במלאת 30 יום לפטירת ידידינו ומורינו אהוד אבנר,
יערך גילוי מצבה בבית הקברות החדש בראשון לציון, רחוב המהר"ל מפראג, שער 3
ביום שני ה-8 בספטמבר, בשעה 17:30

בעל 20 שנות ניסיון מצטבר בתחום המחשבים, מתוכן 15 שנים בתפקיד מנהל רכש IT ותפעול, עם ידע רב בתכנון ובניית תקציב רכש בהיקף של מיליוני שקלים, בוגר קורסים איכותיים בתחומו, ניסיון בעבודה בחו"ל ועם חו"ל, בעל מוסר עבודה גבוה
וראיה מערכתית רחבה, זמין לאזור המרכז, השרון והשפלה,
מעוניין להציג את מועמדותו לתפקיד מנהל רכש IT או מנהל אתר.

קורות חיים ישלחו על פי דרישה

יהלומים לנצח

הנה משהו עם פוטנציאל לאחד את מוקדי ההתעניינות אצל זוגות רבים:  מיזוג של טכנולוגיה ואופנה. בין ה-10 ל-14 בספטמבר תתקיים במדריד התערוכה (ותחרות החידושים) הבינלאומית Iberjoya הגדולה בענף התכשיטנות, השענות ותעשיות נלוות. למי שיזדמן לשם מחכות הפתעות. אחרי שהיא כבר כבשה משקפיים, מציתים ומני אביזרים שהאדם המודרני סוחב עליו, התכשיטנות חודרת השנה לעולם הגדג'טים יותר מאי פעם לפני כן.
תחרות החידושים תבחן את הצעותיהן של 500 חברות למען הכרזה על היצירות האוונגארדיות והיצירתיות ביותר בשוק התכשיטנות העולמי. עיצובים מתוחכמים, עם מגע של אסטטיות קלאסית, מיצגים את הצמרת הנחשקת של ה"אין" בתכשיטנות. יראו שם במדריד תכשיטים מפתיעים ופונקציונאליים, המיועדים לנשים ולגברים. מה שבטוח: יהלומי המארז לנצח, שלא כמו המצע המגנטי שבפנים.
הטלפונים הסלולאריים המתקדמים ביותר, מיוצרים באיטליה ומצופים בקריסטלים של Swarosky, הם הצעקה האחרונה של המותרות והזוהר.  אותם דגמי iPhone  של Apple (קיבולת של 16GB), ה-V8 של מוטורולה, ה-7373 ו- 56571 של נוקיה, הופכים לתכשיטי היי-טק אקסקלוסיביים לגבר ולאישה תחת ידי האומן האיטלקי הנחשב Paolo Gioielli.
אחד המוצרים החביבים על התכשיטנים הוא כמובן ההתקן הדיגיטאלי ל-USB. חברה אחת תציג למשל, דגם ל- 4GB (מעניין אם בכלל הנפח מעניין את הקונים הפוטנציאליים...) מצופה זהב לבן ומעוטר יהלומים 0.60 קרט. למוצרי היצרן ניתן לרכוש תוספת לבחירה: שרשת אבנים יקרות-למחצה בשלל צבעים לתליית ההתקן, או קופסאות זהב זעירות, לשמירת כרטיסי SD.
חשבנו שעלינו על "משפט מחץ" לסיום: "מי אמר שכל מה שמענג חייב להיות משמין, בלתי חוקי או בלתי מוסרי?". אבל חברים, בעולם שקוע במלחמות, שגווע מצמא, מחירי התכשיטים הללו לא רחוקים מלהיות בלתי מוסריים...
 

לא לנצח

כתב לנו הקורא ארמין מדרום הארץ:
"אולי אתם מוכנים לכתוב משהו על הנושא של גיבוי ושחזור מידע מ-DVD ו-CD? מדי פעם אני מנסה לשמוע מוזיקה מ CD או לראות סרט שצרבתי לעצמי על DVD  למרות שאני שומר עליהם במעטפות פלסטיק מתאימות ובארונות משרדיים סגורים מוגני אבק לחות וחום. בכמחצית המקרים בהם אני מנסה ליהנות מדיסקים בני שנתיים או יותר אני לא מצליח, הדיסק קופץ, נתקע, וסתם לא מנגן ובמחשב הוא לא קריא בכלל. האם אתם משחזרים גם כאלה? יש לכם המלצות על מה לגבות כדי שזה לא יקרה?"

בעבר התייחסנו לגיבוי על תקליטורים אופטיים. היות והם מכילים חומר אורגני המתכלה עם הזמן, הם לא נחשבים למדיה אמינה ואנו ממליצים על השימוש בהם עם מודעות שמדובר במצע ארעי. במקרה של מידע – אחסון או גיבויים - כאמצעי מעבר בלבד.
הוכח כי אפילו סוגים של תקליטורים אופטיים מתקדמים גם הם לא לגמרי יציבים.
קיימות שיטות שחזור מידע מתקליטורים שנפגעו פיזית, אך השירות יקר בעבור משתמשים פרטיים אשר בד"כ שומרים מוזיקה וסרטים (אותם ניתן להוריד מחדש או לרכוש מחדש במחיר נמוך מזה של השחזור). שחזור מידע מתקליטורים אופטיים בתשלום, מוזמן בד"כ במקרים של חקירות פורנזיות לצורך מציאת ראיות משפטיות.
בנוסף, גם הצורבים והנגנים למצעים אופטיים זולים, אפילו מתוצרת היצרנים הידועים בעולם, נחשבים לנחותים מבחינת תחזוקה ואחריות.
לחובבי המוזיקה היום, על מנת לשמור לאורך זמן על איכות הקבצים, מומלץ לגבות למחשב, או לדיסק חיצוני שיהפוך ל"מחסן", או בכלל לבנות שרת ביתי, ממנו ניתן -אם רוצים- להעביר את הקבצים לתקליטורים קצרי מועד להשמעה בנגנים ניידים או במכונית, למשל.
כיום, תקליטור CD לצריבה עולה כ- 110 א"ג ל GB, תקליטור DVD עולה 29 א"ג ל GB ודיסק קשיח עולה 78 א"ג ל GB. אם מרכיב העלות הוא המרכיב החשוב אז ברור שדיסק קשיח יותר זול מ CD אבל יותר יקר מ DVD. אבל אם מרכיב הנפח, האמינות, הזמינות, מהירות שמירה ושליפה הוא הקובע אז ברור שלדיסק קשיח אין מתחרים
 

מיהו מומחה?

מי הם מומחים להצלת הנתונים? האם הם מהנדסים המפתחים טכניקות לשחזור מידע? האם הם פועלים שחורים המחזירים ביטים מתהום הנשייה? האם הם תכניתנים הכותבים תוכנות להצלת נתונים? אולי הם בכלל אנשים די חוצפנים, שרכשו תוכנות מסחריות להצלת נתונים ומפעילים אותן כמו שכל אחד מאיתנו היה יכול לעשות בבית?
כשמלבישים על סטודנט טוגה וכובע של בוגרים, נותנים לו תעודה מגולגלת ביד ומשביעים אותו על ערכי המקצוע, כולם סבורים שיש לו ידע, ושעליו עוד לקבל ניסיון. כאשר מסתכלים על שוליה שליווה אומן במשך שנים רבות, הבריות סבורים שיש לו ניסיון, אך קרוב לוודאי הוא חסר ידע.
באופן פרדוקסאלי, בתחום של הצלת נתונים הידע מצטבר עם הניסיון, והניסיון הוא חלק הארי של בסיס הידע.
שחזור מידע הוא אחד התחומים בהם לא ניתן לרכוש ידע בבית ספר. קורסים אוניברסיטאיים אחדים בחו"ל מלמדים את הפיזיקה, המכאניקה והלוגיקה של מערכות ומצעי המידע, ואת מבנה המידע, פורשים בפני התלמיד את הבסיס התיאורטי... ומשם קופצים להפעלת כלים קיימים. אם נשווה זאת לרפואה, לימודים אלו היו נראים כמו לימודי אנטומיה ופרמקולוגיה, מבלי לגעת בכל מה שביניהן. כירורג לא יכול להמציא כל פעם מחדש את להב סכין הניתוח שלו. מחזיר נתונים איכותי, פשוט חייב. הידית, אותה ידית לכולם - הלהב, בצורה הנדרשת לכל מקרה ומקרה.
שחזור מידע מדיסק קשיח, למשל, הוא התהליך של דליית מידע מדיסקים תקולים. מקור התקלות בדיסקים משתנה ממקרה אחד למשנהו וכתוצאה מכך גם משתנים הדרך לאבחון, חקר המקרה, ההכנה לטיפול, הכלים ושילובי הכלים להשגת תוצאות רצויות.
מציל הנתונים נושא באחריות ראשונית של אבחון נכון. אנשים שונים נחנו ביכולות אבחון שונות, שגם הן נובעות מניסיון קודם ובמידה רבה מרגישות, מחויבות ופתיחות מחשבתית. ולכן, כל כך קשה  בעולם ה"אינסטנט" שלנו, לגייס את האנשים הנכונים לצוות הצלת נתונים.
לא חסרים ארגוני שירות העובדים בשיטת "הסרט הנע" - כאשר מושא הטיפול עובר מתחנה לתחנה וכל אחת מהן מאוישת בטכנאי שיודע לבצע מספר מוגבל של תהליכים.
(מכר הציע לא מזמן כי "זו גם שיטה לשמור את סודות המקצוע - הפרד ומשול"). מערכות פשוטות, מוצרי צריכה ואפילו מחשבים ודיסקים מטופלים בשיטת שלבים שכזו. באחוז מסוים, מספיק כדי להפוך את המערך לכלכלי, התהליך מצליח. על אותה הצלחה נבנה המוניטין המסחרי של הגוף המטפל.
לצערנו, גם ברפואה קיימים מצבים בהם "אחוז מסוים מצליח", ומה שלא מצליח, מצער. הבעיה נוצרת כאשר המקרה הפרטי שלנו נופל בתחום המצער של אחוזי אי-ההצלחה. גם אז איש לא יסביר שהטיפול לא מוצלח, אלא יציג טענות ואילוצים שלא ניתן לגשר עליהם. ברפואה: "התחלנו לטפל מאוחר מדי", "המטופל צעיר/זקן/מוחלש/שמן...מדי כדי שהטיפול יצליח". ובתחום הצלת הנתונים לא חסרות סיבות אמיתיות, שלצערנו לא תמיד ולא כולם יכולים לוודא את אמיתותן.
גם בהצלת נתונים קיימות מחלות שעדיין לא נמצא להם מרפא. מחלות אחדות רובם מרפאים, מחלות אחרות - רק מומחים אמיתיים.
"כל עוד יש חיים יש תקווה", מהדהדות המילים במסדרונות בתי החולים. ואצלנו, בשחזור מדיסקים "כל עוד יש חומר מגנטי, יש תקווה". שווה לנסות אצל מומחה.

לדעת עוד

אפשר להתמכר

יש אנשים עם נטייה להתמכרות. אנשי מקצוע מסבירים שמדובר בתסמונת חוסר יכולת שליטה בדחפים. שהמכורים הפתולוגיים מצליחים להיגמל רק עם מעבר להתמכרות אחרת. בעבודת היום-יום אנו מוצאים שני סוגים של "מכורים" במה שנוגע לדואר אלקטרוני: אחד הוא סוג האנשים שקשה להם למחוק. הם הופכים את מערכת הדואל שלהם למוזיאון חי וזולל משאבים. הם שומרים גם מסרים בנאליים וחסרי ערך, בדיחות ומכתבי שרשרת כי "אולי עוד נמצא לזה שימוש". גם לנו יש דודה שלא זורקת אף שקית ניילון של קניות. אבל, כאשר היא מחפשת את השקית המסוימת בעלת המידות והידיות המתאימות, היא צריכה לעבור על כל המצבור. זה לוקח לה זמן רב וכולם מתעצבנים. אם ארגז השקיות של הדודה היה קובץ PST, הוא כבר מזמן היה עובר את ה-20GB.
הסוג השני, הנדיר יותר, הוא המשתמש הסתגפן, שאוהב תיבת דואל נקייה, קלה, ריקה. משיב על המיילים ומוחק. מוחק ומוחק עד שיומיים מאוחר יותר צריך לשלוח לו עותקים כי מרוב מחיקות לא נשאר לו עם מה לעבוד (יוסי פ., עליך אנו מדברים, אם תהית!).

החום בלתי נסבל? אין כוח לפקקים? אפשר להקדים ולעבור על סדר היום, לבדוק שהכול בסדר ברשת, לבדוק עם הגיבויים היו תקינים ולהתייחס לדואר האלקטרוני שקיבלנו, עוד לפני שעזבנו את הבית בבוקר!. תוכנות ניהול מרחוק שונות (וכמה מהן אפילו חינמיות) מאפשרות גישה למחשב במשרד מכל מקום אחר באמצעות סיסמא. ממילא משתמשים מחפשים בדרך כלל את מנהל הרשת בטלפון הנייד, כי הוא רוב הזמן בתנועה בין החדרים או הבניינים... עם אישור מתאים מלמעלה -אותו משיגים בהוכחת יעילות של השיטה- באמת שאפשר להתמכר לניהול מרחוק.

אפשר גם להתמכר לגיבוי האוטומטי המתוזמן -והתדיר- לדיסקים קשיחים מקומיים ו/או מרוחקים. הדבר מקנה שקט נפשי יקר ערך, וכאמור לעיל, ניתן באמצעות BOS לוודא את ההשלמה התקינה של תהליכי הגיבוי. כמו כן ניתן להתעדכן לגבי מצב בריאותם של הדיסקים הקשיחים הפיזיים העושים את העבודה (דיסק המקור, השומר על המידע, ודיסק או דיסקים בהם נמצאות הגרסאות ההיסטוריות השונות של המידע המגובה-משוחזר).

מה היא ההתמכרות שלכם?

ספטמבר, הדגשים

1 בספטמבר, 1979 - החללית פיוניר 11 הופכת לחללית הראשונה המתקרבת לכוכב הלכת שבתאי, כשהיא חולפת במרחק 21‎,000 ק"מ בלבד ממנו. זהו גם התאריך המסורתי לשביתות המורים בישראל. (שמחים שהשנה שברתם מסורת, המורה!)

4 בספטמבר, 1956 - השקת המחשב המסחרי הראשון שהשתמש בדיסק קשיח עם ראש קורא נייד לאחסון שניוני (אחסון אליו אין ל-CPU גישה ישירה). היה זה ה-305 RAMAC של IBM (הדעות חלוקות, מישהו אמר לנו שזה היה ב-13 בספטמבר!)

6 בספטמבר 1928 - נולד רוברט מ. פירסיג, שנתן לנו את "זן ואומנות תחזוקת האופנוע"

7 בספטמבר 1997 - נסיעת מבחן ראשונה למטוס הראשון שהשתמש בטכנולוגיית Stealth (חמקן), מדגם-Raptor F22
וגם יום הולדת לאיאן רובין מכרמיאל (ממשווקי BOS בצפון הארץ). מזל טוב!

8 בספטמבר 1930 - חברת 3M מתחילה לשווק את סרט הדבק "Scotch". מאוחר יותר החברה הפכה ליצרנית חשובה של סרטים מגנטיים כמצעי מידע.

11 בספטמבר 2001 - תקיפות מחבלים מוסלמים בארה"ב. תוצאות האירועים מאותו יום הביאו למסקנות שדחפו לשינוי והחמרת נהלי הגיבוי והאבטחה בעולם המערבי.

13 בספטמבר 1985 - חברת Nintendo ביפן השיקה את המשחק- Super Mario Bros

15 בספטמבר 1997 - קמה לה, רשמית, חברת גוגל.

19 בספטמבר 2007 - הכרזת הקמה של מועדון ליונס נס ציונה. (המועדון מגייס כרגע זוגות או יחידים המעוניינים לתרום לקהילה באווירה חברית ואיכותית. פניות מתקבלות בועדת חברים חדשים: שמוליק  או יהודית)

20 בספטמבר 1633 - האינקוויזיציה הספרדית שופטת את גלילאו גלילי על הפצת הראיון שכדור הארץ סובב סביב השמש!

21 בספטמבר 1937 - יצאה לאור המהדורה הראשונה של ההוביט, מאת ג'.ר.ר.טולקין.

22 בספטמבר 2008 - נְקֻדַּת הַשִּׁוּוּי [הַשִּׁוְיוֹן - Equinox] של הסתיו, שוויון בין מספר שעות היום ושעות הלילה.

23 בספטמבר 2002 - יוצאת הגרסה הציבורית הראשונה של הדפדפן Mozilla Firefox ("Phoenix 0.1").

25 בספטמבר 1929 - ג'ים דוליטל מבצע את הטיסה העיוורת הראשונה בהיסטוריה ומוכיח את האפשרות להמריא, לטוס ולנחות בעזרת מכשירים בלבד. מאוחר יותר סייע בפיתוח מכשור נוסף כמו המד-אופק המלאכותי ועוד.

26 בספטמבר 1991 - למטרות מחקר, ארבעה גברים וארבע נשים נכנסו לתקופה של שנתיים אל תוך מבנה חתום בשם Biosphere2, במדבר אריזונה, ארה"ב. היום המתקן, בו מתבצעים מחקרים והדרכות בנושא שינויים אקלימיים, מנוהל על ידי האוניברסיטה המקומית.

29 בספטמבר - בארגנטינה נחגג "יום הממציא", ביום ההולדת (1899) של ממציא העט הכדורי לסלו בירו

30 בספטמבר 1980 - כתוצאה משיתוף פעולה Xerox, Intel ו- Digital, מתפרסמות הספציפיקציות ל- Ethernet.
 

כל מיני

● זו העונה בה התחלנו לקבל לוחות שנה מספקים ומכרים. לא תמיד הפורמט נוח לנו ובכל זאת היינו רוצים לראות לוח שנה גם כאשר המחשב כבוי. למשתמשי אאוטלוק 2003 יש שתי אפשרויות להדפיס את לוח השנה: עם או בלי הפגישות והפעילויות שכבר רשמו להם בלוח. הנחיות הדפסה בשתי האפשרויות תמצאו בקישור: http://office.microsoft.com/he-il/outlook/HP052426411037.aspx

● לקוחות BOS יכולים לקבל לוח שנה מיוחד, בו מודגשים אירועים שכדאי לתכנן מראש כגון רענון, ביקורי שירות חצי שנתיים ושנתיים, חידוש הסכמי שירות, ומועדים מומלצים לניסויי התאוששות יזומים. לקבלת לוח ה-BOS האישי שלכם, כתבו לנו ל-info@bos.co.il

● כתבה ב-Scientific American מרכזת ומפשטת כמה רעיונות הקשורים לזיכרון ולאחסון מידע שהצגנו כאן בעבר. ויש גם מסקנות.

● בעקבות מכתב בנושא חתונות שפרסמנו כאן בעבר, נחשפנו למספר מנהגים לא נעימים שלא היו ידועים לנו הרווקים ולנו הנשואים משנות השמונים והתשעים. אחד ממנהגים אלו נקרא "רשימת הגיבוי". קרי, רשימת מוזמנים פוטנציאליים אליהם תשלח הזמנה אך ורק במידה ומוזמנים חשובים יותר יודיעו שהם לא יגיעו. "למה אתם מתפעלים מכך"-אמרה לנו מפיקת אירועים אחת- "הרי בשוק ה-IT זה קורא כל הזמן. תבחרו באקראי כנס חינמי, ועידה ע"ח נותני חסות, מסיבת קד"מ, השקה או חנוכת בית של חברה ותראו שההזמנות נשלחות עלי ידי ההפקה לכל רשימות הקשר של החוגג או של חברת ההפקות. בהזמנה בדואל אתם מתבקשים למלא את פרטיכם. רק אם תמצאו ראויים מספיק או שהאנשים החשובים ימאנו להירשם,  תקבלו "אישור הזמנה". לעיתים, אישור ההזמנה יכול להגיע יום או יומיים לפני מועד האירוע, וזו אות ברורה לכך שהייתם ברשימת הגיבוי.

● באירועי ה-IT הנוצצים, ובמיוחד ליד שולחן העוגות, אנו פוגשים מזה עשור לפחות איש חביב הבולס בהתלהבות יתרה. התג שלו מסובב תמיד בזווית המקשה לקריאה, אך יום אחד נקלענו עמו למצב המוזר הזה, בו ממתינים בתור לבופה ומרגישים סקרנות לגבי האישיות הפופולארית שמוזמנת לכל התכנסות פומבית בתעשייה. "אה, הייתי פעם מנהל רכש ב-(מוסד ציבורי כלשהו). מאז תמיד מזמינים אותי". הגמלאי החביב לא מבין למה עליו לסרב, או לפחות לציין שהוא כבר לא באותו תפקיד. הרי סוף כל סוף הוא יכול ליהנות מכל השפע המלונאי-קולינארי המוצע לו, מבלי שיתעורר חשש לקבלת טובות הנאה. לא שבזמנו זה הטריד אותו...  הוא לא מבין על מה מדברים המרצים, בשביל מה זה טוב המוצר החדש, או בכלל על חשבון מי אוכלים צהריים. במובן מסוים יש צדק בעניין. חברת ההפקות רוצה להראות הצלחה במשיכת הקהל. בעלי המניות בחברה המזמינה רוצים לשמוע את שם הפירמה בפיות רבים ככל שניתן. והגמלאי הנחמד מבלה את זמנו באולמות ממוזגים, אוסף מזכרות מדיילות רעננות שמחזרות אחריו.
אחת לכמה זמן אנו נתקלים בתלונות של גמלאים פעילים, מלאי רצון טוב ללמוד, שחברות מסרבות לקבלם לכנסים שלהן מפני שלא רואות בהם כוח קניה. חבל, לחלק מן הגמלאים הללו יש עדיין סיכוי לחזור למעגל העבודה ולהפתיע לטובה. קחו למשל את גמלאי צה"ל, שאפילו לא מלאו להם יובל שנים.

● התפקיד בחברתך לא ברור לך? מחפש/ת שם מעניין לתפקיד שאתה ממלא? נסה:

 http://www.ryumaou.com/hoffman/titles.shtml?

● באתר המשרד לאיכות הסביבה קיימת ספריית קישורים לעמותות, אגודות ומרכזים לטיפוח והגנה על בעלי חיים מסוגים שונים. מופיע שם בד"כ URL וכתובת דואר אלקטרוני. לא מפתיע שעמותה אחת מיותמת מפרטים אלו: "המחסה לחמורים בארץ ישראל  - חילוץ והצלה של חמורים במצוקה". כנראה שאם אתה חמור ואתה במצוקה, אין מי שיעזור לך...
אם בכל זאת נתקלתם בחמור על ארבע במצוקה, אפשר לנסות לצלצל ל-054-5291573 או 050-7488366

● תודה לאהובה, שהפעם שלחה לנו כתובת של אתר עם אנימציה יצירתית מאוד, זה של חנות כלבו הולנדי. הקישו ב- producten.hema.nl