זיהוי פלילי

מי אמר ללא ביטחון מלא שהעולם הופך לכפר גלובאלי? הרישות החברתי, המקצועי והעסקי הולך ונהיה צפוף יותר ויותר. בתחומי עבודה שפעם היו שייכים לעולמות נפרדים, מוצאים היום שטחי חפיפה לשיתוף פעולה פעיל ופורה.
עיסוקנו בשחזור מידע חקירתי מביא אותנו לקשר עם גופים ובעלי מקצוע שונים בעולם, לשיתוף פעולה, ללימוד ולהוראת טכניקות חדשות שהולכות ומתפתחות, מתרחבות, מקבלות הכרה ומוכיחות את עצמן בפענוח פשעים - גם אם זה לא תמיד מגיע לתקשורת.
היום ברצוננו לשתף אתכם בסרט הקשור למעבדת זיהוי פלילי ניידת לבעלי החיים. המעבדה כמובן כוללת אמצעי זיהוי שבבים תת-עוריים המתחברים ברשת למאגרי הזהויות המקומיים השונים.
לבעלי הכלבים שביניכם חשוב להזכיר את התקנות הסדרת הפיקוח על כלבים, הכוללות בין היתר חובת ההודעה על מעבר כתובת, אובדן או מות בעל החיים. שיתוף הפעולה של הציבור בעדכון ומעקב אחר אוכלוסיית חיות הבית במדינה תורם גם הוא לפענוח פשעים.
 

מה קורה, מי קורא

בחור מן היישוב קדימה מחזיק MacBook נייד יפהפה בבית ובמשרד בתל אביב עובד עם לפטופ PC עם מערכת הפעלה Windows. יום אחד החליט לרכוש דיסק חיצוני של 160GB לגיבוי הקבצים שלו בבית. לאחר מספר ימים לקח את הדיסק לעבודה כדי להמשיך ולעבוד שם על מספר קבצים. אלא שבתל אביב ה-PC בכלל לא זיהה את הדיסק החיצוני כאשר ניסה לחבר ביניהם. מודאג, כבר עמד לשלוח אלינו את הדיסק לבדיקה, אך מחובתנו היה להסביר:
הפורמטים לאחסון מידע בדיסקים בהם משתמשים מערכות הפעלה ווינדווס ומקינטוש, שונים. מערכת ה-Mac OS מסוגלת לקרוא את שני הפורמטים (שלה ושל ווינדווס), אבל מחשב PC עם ווינדווס רק מסוגל לקרוא קובצי PC - אלא אם מוסיפים לו יישום המתווך ביניהם כדי שגם יוכל לקרוא את פורמט קובצי ה-Mac
היות ובהתחלה הדיסק של ידידינו עבר פרמוט עם Mac, לא הייתה כל בעיה לקרוא את הקבצים הללו בבית אך כלל לא בעבודה.
על מנת לפתור את הבעיה ניתן להשתמש ביישום מתאם ל-PC כגון ה-MacDisk לווינדווס, המאפשר ל-PC עם ווינדווס לקרוא ולכתוב בפורמט של מערכת ההפעלה McOS של אפל.

קומו, אורו!

החום מעמעם לנו את התפיסה, החופשות משאירות ג'ט לג, חושינו מעורפלים מרוב מבצעים, דילים, פניות שיווקיות אגרסיביות, גלויות או תת-הכרתיות, ישירות או עקיפות. כיום ניתן לקבל דיסקון מתנה ברכישת מחשב, דיבורית מתנה ברכישת טלפון ועוד.
עד היום לא נסחפנו עם הטרנד, אבל הסחף מסביבנו גובר והולך וכמאמר האמרה הידועה: "If you can't beat them, join them"
אז חברים, עת להתעורר, כי גם אנחנו יוצאים במבצע מתנה, שחבל (באמת חבל!) לפספס...מחשב מתנה לכל הרוכש תוכנת BOS.
במבצע זה אין אותיות קטנות, המחשב הנו מחשב Brand Name, Refurbished הכולל מעבד Pentium 4, כרטיס מסך AGP, יציאת רשת 10/100 2 יציאות USB קדמיות + 4 אחוריות, כרטיס קול SoundBlaster עם יציאות קדמיות, יציאת מדפסת, יציאה סריאלית, דיסק קשיח 20GB ומעלה, זיכרון 256MB ומעלה ומערכת הפעלה Windows Xp Pro. מחשב מוכן לעבודה שיכול לשמש כשרת גיבוי ארגוני או לגלישה באינטרנט, יישומים משרדיים כ- Office וכדומה.
המבצע תקף לכל רכישה או הגדלת רישיון BOS  בנפח 15GB ומעלה, ועד גמר המלאי.
אחריות ושירות למשך שנה במעבדות היבואן.

המחירים אינם מחירי "סוף עונה", לא העלנו את המחיר לפני המבצע וכל מי שיש בידו מחירון BOS מרבעון אחרון 2006 והלאה יוכל לוודא שלא חל כל שינוי במחיר מאז ועד היום. המבצע תקף בתשלום אחד.
ליצירת קשר פנו עוד היום ל- 08-9300507 info@chief.co.il

בשבוע שעבר הזכרנו את שירותי האחסון של אמזון. זוכרים?
ראו ידיעה לגבי קריסה שהתרחשה במערכות החברה. סיבה טובה נוספת לא לסמוך על ספקי אחסון המחזיקים שבי את המידע שלנו.

מגפת יולי

אנשים! מה קרה לכם החודש?
אולי מזג האוויר הקיצוני, אולי חוסר המעש של החופש הגדול... מי יודע מה בעצם גרם לכל כך הרבה אנשים להחליט על דעת עצמם לקחת את המברג לידיים...
החודש עוד לא נגמר, אבל כבר רשמנו מספר שיא של מקרים בהם הגיעו דיסקים פתוחים לבדיקת שחזור נתונים במעבדה.

קוראי "ידיעות אחרונות" שמו אולי לב לאחרונה למספר כתבות עיתונאיות שלא מדווחות אירועים בשטח, אלא מסתמכות על תמונה זו או אחרת של צלם עיתונות. התמונות, יש להודות, טובות מאוד. הכותב מתאר את מה שנראה בצילום, מנתח ומהרהר על משמעות הפרטים. ובכן, בלי לנסות להשתוות לאנשי ידיעות אחרונות, שימו לב לאילוסטרציה שבשול, כאן מימין, ותודו שזה יכול להביא לכל ילד רעיונות הרסניים.
את האיור מצאנו ברשת, רואים בו דיסק קשיח ערום, נטול מארז. לצידו מפוזרים הברגים שכנראה סגרו את המארז. סטטוסקופ מונח על גבי צלחת הדיסק.
עכשיו חשבו: האם שמעתם פעם על מנתח שמכניס את הסטטוסקופ שלו פנימה אל תוך בית החזה של המטופל? לא. באותה מידה גם בעלי ידע בהצלת נתונים לא משתמשים בסטטוסקופ (ובטח שלא באצבעות!) כדי לגעת בפלאטות.

רבים גורסים כי הדיסק הקשיח הוא החוליה החלשה בטכנולוגיות המחשב, מפני שמערכת ההפעלה, האפליקציות והמידע כולם מאוחסנים בו. חוליה חלשה או לא, מדובר במערכת אלקטרו-מכאנית עדינה ומרוכבת, שפתיחתה מחייבת תנאי סביבה מיוחדים. פתיחת מארז של דיסק בחדר רגיל וללא סינון אוויר, ועוד נגיעה בצלחות המגנטיות, יכולים לגרום לנזק חמור ביותר.
יש המחלקים את הנזק בדיסק מנקודת המבט של המשתמש, לשלוש רמות:
רמת תקלה בסיסית, כאשר הדיסק עובד, המנוע מניע והצלחות מסתובבות אך מערכת ההפעלה אינה מסוגלת לבצע אתחול. בד"כ הסיבה לכך היא שמספר קבצים חיוניים במערכת ההפעלה השתבשו או ניזוקו בדרך כלשהי.
ברמת התקלה הבינונית הדיסק עדיין עובד, אך לא ניתן לראות את הקבצים הדרושים.  אמנם מצב החומרה הוגדר בינוני, מבחינת המשתמש שאינו בקי הוא המצב המסוכן ביותר - אנשים מתפתים להתקין תוכנות מסחריות האמורות לעשות את הקסם של העלאת הקבצים הנעלמים. תכונות אלו הן חרב פיפיות, כל התערבות בלתי מקצועית יכולה לחרוץ את דינו של המידע לאבדן מלא.
תקלה חמורה בעיני משתמש היא מצב בו הוא כבר ניסה את כל האמצעים אשר בהישג ידו, כולל רכישת כלים לביטול מחיקה ולשחזור מסחריים, אך מאמציו לא נשאו פרי. גם מבחינת בעלי המקצוע אליהם יביאו דיסק במצב כזה - המצב חמור. עליהם יהיה להתמודד עם הנזק הראשוני וגם עם הנזק המצטבר של כל ה"ניסיונות שחזור ביתיים".

עצה לחיים: אם אין מספיק כסף להזמין שירות של הצלת נתונים, פשוט הניחו לדיסק.
מי יודע... אולי מחר תזכו בלוטו, אולי מחרתיים יקום שירות שחזור בהתנדבות (כאשר בצ'יף נצא לגמלאות), אולי תמצאו גיבויים מהם שכחתם... רק בבקשה, אל תנסו את זה בבית!

של מי הפטנט הזה

השבוע נודע שחברת Xyratex, יצרנית תת מערכות לדיסקים קשיחים וציוד בדיקה, תובעת את יצרן ציוד הבדיקה Teradyne, בטענה כי זה משתמש בטכנולוגיה המפרה פטנט השייך לXyratex בתחום בקרת טמפרטורת הדיסקים בעת בדיקה.
המבקשת, חברה שנולדה ב-1994 מתוך IBM, רשמה פטנט על שיטה באמצעותה ניתן לבדוק בו זמנית מספר רב של דיסקים קשיחים בצורה נפרדת ותחת טמפרטורות שונות.
החברה דורשת למנוע מ-טרדיין למכור מוצרים שכוללים את אותה טכנולוגיה ובכך לגרום לה נזקים פיננסיים. בתחום מאמינים כי היא למעשה מנסה למנוע את כניסתה של טרדיין לשוק ציוד הבדיקה של דיסקים קשיחים ולגרוף לקוחות כגון סיגייט ו-WD.
מצידה, טרדיין מגייסת כרגע השקעות לבניית חטיבה לבדיקות הרכבה של דיסקים קשיחים. מוצרי הבדיקה שלה כבר בודקים מעגלים מוטמעים לקריאת ערוצים בעבור חברות (דוגמת חברת Agere, שנרכשה על ידי התאגיד LSI) המספקות אותם ליצרני דיסקים קשיחים.

ברבעון הראשון של 2008 מכרו יצרני הדיסקים הקשיחים 137 מיליון יחידות, 21% יותר מאשר בתקופה המקבילה של 2007. הרוב הגדול של אותם דיסקים משמשים למחשבי PC ניידים, מכשירים ניידים אחרים, מחשבים שולחניים וכדיסקים חיצוניים. נכון שסיגייט הגישה בסוף אותו רבעון דו"ח רווחים נמוך מן הצפוי, אך לא מפני ירידה בביקוש. גם ברבעון השני ההכנסות נטו של החברה היו נמוכות מן הצפוי, כתוצאה מירידה במחירי המוצרים.
בשבוע שעבר קיבלה תעשיית ה-PC דיווח מצוין כאשר IDC ו-Gartner גילו מידע המראה כי התעשייה גדלה באופן גלובאלי בקצב בריא, למרות אי הוודאות בארה"ב. מסתבר כי הדרישה לכוננים המגנטיים המסורתיים חזקה, למרות התקדמות הכוננים מבוססים זיכרון במצב מוצק. הצפי לייצור הדיסקים הקשיחים הוא של 573 מיליון יחידות עד סוף השנה, גידול של 11% בהשוואה לסיכום השנתי של 2007.
שני גורמים מחזיק את הדיסקים הקשיחים במקום טוב לתחרות: נפחים גדולים יותר, ומחירים נמוכים יותר.
 

ארוכי השיער

האבק והסיבים הנאספים בתוך מארז המחשב גורמים בתקופה זו של חום, לבעיות רבות.
בעיקר השכבה המתיישבת על גבי מערכת הקירור (המגנה על המעבד) וסותמת אותה.
לפעמים המחשב הופך איטי יותר ובמקרים קיצוניים נכבה מעצמו. אלו יכולים להיות סימנים של התחממות יתר. מעבר לטמפרטורות גבוהות מסוימות, המעבד מתחיל לסבול ויוכל גם להישרף אם לא פותרים את הבעיה בזמן.
מחשב שלא מראה את הסימנים הללו, חבל לחכות עד אשר יופיעו. וגם אם כבר הופיעו, לא תמיד כדאי לשמוע למי שמאשים בתקלות את הוירוסים או בעיות אחרות מבלי לבדוק לעומק. ניתן לפתוח את המארז ולשאוב -באמצעות שואב אבק עם פייה צרה- את שכבת הלכלוך המבודדת. אם נוהגים בזהירות, גם לא חייבים טכנאי מדופלם שביצע את הפעולה.
כן כדאי להיזהר בשאיבת האבק הצמוד לשבבים - שאחד מהם הוא המעבד המפורסם והחיוני. כמובן חובה לבצע את העבודה כאשר המחשב מנותק מהחשמל!

והערה מיוחדת לארוכי השיער: למרות אמצעי סינון אוויר במארזים, אחד הממצאים הנפוצים במחשבים שסבלו מהתחממות יתר, הוא סבך שערות מלופפות סביב ציר המאווררים הפנימיים. בדקו, הסירו, חזרו על הפעולה מעת לעת.
 

השורות של עמית

המדען הראשי

המדען הראשי של התמ"ס אלי אופר הודיע שהוא נאלץ להקפיא פרויקטים כי חסרים לו 100-200 מיליון שקלים. לאורך השנים המדען הראשי חילק הרבה מאוד כספים לחברות עתירות מזומנים ורק לעתים נדירות נהנו מההקצבה הנ"ל החברות הקטנות. הללו נאלצות לכתת רגליהם בין כל מיני אנג'לים חסרי הבנה או קרנות הון סיכון שכבר מזמן לא לוקחות סיכון, שכן הוא פוגע בדמי הניהול.
מעניין אילו פרויקטים הקפיא דר' אופר עקב המשבר הנוכחי. ומעניין לאן הלך שאר הכסף...
 

מת הקפה

איך עושים כסף מהאינטרנט? ברמאות כמובן!
אני שונא רמאים. לצערי, בעבודתי אני נתקל בהם לעתים קרובות מדי. ההונאה האחרונה שנתקלתי בה היא אתר Metacafe שבבעלות ישראלית ויושב בישראל. מטה-קפה הוא אתר אחסון וידאו ואת לחמו הוא עושה מפרסום על סרטי הווידיאו של הלקוחות. על מנת למשוך לקוחות יצרה החברה קונספציה שנקראת "פרס המפיק" המזכה את מפיק הסרט בסכום כסף מעל מספר צפיות מסוים. אלא מה, לאתר/חברה יש פאנל שמחליט ומשנה את הכללים כל הזמן, כך שפחות ופחות אנשים יהיו זכאים לסכום כלשהו למרות שהם מרוויחים ולא משנה איך ומה הוא הסרט. בהתחלה המינימום לתשלום היה 10,000 צפיות, שגדל במהירות ל- 20,000 צפיות. אחר כך החליט הפאנל להוציא מהתחרות סרטים שכללו תמונות מתחלפות. אחר כך הגביל הפאנל את הסרטים לכאלו שהצופים נתנו להם ציון 2.5 ומעלה (מתוך 5).
השבוע העליתי את סרט ההדרכה הראשון בסדרה שלי, ובין היתר העליתי אותו לאתר של מטהקפה כדרכי בקודש (אני מעלה לכולם בלי אפליה). מה רבה הייתה הפתעתי שגיליתי שהסרטון שלי הוצב כ"פרובלמאטי". פניתי לתמיכה והם ענו לי במכתב רשמי כי לא מדובר בסרט מבדר:

"Not a Video: Metacafe is a video entertainment site, so anything that is not an entertaining video is not accepted into the Producer Rewards® program"

כעקרון רוב הסרטים שלי באותו סגנון דווקא כן נכנסו לקטגוריה, אבל בגלל שמטרתם הייתה פרסומית הרי שהסיכוי שיהיה להם מספיק צפיות היה נמוך. אבל פה כבר מדובר במשהו עם פוטנציאל, אז יאללה להוריד.
אלמלא הייתה החברה מבטיחה תשלום לא היה אכפת לי, אבל סיפקתי לחברה עד היום בסביבות 40,000 צפיות ולא מקובלת עלי גמישות היתר עם התקנון.
כעקרון עליכם לזכור שוב שלא משנה איזה סרט מוצב באתר החברה הוא מניב לחברה בדיוק את אותה התוצרת כמו כל אחד אחר, לכן אין שום סיבה שיהיה פאנל בכלל (אלא אם כן מדובר בזכויות יוצרים). זו רמאות לשמה. לכן שימו לב לכל האתרים שמבטיחים משהו, תקראו את התקנון ושימו טוב לב לשינויים בו.
מבחינתי מטהקפה לא קיים יותר.

אבל במקביל גיליתי אתר נחמד אחר, גם הוא ישראלי ומאחוריו יש רעיון יפה: www.expertstube.com. האתר הנ"ל מאפשר לכל בעל עסק להעלות סרט וידאו המציג את העסק שלו. האתר בנוי על סקריפט תואם youtube לא מסובך במיוחד. לא מבטיחים לכם יותר ממה שיש ומה שיש הוא רעיון יפה.
 

למכור מספרים

שרותי אחסון אתרים גם הם הונאה לא קטנה. הם מוכרים לכם מספרים, אבל בחיים לא יתנו לכם לנצל אותם. הנה דוגמה: הספק שלי נותן לי 500 גיגה אחסון – מה אפשר להכניס ל-500 גיגה? המון, אבל תבדקו מה נפח הדיסק הקשיח שלכם ותגלו שהוא הרבה יותר קטן מזה. עכשיו תורידו את החומר שאיננו חוקי (סרטים ומוזיקה) ותגלו שאתם בקושי זקוקים ל-10 גיגה. לכל ספק יש סעיף בחוזה שמאפשר לו לפשפש בקבצים שלכם, ולדרוש מכם (או להוריד בעצמו) את החומר שמפר זכויות יוצרים. אז לא רק שאין סיכוי קלוש שתנצלו את נפח האחסון המובטח לכם, אתם גם נותנים לו זכות לפשפש לכם בקבצים. כמובן יש אלטרנטיבה: תרכשו במחיר פי 5 שרת ייעודי משלכם! אתם לא צריכים? אז תסבלו.

הספק שלי מאפשר תעבורה של 5TB. וואוו! נשמע מדהים. אבל, איך מגיעים לתעבורה כזו אם אתם מוגבלים בתוכן? תאמינו לי אפילו אני, שיוצר תוכן, מגלה שלמלא את החלל הענק שניתן לי זה בלתי אפשרי.

עוד יתרונות מובטחים: מספר בלתי מוגבל של תאי דואר, ואפילו מערכת למשלוח דואר אוטומטית. נשמע נהדר? רק ש "אליה וקוץ בה": היות ולא מדובר בשרת ייעודי אני לא יכול לשלוח יותר מ-200 מכתבים בשעה, ומה לעשות - יש לי רשימת תפוצה של 10,000 איש.
בקיצור, רמאות.
 

החופשה הגדולה

לאט לאט נכנסים הצרפתים לחופשה הגדולה. כמו בכל שנה, הכבישים כבר עמוסים מה-1 ביולי. כל כך עמוסים, שכדאי לדלג על הכבישים המהירים ולעבור לדרכים צדדיות (אם תוכלו למצוא אותן). קרוואנים מכל רחבי אירופה מזדחלים להם בשיירות אדירות ולעתים גם מתהפכים בסיבובים ויוצרים פקקי ענק של עשרות קילומטרים.
אוטוסטראדת דרום צרפת היא הבעייתית ביותר, גם בגלל שדרום צרפת הוא האזור המבוקש ביותר לתיירות וגם בגלל שהיא מתחילה באיטליה ונגמרת בספרד. הצרפתים נעלמים ממקומות מגוריהם, יותר ויותר עסקים נסגרים לחודש ויותר. כלום לא מתפקד - לא שבדרך כלל משהו מתפקד כאן, אבל בחופשה גם סיכוי אין.
כשהצרפתי יוצא לחופשה הוא לוקח אתו את הבית, המשפחה הילדים (מה שעצוב הוא שלא תמיד את הכלבים) האופניים או האופנוע ונעלם לו בחור לו הוא קורא בית הקיץ, אותו הוא רכש רק לצורך מטרה זו. בחודש הקרוב הוא מבלה: אין אינטרנט, אין טלפונים, אין אלוהים.
תיירים שמגיעים לצרפת מוצאים מדינה מעוקרת מתכלית, הם לא יזכו ליחס המחורבן של המלצרים, או להתנשאות של המקומיים (בפריז) ממש צמצום משמעותי של החוויה הצרפתית.
 

סרטים רבותי סרטים

כאמור לעיל, בימים אלו התחלתי לעבוד על סדרת סרטי הדרכה. הראשון שבהם עוסק בצעדים הראשונים להקמת אתר אינטרנט עבור אלו שלא ממש טכניים. הכתובת היא:
http://www.youtube.com/watch?v=XMI-9OWZ0Us
הסדרה תכלול סרטים שלי וגם סרטים מוזמנים של חברות אחרות שמעוניינות להציג איך פועלים מוצרים, תכנות ועקרונות. הסרט השני כבר בפס הייצור.

וכרגיל, לקינוח ולחיוך עוד פרסומות מצחיקות וסתם מוזרות מכל העולם:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature

תגובה לשורות דל עמית

עמותת "רוח נשית" מבקשת להודיע על קיום הרצאה בנושא
זכויות נשים בעבודה

ביום ד' 30.7.08 בשעות 18:00-20:00
המפגש יתקיים בבית רוח נשית, רחוב יגאל אלון 30 תל אביב
(בתוך מכללת תל אביב, קומה 1 מול המזכירות)
פרטים נוספים בטלפון: 072-2507770

בגלל הרוח

ארוכה היא הדרך ורבת פקקים. אחרי שסופרים עשרים גמלים לפחות, יורדים לכביש משני, ומשם לדרך עפר, ומשם לשביל מטושטש, ומשם אין עוד, עוצרים בשער לשום מקום.
הצל היחידי נמצא בצהרי היום בתעלת הניקוז שעוברת מתחת לשביל הגישה, בתוך צינור בטון בקוטר מטר וחצי, בפתחו צומחים קוצים מסונוורים בצחנת שתן.
בסיס צה"ל קטן ומאובק, איבר טמיר ברשת האבטחה הלאומית, הולך לאיבוד בצבעי המדבר ומתמזג עם הנוף בכישרון מולד של זיקית מוזנחת. כמו אותן הלטאות הצהבהבות שמצמיחות זנבות חדשות לאחר אובדן מצער, כך מצמיחים חייליו, מתוך דחף נעורים מבואס, זמן חדש כל שבוע – לאחר אובדן הזמן הגדול בשמירות, באבטחה, באספקה הסיזיפית של חמצן, שכל הזמן רק אוזל.
הצעירים בסדיר לא יודעים זאת, אבל הבסיס הזה, שהם מכנים "הפאנצ'ר הגדול בתוכניות של חייל אמביציוזי", הוא הגרסה המקומית של מנזר הזן אותו ילכו לחפש בהודו או טיבט לאחר השחרור.
נכון מנגנים כאן שירים מזרחיים ואין גונגים שמודיעים על סוף שעת המדיטציה. נכון לובשים כאן סרבלים ולא טוניקות ארוכות. אבל המרחק, הבדידות, השקט, ההתכנסות, דלילות האוויר, אובדן השליטה ומציאת הטירוף -או השלווה-, קבלתה של אותה התשובה לכל השאלות וההשלמה האישית מתוך החדגוניות... כל אלו קיימים גם אי שם בדרום הארץ וגם בפסגות של נפאל. מה שלא יעשו אצל הנוכריים זה לעבוד עבודה קשה במשמרות ולהתמודד עם מחסור בשינה.
מפקדת קשוחה יפהפייה, פיית הקומנדו האולטימטיבית, מקבלת אותנו ומסבירה את כל מה שצריך לדעת. השמש מעלה פאטה מורגנות מן הקרקע הסדוק ופניני זיעה מתמזגים תחת משקפי השמש. שחרורית חרוצה דוחפת את עצמה קדימה -כמו ג'יפ 4X4 מעולם החרקים- ומכשירים מטאורולוגיים רושמים את מדידותיהם במחטים רועדות.
כל הזמן, הרוח החמה שורקת לנו באוזניים.

הרוח. בסך הכול אוויר שזז ממקום למקום. אבל, כמה נזק שהאוויר הזה יכול לעשות! סופות רוח הם הסיכון הטבעי החשוב ביותר של העשורים האחרונים במונחים של תדירות אירועי אובדן, סך כל שטח האזורים שנפגעו, ומעל הכול עוצמת הנזק שנגרם. בין שנת 1950 ו-2007 תעשיית הביטוח בארה"ב התמודדה עם נזקי רוח וסופות רוח שבלעו את 79% מ-370 מיליארדי הדולרים בפיצויים על נזקי טבע...
לאורך כל ההיסטוריה תוארו מקרים של סופות רוח, אך רק לפני מאות אחדות הומצאו מכשירי מדידה לתופעות טבע אלו. היות והתנהגות הרוחות תואמת את הטופוגרפיה, הצמחייה והבינוי בכל אזור ואזור, קשה מאוד להשוות בין אירוע לאירוע באזורים שונים, או לאורך תקופות ארוכות באותו האזור. זו אחת הסיבות בגללן קיימות מעט מאוד סטטיסטיקות וחלוקה עדכנית וברורה לאזורים לגבי סיכוני רוח וסופות רוח.
בתצפיות הרוח קיימת בעיה: מהירות הרוח גדלה ככל שעולים בגובה מעל הקרקע. אבל הרוח גם מגיבה בהתאם לסוג השטח: ככל שהוא חלק וחסר מכשולים יותר, יש פחות גורמים שמאטים את הרוח. ולכן, מהירות הרוח מעל הים גבוהה הרבה יותר מאשר באזור בנוי או מכוסה עצים. כך שעל מנת להגיע לנקודה ברת השוואה, הארגון המטאורולוגי העולמי הגיע להסכמה כי את מהירות הרוח מודדים בגובה 10 מטר מעל הקרקע.
אבל לא המהירות לבדה היא שקובעת את הכוח ההרסני של הרוח. קיימים פרמטרים נוספים כגון משך ומספר "מתקפות" של הרוחות, כיוון הרוח ושינויי כיוון, מערבולות, וספֶּקְטְרוּם האנרגיה הקינטית של הרוח - המשפיע בעיקר על מבנים רסוננטים (בעלי נטייה להתנודד בתדירויות מסוימות) כמו גשרים, ארובות או מגדלים.

מסתבר שלמרות שישראל מושפעת ממערכת הרוחות העולמית, בארץ  נושבת באופן קבוע בקיץ רוח אזורית. המזרח התיכון מושפע משקע ברומטרי שנקרא "השקע הפרסי", ולכן באזורינו נושבות הרוחות מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח. אלה הן רוחות חזקות שנושאות תכונות של חום ויובש ומכונות "הרוחות האטזיות".
הפוטנציאל ליצירת אנרגיה מתוך הרוח בישראל מוערך בכ-600 MW. מדובר במקור מוגבל, אך עדיין מעניין. רק לשם השוואה, בשנת 2007 הייתה לחברת החשמל יכולת ליצור הספק מרבי של כ-10,500 מגה וואט בכל רגע נתון.
קיימים אתרים קלאסיים לניצול אנרגיית הרוח (כמו למשל באזור הגולן). אבל הדרך עדיין ארוכה. היום 95% מכל האנרגיה בה אנו משתמשים בארץ, מקורה בדלקי מאובנים. (ראו את נאומו של Al Gore בנושא מקורות אנרגיה מתחדשים, מ-17 ביולי 2008)

הראש שלי רותח והרוח מייבשת לי את הפה. עם סטירות מהירות וקצת מים מנסים להעיר אותי. מה, מה?... התעלפתי? איפה אני? בכנס וירטואליזציה? בהרצאה על דה-דופליקציה? במפגש טכנולוגיות ירוקות? בחנות הסחורות האורגניות? למה כל המרצים מדברים באותו טון צדקני?... כבר אמרה לי סבתא שהרצון להיות אופנתית לא ייקח אותי למקום טוב. אספר זאת למנמ"ר שלנו בהזדמנות הראשונה. עומס החום והאופנות, מתיש. אופנה לחוד, ידידותיות לסביבה לחוד וכמובן: תזרים לחוד. חייבים למצוא משהו שיתאים גם לעולם האמיתי, לאנשים כמוני וכמוך.

"אגב", אומרת המפקדת, "אלו היו הבדואים -ולא הרוח- מי שהפיל את המצלמות לאורך הגדר".

כ.א.

מתנערים

רק עכשיו גילינו, הודות לנפלאות גוגל, שבנוסף לשלנו (אשר בפורמט הנוכחי מאז 2001), עוד מגזין צ'יף קיים (החל מ-11 בספטמבר 2006). את אותו כתב העת מוציאים כנראה לאור בניו יורק. אנו בנס ציונה מתנערים מכל אחריות, קשר, זיקה, הזדהות או התלהבות. כל הקורא באתר ההוא, עושה זאת על אחריותו.