נפתח בחיוך

● רבים מקוראי המגזין הגיעו אלינו לראשונה לאחר שאבדו להם קבצים, מסמכים ולפעמים תמונות. ברוב הגדול של המקרים -הפעם לא נשוויץ באחוזים- הצלחנו להחזיר את מבוקשכם. אבל, יש אנשים בעולם שלא מבקשים לשחזר תמונות מפני שאלו אבדו להם, אלא כי ברצונם להמחיש את מעבר הזמן בין עת הצילום המקורי לזמן ההווה.
כדי לצחוק שעה קלה בכיף, כנסו לאתר http://colorwar2008.com/youngnow
ולאמיצים: נסו זאת גם אתם!

● למרות שלא בכוונתנו לפרסם את היצרנים הגדולים, אם לא שלחו לכם את הסרטון עד כה, כדאי לפתוח רמקולים ולצפות בוידיאו החמוד שבקישור
www.metacafe.com/office_orchestra . תודה לשוש.
 

השקעה בראשים

חברת Seagate הגבירה החודש את השקעתה בצפון אירלנד והודיעה על תוכניותיה להשקיע 120 מיליון פאונד במפעל היצרני אשר בלונדונדרי, אזור השייך לבריטניה.
עיקר השימוש בהשקעה יהיה לצורך רכישת ציוד חדש, מחקר ופיתוח, תשתיות ומערכות מידע למפעל, המייצר ראשים לדיסקים קשיחים. סיום העבודות צפוי ל-2010 ועשוי לאפשר יתרון יחסי במלחמת הקדמה הטכנולוגית המתנהלת בתעשיית הדיסקים הקשיחים.
על פי סיגייט, תעשיית הדיסקים הקשיחים סיפקה במהלך השנה שחלפה מעל 500 מיליון יחידות. להזכירכם, בשנת 1990 סופקו פחות מ-30 מיליון דיסקים קשיחים. בשנה שעברה סיגייט לבדה סיפקה 175 מיליון דיסקים ומעל מיליון ראשים קוראים/כותבים ביממה.
המפעל בצפון אירלנד נפתח בשנת 1993 כאתר לייצור וופרים. ב-1994 החלה פעילות הייצור עם 300 עובדים. כיום עובדים בו 1,300 אנשים בפיתוח ויצור של ראשים קוראים כותבים.
 

אין חינם

כולנו מבוגרים (חוץ מהקורא נדבי בן ה-10, בן של שמשון) וכבר הספקנו להבין שאין בעולם דברים לגמרי בחינם. לא מתנה בחינם -שכדי לקבלה חייב הקהל להיחשף לשיטות מכירה אגרסיביות של רהיטי עור או time sharing של מגורי נופש -  ולא לפטופים שמחולקים על ימין ועל שמאל, רק למי שמעביר הלאה הודעה על כך במייל. מה שכן יש זה ה"חינם היחסי", יתרון שעבורו לא שילמת, למרות ששילמת על מוצר אחר המחובר אליו ב-"Bundle", חבילת מבצע. כמובן שכדי לעמוד בתנאי של "חינם יחסי", המוצר או השירות עליו אנחנו כן משלמים בחבילה חייב להיות במחיר זהה או אפילו קטן מזה שהיינו משלמים עבורו ללא כל מבצע או צרוף.

כיום ניתן לקבל דיסקון מתנה ברכישת מחשב, דיבורית מתנה ברכישת טלפון ועוד.
עד היום לא נסחפנו עם הטרנד, אבל הסחף מסביבנו גובר והולך וכמאמר האמרה הידועה: "If you can't beat them, join them"

גם אנחנו יוצאים במבצע מתנה, מחשב מתנה לכל הרוכש תוכנת BOS.

במבצע זה אין אותיות קטנות, המחשב הנו מחשב Brand Name, Refurbished הכולל מעבד Pentium 4, כרטיס מסך AGP, יציאת רשת 10/100 2 יציאות USB קדמיות + 4 אחוריות, כרטיס קול SoundBlaster עם יציאות קדמיות, יציאת מדפסת, יציאה סריאלית, דיסק קשיח 20GB ומעלה, זיכרון 256MB ומעלה ומערכת הפעלה Windows Xp Pro. מחשב מוכן לעבודה שיכול לשמש כשרת גיבוי ארגוני או לגלישה באינטרנט, יישומים משרדיים כ- Office וכדומה.

המבצע תקף לכל רכישת או הגדלת רישיון BOS  בנפח 15GB ומעלה, ועד גמר המלאי.
אחריות ושירות למשך שנה במעבדות היבואן.

המחירים אינם מחירי "סוף עונה", לא העלנו את המחיר לפני המבצע וכל מי שיש בידו מחירון BOS מרבעון אחרון 2006 והלאה יוכל לוודא שלא חל כל שינוי במחיר מאז ועד היום. המבצע תקף בתשלום אחד.
ליצירת קשר פנו עוד היום ל- 08-9300507 info@chief.co.il

בעולם אומרים...

הבאים הם נתונים שנאספו על ידי זיף דייוויס לקראת סמינר מקוון שהתקיים לפני מספר ימים.
28% ממנהלי מערכות המידע בעסקים קטנים ובינוניים נותנים ליכולות התאוששות מאסון "קדימות גבוהה" ועוד 20% נותנים לה "קדימות חיונית". שילוב שני מספרים אלו גבוה ב- 4% מתוצאות סקר דומה משנת 2007 (מאת Forrester Research)
יותר מ-90% מהחברות החווות שבוע של אי זמינות מרכז המידע שלהם סוגרות את דלתותיהן תוך 12 חודשים מן האירוע (National Archives and Records Administration)
89% מכל מנהלי מערכות מחשב בודקים את מערכות הסבילות / התאוששות מאסון פעם בשנה, אם בכלל. 70% מן המשיבים לסקר אמרו שייקח להם לפחות ארבע שעות לאושש את השרתים מתקלה, כולל שחזור תוכנה, קנפוג וחיבוריות רשת ואחסון. ואילו 50% מן הנשאלים השיבו כי ייקח להם מספר ימים להחזיר את מערכות המידע חזרה ליכולותיהן המלאות (Brilliant Ideas LLC for Scalent Systems Inc)
על פי הסקר נראה כי 70% האופטימיים מתגמדים לעומת ה 20% מתוכם שמאמינים ש"יהיה בסדר". ואנחנו חשבנו שזו בעיה רק בארץ.
 

וירטואליזציה לא פוטרת

כמעט לכל לקוח פרטי, וגם לכל לקוח עסקי שני שנכנס אלינו, אנו ממליצים על דה פרגמנטציה תקופתית. אבל היום יותר ויותר ארגונים עוברים לוירטואליזציה ומשום מה הדבר גורם לאנשים את האשליה שמפני שהקבצים נמצאים איפשהו, באיזה ענן ערטילאי, אז כבר לא צריך את רוטינת הדה-פרגמנטציה.
ההיקף והמורכבות של התוכנה והחומרה בהן משתמשים היום בסביבות אחסון מודרניות, יוצרים הרבה מאוד מיתוסים ואי הבנות לגבי הצורך המתמשך לדה-פרגמנטציה בדיסקים הקשיחים. ניכר כי בכולם הדיסק הקשיח נשאר החוליה החלשה, גם כאשר מדברים על טכנולוגיות ברמת הדיסק עצמו וגם כאשר מרחיבים ומתייחסים לאתרי אחסון רחבי היקף.
מה שחשוב תמיד לזכור הוא שמערכת הקבצים בדיסק הקשיח למעשה מופשטת מן החומרה והתוכנה הנלוות, שלא יודעות מה בעצם מערכת הקבצים עושה.
כאשר מדובר בדיסק קשיח בודד, בכל פעם שמבצעים פעולת קריאה/כתיבה שלא ב-cache, אנו מתייחסים לבלוק או "סקטור", שהוא כתובת פיזית שנוצרת על ידי היצרן באמצעות low level format. בדרך כלל מכיל בלוק אחד 512 בייטים ותמיד יש לו כתובת ייחודית על גבי הדיסק. ללא כל קשר לטכנולוגיות הנוספות שנרכיב על גבי הדיסק כדי לגשת למידע, הבלוק תמיד קיים ומהווה היחידה הקטנה ביותר והבלתי ניתנת לחלוקה.
כדי שדיסק יוכל להתחבר למערכת ה-BUS של המחשב, הוא חייב את ה- HBA או Host BUS Adaptator, שמגיע מובנה בלוח האם בדיסקים מסוג SATA ו- EIDE.
ה-HBA הוא מרכיב חומרתי שממשיך ומרחיב, את מעגלי מערכת המחשב לעבר התקני אחסון אחרים.
השימוש ב-HBA דורש העלאת תוכנת דרייבר במערכת ההפעלה. בקר הדיסק קובע את התוכנה המובנית שמנהלת את הדיסק. היא מתרגמת את הכתובות הלוגיות של הבלוקים - LBA או Logical Block Adress.
כדי לאתר מידע ברמת הבלוק (הסקטור) בקרי הדיסקים מצריכים העלאת דרייברים (תוכנות) על גבי מערכת ההפעלה.
על מנת לתמוך בתקשורת דו כיוונית בצורת מעבר של I/O REQUEST PACKETS (ובקיצור "IRP") בדיסקים הקשיחים, מערכת הקבצים הינה בעצם המיפוי ב- High level format של יחידות לוגיות הידועות כ-Clusters
מערכת הקבצים משתמשת באינדקס כדי לייחס קלאסטרים לאובייקטים של קבצים.

במערכות NTFS המידע נשמר בקובץ אינדקס הנקרא Master File Table. הקלאסטרים ממופים לקבצים על ידי שמירת המספרים של הקלאסטר הלוגי בו הקובץ נשמר, ברשומה שב-אינדקס לאותו קובץ מסוים. ניתן להשוות זאת לאינדקס של ספר שמוביל אותנו למספר העמוד בספר בו משתמשים במילת מפתח כלשהי.
מערכת קבצים כגון NTFS פועלת במערכת ההפעלה ב-Kernel mode ולכל פרגמנט לוגי במערכת הקבצים מוכרחים ליצור פעולת I/O נפרדת ולהעביר אותה לתת מערכת הדיסק. תת מערכות דיסקים, לא משנה איזה בקר חכם יהיה להן, פועלות ברמת הבלוקים ולא מסוגלות לזהות אובייקט של קובץ. לכן, הן לא מסוגלות להרכיב מחדש או לאגור בקשות קריאה/כתיבה הקשורות לפרגמנטים לוגיים ומצמצמות למינימום את הכמות של תנועה פיזית

כאשר מדובר בסביבות מרובות דיסקים, ההתייחסות שונה. הקריאה/כתיבה בתת מערכות בהן משתמשים ב-Data Striping דומה למנגנון אשר בדיסק הבודד, אך המידע ועומס הקריאה כתיבה מפוזרים על גבי מספר דיסקים.
מערכי דיסקים אנו רואים כמעט תמיד רק בשרתים. מערך דיסקים הוא מארז אחסון פיסי עם אספקת כוח שכולל מספר דיסקים קשיחים, כרטיס בקר למערך ו-Cache, ומציע Disk Striping (*) ו- Fault Tolerance. המערכים מחוברים למערכת ההפעלה של המחשב המארח באמצעות HBA.

לפני שנים, המונח LUN - Logical Unit Number היה מילה נרדפת לכתובת של דיסק SCSI מסוים על גבי מערך. ואילו היום, הוא מייצג את המערך הפיזי כ-Volume לוגי בתוך רשת SAN
כל פקודת כתיבה או קריאה (I/O Request) מתבצעת על ידי המשתמש באמצעות יישום תוכנה. אותה פקודה מועברת למערכת הקבצים, אשר ממפה את הקלאסטרים של הקובץ הנדרש ל-LBA ומעבירה אותו לדרייבר (HBA). בתורו, הדרייבר HBA ממפה LBS לדיסק פיזי מסוים במערך. הבקר של הדיסק הפיזי הנמצא על גבי הלוח האלקטרוני ממפה את הפקודה לבלוק ספציפי כלשהו
כתגובה לפקודה, מתבצע IO Retrieval, כאשר הדיסק הפיזי לוקח את הבלוקים הספציפיים, לאחר מכן בקר מערך הדיסקים לוקח את הבלוקים מהדיסק, הבלוקים ממופים ל- LBA ומועברים למערכת הקבצים. מערכת הקבצים ממפה את ה-LBA ל-file clusters ומעביר אותם לאפליקציה. סוף כל סוף ובמזל טוב, האפליקציה מקבלת את הקבצים.

וירטואליזציית האחסון משתמשת ב-Meta Data כדי לנתב בצורה תקינה את הקריאה/ כתיבה. תוכנה על גבי מכשיר וירטואליזציה (כגון סוויצ' SAN, למשל) יתרגם את הכתובות (locations) של הדיסק הלוגי לדיסקים הפיזיים.
מכשיר הוירטואליזציה, למשל, מקבל בקשה ללוקיישן לוגי של LUN#1 LBA 32 הוא יבצע חיפוש ב-מטה דטה לאותה כתובת וימצא שהיא בעצם ממופת ל- LUN#4 LBA167. המכשיר ינתב מחדש את הבקשה למיקום הפיזי האמיתי של המידע. לאחר שהוא לוקח את המידע, יעביר אותו בחזרה למקור בעצם מבלי שיוצר הבקשה המקורית ידע שהפקודה הושלמה מלוקיישן לגמרי שונה ממה שהוא ידע.

העובדה שאין מיפוי אחד לאחד של קלאסטרים במערוכת הקצבים ל-LBAs כתוצאה מוירטואליזציה של ה- LUN, לא מהווה בעיה. פרגמנטציה לוגית ברמת מערכת הקבצים גורמת למערכת ההפעלה ליצור בקשות I/O נוספות לתוכנת הוירטואליזציה. באמצעות מטה דטה התוכנה מנתבת מחדש את ה I/O מן הדיסק הלוגי ללוקיישן הפיזי.

מערכת הקבצים המקומית של הדיסק (כמו NTFS) לא מכירה ולא מנהלת את הפיזור הפיזי או המיקום בסביבת אחסון וירטואלית וכתוצאה מן הפרגמנטציה הNTFS חייב לשגר בקשות רבות ללא קשר אם סביבת האחסון פיזית או וירטואלית.

במערכת הקבצים SAN גודל הבלוקים (היחידה הוירטואלית הקטנה ביותר הזוכה לכתובת משלה) ניתנת לקונפיגורציה ומשתנה בהתאם לתוכנה בה משתמשים. למשל ה- VMFS של VMWare תומכת בבלוקים בנפח שבין 1 ל- 8MB

מספרי הקלאסטרים הלוגיים (LCN) הם מבנה של מערכת קבצים בה משתמשים כדי למפות קובץ בטבלת אינדקס (כמו ה-Master File Table ב-NTFS) ל-LBAs. בקרי הדיסק לוקחים את הבלוקים הלוגים הללו ועושים את התרגום הנדרש ללוקיישן פיזי. בקרי הדיסקים -לא משנה כמה חכמים יהיו- לא ממפים באופן עצמאי קבצים המחולקים לפרגמנטים לפקודות בלוק עוקבות (אחת אחר השנייה). הם גם לא מסוגלים לחזור ולשמור את המידע הנכנס, המבוסס בלוקים, בחזרה אל תוך קובץ. פרוש הדבר הוא כי ללא קשר לעובדה שמערכת הקבצים לא ממפה באופן ישיר ללוקיישן פיזי, הפרגמנטציה של מערכת הקבצים תצור בדיוק את אותו סוג של תופעה על גבי RAID, כפי שעושה אותו על גבי אחסון וירטואלי (מערכי RAID רבים יחד).
ה-SAN יכולים להציע אחסון מידע יעיל ובעל ביצועים גבוהים מאוד, אך זה לא מעניינן (וגם לא בטווח יכולותיהן) של מערכות SAN -חומרה או תוכנה- לפנות לרמת הפרגמנטציה של מערכת הקבצים.
טכנולוגיות קנייניות של יצרן זה או אחר יכולות להיות יותר או פחות יעילות מאחרות במציאת בלוקים של מידע. הארכיטקטורות יכולות להשתנות גם הן, לא משנה כמה יעיל יהיה שחזור המידע, כמה מגבלות פיזיות של הדיסקים ניתן לצמצם, העומס יתר במערכת ההפעלה של שחזור הקובץ נמצא מעבר להיבט של טכנולוגיית SAN ומושפע ביותר על ידי הפרגמנטציה. ולכן רבותי, גם במערכות וירטואליות נדרשת דה- פרגמנטציה תקופה !
אם קראתם מאמר זה עד סופו לחצו על קישור זה
 

חיסכון בזמן ובאנרגיה

רבים מבין המחשבים השולחניים היום מכבים את הדיסקים הקשיחים בעת מנוחה על מנת לחסוך בחשמל. למרות שהשיטה יעילה מבחינת חיסכון, היא גם יוצרת עיכובים קטנים אך מרגיזים. המתנה של 8 שניות בכל פעם שהדיסק הקשיח חייב "להתעורר" ולהעלות מסמך לבסוף משפיעה על ניצול הזמן של עובד במשרד.
שני חוקרים מאוניברסיטת אריזונה (Chris Gniady ו- Igor Crk) חשבו על דרך לחסוך באנרגיה תוך כדי שמירה על הגישה למידע, באמצעות קונספט שהם מכנים Context-aware prefetching, ובעברית אולי "העלאה מוקדמת מודעת תוכן". השיטה הוצגה בכנס של Usenix שהתקיים בבוסטון בחודש שעבר, ותוארה במאמר העוסק במנגנונים לצמצום העיקובים האינטראקטיביים של ניהול אנרגיה בדיסקים.
הרעיון אומר לצמצם או לבטל עיקובים על ידי הרצת תוכנה קטנה שרושמת לוגים של פעולות המשתמש ולומדת אילו רצפי פעולות מובילים באופן טיפוסי לאינטראקציה עם הדיסק הקשיח. למשל, אם משתמש פותח מעבד תמלילים ומבצע סדרת הקשות של אותיות כדי לפתוח מסמך, רצף הפעולות היא דרך טובה לנבא שהדיסק הקשיח יאלץ לספק קובץ בשניות הקרובות.
ניטור האינטראקציות של המשתמשים מול האפליקציות מספק הזדמנות לנבא שינויים במצב הצריכה באנרגיה, וכתוצאה מכך ניתן יהיה לבטל את ההמתנות הקשורות לאותם מעברים בין מצבי אנרגיה שונים.
החוקרים כתבו תוכנה שמאתרת מצב שבו סדרת פעולות שבאופן טיפוסי מובילה לשימוש בדיסק הקשיח, ומפיקה פקודה לדיסק הקשיח להתניע. כך, כאשר המשתמש מבקש את הקובץ, הדיסק כבר ער ופעיל ויכול להגיב באופן מידי.
בהעלאה המוקדמת - prefetching - משתמשים במערכות שונות, אך במרבית הגישות הדיסק הקשיח מופעל כאשר המשתמש מבצע פעולה כלשהי על גבי המחשב. רק כאשר המשתמש לא נמצא באינטראקציה עם המחשב למשך זמן נתון, הדיסק נכבה.  גישה זו איננה יעילה דיה מפני שהדיסק הקשיח נשאר דלוק למשך פרקי זמן ארוכים בזמן שדבר לא נכתב אליו או לא נקרא ממנו.
החוקרים באריזונה ניבאו נכונה את השימוש בדיסק ב-79% מן המקרים. כתוצאה מכך, גישה זו מסוגלת לצמצם את עיקובי ההתנעה ב-35% בממוצע (יותר מ-3 שניות), בזמן ששומרת על צריכה נמוכה של אנרגיה. בהשוואה לכך, עם בדרך המסורתית של prefetching בדיסקים הקשיחים  נובא השימוש בדיסק הקשיח ב-81% מן הפעמים, למרות שב52% מן הפעמים הניחוש היה שגוי וצריכת החשמל הייתה גבוהה בהרבה.
על פי צוות החוקרים שיטת ה-context-aware prefetching קלה ליישום ברוב מערכות ההפעלה. כמעט בכל הדיסקים הקשיחים המסחריים קיימות פקודות להתנעת הדיסק. התוכנה שלהם משתמשת במשאבי CPU צנועים ביותר ולכן שקופה למשתמש. את אותה טכניקה ניתן גם להשתמש עם כרטיסי אלחוט, על מנת לחסוך בחיי הסוללה במחשבים נישאים. כאן הרעיון זהה רק שהתוכנה תעיר את הכרטיס לתקשורת אלחוט במקום את הדיסק הקשיח.
 

אגב הכותרת הקודמת... לא תמיד נשאר לנו זמן ואנרגיות ללמד את יקירינו המבוגרים את רזי השימוש במחשב, כלי יחסית חדש בחייהם. לפעמים עדיף לתת לאיש מקצוע מנוסה בהוראה לעשות זאת. אנו שמחים להמליץ בתחום זה על ידידינו סרגיו שקולניק, גמלאי צעיר (לשעבר איש IBM ואורבוטק). את המתגוררים במרכז הארץ, סרגיו מלמד Windows, אינטרנט, Word, Excel, Power Point בסבלנות ובאדיבות.

צרו קשר: 03-6350756

השורות של עמית

תסלחו לי

תסלחו לי שאני מדלג על הקרב בין הגברת הנכבדה דורית בייניש לשר המשפטים, על הפרקליטות ששוקלת להגיש תביעה -סוף סוף- נגד נאשמי מס הכנסה (שוקלת בלבד), על בנק לאומי שממשיך להימנע מלהחזיר את כספי הניצולים שהופקדו בידיו למרות שבית המשפט הורה לו, ויש עוד נושאים רבים שאני מדלג עליהם השבוע, הבטן מתהפכת לי, ובחום הזה אין לי חשק להקיא.
 

ה-2 ביולי – מרסיי

ה-2 ביולי במרסיי חם רצח, כאילו לא עזבתי את ישראל. העיר מרסיי במצור. מצד אחד נערכת בעיר ועידת שרי מספר ומעשיה מכל רחבי אירופה, מדברים בלהט על כלום כשעל סדר היום שום דבר רציני. המשטרה סוגרת כמה קטעי רחוב ועושה קולות של אבטחה. אבל את אף אחד זה לא ממש מעניין. ברחובות מתרוצצות להם אלפי נשים עם כרטיסי אשראי ביד וצובאות על החנויות, צעירות ומבוגרות כאחד, יפות ומכוערות, שמנות ורזות והן קונות מכל הבא ליד: תיקים, חולצות, מכנסים, משקפיים, נעליים, הלבשה תחתונה ומה לא. המכירה העונתית התחילה גם במרסיי, שבוע אחרי פאריס (למה? אל תשאלו אותי, זה החוק, נשבע לכם זה חוק). ההליכה ברחוב סן פרול - המדרחוב המרסייאני- לא עניין פשוט לגבר, לא רק בגלל הדוחק הנוראי וסכנת ההירמסות (על ידי עדר צרפתיות קטנות ומסוגננות או אפריקאיות גדולות ומאיימות) אלא גם בגלל שחם, וכשחם הצרפתיות לובשות משהו נוח ו"משהו נוח" גורם להזעת יתר אצל כל גבר נורמאלי. גבר שרוצה לקחת חלק בחגיגת הקניות המטורפת הזו מסכן את חייו, אין לו הכלים, הידע או יכולת ההישרדות הנדרשת.
בחודשיים הבאים הצרפתים יצאו לחופש ויקנו כמו מטורפים לסירוגין, כדי שיהיה להם על מה לבכות (כוח קניה מוגבל) עד לסיבוב הבא, חג המולד, וזה שאחריו המכירות של אחרי חג המולד.
אתמול נערכה בעיר הפגנה של האיגוד המקצועי הדורש לסגור בימי ראשון את מרכז הקניות הגדול ביותר בצרפת שממוקם מחוץ לעיר, למרות שכולם רוצים אותו פתוח (העובדים, בעלי העסקים הקונים והממשלה) ומרסיי, כיאה וכיאות לעיר שגאה באוכל שלה, קיבלה אותם במטר של ביצים ועגבניות.
חם במרסיי אבל הולך להיות עוד יותר חם כי הפריזאים השנואים מתחילים לרדת דרומה. החופשה הגדולה החלה, ובחודשיים הקרובים תוצף העיר כמו כל דרום צרפת בפריזאים מסוגננים וגסי רוח שיקבלו יחס מתאים ממרסייאנים חמומי מוח.
בשבת יערך בעיר מצעד הגאווה. העיר מפוצצת בבני המגדרים הביניים ולמרות גילי המופלג שוב אני זוכה לקריצות, חבל אמנם שזה לא מגיע מנשים אבל עדיין זה לא מזיק לאגו. בעודי מסתובב בין ההמונים עלתה במוחי מחשבה. ראש עירית פאריס וראש עירית מרסיי שניהם הומוסקסואלים ושניהם משרתים את עריהם בצורה יוצאת מהכלל וממשיכים להיבחר. מעניין היה לראות פעם אחת את ירושלים עיר הקודש בראשות הומוסקסואל נעים הליכות וחריף לשון.
 

סוף סוף

סוף כל סוף מישהו החליט שהגיע הזמן לחקור את אירועי פרשת חיים רמון. כבר לא מדובר בחיים רמון שכן הנ"ל הורשע וקיבל את עונשו. מדובר באוסף של אינטרסנטים שביצעו עבירות על החוק באופן מגמתי וכדי להעיף ממקומו שר משפטים שלא מצא חן בעיניהם, בגלל נשיקה. מה שמעניין במיוחד הוא שכל אבירי זכויות האדם, שמודים שאכן ההתנהלות הייתה ביזיונית ואפילו מזעזעת, דורשים לא לחקור את האירועים. כך ח"כ הכנסת זהבה גל-און ואפילו הגברת הנכבדה שולמית אלוני. משום מה לא ממש אכפת להן שכל העבירות שנעשו בתיק זה נוגדות את כל החוקים של הדמוקרטיה ואת דיני הראיות. לחקור ועוד איך לחקור! ולהעיף את כל מי שהיה מעורב בפיאסקו הזה, לא בגלל חיים רמון אלא בגלל כל אזרח במדינה הזו, שמחר לא ימצא חן בעיני מישהו בצמרת המשטרה או הפרקליטות.
 

משרד האוצר עושה שרירים

קצת באיחור מקבלים כל בכירי בנק ישראל מ-1984 מכתבי שימוע על מנת שיסבירו את חריגות השכר המטורפות שלהם. וזה כולל גם את הגברת הנכבדה גליה מאור. כמה חבל שהגברת הרוויחה המון כסף מאז ולא ממש תהיה לה בעיה להחזיר את העודף. ועוד יותר חבל שאף אחד לא דרש ממנה אז ב-1984 להחזיר את כספי הניזוקים מפרשת ויסות מניות הבנקים בתקופה בה הייתה הגברת מאור בתפקיד המפקחת על הבנקים ולא עשתה דבר.
 

ויכוחים ואי הסכמה

לכל אלו שקוראים את שורותיי אלו ולא תמיד מסכימים איתי, אנא מכם כתבו לי, כמו שעושה ידידי היקר אדי. סביר להניח שלא נצליח לשכנע אחד את השני אבל ליצור דיאלוג ברמה חיובית תמיד אפשר. אני יודע שאני נחרץ ולפעמים יתכן שאפילו פוגע. אל תתביישו אני כאן ויעיד כל מי שאי פעם כתב לי, אני עונה לכולם ויותר מזה אני גם קורא כל מה שכותבים לי לפני שאני עונה.
 

מוסלמים באירופה

ההגירה המוסלמים לאירופה היא נושא לעבודת דוקטורט אבל לפי בקשת אחד מקוראינו אני מנסה לגעת בה על קצה המזלג.
אבל לפני כן, יש לזכור כי כל מדינה וההגירה שלה, מטרת ההגירה (שיפור איכות החיים) זהה אבל מקורות המהגרים שונים לחלוטין האופי של המדינה אליה היגרו שונה ולכן גם היחס אל האיום המוסלמי, כביכול, שונה.
צרפת היא מדינה עיוורת צבעים, החוקה הצרפתית מפרידה בין דת ומדינה והצרפתים לא מייחסים לדת כל חשיבות, אלא אם כן כמובן היא מנקרת להם את העיניים. כך קורא שהציבור הצרפתי לא מודע בכלל שגדולי כוכבי הטלוויזיה והקולנוע שלו כמו גם מיטב הקומיקאים הם יהודים. כמובן שהוא יודע מי מהם הומוסקסואל ומי לא, אבל לא ממש אכפת לו. המוסלמים, לעומת זאת, מצוידים בשמות כמו מוחמד, חמיד, מוסטפה ונשותיהם הולכות ברחובות עטופות בכל אריזות הטקסטיל המוסלמיות שנועדו להסתיר אותן מעין אדם, וזה כבר מפריע לצרפתי. ההגירה המוסלמית המסיבית לצרפת יצרה בעיה של תעסוקה שכן המדינה לא השכילה להתמודד עם ההגירה הזו כלל. המוני המהגרים המוסלמים יוצרים מצב של עומס על שוק העבודה והצרפתי המסורתי חש מאוים (מה גם שהמוסלמים הרבה יותר חרוצים מהצרפתים ודורשים הרבה פחות). מצד שני האיום על המסורת הצרפתית והסממנים החיצוניים של האסלאם שצצים ברחובות גרמו להתפתחות טבעית של התנגדות לאומנית ימנית (החזית הלאומית של ז'אן מארי לה פן), שנכון להיום כוחה עומד על 12-15%. לא הרבה, אבל לא מעט. החשש מטרור מוסלמי בצרפת הוא הרבה פחות משמעותי מאשר בבריטניה למשל, גם בגלל מוצא המהגרים הצרפתיים (צפון אפריקה) וגם בגלל המשטרה החשאית הצרפתית שלאף אחד אין מושג איך היא עושה מה אבל היא עושה זאת ביעילות רבה.
הצרפתי הממוצע מאמין שאין בעיה עם ההגירה המוסלמית ושלאט לאט מתרחשת אינטגרציה. כצופה מהצד נדמה שהצרפתי הממוצע צודק, אבל ה"לאט" הזה הוא מאוד מאוד איטי ובדרך עולה וקמה קול צעקה. הממשל מנסה לעשות כמיטב יכולתו אבל מחירה של ההזנחה של כל אותם שנים, גבוה. בקיצור, הדבר היחיד שמטריד את הצרפתים הוא הפגיעה באורח חייהם. כל עוד המוסלמים מקבלים את אורח החיים הצרפתי, אין בעיה.
 

סרטים

סרטוני פרסום חדשים רובם מענף הביטוח כרגיל ב:
http://video.videowebgate.com/index.php?pt=feature
 

תגובה לשורות של עמית