתמך עליה. אבל לצערי הרב ברובם הגדול -להוציא את הצדיקים הבודדים- עורכי הדין חמדנים. במקום להרוויח את לחמם ביושר מהגנה על הציבור (והם יכולים להרוויח המון מזה!) הם יעדיפו לשרת את בעלי הממון. אגב, בעוד אני כותב את שורות אלו מתרוצצי המסדרונות באוצר כבר החליטו לחסל את פסיקת בית המשפט וכדי לעשות זאת הם "ניפחו" את עלות "חוק המטפלות" בחצי מיליארד שקלים...
 

יאללה תביעות ייצוגיות

עם ישראל לקח את הודעתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, ויצא לכיוון בתי המשפט לזמבר את הבנקים. הבעיה היא שעם ישראל עושה זאת בזמנו הפנוי ועל חשבונו וכאן הבעיה. במקום שמדינת ישראל תוציא את הערמונים שלה מהאש, היא משאירה את העבודה לציבור. כמובן שזה חוסך כסף למדינה, שלא לדבר על זה שהמדינה נמנעת בכך מעימות ישיר עם ההון שהיא כל כך קשורה אליו. והכי חשוב, מה יהיה היחס של בית המשפט, המגן על הבנקים במשך שנים, לאזרח שמגיש תביעה והאם הם יעזו להתייחס באותה צורה לתביעה שתוגש של ידי המדינה?
 

נא תגובתכם

עוד מעט אני סוגר שלוש שנים במדינה האירופית המטופשת הזו, המסקנה אליה הגעתי היא שאין על הצרפתים, העם הטיפש ביותר בעולם. נכון האנגלים עושים מאמצים עילאיים, גם לאיטלקים יש כישורים לא רעים, אבל הצרפתים פתחו פער שאיננו בר סגירה. שלוש שנים אני כותב על כך ולא מעט אפיזודות הופיעו בין שורות אלו. אבל החומר שעוד יש לי יכול לספק לא מעט שעות של השתאות וצחוק (אם אתה חי בישראל) או בכי (אם אתה חי בצרפת). אי לכך אני מעמיד את השאלה הבאה. האם לשפוך את חמתי על הגויים מעל דפיו האלקטרוניים של מגזין זה? אנא תגובתכם. ורק בשביל טעימה, אני רוצה לספר לכם למה הצרפתייה לא מחייכת.

היא קמה בבוקר, דוחסת את הישבן שלה לתוך חוטיני קטנטן, גם אם היא בת 70. את החזה היא תוחבת לתוך חזית פוש-אפ שתמצב אותו בסביבת הגרון, גם אם ניתן בקלילות להכניסו לתוך כפית תה. כל זאת על מנת לייצר מחשוף שכל כך נדרש לצרפתייה אמיתית. עכשיו היא משתחלת לזוג מכנסיים שיראו לעולם עד כמה מרשימות רגליה והיות ופיתחו עבורה במיוחד מכנסיים עם תפר גבוהה שירים לה את הישבנים (ויבטיח שחיפוש החוטיני בסוף היום יהיה משימה לסיירת חילוץ). היא לא תוותר על כך. את כפות רגליה תכניס אל תוך נעלי עקב סטייל סינדרלה (עם עקב מזערי של 7 ס"מ עד לסטילטו קטלני בעובי מחט וגובה 12 ס"מ) ותצא לרחוב בפנים זועפות, כמו בונבונירה שעל אריזתה תמונה של כלב שנאוצר, שכמובן ירחיקו כל מתעניין פוטנציאלי. למה? כואב להיות יפה. בערב כשהיא פושטת את כל המערכת המורכבת הזו, כל מרכז הכובד של הגוף צונח לפחות 20 ס"מ דרומה.
מי שביקר בצרפת בכלל ובפריז בפרט וודאי שם לב שכיסאות בתי הקפה מסודרים כמו טריבונה של מגרש כדורגל וכולם פונים לכיוון העוברים והשבים. היות והצרפתים ממין זכר לא ממש מעניינים, הרי שכל צרפתייה טובה יודעת שהליכה ברחוב היא עניין ייצוגי. הלוואי שמישהו היה מספר להן שגוף יפה זה נחמד אבל חיוך היה עושה אותה יפה יותר.
הצרפתים בכלל והצרפתיות בפרט לא מסתכלים אחורה בזמן הליכה. לעומת זאת, אני חייב להביט אחורה מדי פעם, גם כישראלי שמשוכנע באפשרות שמאחוריו עומד מישהו עם נטיות רצחניות -מה שלעתים קרובות נכון- אבל בעיקר בתור חירש שחייב להביט אחורה כי אחרת ידרוס אותו משהו. אם עומדת מאחורי צרפתייה, היא תיעצר בחרדה מופגנת, כאילו אונס הוא השלב הבא בתכניות שלי, ותמתין עד שאתרחק...
בכלל הצרפתייה לא תעיף עליך מבט בזמן הליכה, גם אם אתה בראד פיט בכבודו ובעצמו, אולי בגלל שהנעליים לוחצות, החזייה באמת מקשה על הנשימה ולא כל כך ברור לה כמה עמוק נמצא החוטיני (מה שבטוח, שהיא מרגישה אותו היטב). בקיצור אם אתם רוצים לעשות רושם על צרפתייה עשו זאת בישיבה בבית קפה, מסעדה או כל מקום אחר.
 

כבוד השר והשבת

איש עב בשר דוהר לו ברחבי ישראל בוולבו צמודה ונהג משלו. הוא, מר ישראל כץ, לא נראה מודאג מחסכון באנרגיה (הדלק על חשבוננו). לא מטרידים אותו ככל הנראה עומסי תנועה, גם מחשבות על פליטת יתר של גזי החממה אינן מפרות את שלוותו. השבת מטרידה אותו!
הוא לא שר הדתות חס וחלילה, הוא אפילו לא יהודי דתי. הוא בסך הכל שר התחבורה של מדינת ישראל, על הרוב החילוני שבה. אבל הוא חס ושלום לא יסדר תחבורה בשבת, בשום פנים ואופן, ומכריז זאת בגאווה כי הוא יודע שמושב הוולבו שלו תלוי אך ורק בציבור החרדי. כך שהשר מתכוון לשרת 4 שנים בדיוק את אותו ציבור. אל תתפלאו אם במהלך כהונתו של מר כץ יתאפשרו (ירבו) האוטובוסים עם הפרדה בין נשים לגברים. פוליטיקאים כמו מר כץ היינו צריכים להקיא מקרבינו מזמן, אבל ישראל כץ קשור בחבל הטבור לרוה"מ ביבי, שאם אותו נאלצנו לקבל, אז איך נוכל להקיא את כל מה שהוא דרך עליו ונדבק לו לנעליים?
(אזוי, כפי שנאמר: לא הוא שומר על השבת, כי אם השבת שומרת על משרתו).
 

ועוד מעלילות התקציב

זה לא שזה לא היה צפוי, אבל לקצץ במערכת החינוך העלובה שיש לנו זה כמו לשבור ידיים לנכה על כיסא גלגלים. 5,400 מורים מועמדים לפיטורין, מורים שגם כך עושים טובה שהם מלמדים כי המשכורות שלהם הן לא משהו לכתוב עליו הביתה. אבל למי אכפת. מר נתניהו קיבל את מפתחות השלטון אבל לא סיפרו לו שיש דוושה מיוחדת שקוראים לה ברקס!

או קיי, חלאס קיטורים להיום, והנה עוד כמה סרטים:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature 
שבוע טוב!

תגובה לשורות של עמית