כאשר הגיבוי כושל

מתוך המקרים שמגיעים מדי שבוע למעבדה להצלת נתונים בצ'יף אפשר למצוא אינסוף סיבות לכך שאנשים טובים שעשו גיבויים כמצווה, ימצאו כי לא ניתן להשתמש בגיבויים שלהם. בחרנו היום 10 סיבות נפוצות:

1. אנשים שמגבים את המידע שלהם על גבי תקליטורים (CD או DVD) לפעמים לא לוקחים בחשבון את אורך החיים הצפוי למצעים אלו. האגודה לטכנולוגיות אחסון אופטיות (Optical Storage Technology Association) מסבירה כי תקליטור בלתי צרוב יחזיק מעמד בין 5 ל-10 שנים. לאורך החיים יש להוסיף את הדאגה לכך שהקבצים שנצרבו היו הקבצים הנכונים, כפי שנראה בהמשך.

2. בחירת הקבצים לגיבוי היא לפעמים מטלה מורכבת, או לפחות מטלה שדורשת ריכוז כדי למצוא את אותם הקבצים. קיימים יישומים שונים השומרים את הקבצים במקומות שונים (ולעיתים גם אקראיים). ה-ווינדווס למשל, מחביא ספריות. ו-וויסטה דוחף יישומים ישנים יותר אל תוך "ארגז חול" סמוי. מרביתנו יודעים היכן מקמנו את הקבצים שלנו, אך בעת הגיבוי לפעמים שוכחים את אלו שלא נמצאים במקומות הבנאליים.

3. משתמשים ואף עסקים רבים עדיין מבצעים גיבוי ידני ויזום. חיינו מלאים בתוכן ובהפתעות, ולעיתים שוכחים או נבצר מאיתנו לבצע את הגיבוי בזמן.

4. התקני ה-USB, הדיסקונים הפופולאריים, נעשו כה נפוצים שרבים מלקוחותינו זנחו לטובתם דרכים נוספות לגיבוי. קבוצה מקרב חברת גוגל שחקרה את מגמת הופעת תקלות בדיסקים (מידע נוסף בעוד שבועיים) מצאה כי 1 מתוך 10 דיסקים "מתים" מסיבות שונות כל שנה.

5. לקוחות חביבים  אחדים שאלו את עצמם למה לא להשתמש במשאב החינמי ובעל הקיבולת הרחבה (6GB) של גוגל לגיבוי המידע. הם החלו שולחים לעצמם את המידע לגיבוי בדואל כדי לשמר אותו בחשבון ה-Gmail שלהם. אבל, כל מסר דואל מוגבל ל-25MB, כך שניתן רק לשלוח מספר מוגבל של קבצים בכל פעם. אם נניח שלשלוח מסר אחד עם 3 קבצים מצורפים ייקח לנו 20 שניות, הרי שה"גיבוי" של 15,000 קבצים בדרך זו יגזול מאיתנו...28 שעות עבודה. בנוסף, כדי לבצע שחזור מלא כאשר הדיסק מתקלקל, יידרש מאיתנו לפתוח 5,000 מיילים, להוריד ולסדר מחדש את כל הקבצים בספריות שלהם.

6. כידוע לכם, אנו מחלקים את עולם הגיבוי ל-Backup ול-Fault tolerance. אבל רבים עדיין חושבים כי RAID היא אסטרטגיה טובה גם לשמירה על המידע. ב-RAID מורים לשמור קובץ והוא מיד מוגן על יותר מדיסק אחד במחשב, כך שאם דיסק אחד יתקלקל, נוכל לעבוד עם עותק משוחזר משאר הדיסקים. לצערנו, זה לא פתרון אוניברסאלי, למשל נגד גניבה של המחשב כולו, הדבקה בווירוס, מחיקות בטעות, וכו'.

7. מאנשי מחשבים המחזיקים באתרי אינטרנט שמענו לא פעם על גיבוי קבצים על גבי FTP. מסתבר שגיבוי מסוג זה לא נכלל בין השירותים שאנו שוכרים מספקי אירוח אתרים. כתבנו בעבר מה קרה למנכ"ל היצירתי של Ziff Davis.

8. מי שבחר בשירותי גיבוי מקוונים לאתר של ספק גיבוי, טכניקה די נפוצה אצל עסקים קטנים, חייב להבין כי קיים הבדל בין אחסון קבצים לבין גיבוי. ועוד יותר חשוב: יש הבדל תהומי בין גיבוי טוב לשחזור טוב (וב"טוב" נכלל מהיר, יעיל, קל, פשוט, לא יקר וגם בטוח).

9. לאנשים הנחמדים שמצהירים "אין לי שום דבר חשוב על המחשב, אני יכול לחיות בלי גיבוי בכלל", רצינו להציע שתעשו ניסוי ותחליטו על חודש בו תתנזרו בכלל מהשימוש במחשב. אולי רק תגלשו לצורך שעשוע, אבל אסרו על עצמכם לפתוח קבצים או דואר קודם. ואז, ספרו לנו.
 
10. אם יש משהו שמדאיג אותנו מאוד הם מנהלי מערכות מידע ארגוניות שעובדים תחת דגל ה"חסכון במקום אחסון". הם ממעטים בהיקף ובתדירות הגיבויים על מנת לחסוך  מקום בדיסק ולצמצם את צרכי הרכש בתחום זה. בארגונים רבים בוחרים שלא לגבות תחנות עבודה ומחשבים ניידים, אלא רק שרתים. בארגונים מסוג זה, שמענו על עובדים המשתמשים במחשב של העבודה כדי לגבות קבצים פרטיים שבמחשב הביתי שלהם. וגרוע מכל, נתונים שחשפה חברת Enterprise Storage Group מראים כי...60% מכלל הגיבויים הללו, בכלל לא שמישים.
 

לשאלות: info@chief.co.il

א מ ר ת י   ל כ ם !

זו שעתו היפה של הבוס שלנו, שצודק ב-99% מהמקרים אך רק לעיתים רחוקות מפרסמים את זה בראש חוצות. 8 שנים הוא מסתובב באווירה מסתורית, מפחיד בנבואות זעם את כל מי שנשם לרווחה ב-2 בינואר 2001. אז, נראה שהבהלה הגדולה של "באג ה-2000" (Y2K) הייתה אגדה עירונית גלובאלית וטו לא.
שמונה שנים של רגיעה עברו ושוב שומעים עליו, הבאג האגדי. תוכנה של מיקרוסופט גורמת היום לאובדן מידע אצל משתמשי מקינטוש, ואובדן זה קשור לתיארוך של האלף החדש. הבעיה התעוררה בתוכנת Entourage 2008, אפליקציית המייל והיומן של Office 2008.
לפחות עשור היה למיקרוסופט לפתור את בעיית ה-Y2K, בעלת הפוטנציאל להפוך לשדה מוקשים של אי דיוקים כאשר מציינים את השנה בשתי ספרות בלבד. ממש מפתיע שהנושא לא טופל ביישום בו משתמשים כל כך הרבה מקינטושאים.
אותה בעיה מתחילה מפני שבמוקדם או במאוחר יש צורך לקבוע באיזה מילניום נולד מישהו. אם אדם בן שנה או בן 101 שנה? בד"כ מתכנתים קובעים לאיזה צד יתנהל היישום באופן שרירותי. אבל ב-Entourage קיים באג המוביל לאובדן מידע כאשר מגדירים את ההעדפה של שימוש בשתי ספרות לציון השנה בתאריכי ביניים. ספר הכתובות (אנשי הקשר) של אנטוראג' מאפשר הכנסת התאריך של יום ההולדת של אחד מאנשי הקשר ומשתמש בו לתצוגת גיל האיש קשר. אם הפורמאט של תאריכי ביניים במערכת ההפעלה Mac OS X מוגדרת להציג שנים בארבע ספרות, הבעיה נמנעת.
אבל תאריכי לידה שלפני שנת 1950 שהוכנסו בזמן שהוגדרו שנים בנות שתי ספרות, קרוב לוודאי ישתבשו. במיוחד השנים שבין 1940 לבין 1949 יהפכו ל-39, וכל שנה עד 1939 כולל תטופל כאילו היא 100 שנה מאוחרת יותר.
כרגע נמצאה דרך חלקית לתקן את השיבוש והיא לשנות את הגדרה להעדפת תצוגת הפורמט לתאריך. אבל זה למעשה לאחר שכבר כל התאריכים מעשור ה-1940 שונו על ידי הבאג ויהיה צורך להכניס אותם מחדש, כמו גם התאריכים שלפני 1908 שכבר הוחלפו למקביליהם בשנות ה-2000.
נשאלת השאלה, למה מיקרוסופט עדיין נותנת למשתמשיה להכניס תאריכים בעלי שנים עם שתי ספרות בתוכנה שמבצעת חשבונאות בתאריכים.
ניתן למצוא מידע נוסף על הנושא בבלוג התמיכה בתוכנת אנטוראג'.
 

הבעיה בגוף הפתרון

ביום חמישי אחרון נפל שרת של בזק. כך הסבירו לפונים במחלקת התמיכה לעסקים רבים בהם הופסקו שירותי הפקס המקוונים. השרת נשאר "למטה" במשך כל שעות השיא של הפעילות העסקית. משחזרו השירותים אחרי הצהריים כבר היה מאוחר מדי לגבי נושאים שדרשו את אותו השירות - בימי חמישי בוער לאנשים לפנות את הכסא במשרד... הפעילות נדחתה ליום א'. אבל בינתיים שוחחו לקוחות לחוצים אחדים עם נציגי שירות לקוחות של בזק.
לפעמים, כשתקועים בפקק, נראה שיש אנשים המאמינים כי תקיעות ארוכות של צופר ישחררו את הדרך. כך גם הלחוצים טכנולוגית. היה מי שביקש לדבר עם שירות הלקוחות של בזק ואיים: "אני דורש פיצוי כספי על היעדרות שירות הפקסים!".
"אין בעיה" - השיבה הנציגה ההומוריסטית - תשלחו פקס!
 

שכפול תקליטים

קראתם נכון את הכותרת. הפעם לא מדובר בתקליטורים, אלא בתקליטים, מצעי ויניל העתיקים שבאמתחת אספנים, סבים ורוכלים בשוק הפשפשים. ל-ויניל יש חסרונות משלו, לתקליטים שסבלו הרבה יש שפע שריטות ופגמים ועדיין נשאר לראות כיצד אפשר להתגבר עליהם בהעתקה. השבוע חיפשנו ומצאנו ווריאציה של טכניקה פורנזית שיכולה לשמש לשכפול תקליטים שכבר מזמן לא מיוצרים או -כמו במקרה שלנו- תקליט שהוקלט על ידי בן משפחה שכבר איננו, לחלוקה בין קרוביו.
בתוך קופסה מוכנה או ביצור עצמי מניחים תקליט עם הצד שברצוננו להעתיק כלפי מעלה. שופכים עליו סיליקון נוזלי וממתינים להתמצקות. לאחר מכן מקלפים בזהירות את הסיליקון וגוזרים את השאריות. קיבלנו תבנית מסיליקון בה שופכים כעת פלסטיק נוזלי. לאחר שהפלסטיק מתקשה, חורצים חור במרכזו באמצעות מקדחה, והתקליט המשוכפל מוכן. אותה תבנית יכולה לשמש ליצירת העתקים רבים.
התהליך המלא עם תמונות מתואר באתר  http://gadgets.qj.net

הכול פציח

סטודנטים באוניברסיטת פרינסטון חקרו את הדרך לעקוף תוכנת הצפנה לדיסק קשיח להגנה על סודיות המידע. הם הצליחו השנה לפצח את התוכנה, אך לפני כן נאלצו לעבור פריט חומרה שהשתתף גם הוא במערך ההגנה.
שבב DRAM מכיל את מפתח הגישה לדיסק הקשיח המוצפן. לאחר שמכבים את המחשב המידע אשר בשבב אמור להעלם. אבל הקירור המהיר של השבב באמצעות אוויר בלחץ "מנע את העלמות" המידע על גבי השבב, אותו התקינו החוקרים במחשב אחר והפעילו עליו תוכנת פיצוח קודים. השנה פרסמנו כאן כתבה אודות מנגנון השיטה.
מפרינסטון מדווחים היום על הצלחתם לפצח מערכות הצפנה נפוצות בדיסקים, כמו ה- BitLocker המגיע ב-Vista, ה-dm-crypt של Linux, ה-FileVault של מערכת הפעלה Mac OS X ואף ה-TrueCrypt, יישום הפועל תחת Windows, Linux ו- MacOSX.
האפשרות לפצח את המערכות אינה נובעת מבאגים, אלא יותר נכון ממגבלות תכנון של אותם יישומי הצפנה. אי לכך, יתכן מאוד שיישומים דומים המוטמעים בשרתים, למשל, יהיו גם הם רגישים לאותה טכניקת פיצוח.
עוד לפני פרסום הדברים, דווחו הממצאים ליצרנים. הם ממליצים למנוע סכנה מסוג זה על ידי כיבוי המכונות מספר דקות לפני שעוזבים אותה ללא השגחה. וטוב נעשה כולנו אם ננהג כך.
 

צנעת הפרט

ההסתדרות חתמה בשבוע שעבר על הסכם הקיבוצי עם המעסיקים במגזר הפרטי, בנושא הזכות לפרטיות של העובדים הקשורה לשימוש האישי במחשב במקום העבודה.
יו"ר ההסתדרות אמר כי בקרוב תהיה פנייה לשר התמ"ת בבקשה להרחיב את ההסכם כך שהוא יחול גם על כלל העובדים והמעסיקים בארץ, כולל במגזר הציבורי ועל מדינת ישראל כמעסיקה.
ההסכם קובע כי עובדים יכלו להשתמש במחשב במקום העבודה גם לצורך פעולות אישיות שעליהן חל עקרון צנעת הפרט ושאינן קשורות לעבודתו. למעסיק תהיה זכות לקבוע כללי שימוש במחשב שיהיו ידועים על ידי כל עובד.
ההסכם שנחתם קובע שמעסיק רשאי לערוך בדיקה במחשבו של העובד בכל עת שיתעורר חשד שנעשה בו שימוש המנוגד לחוק או שיש בו כדי לפגוע בעסק. עם זאת, הבדיקה תהיה במידה ראויה וסבירה, לפרק זמן סביר ותוך צמידות למטרה.
השימוש במידע האישי שנאסף בבדיקה יתבצע תוך פגיעה פחותה בפרטיות העובד.
ישראל היא בין המדינות הראשונות בה עולה נושא זה לדיון וגם מגיעים להבנה בין ארגון העובדים וארגון המעסיקים.

וויכוחים רבים עורר נושא זה, אך בעינינו חשוב לקרוא את נוסח ההסכם, המסדיר תחילה את הזכויות ואת החובות של המעסיק ושל העובד. עם יד על הלב, בואו נסכים כי בתחום ההיי-טק בישראל זה כבר מסורת שהעובדים נוטלים לעצמם הרבה מאוד חופש על גב זכויות המעסיק...
 

אנטי-שמיות

קבוצות משתמשים ב-Facebook הגישו תלונות על משתמשים אחרים וקבוצות אנטי-פאשיסטיות שלטענתם הפרו את תנאי השימוש באתר הרשת החברתית אשר אוסרת על העלאת, משלוח או שיתוף תוכן "פוגע, מאיים, בלתי חוקי... משלהב, מעורר שנאה, מעורר התנגדות גזענית, אתנית או אחרת"
אותן קבוצות משתמשים הנאשמות קמו לאחרונה בעקבות קמפיין של המפלגה הלאומית הבריטית (BNP) נגד מסגד ביישוב Solihull ב-Birmingham, בריטניה. סקר משנת 2001 מגלה כי גרו אז בסוליהל כ-95,000 תושבים. בעיירה מימי הביניים רבים מהתושבים עובדים היום בבית החרושת בו מיוצרות מכוניות ה-Land Rover.
הקמפיין בפייסבוק ממשיך, למרות שהתושבים המוסלמים של היישוב הצהירו שאין ביכולתם להמשיך לממן מקום התכנסות למסגד. הקבוצות בפייסבוק "אמרו כן למסגד סוליהל" ו- "אמרו לא למסגד סוליהל" משתמשים בתוכן איסלמופובי, כולל העלאת קריקטורות של מוסלמים מצוירים בדמות חזירים, וציורי Ku Klux Klan.
בפייסבוק טוענים שהקבוצות לא מפרות את תנאי השימוש, היות ו"האתר תומך בזרימת המידע, והקבוצות מהוות פורום לדיון בנושאים חשובים. פורומים רבים בפייסבוק עוסקים בנושאים קונטרוברסיאליים, וזו לא סיבה לחסום קבוצה. במקרים בהם התוכן נמצא כמפר את תנאי השימוש, פייסבוק יסיר אותו"
חברים ב-BNP הצטרפו לקבוצת הפייסבוק "אמרו-לא-למסגד-סוליהל", ואחד מהם אמר לעיתונאי מוסלמי: "לא הייתי מתאר אותה כקבוצת שנאה, זה שמישהו לא רוצה מסגד ענקי בעירו לא אומר שהוא מלא שנאה. אני לא יכול להבין למה אנשים צעירים באנגליה יירצו להותיר את ההתרחבות האסלאמית  בעיירה אנגלית קטנה וחמודה, אין בזה כל יתרון אפשרי"
 

השורות של עמית

רפורמה

הרפורמה בעמלות הבנקים נכנסת לתוקף בקרוב וכולם כבר יודעים שהציבור נדפק, עכשיו מתברר גם שבבנקים מסוימים (לאומי ומרכנתיל) עסק קטן ישלם יותר מעסק גדול (מנפלאות הכלכלה המודרנית).
בנק ישראל עושה קולות של שטיח, "הם לא התכוונו בכלל להוריד את עמלות הבנקים, הם רק התכוונו לפשט את המערכת”. אז המערכת פשוטה יותר אבל האזרח דפוק יותר. איך לעזאזל זה תמיד חוזר לאותה נקודה ועד מתי הציבור יסבול. אני מודע לעובדה שבלי משיכת היתר שהבנקים מאפשרים מעטים מסוגלים לחיות, אבל מצד שני לא לאורך זמן כי כשהבנק יחליט הוא יניח את הלקוח על שולחן הקצבים ויגבה ממנו בכוח את ליטרת הבשר שלו. אבל גם אלו שאין להם משיכת היתר היום, אף אחד לא מבטיח להם שמחר תזרח השמש. כבר היו דברים מעולם, והבנק יהיה הראשון כדי לבזוז את הגויה. אין מנוס רבותי, אם יש לכם כסף (ולא משיכת יתר) קחו אותו משם, הוא נאכל כמו בית עץ בידי טרמיטים. אל תתמכרו למשיכת היתר שהבנק מציע, כי יבוא היום והיא תהיה קטלנית. אל תיקחו הלוואות כי הבנק לא נותן כסף, הוא מוכר אותו ביוקר. אל תסמכו על "יהיה טוב" כי הנ"ל ירד מהארץ.
 

כוחות הביטחון

אם חשבתם לרגע שמשטרת ישראל עלובה אזי הרי לכם סיפור שיוכיח שמשטרת צרפת קצת יותר מגוחכת: לילה אחד יצא תייר (מניחים שהוא בלגי או הולנדי) שצרפתית איננה שגורה בפיו והאנגלית בפיו גרועה (לפי העדויות) למסעדת מזון מהיר במרכז העיר מרסיי. זהו אזור שתושביו מתלוננים שנים שהמשטרה לא ממש מפגינה בו נוכחות והם מרגישים חוסר בטחון. מן הון להון גילה מיודענו כי מאן דהו "גילח" לו את 1,000 היורו שהיו בכיסו. הבחור נכנס לאמוק (יש הטוענים כי היה שיכור) הלך למלון, החליף בגדים ושב עם אקדח (באירופה לא מסתובבים אנשים עם אקדחים לעתים קרובות, בוודאי שלא תיירים). את כספו הוא לא השיג אבל חור באחד מהעוברים והשבים הוא הספיק לעשות. 15 דקות עברו עד שהגיעה ניידת. נשמע מהיר, אבל לא ממש, כי המפקדה של המשטרה הלאומית (Police Nationale) ממוקמת מרחק 5 דקות הליכה מהמקום. יומיים עברו והבחור נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. מה שידוע הוא שמסתובב לו בחור עם אקדח חצי אוטומטי ונטייה לירות (כשהוא שיכור או סתם שמעצבנים אותו), והמשטרה לא מצליחה לאתר אותו למרות שהוא תייר וקשה להסתיר זאת במרסיי. היורה מתואר כבן 40 פלוס מראה אירופאי וגובה מעל 1.80, שיער בהיר. היות והתיאור מתאים גם לעבדיכם הנאמן אני ספון בבית עד שימצאו אותו, אם ימצאו אותו.
אבל הישג השבוע שייך ליחידה ללוחמה בטרור הצרפתית, שיצאה לתרגיל שחרור בני ערובה בעיר היפהפייה קרקסון. היות ומדובר בתרגיל פומבי, הציבור לקח חלק בו. חלק כל כך פעיל ש-17 איש מצאו את עצמם מאושפזים בגלל שאידיוט אחד השתמש באש חייה.
אגב, קרקסון היא עיר מדהימה וחובה לבקר בה אם אתם מגיעים לדרום צרפת. תמונות מהעיר תוכלו למצוא בקישור: amitm.com/photo/thumbnails
 

מנהרת הזמן

חוק חסימת האתרים מתגלגל לו והוחלט על הקמת מועצת צנזורה לרשת. חוזרים אחורה לזמן מפחיד. בדמיוני הפרוע אני רואה את האייאטולות של ש"ס יושבים להם משולבי רגליים על שטיחים מסביב לשולחן עגול מלא מטעמים ומחשב שאף אחד לא יודע להפעיל ופוסלים כל אתר בו יצוץ איזה ציץ. תמונה נוספת שעולה בעיני רוחי היא אוסף חליפות שקובע את גורלם של האתרים בגלל תכנים פוליטיים. אני מעדיף שילדיי יראו ציץ פה ושם מאשר שמישהו יגיד להם איך, מתי והיכן לחשוב מה. כמו שאני רואה את זה, פורנוגרפיה היא הרבה פחות מסוכנת מהדת כפי שש"ס ושאר קיצוני ישראל רואים אותה.
 

נובחים והצעדה עוברת

מצעד הגאווה צעד בירושלים למרות הקולות מזרי האימה של אנשים חשוכים בורים ועמי ארצות. מה יש בהם, בהומוסקסואלים, שכל כך מפחיד אנשים? העובדה שהם שונים? לא יכול להיות, שכן רבים מהם לא תוכלו לזהות ככאלו עד שתכנסו לחדר המיטות שלהם.
גם אני חריג, אני חרש, וגם את זה אי אפשר לזהות מרחוק עד אשר אומר לכם, או עד אשר תבחינו במכשירי השמיעה שלי, אבל אולי אני לא ממש דוגמה הרי הדת היהודית לא מקבלת גם אותי, אלמלא נולדתי כזה, מה שהופך אותי לחריג במקומות אחרים בעולם.
בביקורי בעיר טרואה ראיתי ברחוב בחורה שסובלת מתסמונת "איש הפיל" ואף אחד לא נעץ בה עיניים, גם היא חריגה (במראה). לכולנו יש חריגה כזו או אחרת, אבל מדוע דווקא הומוסקסואלים מפחידים כל כך את הציבור? אולי בגלל... שהם לא כל כך חריגים? שהם נראים, מתנהגים, חיים ונשמעים כמו כולנו?
חריג הוא לא בהכרח רע, לכל אדם יש פגם, ולכל אחד יש פיצוי ושניהם חריגים, אני חרש אבל מסוגל לראות דברים שאיש לא יבחין בהם. ורוב ההומוסקסואלים שהכרתי משכילים יותר, מבריקים יותר ונחמדים יותר. אולי הפחד הוא מהפיצוי שעושה אותם טובים יותר?
 

טובים אבל טיפשים

השבוע שלחה לי פלי, שדואגת היטב לפמפם לי את מערכת העצבים בחומר שמוציא אותי מדעתי, מכתב שנשלח על ידי אחד מיכה נצר מידידי קק"ל. הנ"ל מסיר את חברותו מאגודת ידידי קק"ל מכיוון שהקרן נכנעה לדרישת עמותת "זוכרות" והסכימה להציב שלטים עם שמות היישובים הערביים במקומות בהם היו כאלו לפני 48.
זה שהקרן הקיימת מורכבת מאוסף של חמורים ושכחה מהיכן מגיעות התרומות שלה ולא תופסת שרוב יהדות העולם המממנת אותה יתנגד בתוקף לצעד חסר היגיון שכזה, מילא. אבל מי זה בעצם עמותת זוכרות. עמותת זוכרות היא תופעה יהודית שמאלנית קיצונית מטורפת ששמה לה כמטרה לקדם את זכות השיבה (של הפלסטינים). העמותה שמעודדת הסברת ה"נכבה" כפשעי היהודים כלפי הפלסטינים המסכנים ב-1948, היא תופעה מסוכנת של יהודים שכל כך רוצים להיות הומאניים שמוכנים יהיו להקריב את כולנו. כולנו מבינים מדוע ולמה זכות השיבה לפלסטינים איננה באה בחשבון. כולנו פרט לאוסף אינטלקטואלים הומאניים וחסרי בינה. העמותה קשורה בין היתר, איך לא, לנשים בשחור, ואת הנשים בשחור פגשתי לאחרונה במרסיי בנמל הישן, שלוש מהן נושאות שלט הקורא לישראל לסגת מהשטחים. ידידה הכירה לי את אחת מהן, והיות ואני לא מכבד ולא מעריך את פעילות הנשים בשחור היה לי קשה לשמור על הפה. מודה שהייתי די גס רוח (אני בדרך כלל נחמד). אבל אם יש משהו שאני לא סובל זה טיפשים, וטיפשים עם יצר הרס עצמי וכשאני ואתם נכללים באותה חבילה הרי שזה לדעתי בלתי נסלח.
 

הנה זה בא

חברה "טסרה" האמריקאית סוגרת את מרכז הפיתוח שלה בישראל ומעבירה את כל הפיתוח לארה"ב. שקל חזק זה נתון סטטיסטי נחמד אבל קטלני. גם העובדה ששכרו של מתכנת ישראלי מתקרב לאמריקאי לא ממש מועילה. ישראל היא מדינה יקרה, כוח אדם בענף ההיי-טק שעליו נשענת כל אשליית החוזק הזו, מזמן הגיע לעלויות המקובלות באירופה. אם ענף ההיי-טק הישראלי רוצה להמשיך לחיות הגיע הזמן שהחברות ועובדיהן יתחילו להסתכל קדימה על העתיד. צמצום הוצאות (מדוע כל טמבל צריך רכב ?), חדירה לשווקים רווחיים יותר מהשוק האמריקאי הצולע (כרגע) היינו אירופה (משום מה כולם רואים אמריקה ואחר כך בוכים שנגרמים להם נזקים כבדים כי הדולר חלש), והתחשבות במעביד בדרישות השכר של העובד, ויהיה טוב ככל שיהיה, שכן מדובר בים סוער עד גבה גלי וכולם בסירה אחת.
 

סרטים

כרגיל עוד סיבוב של סרטים מצחיקים, קצת גולף, קצת סקסי (לא להיבהל) וקצת על סכנות משרדיות. אני בטוח שתאהבו אותם: http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית