כובעים שחורים ולבנים

DefCon היא אחת הועידות השנתיות הותיקות (וגם הגדולה) ביותר להאקרים. היא התקיימה לראשונה לפני 15 שנה, והתחילה בעצם כמסיבה לכל מפעילי ומשתמשי רשתות BBS בקנדה וארה"ב. במהלך השנים המפגש הפך לאירוע עליה לרגל למעוניינים באבטחת מערכות, המושך מדי שנה כ-8,000 איש ואישה. בסופ"ש השני של אוגוסט השנה התקיימה DefCon בפעם ה-16, בעיר האורות לאס וגאס. כמו גם בכנסים אחרים מסוג זה, היו שם הנוסטלגיים שקוננו על מסחור האירוע, אבל אותו היבט מסחרי ש"מפריע" גם דוחף לאבולוציה, לקדמה ולהעלאת הרמה המקצועית. השנה למשל, התקיימו תחרויות כישרונות בתחומים שונים של אתגרי האבטחה.
גם רשת המחשוב שנבנית כל שנה לקראת הוועידה התפתחה עם השנים. פעם היא הייתה רשת ארעית למתן גישה לאינטרנט ולתרגול תקיפות במהלך סוף השבוע. היום ניהול האירוע כבר נעשה באמצעות רשת מוקשחת עם שרת Xeon בעל 4 ליבות, פיירוול openBSD המגן על עמוד שדרה המקשר לכ-150 vLANs אליהם ניתן לגשת באמצעות 35 נקודות גישה אלחוטיות ו-30 חיבורי אתרנט. נקודות הגישה האלחוטיות (Aruba AP-70) מאפשרות ומנטרות את התעבורה ומסוגלות לאתר בטריאנגולציה את מיקום האותות הנכנסים. כך, ניתן לנתח את התעבורה ולתעד אותה בתחרויות. למעשה זו אחת הרשתות העמידות בעולם לסביבה עוינת. תכנונה ארך השנה 8 חודשים, עם צורך בהפרדה בינה לבין הרשת הרגילה של המלון בו נערך האירוע, כמסקנה משנים קודמות. במסגרת הועידה מתקיימים הרצאות וסמינרים שונים. מפתחים מביאים את עבודותיהם לסשנים של בקרת איכות על ידי הקהל.
בין ההדגשים של 2008 נמנו פרופסור לקריפטולוגיה עם שלושה סטודנטים מ-MIT -  שמצאו מפגע אבטחתי המסכן מערכות תעבורה בעולם כולו. עד כדי כך, שמרבית הפרטים על הנושא היו חסויים על פי הוראה משפטית.
חברת בודקי חדירה על פי הזמנה (האקרים-להשכרה, כובעים לבנים) בשם iViZ הודיעה במהלך דפקון על גילוי סוג חדש של פגיעות המאפשר גניבה של סיסמאות אתחול במחשבים ועקיפה של תוכנת האוטנטיקציה שלפני האתחול מהסוג של יישומי ההצפנה בדיסקים קשיחים. הבעיה פוגעת במשתמשים פרטיים, ארגונים וממשלות, ויכולה להוביל לגישה בלתי מורשית או גניבה של מידע חסוי. במהלך שנת 2007 הגיעו בעולם ההפסדים כתוצאה מגניבת מידע לכ-40 מיליארד דולר. אנשי iViZ הסבירו כי הפגיעות קיימת לפחות כבר 25 שנה, וכי מתכנתים בלתי מודעים לה כתבו מאפייני סיסמת אתחול בצורה כזו שהמלל שהוכנס על ידי המשתמש לא "נשטף" כראוי מן הזיכרון, מה שמוביל לזליגה וגניבה. גם דיסקים קשיחים מוצפנים לא יועילו במקרה זה. הפגיעות נוגעת ל- Microsoft Bitlocker ב-TPM האחרון (אבל לא את Vista SP1), את Truecrypt, את ה-Intel/HP BIOS ונוספים.
 

BOS לכל מטרה

כונני רשת

כאשר מבצעים גיבוי, המצע בו נמצא המידע שאנו מבקשים לגבות נקרא "מקור" (דיסק מקור, למשל). המצע בו אנו מבקשים למקם את המידע המגובה (ובמקרה של BOS המידע המשוחזר-מראש) נקרא "מטרה".
מספר לקוחות שאלו כיצד לנהוג על מנת להגדיר ב-BOS מטרת גיבוי לדיסק חיצוני או דיסק רשת מסוג מערך אחסון מהסוג המגיע מוכן.
דעתנו בעניין הזה הייתה תמיד ועודנה שלא להמליץ על דרך פעולה זו מהטעם הפשוט שחבל להעביר מידע פעמיים על גבי הרשת ובנוסף לאחסן אותו על גבי מדיה יקרה ולא אמינה.
המחשב ממנו מופעלת תוכנת הגיבוי פונה למחשב המקור ומושך ממנו את הקבצים הנדרשים לגיבוי. במידה והגיבוי מתבצע לדיסק מקומי כל שנותר הוא להציב את הקובץ במקומו המתאים ופעולת הגיבוי הסתיימה. במידה והגיבוי מתרחש ליעד מרוחק כדוגמת כונן רשת מבצעת מערכת ההפעלה פעולה נוספת של גישה להתקן אחסון מרוחק, קבלת הרשאה לכתיבת הקובץ והעתקתו על גבי הרשת לכונן היעד. כך קיבלנו תעבורת רשת כפולה.
כפי שכתבנו בעבר, כונני רשת ביתיים למיניהם המיוצרים על ידי יצרנים ידועים ומוכרים מגיעים אלינו לשחזור נתונים חדשות לבקרים. מערכות אלו מורכבות במקרים רבים מדיסק קשיח רגיל בתוך מארז מצועצע, ובחלק מהמקרים אף עם לוח אם ומערכת הפעלה Linux מינימאלית כדוגמת FreeNAS החינמית כדי שניתן יהיה לגשת לכונן ברשת. מערכות אלו הם יקרות, מסורבלות ומתקלקלות לעתים קרובות. הסיבה העיקרית לחוסר אמינותן של מערכות אלו היא שברוב המקרים אין בהן מאוורר ובארצנו החמה הדיסק פשוט מת.
מחיר דיסק קשיח רגיל ועוד מארז USB חיצוני הנו נמוך הרבה יותר ממחיר מערכות אלו  והוא גם מאפשר לנו גמישות החלפת הדיסק מדי תקופה.
אם ברצוננו ליצור כונן רשת במחיר עממי נוכל תמיד לעשות שימוש  במחשב ישן שאין בו כל שימוש, להוסיף לו דיסק קשיח ולהתקין עליו את FreeNAS. קיבלנו את אותה התוצאה בדיוק כמו כונן הרשת האופנתי בעל האורות המהבהבים, באמינות הרבה יותר גבוהה ובמחיר הרבה יותר זול.
ובכל זאת, לאלו שטיעונים אלו אינם משכנעים אותם, וברצונם בכל זאת לגבות לכונן מרוחק, הרי הפתרון:
מכיוון ומערכת BOS מתוזמנת באופן אוטומטי על ידי תהליך שירות מערכת - Service, ומכיוון ומערכת ההפעלה רואה בשירות זה ישות נפרדת, הרי שההרשאות הניתנות למשתמש במחשב ברגע זה - Console, אין מוכלות על השירות.
בעברית פשוטה, אם יש לכם גישה לכונן רשת כלשהו, לשירותי המערכת לא תהיה גישה זהה אליו.
כל שעלינו לעשות הוא להוסיף את הפקודה הבאה בהגדרות ה Session להפעלה לפני תחילת הגיבוי, השירות המתזמן שיפעיל את ה Session יפעיל גם את הפקודה וכך יקבל את ההרשאות המתאימות.

NET USE X: \\\ServerName\ShareName

כאשר :X הנו שם כונן הרשת אליו אנו מחוברים ממילא באופן קבוע ולאחריו שם המערכת ושם השיתוף אליו אנו מתחברים.
 

כדור הבדולח

פעם אחת זה יכול להיות במקרה, פעמיים זה צרוף מקרים, שלוש פעמים כבר מרימים גבה ומרגישים מוזר. כאשר שומעים שלוש פעמים באותו שבוע את אותו המשפט, אם הוא לא קשור לחדשות במדיה, או לאירוע שהפך לנחלת הכלל, מחלחל אפילו בסקפטיים חשד נדיר שאצבע הגורל מסמנת.
קטע זה יכול להיחשב בעיני רבים כ"עוד תרגיל שיווקי". אלא שמי שמכיר אותנו מימים ימימה יודע ששיווק הוא לא הצד החזק של אנשי המגזין, אשר רובם הולכים לישון מלאים רגשי אשמה בכל פעם שמאלצים אותם לכתוב "מעוררי מכירות".
זהו, אמרנו, יצאנו ידי חובה, והתפנינו להגיע לעצם העניין: שלוש פעמים בין יום ד' שעבר ליום ד' זה (אתמול) השתמשו מנהלי רשתות (שניים מהם בכירים) בשיחה עמנו בביטוי  "אם היה לנו אז כדור בדולח" - וכולם באותו הקשר. מדובר באנשים בארגונים שביקרנו לפני שנה, שנה פלוס ושנתיים. לכולם הצענו את סל הפתרונות שהיה אז לצ'יף להציע, להתאוששות מאסון, להמשכיות עסקית, לניהול מידע וגיבויים. עם שלושתם היה לנו "חיזור" קצר שלא הסתיים ב"חתונה". הם העדיפו כלה אחרת, או בכלל להישאר רווקים. לא שמרנו על קשר אך במפתיע, כולם הורידו שוב השבוע את גרסת ההתנסות העדכנית של BOS וביקשו שנחזור אליהם...
אחרי כל פעם שזה קרה, החיוך שהחל להצטייר בפני החברה' בצוות BOS נמחק מהר מאוד ומתחלף בהבעת צער משקפת הזדהות. הלקוחות סיפרו מה עבר עליהם בתקופת הביניים. מהשקעת כספים רבים בפתרונות ידועים, עד לאכזבה הגדולה. הם הסתבכו בשחזורים, התעצבנו ברגעי לחץ, גילו מגבלות שלא ידעו עליהן מראש והוצע להם לרכוש מוצרים אחרים לסגירת הפינות. בנוסף לתחושת הכישלון שיש להם על לא עוול בכפם, עוד יושבות על המצפון השאלות של המנהלים. וביומן יושבות הפניות של משתמשי הקצה שעדיין לא קיבלו את מבוקשם.
לפעמים אין ברירה, בארכיטקטורות מורכבות לא תמיד ניתן להסתפק בפתרון אחד, אבל סביבה מעורבת זו לא סיבה שתחייב מנהל רשת לדאוג לפתרון שונה לכל סוג של מערכת הפעלה או מערך אחסון.....
אתם רוצים לדבר על הבעיות? יש כאן אוזן קשבת. צלצלו ונחשוב ביחד על הדרך הקלה, היעילה, והכדאית ביותר להבטיח את המשכיות השירות במערכות המידע שלכם.
08-9400070 או info@chief.co.il  
 

דיסקים מהפיליפינים

בפיליפינים מאוד מרוצים. היטאצ'י גלובאל סטוראג', יצרן הרכיבים והדיסקים הקשיחים, מתכנן הגברה של פי ארבע בייצור של המפעל אשר בבעלותה בלאגונה, קרוב למנילה, כבר השנה. כך הצהיר בראיון נשיא הפיליפינים Truan Tran. בשנה שעברה יצר המפעל 70 מיליון דיסקים קשיחים, השנה עלה הייצור ל-280 מיליון, והיעד לשנה הבאה מתקרב

ברור לפיליפינים כי שיפור באיכות תלוי במידה ברבה במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות מתוחכמות יותר. ולכן, משקיעה היטאצ'י השנה בין 70 ל-80 מיליון דולר למימון המו"פ וגם חידושים בייצור, בעוד בשנים קודמות השקעות החברה התמקדו בייצור.
אין ספק שהתאגיד מטפח רומן עם המדינה. לא מזמן, אחרי כ-10 שנות נוכחות שם, תרם ציוד מעבדה בשווי 3 מיליון דולר לתוכניות מדע והנדסה בשתי אוניברסיטאות. זאת כמובן, על מנת לקדם את המו"פ בתחומים הקשורים לדיסקים קשיחים.
 

קישורים

● מרגלית צנעני (מרגול) מטרידה אתכם בטלפון? כתבו אליה ובקשו ממנה להפסיק. תוכלו לעשות זאת באתר שלה: Margol
● אם בא לכם משהו מנוגד לחלוטין למרגול, העיפו מבט באחד הבלוגים האהובים עלי http://www.allthingsbeautiful.com שגם זכה בפרס הצטיינות בשנת 2005.
● עוד שווה לקרוא עד כמה מוקשחים המוצרים האלקטרוניים שלנו, בכתבה שפורסמה השבוע ב-  macnewsworld.com

● הנחיות בדיקה של מערכות ניווט לרכב התפרסמו השבוע ב-Ynet. אולי גם יום אחד הן תגענה לרמה כזו של הנדסת אנוש שגם ישמיעו "טיפש, למה אתה לא מקשיב לי?", או "מזל שאני כאן, אחרת היינו מגיעים בעוד שבוע".
 

עולים על המרכבה

פרויקט מרכב"ה (מערכת רוחבית כוללת בממשלה) התחיל את דרכו לפני 3 שנים, בספטמבר 2005. הפרויקט מתמקד בשיפור וייעול הניהול של המשאבים הארגוניים (משאבי אנוש, לוגיסטיקה וכספים) ושל נכסי המדינה. פרויקט זה היה אמור להסתיים ב-2006 בהשקעה של 375 מיליון שקל, אבל כמו פרויקטים רבים אחרים, נותר הרחק מהיעד. השנה הצטרף אליו גם משרד החינוך, אשר העלה לאחרונה מערכת ERP של SAP בהיקף של כעשרות מיליוני שקלים. המערכת תשרת כ-450 עובדי משרד החינוך במחוזות שונים וביחידות המטה של משרד החינוך. הפרויקט עלה לאוויר לאחר עיכוב של שנה, עקב יישום רפורמת "אופק חדש", שמטרתה לייעל את מערכת החינוך בישראל.
בנוסף, כנראה שבמהלך 2009 משרד החינוך יצא למכרז בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לפרויקט להחלפת מערכות המנב"ס, שמנהלות את מערך השעות של בתי הספר, נחשבות מיושנות וקיימות כבר משנות ה-80.
מכרז נוסף שצפוי להתקיים הוא למען פרויקט הטמעת מערכות דואל לכל המורים בישראל, בשווה לעובדי שירות המדינה הזוכים לשירות זה. פרויקט זה יאפשר לכל מורה לנהל תיבת דואר משלו ולאסוף נתונים ישירות מבית הספר.

בקרב הציבור נשאלת השאלה – האם ההון הרב שנשפך על מערכות המחשוב של משרד החינוך לא היה מנוצל יותר טוב אם היה מיועד עבור מערכת החינוך עצמה? הרי מנהלת מנהל תקשוב ומערכות המידע במשרד החינוך, סופיה מינץ, טוענת בעצמה כי העלאת המערכת לאוויר לא תשפיע כלל על מערכת החינוך והמורים.
מה כל אלה יעזרו למורים ולשכרם הזעום, לתלמידים המצטופפים בכיתות של 40 ילדים, שאינם מקבלים מספיק שעות לימוד? בטוח כי מערכת מחשוב מתוחכמת במשרד החינוך היא לא הפתרון לכך ובטח לא מערכת מחשוב ששווייה מוערך בעשרות מיליוני שקלים.

רבים הם מוסדות החינוך שלא יכלו עד כה להרשות לעצמם מערכות המשכיות שירות מתקדמות, ולכן בשנת 2008 תרמה צ'יף 30 מערכות BOS בנפח 100GB כל אחת למועדוני LIONS ברחבי הארץ. מועדונים אלו מאתרים ומעבירים את המערכות למוסדות החינוך ו/או הרווחה באזוריהם.

ט.ג.

מצעד המזהמים

סוף שנת הרכב מתקרב ובארגונים זוקרים מחושים בחיפוש אחר עסקאות כדאיות. אבל גם בעלי הרכב הפרטיים, אחרי הערכת הנזק שהשאירו החופשות, שוקלים אפשרויות.
עד כמה שזה נשמע נחמד רכב היברידי או רכב חשמלי, יש פחד מסוים מלהיכנס להרפתקה לפני שהם הופכים למיין-סטרים. פעילי איכות הסביבה לייט כמונו ישמחו לקבל החלטה בטוחה ועדיין לפחות לנסות ולצמצם את הנזק שאנו גורמים לכדור הארץ. שמחנו למצוא כי פורבס-אוטו פרסם בסוף יוני רשימה של עשרת כלי הרכב המזהמים ביותר את הסביבה. הרשימה מבוססת בעיקר על דירוגי זיהום האוויר של EPA, אך גם על ה"מחיר הפחמני " של כל רכב (ה-carbon footprints).
להלן עשרת הקבוצות, מן הקל אל הכבד, וכמובן שמדובר ברשימה של פורבס וקשה לדעתם אם גם נבדקו דגמים פופולאריים וזולים יותר למעמד הביניים.
● במקום העשירי-הפחות מזהמים: BMW M5 AMG; BMW M6; Mercedes-Benz CL600/CL65 ; Mercedes-Benz S600/S63 AMG/S65 AMG וגם הSaab 9-7X Aero
● במקום התשיעי: Jeep Grand Cherokee SRT8; Mercedes-Benz ML63 AMG ו- Mercedes-Benz G55 AMG
● הקבוצה השמינית:  Chevrolet Avalanche 1500 RWD; Chevrolet Suburban 1500 RWD ; Chevrolet Tahoe 1500 RWD; MC Yukon 1500 RWD
וה- GMC Yukon XL 1500 RWD
● במקום השביעי, כל הדגמים הנוסעים על דלק (לא סולר) של ה- Chrysler Aspen Flex ; ה- ' Dodge Dakota Flex  ;Dodge Durango Flex ; Dodge Ram 1500 Flex וה-Jeep Grand Cherokee Flex
● למקום השישי הגיעו ה- Jeep Commander Flex על דלק, ה-Ford F-150 וה-Lincoln Mark LT
● הקבוצה החמישית מורכבת מ- Chevrolet Suburban 25000, GMC Yukon XL 2500 ו- Hummer H2

● במקום הרביעי הלא מכובד נמצאים ה- Mercedes-Benz ML320 CDII וה-
● שלישי במצעד המזהמים: ה- Mercedes GL320 CDII
לפניו ה- Jeep Grand Cherokee CRD
● וראשון המלכלכים : ה- Volkswagen Touareg V10 TDII
מומחים אומרים שתיקונים, אפילו קטנים, באופן שימוש הדלק בדגמים המזהמים ביותר יכול לצמצם את פליטת גזים החממה לאטמוספרה. אז למה לא לבחור מלכתחילה מכונית יותר חסכונית מבחינת זיהום?
 

השורות של עמית

אין לזה סוף

ליכוד, עבודה, קדימה, אחורה, כלום לא זז במדינה הזו, שום דבר, הכול תקוע, נסחב, מתעכב ותמיד יש תירוץ. ב-1997 החליטה ממשלת ישראל להפריט קווי אוטובוס, שלוש ממשלות אחורה. אנחנו בסוף שנת 2008 ונכון להיום הפרטת קווי האוטובוס שאמורה הייתה להוריד מחירים ולהגביר תחרות, מתעכבת עד... 2023! - 4 ממשלות קדימה, וזה כאמור נכון להיום, כי בעוד 11 שנה זה כבר יכול להיות 2037. בפעם האחרונה שממשלה כלשהי התעללה כך בציבור, מנהיגיה סיימו עם ראשיהם בתוך סלסלה. תחשבו על זה.
 

התקציב והבחירות

שוב עולה נושא תקציב המדינה לכותרות ושוב הוויכוח הוא בין הוצאות הביטחון או הרווחה. איכשהו ברור לי שלמרות המצב ההולך ומתדרדר ולמרות הפערים ההולכים וגדלים בין שכבות האוכלוסייה, תמיד יועדף תקציב הביטחון. הם יחתכו בחינוך, ברווחה, בקצבאות ובכל מה שאמור ללכת לייתר עם ישראל, רק כדי לא לייעל את הצבא, רק כדי לא למסות את שכבות השמנת שרובצות היטב על העשירון העליון. אנחנו צריכים לשים לזה קץ.
אבל בעוד שמתנהל קרב על בין ביטחון ורווחה, לא מהסס שר האוצר, עורך הדין החלקלק רוני בר-און, לחתום על הגדלת התקציב לרשות שדות התעופה. זאת, רק כדי להגדיל את תקציב השכר של הבכירים, שגם כך מובילים את טבלת שיאני השכר בשירות הציבורי בישראל.
כדי שיהיה ברור 50% מתקציב הרשות מיועדת לשכר. בעוד שהתקציב הכולל לא גדל בשקל, תקציב השכר גדל ב- 60 מיליון שקלים. דהיינו, הם לא יתנו שירות טוב יותר הם רק ייקחו יותר כסף הביתה. להזכירכם, 4.5 מיליון בלבד לא הצליח רוני בר און לאתר עבור עיקור חתולים. אנשי האוצר קוצצים פעם אחר פעם בבשר החי ולא אכפת להם שמדובר בחוק שהועבר בכנסת, אבל הגדלת שכר הבכירים ברשות שדות התעופה? למה לא! את הסכום הנוסף הזה שמדינת ישראל הקציבה לשכר לגוף לא יצרני בעליל שגם בלי התוספת מקבל הרבה יותר מכולם, צריך לחתוך ולהעביר בדיוק למקומות בהם הוא נחוץ: חינוך, רווחה וכן, גם עיקור חתולי רחוב.
רק שתבינו כמה חשובות השכבות הנמוכות בישראל עבור ממשלת ישראל: לדיון מיוחד שנערך בנושא העוני בישראל, לא הגיע אף שר! פגרה זה פגרה, למי אכפת מעניים, יחי החופשה על חשבונם.
שימו לב שאנחנו שוב זוחלים לקראת שנת בחירות והפוליטיקאים שוב מתחילים למרוח אותנו ולנסות להסב את תשומת ליבנו מהבעיות האמתית, היינו שחיתות, חוסר שוויוניות, מכירה סיטונאית של מדינת ישראל לעשירים, זלזול ב-9 עשירונים והקרבה של כל מי שחלש. ואיך עושים זאת? צועקים "ביטחון!". כן, יש בעיה ביטחונית במדינת ישראל, לא מהיום אבל כולנו היינו בצבא וכולנו יודעים איך הוא עובד. כולנו יודעים שכסף נזרק במיליונים על שטויות. אז אל תתנו להם למרוח אתכם. הבעיה החברתית בישראל חמורה פי כמה מכל בעיה אחרת והיא זו שתחסל אותנו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מרבצי ענק של נחשלים, אנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו ממשלה שמעבירה את השליטה לבעלי ההון. הם ילכו? שילכו! אולי כך נקבל חזרה את המדינה שכולנו אוהבים.
 

כמה פשוט – מילה טובה

משטרת נתניה נענתה סוף סוף לתלונות תושבי אחד הרחובות בעיר ו"הרימה" 13 נערים שהרעישו במקום והפריעו את מנוחת השכנים, עצרה וקנסה את ההורים. תגובת הציבור הייתה מידית, תרועה רמה וכל הכבוד רבתי למשטרת נתניה. משטרה בניגוד למה שחושבים היא לא רק כדי לתפוס עבריינים כבדים (את אלו בית המשפט במילה משחרר מאוחר יותר) אלה גם כדי להקל על חיי התושבים מפני עבריינות זוטרה כמו הטרדת מנוחת השכנים. אני משוכנע שלפחות 50% מכם נתקלתם בבעיה ובתגובה מעצבנת מהמשטרה בעירכם. התשובה לה אנחנו זכינו בירושלים: "תגידו תודה שהם לא זורקים בקבוקים". אבל תראו כמה קל ופשוט לרצות את האזרח ובו זמנית לשפר את יחסי הציבור העלובים של משטרת ישראל. כל מה שצריך לעשות הוא... את העבודה, זה הכול. בירושלים זה קצת יוצר חמור כי העירייה עצמה עומדת בעקיפין ולפעמים גם במישרין מאחורי הטרדות הלילה (כמו קונצרטי רוק ישראלי עלוב שנמשכים עד השעות הקטנות של הלילה). אבל בשביל זה יש משטרת ישראל שתמנע-כן, גם מהעירייה, לעבור על חוק שעות המנוחה.
אבל מה שעוד יותר מעניין הוא איך טיפלו בנושא הצרפתים הטמבלים. באחת הערים הם הציבו בגן מכשיר שמפיק רעש תת קולי שגרם לנוער הבעייתי כאבי ראש. נשמע מבריק ? הבעיה היא שהוא גרם לכאבי ראש לכל השכנים גם כן.
 

עוד מילה טובה עם סייג

משטרת ירושלים יצאה לקרב שכבר מזמן הייתה צריכה לצאת אליו ועצרה שלושה מבריוני משמרות המהפכה... אופס סליחה, הצניעות החרדית. הגוף הברברי הזה קיים עשרות שנים ולוקח את החוק לידיו באלימות. משמרות הצניעות לא פעם מקיימים בעצם את הוראת הבד"ץ החרדי, מה שמפחיד עוד יותר. דהיינו מערכת משטרה עצמאית וברוטאלית בסגנון משטרים אפלים שפועלת בתוכנו. אז יופי שהמשטרה פועלת כנגד משמרות הצניעות אבל מדינת ישראל צריכה להוציא מחוץ לחוק בד"ץ שכך פוסק, זה של העדה החרדית, שכן אין לו זכות קיום במדינה נאורה ודמוקרטית ולא ממש אכפת לי כמה "חכמי דת" יושבים בו. יש כאלו מלא באיראן.
מה שאני באמת מתקשה להבין הוא שכתוצאה מכך החרדים מתמרדים חוסמים כבישים ומציתים פחי אשפה ובמקום לאשפז אותם מאחורי סורג ובריח, מתייחסים אליהם בהבנה.
 

יוצא הגאידמק מהשק

ארקאדי גאידמק -שאגב נחשב בצרפת לעבריין נמלט- הודיע שהוא מוכן למות לפני שיהיה מצעד גאווה בירושלים. הוא כנראה חושב שזה מה שישיג לו את קולות החרדים, הוא באמת מאמין שאיזה שהוא רב יאמר לחסידיו להצביע גאידמק. ההצהרה שלו הביאה לתלונה במשטרה ובצדק, על הסתה. אללה יוסתור איזה בחירות עומדות בפני הירושלמים. מצד אחד גאידמק מצד שני לופוליאנסקי...
 

סרטים

עוד שטויות של רואן אטקינסון, אני מקווה שראיתם את "ברוכים הבאים לגיהינום", כמה קטעי תאונה מוזרים על הכביש, ופרסומות כרגיל בכתובת
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית

גיקילנד זה כאן

ה-Urban Dictionary מגדיר את הערך "Geek Porn" כ-תמונות או סרטים על מחשב או מכשיר ערום, ללא מארז ו/או כיסוי, כך שהמעגלים והחיווט גלויים לעין. פירוש נוסף מתייחס לפורנוגרפיה רגילה שנועדה לחנונים - כמו תמונות של נשים מחזיקות ציוד מחשב או דמויות נקביות תלת ממדיות כפי שהן מוצגות במשחקי וידיאו, בתנוחות ארוטיות...
בהתאם להגדרה הראשונה, הרי שמי שעובד בצ'יף מוקף -בכל שעה יותר- בפורנוגרפיה של חנונים. בעקבות המוניטין הרע שיצא לאחרונה לבני תמותה אלו (לחנונים, לא לעובדי צ'יף - שאת המוניטין השנוי במחלוקת שלהם הרוויחו אחד אחד בכבוד), יצאנו להגדיר על פי הספרות המקוונת למה בדיוק התכוון המשורר.
אריק ריימונד מתאר את ה-"גיק" כאדם שבחר בהתמקדות על פני הנטייה לדבוק בנהלים המקובלים. אחד הרודף מיומנויות (בעיקר טכניות) ודמיון, ולא קבלה חברתית של הזרם המרכזי. לדבריו, הגיקים סובלים בדרך כלל ממקרה חמור של ניאופיליה (התרגשות הנובעת מאהבה יתרה לחידושים). רוב הגיקים מיומנים במחשבים ומתייחסים ל-"האקר"(פורץ) ככינוי של כבוד, אך לא כולם הם האקרים בעצמם, וכמה מהם שאכן פורצים, קוראים לעצמם בד"כ גיקים בכל מקרה מפני שהם מתייחסים ל"האקר" כתווית אותה יש לתת לאחרים להדביק לך, ולא לקבל אותה לעצמך. ריימונד גם מציג הגדרה המונה עד לאובדן הנשימה את תכונות הגיקים: "גיימרים, מתלהבים, חובבי מדע בדיוני, חסרי ערך, סוטים, מתכנתים, יורמים; חברי כת שלועגת לעב"מים, לתיאורית הקונספירציה ולאמונות נוספות; ואוהדי הסדרה "מסע בין כוכבים". הם, לדבריו, אנשים שלא נהגו ללכת לנשפי בית הספר ורבים מהם היו בכלל נעלבים ממי שיעז לרמוז שהם היו אפילו צריכים לרצות ללכת.
אבל גם גיקים הם חלק מן המין האנושי וככאלה חל עליהם עיקרון הגיוון. ה-"Geek Code" הינו הקוד ה"גנטי" המתאר את הסוג, הידע וההעדפות של כל גיק וגיק. הקוד מתחיל (משמאל לימין) באות G ואחריה אותיות לטיניות שאחרי כל אחת סימני פלוס או מינוס, קריאה או שאלה... מי שהמציא את שיטת סיווג זו היה רוברט היידן בשנות התשעים, ומי שמעוניין למפות את עצמו על פיו יכול לנסות באתר http://www.geekcode.com/geek.html
אין לשכוח שהמעמד אינו בלעדי לזוויג הזכרי בלבד. קיים מידע נוסף על גיקיות, גיקים ומה שביניהם בקישורhumor/Geek