יום אחד, בני, כל כאב הראש הזה

יהיה שלך
 

בכל פעם שעלינו להתמודד עם משבר שמקורו בקריסה או תקלה רצינית במחשב, חשוב לזכור שלא הכל אבוד וכי ניתן לנקוט באמצעים להחזיר את המצב לקדמותו. אותם אמצעים יהיו יעילים, מהירים וזולים יותר לקבלת תוצאות מספקות, כאשר במקום קיימת "רשת ביטחון". רצוי מאוד שאותה רשת ביטחון מטפורית תהיה מתאימה לצרכים האמיתיים ובלתי תלויה בכל גורם המסוגל להכשיל את החזרה לעבודה.
בעבודתנו עם פתרונות גיבוי ושחזור קונבנציונאליים, החזרה לעבודה תלויה באותו תהליך שחזור שציפינו לבצע עם מוצרי הגיבוי שעומדים לרשותנו (חומרה, תוכנה, ספקי שירותים ועוד).
בשנים האחרונות הגיבוי ואחזור המידע בארגונים נעשים הרבה פחות עם קלטות טייפ מאשר ברפליקציה לוגית, ממגוון סיבות. לרוב, מפני שבארגונים דורשים יעדי שחזור עדכניים יותר (בזמן ובמצב הקבצים). בעוד הטייפים נחשבים לטכנולוגיה מסורתית לגיבוי, יתרונות הדיסקים הקשיחים ברורים, בעיקר כאשר נדרשים מהירות וגמישות בהטמעה והפעלה. מאידך, חסידי הטייפים טוענים לעלויות נמוכות יותר וניידות - שני נושאים שבצ'יף אנו רואים מזווית שונה בהחלט.
רק השבוע ניהלנו שיחה עם לקוח שהעלה סוגיה חוזרת על עצמה:  הדיסקים יקרים יותר בהשוואה לטייפים. פעם ניתן אולי היה להוכיח טענה זו. נכון שלגבות ע"ג טייפ, עולה פחות לכל גיגה בייט של מידע, וככל שמגבים נפחים גדולים יותר, המחיר יורד. זאת כאשר נשווה דיסק אחד מול קלטת אחת. אבל מי שמגבה עם טייפים יודע כי קיימות עלויות נוספות שחייבים להוסיף למשוואה: עלות רכישת הכונן, עלות חודשית או שנתית של הקלטות -אותן יש להחליף בתדירות המומלצת- עלות כוח אדם ותחזוקה וכו'.

הדיסק כמצע למידע, מהיר פי שלושה עד עשרה מונים (ואפילו יותר) מאשר הטייפ, אפילו כאשר אונסים אותו ומקנפגים אותו כדי שיעבוד כ-VTL - ספריית טייפ וירטואלית, תצורה הדורשת תקורה נוספת בהשוואה לפעולות הנעשות ישר מדיסק לדיסק. המהירות הסופית של מערכת מבוססת דיסקים תלויה לא רק בדיסק עצמו, אלא גם בגורמים כמו טבעה והגדרות הרשת, חומרה ותוכנה מעורבות בתהליך הגיבוי, וטבע המידע המגובה. אבל, אפילו במערכות שה-דה-דופליקציה הופכת לבעייתיות, או שמעבדות או מבצעות "מניפולציות" לוגיות במידע, המבנה הבלתי ליניארי, של הגישה האקראית לדיסק, מקל על שחזור המידע ועל הבניה מחדש של קבצים וספריות במהלך עבודות השחזור.
הגיבוי על דיסקים מאפשר פחות מרווח טעויות ותלות בגורמים חיצוניים למערכת. הגיבוי על טייפים תלוי במידה רבה באנשים המחליפים את הקלטות או באיכות ומהירות החיבור כאשר מבצעים גיבוי מרחוק.
מערכי RAID (פתרון Fault Tolerance) מספקים מקדם ביטחון לגיבוי ע"ג דיסקים ובנוסף ניתן להשתמש בפתרונות ניטור מצב הבריאות של ה-RAID ו/או של כל אחד מהדיסקים, מפני שהמגבלה העיקרית של כל מצע הוא חיי המדף שלו. בעוד דיסקים חיים היום בין 2.5 ל-5 שנים, זה נכון שקלטות מאוחסנות על פי כל תנאי התקן יכלו אולי להמשיך ולהיות שמישות למשך 20 או 30 שנה. תכונה יפה וטובה למטרות ארכיוניות, כל עוד יימצא בידיכם או בידי יורשיכם בעתיד הרחוק אמצעים מתאימים לקריאתן!
 

ירח מגנטי

את השורות הללו אנו מטביעים בחלל הקיברנטי ושולפים ממנו חזרה בזכות טכנולוגיות מגנטית. כפי שלמדנו אי אז בבית הספר, לכדור הארץ יש שדה מגנטי דו קוטבי שנוצר כתוצאה מגרעין פנימי (של כדור הלכת) מבוסס מתכות ואשר מסתובב כל הזמן. על כן, אותו שדה מגנטי מכונה "geodynamo". אותו שדה מגנטי משפיע על היבטים אין ספור בחיינו, ביניהם על התנהגות החומרים, והיא בסיס לטכנולוגיות אנושיות רבות. אבל, מה היה אם היינו מעבירים את כל התרבות שלנו לכוכב לכת או גוף כוכבי אחר?
הנה מסתבר שבגוף הקרוב ביותר אלינו, הירח, לא מתקיים בדיוק אותו מצב דו-קוטבי כמו בכדור הארץ, או לפחות לא באותה מידה ומאותן סיבות. מדענים גילו בעבר כי השדה המגנטי החיצוני של הירח הינו קטן פי מאה מזה של כדור הארץ והאמינו כי המגנטיות נובעת רק מתכונות קרום הירח. הם לא בדיוק הבינו מהיכן נוצר השדה הקטן, ונכתב כי "לא ברור אם הירח אי פעם יצר גרעין מתכתי או יצר דינאמו מתוך הגרעין. קרום הירח והדגימות שהובאו ממנו ממוגנטים, אך מקור המגנוט היה גם יכול להיות תוצאה מפגיעות מטיאורוידיים ולא דינאמו".
אנשי MIT משערים לאחרונה כי גרעין הירח היה דווקא נוזלי לפני כ-4.2 מיליארד שנים. הם מבססים את מסקנותיהם בבדיקת סלע שהובא מהירח (חלק מהדגימות הישנות ביותר שהגיעו משם) על ידי האסטרונאוטים במסע של  Apollo XVII בדצמבר 1972.
המדענים התמקדו באותו סלע מסוים מפני שנקבע שהוא לא הושפע מחומרים זרים (כגון מטיאורואידים) שנפלו על פני הירח. כאשר חומרים עוברים פגיעות חיצוניות מסוג זה, שדות המגנטיים הקיימים שלהם, משתנים.
לאחר שבוצעו ניתוחים ומדידות מגנטיות וחישובים תרמו-כרונולוגיים 40Ar/39Ar נראה כי אותו סלע "בתול" אכן שהה בסביבה ממוגנטת למשך תקופה ארוכה מאוד - מיליוני שנים- ולכן סביר כי אותו שדה מגנטי שהשפיע עליו היה בעצם הדינאמו המגנטי הממושך (למה שלא יקראו לו Dynamoon?).

כאמור, בהתאם למדידות שבוצעו, מדעני MIT חושבים שלפני כ-4.2 מיליארד שנים גרעין נוזלי שהיה לירח יצר שדה מגנטי חזק ומאוד דומה לשדה הדו-קוטבי שכדור הלכת ארץ יוצר היום מתוך הגרעין שלו. הרעיון אינו חדש, כבר שלושים שנה נמשך הויכוח על הנושא, אבל היה קשה להוכיח. בעבר גרסו רבים שהירח "נולד קר" ונשאר כזה, ומעולם לא נמס מספיק כדי לצור גרעין נוזלי. מסעות אפולו הוכיחו כי על גבי שטח פני הירח היו בעבר שטפי לאבה מאסיביים, ולמרות זאת מעולם לא הייתה קודם הסכמה על גרעין נוזלי.
ב-16 בינואר השנה פורסמו במגזין Science תוצאות המחקר על המגנוט הקדום של הירח. בין המסקנות מובאת הערכה כי השדה המגנטי הדרוש למגנוט אותו סלע שנבדק, היה בעוצמה של כ-חמישית מהשדה הנוכחי של כדור הארץ. הדבר לא רק מתאים לתיאורית הגרעין הנוזלי שבירח, אלא גם להשערה שהירח נוצר כאשר גוף בגודל של מאדים התנגש עם כדור הארץ ו"התיז" אל החלל חלק ניכר מקרומו. אותו חומר התגבש כדי לצור את הירח.

כדור לכת מגנטי

לכל שרת יש שם

Fast flux הינה טכניקה בה משתמשים מנהלי אתרים למטרות חוקיות בהחלט, במקרים בהם שרתים כושלים ואתר אינטרנט נופל. היא מאפשרת להם להקנות את שם הדומיין לשרת גיבויים בכתובת IP שונה, כדי להקים מחדש את האתר ולהמשיך לעבוד. אבל באותה טכניקה משתמשים Botnets כדי להחביא אתרים המפיצים תוכנה זדונית (או שמבצעים phishing - "פישרים") מאחורי רשת דינאמית של מחשבים נגועים המשועבדים אליהם והופכים לפרוקסים. אחד המקרים בהם השתמשו בעבר ב-fast flux היו תקיפות הפישינג של MySpace ואתרים נוספים. השימוש בשיטה מואר בזרקורי עיתונות האבטחה כבר כשנה וחצי. מאז גם החלו להתעניין בה אנשי ICANN או Internet Corporation for Assigned Names and Numbers, מנהלי השמות ומספרי ה-IP של הרשת העולמית. הם התמקדו בדרך בה ספאמרים משחקים עם היחסים שבין שמות הדומיינים וכתובות ה-IP  על מנת להימנע מחשיפה. או בקיצור, הם השתמשו ב-flux hosting כדי לתת כתובת IP חדשה לאותו שם דומיין על מנת להאריך את משך הזמן של תקיפה זדונית יעילה. ה-flux hosting הינו אמצעי עזר לתקיפה, שמסוגלת להכשיל את התגובה הנגדית. ICANN שוקלים לאסור את השימוש ב-fast flux hosting או למצוא דרכים לחסום את השימוש בפני גורמים עוינים. בין היתר, הם מתכננים לגבות אגרה על כל שינוי בכתובת IP של שרתים בעלי שמות סטטיים.
 

ראיתם?

◄ את תזמורת הגדג'טים   http://www.youtube.com/watch?v=_ug3f7jhztg ?

◄ את הכתבה של ג'ון דבורק בפי סי מגזין? דבורק מאשים בנפילתה של תעשיית המחשוב את ההכרזה על מעבד ה- Itanium של אינטל וקורא לו "אחד הפיאסקואים הגדולים ב-50 השנים האחרונות". מעניין, חומר למחשבה.
 

2TB

מחקרי שוק מצביעים על כך שמעל 10% משוק הדיסקים הקשיחים בתצורת 3.5 אינץ' כבר מגיעים או אף עוברים את ה-1000GB קיבולת.
חברת Western Digital לא עמדה עד כה בין חלוצי הגברת הקיבולת, אבל הפעם היא תשא את תואר ליצרן הראשון המשיק דיסק קשיח 2TB. כזכור, הדיסק הגדול ביותר שהכרנו עד כה היה ה-Barracuda 7200.11 של סיגייט, עם טרה וחצי של נפח אחסון. (זוכרים את הבעיות עליהן כתבנו בשבוע שעבר?)
מפלצת ה-SATA החדשה של WD נועדה למחשבים שולחניים ולהתקנים חיצוניים, מכילה ארבע פלטות של 500GB לאחת, המסוגלות להכיל מידע בצפיפות (areal density) של 400GB לאינץ' רבוע הודות לשיטת PMR של צריבה ניצבת. WD מוכרת לנו את הדיסק החדש כחלק מה"סידרה הירוקה" שהשיקה ב-2008, דיסקים הצורכים פחות חשמל ונחשבים על כך ידידותיים לסביבה - Caviar Green.
ובין הצעצועים שמגיעים בפנים:
טכנולוגיה לחיזוק גוף המנוע בשני קצוות כדי לצמצם וויברציות ולשפר את מיקוד הראשים במהלך פעולות קריאה וכתיבה
טכנולוגיה לאיזון מהירות הסיבוב, שיעור העברת המידע ואלגוריתמים של ה-cache, למען מיטוב האיזון בין ביצועים וצריכת חשמל
טכנולוגיה למיטוב מהירויות החיפוש כדי לצמצם את צריכת החשמל, הוויברציות והרעש
וכמובן, חניה מסודרת לזרוע ("NoTouch ramp load technology"). כאן יש להזכיר לכולנו את פרסומות המרגרינה בהן מציינים שהמוצר "לא מכיל כולסטרול". בצורה דומה מציין יצרן ה-Caviar Green 2TB כיתרון, שעם טכנולוגיה זו:

"The recording head never touches the disk media ensuring significantly less wear to the recording head and media as well as better drive protection in transit".

כזכור, חברים, אף ראש באף דיסק לא אמור לגעת במצע המגנטי. זה לא פטיפון, ובמצב תקין הראש לא "שוחק" את המצע בזמן עבודה. נגעת? קרסת!. כפי שסוף המשפט אומר, הטכנולוגיה נועדה להרחיק את הראשים מהמצע המגנטי בזמן מעבר ובכך לצמצם את הסיכויים ל-crash. הטכנולוגיה לחנייה חיצונית של הראשים ולא על המדיה הוצגה כבר לפני שנים רבות על ידיד IBM ומשמשת בכל הדיסקים שלהם מזה יותר מעשור וחצי.

איך אומר הפתגם? "מי שלא מנסה תרופות חדשות מסתכן ליפול על אותן מחלות ישנות". כבר מדגדגות לנו האצבעות ומחכים לדגימה הראשונה מסוג זה שתגיע למעבדה :-))
 

שלא כדרך הטבע

משגעים אותי בכירי הכלכלנים וכל המנכ"לים הנהדרים שמנהלים חברות גדולות בישראל. שנים שהם דוחפים לנו לראש את גישת השוק החופשי, אי התערבות, והעולם הוא כפר גלובלי. ופתאום משבר עולמי, ארה"ב בצרות והדולר מפרפר, והכפר הגלובלי כולו, תסלחו לי על הביטוי,  אוכל חרא.
או אז קמים כל אלו וצורחים בקולי קולות שצריך להתערב באופן מלאכותי. למה? כי הרווחים שלהם נפגעו. השבוע למשל, יצא מנכ"ל מוטורולה ישראל בקריאה ודרש לבצע פיחות מלאכותי ולהעמיד את הדולר על שער של 4.5 שקלים. למה? כי שנים שהוא מצמיד את הסחורה שלו לשער הדולר, למרות שהשקל חזק מהדולר כבר שלוש שנים ברצף. אתה חברה ישראלית? תקבע את המחירים שלך בשקלים ותמיר בבוא העת. אתה לא יכול? אז אל תתערב בתהליכים טבעיים. יש רבים שטוענים שהשקל החזק הוא קונספירציה, כלכלנים שדיברתי עימם טוענים שזה לא נכון, שתעשיית ההיי-טק שלנו מחזיקה את השקל חזק. נכון שגם בישראל יש פיטורין וגם בישראל הבורסה לא יציבה. אבל באופן יחסי אי אפשר להשוות אותנו למה שקורה בכל העולם. שלא לדבר על העובדה שלפחות 70% מהפיטורים בישראל הן תולדה של פאניקה ולא של הגיון. כבר נתקלתי בחברה שפיטרה את האחראי על 80% מהמכירות שלה רק בגלל שמשכורתו הייתה גבוהה מדי ו"צריך לקצץ". ה"קונספירציה" היחידה שאני רואה היא של התעשיינים הישראלים שקוראים השכם והערב לבנק ישראל ולשר האוצר להתערב בתהליכים טבעיים לחלוטין, התערבות שלא רק שתהייה הרסנית לטווח ארוך, בטווח הקצר היא בסך הכל תציל את התחת של מר מוטורולה ישראל וחבריו.
 

הגנב השבועי

איפה שיש כסף יש גנבים. פורסם כי מיקי פרידמן מנהל סניף מרכז של בנק לאומי קיבל שוחד במאות אלפי דולרים בתמורה לאשראי לחברה במצב של הפסדים כבדים. נו טוב תגידו למה "גנב"? "לוקח שוחד" זה לא מספיק?
בטח גנב. החברה בהפסדים חיה על אשראי שניתן לה לא כדין, היינו על כספו של בנק לאומי. ומאיפה אתם חושבים שילמו למר פרידמן את השוחד? מכספו של בנק לאומי. לא שאכפת לי מכספו של אותו בנק אבל כן הוא גנב, לא "לוקח שוחד", הוא גנב כסף מקופת החברה ולקח חלק לעצמו.
 

רק בצרפת

ביום חמישי אני נוסע לפריז כדי להמריא למחרת משם לקנדה. רצה הגורל -ובצרפת הגורל הזה הוא לא משהו נדיר- וביום חמישי, שוב, משביתים האיגודים את כל המשק. שנתיים וחצי אני חי כאן ואני אומר לכם: אין על הצרפתים, האומה הכי מטומטמת בעולם: רק בצרפת מוחים התושבים על חוסר במקומות עבודה (בעת משבר עולמי) בלא לעבוד. רק בצרפת בעת משבר כלכלי, יש חברות שמעלות מחירים ומתפלאות מדוע הלקוחות בורחים. רק בצרפת. רק בצרפת הציבור מסוגל לתמוך בזכות השביתה המלאה למרות שהוא מחסל את הכלכלה ועמה את מקומות העבודה, שלא לדבר על ההתעללות הנוראית בציבור. רק בצרפת יש לפישר בן 15 זכות להתאגד ולשבות (תלמידי התיכון) ולעצור רפורמות נחוצות במערכת החינוך. והרשימה ארוכה כאורך הגלות. בימים אלו אני מסיים לכתוב את טיוטת הספר שלי על צרפת וכל יום שעובר מביא לי דוגמה נוספת. אל תגידו לי שאני מבצע הכללות, הצרפתים כאומה הם אוסף של חמורים, עצלנים, וחסרי יכולת. זה לא שצרפת לא מייצרת מוחות וכישרונות, הם פשוט לא נשארים במולדת. כל מי שתוכן הגולגולת שלו עדיין מתפקד לוקח את הרגליים ובורח, השאר שובתים.
 

לראות סרט טוב...

לא מעט פעמים אני מתבקש להסביר את התהליך מהחיפוש אחר סרט מסוים, איתורו, הורדתו, מציאת כותרות עבורו, והטמעתן, אז הנה ההסבר המלא כולל לינקים לתכנות ואתרים:
1. שלב ראשון הוא איתור הסרט: אני יודע את שמו אבל לא בטוח שזה בדיוק השם, אני ניגש לאתר Internet movie database בכתובת: http://www.imdb.com  ומחפש אחריו. החיפוש באתר הנ"ל מאוד חכם וגם אם שגיתם משהו בכתיבת השם הוא יאתר אותו או שיפתח מספר תוצאות שיאפשרו להגיע אליו.

2. הורדת סרט בדרך הטובה ביותר היא באמצעות Bittorrent ולצורך כך אני זקוקים לתכנה שיודעת להוריד קבצי טורנט:  http://utorrent.en.softonic.com/download
 
3. עכשיו שהתכנה מותקנת היא תגיב לכל קובץ עם הסיומת טורנט.

4. יש לנו את שם הסרט ואנחנו מסוגלים להוריד קבצים עכשיו הולכים לחפש את הקובץ באתר הטורנט הטוב ביותר http://www.mininova.com

5. אם אתם מחפשים סדרות טלוויזיה שלמות, ראו: http://www.fulltvseasons.com/

6. חפשו אחר הסרט, יתכן שלרשימת התוצאות ישתרבבו קבצי מוזיקה עם שם דומה, לכן הקליקו על התווית movies (אם אכן מדובר בסרט קולנוע).

7. אל תרוצו כי כאן צריך לדעת קצת יותר:
● אם יש לסרט תווית אדומה עם האות P מדובר בטורנט פרטי וצריך להירשם באתר הקישו על שם הסרט וכבר תקבלו הסברים.
● בחירת הטורנט הרלוונטי נעשית בעיקר לפי מספר המזרימים (seeds) ומספר היונקים (leachers) המזרימים הם אלו שיש להם כבר את כל הסרט והיונקים הם אלו שיש להם חלקים ממנו בלבד. מבלי להיכנס להסבר כיצד עובדת קונספציית הטורנט הרי שככל שיש יותר מזרימים הרי שהסרט ירד במהירות גבוהה יותר.
● חלק מהקבצים כבר יכילו בתוכם את הכותרות, וחלקם לא את כל הפרטים הללו תוכלו לקבל עם הקשה על שם הקובץ.
● בחרתם את הקובץ, אם אתם ברשימת התוצאות הסמל הקטנטן עם החץ כלפי מטה בצבע ירוק יוריד את הקובץ אם אתם בדף עם הפרטים של הקובץ כבר תמצאו את המילה Download.

8. התחלתם להוריד, הקובץ יפתח על התכנה ואחרי שאישרתם הוא יתחיל לרדת ובו זמנית גם להעלות עבור אחרים את מה שכבר ירד אליכם.

9. היות וסרטים הם קבצים גדולים, התהליך ייקח זמן רב וגם ישבש לכם את התקשורת שדורשת רוחב פס, כמו הסקייפ למשל. אין שום בעיה לסגור את התכנה ולהפעילה מאוחר יותר, היא תמשיך מאותה נקודה אליה הגיע.

10. הסרט סיים וירד במלואו, אם אתם רוצים להיות נחמדים השאירו את התכנה פועלת כדי שאחרים ייהנו גם כן מההזרמה שלכם. אבל כעקרון אתם יכולים למחוק את הקובץ מהרשימה שעל התכנה ולסגור את התכנה לחלוטין.

11. אל תשנו את שם הסרט ולא חשוב כמה ארוך הוא, לפחות לא בטרם יש לכם את הכותרות.

12. להלן רשימת אתרים שמכילים כותרות (sub titles) בשפות שונות: http://www.opensubtitles.com
http://www.subtitles-divx.net
http://www.divxsubtitles.net
שימו לב, בחלק מהאתרים קבצי הכותרות מותאמים לשמות קבצי טוררנט. חפשו את המתאים למשל: אם הסרט שהורדתם מהטורנט הועלה לשם על ידי AXXO וקובץ הכותרות מודיע שהוא מתאים לסרט זה, הורידו אותו. לפעמים יופיע גודל הקובץ של הסרט שאליו מתאים קובץ הכותרות. אם הם לא מתאימים, דעו שהסינכרוניזציה דפוקה. הערה: לפעמים תיתקלו בקובץ כותרות מורכב שמכיל יותר משפה אחת וכאן יהיה צורך להפריד ביניהן. (בסוף הקטע)

13. עכשיו שיש לכם שני קבצים, סרט + כותרות (בפורמט SRT או SUB ) אתם יכולים לצפות בו על המחשב בתנאי שלשני הקבצים יהיה אותו שם (סיומת שונה כמובן).
לצורך כך תזדקקו לתכנה הבאה עבור המדיה-פלייר: http://www.softpedia.com

14. היה והסרט איננו מתנגן כלל או שאתם שומעים קול בלי תמונה, הרי שהמדיה-פלייר מתקשה לפתוח אותו ולכן כדאי שיהיה לכם את נגן ה- VLC שמנגן הכל: http://www.videolan.org/vlc.
השימוש ב-VLC לא מורכב אבל את הסרט אתם צריכים לפתוח מתפריט ה- Files ולהודיע לו איזה קובץ כותרות.

15. את שני הקבצים ניתן בשלב זה לצרוב על DVD ולצפות במכשיר עצמו ולא על המחשב, שכן רוב המכשירים תומכים בפורמט DIVX או XVID ואפילו MP4 ורוב המכשירים יודעים לקרוא גם את קובץ הכותרות.

16. אם אתם רוצים להטמיע את הכותרות בתוך הסרט ולייצר קובץ יחיד, תזדקקו לתכנה הבאה: AVI Recompressor. התכנה הנ"ל היא אוסף של כלים שעובד ברצף מפרק את הסרט לגורמים ומאחד אותו לפי ההנחיות שתתנו לה היא ניתנת להורדה בכתובת הבאה: http://www.avirecomp.com/news.php

17. התכנה פשוטה: בחרו את הסרט שבו אתם רוצים לטפל, הגדירו היכן אתם רוצים לשמור אותו. גשו לתווית Additions ובחרו את קובץ הכותרות. גשו לתווית Queue והכניסו אותו לתור והקישו על כפתור ה- start ותנו לתכנה לעבוד לוקח לה עד שעתיים. בסיום תקבלו קובץ + ספרית קבצים זמניים (ניתן למחוק) וקובץ לוג (ניתן למחוק).

18. כותרות מורכבות: אחרי שהתקנתם את ה- AVI RECOMP הרי שהתקנתם גם את ה-SUB Resync התכנה שתסייע לכם לפרק את קבצי הכותרות. קבצי כותרות מורכבים יהיו גדולים וגם יכילו קובץ אינדקס הקישו הקשה ימנית על הקובץ הגדול ובחרו Edit with sub Resync. בחרו את השפה, סמנו את Unlink ואת ה- Render. קראו לילד בשמו, רצוי סיומת SRT ועכשיו הוא יציג אות אות ותתבקשו לבחור את המקש המתאים לה. שימו לב, זה לא נורא כי יש רק 26 תווים גדולים 26 תווים קטנים ו-10 ספרות, אבל עשו זאת בזהירות, זה ייקח קצת זמן ובסופו של התהליך יהיה לכם קובץ SRT בשפה שביקשתם, ותוכלו למחוק את השאר.

ואם בסרטים עסקינן אזי כרגיל פרסומות מצחיקות מכל העולם בכתובת הבאה:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

בילוי נעים!

תגובה לשורות של עמית

מטפלת / בייביסיטר
מטפלת מסורה עם ניסיון רב והמלצות חמות, ובעלת רכב,
פנויה לטפל בתינוקך
אדית - 052-5283905