ראשית, הבהרות

● מחשב במתנה
כל הפרטים על המבצע, בהקשה על הקישור "למרות שאין כזה דבר חינם - PC במתנה "

● מנהלי רכש
כזכור, במגזין מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל פורסמו תוצאות תחקיר בנושא כלים לניהול ידע. כעבור שנה, בדקנו ומצאנו כי המצב עדיין לא השתנה.

● תרומת מחשבים
מחשבים וציוד מחשוב משומש שיתרם לטובת מוסדות חינוך, מלכ"רים ונזקקים יעברו טיפול סניטיזציה (איון מידע) ללא תשלום במעבדות צ'יף. לצערנו לא נוכל לספק שירותי הובלה מכל חלקי הארץ, אך נשמח לתאם את איסוף הציוד עם מועדון ה-LIONS המקומי

● תרומת רישיונות תוכנה
מועדוני LIONS בישראל קיבלו השנה מחברת צ'יף מספר עשרות מערכות BOS בתרומה בעבור מוסדות חינוך או מלכ"רים. ניתן לבדוק אפשרות קבלת התרומה עם נציבות ה-LIONS בישראל (מזכיר: מר יוסי שליו)
 

פחם על המצפון

הפעם נביא בפניכם מספר נתונים שצברנו ממקורות שונים. הם כולם הוכחה לעומס האדיר שאנו, בתעשיית מערכות המידע, מפעילים על איכות הסביבה... וגם על הכיס שלנו.

חברת IDC דווחה בחודש שעבר על תוצאות הניתוח הגלובאלי של תעשיית אחסון המידע המסחרי ועל עלויות האנרגיה להפעלה ולקירור מערכי אחסון בין 2002 ל-2012.
מספר הדיסקים המשמשים לאחסון מידע מסחרי ממשיך להעלות מדי שנה, וקיים מחיר אשר מעבר לעלות הרכישה - עלות התפעול והקירור שלהם. IDC מעריכה כי בשנת 2007 עלות ההפעלה והקירור של כל האחסון העולמי החיצוני עבר את המיליארד דולר. לא קל לחזות את המחיר המדויק של החשמל בעתיד, אך קל לראות את המגמה, שהיא כמובן בעלייה.

בחברת אמזון מציעים שירותי אחסון מידע (S3) בספריות של עד 5GB כל אחת. עלות השירות היא של 15 סנט לגיגה לחודש בארה"ב, ומעט יותר מזה באירופה.

חברת אמזון עושה שימוש קרוב לאופטימאלי במאות אלפי דיסקים קשיחים המנוהלים באופן מבוקר ולכן יכולה להגיע למחירים הדומים לעלות האמיתית של חברות קטנות יותר. חישובים די אמינים מדווחים על עלות שוטפת של 0.15$ לכל GB אחסון לחודש, כלומר 1.8$ לשנה, כאשר רק חלק קטן מאד מהמחיר מהווה עלות הרכישה שהיא 0.4$ לכל GB למשך פרק החיים הממוצע של שלוש שנים = 0.13$ לשנה או 0.011$ לחודש או 1,800$ לכל TB לשנה.
העלויות הנוספות מורכבות בין היתר מ 30% מעלות החשמל הארגונית הנצרכת על ידי מערכות המחשוב + הקירור הנדרש להן.
השערות מושכלות המבוססות על מספר מחקרים (לא נעייף אתכם בפירוט) אומרות כי צריכת החשמל הנצרכת על ידי חומרת האחסון ועוד תצרוכת החשמל של מערכת הקירור (שלפי מהנדסי גוגל מהווה כיום כ- 40% מצריכת החשמל של מערכי האחסון עצמם) מגיעה אל הרבה מעל 1W/GB לשנה. אם רק נחשיב את צריכת החשמל במנוחה בדיסק היעיל ביותר כיום = 0.044 ואט שעה לדיסק 300GB נגיע לצריכה שנתית של 1.28 ואט ל GB. 

קבוצת ההגנה לסביבה SEEN מעריכה את תוצרת דו תחמוצת הפחמן למגוון סוגים של תחנות כוח. בתחנה של-  1Megawatt - 1MW הכמויות נעות בין 7,900 טון לשנה בתחנות השורפות פחם, ל-4,000 טון לשנה לתחנות השורפות גז. אם נבחר באופן שרירותי את הערך של 5,000 טון לשנה, כפול מיליון ואט לשנה, נקבל 5 קילו CO₂ לכל ואט שמיוצר.

בשילוב שני החישובים הקודמים, הרי ש-1 ואט לגיגה בייט, כפול 5 קילוגרם CO₂, שווה 5 קילו CO₂ לשנה לכל גיגה בייט דיסק קשיח - עם או בלי מידע עליו.
על מנת לפשט, נניח לרגע שהשרתים או שתחנות הכוח הם בעצם פי חמש יותר יעילים מהחישוב שלנו. זה מביא אותנו ל-1 W/GB
היות ו-1 טון שווה ל-אלף קילוגרם ושאחד טרה-בייט שווה כאלף גיגה בייט, הנה לנו ערך שקל לזכור: טון אחת של CO₂ נפלט כל שנה, על כל טרה בייט שטח אחסון.

ומהי החלוקה המשוערת של תצרוכת החשמל במרכזי מידע?
33% הולך לאמצעי קירור (chillers)
18% - מערכות UPS
9% - מיזוג אוויר
10% - הוצאות שונות כגון תאורה, אבטחה, מחשבי כף יד וכו'
70% מכל צריכת החשמל - לציוד שלא קשור למערכות מידע.

כלומר, ציוד הקשור למערכות מידע צורך 30% מאספקת החשמל.
10.5 עד 35% - השרתים
9 עד 30% - אחסון מידע
6.9 עד 23% צורכות הרשתות
3.6 עד 12% נשאר לצרכים שונים נוספים.
 

חדש וירוק!
 

לאור הנתונים לעיל ונוספים החלטנו בצ'יף לכבוש מספר פסגות שבדרך, באמצעות טכנולוגיה שתחסוך מתצרוכת החשמל וממשאבי אחסון נוספים. היום אנו גאים להודיע על אב טיפוס שמוצע להתנסות בין לקוחותינו אשר חפצים לשפר פרמטרים אלו במרכז המידע שלהם וגם לשפר את רמת האבטחה של המידע הארגוני.
בין היתרונות הבולטים:
1. המערכת שלנו חוסכת את הצורך בהגדלות תכופות של מאגר המידע המרכזי
2. אין צורך בשדרוג חומרת מערכת מידע מרכזית אחת למספר שנים
3. אין צריכת חשמל נוספת על צריכת החשמל הקיימת בארגון.
4. חסכון ניכר בקירור לשטחי אחסון מרכזיים.
5. צמצום ניכר בהיקף זיהום הסביבה.
6. צמצום ניכר בהוצאות אחזקת אחסון המידע ($1,800 לכל TB לשנה)
7. משך חיים ארוך פי 3 ממערכת האחסון הקיימות.

מעוניינים לנסות? כתבו לנו וגם נוסיף מידע מעניין.
 

1 מתוך 10

כיום מוערך שמעל 90% מכל המידע שנוצר בעולם מאוחסן במצעים מגנטיים, מרביתו כל גבי דיסקים קשיחים. ידועות תבניות התנהגות כשל בדיסקים הקשיחים כמו גם גורמי המפתח המשפיעים כל משך החיים שלהם.
לפני שבועיים הבטחנו לספר לכם על עבודתם של חוקרים מקרב חברת גוגל, שחקרו את מגמת הופעת תקלות בדיסקים. בגוגל מחזיקים אוכלוסייה גדולה מאוד של דיסקים בעבודה ולכן נתונים שחוקריהם מפיקים נחשבים לאמינים, כמו בכל מחקר המניח הנחות מתוך תצפיות באוכלוסיה גדולה במיוחד (מעל 100,000 דיסקים מסוגים ויצרנים שונים שנמצאו בהם תקלות בין שנת 2001 עד 2005). בגוגל כל אוכלוסיית הדיסקים שנבדקה עוסקת במתן שירותי אינטרנט. חלק מתוצאות המחקר היו מפתיעות.
בניגוד למה שאנו רואים יום יום, לא נמצא בעבודה קורלציה בין שיעורי תקלה לבין פעילות נמרצת או טמפרטורות גבוהות.
לעומת זאת, פרמטרים SMART, כמו שגיאות סריקה, ספירות רלוקציה וספירות מדגמיות כן השפיעו על היתכנות התקלה.
היות ובמספר מאוד גדול של מקרים דיסקים כשלו בעוד נרשם עבורם העדר סימנים מקדימים מסוג SMART, סכמו החוקרים כי לא סביר שניתן יהיה לפתח מודל מבוסס באופן בלעדי על אותם סימני חיזוי.וי.
הקבוצה מצאה כי 1 מתוך 10 דיסקים "מתים" מסיבות שונות כל שנה. האם הדיסק הזה שמאפשר לנו כרגע לעבוד להנאתנו הוא הדיסק הבא? האם עשינו מספיק כדי להגן על עצמנו במידה והסיבובים שהוא מסתובב כעת יהיו סיבוביו האחרונים?
 

מעגלים שזוכרים

שמעתם פעם על Leon Chua? לפני שנים רבות הוא כבר דיבר על מרכיב חסר בכל מעגל אלקטרוני בסיסי, שלדבריו מהווה  משלים ל-קַבָּל (capacitor), ה-נגד (resistor) ו-סְלִיל הַשְׁרָאָה (inductor). השנה יוצאת חברת HP עם אלמנט כזה, המכונה memristor, והוא רכיב ה"זוכר" כמה חשמל עבר דרכו. מי שבנה אותו, Stanley Williams מחברת HP, הופתע בעצמו על כי הביא לעולם דבר כה יסודי בעולם הכה בשל של הנדסת החשמל.
חשיבות העבודה היא קביעה של מודל מתמטי לפיזיקה של הממריסטור, כדי שגם אחרים יוכלו לפתח מעגלים מוטמעים עם פוטנציאל לשיפור משמעותי של היעילות האנרגטית של מחשבים ומרכזי מידע.
היעילות האנרגטית היא גורם בעל חשיבות הולכת וגוברת בארגונים המחזיקים מרכזי מידע. בנוסף לדאגה לאיכות הסביבה, חשוב לזכור כי כמות החשמל המרבית הזמינה באתר כלשהו תהווה גורם מגביל לכמות הציוד של מחשוב שנוכל להתקין באותו אתר.

צורך. כרגע אומרת ההשערה שהממריסטורים פועלים בעשירית המהירות של מעגלי DRAM המוכרים, למרות שהשינויים הפיזיקאליים שמניעים את המכשיר ממצב למצב מתרחשים במהירות גדולה.
בנוסף ליישום הרכיב במעגלים דיגיטאליים רגילים, יתכן והממריסטור יוכל גם להשתתף במעגלים אנלוגיים הפועלים בדרך הסינפסות (חיבורים שבין תאי עצב) ויוכלו לאפשר השוואות בין שני ערכים. תכונה מועילה, למשל, בבעיות זיהוי תבניות כמו במקרים של
זיהוי תווי פנים.
 

מוחות שזוכרים

שמענו בעבר שהכולסטרול הטוב (בתנאי שיש כזה), הימנעות מעישון ומאלכוהול מטיבים עם הזיכרון. לאחרונה פורסם מחקר שוויצרי המוכיח כי גם שינה במידה מספקת משפרת את הזיכרון. שינה טובה של לילה שלם, מחזקת את החיבורים שבין תאי העצב במוח המעורבים בלמידה ובזיכרון. המחקר השתמש בבדיקות MRI בנוסף למבחני זיכרון, והתוצאות הוצגו השבוע בפורום האירופי למדע העצב (FENS 2008) שהתקיים החודש בג'נבה.
מחקר אחר שנערך באוניברסיטה האוסטרלית UNSW מתייחס לשיפור הזיכרון במצב ערות. ידוע כי פעילות מוחית מורכבת מסוגלת לצמצם את הסיכון לחלות בדמנציה, אך המנגנון של התופעה לא היה מובן. המחקר גילה כי פעילות מוחית אינטנסיבית מונעת במרוצת השנים את ניוון ההיפוקמפוס (חלק במוח שהאנטומיים הקדומים מצאו דומה לצורתו של סוסון ים). ההיפוקמפוס הינו החלק החיוני במוח הקשור לזיכרון.
העבודה עקבה אחר 37 מתנדבים מעל גיל 60 במשך 3 שנים, באמצעות שאלונים ובדיקות MRI בהן נמדד נפח המוח, נפח ההיפוקמפוס ופרמטרים נוספים. באנשים ששמרו על פעילות מוחית ערה, קצב התכווצות הטבעית של ההיפוקמפוס (שנראה באנשים שהיו פחות פעילים מוחית) נבלם בכ-50%.

למידת נושאים חדשים או קריאה מסוגלים אולי להגן מפני מחלות אלו. קשה להצביע על פעילות מסוימת שיעילה במיוחד. נראה כי הדבר קשור לשמירה על טווח רחב של פעילויות ולכל דבר שיאתגר אותנו מנטאלית. המחקר פורסם לפני שבועיים תחת הכותרת  “Lifespan Mental Activity Predicts בכתב העת  PLoS ONE.
למען האמת, הגענו לאותו אתר בעקבות עבודה גרמנית מסקרנת ביותר שמנסה לברר האם מכונות מסוגלות לחשוב. לכו על זה, כדאי להעיף מבט.
 

אמרתי לכם!

השורות הבאות פורסמו השבוע על ידי פטריק סוויני, בעבור חברת סוניק וול, תחת כותרת "המציאות של גיבוי בטייפים". בתרגום חופשי:
"עם הזמן, ההבטחה הגדולה של הטייפ נוטה להפוך לאכזבה גדולה כאשר העסקים לומדים את המציאות של גיבוי תלוי טייפים. החלום של יחס עלות-ביצוע בגיבוי עם טייפים מתחיל לאבד אוויר ככל שההשקעה בקלטות עצמן מתנפחת עם הצורך בייעוץ והדרכה להטמעה והגדרה. לאחר מכן מופיע עניין המהירויות. עסקים המשתמשים בטייפים לעיתים קרובות נאלצים לגבות רק בלילה מפני שיחס מעבר המידע בטייפ איטי כל כך שפעולת ההעתקה לוקחת שעות.
שחזור מידע כושל הוא זה שמביא את האכזבה הבאה. חברות הגדלות משתמשות בטייפים רבים, כך שהשחזור של קובץ פשוט יכול לקחת שעות, אם לא ימים, מפני שמנהל המערכות או יועץ מערכות המידע חייב למצוא את הקלטת הנכונה ולשחזר את המידע בסדר הנכון. יחסי הכשל בשחזור מטייפ, במיוחד עם מערכות ישנות יותר, גבוה כל כך שאפשר גם לזרוק מטבע כדי להחליט אם ניתן יהיה לשחזר את הקובץ, גם אם זה ימצא.
בנוסף, הגידול המתמשך של המידע הארגוני יכול למתוח את היכולת של טכנולוגית הטייפ. רוטציה ידנית של טייפים לעיתים קרובות פירושה שאין רוטציה. המטעינים האוטומטיים של קלטות פוטרים את בעיית החלפת הטייפים הידנית, אך הם יקרים ומובילים לצמצום אחסון הטייפים מחוץ לאתר. ומחסור באחסון טייפים מחוץ לאתר מחזיר אותנו לנקודה של סיכון גבוה במידה ובאתר יתרחש אסון כלשהו.
מערכות גיבוי על טייפים גם עושים מעט אם בכלל לתמיכה במשתמשים המרוחקים, במיוחד אלא העובדים על מחשבים ניידים. כאשר עובד כזה מתחבר מחדש לרשת המשרדית, הוא יוצר פערים גדולים באבטחה. חברות משתכנעות שלהשאיר ללא הגנה את שווה הערך של יום שלם של מידע זה לא כזו בעיה גדולה, היות והם רק מסוגלים להריץ את הגיבויים בלילות. אך למתוח את הפער למספר ימים, כבר מסכן יותר מדי."

המשך: למאמר D2D

"כאן לא מודיעין", אבל תדעו ש...

חברים, אנו נאלצים להבהיר פעם נוספת כי בצ'יף ...
אין אנו מספקים שירותי אחסון או הובלה של קלטות מחוץ לאתר,
אין אנו מוכרים חומרה (פרט לפתרונות מסוג aXafe או דיסקים קשיחים חלופיים בעבודות שחזור מידע),
אין מנפיקים אישורי "total loss" לדיסקים בעבור חברות הביטוח ללא בדיקה מעמיקה
אין מבטיחים הצלחה בשחזור מידע מדיסקים לאחר שצד ג' ניסה את כוחו בשיטות שונות ומשונות (תחיבת אצבעות, כלי מטבח, תוכנות שחזור מסחריות ושאר מרעין בישין).
אין מבטלים את כוחה של תפילה בזמן שעבודתכם החשובה בטיפול, או בכלל.
אין ממליצים על התקנת פתרונות גיבוי ללא תוכנית התאוששות כוללנית - גם ובמיוחד, אם העסק קטן וצנוע.
כן נעשה, כמו תמיד, את כל הניתן כדי לבטל הוצאות לקוח מיותרות (גם אם לא קשורות ישירות לגיבוי ושחזור) ולצמצם עלויות הכרחיות בעבור סטודנטים ומלכ"רים.
כן נמליץ על דרכים חסכוניות להגן על המידע שלכם, גם אם לא מתוך סל מוצרנו.
צרו קשר

מתפנה לעבודה

 
מתפנה לעבודה בחור רב תחומי, מעניין ומגוון. אחרי שנים בהם תרם לקיבוצו בתחומים שונים -בהם ניהול מחסן גדול, ניהול נגריה וניהול מקצועי בתחום החקלאי- הוא שואף כעת למצוא מקום בו יוכל להפעיל את כישוריו בתחום התפעול, הלוגיסטיקה, ארגון וייעול המחסן והפעילות. מתגורר בצפון הנגב, כביש 6 מותח עבורו את גבולות ההעסקה הפוטנציאליים.

יצירת קשר בטלפון 054-6614419

נו, כן. תמיכה טכנית לפעמים מרגישה כך:

השורות של עמית

הייתי במסיבה

את סוף השבוע האחרון ביליתי במסיבה בחור בקצה העולם, על גבעה יפהפייה עם מלא צרפתים. ובמסיבות שכאלו יש כללים, איך מתבצעת ההיכרות בין אנשים מתי מתנשקים (על הלחי), עם מי ואיך וכמובן כמה נשיקות, איזה יין שותים מתי ומה אוכלים בכל שלב וכמובן איך אוכלים. הריקודים הם בסוף הערב על בטן מלאה וראש מפוצץ ביין שלא מפסיק לזרום כל הערב. לא ממש ראיתי מישהו שיכור אבל אנשים שמחים ראיתי גם ראיתי. למזלי הרע הלך לי מכשיר שמיעה אחד יום קודם, והרי לכם ישראלי שומע צרפתית מונו באוזן אחת ברעש של להקת נגנים בינונית, ואוסף של צרפתים חביבים שמנסים לנהל שיחה באנגלית ללא הצלחה מרובה. היה שמח...
 

היכרויות וכסף

רבים זוכרים את אתרי ההיכרויות וחדרי הצ'אט בהם לא יכולנו לדעת מי זה מי והאנונימיות אפשרה לכל זב חוטם להציג את עצמו כבן 40 ולכל בן 40 לנסות לצוד ילדונת בת 20. המכוערים והמכוערות הסתתרו מאחורי נתונים בדויים, והחגיגה הייתה גדולה וכמעט גדולה כמוה הייתה גם האכזבה. אתרים רבים נפגעו קשות כתוצאה מכך ותכנות מסרים נכשלו בגלל עודף ליברליות, שיצרה יותר בעיות של זהויות מצוצות מהאצבע ובדיעבד הטרדות מיניות של קטינים וכיו"ב. הרשתות החברתיות יצרו מצב מעניין ומנוגד לחלוטין: חשיפה מוחלטת, תמונות, פרטים אישיים, כמעט הכול בעיקר כשרשתות כמו הפייסבוק מעבירות את המסרים לטלפונים סלולאריים ויישומים עם קונוטציות סקסואליות זמינים בעשרות.
התוצאה היא שקשרים שנוצרים היום על האינטרנט הם קשרים אמינים הרבה יותר, אלא אם כן אתה טמבל גמור ולא מסוגל לחבר אחד ועוד אחד, כמובן. הבעיה כמו תמיד היא הפדופילים ושאר סוטי המין שכוונותיהם אינן חיוביות -ורובם ככולם יודעים לחבר אחד ועוד אחד ואפילו ליצור משוואות. נגדם אין למערכות השונות פתרון, למרות שאם פייסבוק או מייספייס או דומיהן היו מסרבות לקבל מהנרשמים כתובות דואר אלקטרוני הניתנות חינם הבעיה הייתה מצטמצמת באופן משמעותי, שכן תאי הדואר הניתנים על ידי ספק האינטרנט ניתנים לאיתור מיידי. הבעיה היא שבמקרה כזה, המספרים האסטרונומיים שהאתרים הללו מציגים היו יורדים פלאים וזה לא טוב מסחרית. ושוב אנחנו חוזרים לאותה המשוואה: ביטחון לא מספיק חשוב אם הוא עולה כסף.
 

ביורוקרטיה נוסח צרפת

הצרפתיים ידועים בביורוקרטיה המסיבית שלהם, המנגנונים המסורבלים והשירות הציבורי המפלצתי שאין דומה לו בעולם כולו (אומר מי שלא ניסה בארגנטינה...)המערכות הללו נוצרו כדי לספק עבודה לאנשים ובגלל האיגודים המקצועיים אי אפשר לקצץ אותם. המחשוב אמנם קיים, אבל מיועד יותר להדפסת ניירת.
השבוע נרשמתי במה שנקרא "לשכת העבודה הצרפתית" שמסתבר, שמפוצלת לשתי לשכות. האחת -זו בה ביקרתי- משמשת לרישום (מעין קופת חולים כזו, מספרים, פקידים אדיבים ונחמדים). כמו שאני נכנס: שם, כתובת, ובום המדפסת מתחילה לפלוט טפסים, לפני שהספקתי לומר "מס הכנסה" והיו לי 10 עמודים למלא, חוברת, שני מכתבים לשני משרדים שונים, וקלסר לאחסן את כולם. מכאן אני אמור ללכת לפגישה בחלק השני של לשכת העבודה שיסייעו לי למצוא תעסוקה. אין לי מושג מה אורך התהליך שם אבל בטוח שאחזור משם עם קלסר נוסף שכן כל מפגש קצרצר שלי עם המערכת הניב... קלסר. הצרפתיים אמונים על שמירת איכות הסביבה, מחזור וההגנה על יערות הגשם, לפעמים נדמה לי שהם לבדם הם הסיבה שמשמידים את יערות הגשם.
מה שמדהים הם התנאים הסוציאליים בצרפת, שכן מעצם היותי אזרח אירופאי הרשום כמובטל בצרפת אני אמנם לא זכאי לדמי אבטלה אבל, ביטוח רפואי מסוג כלשהו זה כן

שמספקת את כל הקשור לשירותי המדינה ולא לשירותים המקומיים...בקיצור, מפלצת מנהלית אחת גדולה. היות והצרפתים דוגלים ב"לעבוד כמה שפחות" הרי שחלוקת העבודה בין המוני אנשים ועשרות משרדים נשמעת הגיונית לחלוטין.
 

רשות השידור

אחד מהדברים החשובים בכל מדינה הוא רשות שידור ציבורית שתשקיע ביצירה מקורית לאו דווקא מסחרית. רשות שכזו ממומנת על ידי הציבור באמצעות אגרה או דרך המסים. בישראל רשות השידור נחוצה כפליים כי המערכת המסחרית ירדה מהפסים לחלוטין והרגולאטורים לא שולטים עליה יותר. הבעיה היא שרשות השידור הישראלית היא חורבה שעובדיה מסתובבים בה כטרמיטים ומחסלים כל דבר שנמצא במצב תקין. הממשלה מנסה להפעיל השפעה פוליטית, אחרי הכול הממשלה מממנת וממנה את המנכ"ל. העובדים שלמעשה אי אפשר לפטרם (עובדי מדינה) מוצצים את הגוף עד זוב דם. הציבור מצביע ברגלים והדרך היחידה להבריא מערכת כזו היא לחסלה ולהקימה מחדש. אבל בישראל חיסול המערכת פירושו כסף זמין לבזבוז על מטרות אחרות ואף אחד לא יטרח להקים את רשות השידור מחדש. המנהלים של רשות השידור ממונים מתוך המערכת ואינם מנהלים מקצועיים (הם בקושי עיתונאים מקצועיים). בקיצור, השירות החיוני הזה שאמור להינתן לציבור נגזל ממנו למרות שהוא משלם עליו. אבל אין שום חדש בסיטואציה, האזרח הישראלי רואה איך זכויותיו נרמסות לעתים קרובות מאוד ואיך זכויות שתמיד היו מובנות מאליהן נעלמות כלא היו. זו בעיה בפני עצמה, הבעיה האמתית היא העובדים, שחיים על חשבון הציבור ורבים מהם מסייעים בחיסול הענף עליו הם יושבים. נכון להיום נמצאת רשות השידור בנקודה בה היא חייבת רפורמה אחרת היא מתה. העובדים כמובן מתנגדים, והרשות מאיימת עליהם בהקפאת הליכים שפירושה הלכה למעשה חיסול הרשות. רבים יגידו שהגיע הזמן לחסל את הרשות. יתכן, אבל חובה שיהיה לציבור מערכת אחת לא מסחרית, לא אינטרסנטים (עד כמה שאפשר) שתשרת אותו, כי הרי ברור לכם, שאף אחד לא יפסיק לגבות מכם אגרות בכל מקרה.
 

סרטים

עוד פרסומות נעליים וגם תחתונים. כרגיל, ב:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית

ולסיום...

● ב-1 ביולי השנה הסתיימה התערוכה השנתית של עולם טכנולוגיות המזון בני אורלינס, העיר היחידה מבין אלו שביקרנו, בה שדה התעופה הבינלאומי נושא שם של מוזיקאי (Louis Armstrong International Airport). גם אחדים מבין לקוחותינו הישראלים היו שם. ביום האחרון לכנס התקיים סמינר בחסות גוף אמריקני לעידוד הצריכה של מוצרי חלב. שם הסימפוזיון היה: "מוצרי חלב וניהול משקל - גישור בין מדעי התזונה והתנהגות הצרכן". מעבר לאחוזי השומן,  הכותרת מעוררת בנו מחשבות. מיד מתחילים לתהות על כותרת מקבילה: "יישומי תוכנה ונפח הקבצים - גישור בין מדעי המחשב להתנהגות המשתמש"...

● נוסע ניו זלנדי שהכרנו בטיסה סיפר לנו שבשנה שעברה נגנב מחשב נישא מבעלי מבשלת בירה-בוטיק בניו זילנד (Croucher Brewery Co). למרות שבעלי המבשלה נהגו לבצע גיבויים מעת לעת, ככל הנראה לא היו אלו טובים או מקיפים מספיק. הלפטופ הגנוב לא היה מכשיר יקר במיוחד אך הכיל מידע חשוב לבעלים. כה חשוב, שהם הבטיחו אספקת בירה חינמית לכל החיים למוצא הישר (או 12 בקבוקים בחודש, מה שמגיע קרוב לערך של-18,000 דולר).

● לא כל דבר אפשר לשחזר, אבל במדינות מסוימות כבר משחזרים תקווה באמצעים כירורגיים. ראו כאן מאמר בנושא Hymenoplastia, שחזור קרום הבתולין.

● בראש הגיליון בירכנו את אחד מזוכי התחרות השנתית של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות. פרס "האריה השואג", מוענק מדי שנה לזוכים בקטגוריות השונות במהלך טקס שכולו רעש וצלצולים והקהל המתאסף לקראתו נראה למפרסם התמים ולהדיוט (שלא נדבר על הגיק המצוי) לא פחות מפחיד מהתכנסות אריות אמיתיים.
למה "מפחיד"? כי הם הם המתמרנים את רגשותינו לגבי הלקוחות שלהם, ורק טבעי שנפחד ממי שבא לבחוש לנו בקרביים (מרופא השיניים ועד ל "ס ל מ ו נ ל ה"). הם מפעילי הבובות-על-חוטים בתסרוקות מוקפדות או בקרחות "סוף האלף". הם מכונות עיצוב תדמית משומנות, זוללות אנרגיה ותקציב, שמנהלות מערכות סחר מכר מורכבות של אהבה-שנאה עם הפרטנרים שלהם לטנגו: העיתונאים.
בסך הכול מדובר ב"מקצוע קשה ביותר, הדורש התנעה מחדש מדי בוקר" (דברי המנחה רני רהב). כן מר רהב, לעומת המקצוע שלך העיסוקים של פועל במפעל או של מנתח מוח הם משחקי ילדים שלא דורשים Reboot יומי.
האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות חוגג השנה יובל. לאור ההישג המכובד החלטתי לבחון את שרשי אי האהדה האישית שלי לאנשים הרהוטים הללו (מרביתם לפחות). את אחדים מהם מצאתי קל"ב. למרות שבנס ציונה הקטנה היה פעם לעירייה דובר, האיש בעצמו בחל בתפקידו וזנח אותו לטובת טיפוס בסולם הכוח. מי שלא רצה אותו בתור דובר (ואני מכירה יותר מכמה) עוד לצערנו עלול לקבל אותו יום אחד בתור ראש עיר...
ככל שהתקדמתי בניתוח מצאתי יותר ויותר קווים משותפים בין עבודת יחסי הציבור לבין סנגוריה. זה אולי מסביר גם למה אנשים לא אוהבים עורכי דין.
השנה חזרו הדוברים בטקס -וטוב שכך- על אזכורים של-"אתיקה מקצועית". אולי מסיבה זו התחיל עולמם המורכב להתחבב אפילו על הצד הסקפטי שבי. הייתי מסיימת במחוות הערכה מכובדת לעוסקים במלאכה המאומצת של תפירה-לפי-מידה במארג האנושי, לו אכזבה נוספת שחכתה לי ברשת:
בעוד שהחדשות על תוצאות כל תחרות מתפרסמות  בד"כ לאחר ההכרזה (כמו שעשו למשל ב-Ynet, בשעה 11:36) הרי שהזכיות שהוכרזו לא לפני השעה 10:30, התפרסמו ב-The Marker כבר בשעה 09:44. מישהו שם סוחר בטובות עם העורך.

● השבוע תיכף מסתיים. שבוע מתוח, עם עם שלם מאחורי שתי משפחות שכולות, מנסים להוכיח כי הטרור לא ניצח. אבל אם הטרור לא ניצח, הרי שרק מכאן רואים את זה. הרוע והכזב משיגים את מטרותיהם בדרכים שונות. הם לפעמים תולים במבואותיהם תמונות של קדושים כדי לזכות באמפתיה ואמון. קשה להלחם באנשים ללא מצפון ולכן הדרך הנוטרת היא לא להלחם בהם, אלא להרחיק אותם הכי שאפשר. קישטה, רשעים!

פ.ג.